20-11-2018, 23:23
|
|
|
חבר מתאריך: 09.09.06
הודעות: 942
|
|
רובה אוויר, לא רק משחק ילדים
ערב טוב לכולם, ואני מתנצל מראש על כל טעות תחביר או כתב שתזדמן, עבר לא מעט זמן מאז שכתבתי משהו ארוך יותר מכמה שורות בעברית וזה מרגיש כמעט מוזר פתאום.
השותף שלי לקליעה בחץ וקשת החליט שלכבוד המעבר שלי אל מחוץ לעיר והעובדה שהקשת שלי נשברה מגיע לי סוג של מתנה, וקנה לי רובה אוויר. הצחוק מהרעיון התחלף מאוד מהר בהערכה כשראיתי שמדובר ברובה לכל דבר, נראה מרשים ושוקל באזור ה 4 קילו. למי שמתעניין מדובר ברובה לחץ אוויר על בסיס קפיצי שיורה קליעי עופרת בקוטר 4.5 מ"מ. באיטליה זה נכנס לקטגוריה של "כלי נשק ללא צורך ברשיון" וניתן לרכישה בחנויות נשק מוכרזות. גרסאות חזקות יותר או בקוטר 5.5 נחשבות כבר לנשק הדורש רשיון ומשמשות לא פעם לציד.
אחרי איפוס בסיסי של כוונות בחנות יצאנו לשטח הפרטי של הבחור, הצבנו מטרות והתחלנו "לשחק"....וגיליתי שאני לא זכור כמעט כלום!
כאן צריך להבהיר, אמנם יריתי הרבה בשירות, החל מנק"לים ועד תותחים, הטירונות 02 של חיל הים נתנה לי בקושי טעימה מעקרונות הקליעה. הרי בים יורים "מעל כוונות", בקצב מהיר ומתקנים לפי השפריצים" במים. פתאום עם טעינה של קליע בודד כל הרעיון מעבד מהתוקף שלו, וחזרתי לחפור במעמקי מוחי אי שם את עקרונות הקליעה שלמדתי בחצי שיעור-חצי תיזוז לפני יותר מעשור. הרי אני יודע לירות! הפעם האחרונה שיריתי, יריתי מעולה.....לפני 8 שנים... בערך...
מאז 0.5 מוכוון ג'ויסטיק היה הדבר היחיד שיריתי ממנו במילואים.
בקיצור, שבועיים של אימונים מזדמנים על בסיס דו יומי, 500 קליעים ולא מעט ביקורת עצמית- זה מה שלקח לי כדי ששהקליעה תזרום לי, לטווח הארוך והמשמעותי של 15-20 מטר. אז עכשיו כשנרגעתי, אפשר לשבת ולחשוב על כמה מסקנות מהחוויה.
1) איפה היה ה"צעצוע" הזה בתיכון? בין כל מכוני ה"כושר קרבי" שמריצים בני נוער לסף של שברי מאמץ בין מסעות, תיזוזים וריצה עם שקים מלאי אבנים (עדיין עושים את זה? או שנרגעו?). רובה כזה או שלל אופציות ה junior נראה כמו משהו הרבה יותר מעניין ומשתלם להשקיע בו. הלוגיסטיקה של ה"מטווח" פשוטה, ללא רעש או נזק לסביבה והמטרות שניתן לרכוש בכל מקום ל"פלינקינג" ממש מהנות. המחיר לכל החבילה מצחיק. במבט לאחור אילו הייתה לי האופציה כתיכוניסט, הייתי נרשם למועדון קליעה מיידית!
2) עקרונות קליעה בצבא- נכון, לא הייתי חיר"ניק, אבל 3 שנים וקצת יצאתי הביתה עם נשק באופן קבוע עם פקודות והרואות ל"תפעול" של אירועים מתפתחים. אני זוכר שלקראת סוף השירות כשמילאתי כבר תפקיד פיקודי הגיע אלי דו"ח על כישורי קליעה נמוכים אצל לוחמי הדבורים, ליקויים שהובילו לאירועים חריגים והחטאות מביכות. ישבתי וכתבתי אימון עם מדריך הלו"טר של יחידת סנפיר,אימון שמעולם לא התממש במהלך השירות שלי. אני מקווה שמי מאלה שהחליפו אותי במהלך השנים יכול להגיד אחרת. בכל מקרה, גם כאן לרובי אוויר אולי קצת יותר "רציניים" יש יתרון מבחינת צריכת תחמושת ולוגיסטיקת מטווחים, למרות שכמו שאני רואה את זה, בצה"ל לא חסרים אמצעים, חסר הרצון להשקיע מאמץ מחשבתי בעניין.
3) אני מתכוון להמשיך עם התחביב הזה למרות שלצערי איפה שאני גר אין מועדוני קליעה לרובים (רק לאקדחי אוויר). זה מהנה, פשוט ונוח ובניגוד לקשתות (שאני לא הולך לנטוש בכל מקרה) לא מצריך תיקון מתמשך של חצים ומטרות כבדות. אני רוצה לראות כמה אני אצליח לדחוף את המעטפת עם כוונות ברזל, ואז נעבור לאופטיקה. החיידק הזה מדבק, השותף לאימונים ועוד כמה חברים כבר קפצו על הרכבת וכבר בתוכנית לארגן אזור יעודי לטובת העניין בשטח הפרטי של הבחור. מסתבר שכאן באזור הכפרי זה תחביב מאוד נפוץ ולא מעט אנשים התקינו מטרות פלינקינג בחצר\מטע\ מאחורי הרפת. קצת חפירה באינטרנט גילתה לי עולם שלם בתחום, ובאמת חבל לי שבישראל כל התחום הזה הוא לא חוקי. אחרי הרבה שנים שלא נגעתי בנשק אני שוקל ברצינות הוצאה של רישיון...אבל כל דבר בעיתו.
זהו סך הכל, רציתי לחלוק איתכם את החוויה הזאת ואת המסקנות שלי. אני יודע שזה נושא שכבר עלה בפורום מדי פעם, אבל בגלל שמעולם לא הרגשתי אותו אישית לא התעמקתי בו עד עכשיו. אם מי מיכם יזדמן בחופשה משפחתית למרכז איטליה, מוזמנים לבוא לקלוע ולהנות מהנוף!
|