09-08-2018, 11:14
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
בית הספר לא נועד לתת הכשרה מקצועית
וזאת אם נשים בצד בתי ספר בחינוך הטכנולוגי שאכן נתונים הכשרה מקצועית של ממש.
בית הספר הרגיל נועד לתת השכלה בסיסית. בוגר בית הספר יוכל לרכוש לאחר מכן הכשרה מקצועית רלוונטית שלא דורשת תואר אקדמי או יוכל ללמוד במוסד להשכלה גבוהה תואר אקדמי באמצעותו יוכל לרכוש מקצוע כמו מהנדס, מתכנת, רופא, אח, פסיכולוג וכו'.
אם המטרה היא לרכוש מקצוע לא אקדמי אזי ברור שלא צריך את לימודי הליב"ה בשביל להיות טכנאי שירות או מוכר בחנות (מקצועות בהם עוסקים חרדים שאני מכיר) או בשביל להיות שרברב או שיפוצניק. אבל אלו הם מקצועות שבממוצע אינם מכניסים במיוחד ולעיתים מכבידים למדי פיזית.
מקצועות אקדמיים דורשים לימוד במוסד להשכלה גבוהה. כדי להתקבל למוסד להשכלה גבוהה צריך בגרות טובה (וזה כמובן אין ללא ליב") או לימודי מכינה ופעמים רבות יש גם הכרח בציון טוב עד מעולה בבחינה הפסיכומטרית. האם בוגר מערכת חינוך ללא ליב"ה יכול להצליח במכינה כזו ו/או להוציא ציון גבוה בפסיכומטרי? כן, אם הוא אדם מוכשר, נחוש וללא הסחות דעת משמעותיות נוסח הצורך לטפל בילדים ולפרנס אותם. רוצה לומר, הסיכוי של בחור חרדי לעמוד בכך ולהתקבל ללימודים הגבוהים הוא נמוך משמעותית משל בוגר מערכת החינוך הממלכתית או הממלכתית-דתית גם אם הוא בבסיס מוכשר מהם בהרבה.
יש חומרים הדרושים לשם קבלה ללימודים אקדמיים והצלחה בהם שתלויים יותר בלימודי התיכון ויש כאלו שפחות. יש ידע כללי מסויים ומצטבר שמי שלא נחשף אליו יתקשה מאוד. קשה להתמודד עם הלימודים כשאתה נתקל לראשונה במושגי יסוד רבים. קשה גם להשלים במהירות פערים בתחום כמו אנגלית. שפה זה משהו שלרוב האנשים לוקח שנים לרכוש עד לרמת שליטה ראויה בקריאה וכתיבה. דווקא לגבי מתמטיקה אני יותר אופטימי, אבל זה לוקח זמן.
כרגע, למיטב ידיעתי, אין יותר מדי חרדים שהתחנכו במוסדות הלימוד נטולי הליב"ה בישראל ואשר מתקבלים ללימודי הנדסה, רפואה או מדעי המחשב. ולא רק בגלל הקושי להתקבל אלא גם משום שניתן להניח שלפחות חלקם חוששים בכלל מלהכנס למסגרת חילונית כמו האוניברסיטה (בדומה לחשש מהמסגרת הצבאית).
על כל פנים, התוצאה היא שגם חרדים שעובדים הם בממוצע נמצאים בתעסוקות שההכנסה בהן נמוכה יחסית. עדות לכך היא בנתונים על היישובים החרדים. בעמנואל, למשל, השכר הממוצע לשנת 2015 היה 4,540 ש"ח בלבד. בבית"ר עילית-4,667 ש"ח. במודיעין עילית-4,475 ש"ח. בבני ברק שאינה רק חרדית השכר הממוצע היה 5,577. במקביל, אלו גם היישובים עם שיעורי הילודה הגבוהים ביותר. כלומר, המשכורות הנמוכות צריכות לפרנס משפחות גדולות יותר.
אני חייב לומר שאני מכבד עד כדי מעריץ את אי-החומרנות של הקהילות החרדיות והנכונות שלה בניהן לקיים אורח חיים שהדגש בו הוא על הרוחני ולא על מרדף אחרי עוד מכונית, עוד מותגים לילדים ועוד חופשה בחו"ל. זה משהו בהחלט להתקנא בו. מאידך גיסא, צריך גם להכיר בזה שבפועל אלו עם ההכנסה הגבוהה מהממוצע-כמוני וכמוך- מסבסדים את אורח החיים הזה, וזה כבר בעייתי. אני לא מדבר בהכרח על קיצבאות ילדים והשלמת הכנסה אלא יותר על זה שמי שמרוויח מעט, ויש לו הרבה ילדים, ישלם מעט מאוד מיסים ישירים ולכן מי שמרוויח יחסית הרבה ישלם יותר על מנת לכסות את ההוצאות הציבוריות שמהם נהנים כולם, ובראשם הביטחון החיצוני והפנימי.
אז מה עושים? אני מניח שלפחות חלק מהחרדים היו רוצים לעבוד בעבודות יותר מכניסות ומאתגרות שכלית מאלו שיש להם היום. כדי להשיג את זה הם יצטרכו להסכים להכללת תכני ליב"ה במערכת החינוך שלהם. מוטב שראשי ציבורים אלו (הרי לא מדובר באמת בציבור אחד) יפעלו כדי להתאים את תכני הליב"ה כך שיתאימו אליהם. כמובן, זה בהנחה שגם לגבי תכנים ניטאלים כמו אנגלית ומתמטיקה אין להם התנגדות.
|