 |
07-12-2011, 08:47
|
 |
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ורסאי שמתחילה ב "האם היה גשר מצרי במקום נדרש אסף יגורי לצלוח התעלה ב 8 באוקטובר 1973?"
מאמר מרגש, של חיים שיין
עוד הרבה מאד פרטים באשכול הזה
ציטוט מתוך האשכול:
ציטוט:
ב7.10 נכנס גדוד אסף, ע"ש מפקדו, אסף יגורי, ללחימה. קרבות הגדוד התחילו מוקדם מהצפוי כחפ"ק הגדוד נע בחוד ועבר בתוך מארב מצרי כשחצה את צומת רומאני באזור בלוזה. כמאה ועשרים אנשי קומנדו מצרייים שהונחתו בלילה ממסוקיים פתחו על מאסף הגדוד באש תופת כשהם "תוקעים" קודם כל, את המאסף. כמה טנקים וזחל"מים נדלקו מיד.
החפ"ק המשיך להתקדם בלי לדעת שהמאסף שלו בלחימה. המג"ד, יגורי, הופתע לשמוע את ד"ר גילר, רופא הגדוד, מדווח בקשר: "אנו מותקפים. יש נפגעים רבים. תזמינו. צריך מסוקים לחילוץ!"
במארב היו כמה הרוגים: הקמב"ץ אילן אמיר, מרדכי גלזר מגבעת-ברנר (נהרג כשניסה לקפוץ מזחל"ם בוער), צבי גורן, בעבר יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העיברית, נהרג כשניסה לחלץ חיילים מטנק פגוע. שני מפקדי פלוגות נפצעו בקרב זה: עמיקם כהן וניסן כפרי.
הפלוגה של יצחק בריק נשלחה להתמודד עם המארב. בריק: "חזרתי לאחור וראיתי שני זחל"מים בוערים. לידם שכבו אנשים פצועים. פתחנו באש והסתערנו לעבר הכח המצרי. המג"S יגורי הגיע בג'יפ שלו וצעק לאנשיו "להסתער!". הטנק של בריק ספג פגיעה ישירה. בריק נפצע בפני והחל לבעור הוא קפץ מהטנק והתגלגל על החול לכבות את האש. למרות הכאבים המשיך בלחימה. נגמ"ש שהצטרף לכח הסתער לעבר המצרים באש מקלעים ורימוני יד. נהג הנגמ"ש דרס כל מי שעמד בדרכו. "זה היה הרגע בו הבנתי שזו לא מלחמת ששת-הימים, זו מלחמה אחרת" סיפר יצחק בריק.
ב8.10 היה הגדוד חלק מחטיבה 217 של נתק'ה ניר מאודת ברן (אברהם אדן). הוא יועד להוביל את המתקפה על גשרי הפירדן לתפיסת גשר מצרי ולחציית התעלה. בגדוד היו באוטו יום 21 טנקים.
מיד בתחילת הלחימה, במרחק כשלושה קילומטר מהתעלה הותקף הגדוד באש טנקים, תותחים וטילים. יגורי צעק בקשר "לשפר עמדות לאחור! לשפר עמדות לאחור!" ומאז לא נשמע שוב בקשר.
הרוגי הגדוד: הסמג"ד דוד ילין, המ"פ משה ויתקין, הסמ"פ זאב בולטווין. לוחמים נוספים נהרגו או שהיו נעדרים. מתוך חמישים וארבעה נעדרים רק ארבעה נותרו בחיים ונלקחו בשבי. שמות חלק מההרוגים: אברהם (מוזס) אברהם, חיים אוחיון, מרדכי אוחנה, דניאל אורליק, דניאל אידלסון, עימנואל אינגל, מתיתיהו אלמגור, ברגר אליאס, אבינועם אלכסנדרוביץ, יחיאל בורוביץ, ראובן ברר, נפתלי דוד, דוד הראל, איתן וליש, ברנרד זילבר, ראובן חיים, יעקב חן, מאיר חצרוני, יגאל יצחקי, ישעיהו בן-ישי, ישראל כהן, שמעון כהן, מנחם לונץ, חיים מזור מרדכי סעדיאן, אלישע פלג, נפתלי פרץ, פטר קליין, עמירם קניג, מאיר שרביט.
יגורי סיפר "הובלתי את הגדוד לקרב בלב כבד. היעדים שהוצבו לי לא היו בהירים. שיתפתי את המח"ט, נתן ניר, בתחושתי הרעה. הוא אמר לי כי זו פקודה מגבוה וצריך לבצע אותה במהירות. קיבלתי את הדין ופקדתי על האנשים לנוע קדימה. מכיוון היעד עלה עשן סמיך שהתערבב בעני האבק שיצרו הטנקים. לא ראינו כלום לפנים. פרצנו אל תוך מארב גדול של האויב, מתחם ענק בו האויב היה מחופר בעמדות הגנה וערוך להתקפה... חדרנו לעומק של כחמישה קילומטרים...מתוך 21 טנקים שיצאו לקרב הגיעו ליעד 12 בלבד. וגם הם נפגעו בזה אחר זה. לאחר הקרב נותרו מכל הגדוד תשעה טנקים בלבד.
קיבלתי מהמח"ט פקודה לנוע לאחור. תוך כדי תנועה נפגע הטנק שלי ופרס...פגז נוסף שיתק את מערכת הקשר. פקדתי על נטישה." יגורי והצוות הסתתרו במכתש של פצצה, הם קיוו לחמוק בלילה, אך נלקחו בשבי ע"י המצרים.
|
יש עוד...
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
