על אף כי קיימת ההנחה כי הסכם הפיוס דווקא ימתן את החמאס וירחיק את המלחמה הבאה, ראוי לציין כי בחמאס בחרו להצהיר שהם לא מתכוונים לוותר על מערך הרקטות \ מרגמות שלהם, וכמובן מערך המנהרות.

סביר להניח כי במסגרת הסכם הפיוס, סמכות הממשלה הפלסטינית תחל גם בעזה, וכוחות משטר יכנסו לרצועה.

החלק שהוא לדעתי יותר רלבנטי לנו הוא כל עניין התיאום הבטחוני בין פת"ח לחמאס.

נאמר כי במצב הנוכחי חמאס לא יכריזו מלחמה על ישראל ללא אישור ושת"פ מצד הפת"ח, אם כך, כיצד זה משפיע על מדינת ישראל, והתיאום הבטחוני שקיים ביננו לבין הרשות?

נניח ואנו מוצאים את עצמנו מחר נכנסים למלחמה חמאס, מלחמה שהרשות תתמוך בה - האם בשלב הזה הרשות תחשב כאויב, והתיאום הבטחוני יעצר?

כיצד זה ישפיע על הערים הגדולות בשטחים? (עוצר).

ודבר אחרון - הסכם הפיוס אמור בסופו של דבר להוביל לאיחוד רשויות, והחלת הרשות גם בעזה, מה שאומר לא יהיה שוני בין אזרחי הרשות בשטחים לבין אזרחי עזה בכל הקשור לזכויות.

אם בבחירות הבאות תושבי השטחים יבחרו בחמאס (צריך לזכור שמכלילים את קולות העזתים), האם זה אומר שאנחנו קרובים יותר מתמיד לכך שהחמאס ישלוט בכל הערים הגדולות שצמודות לישראל?

הפלסטינים כבר חתמו בעשור האחרון על שניים או שלושה הסכמי פיוס, ותמיד הם התמוטטו בדיוק מהסיבות שכתבת. גם הפעם הם חתמו עם הרבה רעש צלצולים וחגיגות על הסכם שכלל לא כלולים בו כל הסעיפים הבאמת בעייתיים: פירוק החמאס מנשקו, הכרה במדינת ישראל, שליטה במעבר רפיח וכו'.

אישית אני לא נותן לפיוס הזה יותר מכמה חודשים, במקרה הטוב.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

המצב של חמאס יותר קשה מבעבר,
נזקק להעביר תקציבים מהצבאי אל התחזוקה של הרצועה,
הפסקות חשמל אי טיהור שפכים.
לא סתם הוא יזם את הצעד הזה ונראה לי שיעמוד בו באדיקות יחסית לפעמים שעברו.
לנו זה רע, ההסכם הזה מפריע לאויבים שלנו לתלות את עצמם וזה שהרשות חוברת לארגון טרור ולא נשמע אף ציוץ מירושליים זו טעות אסטרטגית.
אם חמאס מתפרק מנשקו והרשות חוזרת למשול באופן מלא ברשות זו סיבה לחגיגה כל ואריאציה אחרת רק מאפשרת לחמאס להתחזק צבאית במקום להקצות משאבים לתחזוקת המערכת האזרחית ולקבל משכורות לאנשיו מהרשות הטרוריסטית.