לאחרונה ראיתי את הסרט הנ''ל :



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

רציתי לשאול את חברי הפורום , איך היה לשרת עם רובה הגליל ? למי שעוד זוכר , האם הרובה הזה היה כול כך "גרוע "
שהוציאו אותו משירות ?

כי בסרט הוא נראה ממש לא רע ...

שירתתי בשריון 2000-2003 עם גלילון כמעט כל השירות. ממה שאני זוכר:
יתרונות: עמיד כמעט להכול, היינו זורקים אותו בעלייה מהירה לתוך הטנק, אם היה לך מעצור זה היה בדרך כלל מהמחסנית לא מהרובה. קצר, הקת מתקפלת והיה הרבה יותר נוח מהבחינה הזו בנשיאה מM16 ארוך.

חסרונות: כבד, מחסניות של 35 כדור כבדות, כוונת אחורית על מכסה גוף שזז ולפעמים איפוס לא משהו (למרות שבדרך כלל מדויק). מחליד די מהר ברגע שציפוי ההשחמה יורד, לרובנו היו גלילונים כסופים מרוב שיפשוף.

סה"כ רובה טוב, אני אף פעם לא הבנתי למה החליפו לשריונרים לM16 קצר, הגלילון החזיק מעמד בכל הפודרה בשטח בכבוד והיה די טוב. הבעייה שאנחנו נתקלו בה, רובים ישנים עם קנים ישנים אחרי כמות גדולה מאוד של תחמושת שהם עברו, עם שחיקה מואצת.

זהו, אני די אהבתי אותו, למרות שצולבת על גליל היה דיי מעיק (המ"מ שלי מהטירונות היה עם מחסנית 50 כדור). המ"פ שלי (במבצעית, היום מח"ט עציון) היה מסתובב אם אלביט עליו מעל לצינורית הגזים (אם אני לא טועה במקור האלביט יועד לגליל).

אני מקווה לשים את הידים שלי על הACE יום אחד

לי אישית יצא לשרת חלק מהשירות בסוף שנות ה-90 עם גלילון ואחרי זה עם מקוצר. הייתי קצת עם גליל ארוך לזמן קצר בטירונות אני מאמין. אולי אני "עדין" אבל שנאתי את הגליל והגלילון. הנשק הזה הרבה יותר כבד ממקוצר ומה שבעיקר הפריע לי היה שהתפעול שלו דרש כוח פיזי הרבה יותר גדול (דריכה של גליל או גלילון דרשה משיכה מאד חזקה אחורה לעומת מקוצר או M16 ארוך ולי הרבה מאד פעמים יצרה חתכים בידיים). לגבי עמידות - אני לא עבדתי בפודרה ותחזקתי את הנשק היטב אז הבעיות של חלודה וכו' לא הפריעו לי. אגב גם התחזוקה שלו לא הייתה נוחה לי - שוב דרושה הרבה הפעלה של כוח (ושריטות בידיים) בשביל לפתוח את הכלי ולטעמי מאד לא נוח לנקות אותו (את ה-M16 קל לפתוח ולנקות אבל יש לו ריבוי של חלקים קטנים - פין פציל וכו' שאין לי מושג אם הוחלפו בדגמים מתקדמים יותר של M16 - לצערי לא יצא לי לירות או לפרק תבור אז אני לא יודע מה המצב שם).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כבר שחכתי לגבי הדריכה ותפעול הנשק, אני זוכר שהיינו מפרקים איזה גומי ממכשיר הקשר של הטנק ושמים את זה על תפוח הדריכה בשביל שהייה יותר נוח לדרוך. אולי בגלל שאני 1.90מ' אם ידיים גדולות לא כל כך הפריע לי תפעול הנשק. שנאתי לנקות את השושנה, היו כל מיני פטנטים כמו ליפוף שרוך נעל ולשפשף בכל מיני חומרים משונים, כואב לי בידים עכשיו שאני נזכר בקור ברמה"ג שהיינו צריכים להכין למסדר בחורף

אני נהנתי מהגליל 3-4 חודשים בבה"ד 1
זה אומר כל הבחנים המסמיכים אימונים וניווטים עם נשק+מחסניות כבדות בהרבה ממה שהייתי רגיל [M16]
גליל...לא גלילון
עם זאת אינני שותף לחוות הדעת השלילית עליו.
כן. הוא יותר כבד
כן. המכסה גוף שלו זז וגורם לאי דיוק בירי [אך עם זאת הוא זז תמיד לאותה נקודה ולכן הפגיעות תמיד זהות]
אבל הוא יורה בכל מצב...אין מעצורים...
ההדק רך וארוך מאפשר ליריה "להפתיע" אותך ולפגיעיות טובות במטרה.
אחרי איפוס אישי טוב, היו לי מקבצים יותר טובים עם הגליל מאשר עם ה M16
בניתי לו ידית הסתערות ע"ב מיקום הדורגלים מתחת למתפסים והיה אחלה נשק

ציטוט:

ליפוף שרוך נעל ולשפשף בכל מיני חומרים משונים

Heh, that brought back memories.
Using the pouches of crystals from ammo boxes (for absorbing humidity) to clean the rose.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

הדרך הכי טובה שמצאתי לנקות את המכלול של הגלילון, היתה להתקמבן עם החוליה.
היתה להם משייפת חשמלית, עם ראש של מברשת פלדה. כמה סיבובים של הדבר הזה על המכלול, והוא היה נראה כמו חדש.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

את הגלילון החזקתי בפעם האחרונה במילואים ב2005. כל הגדוד התייצב לאימון בבא"פ אליקים וחתם על מקוצרים \ מטולים. רק הסוללה שלי החותמה (בטעות!) על גלילונים עד סוף התע"מ. לגלילון המושחם והתקין אני קצת מתגעגע. לבזנ"ט הכסוף עם המתפסים הרקובים של הטירונות - ממש לא. הכי מבאס היה להסתובב איתו בדימונה ביום הבחירות של 1999 עם צולבת שאילתרתי מכדור והמון איזולירבנד, לפי פקודה.

בM16 לא התנסיתי כלל בסדיר. עד היום אני קצת מתקשה איתו. רק במילואים האחרונים קיבלנו נשקים עם "מקפורק" בלי שהסבירו לנו על ההתקן הזה, מה שרק מסבך את העניין.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

True, it did not work. But it was a little cooler compared to green scotch-bright.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

למען האמת גם סתם שיפשוף של השושנה בכורכר עבד לא רע.

אחח...מסדר שימון שמירה אחרי אימון בים...תענוג !
במיוחד כשהוא צמוד אליך בשק"ש..
כבד (בפעילות מבצעית היינו עם 9-12 מחסניות), דיוק סביר לרוב המתארים, ניצרה לא נעימה במיוחד, קת צרה ו"נכונה יותר" (מאשר הקת האובלית ב M16 מקוצר) לטעמי,
במיוחד כשלובשים שכפ"ץ, אמין מאוד. רוב המעצורים נבעו ממחסניות דפוקות.
בקיצור, אהבתי אותו, מאוד.
מאידך, היום אין מאושר ממני שאני "נאלץ" להסתפק ב M4 או תבור.

מתפסי "עץ" שכאלה, קת מתקפלת ודורגלים, (כמובן רק שהקוטר היה 5.56)...
זכור לי כנשק אמין שאישית עניין הכובד לא ממש הפריע לי (אולי משום שעדיין לא התנסיתי בנשק קל ממנו דוגמת ה M16) ודווקא אהבתי את הדריכה שלו...
אבל שוב, אז עוד לא ממש הכרתי משהו אחר...

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אני חושב שהרבה מההבדלים בגישות שיש בשרשור הזה נובעים מהבדלים פיזיים בין לוחמים. חברה יותר גדולים פיזית ויותר "מחוספסים" יעדיפו אולי את הגליל או הגלילון (ועל אותו משקל לא אתפלא אם גם את הקלאץ שדי דומה לו מהרבה בחינות), מי שמעדיף משקל קל, תפעול עדין יותר (עם פחות רתע אגב) ונוחות כללית רבה יותר יילך לדעתי כמעט תמיד על ה-M16 (לי אישית היה הרבה יותר מהיר להחליף מחסניות ב-M16 מאשר בגליל למרות שבתקופות מסוימות היה לי יותר זמן גליל/ון מאשר זמן M16 - לחיצה והמחסינית נופלת, ודוחפים חדשה בקו ישר - התנועה החצי סיבובית שבהכנסת המחסנית של הגליל/ון היא מתכון לפספוסים אין סופיים בהכנסת מחסניות - אין לי מושג מי הגה את הקונספט הזה שהגיע אני מניח מהקלאץ אבל הוא איום ונורא).

לגבי דיוק וכו' - אני יכול רק לומר שיריתי הרבה בשניהם אבל בשורה התחתונה רמת הדיוק הייתה כל כך משתנה ותלויה בפרמטרים שונים שאין לי דרך לומר מה היה עדיף (זה תלוי בין השאר בכמה נקי או חדש היה הרובה/מחסניות/איכות קליעים, מה היה המצב שלי באותו הזמן, תנאים סביבתיים וכו' - אף פעם לא עשיתי השוואה של נשק לצד נשק - וגם אם היה מצב לזה מעולם לא קיבלתי ליד נשקים חדשים מהמפעל והנשקים בצה"ל עברו לרוב הרבה מאד לפני שהגיעו אלי).

בכל מקרה לפחות בשבילי - אפילו 20 שנה מאוחר יותר אין לי ספק שאם אני מקבל מקוצר ליד הוא הופך בתוך רגע לחלק ממני - להשתמש במקוצר זה כמו לנסוע על אופניים - לגבי גליל/ון - ממש לא.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

היה לי כל המסלול גליל ובהמשך גלילון , כלי מאד מאד אמין אך כבד מאד.
אנחנו לא הכרנו קודם אף נשק אחר כך שזה לא ממש הפריע לנו ,נשק ללא מעצורים במים,בוץ או חול פודרה... מה שכן,המעצורים העיקריים היו כמו שמישהו כתב פה נבע ממחסניות בלאי...
ללכת עם צולבת בגליל או גלילון היה כבד מאד אבל שוב,התרגלנו והתמקצענו בכך...בלבנון בעיקר היינו מעדיפים ללכת פחות עם צולבת ויותר מחסניות שיהיו באפוד ששקל המון עם כמות מחסניות גדולה...
אבל כמו שכתבתי,התמקצענו בנשק הזה וזה העניין,כבד יותר או פחות-תסתדר ותהיה כמה שיותר טוב עם מה שיש לך והגליל/גלילון היו מספיק טובים לביצוע המשימות.

רק כשקיבלתי M16 מקוצר הבנתי כמה הוא היה כבד.
טירונות : גליל עם מתפסי עץ ודורגלים.
כבד, כבד מאד (רק הנשק יותר מארבעה קילו ) + 7 מחסניות כבדות עם 35 כדורים.
קל לפירוק ולהרכבה, בלי פינים קטנים שיכולים ללכת לאיבוד.
כמעט ללא מעצורים.
קת מתקפלת - מאד נח כשנוסעים בטרמפים (היה לי M16 ארוך בקורס חובשים - קראנו לו נשק נ.ט - נגד טרמפים).
אופטיקה לא היתה , אבל הפגיעות היו בהחלט טובות. (עשינו פעם מטווח טייסונים בצאלים עם גלילון למטרות ב 350 מטר עם פגיעות יפות מאד).
הדורגל היה מיותר לחלוטין, מוסיף למשקל, קורע כיסים ולא שימושי בעליל. (למעט פתיחת בקבוקים)

רוב השירות הייתי עם גלילון אך בקורסים הייתי עם m16 ארוך.

בהשוואה לm16 הגלילון היה מאוד פשוט לתפעול ופירוק. הוא היה מאוד אמין ועמיד. מכות, חול וכו' לא הזיזו לו כלל. מבחינת דיוק לא היה הבדל משמעותי בטווחים של פחות ממאה מטר, שזה הטווח הרלוונטי ללוחמים שאינם אנשי חי"ר והרוס"ר משמש אותם בעיקר בבט"ש ובפעילות מחוץ לרק"ם או האמצעי המרכזי שהם מתפעלים. מה שכן- היה הבדל ביניהם בהנדסת האנוש. עבורי לפחות, ה-m-16 "ישב יותר טוב בידיים" ולכן קלעתי בו טוב יותר. מאידך גיסא, אין דבר מתסכל יותר מלסיים בוחן "אסון טבע קצר" בזמן שיא רק כדי להיכשל משום שהרובה הצליח להוציא רק כדור אחד....
עדיף רובה שאתה קולע בו קצת פחות טוב אבל שאתה יכול לסמוך עליו.

המגרעה העיקרית שלו (והיא הייתה עוד יותר בולטת בגליל הארוך) הייתה המשקל. פחות של הנשק עצמו ויותר של המחסניות. אני זוכר שאבא שלי ביקר אותי בטירונות והיה כהרגלו מלא זלזול נוסח "חילי השוקלד לעומת בימינו..." עד שניסה להרים את האפוד שלי והיה המום מהמשקל....
מגרעה נוספת- על הגלילון לא היה פשוט להוסיף אביזרים שונים כמו מטול, כוונות טלסקופיות וכו'.

בקיצר, גרסה של הגלילון שבה הברזל מוחלף בחומרים קלים יותר, יש מסילות מתאימות לתוספת אביזרים והמחסניות מאלומיניום הייתה יכולה להוות נשק אופטימלי. ויש כזה....

לגבי אמצעים אופטיים, לפני עידן הפלאטטופ או מסילת הארמס:
- ל m16 היו אמצעי יום/לילה שהתחברו לידית הנשיאה, לא שמרו על איפס בפירוק (היה צריך להסתובב איתם תמיד), וחייבו קת מוגבהת. הם לא היו נפוצים במיוחד.

-לגליל היה "מתאם זנב סנונית" שישב בצד שמאל. לא זוכר שראיתי מעולם מישהו מסתובב עם טלסקופ על גליל; לא יודע כמה מדויק ונוח היה- אך כניראה פחות מה- m16.

סה"כ, עם הנטיה החזקה לכיוון אמצעים אופטיים, זה נראה לי חיסרון בולט של הגליל.

להגיד שלא היו עזרים לגליל/ון לא יהיה לגמרי מדוייק, הם פשוט לא היו נפוצים. יש כאן אשכול די מעמיק על משפחת הגליל עם מטול ררנ"ט כוונות אופטיות וכו', אם כי בפועל היה די נדיר לראות אותם כי כאמור זאת לא היתה תוספת "טבעית". רק לאחרונה מצאתי תמונה של גלילון עם כוונת אלביט, זיווג נדיר שיצא לי לראות בצה"ל רק פעם אחת באמצע שנות ה-90 (די בטוח שזה נשק היה מג"ד שיריון או תותחנים).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

היו גם פה ושם חבר'ה עם כוונת טלסקופית על גלילון. הבעיה היא שלא היה מדובר בחיבור "טבעי" ובדרך כלל כשרצו לתת לנו למשימה מסויימת נשק עם כוונות אופטיות ו/או ראיית לילה היו נותנים לנו m16 שבדרך כלל היה לא מאופס וכו'....

כמו big1981, התגייסתי לשריון בשנת 2000 וקיבלתי את הגלילון.
נשק כבד, נוטה להחליד (אם לא קיבלת אחד מושחם), ואמין - כל עוד אתה משתמש במחסנית חדשה ולא בלויה (כל טירון קיבל מחסנית אחת חדשה ושחומה. את השאר קיבלת מהנשקיה).
שימוש במחסנית אחרת היה מוביל למעצור.
אחת הסיבות לבלאי במחסנית היה שחיילים שפחדו לקבל שבת בגלל פאק בכוננות, היו מצמידי אם שפתי המחסניות עם לדרמן, כדי למנוע נפילה של כדורים בתוך האפוד.

חוץ מזה, הנשק לא היה מדוייק. הכוונות שלו היו הרבה פחות נוחות משל ה M16 והאיפוס לא היה שווה הרבה כי הכוונת האחורית ישבה על המכסה גוף של הנשק, ואותו פירקו וחיברו עם כל ניקוי.

רק כשקיבלתי M16 ארוך במסגרת קורס אחר הבנתי כמה שהגלילון לא מדוייק.

במילואים הסבו אותנו לM16מקוצר. הוא התאים יותר לתעסוקת חי"ר. היה קל בהרבה ונוח. בטנקים הרגשנו שהוא חסר שימוש. אני הייתי תותחן וגם ככה לא יריתי, אבל הטען והמפקד לא טרחו בכלל להשתמש בו (בניגוד לגלילון, שהיו מרססים איתי באוטומט)

הייתי חתום על גליל ארוך (עם מדפסי פלסטיק, ללא דורגלים) לתקופה קצרה מאד. הוא היה כבד מאד, והיה מאד לא נוח לירות בו ממצב עמידה.

בסך הכל, להרגשתי, הגלילון התאים לשריונרים, והיה נחות יחסית לM16, על כל גרסאותיו עבור חי"רניקים.

גם את הגליל אבל לגביו היו גם להם טענות ביחס למשקל.

בסדיר הייתי עם מקוצר (ותקופה קצרצרה עם M16 ארוך)
מילואים תקופה קצרה עם גלילון, אח"כ עברנו למקוצר.

עיקר ההתנסות שלי עם גלילון היתה באבטחת יישובים, במשך קרוב לשנתיים.

אמינות- מעצורים בלי סוף, גם אחרי שהחלפנו מחסניות.
רובים מתפרקים. סיפורים שהסתובבו במטווח על קנה שהתפוצץ.

כנראה אלו היו נשקים שלא טופלו טוב או שהיו לקראת סוף חייהם. תהילת העבר של נשק אמין ומדויק היתה הרבה מאחוריהם. הרבה.

משקל- ה' ישמור. אגרסיביות כנ"ל.
הכנסת מחסנית ודריכה לא אינטואיטיביות, בעיני, ולא משנה כל מי שיסביר לי שככה הכי נכון.


בכל פעם שהנשק נפל על הרצפה או סתם הונח עליה בלי מספיק עדינות נשברה בלטה.
לך תסביר לרבש"ץ שלך שצריך להחליף ריצוף פעם בחצי שנה.


בסוף התקופה שלי מערך הגנת היישובים עבר למיקרו תבור. קל, אינטואיטיבי, אמין. פשוט חלום. נשקים חדשים מהניילונים.
המטווח הכיף ביותר בחיי.
הגלילונים עברו, לפי השמועות, לכל מיני דרום אמריקאים שחשקו בהם.

הפי אנד:
אחרי זמן קצר מצאתי עבודה טובה יותר.

הצד הקדמי גרף איתו קדימה את כל מה שעמד בדרכו (חול, חצץ וכדור) דחף לקנה ונקר.
הצד השני עשה לך חור באגודל כשדחפת אותו כדי לפרק את מכסה הגוף...

זה די ממצה את תכונותיו. לא נח ולא נוח.
טירונות גולני.
המחסנית היו אכן כבדות והאפוד שקל טון. היינו לובשים את האפוד בהנפה...
באימון מתקדם 1993 החליפו לנו ל-M16. די התבכיינו על זה. כי הפכנו להיות כמו הצנחנים שקיבלו לפנינו...
עד היום אני לא סגור מה עדיף, משקל קל ודיוק בין כוונות או כדור שיוצא בכל מצב כמעט...

לחטוף מכת מחסנית או קת מגליל יוריד אדם ממוצע לרצפה. מהלומות מקבילות ממקוצר זה בקושי מכה קלה בכנף....ובתבור בכלל לא ברור לי איך משתמשים כנשק קר....

הפעם היחידה שיצא לי להתעסק עם גליל היתה בטירונות ובסדרת הכנה לקורס מ"כים. שני קורבנות מהצוות שלנו חתמו על גליל ארוך, אחד מהם קיבל בתור סוג של "צ'ופר" דורגלים שבוע אחרי. בסדרת שטח פתוח, הרובים החליפו ידיים במהלך התרגילים כדי לתת לכל אחד התנסות אישית עם המפלץ הזה. אני זוכר שדווקא ירי במצב שכיבה היה לא נוח כי המחסנית בלטה מתחת לגובה ידית האחיזה ודרשה הרמת כתף לא טבעית.

המקרה היחיד שבו הכלי הוכח כמועיל היה ביום או ימיים האחרונים של אותו שבוע, בהם המאג היה מושבת עקב תקלה - לירות בגליל על אוטומט כשהוא על דורגלים היה בהחלט התנסות חביבה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל