חבר שלח לי את התמונות המצורפות עם בקשה לעזרה בזיהוי- במהלך עבודות פיתוח במרכז קיבוץ להב נחשף הפגז הזה שהיה קבור באדמה. הפגז נחשף כמו שהוא נראה בתמונות, כשחלקו העליון חסר. מידות הפגז מראות אורך של כ 24 ס"מ וקוטר של כ 84 מ"מ. השאלה היא באיזה פגז מדובר.











רקע ( מתוך אתר קיבוץ להב בקהילה-נט):
קיבוץ להב נוסד ב 1952 כישוב ספר על הקו הירוק כ 20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע. ב 6 ביוני 1967, יומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בשעה 13:30 נפתחה הפגזה ירדנית על הקיבוץ שנמשכה כשעתיים וחצי. סוללת תותחים של צה"ל שמוקמה ליד ביר-בוסטן השיבה אש לעבר מקור הירי בגבעות הצד הירדני, ובסביבות השעה 17:00, לאחר נפילת כ 200 פגזים בחצר הקיבוץ נפסקה האש. למחרת עלו חברי קיבוץ על הגבעות בצד הירדני החולשות על האזור, ועל הפסגה עליה יושב כיום היישוב אשכולות מצאו עמדת תצפיתן ירדני. במדרון אחורי עמדו ארבעה צנטוריונים ירדנים נטושים וליד כל אחד מהם כ 60 תרמילים ריקים. החיילים הירדנים ירו את כל התחמושת תוך שעתיים-שלוש, נטשו את הטנקים והסתלקו לכיוון חברון, לחבור לכוחות הירדנים הנסים מזרחה, אל גשרי הירדן.
http://www.lhv.co.il/ViewPage.asp?p...Name=kibbutzlhv

אם כך, האם מדובר בפגז של טנק צנטוריון ירדני ואיזה סוג פגז? חיפוש אינטרנט מראה שבמלחמת ששת הימים היו לירדנים בגדה המערבית 44 טנקי צנטוריון סימן 5 בגדוד הטנקים העצמאי העשירי שהוצב באזור חברון. הטנקים האלה היו מצוידים בתותחי 20 פאונד (84 מ"מ).

מצד שני, גם במלחמת העולם הראשונה היתה לחימה במקום. ב 2 בנובמבר 1917, יומיים אחרי כיבוש באר שבע, הגיעו כוחות בריטים אל תל חווילפה (עליו קיבוץ להב) ונכנסו לקרב שנמשך חמישה ימים עם התורכים שהתבצרו על התל.

זה ממלחמת העולם הראשונה גרמני שרפנל

אין תותח גרמני בקוטר 84 מ"מ. כדאי שתבדוק טוב לפני שאתה יוצא בהצהרות.

זה אכן ממלחמת העולם הראשונה, מדובר בפגז שראפנל 18 פאונד בריטי.


אסף

אני פשוט גנוב על כל מה שקשור לגרמנים פה בארץ ...

בוקר טוב,
סליחה על הטון, תפסת אותי עייף אחרי שבוע מתיש בשטח.

גנב או לא גנוב, כשמישהו צריך עזרה, שים לב לנתונים שהוא נותן לך ותתן לו תשובה מדויקת.

אסף

...

...

תודה לורנר ואסף שהפנו אותנו לכיוון הנכון. מדובר אם כן בפגז ממלחמת העולם הראשונה ולא מששת הימים. חברי ציין שבעבר כבר נתקל בפגז דומה שהיה במצב טוב יותר ועם טבעת נחושת במגרעת התחתונה מעל בסיס הפגז שנשחקה במעבר בקנה, מה שתואם לתמונת הפגז של ורנר.

חיפוש איטרנט מראה שהכוחות התורכים ב 1917 היו מצוידים בתותחי שדה 77 מ"מ קרופ וריינמטאל גרמנים. לעומת זאת, תותחי השדה הסטנדרטים של הכוחות הבריטים היו 18 פאונדר בקוטר 3.3 אינצ' (83.8 מ"מ).ואורך פגז הרסס שלהם היה 9.8 אינצ' (24.8 מ"מ). אלו מידות שתואמות את הפגז שנחשף. גוף הפגז שלם היות ולא היה אמור להתפוצץ אלה לרסס בקונוס את כדוריות העופרת שבתוכו, כשהחלק החסר בחרטומו הוא הפיוז.



מסתבר שלקרב מלחמת העולם הראשונה בתל חווילפה בו ממוקם כיום קיבוץ להב מוקדש ערך ארוך ומפורט בוויקיפידיה באנגלית:
https://en.wikipedia.org/wiki/Battl...el_el_Khuweilfe
הקרב התנהל בין ה 1 ל 6 בנובמבר 1917 כשהכוחות התורכים מתבצרים על תל חווילפה, וכוחות אנזא"ק ובריטים תוקפים. הסיוע הארטילרי הבריטי סופק החל מה 2 בנובמבר ע"י האינוורנס-שייר רויאל הורס ארטילרי שירו מתותחי 18 פאונד, כך שעכשיו אנחנו יודעים מי ירה את הפגז, ושהוא נורה בין ה 2 בנובמבר ל 6 בנובמבר 1917.

אינוורנס-שייר רויאל הורס ארטילרי יורים בקרב תל חווילפה:

בוקר טוב,
מספר הבהרות ותיקונים.
אכן, תותח השדה העיקרי של הבריטים הוא ה 18 פאונד ושל הגרמנים הוא ה-77 מ"מ.

לגבי התורכים ובעלי בריתם, בחזית ארץ ישראל, התמונה יותר מורכבת. במאמר שפרסמתי לפני מספר חודשים בקתדרה (חוברת 166), מדובר על כ- 14 סוגי תותחים שהיו בחזית א"י.
בזמן המלחמה, תותח שדה העיקרי של התורכים הוא הקרופ 75 מ"מ (1903) שמאות ממנו נקנו לפני המלחמה. הם קיבלו גם תותחי 77 מ"מ מהגרמנים וגם תותחי 75 מ"מ צרפתיים שלל. בנוסף היה להם תותח מיושן של קרופ krupp 9cm (8.7) 1873 שעדיין שימשו במספרים גדולים.
.
פגז השראפנל שנקרא על שם מפתחו, הנרי שראפנל (Henry Shrapnel), הכיל בתוכו כדוריות עופרת. הפגז, אשר פותח בשנת 1815, היה מיועד לפגיעה בכוחות חי"ר, אשר נעו באותה התקופה במבנים צפופים ובצעדה איטית. בתחילת מלחמת העולם הראשונה מדובר בתחמושת הסטנדרטית לתותחי שדה, ומרבית האבדות מאש ארטילרית, בחודשים הראשונים למלחמה, נגרמו מפגזים אלו. בהמשך המלחמה פגזים אלו שימשו לסיוע ישיר לחיל הרגלים, כמו בשיטת מסך האש המתגלגל.

כפי שניתן לראות בתמונה שלך, הפגז מורכב ממרעום בעל חוגה, שבה על אנשי הצוות לקבוע את הזמן שבו הפגז יתפוצץ באוויר. המרעום מחובר לצינורית מתכת חלולה, המלאה באבק שריפה ומחוברת לדיסקית הנמצאת בתחתית הפגז ומאחוריה נמצא מטען הודף, אף הוא מאבק שריפה. משני צידי המוט דחוסות כדוריות עופרת והן עטופות בשרף או חומר אחר דמוי דבק, אשר מונע מהן לזוז ולהרעיש. בנוסף לכך, הן מצופות בזרחן אדום, אשר בזמן הפיצוץ יוצר פטריית עשן ומשמש כאינדיקציה לפיצוץ הפגז. פגז רסס ממוצע בקוטר 75 מ"מ מכיל בתוכו בין 210-360 כדוריות עופרת, בקוטר של 125 מ"מ ובמשקל ממוצע של 10.367 גרם. הפיצוץ עצמו מעיף את המרעום, המוט והדיסקית ומפזר את הכדוריות בצורת מניפה

https://en.wikipedia.org/wiki/Shrapnel_shell




אסף

תודה אסף, מצאתי קישור למאמר שלך. מעניין מאד. ולמי שמעוניין "הלוגיסטיקה העות'מאנית בראי הממצא מנבי סמואל":
http://www.academia.edu/35519694/Ot...5%D7%90% D7%9C

תודה רבה, זה המקום להודות לזיו ליבני פעם נוספת על העזרה.