16-04-2018, 20:23
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,901
|
|
פגז החליק החוצה ממארז עם סגר פגום.
לא ידענו לקבוע בוודאות אם מדובר בסגר דפוק שידענו עליו (ואז הנוהל הרגיל הוא שלא מכניסים שם פגז) או שהסגר בדיוק נדפק באותה הזדמנות.
אחר שהפגז כבר החליק החוצה, פגע בו מגן רגלי טען (סובב עם הצריח בצידוד) ועיקם אותו אל דופן התובה.
בדופן התובה כרכוב התרמיל פגש סל מתכתי שמכיל זבילים פצמ"רים נפיץ וזרחן.
הסל המתכתי נדחף על רתמת החשמל המרכזית שהולכת מהמצברים אל תא המנוע, אחד הברזלים שלו לחץ וקרע בידוד של אחד הכבלים ברתמה, מייד קיצר ונדלק הבידוד.
האש לחכה בעצלתיים את אחד הזבילים (של נפיץ, לא של זרחן), בלהבה כחולה יוקדת יציבה ויפה.
הזביל הציל את הצוות והטנק, בכך שנמס וטפטף לאיטו בזמן שהאש אכלה את בידוד הגומי של הרתמה יחד עם קצת משקעי שמנוניות שאי אפשר בלעדיהם לקרוא לטנק "מגח".
לקח 3 מטפי BCF, שניים של קילו וחצי CO2, ועוד ג'ריקן 20 ליטר מים מסל הצריח (אל דאגה, היו שלושה כאלה)
עד שהאש כבתה.
חד גדיא, חד גדיא
אש, כפי שאתה מבין, לא פורצת סתם ככה...
נסענו לבסיס על כוח מצברים כי אין טעינה מסיבות מובנות, ונשלחנו לעבוד על הטנקים כי- ובכן, כי צה"ל מלא ביהודים, גם חיילים וגם מפקדים, והיהודים- כידוע- הם עם סגולה, אור לגויים, לא צריכים להיבדק אחרי שריפה בטנק וגו'.
אז אחרי חצי יום וקצת כשהודענו שככה זה לא ימשך כי הגוף מתעקש שלבלוע תכנים של מטפי כיבוי זה משהו מיוחד,
בסוף פינו אותנו בחוסר רצון בולט.
המרפאה שקלטה אותנו דווקא הפגינה התלהבות אדירה לשגר אותנו להדסה עין כרם לבדיקות מקיפות, ומשם להשגחה בשנלר.
בסגל עוד היו מי שעשו לנו פרצוף שנצנצנו וזייפנו כדי להשיג יציאה הביתה.
אני במקומך הייתי מחפש את הX פקטור, כי הומנידים יש פה כמו זבל.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|