19-02-2017, 12:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
|
|
מערכת האילוצים הזו אינה זמנית. אחרי 70 שנה הגיע הזמן להסתגל
למציאות.
ממה שראינו באפגניסטן, סוריה ועירק - גם בכשהשלטון דמוקרטי, וגם כשהוא לא, התמודדות צבא בארגוני גרילה היא קשה מאוד.
וההתמודדות הנדרשת בהעדר יכולות מתאימות - היא יקרה מאוד.
בכל הנוגע לצבא ארה"ב - מדובר באוזלת יד משמעותית,
היות ופיתוחים שהיו אמורים לסייע בהתמודדות, בוטלו בחופזה או שסתם לא הובילו להטמעה בפועל.
ותוכניות חליפיות ברורות - אין ממש.
טענות ה"כיבוש" אנכרוניסטיות ולא רלוונטיות, כשארה"ב פעלה מהיום הראשון - בדרך של הקמת שלטון מקומי שמתיימר להשית שלטון דמוקרטי, ודווקא כש"הכיבוש" נעלם - היקפי הכשלון התגלו.
השיח הבלתי-רלוונטי על "הכיבוש" - הוביל לשאננות, ובסופו של דבר - לכישלון מוחלט.
למרות כל מאמצים אלו של ארה"ב להיות מסייע השלטון ולא כובש - העדר אמצעים מתאימים מונע אפשרות להכרעה.
וארה"ב נותרה עם צבא יקר להחריד - אבל בלתי אפקטיבי.
עם עלויות מזעזעות אפילו בשגרה - שמונעות הצטיידות, ומאמצי הצטיידות דווקא בתחומים הכי בלתי-רלוונטים (רכש חמקנים וספינות ענק).
ציטוט:
במקור נכתב על ידי tby
גם אצלנו , כשמדובר בתא שטח מיניאטורי (איו"ש) האיתיפאדה הראשונה / שניה / "סכינים" גורמים להקצאת משאבים אסטרונומיים ב"שמירה על הבטחון" שפשוט מוסתרת מהציבור בתוך תקציב צה"ל / שב"כ / משטרה ותקציבים ממשלתיים אחרים. אפילו במצב הנוכחי עם רשות פלסטינית המשתפת פעולה במישור הבטחוני עפ"י הפרסומים 50% מצה"ל הסדיר יושב בשטחים - עד כדי כך ההשקעה גדולה.
|
אם נניח בצד את הטענות הקנונייתיות, והשיבושים המכוונים,
מכך שכוחות "כפיר" (חטיבה בודדת) נושאים בעיקר הנטל,
ומשינוי הדגש מבט"ש להצטיידות והתעצמות,
נראה שמדובר בירידת סדרי גודל באיכות ובכמות (בשונה באופן בולט מהמצב בעזה לבנון וסוריה):
אין בעיות של נ"ט איכותי כלל
לא מדובר על מטענים מאולתרים, שהשתדרגו בזירות אחרות למטעני קלע או פצצות תעשייתיות,
לא על מרגמות רקטות וטילים,
לא על משאיות נפץ, ואפילו לא רכבי נפץ,
אלא על סכינים ומספריים.
שבתור גרילה - לא מהווים איום כמעט בכלל,
ומבחינת טרור - נמצאים ברמה ששואפת להוות "אינתיפאדה", אבל ממש לא מרשימה, גם לא ביחס להישגי עבר, וגם לא בהשוואה לאיומים במדינות אחרות.
נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 19-02-2017 בשעה 12:40.
|