North Korea launches missile over Japan

http://www.cnn.com/2017/09/14/asia/...unch/index.html
...
Hours before the launch, Trump touted his relationship with Chinese President Xi Jinping and their collaboration in addressing North Korea's rapidly escalating missile and nuclear programs.
"We have a very good relationship with China and with the President of China. We are working on different things," Trump said. "I can't tell you, obviously, what I'm working on. But believe me, the people of this country will be very, very safe."
...
=======

נכון לסוף שבוע שעבר המניות שעקבתי אחריהן טיפסו מעלה מעלה. קים יורה טילים ומאיים, טראמפ מאיים חזרה ולבורסה יש הרגשה שהכל דיבורים ריקים. בינתיים.

אז מי מרוויח ומי מפסיד משלב האיומים? בשלב זה נראה שטראמפ מפסיד נקודות, פוטין וסין מרוויחות. כל אלו שסבלו מחיצי לשונו של טראמפ מסתכלים בתדהמה, איך ילד קוריאני שמנמן ונחוש מצליח לגרום לנשיא הגדול מכולם להתפתל.

אנחנו הישראלים גם מביטים ונהיים מודאגים. אנחנו מבינים שגם אירן וחיזבאללה. בעצם כל המזרח התיכון מסתכל על השריף: האם יתויג ככלב שנובח ואינו נושך? את ההשלכות נדע בשנתים הקרובות.

האופציות לא משהו: לכל העולם המערבי השפוי ברור שמלחמה במרחב הקוריאני זה סיפור של מיליוני הרוגים והרבה מאוד כסף. סין ופוטין פחות חוששים משום שגם במקרה של התלקחות הם לא ישלמו מחירים גבוהים, ואולי להיפך: מעמדם יתחזק. טראמפ לא מצליח להראות להם הפסד ולכן מנקודת המבט הרוסי והסיני הם ירוויחו בכל מקרה, ולכן הם שולטים ברמת האינטנסיביות של הלחץ שמופעל דרך האום.

ארצות הברית יכולה לממש את האופציה הצבאית לבד, אבל זה ממש לא כדאי. האם טראמפ יצליח לשכנע את כל האחרים להצטרף למאמץ?

קים הולך על הגבול הדק שבין צלש לטרש. לחרדתנו עוד עלול להסתבר שהבחור יתגלה כגאון פוליטי.

הלוואי שהוא גאון פוליטי.האופציה הבאמת מפחידה היא שהוא מטורף על גבול/מעבר לגבול הטירוף הקליני,דור שלישי לדיקטטורים הזויים שיום אחד יכול להשתכנע שהוא באמת יכול לחסל את העולם החופשי בלחיצת כפתור.

הוא בוודאות עוסק בחישובים ומבין את הקשיים של טראמפ. הוא מבין שלגייס קואליציה זה עסק שיקח זמן. הוא מבין שטראמפ ינסה להימנע לארגן מתקפה נגדו משום שזה מאוד יקר ומורכב. הוא גם נסמך על העובדה שהעם שלו תומך בו תמיכה ללא מצרים ונראה שהסנקציות לא בדיוק עובדות בקצב הפיתוח. אז אם הוא יצליח למרות הסנקציות והאיומים לפתח ולסחור בטכנולוגיה עם החברים באירן, סוריה ואולי אוהבי ישראל אחרים, כאלו שמסתכלים על אמצעים ציוניים (לפי פרסומים זרים) ולא מרוצים, הבעיה תתגלגל לפתחנו, ומשום מה אותי זה מדאיג.

בכל מקרה אם הוא סתם ילחץ על הכפתור כמו אידיוט זה ברור שהוא התאבד...

אגב, האיומים על יפן לא מפתיעים: קוריאנים לא אוהבים יפנים בגלל התעללות אי שם בהיסטוריה, ובגלל יחס מתנשא ומזלזל של היפנים שרואים בקוריאנים בקוריאנים משהו נחות.

וסתם חלפה מחשבה בראשי: לא נראה לך שתוכנית ההכרעה נשענת על היגיון דומה? תאר לך את האפשרות שהחבר סמוטריץ' יצליח איכשהו להבחר ולממש את תוכנית ההכרעה. ברור שארה"ב לא תתמוך וישראל בלי ארה"ב מבודדת בעולם יותר מצפ"ק, אז איך סמוטריץ מתכוון לשכנע את העולם להוריד לחץ ואיומים בענישה על פשעים לכאורה נגד האנושות? אה כן, כוח האמונה...

והמסקנות בהתאם.

כבר 8 שנים שמאיימים עלינו בחרם אמריקאי,
וכל נסיונות יצירת הפאניקה לגבי חרם מארה"ב - התגלו כקישקוש מוחלט.
ארה"ב מושקעת בישראל לא מעט, והחרמה כזו משמעה שכל ההשקעה בישראל יורדת לטמיון, והידע הישראלי יזלוג לאויבותיה של ארה"ב (שישמחו לקבל בשפע ידע ונשק יקר-ערך).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rpi אז איך סמוטריץ מתכוון לשכנע את העולם להוריד לחץ ואיומים בענישה על פשעים לכאורה נגד האנושות?

בדרך הפשוטה ביותר:
לא יהיו כאלו.

תהיה החלפה של ישות מדינית לא מתפקדת, ולא מבצעת בחירות דמוקרטיות,
ברשויות מוניציפליות שכן מתפקדות, וכן מבצעות בחירות.

השאלה היא אחרת:
מה תהיה איכות השת"פ בין ישראל לרשויות שבהם יבחרו נציגי החמאס, הג'יהאד, או אל-קעידה.

ב 10 השנים האחרונות ישראל קיבלה תמיכה כמעט בלתי מסויגת מארה"ב. לא איומים ולא בטיח. ישראל גם לא יזמה מלחמת "הכרעה" נגד הפלסטינים, וגם לא סיפחה לפי מיטב ידיעתי מטר רבוע אחד.

אבל נראה שלא נוכל לדעת מה יקרה משום שהסבירות שהחבר מתורת ההכרעה יבחר איננה גבוהה, אז הויכוח עקר. נצטרך להמתין ...

הנשיא הקודם לא הצליח למנף זאת לכפיה או חרם כלפי ישראל.
לא רק זה אלא שהקונגרס כפה חקיקה הפוכה לגמרי - המטילה ענישה כבדה על חרם כזה.

בעבר - דנונה העולמית השתתפה בחרם כזה על ישראל,
התוצאה הייתה שהמפעל בישראל, כולל הידע - הפכו לרכוש ישראלי,
וכשדנונה הפסיקה עם החרם, היא נאלצה לרכוש אותם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rpi ישראל גם לא יזמה מלחמת "הכרעה" נגד הפלסטינים, וגם לא סיפחה לפי מיטב ידיעתי מטר רבוע אחד. אבל נראה שלא נוכל לדעת מה יקרה משום שהסבירות שהחבר מתורת ההכרעה יבחר איננה גבוהה, אז הויכוח עקר. נצטרך להמתין ...

מלחמות וסיפוח כבר היו פה, גם אם לא ב10 השנים האחרונות.
מה שלא היה - זה החלטה האם עדיף לפרק את הרשות הפלסטינית,
או שיש סיכוי שיצא ממנה משהו טוב.
וזה לא שטראמפ יכריז על אבל-לאומי אם יתברר שהרש"פ שהביאה לעולם רק טרור, תפורק.

זו למעשה החשיבות של התוכנית שחבר הכנסת פרסם (שהיא די מאכזבת, בכך שאינה מחדשת דבר),
אם שליחיו של הנשיא יצליחו במשימתם והמו"מ יתקדם - זה דבר נפלא,
אבל מה אם לא?
מה אם הפלסטינים ינסו שוב פעם את מזלם בפתיחת עוד מלחמה?

התוכנית הזו - מנסה לנסח מדיניות כנגד אותה אפשרות.

הנשיא הקודם היה אוהד ישראל מושבע, לא שונה מנשיאים אחרים לפניו. בתחילת דרכו הציב את רם עימנואל. רם הוא איש עם רקע וקשר ישראלי משמעותי כראש מטה וזה לא היה סתם. הנשיא כמו אחרים לפניו ניסה לפתור את ה"סכסוך" עד שהבין שיש בעיה ופשוט נטש ופעל בשולים.

ואתה צודק כמובן, היו סיפוחים רק לא ב 10 השנים הרלבנטיות לדיון, ואגב אני מציע לסמוטריץ וחבריו שבשלטון שיתחילו במשימה חשובה באמת: אולי יעשו את הקסם ויסבירו איך הופכים את אלו שסופחו בירושלים לאזרחים מסופחים טובים. המבחן פשוט: האזרחים המסופחים יפנימו את השלטון, לא צריך גדר, כל ישראלי יוכל להיכנס לכל שטח מסופח בלי לסכן את חייו. בשביל זה לא צריך לחכות להבחר עם תוכנית הכרעה. הם בשלטון כמדומני.

בענין סנקציות יש הבדל בין צפ"ק לישראל. כשאתה לוקח אסיר עבד (להלן אזרח צפ"ק) ומעמיס עליו עוד קצת, אז הוא ישרוד או ימות. תראה בתמונות איזה כושר יש לחבר'ה.

קח אצילה ישראלית ותגיד לה שהיא מנועה מללכת לארוחת הבוקר שלה בקפה לואיז והיא חוטפת התקפת זעם. (ובלי סנקציות אני עדין לא מבין למה צריך לחכות בתור בשביל לשלם 110 ש"ח לקצת ביצה לחם ממרחים קצת ירק קפה וכוס מיץ. ושכחתי את התשר) בקיצר לא יעבור טוב אצלנו סנקציות. האצילות תישבר מהר.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
אותה ביטחון עצמי,אותה זחיחות...

אני מסכים לגמרי לגבי סמוטריץ'."התוכנית" שלו לא שווה את הנייר שעליו היא כתובה.

http://www.cnn.com/interactive/2017...a-secret-state/

בצפון קוריאה אין חופש ביטוי. שלטון הפנים חזק וטוטאלי. סביר להניח שנחשף לחומרים ברשות השלטונות, ולא נגיע לחומרים שהשלטון רוצה להסתיר. ולמרות זאת זה מענין.

בצפון קוריאה יש חובת גיוס לצבא העם, לאומנות קיצונית ורמת משמעת מפחידה: מפחיד ומרשים גם יחד.

יצא לי לדבר עם אחד (צעיר, פחות מ -30 אז) שהיה בצבא, היה כנראה חלש במשמעת, אז התגלגל למחנה "חינוך" ובסופו של דבר הצליח לברוח לארה"ב בשביל למכור רכב, דרום קוריאני כמובן. האיש היה מוזר והסיפורים האישיים. בלי שום ספק עולם אחר.