13-07-2017, 06:34
|
|
|
חבר מתאריך: 05.02.17
הודעות: 1,117
|
|
על רות המואביה הסבתא של אבא של דוד המלך, ישראלים ושונות
בתגובה להודעה מספר 46 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "ושוב - זה מגוחך לטעון שהקהילה העצומה והעשירה בארה"ב היא פאסיבית"
לפי טענת המקומיים כמות הישראלים, כולל יורדים וצאצאיהם (בלי קשר לדרכון) הוא באזור המיליון. רק בלוס אנג'לס מדברים על מעל מאתים וחמישים אלף נפש.
ובענין רות:
לפי הכתוב בפסוקים הבאים ניתן להסיק כי רות לא התגירה (עורפה שבה אֶל-עַמָּהּ, וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ ונעמי דחקה ברות שתעשה מעשה דומה. גם הנער מתייחס אל רות כאל נערה מואביה להבדיל מנעמי שברור כי היא חלק מהם)
רות פרק א:
ג וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ, אִישׁ נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא, וּשְׁנֵי בָנֶיהָ. ד וַיִּשְׂאוּ לָהֶם, נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת--שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת;
ח וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ, לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ; טו וַתֹּאמֶר, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ, אֶל-עַמָּהּ, וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי, אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ.
רות פרק ב:
ו וַיַּעַן, הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל-הַקּוֹצְרִים--וַיֹּאמַר: נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא, הַשָּׁבָה עִם-נָעֳמִי מִשְּׂדֵי מוֹאָב.
נדלג קצת על מנהגי בעז השובב והנערים בגורן ונעבור לליל הפיתוי אחרי שבעז ראה ונכווה ומתן תשומת לב מיוחדת אל הנערה היפה מכלל הקוצרים והקוצרות. רות מפתה את בעז :
רות פרק ג:
ב וְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ, אֲשֶׁר הָיִית, אֶת-נַעֲרוֹתָיו; הִנֵּה-הוּא, זֹרֶה אֶת-גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים--הַלָּיְלָה. ג וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ, וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִך) עָלַיִךְ--וירדתי (וְיָרַדְתּ הַגֹּרֶן; אַל-תִּוָּדְעִי לָאִישׁ, עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. ד וִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב-שָׁם, וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו, ושכבתי (וְשָׁכָבְתּ וְהוּא יַגִּיד לָךְ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין.
ו וַתֵּרֶד, הַגֹּרֶן; וַתַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ. ז וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ, וַיִּיטַב לִבּוֹ, וַיָּבֹא, לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה; וַתָּבֹא בַלָּט, וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב. ח וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת; וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו.
נו, דחילק, ברור שהיה פיתוי מכוון. (רות התרחצה, סכה עורה בשמן ובאה למיטתו בלילה כשהיה שיכור) והרי דתיים חוקים להם: איפה שמירת היחוד. איפה שמירת נגיעה. והוא מתעורר באמצע הלילה לאחר ליל הילולים ושכרות ומה מסתבר?
בו נעזוב לרגע את בעז השובב ורות המפתה (ולא נשכח שהיו עוד כמה סקנדלים עסיסיים בבית דוד) ונגיע לעיקר: המודל של הגירה והתבוללות היה קיים הרבה לפני שהיתה הרבנות ותמיד ידעו להסתדר ולעגל פינות כשצריך ואפילו המלך דוד בא בדיוק משם.
מה שיותר חשוב זו הגישה של מדינת ישראל: לטעמי צריך לפתוח הדברות של המדינה עם כולם, ולנסות להגיע גם אל ילדי אלו שהתחתנו עם לא יהודים. אם ייווצר קשר חיובי חלק משמעותי של הילדים יחושו תחושת שייכות בדיוק כמו האחרים. נושא הגיור יפתר בהמשך.
נערך לאחרונה ע"י rpi בתאריך 13-07-2017 בשעה 06:48.
|