ציטוט:

http://www.srugim.co.il/226848-בנט-...ign=mivzakimnet סביב פרשות החשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיע הערב יו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט כי ל"אחר עידן נתניהו", בכוונתו להתמודד על ראשות הממשלה לכנסת ה- 21

זה לא סוד שגורמים מתוך הליכוד היו מעדיפים שנתניהו ילך אבל הם חוששים משני דברים: הראשון מתקשר לפחד מנקמתו של נתניהו. זו יכולה להיות קשה: נתניהו שולח אנשים למדבר הפוליטי בלי חשבון.
החשש השני שהליכוד בלי נתניהו נראה רע: ביטן, חזן, דנון, מירי רגב ואמסלם מפיצים ריח ולא רואים בדיוק מי יכול להיות מחליף לנתניהו.
אז אולי בנט מרגיש שיש הזדמנות. הבעיה ששכח שכדי להצליח צריך גם להיות מעורה בפוליטיקה המלוכלכת ב"שטח", וזה תמיד קשור לשחיתויות בשלטון המקומי , למכרזים לקבלנים ולרכש.
ואולי הוא סתם נגרר לזירה בלחץ האירועים ולוחש מענה לכץ וסער.

מאחל לו בהצלחה.אם כי סיכוייו מתחת לקלושים.

בנט מקשקש קישקושי הבל

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

אני מאמין ש"היורש" של נתניהו יהיה שם חדש בכלל מחוץ למערכת כי כרגע אין אפילו אחד ראוי מכל חברי הכנסת של הליכוד\בית יהודי, היחיד שאני חושב שיש לו סיכוי זה ברקת.

בכללי אני לא אוהב את החוקים שהוא והמפלגה שלו העבירו, ואינני אוהב את מה שעושה השרה שקד.

"כוכבים" שמגיעים מבחוץ נוטים לאבד את זוהרם במהירות.

כחלון היה נראה כמועמד יורש טבעי,
הכהונה שלו כשר אוצר - הראתה דגש-יתר על חקיקה מיותרת ופופוליסטית (ע"ע מס דירה שלישית).
אבל מי שלא עושה - לא טועה.

מבחינה זו - אני דווקא מרוצה מבנט.
לעומת המצופה ממנו, לא פועל באופן קיצוני - אבל כן פועל באופן עקבי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Byte Me בכללי אני לא אוהב את החוקים שהוא והמפלגה שלו העבירו, ואינני אוהב את מה שעושה השרה שקד.

תוכל לפרט?

ראש ממשלה\מנהיג מדינה צריך לרוב לשדר התנהגות מסוימת ותכונות מסוימות כלומר לשדר מנהיגות ואין אפילו אחד בכנסת (אולי פרט ללפיד שאינני ממערציו) שיש לו את זה.
למשל גנץ,ברקת אפילו חולדאי משדרים מנהיגות, בנט משדר מנהיגות אבל יותר מדי מואכזבים ממנו, הוא היה אמור להיות סמן ימני בממשלה ובמקום זה הוא מתיישר עם הקו של הליכוד.

בנוגע לאיילת שקד, באופן כללי אני לא אוהב את הפגיעה שחרויות האזרח ספגו בקדנצייה הנוכחית של הממשלה ובתוקף היותה שרת משפטים ציפתי ממנה ליותר.
היא עשתה לא מעט טוב, אבל חלק מהחוקים שכן עברו או שהיא תומכת בהם פוגעים בחרויות האזרח יותר מדי לטעמי.

ואז התקשורת גוררת אותם בבוץ,
מתגלות פרשיות וגוררים אותם לבית משפט,
מגלים שחלק גדול מהאמירות שלהם - פופוליסטיות במקרה הטוב ושקרים גמורים במקרה הרע.
לכן בהצנחת "כוכבים"כל הזוהר והמנהיגות ידעכו מהר מאוד.

לברקת וחולדאי, אכן יש פוטנציאל מסויים.
אבל ממש קשה להאמין שהם יקבלו הנחות ו"הצנחה" בלי אף תפקיד ביניים.

זה שבנט מתון ומתיישר עם הקו של הליכוד - מצדיק בדיוק את היותו אופציה חליפית.
למי שמייצג את הקיצון (סמוטריץ' למשל) קשה עד בלתי-אפשרי להיות ראש ממשלה.
וזה שהבית היהודי שמו את שקד ובנט בראש - מצביע על כך שגם בציבור הדתי - לא מחפשים את הקיצוניות.
לא הדתית ולא הלאומנית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Byte Me בנוגע לאיילת שקד, באופן כללי אני לא אוהב את הפגיעה שחרויות האזרח ספגו בקדנצייה הנוכחית של הממשלה ובתוקף היותה שרת משפטים ציפתי ממנה ליותר. היא עשתה לא מעט טוב, אבל חלק מהחוקים שכן עברו או שהיא תומכת בהם פוגעים בחרויות האזרח יותר מדי לטעמי.

הסיבה שביקשתי פירוט ולא אמירה "כללית וגורפת",
היא שיש נטיה להיסחף אחרי הרעש התקשורתי ולא לבחון דברים לעומק.
כשבוחנים באמת את הדברים - מגלים לרוב שהרעש היה חסר כל פרופורציה.
פרט נא:
מה בדיוק הפריע לך?

להרבה אישים יש זוהר גם בגלל שהציבור לא מכיר אותם באמת. כשלומדים להכיר אותם ונחשפים לחולשות שלהם הזוהר מתעמעם במהירות. שלא לדבר על עצם העיסוק בפוליטיקה- אותם אישים נאלצים לבצע פשרות פוליטיות שמאכזבות את ציבור המצביעים שלהם, לקושש אחר תרומות לקמפיינים שלהם, על כל הסיכונים שבכך, ואפילו סתם לגלות שמבחינת הכישורים הפוליטיים הם לא מי יודע מה. קח לדוגמא את קהלני שהתגלה כשלומיאל לא קטן כפוליטיקאי או רפול, שעיקר כישלונו הייתה בחירה כושלת ביותר של אנשים לרשימת המועמדים שלו לכנסת.

היו לו צעדים מוטעים אבל באופן כללי הוא כן הראה חוט שידרה ומנהיגות. הוא ספג לא מעט הגחכה גם מהתקשורת אבל חלקה לטעמי מסיבות של דעות קדומות, שלא לומר גזענות. מזכיר לי את דוד לוי שהיא פוליטיקאי מצוין אבל בגלל מזרחיותו הגלויה זכה לקיתונות של לעג, כולל (וזה הכי עצוב) גם מהרבה מזרחים. אני חושב שהמדינה הייתה נראית הרבה יותר טוב היום אם הוא, ולא יצחק שמיר היה זוכה בזמנו להנהגת הליכוד.
אבל אם להיות מציאותיים, אני מתקשה לראות אותו מבחינה אלקטוראלית מגיע להיות ראש הממשלה, אלא אם כן יחזור איכשהו לליכוד ויצליח להתגבר על הביצה רווית השחיתות שמכונה "מרכז הליכוד". סביר יותר להניח שזה יהיה מישהו כמו ישראל כ"ץ, שגם לו יש יתרונות מבחינת יכולותיו כביצועיסט.

המעניין הוא שנתניהו כבר נמצא כל כך הרבה זמן בעמדת ההנהגה, ונטרל עם השנים כל מחליף פוטנציאלי, שרבים ממצביעי הימין נכנסים לחרדה ממש לנוכח האפשרות שהוא ירד מהבמה. זה כמעט ברמה של חרדה מאובדן אב. אפשר להשוות את זה רק לתקופה שבן גוריון שלט במפא"י.

עדיין לטעמי אני לא רואה שיש אדם בעל שיעור קומה המתאים להחליף את נתניהו - ולא שלא הייתי רוצה לראות אותו מוחלף. הליכוד זקוקה נואשות לדם חדש וצעיר (וגם שאר המפלגות זקוקות לזה) ואני לא חושב שכרגע יש מישהו בליכוד שיכול לקבל את הגושפנקא מהעם ולעמוד בראשות הממשלה, גם לא בנט.
מה יהיה בבחירות הבאות? אותו דבר מאותו הביוב. השיטה רקובה מהיסוד, ועד שהיא לא תשתנה הכנסת תמשיך לטבול במי הסחי שלה - אותם אנשים, אותם פרצופים, אותם רעיונות ואותה התנהלות קלוקלת...
כדי להוציא אותנו מהבוץ הזה, דרוש שינוי פאזה רציני - כמו מעבר לשיטת ממשל שונה; לדעתי רק טכנוקרטיה תציל אותנו

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני חושב שהספקנות לגבי זה היא בעיקר עניין פסיכולוגי. נתניהו הגיע לראשות הממשלה עם הרבה פחות רקורד בפוליטיקה ובמדיניות. נכון שהם פחות נאים משהוא היה ומדברים פחות ברהיטות, וודאי באנגלית, אבל אני ממש לא חושב שהם נופלים ממנו ביכולות הרלוונטיות. לא יזיק לישראל ראש ממשלה קצת יותר אפור.
מישהו חשב פעם ברצינות שאולמרט יהיה ראש ממשלה? הוא הגיע לתפקיד די במקרה כששרון הקים את קדימה ואז נפל רפואית. אחר כך הוא נבחר בכוחות עצמו לראשות הממשלה. כלומר, הציבור התרגל מהר מאוד לכך שאולמרט יכול להתאים לדמותו של "ראש ממשלה". ובמובנים רבים הוא אפילו היה ראש ממשלה די טוב.

אם להמר לגבי העתיד: נתניהו בשלב מסוים בעתיד הלא מאוד רחוק (ולו בגלל גילו ההולך ומתקדם) ייצא מהפוליטיקה וכ"ץ (או מישהו כמוהו) יהפוך למועמד שבראש הליכוד בבחירות. הליכוד שוב ירכיב את הקואליציה, כ"ץ ירכיב את הממשלה ומהר מאוד כולם יחשבו שזה הדבר הכי טבעי בעולם.

כחלון מייד מתאחד מחדש עם הליכוד.
הביצה של מרכז הליכוד הוחלשה מאוד ע"י נתניהו, ופחות רלוונטית מהתמיכה בכלל המתפקדים.

ישראל כ"ץ מנסה לקדם יותר מדי את תוכנית האיים הפנטזיונרית שלו,
זה מעלה חשש כבד, שלא מדובר במועמד המתאים להובלה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס המעניין הוא שנתניהו כבר נמצא כל כך הרבה זמן בעמדת ההנהגה, ונטרל עם השנים כל מחליף פוטנציאלי, שרבים ממצביעי הימין נכנסים לחרדה ממש לנוכח האפשרות שהוא ירד מהבמה. זה כמעט ברמה של חרדה מאובדן אב. אפשר להשוות את זה רק לתקופה שבן גוריון שלט במפא"י.

מה שמעניין - זה שתחת שלטון נתניהו - הרבה "מספרי 2" עברו למפלגות לווין של הליכוד,
ליברמן, בנט, איילת שקד, וכחלון - השיגו כך עמדות ביצוע וחשיפה מעולות, שמינפו להצלחתם במפלגות-הלווין,
בעוד בליכוד - הם היו מתקשים לשרוד בעמדות הובלה.
כך שהניטרול וההרחקה - היו במידה רבה קידום.

גדעון סער הוא כמובן החריג העיקרי.

רק אציין שהיציאה של אישים כבנט וכחלון מהליכוד קידמה אותם בכללי אבל הרחיקה אותם מראשות הממשלה. בעתיד הנראה לעין ראשי ממשלה יבואו רק מהליכוד. את בנט אני לא רואה משתלב בליכוד. המפלגה שבראשה הוא עומד היא מפלגה שממשיכה את המפד"ל כמייצגת ציבור מסוים, דתי-לאומי, שזקוק לייצוג משל עצמו. כחלון באמת יכול לחזור לליכוד כי המפלגה שלו איננה מייצגת קבוצה מובהקת אחת אלא מצביעים שמקורם בליכוד, העבודה ומפלגות "מרכז" למיניהן ושאפשר למזג את מרביתם בליכוד.
כמובן, אם כ"ץ יצבור עוצמה מספקת בליכוד הוא עשוי להיות מסוגל לטרפד מהלך כזה.

דומני שעבור הציבור כ"ץ הוא הרבה מעבר לתכנית האיים. הוא עשה לעצמו, בחכמה, פרסום טוב דרך משרד התחבורה ונתפס כמי שקידם משמעותית את התשתיות בישראל (קצת בדומה לכחלון ורפורמת הסלולר). מבחינה ההתבטאויות הניציות והאגרסיביות הוא סוג של תאום ליברמן וזה נותן לו נקודות בקהל המצביעים הימני.

שבתור חילונית הליכוד היה המקום הטבעי שלה.
בנט הוא אמנם דתי - אבל דתי-לייט (וגם דתי שחזר בשאלה וחזר בתשובה, ומתאים לציבור המסורתי של הליכוד הרבה יותר מאשר לציבור הדתי)
קיימת אפשרות של הורדת אחוז החסימה ופיצול הבית היהודי ל2,
ואז בנט יחזור לליכוד עם חצי מהמפלגה.

ב2 המקרים (איחוד עם כחלון ועם חצי מפד"ל) - כנראה לא תהיה התנגדות פנימית למהלכי איחוד כאלו.

היחיד מהקבוצה שיתקשה לכבוש את הליכוד הוא ליברמן,
שהיותו שר ביטחון לא קידמה את תדמיתו הציבורית,
ופרשיות שחיתות מעיבות עליה קשות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס דומני שעבור הציבור כ"ץ הוא הרבה מעבר לתכנית האיים. הוא עשה לעצמו, בחכמה, פרסום טוב דרך משרד התחבורה ונתפס כמי שקידם משמעותית את התשתיות בישראל (קצת בדומה לכחלון ורפורמת הסלולר). מבחינה ההתבטאויות הניציות והאגרסיביות הוא סוג של תאום ליברמן וזה נותן לו נקודות בקהל המצביעים הימני.

עד שהתחיל לקדם את תוכנית האיים - חשבתי כמוך.
אבל תוכנית זו היא פשוט הזויה,
תוכנית מיותרת לחלוטין שתעלה עשרות מליארדים (שאף אחד לא רץ לממן), כשלצד עזה יש 2 נמלים גדולים ומתפקדים, וגם האיים יחייבו בכל מקרה פיקוח כלשהו למניעת הברחות - כך שהפיתרון היקר לא תורם כלום לאף אחד.
תוכנית גרועה בסדרי גודל מ"מעמ אפס" שלפיד הסתבך בו קשות.

והוא מנסה לקדם את התוכנית ההזויה הזו, פשוט בכל הזדמנות.
זה אומר שכל פעם שהוא מקבל מיקרופון, הוא יוצא אידיוט.
המשמעות: שר "ביצועיסט" טוב,
אבל מנהיג גרוע.

גדעון סער חוזר עכשיו לליכוד,
והוא זכור לי כ"כוכב", שנותר נקי מביקורת, למרות שצבר נסיון פוליטי.

זה מפתיע אותי מאוד, ולמען האמת די משמח אותי כי בנט הרבה פעמים מעצבן אותי להחריד בהתנהגותו היהירה והתוקפנית. שקד לעומת זאת גם אינטליגנטית, גם נעימה וגם אבל על מה אתה מתבסס? תחושה בלבד כמי שמכיר מצביעי הבית היהודי או נתונים מסקרים?

http://www.srugim.co.il/138446-%D7%...%91%D7%A0%D7%98
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/871/765.html
http://mida.org.il/2017/06/26/%D7%A...99%D7%99%D7%9D/
לפיהם - גם בקרב כלל הציבור, גם בקרב מצביעי המפלגה וגם בקרב עיתונאים דתיים - יש העדפה לאיילת שקד.

מה שאני מאוד מעריך בבנט - זה שלא ראיתי אותו לוקח את זה אישית.
לא זכור לי מקרה אחד שהוא מנסה "להקטין" אותה או לערער על סמכותה.

וכן, לזכותו של בנט ייאמר שהוא אכן לא נוהג כעריץ כפי שנוהגים כמה ראשי מפלגות אחרים. אגב, למיטב ידיעתי למפלגת הבית היהודי יש גיבוי רבני. לרבנים אין בעיה עם זה שראש המפלגה תהיה אישה?

הם למשל פרסמו מכתב תמיכה כלפיה - עם אפס ביקורת (דבר שלא עשו לבנט)

הגישה הדתית של בנט היא "דתי לייט" שמבחינת רבנים רבים גרועה מחילוני שיש לו כבוד להלכה.
דעתם ידועה והציבור מחליט.
גם הרב עובדיה פסק שעדיפה אישה מאמינה על פני מנהיג שאינו ראוי, אבל במקרה הזה - זה קצת קיצוני (שהרי ידוע שאינה דתיה).

איילת שקד מצידה - מקפידה על ממלכתיות בדיוק כמו בנט.
כששואלים אותה בראיונות על ראשות ממשלה, היא עונה: בנט יחליף את נתניהו, אני אולי אחליף את בנט.

בקרב הציבור השמרני (שנדמה לי שאני נמנה עליו) שקד עדיפה מבנט מסיבה פשוטה: כל מה שקשור לדת היא מקשיבה לרבנים מעמדת ה"אין לי מושג בזה תטפלו בזה אתם" בניגוד לבנט בעמדת ה"אני גם דתי ואתם לא תלמדו אותי מה זה דת".
או בקצת יותר הכללה, שקד מייצגת את המסורתי שמכבד רבנים ואת התורה (גם אם לא בהכרח שומר על כל פרט), ואילו בנט מייצג את הליברל שילמד את הרבנים מה זה תורה ומיהם בכלל?
בבחירה בין שניהם שקד לוקחת בגדול.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

צריך שינוי גישה לברר בין עיקר לטפל, לדרג מה חשוב, ועד כמה.

יש תקשורת לא כל כך אמינה, שמנפחת דברים הכי זוטרים ומגדמת את הדברים הגדולים וגם את הענקיים, עם מגמות שלא בטוח האם הם לטובתנו. צריך ללמוד להתעלם ממנה או לברר ולקרוא בין השורות ולהיעזר עם עוד מקורת מידע.

אם לא נתרכז בעיקר, נוכל חס וחלילה ליפול שוב עם מנהיגים גרועים ביותר.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

הליכוד הפך להיות במקרה הטוב מפלגת מרכז ובמקרה הרע קבלן ביצוע של השמאל, בנט משתדל ליישר איתו קו בכדי לא לזעזע את הסירה.
אני מאד מקווה שבנט ייבחר כי אין במחנה הימין אף אחד אחר שראוי (אולי פייגלין אבל הסיכוי שלו לא גבוה).
אחרי שבנט ייבחר יהיה הרבה יותר חופשי להיות יותר ענייני וימני ע"י כך שיפרק את ההסתדרות ואת מוסד הנשיאות, ירסן את וועדי העובדים, את השמאל הרדיקלי, את שדולות הנשים ואת בג"צ, ינער את המשטרה רשות המיסים, הפרקליטות ובתי המשפט בכדי שימגרו את השחיתות, ירסן את ההיסחפות של המשטרה והפרקליטות אחרי אג'נדות, את הרפיסות והפחדנות של צה"ל ומערכת הביטחון, את ההסתאבות של בכירים בכל משרדי הממשלה (כולל בצה"ל ובמשטרה), את השתוללות של נערי האוצר, ימחק את התקשורת המרושעת והמוטה וימגר את הסחטנות של החרדים.

נשמע טוב מידי? אולי, בקואליציה נטולת סחטנות ולחצים הוא יוכל לקדם לא מעט דברים בנושאים האלה.

בנט עם השנים הולך ונהיה יותר ויותר ענייני (פחות פייסבוק ויותר עבודה) ועשה לא מעט דברים במערכת החינוך, עדיין יש מה לעשות אבל צריך זמן (כמו לבעוט בראש של כל מרצה שמאלני שמכניס את אג'נדת הזבל שלו להרצאות או מסלק סטודנטים על מדים)

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אכן מתאים לפייגלין. למרבה המזל, פייגלין לא מתאים משום בחינה לראשות הממשלה.

בנט יהיה עוד יותר יפה נפש מנתניהו. עכשיו כאשר הוא לא בראש, ויש לו תקשורת אוהדת, כי רוצים להפיל את נתניהו, גם עכשיו הוא עדיין מתייפייף, כאשר יהיה בראש הוא ישתפן לגמרי. אם היה אפילו חשש קטן כמו החלומות שמנסים לקשור עליו, התקשורת הייתה מרסקת אותו.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Fang אחרי שבנט ייבחר יהיה הרבה יותר חופשי להיות יותר ענייני וימני ע"י כך שיפרק את ההסתדרות ואת מוסד הנשיאות, ירסן את וועדי העובדים, את השמאל הרדיקלי, את שדולות הנשים ואת בג"צ, ינער את המשטרה רשות המיסים, הפרקליטות ובתי המשפט בכדי שימגרו את השחיתות, ירסן את ההיסחפות של המשטרה והפרקליטות אחרי אג'נדות, את הרפיסות והפחדנות של צה"ל ומערכת הביטחון, את ההסתאבות של בכירים בכל משרדי הממשלה (כולל בצה"ל ובמשטרה), את השתוללות של נערי האוצר, ימחק את התקשורת המרושעת והמוטה וימגר את הסחטנות של החרדים.

פרוק ההסתדרות זה חלום של רבים בלי קשר לשמאל או ימין.
פרוק מוסד הנשיאות לא קשור לשמאל או ימין. אצלי זה מתקשר לשינוי במבנה הפוליטי/שיטות ממשל ובחירות.
ריסון וועדי עובדים זו שאיפה של כולם.
גבאי ובנט ואחרים במרכז מן הסתם תומכים בריסון השמאל הרדיקאלי רק שזה משהו שולי ואף אחד לא ישקיע שם מאמץ.
בג"צ כבר תחת השפעה משמעותית של בנט ואנחנו לא רואים איזה שינויים דרמטיים, אפילו אצל שופטים שמונו על ידי איילת. בג"צ כבר "מרוסן".
כל המצביעים יהיו בעד ניעור רשויות החוק ומיגור השחיתות.

בקיצור זה רק ענין אישי: בנט מול האחרים. במקרה בו ביבי יפרוש, גוש מצביעי הימין יהיה צמא למנהיג חליפי, ובליכוד אין. כץ צריך "ללמוד אנגלית" סער עדין בחוץ, וההרכב הקיים מריח: מירי חזן ביטן ואמסלם התלבשו על סדר היום התקשורתי ובלי ביבי הם יתקעו עם הליכודיאדה, שאכן תביא כמה מנדטים, אבל האחרים יחפשו בית "חדש".
קשה לי להעריך אם מצביע ימין יכול לעבור צד לגבאי ולכן בנט יוכל להיות עבורו הבית החדש.

במקרה כזה דווקא מענין מה תפיסתו של בנט בענין החרדים. איזו קואליציה תיבנה. האם יצליח להתלבש על משרד הפנים והרבנות. מה יעשה עם סוגית גיוס חרדים ושילוב נשים. בינתיים לא שמענו הרבה.

בכל מקרה כדאי לו לחשוב טוב לפני שהוא פותח את הפה בתקשורת: לפעמים יוצאות לו שטויות מוזרות. יש לו לפחות שנה לבנות תדמית "ממלכתית".

ההסתדרות היא וועד עובדים. היא גוף וולנטרי. אתם רוצים לאסור על קיום גוף כזה? על בסיס מה? לאנשים אין זכות להתאגד?
ולמה לעזאזל שלעובדים לא יהיה כוח נגד מול המעסיקים? כולם נגד שביתות וועדים עד שהם נפגעים מהמעסיקים שלהם

http://www.israelhayom.co.il/article/521489
זאת בדיוק הסיבה - לאסור על קיום הגוף הזה במתכונתו הנוכחית.

עניין נוסף וחשוב - הוא הגבלת זכות השביתה של עובדי המדינה.
מצב בו המלחמה של ההסתדרות היא בעצם נגד הכיס של כולנו.

המצב כרגע הוא שבגלל מעסיק פרטי (כן! חברת טבע היא מעסיק פרטי!)
ההסתדרות משביתה את פעילות המדינה.
לא בגלל שהמדינה הייתה מעסיק נצלני - אלא בגלל שיש להסתדרות יד על השלטר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס ולמה לעזאזל שלעובדים לא יהיה כוח נגד מול המעסיקים? כולם נגד שביתות וועדים עד שהם נפגעים מהמעסיקים שלהם

אם אדם נפגע מהמעסיק - הוא יכול ללכת לבית דין לעבודה,
בתי הדין הללו - לא נוטים לכיוון המעסיקים.
אני אישית, לא משתייך לוועד כלל. וכנראה כל חיי לא אשתייך,
ואעדיף פיטורין על פני חברות בארגון כזה.
גם כמעט כל עובדי המשק שכן מאוגדים, לא משתייכים לוועדים החזקים,
ולכן לא נזכה לסיוע דומה מצד ההסתדרות.

ואם ציבור העובדים חברי ההסתדרות לא מרוצה מאופן התנהלותה כמייצג שלו, הוא יכול לבחור הנהגה שתפעל אחרת. העובדה שהוא לא עושה זאת משמעה שציבור העובדים חברי ההסתדרות כן מעונין בצורת ההתנהלות הזאת.
המדינה היא סוג של מתווך בין המעסיקים והמועסקים (למשל היא המחוקקת חוקים להסדרת תנאי עבודה מינימליים) ולכן מפעילים עליה לחץ על מנת שתתערב במשבר טבע. ואם אתה שם לב, נראה שבמידה מסוימת זה גם עובד.

בית הדין לעבודה הוא לא תחליף לעבודה מאורגנת. בית הדין לעבודה לא יורה למעסיק להגדיל את המשכורת הנשחקת של עובדי מפעל מסויים או עובדי שרות ממשלתי.

ההסתדרות מנכסת לעצמה את ההישגים - בזמן שההישגים שהיא אחראית להם בפועל - מפוקפקים מאוד.
העלאת שכר המינימום למשל - יוחסה לראש ההסתדרות (כדי לפייסו),
אבל בפועל - היא הייתה מדיניות שהאוצר ובנק ישראל קידמו, מתוך הבנה שהאבטלה הנמוכה מאפשרת העלאה כזו ללא השלכות שליליות.
באופן דומה - ההסתדרות נמנעה ממאבקים בעלי תועלת ציבורית מזה עשורים,
ומתערבת, רק כאשר הייתה כבר הכרעה כדי לקטוף את פירותיה.


בין ההישגים של ההסתדרות - תמצא את הטבות הענק של חברת חשמל והנמלים,
שפגעו בכיס של כולנו כדי לספק הטבות לקבוצת עובדים מצומצמת מאוד.

תמצא גם את פערי השכר הבלתי-סבירים בעליל, שמספקים שכר גבוה מאוד למורה בעל וותק,
לצד שכר מינימום לאדם מוכשר ששוקל ללמוד הוראה.
תהליך שהוביל ישירות להורדה באיכות כח האדם שהולך לתחום.

כשחוזרים לשנות ה90, נזכרים שההסתדרות הפכה לכלי לביצוע מאבקים פוליטים על חשבון הציבור - וקידומם הפוליטי של חיים רמון ואמיר פרץ.

כשמסתכלים יותר אחורה - מגיעים לסחרורים האינפלציונים של שנות ה80,
שנבעו מאחיזת החנק של ההסתדרות במקבלי ההחלטות,
בעוד חלק גדול מהציבור - לא היה זכאי לקיזוזים דומים על אינפלציה.
אחיזת חנק - שמוטטה את המשק הישראלי לסף קריסה.


ההסתדרות -לא פועלת כך כי בוחרים באנשים רעים לעמוד בראשה,
אלא בגלל שכל תפקידה הוא להנציח את עוצמתם של הוועדים החזקים - ולמנף אותה לעוד ועוד הטבות שיגיעו לעובדי אותם וועדים.
משמע - כל הבעיה היא שהכח שהעניקו להסתדרות היה עצום ומשחית.
כח שאין לו מקבילות בכלכלות אחרות
לא בריכוזיות הקומוניסטית,
ולא בשווקי השוק החופשי (ברובם שביתת עובדי מדינה נשללה מלכתחילה).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס המדינה היא סוג של מתווך בין המעסיקים והמועסקים (למשל היא המחוקקת חוקים להסדרת תנאי עבודה מינימליים) ולכן מפעילים עליה לחץ על מנת שתתערב במשבר טבע. ואם אתה שם לב, נראה שבמידה מסוימת זה גם עובד.

תפקיד המדינה - הוא לפעול למען כלל הציבור,
מתווך - לתועלת הכלל.
כשמגיע גורם ושולף "אס": יכולתו לסגור את החשמל, נתב"ג, הנמלים ואף לצמצם עבודה בבתי החולים ולשלוח את ילדי בית הספר הביתה,
המתווך הופך משופט בלתי-תלוי לקורבן סחיטה.
צד אחד מאיים עליו בנזק העולה על זה שנסרלה מסוגל לייצר,
והמדינה נאלצת להיכנע לכל תביעה - על חשבון כלל הציבור.

האם זה מועיל לי?
האם זה מועיל למדינה ולכלל העובדים?
חד-משמעית - לא!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס בית הדין לעבודה הוא לא תחליף לעבודה מאורגנת. בית הדין לעבודה לא יורה למעסיק להגדיל את המשכורת הנשחקת של עובדי מפעל מסויים או עובדי שרות ממשלתי.

בית הדין לעבודה - מטפל במקרים של אי עמידה בדרישות החוק.
כאשר המשכורת של העובדים נשחקת,
בפועל מתרחש תהליך אחר: החברה מתקשה בגיוס עובדים, מאבדת עובדים לטובת מתחרות, ומאבדת מוטיווציה מצד העובדים.
תהליך שבסיומו התקנים הריקים הולכים ועולים, והחברה נאלצת לשפר תנאים.
גם הקמת נציגות כתגובה טבעית לתהליך זה - לא מצריכה את קיום ההסתדרות.
כך שגם ללא ההסתדרות כ"משבית-על" של המשק - המשק היה מסתדר ללא קושי.


הדבר היחיד שההסתדרות תורמת - היא את היכולת לסחוט את הציבור,
לכאורה את "המדינה",
ובפעול אותי ואותך.
כשוועד חזק נפגע - מי שמחזיק את השלטר מצטרף להשבתת-על,
אתה תריע להסתדרות על נצחונה האדיר,
תשלם את החשבון,
ותאשים את "המדינה".

ההסתדרות, והעבודה המאורגנת באופן כללי, היא שגרמה לכך שזכויות עובדים יינתנו ואף יעוגנו בחוק. לא משנה מי אחראי להעלאה האחרונה בשכר המינימום. משנה מי גרם בכלל לזה שיהיה שכר מינימום (משהו שקפטיליסטים אדוקים מתנגדים לו נמרצות). מי הביא לכך ששעות העבודה יוגבלו? שלעובד יהיו הגנות מפיטורין שרירותיים?
רוצה לראות מה המצב ללא עבודה מאורגנת? רק הבט מה מצבם של עובדי קבלן. לא לחינם מעסיקים מעדיפים עובדי קבלן ומועסקים לא רוצים להיות עובדי קבלן.

אז כן, ההסתדרות כמו הרבה גופים במדינה סבלה וסובלת מקשיים, חוסר יעילות, שחיתות וכו'. ממש כמו הצבא הכנסת, ועוד. ואנחנו לא הולכים לאסור בחוק על קיומם של מוסדות אלו.

כן, הוועדים החזקים נהנים יותר מהאחרים (בגלל שהם שולטים בפעילות מונופול הכוח שלהם עצום ולכן ההסתדרות תלויה בהם כבריונים שלה), אבל הפתרון הוא בשבירת המונופול על ייצור החשמל (למעשה בשקט בשקט הוא מתכרסם בהדרגה-תודה לאל) ועל נמלי הים ולא בשבירת העבודה המאורגנת.
בסופו של דבר צריך להתקיים איזון בין כוחם הרב של המעסיקים ובין כוחם של העובדים. בניגוד למעסיקים לעובדים יש כוח רק עם הם פועלים במאורגן. מכאן ברור שלמעסיקים יש אינטרס להחליש את העבודה המאורגנת ואת זה הם עושים גם באמצעות החקיקה וגם באמצעות תעמולה. ארגוני העובדים מצידים מנסים לצמצם את הכוח של המעסיקים ולהבטיח את זכויותיהם גם באמצעות אותם אמצעים- חקיקה ותעמולה. לכן כתבתי שהמדינה היא למעשה זירה של תיווך והגעה לפשרות בין הכוחות המנוגדים. עובדתית המעסיקים והמדינה לא כאלו מסכנים. השכר הממוצע של מורים הוא 13000 שקל לערך. לא בדיוק הון עתק יחסית להשפעה הקשה שיש להשבתת בתי הספר ולכך שהנשק הזה משומש (אם כאיום ואם בפועל) כמעט כל שנה.
הסיפורים על כך שמעסיק בעייתי לא ירצו לעבוד אצלו וכו' הם יפים בתיאוריה. במציאות, לעובדים רבים אין ברירה. וודאי בתקופות של אבטלה. כשיש משבר בענף ההייטק, שוק העבודה בצמצום , המשכנתא לוחצת והמתכנת כבר בגיל "מתקדם", הוא לא יתפטר או יסרב להצעת עבודה גם כשמדובר בעסיק פוגעני או נצלן. ושמע, אני מכיר מספיק דוגמאות של חברות וארגונים שידוע כי גרוע מאוד לעבוד בהם ובכל זאת אנשים מנסים להתקבל לשם לעבודה מחוסר ברירה.

וגם זה בספק רב.

קיומו של שכר מינימום - אינו הכרחי.
יש מדינות רבות בהן גם היום אין חוק כזה, ובכל זאת - העובדים מקבלים שכר גבוה משמעותית מהנהוג פה בארץ.

ולמרות כוחה החריג של ההסתדרות - גם שעות העבודה בארץ אינן כה נמוכות.
ושוב - מגלים שמדובר בהתפתחויות טבעיות (נסיון למנוע קיצוצי משרות בזמן משבר הוביל לקיצוץ באורך המשרות).

ההגנה מאותם פיטורים שרירותיים - חלה רק על מי שחבר בוועדים מסוג זה.
בפרט - היא מגינה על מי שצבר וותק, ולא ניתן לפטרו.
עלי, כמו על רוב העובדים במשק - היא לא מגינה,
והיא גרמה ישירות לפריחתם של חברות-הקבלן,
שהרעו את מצבם של העובדים שהיו החלשים ביותר מלכתחילה...
לאותם אלו שזקוקים לה - ההסתדרות לא מספקת הגנה.

לעומת גופים בעלי נחיצות רבה (משטרה, צבא, פרלמנט),
כל תפקידה ותועלתה של ההסתדרות - מתגלם ביצירת נזק לכלל המשק,
ובמלחמה בממשלה הנבחרת ע"י כלי ההשבתה.
היות ומוסד זה הוא תוצאה של רגולציה,
מוסד זה ניתן לביטול - ללא שום פגיעה בזכות ההתארגנות.
למרות שכאמור - לדעתי יש לצמצמ את הזכות להשבתה משמעותית בכל הנוגע לעובדי מדינה ועובדי מונופולים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס כן, הוועדים החזקים נהנים יותר מהאחרים (בגלל שהם שולטים בפעילות מונופול הכוח שלהם עצום ולכן ההסתדרות תלויה בהם כבריונים שלה), אבל הפתרון הוא בשבירת המונופול על ייצור החשמל (למעשה בשקט בשקט הוא מתכרסם בהדרגה-תודה לאל) ועל נמלי הים ולא בשבירת העבודה המאורגנת.

אתה הופך את הסדר.
שבירת עוצמתם של וועדי הנמלים והחשמל - מתבצעת תוך מאבקים מרים באותה ההסתדרות,
ובין השאר - ההסתדרות סוחטת תמורתם תוספות משמעותיות לעובדים היום,
על מנת שבעתיד - יכולתם של גופים אלו לשתק את המדינה תפחת.
תופעה זו החלה כבר בשנות ה70 - מה שהוביל לתנאי שכר שערורייתיים שיש היום בנמלים.
מה שאתה מכנה "תודה לאל" עולה לנו לא מעט,
וההסתדרות לקחה על עצמה להאבק בכך.
אין לה שום תפקיד אחר.

ציטוט:

בסופו של דבר צריך להתקיים איזון בין כוחם הרב של המעסיקים ובין כוחם של העובדים

אלא שכרגע - אין שום דבר שקרוב לאיזון כזה.
בצד אחד יש לך את בעל החברה (במקרים רבים - חבר בעלי המניות),
ובצד השני את העובדים,
ואז ההסתדרות באה - ודורשת מהמדינה (כאמור - המגשר) לשלם את החשבון.

איזון כזה - קיים מטבע הדברים - גם ללא קיום ההסתדרות כלל.
חברה מתקיימת באופן שווה על ההון שצברה ועל עובדיה.
אם "תבריח" את העובדים - החברה תקרוס,
ולכן צורך בנציגות העובדים - לא תלוי בהסתדרות.
למדינה - שמתופעלת ע"י גוף נבחר, יש אינטרס לדאוג לרווחת העובדים - שהם אלו שבוחרים אותה.
תפקיד ההסתדרות - מתבטא ביכולת להפגנת כח-צולב - כדי לסחוט את המתווך (משמע המדינה):
אם פגעת בוועד אחד - הוועד השני יסגור שירות חיוני למדינה,
לא כדי להיטיב עם כלל העובדים - אלא כדי להיטיב עם עובדים מסויימים.

ציטוט:

השכר הממוצע של מורים הוא 13000 שקל לערך. לא בדיוק הון עתק יחסית להשפעה הקשה שיש להשבתת בתי הספר ולכך שהנשק הזה משומש (אם כאיום ואם בפועל) כמעט כל שנה.

זה אכן השכר הממוצע - ממש לא שכר רעב שמצדיק השבתות.
כשמדובר בשכר מורה וותיק שמיקסם את זכויותיו - מדובר כבר על שכר המקביל לשכר עובד היי-טק.
ומהצד השני - עובדים מתחילים מתחילים עם שכר מינימום - מה שגורם לרבים לברוח.
כך קורה שאנחנו משלמים יותר על השירות, אבל השירות נהפך פחות טוב.
איך זה קרה?
ההסתדרות מתעקשת שהתוספות ינתנו באחוזים - כך שיתגמלו בעיקר את הוותיקים.
וההסתדרות - שיש לה יד על נשק ההשבתה - מכופפת את המשק לרעת כולנו.
כולנו חוץ ממורים וותיקים כמובן.

סיפורי האיימים על גלי אבטלה טובים בתיאוריה,
בפועל - אין כרגע אבטלה אדירה כמו שאתה מתאר - להפך.
מה שאומר - שאנחנו כמשק משלמים הרבה מאוד על שירות יקר באופן חריג,
למאות שאותו שירות, אינו נחוץ כלל.


היות ואני עובד בענף - אני זוכר טוב מאוד איך הוא התנהל בזמני משבר:
היו מעסיקים שהתעמרו בעובדיהם,
והתוצאה הייתה - בריחת מוחות. העובדים הכי טובים בורחים וחלק גדול ממי שנשאר "מחפש".
גם מעסיקים יודעים את זה מעולה.
בנוסף,
המשכנתא הלוחצת מאיימת בדיוק בגילאי שיא הביקוש, ולא על העובדים בגיל המתקדם.
והמצב של "עובד שבוי" נגרם לרוב ע"י הידבקות בטכנולוגיה מיושנת,
שדווקא מעבר חברה נותן לה פיתרון.