אשמח לשמוע ממביני עניין ובעלי מחשבה נקודות מבט.

אחד מתלמידי שהינו בחור משכמו ומעלה בכל תחום לימודית-אנושית-חברתית זומן לבדיקות התאמה לקורס טיס, עבר את השלב המיון הראשוני אך נפל בשל "צילינדר" (הוא אינו מרכיב משקפיים)
היום הוא עומד לפני גיבוש צנחנים.
התבדחתי עימו שאם יעבור, מי שלא רצה אותו בפנים יקבל אותו בחוץ...
יחד עם זאת הצטערתי מאד מאד עבורו מהכרותי עימו "יש לו לוק... של טייס" (לא מבחינת מראה חיצוני, אלא תכונות אופי, כישורי למידה ועוד)
וברצינות, ברור לי (כחובב תעופה) שבנושא הזה אין "בא לי" אלא חיל האוויר הוא זה הקובע ומחליט מי הוא זה המתאים לו ויותר מזה מיידע אותך שיש לך בכלל את הכישורים להיות טייס - זה ברור לי !!!
עם זאת איני יכול לשכוח את הסיפור של גיורא אפשטיין ("רישרוש בלב") את מאבקו ואת סיפור השירות הצהל"י המדהים שלו (אני בטוח שהיו טייסים נוספים שנאבקו והצליחו למרות ההחלטה הראשונית שדחתה אותם מחלום הטיסה הקרבית)
ואני שואל את עצמי האם כדאי לשוב ולומר לו: לא לוותר !!! ולעורר בו שוב את הנושא, האם בכלל יש מה לעשות בדבר ? או שמדובר במשהו חסר סיכוי. (ושוב על הרבה דברים אמרו שהם חסרי סיכוי ובסוף התברר אחרת )
ומכיוון שאנו בקשר טוב מעבר לקשר שבין מורה ותלמיד מחד אני מעוניין לדחוף אותו למקסימום של עשייה ותרומה (הוא כזה גם בלעדי) ומאידך אני אומר לעצמי שאל לי לדחוף אותו אל משהו שהוא אינו, ו/או חסר סיכוי.

אשמח לשמוע נקודות למחשבה ואולי אפילו עצות מעשיות לכאן או לכאן.

תודה

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

לפי מה שאתה מספר הוא עבר את שלבי המיון הטכני (נקרא ירפ"א א' ומורכב משני שלבים) אבל נפל בשלב המיון הרפואי (נקרא ירפ"א ב').
ז"א ההדחה היא חד משמעית, לא שלחו אותו לעוד מיוני מומחים, נכון?

בכדי להעמיד דברים על דיוקם - בירפ"א (יחידת רפואה אווירית) ממצים עד הסוף את המיון הרפואי, כלומר אם יש ספק אז שולחים לעוד מיוני מומחים עד שאין ספק (לחיוב או שלילה).
במהלך המיון הרפואי ישנם נתונים רבים שהם חד משמעיים ואין צורך בעוד מיוני מומחים, המבחן הוא אם הם בתוך התחום המותר של ירפ"א או לא (התחום המותר של ירפ"א תמיד יהיה המחמיר ביותר, כלומר התאמה רפואית לטיסה במטוסי קרב שבה גוף האדם אמור להתמודד עם ההשפעות הגדולות ביותר - אין התאמות רפואיות רק למסוקים ו/או תובלה).
ע"פ מבחן התוצאה ניראה שמספר הצילינדר של הבחור המוכשר הזה חורג מהמגבלות הרלוונטיות של ירפ"א אז נכשל.

אם יש לו או הוא יכול להמציא נתון רפואי מקצועי ומקובל חד משמעי על הצילינדר שמתאים לירפ"א אז שיערער על כך.
אם אין לו ובמידה ובעתיד המצב הזה ישתפר אז תמיד יוכל לנסות שוב (התיק הרפואי שלו כבר יהיה בידיים של צה"ל וקורס טיס זה מסלול התנדבותי).

נכנס שנייה לנעליים של רפואת עיניים, צילינדר יכול לנבוע מסיבות רבות שגם הן נבחנות ע"י כל מי שהנתון הזה משמעותי לגביו, אז בודקים גם את זה ולא רק את המספר וההיסטוריה של המספר (קבוע או בתהליך נסיגה וכו')

שיהיה לו בהצלחה בצנחנים ובריאות איתנה.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

זורק כרעיון - אולי כדאי לו לבדוק אופציה של ניתוח לייזר? גם אם הוא לא יוכל מיד להתקבל לקורס טיס אולי אחרי תקופה בצנחנים שתיתן לו גם זמן להחלמה סופית הוא יוכל לנסות שוב.

לטוב ולרע. לפני כארבעים שנה, כנראה במסגרת ניסוי, סיים קורס טיס, כנווט, לוחם בעל עין אחת. ישנם חריגים נוספים - כאלה שלא עברו בכלל את מבחני המיון וסיימו את הקורס לכאורה (או לא לכאורה) כנגד כל הסיכויים. זה על הצד הטוב. זה כמובן לא אומר שכל מי שמערער יצליח, ולא שכל מי שמצליח מסיים, אבל בהחלט שווה לנסות ולמצות את הסיכויים. יש לו עכשיו שנתיים וחצי להתמזמז איתם, אם זה באמת חשוב לו.

על הצד הפחות טוב - די לראות את האחוז הלא-הגיוני של בנים של מפקדי חיל האויר שסיימו קורס טיס (לא ידוע לי על אף אחד שהתחיל ולא סיים) כדי להבין שגם לארגון המצויין הזה יש חולשות משלו, במיוחד בתחום הרלוונטי.

בהצלחה.

רגע רגע, לפני שאתה מאשים את חיה"א בנפוטיזם ראוי לזכור שלמודעות לתפקיד יש חלק מאד מכריע בבחירת המלש"ב את דרכו בצבא ובחיים בכלל.
ילדים רבים של רופאים נוטים ללמוד רפואה כי על זה הם גדלו בבית, ילדים רבים של עו"ד ימשיכו בדרך הוריהם וכו'.
גם אצל טייסים זה כך, הם גדלו על זה בבית ואפילו שהו לא מעט בבסיסים של חיה"א.

עכשיו אתה יכול להאשים את חיל האוויר בשמור לי ואשמור לך, זה קיים חי ובועט אצלם כמו בכל ארגון עבודה כזה או אחר במדינה.
הרבה מחיה"א ומחוצה לו יגידו (כולל באתר הזה) "ממש לא נכון, בחיה"א המיונים והציוותים מקצועיים לחלוטין ונעשים רק ממניעים ענייניים....."
בהרבה מקרים זה נכון, אני מכיר כמה שזה ממש לא נכון.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

(אם הבנתי נכון את מה שכתבת). הדרך לבדוק את זה מאוד פשוטה:

גם אם נקבל כנכון - ואין לי כלים להתווכח עם זה או לאשש את זה - שדור שני לטייסים הוא בעל סיכוי גבוה יותר לסיים קורס טיס מאשר אחרים, עדיין לא צריך להיות שום הבדל באחוזים בין דור שני של טייסים "רגילים" לבין דור שני למפקדי חיל האויר (טייס זה טייס, לא?). בכל זאת, הגם שבנים של טייסים בפירוש מסיימים באחוזים גבוהים יותר מאשר אחרים, עדיין הם לא מסיימים ב-100%. ואילו בנים של מפקדי חיל האויר מסיימים (עד שלא אדע אחרת...) ב-100%. זה לא סביר ואף בר דעת לא יטען ברצינות שזה כן.

זה לא גורע מהאיכויות של הארגון שאנחנו מכירים ויודעים, אבל אף אחד לא מושלם.