זה ממש ממש מתסכל, יצירות מופת כמו סמוך על סול, TWD, משחקי הכס - והכל מוגבל בסה"כ לחודשיים ושבועיים של זמן מסך.

הרי כסף לא חסר להפקה, למה לא מפיקים 15-20 פרקים בעונה?

יותר פרקים גם אומר יותר כסף לאולפנים (יותר הכנסות מפרסומות), עם TWD הם פחות או יותר הצליחו לפתור את זה בשילוב עם סדרת בת (שהיא טובה לא פחות), אבל לשאר הסדרות אין את הפריווילגיה הזאת.

לדעתי הם התקדמו מהר מדיי עם GOT, הם יכלו בקלות להפיק יותר פרקים, ולהתקדם בקצב איטי יותר.

המצב עכשיו זה שבעונה הקרובה (שמתחילה עוד כמה ימים) הם כבר עברו את הספר האחרון של מרטין, מה שאומר שכלל חובבי הז'אנר הולכים להרוס את חווית הקריאה שלהם בצפיה בפרקים.

לא מצליח להבין את האמריקאים האלה, אין שכל - אין דאגות...

יש הרבה מאוד סדרות עם 22 +- פרקים בעונה. אתה מדבר ספציפית על כמה תכניות בלבד, שאם אני מנסה להכליל- הן תכניות כבלים ולא בערוצי שידור רגילים. אני לא בטוח כמה פרסומות אתה יכול לדחוף בערוצי כבלים.

לא בדקתי. למה אתה שואל? כי אתה חושב שסדרות כאלו יכולות להכניס יותר מפרסומות? שוב- אני לא חושב שיש פרסומות בכבלים בארה"ב. כמו נטפליקס, או הכבלים שלנו. דמי המנוי הם ההכנסה של החברות.

ולמה לקח לך חודש להגיב?

אשמח להכיר כאלה.

בעניין שאלת הזמן - וואלה, אין תשובה, לפעמים אני שוכח מפרש.

סדרות איכותיות כמו שהצגת למעלה אלו סדרות כבלים. בכבלים יש פחות הגבלה לענייני סקס, קללות ואלימות, ותשים לב שבסדרות שאתה מציג יש הרבה מכל אלו. למעלה כתבתי למה בסדרות כבלים יש מעט פרקים יחסית.
כמו כן, נדמה לי שהסדרות הללו יקרות יותר להפקה, להשקיע כל כך הרבה כסף בעונה עם יותר מפי שניים פרקים- לא קל.

אבל הם עושים מיליארדים מפרסומות ומרצ׳נדייז, ככה שאני לא חושב שיש להם בעיות של תקציב.

אתה לא תמצא בן אדם שפוי אחד בעולם שלא היה רוצה לראות את כל הסדרות שציינתי בעונה של 20 פרקים.

לדעתי הבעיה היא לא התקציב, אלה עצלנות של כוכבים / הפקה.

אבל אין פרסומות, כתבתי לך.. ומה הקשר בין מרצ'נדייז לאורך העונה? אפשר למכור מוצרים נלווים גם לסדרה בת 10 פרקים וגם לסדרה בת 20 פרקים.

כל הסדרות שמשודרות בארה״ב נמכרות לערוצים בכל רחבי העולם, לא מעט ערוצים משלבים פרסומות.
ככה שהמסקנה היא פשוטה - יותר פרקים = יותר פרסומות, והרבה יותר הכנסות.

לסדרה יש השפעה ישירה על המרצ׳נדייז, מתי שהיא משודרת מדובר בסחורה חמה (תראה מה קורה למרצ׳נדייז של מלחמת הכוכבים בכל פעם שיש סרט חדש).

סרט יוצא פעם בכמה שנים טובות. סדרה עדיין יוצאת פעם בשנה. לא משנה האם העונה היא מאוקטובר עד מאי או אפריל עד יוני.
אגב, הרייטינג של סדרות הכבלים לא כל כך גבוה שיצדיק פרסומות. סתם כדוגמא- תראה את שוברים שורות, אולי הסדרה הנחשבת ביותר:
https://en.wikipedia.org/wiki/List_...ng_Bad_episodes
הרייטינג הממוצע לפרק הוא פחות מ-2 מ' צופים בארה"ב. רק פרק הסיום הגיע ל-10 מ', כשפרק אמצע עונה 5 הגיע ל 6 מ' צופים. להשוואה, סדרת רשתות שידור רגילות שמראות יותר מ-10 מ' צופים לפרק הן דבר ממוצע במיוחד, כשסדרה באמת נצפית מציגה מספרים של 13-20 מ' צופים לפרק. כמו זאת-
https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_NCIS_episodes

סדרי הגודל הם אחרים לחלוטין. אל תשכח שלמרות כל ההייפ, מדובר על סדרות כבלים שלא לכולם יש את הערוץ הזה, ויש גם הגבלות גיל- סדרות אלו לא פעם מיועדות לגילאים 17 ומעלה, בעוד הסדרות הרגילות להרבה פחות.

כנראה כי זה בגלל שבקומדיות פחות אכפת לנו מהעלילה, אנחנו רק רוצים לצחוק, אז יש הרבה הצלחות ברשתות הגדולות: New Girl, Modern Family וגם סדרות מדהימות שכבר לא באוויר כמו 30 רוק ואפילו חברים וסיינפלד, כולן ברשתות הגדולות.
בדרמות זה קצת יותר נדיר אבל עדיין יש פנינים: House, The Good Wife, Prison Break (Season 1), Lost (2 seasons?) ועוד כמה שפרחו מזכרוני כרגע. ברשתות הקטנות ובסטרימינג יש אחוז יותר גבוה כנראה של דרמות איכותיות.
ההסבר לכך פשוט מאוד. הרשתות הגדולות הן סופר מוכוונות רווח. בגלל זה, תוכניות חדשות חייבות להראות פוטנציאל רווחי בדמות רייטינג כבר מהפרק הראשון. זה משפיע על כל אספקט של ההפקה של התוכנית. לתוכנית כמו CSI Miami אין שום בעיה, כי זה ערימת אידיוטים חתיכים וחתיכות במיאמי, אפשר אפילו למחוק לגמרי את הדיאלוגים והרייטינג ישאר במקום. בגלל זה רוב התוכניות ברשתות הגדולות הן דשן, כי מה שמעניין את הרשת זה רייטינג, ומה לעשות שכדי למשוך צופים עדיף להשקיע בתפאורה ולא בתוכן.
ברשתות הקטנות אין מוטיבציה כזו של פרסומות. הרווח של הרשת הוא גלובלי ולא נקודתי מתוכנית כזו או אחרת, ולכן אין שום סיבה להתאמץ לנעול צופים מהפרק הראשון. במקום זה, הרשת פונה ליוצרים ומזמינה נניח עונה אחת, והיוצרים עמלים על לבנות את העונה הטובה ביותר שהם רוצים, איך שהם רוצים. ניקח את Netflix לדוגמא. הם פונים ליוצרים של Daredevil ומזמינים עונה. הם בונים את העונה הכי טובה שהם מסוגלים. כשהם מסיימים, נטפליקס משחררת את כל העונה במכה, כך שגם אם היו פרסומות זה לא היה פקטור כמעט, אבל בכל זאת נטפליקס יודעת למדוד בדיוק כמה אנשים רואים את התוכנית והרווח שלהם מגיע מהרשמות חדשות לשירות שלהם. ככל שהם יצרו יותר תוכן איכותי, יותר אנשים יימשכו להרשם ולשלם להם עלות חודשית כלשהי.
ברשתות הכבלים אמנם מודדים רייטינג אבל זה לא קשור מיידית לכסף, שהרי אין פרסומות, זה רק מדד של העניין של הציבור כדי שידעו לאן לנווט את התכנים שלהם בהמשך. הכסף שלהן מגיע גם הוא מדמי רישום חודשיים.
לעניין אורך העונה, כשמה שמעניין אותך זה התוכן ולא הרייטינג, אז כנראה שעדיף עונה קצרה יותר, באיזור ה-13 פרקים. נראה לי שכל התוכניות הכי טובות שהיו אי פעם בטלוויזיה הוכיחו ש-13 פרקים זה האופטימום כדי לספר את הסיפור שלך בצורה אופטימלית. 22 פרקים זה יותר מדי לסדרה שהפוקוס שלה הוא התוכן, בדרך כלל. מה גם שבדרך כלל בסדרות האלה, הפרקים ארוכים יותר. נניח ב-GoT הפרקים הם באורך שעה, סה"כ 10 שעות תוכן בעונה. לעומת זאת, 22 פרקים של 40 דקות זה קצת יותר מ-14 וחצי שעות. ההפרש פחות משמעותי ממה שנראה במבט ראשון בהשוואת כמות הפרקים.

עדיין, אחזור על זה שברשתות הגדולות יש מדי פעם סדרה איכותית ברמה של הכבלים, כמו The Good Wife שנגמרה ממש לאחרונה. הפקה ברמה הזאת באמת לא אופיינית לרשתות הגדולות. זו לא סדרה מלאה בדברים ריקים ומהירים שמצליחים להתל בפשוטי העם, הכל שם מאוד חכם, איטי, אלגנטי, כתוב מעולה. באמת אחת הסדרות הטובות שהיו בשנים האחרונות.

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.

יש לא מעט סדרות דרמה עם 22 פרקים, ואפילו טובות- סדרות חוק וסדר, CSI שאיננו מיאמי, NCIS, בונז, מחשבות פליליות, המנטליסט, קאסל, הרשימה השחורה..

זה לא דרמה, זה murder porn

חתימתך העצומה בגודלה, והחורגת בכמה סדרי גודל מחוקי החתימות, הוסרה. הסרת חתימה היא פעולה ארוכה יחסית, וכך גם כתיבת ההסבר הזה. אם תחליט לצפצף שוב על החוקים, בפעם הבאה יעשה דבר אחר שמסיר את החתימה בקליק אחד: חסימת משתמש. לשיקולך.

פעם הייתי רואה הרבה כאלה. הייתי חסיד מושבע שלהן. פעם זה לא היום.
חוק וסדר פעם היתה מצויינת, כמובן, לא סתם היא הפכה למותג. NCIS היתה ממש נחמדה בשתי העונות הראשונות שלה. ניסיתי לראות פרק אחד של The Blacklist והתייאשתי מהטמטום. גם כל סדרות הקומיקס של הרשתות הגדולות. ניסיתי פרק אחד של פלאש, כמעט נחנקתי מגועל. ניסיתי פרק אחד של Supergirl, היתה תגובת הקאה רפלקסיבית בלתי נשלטת.
גם סדרות ארוכות שפעם היו טובות, למשל CSI הרגילה, עם הזמן הפכו לאותו זבל של פס הייצור של מכונת הרייטינג של הרשתות הגדולות. זה לא מדד מושלם, מן הסתם, אבל אם תבחן טקסי פרסים כמו האמי, נדיר שתמצא שם תוכנית של רשת גדולה. סטרימינג וכבלים שולטים שם ביד רמה.

מנהל פורום חומרה

The only certainty in life is that there are no certainties.