בקרקע שלנו יש שכבות, יש שכבות עמוקות משם שואבים מי תהום, יש שכבות עמוקות יותר שעדיין לא הגענו אליהן ואנחנו מוגבלים ביותר להכיר את הרכבן.
התגלו שיטות כמו ססמולוגיה ומגנטיות בכדי לחקור את הרכבו הפנימי של כדור הארץ.
במקביל,
ברצון שלנו יש שכבות שאנחנו מכירים, רצונות למוזיקה, לסקס, לסוגי מאכלים, למשחקי מחשב וכו, אך קיימים גם רצונות בשכבות עמוקות יותר. מה שנקרא לעיתים תת מודע. אנחנו יודעים שהם משפיעים עלינו אך לא תמיד מודעים אליהם.
אנחנו יודעים שקיימות שיטות כמו למשל היפנוזה, על מנת להגיע אל אותם מקומות הניסתרים בנבכי הנפש

אבל, מה קיים מעבר לאותם רצונות שאני מכיר?
נניח שהרצונות הגלויים שלי והתכונות שלי הם נתונים קבועים.
מה מסתתר מאחריהם. מה מסתתר מאחורי מישהו שעוזר לזולת, מה מסתתר מאחורי רוצח סדרתי?

אז יש משהו שהוא בכלל לא קשור לאותם רצונות שאנחנו מכירים, אבל הוא, והוא דווקא קובע את מבנה האישיות, הוא מהות עצמותנו. הוא (הרצון הזה) מצד אחד ניסתר, מצד שני הקובע מה יקרה עם אדם X או עם אדם אחר.

עד כאן אני לא חושב שחידשתי יותר מידי.
מה שאני טוען הוא שהתפיסה שלי היא תוצאה של הרצון שלי.
אם אני אשנה, לא את החלקים החיצוניים שברצון שלי, לא את התכונות שלי, אלא דווקא את אותו "גלעין" פנימי של אותו רצון שקיים בי, אז לא רק שאשתנה באמת בתור אדם, אלא אני אגלה שחוץ ממה שאני תופס וקולט בחמשת החושים שלי, קיים רובד נוסף, מקום נוסף, עולם נוסף.
למה הוא קיים? אך ורק כי ביצעתי "ניתוח" בחלק העמוק ביותר של הרצון שלי, ודווקא הכיול שלו, גרם לי להרחיב את יכולת הקליטה. שלי.
לסיום: התפיסה שלי היא תוצאה של מי שאני.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

חחח חזק אתה

איאלץ להפנות אותך לאנשי מדעי המוח או לפסיכולוגים כדי שיענו על כך.
ובכל מקרה כאן זה פורום מדע, אני מבקש שתגדיר את השאלות שלך בהתאם כדי שנוכל לענות לך כראוי.

כשאתה מדבר על נסתר - אין לזה כ״כ משמעות אמפירית ולכן זה לא רלוונטי לפורום זה.

כיצד אני תופס את המציאות?
מהו המנגנון הראשון שגיגרום לי איך תיתפס המציאות שלי?
חיישנים/מערכת העצבים? זיכרון? רצון?

כיצד אתה יודע שיש בכלל מציאות?
איך אתה מבדיל בין מציאות לחלום?

סיגנלים שאברי החישה שלך קולטים ומעובדים במוח שלך.
כך קרינה הופכת לצבע, ויברציות אוויר הופכות לקול...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אדוני מכניסט?

לגמרי

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אז רק שתדע, שברמת העיקרון, ההשקפה שלך, וההשקפה של הקבליסט שקולות.

לא ראיתי שאני מדבר על "רצון", או "מחשבה" או כל אמירה מעורפלת אחרת.
על פי מה הסקת את זה?
אני אומר שהקשר ביני לבין העולם מורכב בוודאות רק ממה שאני מסוגל למדוד ולחוש בו. הקבליסט מדבר על הנסתר ועל האנרגיות של היקום שהוא משוכנע בקיומן ומשום מה חושב שזה מספיק כדי לשכנע את כולם (וכשזה לא עובד, כמו הרבה רוחניקים מסוגו, הוא מאשים את האטימות שלנו, כמובן).
איך זה דומה?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

זה לא סתם דומה , אלא זהה לחלוטין.

המשפט הזה:

ציטוט:

אני אומר שהקשר ביני לבין העולם מורכב בוודאות רק ממה שאני מסוגל למדוד ולחוש בו.

הוא כמובן הבל הבלים.

לא מלמדים אתכם שם בגיאולוגיה איזה קורס בסיסי בפילוסופיה של המדע?

אולי תגיד מה אתה חושב במקום לקשקש?
אני אומר שמה שקיים בעולם מבחינתי הוא מה שאני יכול למדוד או לחוש בו.
מה שלא ניתן למדידה או לחישה בשום צורה הוא מקביל לאי קיום, ולכן אי אפשר לטעון בוודאות מוחלטת כי הוא קיים.
או שתסביר מה בדיוק דומה בזה לממבו ג'מבו הרוחני של "הנסתר" של מר דור אחרון, או שתפסיק לשגע.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

למטה.

ציטוט: "אני אומר שהקשר ביני לבין העולם מורכב בוודאות רק ממה שאני מסוגל למדוד ולחוש בו".
תחשוב טוב על המשפט שכתבת.
האמנם?

אני לא יכול לומר שמשהו בוודאות קיים, בלי שאני יכול לחוש בו בצורה כלשהי.
אני לחלוטין עומד מאחורי המשפט הזה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

או קיי... אני אנסה להסביר בצורה הכי ברורה ופשטנית שאני יכול....

מכיר את הסרט מטריקס? כול מי שנמצא בתוך המטריקס הרי חש וקולט דברים, הוא קולט מציאות, נכון?
אבל המציאות שהוא קולט היא אשליה. בדיוק באותה מידה אתה לא יכול להיות בטוח שאתה חווה איזשהיא מציאות מעבר לאשליה. עד כאן טריויאלי...

ברור שגם האמצעים שדרכם אתה רואה (/חש) את המציאות יכולים להיות אשליה בפני עצמם.

אבל, אם תחשוב על זה לעומק, תבין שהאמצעים השכליים שדרכם אתה חווה (לא חש) את המציאות, התהליכים הנפשיים והשכליים שלך, הם בדיוק אותם תהליכים שדרכם אתה חווה את עצמך. וגם הם יכולים להיות עטופים באשליה, כפי שהחושים שלך יכולים לעטוף אותך באשליה. כאילו, כשאתה מנסה להסתכל לתוך הראש שלך, יכול להיות שאתה בעצם מסתכל לתוך המטריקס.

עכשיו, בוא נעלה רמה מעל. מעל ל"עין" שלך, אתה מניח שקיימת איזושהיא ישות, שחווה משהו. אבל, תחשוב על הסוכן סמית' במטריקס. הוא הרי מתוכנת. מה הבעיה לתכנת אותו להאמין בדברים? או להניח דברים? מה הבעיה לתכנת אותו להאמין שיש לו רצון (חופשי או לא), או איזשהיא אינטראקציה עם משהו מעבר לאשליה הזאת?

כלומר עד פה העלמנו אותך כמעט לחלוטין.... נשארנו עם איזשהו צל בלתי מוגדר של משהו שאתה מגדיר כעצמך...

בני אדם נוטים להפריד את היקום ל "אני" ו"השאר". אבל, הסכמנו שכל מה שאתה חש, חווה, מבין, חושב, הוא אשליתי מעצם היותו, וזהה גם כשאתה מתייחס ל"אני" וגם "לשאר". על כן לא נשאר לנו אלא להסיק שגם ההפרדה הזאת היא מטומטמת, ואינה אלא אשליה.

כלומר אתה והיקום זה אותו דבר.

עכשיו בשביל לתקוף את אלוהים צריך להתחיל להיכנס להגדרת האל. אבל אל פרסונלי הוא אשליה, בדיוק מהסיבה שאנשים אחרים הם אשליה. מנגד האל הפנתאיסטי הוא אשליה, כי הוא היקום/ האינסוף, ומקודם סיכמנו שגם זאת אשליה. ובשביל אלים באמצע צריך למצוא טיעון משולב.

כלומר הרגנו את האל.

נשארנו רק עם איזה צל של מחשבה שלא יכול לחוש, לבטא, להבין, או בעצם לחשוב, ועם האשליה.
עלה והצלח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Benjamin Willard או קיי... אני אנסה להסביר בצורה הכי ברורה ופשטנית שאני יכול.... מכיר את הסרט מטריקס? כול מי שנמצא בתוך המטריקס הרי חש וקולט דברים, הוא קולט מציאות, נכון? אבל המציאות שהוא קולט היא אשליה. בדיוק באותה מידה אתה לא יכול להיות בטוח שאתה חווה איזשהיא מציאות מעבר לאשליה. עד כאן טריויאלי... פילוסופית זה נכון, מעשית אני לא מאמין שיש מישהו שבאמת לא מאמין לחושים שלו. גם גדולי הפילוספים שטענו שהתבונה היא מקור הידיעה וייתכן שהחושים לא מייצגים את המציאות יעדיפו לחשוב על האופציה הזו כשהם לא עומדים במקום בו החושים שלהם מתריעים שרכבת מתקרבת אליהם בשיא המהירות... ברור שגם האמצעים שדרכם אתה רואה (/חש) את המציאות יכולים להיות אשליה בפני עצמם. אני לא מאמין בזה. עוד לא נתקלתי במקרה בו חשבתי שהחושים שלי מייצגים משהו שהוא לא המציאות. ועוד לא נתקלתי במצב בו התבלבלתי בין חלום למציאות. עד כאן החושים שלי שירתו אותי די טוב. אבל, אם תחשוב על זה לעומק, תבין שהאמצעים השכליים שדרכם אתה חווה (לא חש) את המציאות, התהליכים הנפשיים והשכליים שלך, הם בדיוק אותם תהליכים שדרכם אתה חווה את עצמך. וגם הם יכולים להיות עטופים באשליה, כפי שהחושים שלך יכולים לעטוף אותך באשליה. כאילו, כשאתה מנסה להסתכל לתוך הראש שלך, יכול להיות שאתה בעצם מסתכל לתוך המטריקס. אני לא מבין מה זה "להסתכל לתוך הראש שלי", ומה זה "לחוות את עצמי". אתה משתמש במונח "עצמי" בלי להגדיר אותו, ואם אתה כבר נכנס לדיון פילוסופי אז בהצלחה גם עם לפתור את שאלת העצמי. עכשיו, בוא נעלה רמה מעל. מעל ל"עין" שלך, אתה מניח שקיימת איזושהיא ישות, שחווה משהו. מעולם לא אמרתי שאני מניח משהו כזה. אבל, תחשוב על הסוכן סמית' במטריקס. הוא הרי מתוכנת. מה הבעיה לתכנת אותו להאמין בדברים? או להניח דברים? מה הבעיה לתכנת אותו להאמין שיש לו רצון (חופשי או לא), או איזשהיא אינטראקציה עם משהו מעבר לאשליה הזאת? אני לא מבין מה הקשר בין מה שכתבת כאן לשאר הפיסקה. דיברנו על חושים, מה הקשר לרצון חופשי או לתכנות של רצון כזה? כלומר עד פה העלמנו אותך כמעט לחלוטין.... נשארנו עם איזשהו צל בלתי מוגדר של משהו שאתה מגדיר כעצמך... בני אדם נוטים להפריד את היקום ל "אני" ו"השאר". אבל, הסכמנו שכל מה שאתה חש, חווה, מבין, חושב, הוא אשליתי מעצם היותו, לא הסכמנו על דבר כזה. וזהה גם כשאתה מתייחס ל"אני" וגם "לשאר". אתה מניח את המבוקש, ולא מוכיח את זה. על כן לא נשאר לנו אלא להסיק שגם ההפרדה הזאת היא מטומטמת, ואינה אלא אשליה. כלומר אתה והיקום זה אותו דבר. אין מסקנה, כי לא הצעת הוכחה. עכשיו בשביל לתקוף את אלוהים צריך להתחיל להיכנס להגדרת האל. אבל אל פרסונלי הוא אשליה, בדיוק מהסיבה שאנשים אחרים הם אשליה. מנגד האל הפנתאיסטי הוא אשליה, כי הוא היקום/ האינסוף, ומקודם סיכמנו שגם זאת אשליה. ובשביל אלים באמצע צריך למצוא טיעון משולב. לא הוכחת את הטיעון שאתה מתבסס עליו. אתה מבין בכלל תחבירית מה אתה כותב? מה פשר המשפט: "מנגד האל הפנתאיסטי הוא אשליה כי הוא היקום/האינסוף, ומקודם סיכמנו שגם הוא אשליה". איפה דיברנו על האינסוף? אתה רוצה לפתוח עוד חזית פילוסופית? כלומר הרגנו את האל. נשארנו רק עם איזה צל של מחשבה שלא יכול לחוש, לבטא, להבין, או בעצם לחשוב, ועם האשליה. עלה והצלח. מעל הכל, עוד לא עשית מה שבמשך שתי הודעות התיימרת לעשות - מה בדיוק דומה בין מה שאני והקבליסט אומרים?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

טוב. אני אנסה להסביר את עצמי...

1. אין לי כוונה, כוח, סבלנות, או רוחב יריעה, בשביל לפרט ולהסביר הכל. בטח שאין לי כוונה "להוכיח" שום דבר. אני בסה"כ מזכיר טיעונים. הטיעונים לקוחים מהבודהיזם (וקצת אדבינטה ודנטה), וקצת פילוסופיה מערבית מאוחרת.

2. בגדול הנקודה שלי היא, שאתה והקבליסט לכודים בתוך אותה האשליה. הוא ממציא הבלים בשביל להסביר אותה, ואתה ממציא שטויות בשביל להסביר אותה. רק שאתה עושה את זה ביותר התנשאות.

3. אני מזכיר סדרה של טיעונים (בלי נימוקים, ובוודאי שבלי הוכחות) בשביל להעביר נקודה פשוטה: כל העולם, כל מה שאתה רואה, חווה, וכל מה שקורה בראש שלך הוא אשליה. (ובסוף אתה אתה מת ולראשונים ולאחרונים יהיה אותו זכרון)
הטיעונים מתבססים על הדימוי של אדם מסתכל על משהו. יש משהו, אור, עין, מוח (mind), מחשבה, אתה, והאל. הם גם מתקשרים למצבים תודעתיים בפילוסופיה ההינדית, והמטרה היא להרוג את כולם בסדר עולה.
הטיעונים הם כדלקמן:
א. הראשון הוא טיעון מטריקס 101. יש גם פילוסופים פוסט מודרנים שפותחים ככה....

ב. "העין" היא בעצמה אשליה. אתה יכול לא להאמין. אבל אין שום דרך להבחין בין מציאות לחלום. זה משהו עקרוני, לא קשור להאם התבלבלת או שלא. זה אגב המשך ישיר של טיעון המטריקס...

ג. אתה משתמש ב"עין" שלך גם בשביל להביט פנימה. ובגלל סעיף ב' כל מה שאתה רואה בו "פנימי" הוא בדיוק אותה אשליה כמו מה שאתה רואה בו "חיצוני". אין לי שום מטרה בלהגדיר מה זה "עצמי". אתה מפספס את הנקודה. יש איזשהו mental process שדרכו אתה יכול לבוא ולהגיד: אני כועס, אני שמח, אני מרגיש, אני עייף, וכו' וכד'. אתה יכול להגדיר מה זה "אני" באיזה צורה שאתה רוצה. אני רק אומר שכשאתה מסתכל פנימה, ומסתכל החוצה, זאת אותה פעולה פגומה. גם זה המשך ישיר של סעיף א.

ד. המחשבה שלך היא אשליה. העין שלך הרי מחוברת לאנשהו... הטיעון פה הוא שעצם מה שהיא מתחברת עליו הוא אשליה. הקטע זה לא רצון חופשי. אלא שלתוך הסוכן סמית' אפשר לתכנת איזה מחשבה שאתה רוצה. נניח את הגישה הריאליסטית/ מכניסטית שלך. אפשר גם לתכנת את האמונה שיש לך רצון חופשי (זה בכלל נקודה לקבליסט). וכמו כן, אפשר לתכנת את האמון שיש לך בחוויה החושית שלך.

ה. ההפרדה בין "אני" ל"שאר" היא מטומטמת, ולכן בכלל לא קיים כזה דבר "אני". זה בעצם מכיל את טיעונים א',ב',ג', עליך, ואת טיעון ד' על היקום סביבך (יש לזה משמעות אצל בוהיסטים לשלילת ההינדואיזם).

ו. יש כל מיני סוגים של אלים, החל מפילים עם כוחות על, ועד האל הטרנצינדיאלי- פנתאיסטי. אחת הצורות להתייחס לאחרון היא בתור האינסוף שמעבר ליקום (לקיום). זה תופס גם בקבלה, גם במערב, וגם אצל חלק מההינדים (למרות שרובם בגדול מעדיפים את הבראהמן - נשמת היקום). סעיף ה' כולל בתוכו את האלוהים. אז לא נותר לו אלא לקבוע שגם הוא אשליה (או עד כדי כך מחוץ לעולם שאין לו שום משמעות).

4. רק לנסות להבהיר שוב, אני בעצם שולל את החושים שלך, התודעה שלך, התפיסה שלך, הכל. כאילו, אני אומר שאתה לא יכול לחוש שום דבר

5. בלי קשר לכל הטיעונים הנ"ל כל אשלייה אופטית היא כשלון של החושים שלך... יש כל כך הרבה כשלונות של החושים והמוח שלי שהמדע מכיר... קשה לסמוך עליהם...

בעקבות שלילת יכולת דיון מלכתחילה,
הוא יוכל לתרץ לעצמו מה שירצה מלכתחילה לעשות,
ושם שורש האתאיזם (שבו תחליט מה ערכך לפי נוחותך הזמנית),
והפוליתאיזם (תאמץ אל שתברא לפי ערכים שרירותיים אלו, שמתאימים לנוחותך הזמנית).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11 אני לא יכול לומר שמשהו בוודאות קיים, בלי שאני יכול לחוש בו בצורה כלשהי. אני לחלוטין עומד מאחורי המשפט הזה.

פיזית? לא. עם מכשירים מתאימים - כן.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

בירכותי, נכנסת למלכודת דובים פילוסופית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yishain11 פיזית? לא. עם מכשירים מתאימים - כן.

ומציג מספרים הנחזים ע"י תיאוריה מסויימת?
כך שמתקבלת בעיקר - הפרשנות שאתה נותן למספרים שציוד המדידה מפיק?

הכל טוב ויפה - רק כשהתיאוריה חוזה גם תגליות אחרות, המתקבלות בידי ציוד מדוייק יותר,
ולא מסתפקת בתירוצי-דיעבד לגבי תגליות אלו,
תוך מתן אישורי "חריגות" וטלאים בסיטונות, שמחמירים ככל שהרזולוציה משתפרת.

מי אני?
מה אני בכלל
למה לטפס על ההרים כי הם שם?
הנה אני
מחפש בכל פינה
שאל אותי נזיר מההימלאיה מי אתה?
סוג של טפיל אולי
כנימת עלים
סוג של תולעת משי
אבל נראה כמו ההורים
שלי
שאוהבים אותי
ועושים לי יומולדת כל שנה

אין שום דרך בעלת משמעות לענות על השאלה שלך.

כל תפיסת המציאות שלך איננה אלה אשליה.

אבל גם תפיסת ה'אני' שלך. אתה תופס ומבין את עצמך בדיוק דרך האשליה שאתה תופס דרכה את כל מה שהוא לא 'אתה'.

ההפרדה הזאת בין מה שהוא 'אתה' לבין מה שהוא 'לא אתה' היא שרירותית לחלוטין.

כלומר גם ה'רצון' שלך הוא אשליה.

רוצה לומר:
אתה לא חושב.
אתה לא קיים.
ובכלל, אין קשר בין הדברים.

הקנקן הוא אשליה.
האור הוא אשליה.
העין היא אשליה.
הרואה הוא אשליה.
והאל הוא אשליה.

מקובל
הכוונה היא שאני מקבל לחלוטין את הדברים (לא מקובל...אתה יודע...)
אבל באמת, דברים עם המון היגיון, בכלל הגישה.
גם אם אתה לא מקבל את מה שאני רושם.