מי שיצא לו "לבלות" במוצבי לבנון בשנות התשעים, בוודאי זוכר אותם - חבר'ה שישבו בחדר סגור והסתכלו במשך שעות על מסך מחשב ושמעו כל מיני רעשים מפחידים.

בזמנו הייתה זו יחידה שהשתייכה לחיל הקשר, אבל החיילים עשו טירונות בשיבטה והוגרו כלוחמים. המפקדים הסתובבו עם גלילונים והחיילים עם אמ-16 ארוך. היו גם בנות שהסתובבו עם עוזי ואני לא יודע מה היה הסטטוס שלהן או מסלול ההכשרה. בשנים מאוחרות יותר הם הועברו לחיל המודיעין והחליפו את סמל חיל הקשר שעל הכומתות השחורות שלהם בסמל מודיעין (אז עוד לא היה מודיעין שדה).

מה (בגבולות המותר) ההיסטוריה של היחידה הזו?

משנות השבעים.

המכ"מ נרכש עבור המרחבים של סיני מיד אחרי 67 והופעל ע"י סיירת שקד במרדפיה אחרי ה"מג'מועיה".
הנ"ל היו חודרים כמידי לילה לאיסוף מודיעין, טיווח מארבים וחטיפות.

יותר מאוחר הוקם גדוד בחי"ק אשר היה אמון על כל הגבולות וחלקים מהים.

אגב זה לא מסך מחשב אלה צג, הקולות שנשמעים ברקע תרגום של אפקט דופלר למען ההבחנה בין דו רגלי לארבע רגלי.

והן מילאו תפקיד חשוב בתנאים של חוסר ראות קרובה או רחוקה
וגם לפעמים בהצבעה מוקדמת יותר על מטרות בשלא שמו אליהן לב בטווח רחוק

ופעם אחת בתרגיל דו אוגדתי ברמה''ג בתנאי ערפל כבד
זיהו את הטורבינות ליצור חשמל כמסוקי אויב......................

יש קצת מידע בערך "מודיעין שדה" בויקי http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97...%A9%D7%93%D7%94

! This is Sparta

הקשת במקור עוצבה כפתרון לחקלאים אמריקאים בשליטה בבקר או בגנבים לא זכור לי למה יותר..
הובאה לארץ אי שם אחרי ששת הימים ושולבה במספר יחידות לפי צרכים מבצעיים שונים.
ניתן להשתמש בה בגרסא נייחת או רכובה.
לימים זה היה אחד הגדודים הגדולים ביותר בצה"ל. (אין לי כוונה להכנס למספרים כרגע...)
במרוצת השנים והתפתחות האמצעים הקשת התגלגלה בין החילות שהוזכרו למעלה במתווי שטח שונים
וסיפקה את ה"גילוי".
כיום כבר יש מכמי"ם חדשים שנשענים על אותם העקרונות ומספקים את המידע בצורה ויזואלית טובה יותר ומסונכרנים לסנסורים נוספים במערכות האיסוף השונות.
אין ספק שבתנאי ערפל הייתה הקשת האמצעי מספר 1 לגילוי תח"ש ועל הקשתים היה להכיר כל אבן ואבן בגזרה ברמה גבוה יותר אפילו מהחיילים בגזרה על מנת שיוכלו לתת הכוונה מהירה ומדויקת.

עד כאן

והאמנת לזה? מעניין מי המציא את הבדיחה הזו?

שטחי המרעה העצומים של ארה"ב הביאו לבעיה קשה של שליטה בעדרים גדולים. בנוסף לקשת נעשה גם שימוש במסוקים קלים ועוד ציוד שלעין הישראלית נראה מופרך/מוגזם.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

האבולוציה של מכשירי השליטה בבקר פתאם נעשתה מעניינת.

קולרים עם ג'י פי אס בטח... לפחות למשכוכית אם לא לכל פרה.

אגב, חלק מהכשרת מפקדי הטייסות בחה"א זה תרגיל בהכנסת עדר פרות לדיר.. בלי GPS .

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

GPS שמשדר מיקום צורך קצת יותר חשמל.
מערכות דומות נמצאות ברכבים המוגנים באיתורן ופוינטר.

מערכת איתור בעלי חיים היתה כבר קיימת בשנות ה60.
משדר פשוט המשדר משוואה טמון בקולר ואנטנת איכוון,
את המרחק המכשיר קבע לפי עוצמת ההקליטה,
המהדרים השתמשו שתי אנטנות במרחק קבוע לחיתוך זוויות.

GPS שמשדר מיקום, לא צורך יותר מדי חשמל לדעתי. הכלבון המשפחתי שלנו שפיתח נטיית שוטטות בסביבה (ויש אצלנו "סביבה" די גדולה...) עונד קולר עם GPS.
העיקרון הוא די פשוט - בקולר יש מקלט GPS ומשדר GSM (סלולרי). בכל פעם שמחפשים את הכלב, כל מה שצריך לעשות זה רק לשלוח SMS או לחייג למספר הסלולרי "של הקולר" ולאחר מספר שניות מתקבל SMS "מהקולר" עם המיקום של הכלבון בדיוק של פלוס-מינוס 15 מטר. ממש לא מסובך.
הסוללה של הקולר מחזיקה משהו כמו שבוע עד 10 ימים בלי טעינה.

זה לא ממש הבקר במרחבים העצומים שמצריכים מכ"מ לגילוי.

מעניין אם גם הפרות ידעו לאחר זמן מה היכן עובר הגבול המדויק של הקשת...

אני זוכר שנתקלתי פעם בחייל קשתות שהסתובב עם אמ-16 ארוך ועליו כוונת פאלקון של אלביט, וכששאלתי לכבוד מה זה (רוב העבודה שלהם, כזכור, הייתה במתחמים סגורים), הוא ענה שזה בגלל שהוא בצוות של קשת מדלגת.

במחצית השנייה של שנות התשעים זה היה מסך מחשב, והיה גם מין צג מכ"מ כתמתם ועגול.

אני זוכר שבבינת' ג'בל עמדת הקשתים ישבה על הגג של הבניין המרכזי, אבל מחשש לירי טילים הורידו אותה לרגלי הבניין, לתוך מין תא משוריין שישב על הארגז של זחל"ד ישן ומגעיל שהוחנה שם וממנו יצאו כבלים שהשתרכו אל האנטנה.

היה לו מסך מרובע עם פילטר ירוק ועליו היו מלבישים קונוס גומי למשמעת לילה.

כפי שהיזכיר אחד הכותבים, שימש גם יחידות אחרות פרט לשקד ולגדוד.

בשנת 1968/9 הביא משה דיין (שר הביטחון) את רעיון הקשתות וזאת לאחר שראה את פעולתן ככתב צבאי במלחמת וויטנאם בצבא ארה"ב.
כמ.פ. בגדוד הארצי הוטל עלי להיות מפ הקשתות הראשון לצורך כך הוצבתי בסיירת שקד וקיבלתי פלוגה ( מהמפ שיפמן) המג"ד היה פואד ולאחריו פאצי . גיבשנו תורת לחימה כך שקשת אחת ומחלקה עם 3 גיפי סיור ( עם "משורריים" וכח אש אדיר כיסנו גיזרה בתעלה כ- 10 ק"מ ( חסכנו מארבי בטן של גדוד שלם לכיסוי של כזו גיזרה.מקשת אחת בתקופתי גדלנו מקשת אחת(לאחר כל תפיסה של אנשי קומנדו מצריים שחדרו מעבר לתעלה לשטח סיני ) ל5-6 קשתות . ואז במקביל הצטרפו לתו"ל הקשתות יחידות קרביות נוספות מעבר לסיירת שקד ובוצעו מארבי קשתות + כח קרבי גם בגזרות אחרות כמו ביקעת הירדן ולאחר מכן גם ברמה.אני סיימתי את תפקידי והשתחררתי ב-1970 ואז הוקם גדוד קשתות בצה"ל. בתקופתי חוסלו ונתפסו עשרות אנשי קומנדו מצריים.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

שליטה בבקר = לראות שאף גורם זר לא נכנס לאיזור של הבקר ואף אחד לא יוצא ממנו
אמת או אגדה..? אני הייתי במדור מכ"ם ולא אתה אבל אני מוכן שתבדוק את הענין בעצמך

אגב גם עם בקר לא ממש בא לי להתוכח, במיוחד כאשר הוא משוחרר באחו הגדול.
אבל כבוגר מדור מכ"מ ידוע לך שיש שטחים מתים, הגם לבקר ידוע והם מדירים קרניהם משם?

בהיותי חייל סדיר בראשית ה 90, הסתובב סיפור במוצבי דרום לבנון, כי הבוגר בהצטיינות של קורס הקשתות הראשון שהיה לצד"ל עבר עם סיום הקורס לשירות החיזבאללה, כולל זחל"ד הקשת....

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

ציטוט:

במקור נכתב על ידי amitaikl הבוגר בהצטיינות של קורס הקשתות הראשון שהיה לצד"ל עבר עם סיום הקורס לשירות החיזבאללה, כולל זחל"ד הקשת....

יש גם קורסים בצה"ל שבהם המצטיין יכול לבקש היכן להיות משובץ. לא?

האם החיזבאללה השתמש/משתמש בקשת או במערכות מקבילות?
מישהו מכיר מידע בנושא שאינו מסווג?

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כמו שרמזתי בהודעתי הקודמת באשכול זה, היו שלבים בהם הם ידעו יותר מדי טוב, על המילימטר כמעט, היכן הקשת יעילה והיכן לא. וזה מסוג הדברים שבעזרת ניסוי וטעיה לבדם לא תצליח ללמוד.

בשביל זה לא צריך את המערכת עצמה: רק מד- הספק בתחום התדר של המכשיר, שניתן ל-"רועה".

וכמובן שזה עוזר אם ה"רועה" מכיר את המערכת מבפנים או, נגיד, קשור למישהו כמו אל הייב.

אני מציע שבפורום הנ"ל נצמצם את הידע של קוראינו מסביב לעולם
ונוכל לפתח ולהעשיר את ידיעותינו בנושא הרגיש (לדעתי) בסיור פורום
או במילואים הקרובים.
המלצה אחרונה שלי בנושא הקשת ומשפכי הסריקה שלה מוכוונת ישר לבייצים של כל אחד ואחד ממכם
מומלץ בחום על מרחק של 3 מ' מהאמצעי/כל משפחות המכ"ם לסוגם ושמותם.

פרו ורבו

האמצעים והטכנולוגיה אכן נשמעים כמו משהו שעדיף לא להכנס אליו יותר מידי - יותר מעניינת אותי ההיסטוריה של היחידה עצמה, איפה וכמה זמן היה המסלול, אנקדוטות וכו'.

בזמנו אני זוכר שהיה ספרון צבעוני על תולדות היחידה (כולל המנון שהפזמון שלו היה משהו כמו "קשת קשת") באחת מעמדות הקשתות שביקרתי בהן, אבל לא יצא לי להתעמק בו יותר מידי - אני רק זוכר שצויין שם שסבב החופשות נקבע לפי מחקר כלשהו שגילה כי האזנה ממושכת מידי לרעשי הדופלר גורמת לטירוף הדעת...

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.