https://votes21.bechirot.gov.il/
http://amiram.github.io/Elections/Source/2019.html

הטיפשים שהצביעו כחול לבן שבדרך לאופוזיציה מתחילים להתעייף.

אולי מול עיננו מתחיל סדר אלוהי חדש והחרדים מתחילים לקחת אחריות במקומם:

- לשרת בצבא
- ללמוד לימודים מעשיים
- לעבוד
- למלא את הקופה במיסים.

כמות הלא מתגייסים החילונים בארץ הוא קרוב ל35 ובשקלול ארצי ללא החרדים היינו כולנו היום או מדברים ערבית במקרה הטוב או שלא היינו כלל...
דמוגרפית האויב הערבי היה מחסל אותנו

לצה"ל אין עודף של כוח אדם המתאים לתפקידים נדרשים. אין עודף של לוחמים, למשל. צריך לקחת בחשבון שלא כל אחד מתאים מבחינה בריאותית ואחרת להיות לוחם. לכן, גם היום, צרכי בט"ש צה"ל עדיין מגייס כוחות מילואים ו/או מציב לתפקידים אלו יחידות שלא מתמחות בפעילות חי"ר שהיא הנדרשת למשימות אלו (קרי, שריון, תותחנים וכו'). כל גדוד נוסף של לוחמים (גם אם אינם לוחמים חי"ר מובחר כמו צנחנים או גולני) מצמצם את התלות במילואים ומגדיל את הגמישות המבצעית. לכן הרחבת מעגל הגיוס גם במגזר החרדי (ויש משם כבר לא מעט מתגייסים) יעזור מאוד להפחתת הנטל.
אין שום סיבה שבגלל שאנשים צעירים פטורים משירות סדיר איש הייטק בן 30 יצטרך לעזוב את עבודתו ומשפחתו למשל מספר שבועות כדי לאייש מחסומים ולבצע סיורים. אין בזה הגיון מבצעי, כלכלי או חברתי.

ולגבי הדמוגרפיה: בלי החרדים עדיין היהודים היו רוב משמעותי. ויש להוסיף שבמגזר הלא חרדי שיעור הילודה עלה והוא לא כזה רחוק משיעור הילודה של הערבים בישראל (אשר מצידו נמצא בירידה). אבל זה בכלל לא משנה ולא רלוונטי לעניין הגיוס והשירות הצבאי. חשוב לציין שהמטיבציה לשירות צבאי נשחקת ככל שיותר צעירים (חילוניים או חרדיים) מקבלים פטור משירות צבאי. לכן, העניין הוא לא רק התוספת (הברוכה לכשעצמה) לסד"כ צה"ל אלא חיזוק מוטיבצית השירות הכללית. ואנא, בלי רעיונות עוועים על צבא התנדבותי/שכיר/מקצועי..... אין סיכוי שלצה"ל יהיה די כוח אדם במודל גיוס כזה. רק כדוגמא- בארצות הברית מתקשים לגייס חיילים (עד כדי כך שבזמן מלחמת עירק היו כבר דיבורים די רציניים על החזרת גיוס החובה) בכמות מספקת למרות שהיחס שם בין גודל הצבא ובין גודל האוכלוסיה הרבה ותר גדול מאשר בישראל.

לפני שעברתי לקרבי שירתתי במערך הטכני של חיל האוויר. אותו סיפור כמו בגדודי החי"ר - חוסר כרוני בכח אדם בכל מקום שאשכרה יש בו עבודה קשה ולא נוצצת.

אני חושב שיש הרבה צעירים חרדים שהיו יכולים למלא תפקידים נדרשים כאלה בהצלחה מרובה. מבחינת מאפיינים חברתיים-תרבותיים מדובר בחבר'ה שיש להם איכויות חשובות שעולות על חסרונות מסויימים (כמו פחות ידע רלוונטי למקצועות טכנולוגיים ופחות רקע של עיסוק בספורט).
יש בעיה מסויימת כמובן ביחס לאלה שבגיל הגיוס עבר הורים לילדים אבל זה פתיר.

נשמע ששרות החובה שלהם קצת מיותר. אולי אפשר במקום שרות חובה שאלו שיכולים ילכו למשל ללמוד וכך יוכלו לנצל את כישוריהם למשהו משמעותי. מידע אישי אני יכול לספר לך שההבדל הכלכלי עצום. הצעה כזו מצד החרדים שיקחו אחריות במקומם יכולה למשל להקל.

אתה לא רואה קשר בין העוני הנפוץ בסקטור החרדי בישראל, ההסתמכות על כספי רווחה שונים וההמנעות מלימודי ליבה? אולי יש למישהו אינטרס סמוי להשאיר קהילות עצומות חסרות יכולת להתמודדות בעולם ה"רגיל" וכך ליצור קהילה שבויה כלכלית ופוליטית? זה טריק די שיגרתי שעושים במקומות רבים בעולם. למשל הפליטים לנצח.

אם קיים קשר אזי למנהיגי אותם סקטורים יש אינטרס מובהק לתמוך באלו שעוזרים לשמר סקטורים חסרי יכולת...

אבל לפי דבריך אין סיבה לטמבלים שהצביעו כחול לבן להרגיש תיסכול. הם כנראה סתם חולים בטפשת שגרתית - נוקטים בצעדים חסרי סיכוי. שיחפשו דרכים אחרות.

את שקרי המפלגות הסוציאליסטיות,
ובחרו במפלגה שהמצע שלה הוא שמירה על זכות השתיקה,
כי התביישו להצביע למפלגה שממש דואגת להם.


בסופו של דבר - כל ממשלה תצטרך לבנות קואליציה,
המורכבת גם מאנשים שחושבים אחרת מהם.
ושתי האופציות הכמעט-בלעדיות הן שיתוף החרדים או אחדות.

אם מצביעיו של גנץ יסרבו להתגייס (למרות שבעצם הצבע כבר מותאם להם לחלוטין),
יהיה לנו צבא מקצועי.
זה לא איום מטורף,
רק אומר שישאר פחות כסף לבתי חולים וחינוך (לפחות בטווח הקצר).

כדי ללמוד משהו על הנטיה הסוציאליסטית של מצביעי כחול לבן אפשר להסתכל על הישובים בהם אחוז ההצבעה לכחול לבן גבוה במיוחד או נמוך במיוחד. לצורך הדוגמא:

אור עקיבא - 12%
קיסריה 52%
צור משה 64%
חדרה - 25%
פרדסיה - 49%
שוהם - 46%
כוכב יאיר -52%
קרית גת - 12%
קרית עקרון - 14%
קרית מלאכי - 7%
מודיעין-מכבים-רעות - 42%
מגדל העמק - 12%

סוציאליסטים מאופינים במדיניות רווחה משמעותית. אבל דווקא בישובים בהם כחול לבן חלשים במיוחד מתקיימת מדיניות רווחה חזקה מאוד.

לדעתי לא תמצא הרבה סוציאליסטים בין מצביעי כחול לבן. מאידך תמצא ערכים אחרים: ליברלים, מאמינים בהפרדת דת ומדינה, מתנגדים לכפיה דתית (אבל רוצים לשמור על מסורת יהודית בסיסית כמו חגים וידע). רוצים חינוך מעולה ומתן הזדמנות לכולם, בריאות ותחבורה מעולים וגם שלטון נקי משחיתות. רוצים לראות ממשלה שמחזקת ומטפחת את שלטון החוק, רוצים מערכת בטחון חזקה וחכמה, רוצים תהליכי החלטות איכותיים שמתבצעים על בסיס נתוח של מקצוענים, ואני חושב שאתה מבין את רוח הדברים.

רבים מהם מימשו דברים במרחב הקרוב: בשרות הצבאי, במקומות העבודה, במקומות הישוב ובחינוך ילדיהם, אבל מרגישים כשלון חרוץ במרחב הממשלתי.

במקום שבו התאחדו אינטרסים של שלטון הדת במדינה יחד עם ה"תקציב חברתי" שהובילו להרס מערכת החינוך והחוק יש כמות מצביעים גדולה מידי.

אין מה לעשות, המספרים הולכים נגדם. הם מזדהים עם גנץ, אבל המספרים תמיד יעבדו הפוך. גנץ במקרה הזה נראה לי קצת כמו דון קישוט - אולי בחור טוב אבל נלחם בטחנות רוח.

פתאום התגלה שאפילו הקיבוצניקים של השמוצ,
הם כבר לא סוציאליסטים.
בחלק גדול מהקיבוצים חצי ויותר מצביעים כחול-לבן...
העיקר יש איחוד ויש מאוחד כי אי אפשר שמר"צ והעבודה יהיו באותו יישוב...

קיבוץ רמת-חיים-איחוד: 63% לכחול-לבן
קיבוץ רמת-חיים-מאוחד: 49% לכחול-לבן
קיבוץ עין-חרוד-איחוד: 64% לכחול-לבן
קיבוץ עין-חרוד-מאוחד: 48% לכחול-לבן

ודפוסי ההצבעה בישראל מושפעים מעט מאוד מגישות כלליות לכלכלה. אלו ממילא ממש לא שונים בין הליכוד, כחול לבן ואפילו מפלגת העבודה של היום. כן מסתכלים על התוצאות הכלכליות מבחינת רמת חיים ותעסוקה.
וגם אלו פחות משמעותיים לרוב המצביעים יחסית לענייני זהות שבטית (כגון "ימני עממי ומקופח" לעומת "שמאלני אשכנזי אליטיסטי") וענייני יחס לערבים ויחס לדת.
אפילו המצב הכלכלי הנוראי של 1984 לא הוביל למהפך מלא בבחירות (הייתה ממשלת אחדות לאומית). כשהמערך הצליח סוף סוף לחזור לשלטון זה היה יותר בגלל קרע בימין ומשבר בטחוני מאשר בגלל סיבות מצב כלכלי.
ובאופן כללי בשנים האחרונות רמת החיים בישראל די גבוהה, ובאופן יחסי גם בפריפריה. האבטלה נמוכה מאוד, עלות הטיסות לחו"ל ועלות רכב משומש ירדה מאוד, ולכן בהחלט אנשים במקום כמו שדרות יכולים להרגיש שיחסית לעבר מצבם הכלכלי השתפר.

אם תבדוק לעומק תמצא קשר מוזר בין תקציבים "חברתיים", הישגים נמוכים בחינוך, תקציבים ייחודיים מגוונים שבסופו של דבר מוזרמים לעניני חרדים (ישיבות, מוסדות חינוך, מפעלים דתיים אחרים) ויישובים ששיעור ההצבעה שלהם בכחול לבן נמוך באופן משמעותי.

(אני מסכים לחלוטין שאין קשר לעניני סוציאליזם או לענינים האחרים שציינת ולא זו היתה כוונתי).

אפשר לתת לתופעה כל מיני הסברים, למשל מרכיבים שמושפעים מהקשר בין הקואליציה למפלגות שולטות בשלטון המקומי. קשר כזה יכול ליצור תלות כלכלית והשפעה על קבוצות מצביעים גדולות בערים הבינוניות והישובים הקטנים.

קיימת גם אפשרות שכחול לבן נתפסת כמפלגת העלית החברתית, עובדה שיכולה ליצור תגובת נגד אצל אלו שדוחים קבוצות שמרגישות מורמות מעם. אם זה נכון תופעה כזו צריכה להדאיג את שתי המפלגות הגדולות. (מי שהרבה ללבות את המתח הזה היתה כמובן מירי רגב, זה רק לצורך הדוגמא. לא היא אחראית לכלל התופעה).

שורה תחתונה - הכשלון בשלוב החרדים בתרומה לתוצר ולנטל השרות עלול להגיע לנקודה שהקבוצה שסוחבת על גבה את שני הדברים תהיה קטנה מידי ולא תוכל לספק את הסחורה. הכשלון הזה פוגע גם בחרדים. שינוי מבני לתיקון הוא דבר ממושך שיקח שנים, ויש לזמן משמעות.

כשבפועל - יש לך 2 קבוצות אוכלוסיה גדולות(חרדים וערבים), שנמנעים מעבודה, תשלום מיסים, שירות בצבא וכו', ובמקביל - סובלות מעוני ודורשות תקציבי רווחה גבוהים.
זה פשוט לא מסתדר.
בשום צורה.
אף "שינוי מבני" שתציע לא באמת יעבוד - אלו תירוצים ומשיכת זמן.
המדינה כבר מספקת תמריצים, מעודדת ומסייעת, ונכשלת קשות בכל הנסיונות לכפות.
ניתן רק להסיק שחרדים וערבים - מעוניינים בדברים אחרים, וכפיה לא תעבוד.
השינוי חייב לבוא מהם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי rpi שורה תחתונה - הכשלון בשלוב החרדים בתרומה לתוצר ולנטל השרות עלול להגיע לנקודה שהקבוצה שסוחבת על גבה את שני הדברים תהיה קטנה מידי ולא תוכל לספק את הסחורה. הכשלון הזה פוגע גם בחרדים. שינוי מבני לתיקון הוא דבר ממושך שיקח שנים, ויש לזמן משמעות.

הקבוצה "סוחבת על גבה" - בגלל התעקשות צווחנית במיוחד שבכל תחום המדינה תספק לכולם שירות מעולה ו"שוויוני".
כשזו ההתעקשות - לא ניתן להחליט שחרדים או ערבים לא יקבלו.
בוודאי שהציפיה שזה יקרה כשאותם ערבים או חרדים יהיו כמעט בכל קואליציה אפשרית - פשוט מגוחכת.


החלופה מאוד פשוטה:
במקום לצרוח שהמדינה לא מחלקת לנו מספיק, ולדרוש עוד (למרות שזה בעצם יוצא מכיסנו ואנחנו משלמים כפול - על כל החרדים והערבים):
צמצום "סל הבריאות", והעברתו לתקציבים "משלימים" של קופות החולים,
צמצום "סל החינוך", וייעול מערכת החינוך,
והפחתת המיסוי על העבודה - בהתאם.
כך כולם יקבלו את המינימום הדרוש לתעסוקה, לבגרות, ללימודים אקדמיים,
ויוכלו להשלים את השאר מכיסם, מהפחתות המיסים - או לא להשלים.


קיצור השירות הצבאי הסדיר וביטול זיכוי המס האוטומטי לכל מי שלא משרת בצבא,
כך שכל מי שיתעקש לחמוק משירות צבאי - "יצא פרייאר" וישלם מס גבוה כל חייו.
חיילים סדירים עניים שמשפחתם במצוקה - צריכים מלכתחילה לקבל אפשרות לדחיית שירות (כשהם מסתכנים בתשלום מס כל חייהם)
במקום לזרוק את החיילים הכי עניים ומסכנים - לכלא.
ומצד שני - להעלות את שכר החיילים הקרביים, כך שהתמורה מהתחמקות משירות - תרד אף יותר.
וכך שהתשמ"ש לחיילים קרביים עניים - יתייתר.