https://www.0404.co.il/post/58728cf...8a6c8b456b.html

החייל כתב: "שלום, אני (שמו הוסר ע"י מערכת חדשות 0404) ואני הייתי נוכח בפיגוע הדריסה הנוראי שאירע היום בצהריים. כל הפלוגה ירדה מהאוטובוס ואמרו לנו לפרוק את התיקים כי האוטובוס לא ממשיך איתנו. לאחר שפרקנו, אמרו לנו להחזיר את התיקים לאוטובוס כי הוא כן ממשיך איתנו, אז התחלנו להחזיר... ואז פתאום אחד הצוערים דחף אותי ואמר לי זהירות והסתכל לצד השני, הסתכלתי גם וראיתי את הסמי טריילר שחצי שניה אחרי זה דרס חברים שלי לפלוגה ורצח את חלקם. בזכות הדחיפה הזו אני כותב את הפוסט..

המראה הנוראי הזה של חברים שלי על הרצפה והסמי טריילר עושה עליהם רוורסים... השתגעתי פשוט, רצתי אחורה והתחלתי לצעוק תוך כדי שאני מכניס להכנס ודורך, התאפסתי על עצמי, כיוונתי את הנשק לכיוון מקום הנהג, לא ראיתי אותו בבירור ועברה אצלי מחשבה בראש - מה עכשיו? לירות? לא לירות? אני אכנס לכלא? אני אעשה את הדבר הנכון? אני אצא אזריה 2? מה? חברים שלי על הרצפה מתים, בטח שאני יורה! יריתי...

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

המחבל עצמו הוא עציר משוחרר. אם במקום להכניסו לכלא ואחר כך לשחררו ולתת לו לנהוג משאית, היו מנטרלים אותו מזמן, עוד 4 חיילים היו איתנו בחיים.

בעקבות האירוע, צריך לשלול רשיון לרכב לכל מי שיש חשש שיכול להיות מחבל, ולהטיל עליהם ביטוח חובה נגד פיגועים.
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=600727

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

אולי הגיע לשם בטעות,
כי חשב שזו מסיבה

המחשבה שלו הייתה מטופשת כמובן. כשמתרחש פיגוע בזמן אמת ברור שיורים והוא אכן ירה.
כל הקישור בין הפיגוע הזה ובין מקרה אזריה הוא מאולץ להחריד ולחלוטין פוליטי. עובדתית, החילים נהרגו ברגע שבו המשאית פגעה בקבוצת החיילים, והפגיעה הייתה לחלוטין מפתיעה ומשום מקום. לא היה כאן מצב שירי היה מונע או עוצר את התוצאות הקשות.
בסופו של דבר, זה שרוב הצוערים לא הסתערו ולא ירו היה לטובה. אלו שירו הספיקו בהחלט. אם היה המון שרץ ויורה היו לך אבידות נוספות בגלל אש כוחותינו, והיו דברים מעולם לצערנו.
יש בעיה ערכית אם מה שנראה כמו אי חתירה ולמגע ואף הימלטות של הצוערים אבל צריך לזכור שמדובר בחיילים ג'ובניקים נטולי הכשרה חיילית של ממש. הם עברו הכשרה חיילית אפסית לפני קורס הקצינים ובקורס הקצינים שלהם האימון החיילי הוא מינימלי שבמינימלים. וזאת בעיה בפני עצמה.

כי ראו שהוא עשה רוורס ואז הוא עצר, יכול להיות שהוא התחרט, ואז הוא בעצם הוצא להורג ע״י אותו אזרח והצוערים שירו בו.

אם זה המקרה, יש להעמיד את כולם לדין פלילי, ולהעניק צלשי״ם לצוערים שברחו וגילו איפוק רב ורוחב לב - כפי שמצופה מקצינים בצבא המוסרי בעולם.

#היגיון_של_צהל_2017

אגב,
לך - בתור אזרח שנחרד עד עמקי נשמתו מהפשע הנוראי של אזריה, זה לא מטריד את מנוחתך שחיילים ומתנחלים מוציאים להורג נהגי משאיות פלסטינים?

ישראל היא מדינת אפרטהייד מהסוג הגרוע ביותר.

אם אתה חובש שמוריד את הקסדה כדי לירות בפצוע,
רבע שעה אחרי שירו בו ירי מנטרל, והרחיקו ממנו כלי נשק,
מתגנב מאוחורי הקצין כדי שלא יפריע, ,
ואז מספר לכולם ש"מגיע לו למות על שדקר חבר שלי",
זו הוצאה להורג.

אם אתה יורה במחבל רבע שעה לפני כן,
כשלא ידוע מה יש עליו,
כשרק ידוע שהוא כרגע מנסה להרוג אנשים ויש לעצור אותו,
זו לא הוצאה להורג.

אם אתה עדיין מתקשה להבחין בין המצבים,
פנה לקב"ן.

אבל אתה יכול להתנחם בעובדה שזהו פיגור שנגרם ללא מעט דתים, אז אין לך מה לקחת ללב.

נראה שזה הפך לתחביב נפוץ בתקופה האחרונה

אני לא נחרדתי עד עמקי נשמתי מהפשע של אזריה אבל אני יודע להבחין בין מצב לבן (מפגע פעיל) ובין מצב שחור (מפגע מנוטרל). מי שלא מסוגל להבדל הזה, לא רק שהוא לא מספיק נבון להיות חייל לוחם, הוא אפילו לא מספיק נבון להסתובב חופשי ברחוב כי כושר ההבחנה שלו פגום באופן שעלול לסכן את הציבור

לא משנה איך תסתכל על זה, אנחנו נמשיך לראות את זה בעתיד ואף במקרים חמורים יותר.

לדעתי זה רק שאלה של זמן עד שמחבל יתפוצץ ליד חיילים שיחחשו לבצע וידוא הריגה רק בגלל מצלמות של בצלם.

ביום שזה יקרה אני אזכיר לך את הדיון הנ״ל, מעניין מה תהיה התגובה שלך אז.

סביר יותר כי מחבל יתפוצץ ליד חיילים משום שלא שמו לב לקיומו, ואת זה אפשר גם ללמוד משני המקרים שאתה כותב עליהם, במקרה אזריה תשומת הלב היתה במחבל ששכב על הכביש, ולא בערבים שהסתובבו שם חופשי, והם היו הסכנה הפוטנציאלית....במקרה המשאית ,הסיכוי למשאית ממולכדת גדול יותר ממחבל ממולכד....ולא היתה התיחסות לכך....כך שמי שדואג לעתידנו צריך להבין כי הסכנה תמונה באי זיהוי הסיכון, יותר מתגובה לא נכונה לסיכון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס יש בעיה ערכית אם מה שנראה כמו אי חתירה ולמגע ואף הימלטות של הצוערים אבל צריך לזכור שמדובר בחיילים ג'ובניקים נטולי הכשרה חיילית של ממש. הם עברו הכשרה חיילית אפסית לפני קורס הקצינים ובקורס הקצינים שלהם האימון החיילי הוא מינימלי שבמינימלים. וזאת בעיה בפני עצמה.

לא בקיא ברמת הרובאי של קצינים ג׳ובניקים, אבל אני כמעט בטוח שהם מוכשרים רובאי יותר גבוה מ0.3, והרובאי הזה הוא מספיק גבוה כדי לדעת איך להתנהג בעת אירוע טרור, ומול מטרה נייחת בדמות משאית.

אל תשכח שאותם ליצנים אמורים בעתיד לשמש כמפקדים במשימות אבטחה (כן, בצה״ל משתמשים בקצינים עורפים למשימות אבטחת בסיסים בחטמ"רים עקב אילוצי כוח אדם).

אז מה היה קורה אם הם היו צריכים להתמודד עם חוליה שחודרת לבסיס?

הם היו בורחים ומחכים לחירניקי״ם / מובחרות?

כל נושא ההכשרה ללא קרביים הוא ביזיון ורוב אלו שעוברים אותה לא מסוגלים לכלום. אלה שכן מסוגלים זה למרות ההכשרה (קרי-אנשים בעלי תושיה, קור רוח ואומץ טבעיים) ולא בזכותה.
במקרה דנן, אומנם מדובר בצוערים ולא סתם בוגרי טירונות 02 אבל ממה שאני מבין השלמות החיילות שעושים להם בקורס הקצינים הן מינימליות ובמקרה דנן כלל לא ברור באיזה שלב הם היו בקורס-קרי, כמה ממעט ההכשרה החיילית שהם היו אמורים לקבל הם אכן הספיקו לקבל.

בואו נזכור שהאירוע כולו נמשך פחות מדקה, ובתוך אותה דקה, לפחות חלק מהחיילים עבר ממוד של טיול שנתי, למוד של לחימה, והתחילו לירות. והם כנראה היו במתח מבצעי 0 עד שהם קלטו את המשאית נוסעת רברס...

וכבוגר טירונות 02... ההכשרה ממש פח... מלמדים אותך בעיקר לפחד מהנשק....

אחלה מספר, אני אפילו לא רוצה לחשב את זה באחוזים מרוב שזה מביך.

מה שכן, אהבתי את זה שצה״ל מתרץ את המחדל בכך שהם לא רצו שיקרה דו״צ.

אז זה מדהים איך תוך שניות הפאקצות המטומטמות שפיקדו בשטח ידעו לצאת מהשוק ולהעביר פקודה של הימנעות מדו״צ.

לפי הסרטון זה נראה כאילו לא הועברה שום פקודה, ושהצוערים והצוערות פשוט ברחו מזירת האירוע.

אבל אל תתיחסו אלי, צה״ל צודק (במיוחד הליצן שמשמש כדובר צה״ל), ואני טועה.

2 מתוך 100 זה 2%
אז מתוך 300 זה 2/3%

בסרטון רואים שתי מחלקות.

ואגב, אחת הפאקצות דווקא הובילה את התגובה....

גם לי, כגנרל מקלדת, ההתנהלות באירוע ניראת לא טובה... מצד שני, כבוגר טירונות 02, הגד"נאות שעברתי בי' וי"א היו יותר קרביות, וספורטיביות מהטירונות.

לא יודע מה הייתי עושה באירוע כזה...

לחיילים שבורחים יש אפקט של עדר, שגורם לכולם לברוח. מצד שני, כמעט יריתי במישהו שהסתובב מחוץ לגדר כשעשיתי פטרול...

אני לא זוכר אם קבעה את זה יו"ר הרכב השופטים, מאיה הלר, או שזו הוראה שכבר קיימת עוד מלפני זה. לכן החשש של הצוער, שהוא עשוי לירות במי שכבר לא מהווה סכנה, מוצדק מעט.

אם הוא לא מבין את ההבדל בין אזריה, לבין האירוע שהוא היה בו, אז אני לא מבין איך הוא עומד בדרישות הבסיס לגיוס לצהל.

יש דפ"ר מינימום

מנגד, מכיר מספר רב של מקרים של חיילים וחיילות שזרקו זין על המבדקים הפסיכוטכנים בצו הראשון, קיבלו קב"א ודפ"ר נמוך ועדיין המשיכו בתהליך גיוס רגיל, רק שכמובן היחס הצבאי היה בהתאם (לא יכלו להתמיין ליחידות רציניות, וכמובן שלא יכלו להמשיך לקצונה).

לדעתי מה שאתה מתכוון אליו זה מקרים של אוטיזם, פיגור שכלי וכ'ו.

וכאן זה כבר יותר עניין רפואי מאשר שכלי.

נראה לי שהחברים שלך אפילו כשהתאמצו לא הצליחו לצאת מספיק דפ"רים....

הם פשוט אמרו לי שבמבחן מול המחשב הם כל הזמן לחצו אינטר, יכול להיות שהם בחרו בתשובות נכונות מדי פעם.

ועכשיו כשאני חושב על זה, הקב"א נקבע גם על בסיס מידע שצה"ל מקבל (לימודים \ מוצא \ עיר מגורים) ועל בסיס ריאיון אישי.

ככה שבהחלט קיימת אפשרות שגם מי שזורק *** בסופו של דבר עדיין יהיה כשיר לגיוס.

זה כמו פסיכומטרי... בשביל לקבל 200 צריך להיות חכם באותה מידה שצריך בשביל לקבל 800

מצד אחד אני מכיר קצינים ממש אבל ממש מטומטמים שהצליחו להתקבל (לא זוכר אם באמצעות ועידת חריגים או כל מיני פטורים), ומצד שני אני מכיר לפחות קצין אחד שלא עבר את המבדקים, ולבנאדם לא היה חסר שכל (נפל מקורס טיס, ואחרי השחרור הלך לעשות תואר ראשון בהנדסת מכונות - היום עובד ברפא"ל).

*התואר הנ"ל הוא אחד הקשים.

יש שם גם קטע פסיכולוגי...

(מכחכח בגרון) בולשיט (מכחכח בגרון).

מזכיר את הסיופר עם הנס של כיפת ברזל.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

מאיפה הבאת את הילד הזה ולמה אתה מצטט אותו?

מאיפה באת? ולמה אתה שואל שאלות דביליות?

שיזהר שלא ישליחו אותו משם.

סתם. אני נחמד לגולשים חדשים ⁦:-)⁩

הוא שונא גם אותי.

נפתח פה קבוצת תמיכה

זה בdna שלהם להיות מניאקים, הם עוברים הכשרה ייעודית בשביל זה.

לא נראה לי שכולם...

אחד המפקדים הבכירים במשטרה הצבאית קצין בדרגת X, הוא אחד הקצינים הכי ***** (שוקל מה לכתוב כדי לא להיחסם ע"י שימי \ קגנס) שאי פעם היו בצה"ל, קצין בלי רגשות, ופשוט חרא של בנאדם.

באשר לשאר חיילי המשטרה הצבאית:

לא יכול להכליל את כולם, כי אני לא מכיר את כולם.

אבל במהלך הסדיר והמיל' שמעתי על מלא מקרים שהם היו מבצעים מארבים ללוחמים בתחבורה ציבורית ודופקים להם תלונות (ואני לא מדבר על חיילים שמגיע להם לקבל תלונה בגלל שהם נראים כמו חרא עם חולצה בחוץ ולא מדוגמים, אלה על שוטרים שחיפשו בכוח איך לזיין חיילים).

בקיצור הייתי מעדיף להשתמט או אפילו להיות טבח מאשר לשרת בגועל נפש הזה.

אתה מזכיר לי בשורה התחתונה שלך את הספר התגנבות יחידים שבו אחד הטירונים מגיבורי הספר מתאבד לאחר שמודיעים לו שבתום הטירונות הוא מוצב במשטרה הצבאית....

למשטרה הצבאית תפקיד חשוב מאוד וכפוי טובה. אי אפשר מחד להתלונן על חוסר המשמעת בצה"ל (בעיה כרונית) ומאידך להתלונן על כך שהשוטרים הצבאיים עושים את עבודתם ומתנכלים לחיילים שעוברים עבירות משמעת ביחס להופעתם או כל עניין אחר. אני מבין שאתה מתייחס לכך שתופסים חיילים על עניינים פעוטים אבל ככה זה כשאוכפים משמעת.
אני חייב לומר שממה שאני מתרשם ממראה חיילים בתקופה האחרונה הרי שיש תת אכיפה חמורה. לא פעם מדובר בהופעה מרושלת שהיא ביזיון לצבא. ולהערכתי הסובייקטיבית זה יותר חמור מבעבר.
ובוא גם לא נשכח שבין המשרתים במשטרה הצבאית נמצאים גם אנשי מצ"ח ועוד מסגרות שעניינן לא באכיפת משמעת על חיילים מהשורה.

אותה "התנכלות" שמתבטאת בכך שבתחנות מרכזיות יש ביקורות,
נובעת מכך שאין ביקורות דומות בכניסה וביציאה מהבסיס, ע"י רס"ר הבסיס שזה תפקידו.
ה"התנחמדות" הזאת - גורמת לתפקיד ליפול על המשטרה הצבאית.

גניבות נשק,
שימוש עברייני בנשק צה"לי,
עישון סמים, גם בבסיסי צה"ל ממש ,
טיפול בתלונות על עבריינות מצד חיילים, בתפקיד או מחוץ לו,
וטיפול בתלונות פלסטיניות על עבירות כלפיהם (שמחוייב כדי למנוע תביעות אזרחיות נגד צ"הל)
אלו תפקידים שהמשטרה הצבאית אמורה לטפל בהם.
אלא חושבים שצה"ל צריך להיות פלנגה עבריינית בסגנון חיזבלה.

ומי שחושב שחוסר המשמעת שמתחיל בהפועה החיצונית ונגמר בתופעות שתיארת אינו מתקשר בסופו של דבר גם למשמעת מבצעית לקויה שוגה באשליות. אותו חייל שמרשה לעצמו ללכת ללא כומתה עלול להיות גם זה שנרדם במארב.

איפה מפקד הבסיס שהחיילים בו הולכים ברישול?
איפה הרס"ר של אותו בסיס?
איפה מפקד החולייה, שיודע מה מצב חייליו מבחינת שעות-שינה?
איפה המפקדים שיודעים שהחיילים שלהם לא זוכים לשעות שינה מטכ"ליות - ומתעלמים מזה?

ממה שאני יודע - רמות האכיפה משתנות מאוד בין מקום למקום,
אפילו בתוך אותו בסיס.
יש מקומות שבהם רמת האכיפה פשוט מטורפת וכל דבר קטן ישאיר אותך בבסיס חודש.
ויש מקומות שבהם גם יחליקו תלונה של משטרה צבאית.

בסוף הש"ג נרדם - כי לאף אחד לא אכפת מספיק כדי לוודא שהוא לא נרדם.

הפיקוד לאורך כל השדרה שלו הוא שצריך לאכוף את המשמעת.
כלל לא הייתה לי כוונה להאשים כאן את החייל מהשורה שמבחינתו "אם אני יכול אז למה לא".
אבל אם כבר העלת את זה, אז אני כן מטיל אחריות אישית על כל אחד. ממש לא מקבל את האימרה ש"לא עכברא גנב, חורא גנב" בהקשר זה. אני מצפה מחייל להבין שההופעה הפיזית שלו מייצגת את הצבא ושכשהוא מתהלך ברישול הוא מבזה גם את הצבא וגם את עצמו. אני בהחלט מצפה מחייל שינהג לפי הפקודות שקיבל הן ביחס לשיגרת מחנה ובוודאי ביחס למבצעיות. אני לא מסיר בשיט מאחריות חייל שפעל בניגוד לפקודות וגרם נזק בשל העובדה שלא מספיק פיקחו עליו שיפעל לפי הפקודות. חייל שהלך לישון בזמן שהיה אמור לשמור ידע היטב שהוא מפר פקודה והוא צריך לשלם את המחיר.
ועם זאת, אני בהחלט רואה את החומרה המרכזית בכך שהפיקוד לא אוכף את המשמעת. תמיד חיילים (ומפקדים) ישאפו למקסם את תועלתם האישית בכך שיעגלו פינות, ולכן הפיקוד צריך לכפות את קיום הפקודות כלשונן באמצעות איום אפקטיבי בענישה על מי שמפר פקודות. ואני בהחלט מסכים איתך שזה לא נעשה בצורה שאפילו קרובה מלהספיק.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס אני מצפה מחייל להבין שההופעה הפיזית שלו מייצגת את הצבא ושכשהוא מתהלך ברישול הוא מבזה גם את הצבא וגם את עצמו.

כשמדובר על שמירת הופעה קל"צית - בכלל לא סביר לצפות לכך.
חיילים ג'ובניקים, שבבסיס שלהם אף אחד לא שומר על הופעה ייצוגית, ויודעים שהמפקד שלהם יתעלם מהתלונה,
לא יתחילו לשמור על ייצוגיות כשהם יוצאים מהבסיס.
נשמע שזה גם מחלחל לקרבי.

הצבא יכול לקבל את זה כמציאות - או לאפשר לנוע על אזרחי ביציאה מהבסיס ללא נשק.
זה ש"דרשת" אחריות אישית - חסר משמעות, כי השמירה על אותם נהלים חסרת משמעות בבסיסים שלמים.

אני כן יודע שהחיילים לא טיפשים ויודעים היטב מה הפקודות. לזה שהם מרשים לעצמם להפר פקודה אין שום תירוץ. זה מהזווית של החיילים. אבל היות ואני לא סומך על החייל, אני דורש מהפיקוד שידאג לאכיפת המשמעת ואת זה הוא עושה בצורה לקויה, אם בכלל.

מי שכופה כומתה על הכתף...יכפה גם על מארב במקום שגוי...............לשייך כשלים מבצעיים כמו הרדמות במארב, לאי הקפדה על חבישת כומתה ...זו היא תפיסה בעייתית של המציאות....אם אצטרך לבחור את החיילים שיצאו בשבילי למארב, הדבר האחרון שאקח אותו בחשבון הינו הקפדת החייל על הכומתה...................קיימת תופעה בעייתית מאד של בלבול בין תועלת אמיתית בסדר/ציות, לבין האדרה עד קידוש של סדר/ציות כמשפיע על ביצועי הצבא, דבר הגורם להתעלמות מהדברים האמיתיים המביאים לכשלים.....ואני זוכר איך אחרי שסיור צה"לי בשטחים נפגע מירי, היה מי שידע לומר לנו כי החיילים לא היו מגולחים.......

בצבאות כאלו יודעים היטב שכדי להשיג משמעת מבצעית צריך להקפיד על כל פקודה קלה כחמורה. מי שרגיל לא לקיים פקודות, אין שום סיבה שיעצור דווקא כשהפקודה היא מבצעית. ואין שום קשר בין הקפדה על משמעת ובין תבונת המפקד. יכול להיות מפקד שלא מקפיד על משמעת והוא בנוסף חסר שיקול דעת ויכול להיות מפקד שמקפיד מאוד על משמעת וכן יש לו שיקול דעת. הנטיה לראות איזה קשר בין הקפדה על משמעת ובין יכולת חשיבה ותכנון היא שריד לא מוצלח מתקופת הפלמ"ח, וכבר אז היא גרמה צרות צרורות.

באותם צבאות ההתמקדות במשמעת וטקסיות הובילה ל"קרבות הלמינגים" של מלחמת העולם הראשונה,
ולחיילים המסתערים עטויי מדים צבעוניים ובולטים מול כוונות האוייב שצולף בהם.
בצה"ל שצמח ממפקדים בוגרי המחתרות שלעגו לאותה טיקסיות, וניצלו את חולשותיה,
הנושא קיבל התייחסות יותר נאותה.

מפקד שלא מפעיל שיקול דעת בכל הנוגע למשמעת ולטקסיות,
לא יפעיל שיקול דעת גם בזמנים אחרים.

כך למשל הצבא הגרמני. לצערנו הרב, הצבא הגרמני היה היעיל בעולם במלחמת העולם השניה ולכן התאפשרה השואה. והעליונות הצבאית הגרמנית התקיימה כבר בעימות עם צרפת ב-1871 וגם במלחמת העולם הראשונה, אותה גרמניה הפסידה מסיבות שאינן קשורות לעליונות הטקטית והאופרטיבית של הצבא שלה.
אני מניח שאני לא צריך לספר לך עד כמה המשמעת בצבא הגרמני הייתה הדוקה. הצבא הצרפתי אומנם הצטיין בטקסיות (שיש המבלבלים בינה ובין משמעת) אך במלחמת העולם השניה המשמעת ביחידות רבות שלו הייתה בקאנטים. זה אחד הדברים שהדהימו קצינים מחיל המשלוח הבריטי שנחתו בצרפת.

הפלמ"ח חשב שימציא את הגלגל ויוותר על משמעת ותרגולות לטובת עצמאות חשיבתית ומקוריות. האמת היא שאין באמת קשר בין הדברים (הגרמנים הצטיינו הן במשמעת והן במקוריות וגמישות) ובגלל המשמעת הלקויה (בין השאר) הפלמ"ח תפקד בצורה גרועה בקרבות רבים. היו מקרים רבים שבהם מפקדים זוטרים לא מילאו פקודות שלא נראו להם והביאו לכישלון הקרב והיה קושי בשליטה באנשים.

בלי תרבות תחקור ולמידה מטעויות,
עם תרבות של ביזת רכוש, גם כשהרכוש היה רכוש קיבוץ (משהו ברמה של צבאות עולם שליש), והזדהות כצבא-מפלגתי שהגיעה לשיאה באלטלנה.
כפלנגה - הביצועים היו מפתיעים לטובה.

כשמדובר בצבא הגרמני דווקא - להקפדה על המשמעת היו השלכות קטסטרופליות,
התרבות הצבאית הסוגדת למשמעת הפכה לתרבות כלל-גרמנית, ובשם המשמעת המדינה שכנראה הייתה החזקה בעולם - התרסקה לחלוטין בהתאבדות-קולקטיבית.
אז אפילו חאפריות-עולם-שלישי עדיפה.


למשמעת יש מקום - אבל לא בהכרח מקום גבוה בסולם העדיפויות.

"בלי תרבות תחקור ולמידה מטעויות"
אתה מהדהד טענות לא מדויקות של מילשטיין. מה עוד שלדידו צה"ל של היום אינו טוב יותר מבחינות אלו.
"עם תרבות של ביזת רכוש, גם כשהרכוש היה רכוש קיבוץ (משהו ברמה של צבאות עולם שליש), והזדהות כצבא-מפלגתי שהגיעה לשיאה באלטלנה"
בדיוק ההיפך, באלטלנה הפלמ"ח נהג לפי הוראות המדינה ולא לפי הוראות המפלגה. הבעיות של מרות מפלגתית לעומת מרות מדינתית היו קשורות יותר לעימותים בין מפ"ם (שהפלמ"ח היה קשור אליה) ובין בן גוריון כראש מפא"י וראש הממשלה. כאן אכן היו מתחים חריפים, אם כי הם מעולם לא הגיעו לכדי עימות של ממש. בסופו של דבר הפלמ"ח פורק בהוראת בן גוריון ואנשיו סולקו ברובם מצה"ל, וזאת מבלי שיעשו יותר מאשר מחאות קולניות.
.
"כפלנגה - הביצועים היו מפתיעים לטובה"
הביצועים של הפלמ"ח היו מצויינים כיחידת קומנדו או גרילה (למשל ליל הגשרים המופתי). כגוף צבאי שאמור לקיים לחימה קונבנציונאלית במסגרות גדולות הוא תפקד רע מאוד עם ים כישלונות שחלקן נבעו מהעדר משמעת (למשל סרובי הפקודה והשביתות האיטלקיות של יוספל"ה טבנקין) וחלקן מהעדר של הכשרה מתאימה. הצלחותיו נבעו כמעט רק מתושיה ואומץ של לוחמים ומפקדים זוטרים, וכשאלה לא התקיימו או לא הספיקו, הוא נכשל. למזלנו, האוייב ברוב המקרים היה חלש עוד יותר. מול אויב שתפקד סביר (הלגיון הערבי) הפלמ"ח הובס כמעט בכל המקרים.

"כשמדובר בצבא הגרמני דווקא - להקפדה על המשמעת היו השלכות קטסטרופליות,
התרבות הצבאית הסוגדת למשמעת הפכה לתרבות כלל-גרמנית, ובשם המשמעת המדינה שכנראה הייתה החזקה בעולם - התרסקה לחלוטין בהתאבדות-קולקטיבית.
אז אפילו חאפריות-עולם-שלישי עדיפה"

אני לא חולק על זה, ועדיין בהיבט של היכולת הצבאית המשמעת הקנתה לצבא הגרמני יתרונות עצומים. כמובן, צריך איזון ומשמעת קיצונית ברמה הלאומית עלולה להוביל למקומות לא סימפטיים.


"למשמעת יש מקום - אבל לא בהכרח מקום גבוה בסולם העדיפויות"

כשמדובר ביחידה צבאית גדולה (לא יחידת קומנדו מובחרת ומצומצמת) המשמעת היא גורם קריטי שלא פעם הוא הקובע אם תהיה התלחה או כישלון. כמובן, הוא לא הגורם היחיד אבל הוא בהחלט גורם חשוב מאוד. ואני אדגיש-זה לא שיחידה צבאית שכל מה שיש לה זה משמעת תהיה יחידה מעולה. אבל בהינתן שתי יחידות שהמקצועיות של חייליהן ומפקידהן זהה, ושאיכות הפיקוד שלהן זהה, היחידה הממושמעת יותר תגבר.

בא נגדיר על מה אנחנו כותבים כאן...לי נדמה שאנחנו כותבים על איך לגרום שהצבא ישיג את מטרתו....לצבא יש אלפי פקודות/תירגולות האמורות לעזור לו להשיג מטרתו, חלקם לעתים מתנגשות אחת עם רעותה...והמפקד אמור להוציא מכל מה שלימדו אותו את ההתנהלות הנכונה, בשביל זה צריך תבונה, שיקול דעת, מידתיות,יכולת להבדיל בין עיקר לטפל, שכל ישר...
בכדי לתמוך בדעתי, אוכל להציף פה בהמוני דוגמאות, ואבחר לכתוב על מ"פ המילואים שלי ארז, כשביציאה למשימה ראה כי אני עם נעליים אזרחיות,הוא שאל אותי 'מה זה?' והסברתי לו, יותר הוא לא שאל, הוא הפעיל שיקול דעת למען השגת המטרה.
ואני חושב כי אתה מטעה כשאתה מציג פה תמונה כי מה שעושה את הצבאות לטובים הינו הקפדה על קלה כבחמורה....הצבאות שצייטו לכל, סופם ששברו הראש בקיר. מי שניצח הם אלו שגילו גמישות מחשבתית, והתאימו עצמם למציאות.....אינני אומר כי משמעת לא חשובה, אני אומר כי ציוט צריך לבוא אחרי חשיבה, וצבא שמפקדיו לא יודעים לחשוב...הוא בבעיה......ואינני חסיד עיוור של רוח הפלמ"ח,אך סדר ומשמעת אינם פתרון לכל החוליים בפלמ"ח, לפעמים מנחיתים סדר ומשמעת כשלא מוצאים פתרון קונקרטי לבעיה...במקום חשיבה נכונה איך לעשות אחרת.

בהרבה כוחות, וגופי עילית, יש מסורת מפוארת של חוסר משמעת מוחלט.

ראשית, בהרבה יחידות שהייתה להן מסורת כזו בסופו של דבר היא שונתה וזה רק קידם את האיכות של היחדיה. כך למשל סיירת שקד שבראשיתה הייתה יחידה קטנה של ברדקיסטים שעסקה בעיקר בסיורי גבול למניעת הסתננות. תחת פיקודו של בנימין אליעזר (בתקופה שהיה פחות שמן ופחות מושחת) היא עברה שינוי מהותי שעיקרו מעבר ליחידה ממושמעת. התוצאה הייתה שהיא הפכה ליחידת קומנדו מובילה בצה"ל. יש יאמרו, האיכותית מכולן באותם שנים.
שנית, חוסר משמעת מבלי שזה יפריע לתפקוד (ואולי אף יועיל בהיבטים מסויימים) עובד בעיקר כשמדובר ביחידות קטנות של לוחמים מובחרים שניתן באמת לסמוך על שיקול הדעת האישי שלהם. כך למשל יחידה 101. אבל ברגע שמדובר במסגרת גדולה, עם חיילים ברמות שונות, המשמעת הופכת חיונית. אין זה מקרי שיחידה 101 תחת אריק שרון הייתה נטולת משמעת כלשהי אבל כשהיא התמזגה בצנחנים שרון כבר קיים יחידה עם הרגלי משמעת קשוחים בהרבה.

קגנס, מה הקשר בין המשטרה הצבאית למשמעת?

אפשר בקלות לטעון, שהשיטור הצבאי פוגע במורל ובעקיפין במשמעת.

יש צורת חשיבה האומרת, נטיל עליהם מטלות, ואז הם ילמדו לציית, לדוגמא בבית ספר, הילדים יבואו עם תלבושת אחידה, ויקומו לכבוד המורה, ואז הם גם יעשו את שאר הדברים שדורשים מהם.....מה שלא נכנס דרך הראש, נכניס להם דרך הרגליים....בחלקים מסויימים בעולם צורת חשיבה זו היא דומיננטית,וגם בארצנו,לעומת זה בפינלנד לדוגמא,אין תלבושת אחידה, ולא קמים לכבוד מורה....אלא מה, האם יתכן כי יש מקומות בעולם שיש שם בעיה ללמד את הטוב והנכון....אי אפשר רק להסביר שם ואז יש ביצוע... ואז מחפשים שיטות שיזיזו בכל זאת הילדים לכיוון הנכון.....יש בזה משהו, יש מקומות שהילדים גדלו בחברה בעייתית....ואז המבוגרים יוצרי החברה הבעייתית מחפשים פתרונות על פי הבנתם של אותם מבוגרים בעיתיים

כמובן שהיא לא אחראית למשמעת היומיומית בתוך היחידות אבל היא כן אחראית לאכיפת הפקודות מחוץ ליחידה. ואגב, משמעת גבוהה היא גורם לדמורליזציה אלא לא פעם זה ההיפך. בדיוק כמו שילד שלא מציבים לו גבולות הוא לאו דווקא ילד מאושר.

משמעת, בתפיסה שלי, זה חיילים שרוצים למלא את התפקיד שלהם, את הפקודות שהם מקבלים, ולהיות חלק מהמערכת הצבאית על דרישותיה.

בעייני משמעת זה חיילים שעושים מה שנדרש מהם, גלח"צ זה משני לחלוטין בעייני.

"משמעת, בתפיסה שלי, זה חיילים שרוצים למלא את התפקיד שלהם"

אם החיילים רוצים לבצע את התפקיד שלהם (ליתר דיוק, את הפקודות שהם מקבלים), אין צורך במשמעת. המשמעת מגיעה בדיוק היכן שהחייל לא רוצה לבצע פקודות, וזה קריטי כשמדובר בפקודות מבצעיות לגיטימיות שהחייל במצבו לא מבין את החשיבות או לא רוצה להבין. ובוא נמחיש את העניין:
כשאתה כבר זמן מה בשטח, קר לך, אתה עייף, כואב לך, והכי גרוע-יורים עליך ואתה חושש לחייך, בזמן הזה תגבר מאוד הנטיה שלך למצוא חוסר הגיון בפקודות שאתה מקבל ושאשר משמעותן סיכון שלך או אפילו "סתם" מאמץ כשכל מה שאתה רוצה זה להוריד את הראש ולנוח. בתנאים האלה האידיאולוגיה והמוטיבציה הפנימית יורדות פלאים אצל רוב בני האדם.
במצבים האלה חייל יפקפק בהגיון הפקודה להסתער ויעדיף לשכב במקום. הוא לא יבין למה לעזאזל הוא צריך לחפור שוחה או אם אפשר להסתתר בבית וינהג בהתאם. ולמה לעלות לשתמוע כשאין שום אויב בסביבה? ולמה לנקות עכשיו את הנשק כאשר אני יודע שהנשק הוא עמיד ולא נוטה למעצורים וכו' וכו'. כתוצאה מכך, החייל נהרג כשהבית חוטף נ"ט, מופתע על ידי חוליית אויב שמתגנבת אליו, הנשק שלו לא יורה ברגע האמת והמהלך הצבאי כולו נכשל כי חיילי הפלוגה מסרבים להסתער או מסתערים בכאילו (תופעה לחלוטין לא נדירה שהובילה לכשלונות עקובים מדם בלא מעט קרבות).
מה שיגרום לחייל לנהוג כראוי במצבים מהסוג שתיארתי זה קודם כל הרגל המשמעת, ההרגל לעשות כפי שמורים לך גם אם לא בא לך, גם אם זה לא נוח, וגם אם לא בהכרח אתה רואה הגיון הפקודה. אציין במאמר מוסגר שגם מופת אישי של מפקד ממלא תפקיד חשוב אבל הוא בדרך כלל לא תחליף למשמעת.

ברור לך, אבל, שמה שאתה מתאר זאת הצורה הנחותה ביותר של הנהגה שיכולה להיות? וכנראה גם הכי פחות יעילה...

אתה לא הראשון שלא אוהב את זה אבל הניסיון ארוך השנים מלמד שהנהגת חיילים לקרב דורשת משמעת קיצונית שכדי לטפח אותה היא צריכה להתקיים גם מעבר לשדה הקרב.

יכול להיות...

מעולם לא הובלתי חיילים לקרב, ואף אחד לא הוביל אותי.

במקומות ובמסגרות שאני ראיתי (כמובן גם אחרי הצבא), יש גבול מאוד ברור, שכאשר עוברים אותו, למשמעת יש תרומה שלילית מאוד משמעותית. ובני אדם עם אופי טיפה יותר חזק, ורחמנא ליצלן יכולת חשיבה עצמאית, מתחילים להפעיל אותה.

כלומר, כשחייל לא רואה את הצורך הגדול (יש שם בפסיכולוגיה שברח לי), לא מבין את המשימות שלו, והכי גרוע, מאבד אמון במפקדים שלו, וסבור שהם לא פועלים לטובתו, ומנהיגים אותו, ואת חבריו לטובת מטרה גדולה כלשהי, אלא סתם מתעמרים בו, האינדבידואליזם שלו מתחיל להתעורר. בויאטנם אותו חייל היה שם רימון בשק השינה של המפקד שלו. ובצה"ל זה כנראה אומר להתחלות, לנצנץ, להוריד פרופיל, להיפלט לאנשהו, וכו' וכד'.

הבעיה הכי חמורה בעיניי (הג'ובניקיות) זה שחיילים עם מורל שלילי, עושים עבודה חרא, בשביל לצאת ידי חובה. ומנצלים את האנרגיה הנפשית והשכלית שלהם, בשביל להתחמק מכל מה שהם יכולים להתחמק ממנו.

כמובן שזה לא שחור ולבן, וכמובן שיש יחידות עם משמעת גבוהה, ומורל גבוה.

אבל מ"צ אוכפים משמעת שלא קשורה לכלום. אולי יש בה צורך, אבל היא גם עושה לא מעט נזק. ודיי ברור לי למה חיילים מעדיפים לשבת "במעצר" בבקו"ם מאשר ללכת למשטרה הצבאית.

ברור שמשמעת קיצונית מלווה בטימטום ללא גבול היא לא בדיוק מקור להצלחה, וגם בזה נתקלתי...
העניין הוא שלא רק שמשמעת לא נוגדת מורל גבוה אלא אף העדר משמעת עשוי לתרום לירידה במורל.
לגבי משטרה צבאית- זה רק גורם אחד באכיפת המשמעת. תפקידם מתחיל היכן שהחייל כבר לא נמצא בשליטת מפקדיו ומישהו צריך לוודא שהוא נוהג לפי הפקודות, כולל לבוש, אי עלייה על טרמפים, נהיגה פראית ברכב צבאי וכו'.
אבל חשוב להדגיש שאכיפה מהסוג הנ"ל היא לאו דווקא עיקר העיסוק של מגוייסים למשטרה הצבאית. הללו כוללים מדריכי כלואים (מילה יפה לסוהרים), מאבטחים ומתפעלים של מעברים ומתקנים אחרים, מלווי עצורים למשפט, ביצוע חקירות (ובזה עסקו בשירותם הצבאי כמה מהמכרים היותר אינטליגנטים שלי), איתור ומעצר עריקים, ניתוב תעבורה צבאית בעת מלחמה (עניין קריטי למשל כשמדובר בהיווצרות פקקים מהסוג שתקע את העברת ציוד הצליחה במלחמת יום כיפור) וכו'.
וכמובן, בחיל המשטרה הצבאית יש מן הסתם הרבה חיילים שתפקידם מסייע ולא קשור ישירות למשימות החייל כגון כל מי שמתעסק בלוגיסטיקה, הדרכה וכו'.

לוחמים בסדיר שקיבלו תלונות (שהובילו לריתוקים ועיכובי דרגות) על כומתה משופצרת / נעלים מלוכלכות / זיפים, ועוד כל מיני דברים בסגנון.

לשוטרים צבאים יש מכסה של תלונות, ואם לא מגיעים אליה אז הם נכנסים לבעיה.
אז מה עושים?

דופקים חיילים תמימים.

בסופו של דבר אין שום הבדל בין השוטרים הצבאיים לשוטרי תנועה שדופקים קנסות ענק לנהגים שנוסעים בלי אורות (מנורות שרופות) ושאר ירקות - אותו החרא.

בזמני אף חייל שהכרתי לא נתפס על ידי משטרה צבאית על ענייני הופעה. מצד שני, ההקפדה של חיילים על הופעה תקינה הייתה יותר רווחת ממה שאני רואה בשנים האחרונות.
בכל מקרה, סיפורים הזויים תמיד יהיו, אבל אני מעדיף שהיו כמה סיפורים כאלה ושבאופן כללי המשטרה הצבאית תהיה פעילה ובזכות האיום שלה חיילים יקפידו על הפקודות. אין שום סיבה בעולם שחייל שיוצא הביתה או חוזר לבסיס לא יתגלח או לא יילך עם כומתה בכותפת. אם אפילו זה קשה לו, יש לי ספקות איך יתמודד עם דרישות "קצת" יותר דרמטיות בשטח.

יש מצבים שעושים גלח״צ לפני היציאה מהבסיס, אבל קורה שדורכים על בוץ, האם על זה חייל צריך להיענש?
או שמה שצה״ל מצפה שכל החיילים שלו יראו מושלם בכל זמן נתון?

זה מזכיר לי שהיה לי אימון במסגרת המילואים לפני מספר שבועות במתקן אדם, ויצאתי מהבסיס על חצי ב׳, כי הרכב חנה ממש קרוב.

לא הייתי מגולח, לא הייתי מדוגם, והייתי עם נשק אישי (רוני ורצועה), ומארב של משטרה צבאית עשה עלי אמבוש (כנראה חשבו שאני סדיר / קבע), הם צעקו לי לעצור, התעלמתי והמשכתי ללכת לרכב.

הם עקבו אחרי וליד הרכב הם אמרו לי שאני מקבל תלונה, אמרתי להם שאני מילאומניק והתלונה שלהם מענינת לי את הביצה, הם ביקשו פרטים - נכנסתי לרכב ונסעתי, ראיתי אותם מצלמים את לוחית הזיהוי - שיהיה להם בהצלחה עם מציאת הרכב ליסינג שקיבלתי בגלל ההשבתה של הטנדר במוסך.

אם אתה מילואימניק, לא היו עושים לך כלום.
ויותר מזה- מדוע היית בלתי מגולח ו"בלתי מדוגם" (מה שזה לא יהיה)? זה כל כך קשה להתארגן על עצמך כמה דקות? לעבודה היית מגיע לא מגולח ולא "מדוגם"?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס לעבודה היית מגיע לא מגולח ולא "מדוגם"?

כמעט תמיד.

ולא נתתי להם פרטים כי אני לא מאמין בסמכות שלהם.

ולגבי "לא מאמין בסמכות שלהם" זה בדיוק העניין: לא אתה קובע למי יש סמכות לעשות מה. אני בטוח שברור לך שלשוטר צבאי יש סמכות לדרוש פרטים מכל מי שבשירות צבאי. יש עוד בהרבה דברים שאתה לא עושה בצבא כי אתה לא מאמין בהם? ואיפה הגבול? אולי גם אתה לא עולה לשמירה עם אפוד כי אתה לא מאמין בזה?

וכן, ללקוחות שלי לא ממש אכפת אם אני מגיע לא מגולח או מדוגם לאתר עבודה.

בפגישות ראשונות אני מקפיד להתלבש מסודר, כי אחרי הכל אני מתארח אצל אנשים ואני לא ממש מגיע לעבודה.

באשר לצה"ל:

אני רואה את עצמי כנכס עבור הצבא, ואני חושב שבתור אחד שיש לו אזרחות כפולה - לצה"ל אין ממש יכולת להפעיל עלי לחץ.

כשאני במילואים או בפעילות מבצעית אני עובד ע"פ הפקודות שאני מקבל, ואם הן נראות לי מטומטמות אז אני מפר אותן או שאני פשוט יוצא על המפקד בשטח, עד היום לא נשפטתי על זה אפילו פעם אחת.

באשר לציוד אישי:

לא רוצה להתרברב, אבל אני רק יכול לאחל לכל המילאומניקים והסדירניקים בצה"ל שיהיו מאובזרים כמוני.

כשאני התחלתי את המילואים ביחידה הנוכחית שלי, על אף העובדה שהיא נהנית מתקציב רכש מוגדל גם למיל' המצב של הימ"ח היה על הפנים - ציוד חסר, ציוד מקולקל \ ישן, אי אחידות, בכללי זה נראה היה כאילו מישהו בזז לנו את הציוד ולאף אחד ביחידה זה לא באמת היה אכפת.

אז אני פעלתי להפריד את הימ"ח מהצבא, גייסתי כספים בצוות, והצלחתי להביא במחירים מצחיקים ציוד מאוד איכותי, עם הזמן גם ביצענו רכש של עזרים טקטים, אופטיקה וכ'ו.

והיום כשאנחנו נפגשים לתעסוקה מבצעית אנחנו בעצם לא צריכים כלום מצה"ל מלבד לנשק האישי, בנוסף להמון חבר'ה יש גם אקדח.

ולדעתי זה המודל המושלם.

צה"ל הוכיח כבר במשך עשורים שהוא גוף שלא ניתן לסמוך עליו בזמן אמת, ושהוא תמיד עושה את המקסימום כדאי לדאוג לסד"כ הלוחמים שלו כמה שפחות.

לצה"ל חשוב לממן אלפי עלוקות בפנסיה בעשרות מיליארדי שקלים (ואגב הסכום עלה בכל שנה), מאשר להפסיק עם החגיגה והביזיון - ולטפח את החי"ר שלו, ובמיוחד את המיל'.

עם כל הכבוד לסדיר, הכוח האמיתי של צה"ל הוא צבא המילואים שלו, והמצב עדיין מזעזע (אל תקנה את הלוקשים שעשו מהפך מאז מלחמת לבנון ה2).

לסיכום:

אני וחברי לצוות משרתים בצבא בעיקר בגלל אהבתנו למדינה, ופחות בגלל נאמנותנו לצבא.

אנחנו שומרים על כושר וכשירות מבצעית באופן עצמאי, ואנחנו מאמינים שצה"ל הוא ארגון רקוב מן היסוד.

ובנימה אישית:

אני באמת מרחם על החבר'ה במילואים (גדודים), במלחמה הרצינית הראשונה שתהיה לנו הם הולכים לאכול המון המון חרא.

דבריך חשובים,גם בגלל שהם שונים,
לצערי, המצב הקיים הוא שבמקום כי דברים שונים יזכו לעניין יתר....הם לא זוכים לעניין, הם יצאו ממסגרת הדיון המוכרת והנעימה, ולכן יפלו על אוזניים אטומות....בכדי להמחיש דבריי, אשלוף מזכרוני דוגמאות לדברים שאוזננו דחתה.....תא"ל אמציה חן אמר כי במטכ"ל יושבים אנשים חכמים המבינים בהרבה דברים אך לא מבינים בצבא......הרבה לפני צוק איתן התפרסמה ידיעה כי נמצא פתח מינהרה בשיטחנו........אנחנו משום מה מתעלמים ממשמעות הדברים.

מה אתה רוצה?

חזרתי למילואים.... To make a long story short .... רוב מוחלט של האנשים שפגשתי, באזרחות היו מפוטרים. וכנראה שגם נתבעים אזרחית. במדינות פחות נאורות היו צריכים להיות מוגלים לגולאג.

אגב
Jhon זה יוחנן, כן?

כי הקפדה על כומתה הינה מתכון להצלחה... והופעה מרושלת הינה בזיון לצבא....ואני חושב כי זו התעסקות בשולי, הדגש צריך להיות על ביצוע נכון של משימות, ולא על הופעה שתגרום לביצוע נכון של משימות, צריך לתפוס השור בקרניו, להבין מה הכשלים,לתקוף ישירות הבעיות, ולתת להם פתרון אמיתי....אם רוצים כי אזריה והצוערים ירו מתי שצריך...צריך התמודדות חכמה יותר מהקפדה על הופעה מכובדת של החייל........כמובן כי כל אחד פה מוצא דוגמאות לאישוש טענתו, ואני אפרוק כאן שני סיפורים קטנים....בסדיר, נשלחנו שלושה חיילים לקורס שלא רצינו בו,מנוגד לכל מה שהיה מקובל ביחידה, זה מה שהחליט מישהו מנותק מהמציאות, בקורס עשינו הפוך ממה שנדרשנו, והושלכנו לכלא [-לא המנותק ששלח אותנו],אחרי הכלא חזרנו למסלול, ואחד מאיתנו הגיע די מהר לאל"מ...אז מי הוא המזיק ?נותן הפקודה, או זה שלא ציית?......במילואים בחברון נשלחנו לחסום צומת במרכז העיר, לא הבנו המטרה, מה שגרר תגובות חריגות, אחד גרר פגר פרה לכביש, ובועז החליט לחזור ברגל לבדו לבסיס, תוך התעלמות מקריאות על סכנה וכו' , אני זוכר בעיקר את תחושתי הרעה על שבועז היה יותר אמיץ ממני לעשות המעשה הנכון.......אם המטרה שלנו צבא שישיג מטרותיו אנחנו צריכים ללמוד איך מגיעים למטרות, כששמים דגש יתר על סדר וציות, זה נובע לעתים מחוסר הבנה של פטנטים קונקרטיים יותר להשגת המטרות.