תותחים ותחמושתם.
ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שמערכת הנשק של הנגמ"שים שלה בנוי על מקלעים ומקל"רים במקום על תותחים בקליבר זה או אחר.
במאמר הזה הראה את האפשרויות השונות של התקנת תותח כמערכת נשק עיקרית.
אאל"ט ה"מרדר" הגרמני היה הראשון להציג צריח שמותקן בו תותח 20 מ"מ וטיל נ"ט כבר בשנת 1971 וזאת כתגובה להופעה המדהימה של ה-BMP-1 הרוסי, כאשר המערב חשש שהצבא הרוסי יניע את הרק"מ שלו ויעצור בתעלה. מאז זרמו הרבה מים וכיום אין נגמ"ש שמכבד את עצמו שלא הותקן בו צריח נושא תותח ורובם גם נושאי טילי נ"ט. התקנת תותחים על הנגמ"שים הפכה אותם מנושאי גייסות משוריין (APC) כדוגמת ה-M-113, לרכב לחימה לחי"ר (IFV) כדוגמת הברדלי האמריקאי.
רכב הלחימה הגרמני "מרדר"
מרבית התותחים הקלים בעולם (20-40 מ"מ) מיוצרים ע"י ארה"ב ורוסיה כאשר גרמניה ושבדיה גם הן בין היצרניות של תותחים אלו. בארה"ב היצרנית של התותחים הקלים היא חברת אי.טי.קי שמייצרת את משפחת תותחי ה"בושמאסטר". במשפחה זו נכללים התותחים הבאים:
1. אמ-242 בקליבר 25 מ"מ. תותח זה מותקן ע"ג הברדלי.
2. התותח "בושמאסטר-2" בקליבר 30 מ"מ ופגז 173*30. זהו התותח הנפוץ ביותר במערב. התותח נכנס לשירות בשנת 1972 וזה אומר לפני 45 שנה.
3. התותח "בושמאסטר-3" בקליבר 35 מ"מ ופגז 220*35. לאחרונה קראנו שבמכרז האוסטרלי לרכבי סיור, 2 המתמודדים הציגו את הרכבים שלהם עם תותח 35 מ"מ.
4. התותח "בושמאסטר-4" בקליבר 40 מ"מ והפגז 365*40. התותח אמור היה להיות מפותח יחד עם חברת "בופורס" השבדית, (שנמכרה לחברת בי.אי.איי). אין לי מידע איפה מצוי הפרוייקט האמריקאי, אבל "בופורס" בהחלט סיימה את הפרוייקט ויש מספר רכבים שהתותח שלהם מותקן בם.
היחוד של תותחי ה"בושמאסטר" הוא שהם מופעלים ע"י מערכת חשמלית ולא ע"י גזים, והיתרון הוא שהתרמילים נפלטים ע"י מערכת חשמלית וגם אם הפגז לא נורה הוא נפלט החוצה והירי אינו נעצר.
ברוסיה ובשאר העולם מותקנים תותחים בקליבר 30 מ"מ. מספר ארצות התקינו תותחים בקליבר כגון 35 ו-40 מ"מ אבל יחסית לתותחי ה-30 מ"מ אלו כמויות מיזעריות.
רוסיה, ארה"ב ואירופה שידרגו עם הזמן את מיגון החזית ברכבי הלחימה שלהם והפגזים של תותחי ה-25 וה-30 מ"מ אינם חודרים אותם, לכן לדעתי זמנם עבר וצריך לעבור לתותח אחר.
התותח הבא הוא ה"בושמאסטר-3" בקליבר 35 מ"מ. ראינו שבפרוייקט האוסטרלי שנקרא "לנד 400" שלב "ב" התותח שנבחר הוא ה-35 מ"מ. גם אלביט הלכה לפרוייקט זה יחד עם החברה האוסטרלית, והציגה צריח נהדר שהיה בו רק חסרון אחד, התותח היה בקליבר 30 מ"מ וזה לא הספיק כנגד ה-35 מ"מ שהותקנו על רכבי ה-"BOXER" וה-AMV-35. הבעיה היחידה עם תחמושת ה-35 מ"מ היא שהפגז גדול, ראה תמונה למטה, ולכן כמות הפגזים בצריח קטנה בהרבה מהכמות של פגזי 30 מ"מ. זה קרוב לוודאי ניתן לשיפור ע"י תיכנון נכון של מבנה הצריח, ובעיקר הכנסת מטען לתחמושת לא משורשרת.
פגזי 35 מ"מ.
בתמונה למטה נראה ארגז תחמושת ל-75 פגזים של חברת "מגייט", לתותחים עם הזנה כפולה ניתן להתקין 2 יחידות כאלה סה"כ 150 פגזים. לדעתי במחסנית לפגזי 35 מ"מ ניתן יהיה לאחסן 60 פגז בכל תיבה, כך שסה"כ תחמושת מוכנה לירי תהיה 120 פגזים וזה בהחלט עדיף על פני ה-30 מ"מ.
ארגז תחמושת לתותח 30 מ"מ לא משורשר שמכיל 75 פגזים
במשך הזמן שופרו פגזי ה-30 וה-35 מ"מ והקישורים והתמונות שמופיעים למטה יעזרו להבנת שינויים אלו. לתותחי ה-30 מ"מ פותח פגז חדש שנקרא "סופר-40". לקחו תרמיל של 30 מ"מ והתקינו בו קליע בקוטר 40 מ"מ. למידע נוסף ותמונות של פגז זה ראה קישור למטה.
לתותחי ה-35 מ"מ עשו דבר דומה, לקחו תרמיל של 35 מ"מ והתקינו בו קליע של 50 מ"מ וקראו לפגז "סופרשוט- 50". אחד היתרונות של פגז זה הוא שניתן להפוך אותו לפדז מתקן מסלול. למטה תמונה של מערכת כזו שאמורה לפעול כנגד רחפנים, מטוסים קלים וגם כנגד רקטות, פגזי ארטילריה, ומרגמות.
מערכת ירוט רחפנים ו-C-RAM
למידע נוסף ותמונות לתותח ה-35 מ"מ ראה קישור למטה.
בתמונה למטה ניראים הפגזים החדשים:
בצד שמאל של התמונה ניראים 3 פגזי 30 מ"מ, כאשר הראשון משמאל הינו הפגז הרגיל 173*30, השני למיטב הבנתי הוא פגז ח"ש חדש, והשלישי הוא הפגז 180*40 שנקרא "סופר 40".
הפגז הבא הוא הפגז של ה-35 מ"מ והשניים שאחריו אלו שידרוגים של פגז ה-35 מ"מ לפגז ה-50 מ"מ שנקרא "סופרשוט-50".
הפגז השביעי משמאל הוא הפגז החדש שפותח ע"י צרפת ואנגליה בפרוייקט שנקרא סי.טי.אי ואני מניח שנראה אותו בקרוב על נגמ"שי ה"ווריאר" האנגלים ורכבים אופניים של צרפת כגון: ה"יגואר". הקליע בפגז זה מותקן בתוך התרמיל כאשר הוא עטוף באבש"ר. עי"כ קיבלנו פגז קצר יותר ושמן יותר שנקרא 225*40 אבל קוטר הפגז הוא כנראה 65 מ"מ. אני לא קונה מערכות נשק לא מצרפת ולא מאנגליה, ב-1967 הם עשו אמרגו נשק על ישראל ואני לא יודע אם הם הסירו אותו עד היום.
למידע על תותח ה-40 מ"מ ותחמושתו ראה קישור מצורף
הפגז השמיני לענ"ד נמצא בחבורה הזו רק על מנת להראות את המידות הקטנות של פגז ה-40 מ"מ של סי.ט.אי יחסית לפגז ה- 30 מ"מ.
לפני שאני עובר לתותח האחרון והטוב מכולם לענ"ד, הייתי רוצה לומר שמכל התותחים שמוזכרים למעלה, תותח ה"בושמאסטר-3" בקליבר 50 מ"מ הוא הטוב מכולם בפרט בלחימה בשטח בנוי.
יש כמובן את השידרוג של פגז ב-30 מ"מ ל-180*40 שעדיף על פגזי ה-30 מ"מ, אבל אם ללכת לתותח חדש עדיף להתחיל מלמעלה ולבחור ב-50 מ"מ.
התותח האחרון שהייתי רוצה להרחיב את הדיבור עליו הוא התותח בקליבר 57 מ"מ. ישנם שני יצרנים לתותח ה-57 מ"מ.
היצרנית הראשונה היא "בופורס" השבדית שניקנתה ע"י בי.אי.איי. התותח שלהם משמש כתותח עיקרי לספינות האל.סי.אס האמריקאיות והוא התחרה עם תותח ה-76 מ"מ של "אוטומלרה" האיטלקית. לתותח ה-57 מ"מ של "בופורס" יש טווח מקסימלי של כ-17 ק"מ, טווח יעיל 8.5 ק"מ, קצב אש של 220 פגזים לדקה ומשקל הפגז כ-6.5 קילוגרם.
חברת "בופורס" פיתחה לתותח זה וגם לתותח ה-40 מ"מ, פגזים חכמים שנקראים 3פי. לפגז זה יש מספר אפשרויות יזימה בהתאם למטרה כגון: פגז נפיץ אויר, פגז שמתפוצץ עם הפגיעה במטרה, ופגז שמתפוצץ לאחר השהייה.
למידע על התותח ותחמושתו בהשוואה לפגז ה-40 מ"מ של "בופורס" ראה קישור מצורף:
פגז 57 מ"מ מונחה לכתם לייזר
החסרון היחידי של תותח ה-57 מ"מ של "בופורס", הוא שהתותח שלה מותקן על ספינות ולא על רק"מ, לעומתה רוסיה שגם היא התקינה את תותחי ה-57 מ"מ שלה על ספינות ותותחי נ"מ, מצאה דרך להתקין את התותח ה-57 מ"מ שלהם גם ע"ג רכב לחימה. (לנו מוכר תותח הנ"מ הדו-קני אס-60 מהקרבות בסיני)
בתערוכת הנשק ב-2013 הציגה רוסיה את הרכב שנקרא "אטום". רכב זה שנעשה בשת"פ בין חברת רנו הצרפתית, שסיפקה את הנגמ"ש וי.בי.סי.איי, ובין רוסיה שסיפקה את הצריח ואת תותח. השת"פ לא יצא לפועל בסופו של דבר, ואיחוד האמריות רכש את חלקה של צרפת בפרוייקט זה. אפשר להניח שבקרוב ניראה רכב לחימה חמוש בתותח 57 מ"מ באיחוד האמריות.
למטה תמונות של מספר רכבים רוסיים שמותקן בם תותח ה-57 מ"מ.
רכב הלחימה שנקרא "אטום"
BMP-3 נושא תותח 57 מ"מ
BTR-82 עם תותח 57 מ"מ
מחסנית ל-20 פגזים להזנת תותח ה-57 מ"מ
הטנק PT-76 עם תותח 57 מ"מ
פגז ה-57 מ"מ
לסיכום דעתי בנושא "תותחים ופגזים" אין לי ספק שתותח ה-57 מ"מ הוא התותח שמתאים לנו והוא יהיה מכפיל כוח רציני לחיל השריון ולכוחות החי"ר. צריך לזכור שעיקר הלוחמה של ישראל בעשרות השנים האחרנות וגם בעתיד הייתה ותהיה כנגד מיבנים ולא כנגד שיריון ופגז ה-57 מ"מ יהיה יעיל יותר מכל פגז אחר שמותקן על רכבי לחימה. גם אם נילחם עם צבאות סדירים כלשהם אין לי ספק שהתחמושת של תותח ה-57 מ"מ תתאים גם ללחימה זו. הבעיה שלי עם הצריח AU-220 היא שאני חושש מהשילוב של תחמושת נפיצה ואנשי צוות בצריח כפי שנראה בתמונה למעלה, והייתי מעדיף סידור אחר. יתכן ששילוב של תותח רוסי ותחמושת של בBAE תהיה אידיאלית, אם כי ברור שיש לישראל את היכולת לייצר את התותח ותחמושתו בעצמה, אבל טוב שנברר אם ניתן לסמוך על BAE לאספקת תחמושת במידה ונצטרך.