https://www.inn.co.il/News/News.aspx/361403

הקרב התרחש במסגרת המאמץ לחסל את הכוח המצרי שצה"ל הצליח ללכוד בכיס פלוג'ה. הקרב נכשל, פלוגה אחת, שהורכבה ברובה מלוחמים דתיים, נלכדה בכפר וכמעט כולה הושמדה על ידי כוח מצרי עדיף. מספר ההרוגים, 89, היה הגבוה ביותר שאבד ליהודים במלחמה בקרב בודד, למעט הקרב על כפר עציון.
הטרגדיה הייתה קשה במיוחד משום שרוב אותם חיילים הגיעו מאותו איזור ובין רבים מהם הייתה היכרות מוקדמת. אחרים היו עולים חדשים, ניצולי שואה, שבקושי הספיקו לטעום מהארץ.

קרב זה הודחק מסיבות שונות מהתודעה, בניגוד לקרב גוש עציון או קרבות לטרון ועתה עלה לכותרות בזכות פועלה של אביטל רייכנר שיצרה עליו סרט.

וישנה אנקדוטה מעניינת ביחס לקרב. לאחר הפסקת האש הגיע למקום רב צבאי (מדומני הרב גורן בכבודו ובעצמו) לשם איסוף שרידי הנספים והטיפול בקבורתם. במקום הוא פתח בשיחה ידידותית עם קצין מצרי צעיר, הלא הוא נאצר שלימים תפס את ההנהגה במצרים והיה אויבה המשובע, הכמעט מיתי, של מדינת ישראל. נאצר שאל את הרב מה תפקידם של הקוביות השחורות המוזרות שמצאו בקרב חלק מהלוחמים היהודים ואשר המצרים סברו שהם אמצעי לחימה בלתי ידוע כלשהו. הרב הסביר לו על משמעות התפילין . נאצר השיב בכבוד שעתה הוא מבין כיצד אותם חיילים לחמו בגבורה כזו, גבורה שיכולים להפגין רק אנשים מאמינים.