14-11-2017, 13:34
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,905
|
|
כל אלו מחליטים - על ענישה
ועד שהחקירה המשטרתית תחליט האם יש ממש בטענה,
ועד שהפרקליטות תחליט האם יש בטענות מספיק כדי לגשת לבית משפט, ותשקול האם להציע פשרה כדי לחסוך הרבה זמן וכסף,
ותשקול האם לקבל את הצעת-הנגד של הנתבע,
ועד שבתי המשפט יתפנו להתחיל בדיון,
ועד שכל ההליך יסתיים,
יעברו שנים ארוכות,
במהלכם - אם האדם אכן מסוכן, אנשים רבים צפויים להיפגע,
בגלל שאפשרות הסכנה - נשמרה בסוד.
והידיעה שאחרי הסתרת הטענות שנים רבות, אכן הייתה ענישה - בכלל לא תעזור להם.
החלופה הסבירה:
להודיע על חשדות, ועל נקיטת אמצעי זהירות סבירים.
אדם שמלמד בכיתה שיש בה עשרות תלמידים - לא צפוי לתקוף אותם בכיתה,
וזאת בשונה מאדם שלא חושדים בו כלל, והולכים לשאול אותו שאלה במשרדו.
ונכון,
שבאמת לא נוח שחושדים בך,
ומכריחים אותך לא לקבל אנשים לבד במשרד,
ואף שוללים ממך משרד פרטי ומצרפים אותך למשרד משותף עם מספר קולגות,
אבל זה עדיף על החלופות.
ובהחלט נכון יותר מאשר עמיתים שמנסים לכסתח על חבר שלהם, ומסתירים מכל קורבן פוטנציאלי את קיום טענות האונס.
נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 14-11-2017 בשעה 14:00.
|