שלום,

בסרטון הזה:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בדקה 1:10 נראה כאילו החיילים טוענים את הקליע בנפרד ואת אבקת השריפה ההודפת בנפרד, כפי שהיה נהוג בתותחים מלפני 250 שנה, לא קצת התקדמנו מאז?

האם התחמושת בימינו לא כוללת את הקליע וחומר הנפץ יחד באותה חבילה?

גם בטנקים יש הפרדה כזו?

ומה לגבי תותחים אחרים בצה"ל?

אני אענה על השאלות במספרים לפי הסדר ששאלת אותן:

1)אכן התקדמנו מאז. כיום יש מערכות טעינה אוטומטית, אך זה תלוי בלקוח. לקוח חסר בסיס טכנולוגי הדרוש לטיפול במערכת טעינה שכזאת, ככל הנראה יבחר בטעינה ידנית.
לחילופין, בחירה בטעינה ידנית יכולה לנבוע משיקולי עלות. במדינות מאוד עניות אין בעיה להוסיף עוד אדם לצוות התותח, מכיוון ש"עלותו" לאורך כל חיי התותח קטנה בהרבה ממחיר מערכת הטעינה.

2)התחמושת בימינו, בתומ"תים לפחות, באופן אוניברסלי, מופרדת וזה בגלל שתומ"ת לא נדרש לספק כח חדירה מסוים, אלא נדרש להביא חנ"מ בזמן וזווית מסויימים.

יכולת מאוד מרכזית של כל תומ"ת מודרני היא MRSI, כלומר היכולת להביא מספר רב של פגזים על אותה המטרה בו זמנית, על ידי תותח בודד. בגלל עקרונות הפיזיקה, ככל שהמרחק מהמטרה קטן יותר כך מספר הפגזים שיכולים בו זמנית לפגוע במטרה גדול יותר, בזמן שבטווח המקסימלי של התותח, אפשר להפיל רק פגז בודד בכל פעם פר תותח על המטרה.

היכולת לשנות את כמות חומר הנפץ ההודף, שקובע את מהירות הלוע של הפגז, הינה חיונית בשביל ליצור יכולת זו.

פיזית, בכל טווח שהוא לא המקסימלי, בעזרת אותו החנ"ה אפשר להשיג MRSI של 2 פגזים על המטרה. בעזרת חנ"ה מודולרי המאפשר שליטה על כמות החנ"ה, מערכות כגון ה-PzH2000 מצליחות להשיג MRSI של עד 5 פגזים בתנאים אופטימליים, מה שמהווה שיפור משמעותי.

3)בטנקים הפרדה כזו היא לא אורתודוקסאלית ויכולה לנבוע ממספר סיבות:
אורך הפגז גדול מדי, בעיות בטיחות, או טעינה מהירה יותר.

כיום רק אורך הפגז הינו רלוונטי בהחלטה זו.
הסובייטים וכיום הרוסים, לדוגמה, החליטו ליצור הפרדה כזו. בהתחלה הכל היה טוב עד שגילו שאורך הפגז המקסימלי כבר לא מאפשר שיפור בכושר החדירה, ועל מנת לשפר את כושר החדירה ע"י חודרנים חדשים, יש צורך להרחיב את התובה של כל טנק. הרחבת התובה זה עסק לא בדיוק זול כי צריך להזיז הרבה מאוד מערכות.
הבריטים גם יצרו סגמנטציה אך עם פגזים יותר קצרים, מה שגרם למשהב"ט הבריטי לצאת בהצהרה שטנק הצ'אלנג'ר מתקרב להתיישנות עוד בשנת 2005, רק עשור אחרי שנכנס לשימוש.

אפשר לחשוב שהרעיון מיושן, אך עם פגזים בקוטר 140ממ בהקשר לפרויקט ה-MGCS, או 130ממ בכל פרויקו שיבחר בו, הפגזים ארוכים מדי בשביל מערכות הטעינה ולכן נדרשת הפרדה לחלקים.

4)כל התותחים הארטילריים בצה"ל משתמשים בחנ"ה מודולרי, ואילו הטנקים משתמשים בפגזים שלמים (חבילה אחת).

תודה! וואו לא ציפיתי לכזו תגובה מפורטת...

1. לא הבנתי כל כך מה הקשר בין המרחק של המטרה ובין מספר הפגזים שניתן לשגר אליה ביחידת זמן כלשהי (למשל במשך דקה). אם התותח מסוגל לשגר למשל 20 פגזים בדקה על מטרה במרחק של קילומטר, מדוע הוא לא מסוגל לשגר את אותם 20 פגזים במשך דקה על מטרה במרחק של 20 קילומטר? האם המרחק של המטרה משפיע על קצב הטעינה של הפגזים? אם כן מדוע?

2. בסרטון נראה כאילו כל החבילות של חומר הנפץ ההודף (החבילות הלבנות) הן באותו הגודל, האם אתה אומר שיש מספר גדלים שונים שהטען יכול לבחור מביניהם איזה לשים בקנה?

תודה.

כי הוא יורה אותה אחד אחרי השני במסלולים בליסטים שונים שמתוכננים ליפול כולם על המטרה ביחד. בטווח המירבי יש רק מסלול אחד שמגיע למטרה ולכן בלתי אפשרי.
פה יש אנימציה שמסדרת את זה:
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Mul...ltaneous_Impact

ציטוט:

במקור נכתב על ידי baer כי הוא יורה אותה אחד אחרי השני במסלולים בליסטים שונים שמתוכננים ליפול כולם על המטרה ביחד. בטווח המירבי יש רק מסלול אחד שמגיע למטרה ולכן בלתי אפשרי. פה יש אנימציה שמסדרת את זה: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Mul...ltaneous_Impact

מעניין, פעם ראשונה שאני שומע על השיטה הזו!

וגם מעשית, לוחם ממוצע יכול לסחוב פגז 120 מ"מ (שכולל קליע והודף),
אבל פגז 155 מ"מ עם ההודף שלו, זה כבר סיפור אחר.. הפגז עצמו שוקל כ-40 ק"ג.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור וגם מעשית, לוחם ממוצע יכול לסחוב פגז 120 מ"מ (שכולל קליע והודף), אבל פגז 155 מ"מ עם ההודף שלו, זה כבר סיפור אחר.. הפגז עצמו שוקל כ-40 ק"ג.

תודה.

יש גם יותר ... 46 ק"ג

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

בשנות ה-90 טען אנושי עדיין היה האופציה המועדפת. גם בתחילת שנות האלפיים (פיתוח המרכבה 4 היה בשנים 1999-2003). מערכות טעינה אוטומטיות קדמו אפילו למלחמת העולם השנייה, אך הטכנולוגיה הנדרשת למילוי כלל הפונקציות שהטען האנושי ממלא, פרט לטעינת הפגזים עצמה, לא הבשילה עד לכמה שנים האחרונות.
מסיבה זו, רק"מ ממשפחת הקלי"ע אמור לכלול צוות בסיסי של רק 2 אנשים, ואיש צוות שלישי שימלא תפקיד חדש לגמרי בתחום הרק"מ, מה שיהווה ככל הנראה את התווספות התפקיד הראשונה מאז המקלען הקדמי (המתפעל מקלע המותקן בתובה).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk מערכות טעינה אוטומטיות קדמו אפילו למלחמת העולם השנייה,

אשמח אם תתן דוגמה למערכת כזו.

תיקון קטן, נוצרו בזמן מלחמת העולם השנייה, לא קדמו למלחמה.
דוגמה שאני זוכר יחסית היטב לטנק ממלחמת העולם השנייה הוא ה-T20 האמריקאי באחת מגרסאותיו.

T20E1 היה אמור להיות בעל תותח 75 מ"מ אוטומטי עם קצב אש תיאורטי של 20 פגז לדקה, אך העניין הוא שהוא מעולם לא נבנה. היה אבטיפוס של התותח, אך הוא נזנח עקב היותו מאד בעייתי, וכן בגלל החלטה לעבור לקליברים יותר גדולים. כפתרון ביניים הם אימצו את תותח ה- 76 מ"מ הבריטי, ובינתיים פיתחו את ה-90 מ"מ המוכר לנו מן ה- M48. בכל אופן זה לא תותח ארטילרי...

ציטוט:

יכולת מאוד מרכזית של כל תומ"ת מודרני היא MRSI, כלומר היכולת להביא מספר רב של פגזים על אותה המטרה בו זמנית, על ידי תותח בודד.

האם זו באמת יכולת מרכזית?
כי קל לחשוב על יכולות אחרות ומרכזיות לא פחות.
למשל:
קיצור זמן ממנוחה לפגז ראשון,
העלאת קצב אש,
עבודה ללא מרכז פיקוד סוללתי,
לוגיסיקה ,טיפולים, מחיר קצת פחות מאסטרונומי של שעות מנוע,
עבירות, מיון, וקשר,
וכן הלאה וכו׳ כיוצא בזאת. באמת לא חסר.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

אימונים ושיפור הדיוק.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

היכולת להלום באותה נקודה באותו זמן עם מספר פגזים שונים - נותנת יתירות למקרה של פיספוס ועוצמת פיצוץ מוגדלת אם לא, ומגיעה לכאורה "חינם" במערכת חדשה.
גם שיפור הקשר - מגיע "חינם",
יכולות כמו העלאת קצב, שיפר מרחק, ומערכת טעינה שמפחיתה צרכי כ"א, לא מגיעות חינם.

דרישות כמו עלויות תפעול, עלויות רכש, רמת מיגון, ורמת עבירות - לא רק שאינן חינם - הן אפילו סותרות.
פיצול התותח למודול המופעל ע"י 2 פלטפורמות, נותן לכך מענה.
ולכן סביר שתותח המשאית הוא רק דור ראשון, תחליף לתותח-נגרר,
ובדור השני יהיה מדובר בתומ"ת לכל דבר.

קיצור זמן ממנוחה לפגז ראשון מקבל מענה מהמערכת החדשה
העלאת קצב אש מקבל מענה מהמערכת החדשה
עבודה ללא מרכז פיקוד סוללתי שיקול תו"לי, נדרש לצורך תפקוד עצמאי
לוגיסטיקה וטיפולים סוגיה טכנית
מחיר קצת פחות מאסטרונומי של שעות מנוע סוגיה טכנית ותקציבית
עבירות דורשת פיתרון
קשר עניין של תעדוף פנימי בצה"ל
מיון ?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

טנקים (לפחות בצה"ל ורוב מדינות המערב) יורים תחמושת אחודה בתצורת "כדור" - כלומר: לפגז (הקליע) מחובר תרמיל ובו חומר הנפץ ההודף או אבק השריפה, באופן דומה לכדור רובה (רק הרבה יותר גדול). לכן בצה"ל "פגז" טנק 120 מ"מ מוגדר רשמית כ"כדור 120 מ"מ".

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight