http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1001102026

אשמח לראות מה דעתכם על הנושא הזה. אני מצטרפת אל דעתה של הכותבת שכדאי להתחיל לשקול לבטל את המסעות האלה, כי:
א. הכסף (קרוב ל-5000 ש"ח!) זה לא צודק שיש כאלה שמאוד רוצים לנסוע אבל לא יכולים. ב-1999 נסעתי לשבועיים לגרמניה במסגרת חילופי משלחות של בני נוער ישראלים וגרמנים, והוריי שילמו אז בסביבות ה-2500 ש"ח. מחירו של הטיול לפולין כיום הוא כפול מכך. אז מצד אחד רוצים להחדיר קצת תודעת שואה לתיכוניסטים, אך מצד שני גם נותנים לחלקם לחוות שיעור כואב בתולדות הפערים הכלכליים והאי שיוויון בישראל.

ב. השחיתות והקרטלים (עליהם אתם יכולים לקרוא במאמר) סביב המסעות האלה. ברגע שקראתי ש"מנהלת פולין" מקבלת מהמדינה את הסכום השערורייתי של יותר מ-50 מיליון ש"ח, חשבתי לעצמי: לעזאזל, תבטלו את המסעות האלה! תראו איך הכיתות בישראל נראות מבחינת הצפיפות ועוד פרמטרים, תראו איך בתי החולים בישראל נראים בחורף... למדינת ישראל יש בעיה חמורה ביותר של סדרי עדיפות מבחינת הקצאות המשאבים שלה!

ג. עדות של תיכוניסטית אחת בשם רותם על הביקור שלה בפולין, עדות שלגמרי מטילה בספק את הערך המוסף הערכי שיש למסע הזה עבור בני נוער:

ציטוט:

"התחלנו באושוויץ. הגענו לשם, וזה היה אחרת לגמרי ממה שחשבתי ומה שראיתי בתמונות... הכל שם כל כך נקי ומסודר וירוק, ויש שם מנזר קטן. פסטורלי כזה. כל הזמן ניסיתי לתאר לעצמי שפה היו אנשים, ופה הלכו, וזה נעליים של מישהו, וזה עוד זוג נעליים של מישהו, וניסיתי למצוא איזה זוג נעליים בתוך כל הערמות האלה, אבל לא הצלחתי. ממש הכרחתי את עצמי להרגיש משהו ונורא רציתי להרגיש משהו, אבל לא הרגשתי כלום. ככה במשך כל היום הזה של אושוויץ וגם בבירקנאו. נורא רציתי ונורא התאמצתי להרגיש משהו. אבל לא מול קיר המוות וגם לא בטקס, שזה היה: 'לכל איש יש שם', שהקראתי שם שמות של המשפחה שלי. (שתיקה שלוש שניות) זה לא עשה לי כלום, פשוט כלום..."

ציטוט:

"... נסענו לראות מחנות וכאלה ואנחנו חוזרים... כיף, מתנות, צחוקים... הסרט שצילמנו, כולו מלא בנסיעות באוטובוס, בבדיחות שסיפרנו ולא במחנות. כאילו המחנות זה פשוט היה משהו, שהיה צריך לעשות אותו כי אנחנו בפולין, ולגמור אתו...".

המקור: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8686.

ד. שלא לדבר על האלכוהול הרץ שם בלילות...

לבטל את המסעות לפולין, ויפה שעה אחת קודם. זו דעתי גם בתור מי שבעצמה ביקרה במחנה הריכוז "דכאו" בזמנו, ודווקא זוכרת את הביקור הזה כעוצמתי, עובדה - אני זוכרת אותו היטב גם היום, גם אחרי כמעט 17 שנים תמימות. כאמור, אשמח לשמוע גם את שלכם.

זה כאילו לא מכבד, ולא בוגר, ולא זאת ההתנהגות שמצופה מבני נוער...
אבל קבוצת נערים, שפוים, שיקחו אותם לסיור במחנה השמדה, אם הם יזרקו כדורי שלג, ויריצו צחוקים, ויתעניינו בבני ובנות המין השני יותר מבערמות הנעליים והאפר, אז זה הדבר הכי נכון, ונורמאלי שיכול להיות. וזה ממש לא אומר שהטיול חסר ערך, להפך.
גם הילדה מהלינק, דיי ברור שהטיול השפיע, וישפיע, עליה...

נערים שיתנהגו בצורה מכובדת, כאילו הם מתחברים למשמעות של כל זה, מעמידים פנים. אולי דור שני לניצולים היו יכולים להתחבר לזה ככה...

החותם שהמסע, המקומות, והמראות, משאירים זה משהו שמאוד קשה לעכל, ונשאר לכל החיים...

-
וליאת רון מגעילה.

ציטוט:

נערים שיתנהגו בצורה מכובדת, כאילו הם מתחברים למשמעות של כל זה, מעמידים פנים.

כהכללה אני מסכים, אך אני לא חושב שזה נכון באופן גורף לגבי כל מי שאין לו קשר משפחתי לנושא.

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

רוב בני הנוער שנסעו התמקדו בעיקר בכיף שמסביב, נסיעה לחו"ל והכל,
כמובן שהמטומטמים שעשו שטויות בכל טיול שנתי - התנהגו בדיוק אותו דבר בפולין.
ומכל הסיפורים - הבנתי שאין לי מה לחפש בטיול כזה.

ניתן ללכת לטיולים דומים בתקופת האוניברסיטה, רק בלי המטומטמים, ועם תכנים עמוקים יותר.
סביר בהרבה.

אנחנו שולחים את ילדינו לראות איך אנחנו,הורינו,היהודים סבלנו.....סבלנו מהגויים.... ולכן מה ? מה אנחנו מקווים שיצא ממפגש הילדים עם מקומות ההרג ?מה התועלת שתצמח לילדים/לנו מזה?

לומדים כמה דברים...גאוגרפיה...רואים דברים חדשים....מראות חדשים...לומדים היסטוריה, בעיקר היסטוריה של העם היהודי,ובעיקר היסטוריית הסבל של עמנו......וזה טוב לנו,כי כל ידע הוא טוב...אבל למה דווקא עובדות אלו ...?הסיבה הלא כל כך סמויה היא כי זה מגבש אותנו כנגד הסבל,כנגד אויבנו...ובעד מדינתנו .....האם זה מה שאנחנו רוצים? האם לא כדאי ללמד דברים נוספים....? ... לימוד רק של ההיסטוריה שלנו, רק של הסבל שלנו...מלמד את ילדנו כי אנחנו החשובים,ואנחנו צריכים לדאוג לעירנו.......כשזה המצב,איך נתמודד עם הסוגייה של גרמנים ופולנים שלא ספרו את האחרים, אלא דאגו לבני עמם...? איך אפשר לבוא בטענות לאמריקאים או בריטים על כי לא הפציצו מסילות לאושוויץ ?
ואם אנחנו רוצים כי ילדנו יראו הרוע, איך הם יבינו זאת אם לא יראו האלטרנטיבה, אנשים שהתנהגו אחרת... מדוע לא לוקחים אותם לכיכר ישראל בקופנהגן, שם ילמדו שיעור באיך צריך להתנהג כשבני אדם בצרה...? אני חושב כי בכדי שילדנו ילמדו מה שצריך, אם נוסעים לפולין ,כדאי לסוע גם להירושימה,רואנדה,ארמניה, ואפילו עד לגליל, בכדי לשמוע מהילידים הערבים מה עבר עליהם בארבעים ושמונה........אבל לפני זה צריך להתחיל מהתחלה, להחליט מה אנחנו רוצים מילדנו,מה אנחנו רוצים שיצא מהם...

אשתי פולנייה (אמיתית) והיא שונאת את הטיולים האלו מזווית אחרת - מפריע לה שכל מה שישראלים לומדים על פולין קשור בשואה.
יש לה גאווה עממית על התרבות, האוכל, ההסטוריה הלאומית בת 900 שנה והיא שונאת שכל מה שישראלים מכירים בפולין זה מחנות השמדה (ורובם לא טורחים לנסות להכיר מעבר לכך).

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

בהחלט מבין את הפולנייה האמיתית, מה שחשוב לנו להבין הוא הבעיה עם ההכרות מעבר....אני בד"כ משתמש הרבה במילה 'עיוורון', אך גם חוסר רצון/מאמץ ...שייך לבעיה.

יש מקומות שיש לסמן עליהם איקס. זה אחד מהם.

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

לקטתי פה הנכתב על מה הביקור נותן לילדים, זה הוא אוסף מקרי של התבטאויות, המשקף אי הגדרת מטרה... מה אנחנו מצפים שהביקור יתן לילדנו...וכך כותבים פה :הביקור משפיע, נחרט היטב, לכל החיים...תכנים עמוקים........מה התכנים...איך משפיע....מה זה חשוב....