10-04-2019, 19:03
|
|
|
חבר מתאריך: 27.06.11
הודעות: 108
|
|
מעניין מאוד. יש מגמה שלמה וכוללת בכיוון הלא-מאוייש בתחום הטיסות הקרביות
השאלה, קודם כל, היא מה המשימות הרלוונטיות לחלופות האלה (מאוייש/לא מאוייש) ומכאן, כמובן, איזו חלופה תענה הכי טוב לאיזו משימה. בסך הכל, הכיוון באופן כללי הולך ללא-מאוייש, בשלב זה לפחות בכל מה שנוגע לטיסות קרביות. (לא רק, אגב - אני כותב סיכום על משימות מוטסות לא-קרביות, שהולכות גם הן לכיוון הבלתי מאוייש. אם אראה שזה לא מעיק פה על החברים, אולי אעלה כאן חלק מהדברים, שהם בבחינת רקוויאם אישי, במובן מסויים)
באופן כללי ומקוצר מאוד, ניתן לראות נטיה ברורה והולכת וגוברת לכיוון הלא-מאוייש. לא רק במשימות שאנו פחות מודעים להן במקומות וזמנים עלומים, אלא גם בעזה ("כלי טיס") ואפילו בסוריה - שני מטוסי הקרב-הפצצה הסוריים שישראל הפילה במהלך מלחמת האזרחים שם, הופלו בטילי קרקע-אויר. פעם חדירות כאלה היו זוכות להתנפלות רבתי של מטוסים ישראליים, שבפעמיים אלה, בהנחה שהוזנקו, לא היו רלוונטיים לאירוע בכלל בשורה התחתונה. גם ההפלה הטורקית של המטוס הרוסי, לא היתה בקרב אויר, אלא הפלה ממרחק עצום - טיל שיכול להיות משוגר גם מהקרקע בלי הבדל כמעט. (אמנם האמריקאים הפילו מטוס סורי מהאויר, אך זה היוצא מן הכלל)
גם הטייסים הישראליים התוקפים בסוריה תקיפות מורכבות, עושים את זה יותר בסגנון של משחק מחשב, מאשר יעפי החתף הלולייניים שבוצעו בעבר. כישורי ההטסה היום שוליים לכישורים אחרים הנדרשים לצורך ביצוע משימות (בעבר זה היה קריטי ביותר), כיוון שאופן הביצוע שונה לחלוטין. השורה התחתונה בעניין זה - משימות רבות וחיוניות שבעבר לא היה עולה על הדעת לעשות בשלט רחוק - כלל אינן דורשות נוכחות אנושית במקום ההתרחשות. כמה הבדל כבר יש בין טיל שנורה ומנוהל ממרחק מאות קילומטרים ממטוס מאוייש באויר, או ממטוס שאינו מאוייש באויר, או אפילו מהקרקע?
בגדול, שינויים שלקחו כמעט 3000 שנה בתחום כמו הפרשות הצבאית, שהתקיימה עד לפני פחות ממאה שנה (אפילו במלחמת העולם השניה השתמשו בסוסים, לא רק כקוריוז עצוב כמו הפרשים הפולנים שהתנפלו על הכוחות הגרמניים הפולשים, אלא גם כחלק ממערך הלוגיסטיקה ואחר כ, מה לעשות, גם כחלק ממערך ההסעדה הטראגי, בשלגים האינסופיים) - לוקחים בקושי 100 שנה בתחום התעופה הצבאית. יתכן שלא ירחק היום שאפילו בית הספר לטיסה יהפוך להיות "בית הספר למקצועות הטיסה" ובו שתי מגמות עיקריות - "מאוייש" ו"בלתי מאוייש" (או בלשון התקינה פוליטית דהיום - מאוייש מרחוק)
הקרב שמנהלים טייסי מסוקי הקרב מובן מאוד, אנושי מאוד (וכאמור, אפילו מעורר הזדהות). דומה במובנים רבים לשירי תהילת העבר ששרים היום לקרבות האויר שבעליל, כפי שכתבתי על קצה המזלג, פשוט אינם רלוונטיים עוד - למה לסכן טייס בתקיפה שעלולה להיות מסוכלת באויר, ולמה לסכן טייס בסיכול תקיפה כזו, אם ניתן לעשות הכל מרחוק או מהקרקע?
כאמור, זה על קצה המזלג. עבודה שלמה ומאוד ספציפית (שמן הסתם לא תעניין רבים כאן. אין בה מעללים או תהילה) נכתבת בימים אלה בעניין, לסיכום תקופה ואפילו עידן, עידן צנוע ושולי יחסית, יש לציין.
|