לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 02-10-2019, 16:38
  לוגיין לוגיין מחובר עכשיו  
 
חבר מתאריך: 09.09.06
הודעות: 942
מדיניות החזקת נשק אזרחי בעולם

אחרי שנים בחו"ל ונתק כמעט גמור מנושאי צבא, בשנה האחרונה הדביק אותי החיידק של קליעה. מה שהתחיל במשחק עם רובה אויר שקיבלתי כמתנה התפתח לרצון אז לחזור ולהתאמן. התהליך הזה הוביל אותי לא רק למטווח, אלה גם (ובעיקר) לסבך הבירוקרטי והפוליטי המקומי. מחיפוש קצר התברר לי שכל הנושא של תרבות הנשק באירופה הרבה פחות ידוע ונידון מאשר התרבות בארה"ב, אז חשבתי לשתף את קוראי הפורום בנסיון שלי ככל שהוא מתפתח. בהתאם הנושאים שאני אעלה יהיו מן הסתם בסדר כרונולוגי תואם לתהליכים אליהם נחשפתי מרגע שנכנסתי לראשונה למטווח ורשימת הנושאים תתעדכן ככל שיעבור הזמן:
1) חוקי רכישה ושימוש בנשק
2) תהליך "הסמכה" בסיסי
3) מטווחים רשמיים ומטווחים פרטיים
4) קורס טעינת תחמושת ותרבות נשק "פנים מועדון"
5) תחרויות: נוער, אולימפי, "דינמי" והיסטורי
6) חוקי ציד ותרבות הציד- השפעות פוליטיות על חוקי הנשק והפרט

הבהרה, רוב המידע בידי הוא מניסיון והחשפות לגופים המקומיים. עקב העובדה המפורסמת שבאיטליה הגופים עצמם לא תמיד מעודכנים בלשון החוק, מי שיש לו נסיון עשיר יותר או היכרות מעמיקה יותר עם הנושא מוזמן לתקן אותי בכל רגע.

בלי לדבר מסביב יותר מדי ניגש לנושא הראשון:

חוקי רכישה ושימוש בנשק:

קודם כל חשוב להבהיר נושא מסויים, ההגדרות החוקיות אינן בהכרח עניין של מציאות אלה של ההגדרה המשפטית שלה. לא פעם נוצרות סיטואציות מוזרות עם תחומים אפורים שקצת קשה להבין אותם. דוגמה קלאסית לזה היא השימוש בקשתות, קשת נחשבת באיטליה כלי ספורטיבי ונמכרת ללא הגבלה בחנויות ספורט ואתרי אינטרנט ללא בירור גיל משתמש או אפילו פרטים אישיים. ציד בקשתות מצד שני, נחשב פעילות הכוללת נשק, ודורש הסמכה ואישור החזקת נשק, זה לא משנה שאותה הקשת שמשמשת בתחרויות קליעה יכולה לשמש את הצייד למטרותיו. התצואה? כמות גדולה למדי של ציידים לא חוקיים המחזיקים בקשתות, חלק מהם אפילו מתחרים ברמה אזורים וארצית בקליעה למטרה ומהצד שולחים ידם בציד לא חוקי ללא אישורים. בשבילם הסיכון להתפס זניח לעומת הבירוקרטיה והתהליכים שהם צריכים לעבור כדי לקבל את האישור לשימוש בקשת שהם כבר קנו וכבר משתמשים בה למטרות אחרות.
נשק בפני עצמו נכנס תחת שתי הגדרות:

1) נשק ל"מכירה חופשית": הכלי הנקנה מוגדר כנשק אך מכירתו מותרת לכל מי שמלאו לו 18, ונשיאתו מותרת עם תעודת המכירה (מסמך חתום ע"י המוכר או היבואן). התחום הזה כולל- אקדחי ורובי אוויר בלחץ של 4.5 PSI ומטה, שוקרים חשמליים, תרסיסי ואקדחי פלפל, אלות טלסקופיות וכו'.
קשתות, אירסופט וציוד חקלאי "מסוכן" (גרזנים, מאצ'טות וכו') אינם נחשבים כלי נשק אך נשיאתם מוגדרת בתנאים מסויימים כמו בתוך מארזים או אם לנושא יש "כוונה" ("יש לי גרזן ברכב כי אני בדיוק נוסע לדוד שלי לעזור לו לחטוב עצים לחורף").
2) נשק מוגבל במכירה: קטגוריה הכוללת מן הסתם נשק חם מקליבר 22 ומעלה, רובי אוויר בלחץ מעל 4.5 PSI וקוטר 5.5 ורובי-קשת (בליסטרות). מכירה שלהם מותרת רק לבעלי רישיון להחזקת נשק (נפרד מנשיאת נשק) ורישיון תואם לצורך שימוש (ציד לדוגמה במקרה של רובי קשת).
כמו שניתן להבין יש בלבול גדול ולא מעט שטחים אפורים ותחומים קשים לאכיפה. רובי קשת נמכרים בחניות נשק תחת רישיון, אך מיובאות ככלי ספורטיבי . מה שאומר שקניה של רובה קשת מיד שניה או מיבואן לא דורש דיווח מיוחד למרות שהוא נחשב בקטגוריה של נשק מוגבל. רובי אויר מגיעים בלחץ "מופחת" בזמן היבוא, אך החלפה של קפיץ היא עניין של 20 דק עבודה עם מברג. לכן התוצאה בשטח היא מיש-מש של סיטואציות שלא הרבה גופי אכיפה רוצים להכנס אליו כל עוד לא מדובר בנשק חם.

נשק חם:

החוק מבדיך בין 3 קטגוריות עיקריות של שימוש בכלי ירייה.1) הסמכה לשימוש- תהליך פשוט וקצר המאפשר שימוש בכלי שכור במטווח רשמי (את התהליך אני אפרט בשלב הבא), 2) החזקה- תהליך שלוקח 90 יום לאישור מול הרשויות ומאפשר החזקה של כלי ירייה לצרכי ספורט וציד,3) נשיאת נשק- תהליך אישור על בסיס פרטני המאפשר נשיאה של נשק לצרכי הגנה עצמית.

• הבהרה חוקית- במקרה של הגנה עצמית בתוך הבית כמוצא אחרון השימוש בנשק ספורט\ציד מוכר חוקית אבל... כל שימוש בהם מחוץ לבית או לתחומי האיחסון שלו, נשיאה ברכב ללא אכסון או כל תחום אפר דומה הם מן העברות החמורות ביותר בתחום כלי הירייה ובעלות אופי פלילי. היה ואיכר בחווה נידחת החליט להשתמש ברובה ציד שלו כדי להדוף פורץ חמוש ומאיים, כדאי מאוד שיהייה לו עורך דין טוב על הקו מיד לאחר הלחיצה על ההדק.

לא מפתיע כמובן שרוב נושאי הנשק באיטליה נכנסים תחת הקטגורייה של החזקה ושימוש ספורטיבי וציד. גם כאן כמובן יש לא מעט אי התאמות בין חוק ומציאות אבל כל דבר בעתו. עם כן, מהם המסלולים ומה הן המגבלות שעומדים בפני איטלקי הרוצה לרכוש כלי ירייה?

1) כלי ירייה לישמוש ספורטיבי: הקטגוריה הנפוצה ביותר מבין בעלי הנשק, בעיקר כי היא גם הקלה ביותר להשלמת הבעלות.
דרישות- הסמכת שימוש בנשק, רישום ראשוני במטווח רשמי, אזרחות איטלקית (או אירופאית). לאחר קבלת ההסמכה אין דרישה להרשם לתחרויות או להיות קלע פעיל, מספיק הרישום הרשמי במטווח בפעם הראשונה. התהליך כולו לוקח 3 ימים, ו90 יום המתנה לרישיון. מחיר כולל בין 200-300 יורו, תלוי במיקום וההוצאות.
תנאי שימוש- החזקה של עד 3 אקדחים ו עד 3 רובים בבית, ושימוש בהם במטווחים רשמיים ומטווחים פרטיים. הובלה מותרת רק מהבית למטווח או לתחרות ובעת ההובלה כלי הירייה מחויבים להיות סגורים בתוך מארז סגור, פרוקים מתחמושת ולא ניתנים להישג יד בקלות. מוחרגים מהתחום כלי ירייה היסטוריים הכוללים רובי בריח שעוצרו עד שנת 1951, אלה ניתנים להחזקה בכמות בלתי מוגבלת.
תחמושת- עד 200 כדורי אקדח, עד 1500 כדורי "ציד" (כן, 5.56 ו 7.62*39 מוגדרים כ"ציד" למרות שאף אחד לא צד איתם). עד 5 ק"ג אבק שריפה (כולל זה שבתוך התחמושת) וכמות בלתי מוגבלת של חלקי תחמושת (קליעים, פיקות,תרמילים).
יוצאים מן הכלל- משתתפים פעילים בירי דינמי, עם הוכחה לפעילות ותחרות רשאים להרחיב את האישור לעד 6 אקדחים ו6 רובים, ועד 3000 כדורי רובה (ציד) ו 400 כדורי אקדח.

2) כלי ירייה לשימוש ציד: הקטגוריה שנייה בגודלה (נכון לשנת 2015 היו באיטליה 800,000 ציידים רשומים)
דרישות- הסמכה לשימשו בנשק, רישום ב"התאחדות ציידים", מעבר קורס הסמכה בסיסי בציד, אזרחות. מחיר בין 400-600 יורו, תלוי בסוג הציד, מועדון ודרישות מקומיות.
תנאי שימוש- החזקה של קמות בלתי מוגבלת של רובי ציד. הגדרה של רובה ציד כוללת: שוטגאנים ללא מחסנית נתיקה (TUBE מותרים, כולל חצי אוטומטיים), רובי בריח עם עד 5 כדורים במחסנית ורובים חצי אוטומטיים עם עד 5 כדורים במחסנית. דוגמה לסיטואציה נפוצה- רומ"טים (FAL) נמכרים עם מחסנית מקוצרת תחת קטגוריה של רובי ציד. החסנה והובלה זהים לכלי ירייה ספורטיביים, עם חריגה לשימוש בעת ציד. השימוש בכלי ירייה לציד מותר אך ורק בתקופות המאושרות (ציד ספורטיבי ספטמבר-דצמבר, "דילול" חזירי בר מאי-אוגוסט). בתקופה הזאת ומחוץ לעיר מותרת הנשיאה של רובים חשופים בעת הגעה לעמדות הירי או במרדף.
תחמושת- עד 1500 כדורים לתחמוש ציד, עם הגבלה עד 200 כדורים לתחמושת ציד תואמת אקדח (דוגמאות הם תחמושת lever action rifles היכולה להטען גם באקדחים תופיים). עד 5 ק"ג אבק שריפה וכמות בלתי מוגבלת לחלקי תחמושת.

3) כלי ירייה להגנה עצמית: קטגוריה מצומצמת למדי ומוגבלת למאבטחים פרטיים חמושים ואזרחים שעומדים בסטנדרטים ספציפיים (בעלי עסקים בסיכון, צורפים, מובילי כסף ובעלי חוות מבודדות).
דרישות- הסמכה בסיסית, רישות במטווח מאושר, ומעבר של סדרה של קרטריונים וראיונות אישיים (חריגים: מאבטחים פרטיים לאחר מעבר קורס אבטחה). התהליך יכול לקחת עד 180 יום, אבל אין סף זמן מוגבל ולעיתים יש הצגה חוזרת של הבקשות.
תנאי שימוש- נשיאה של אקדח (אין חובת הסלקה) בכל סיטואציה. היוצא מן הכלל הוא הפגנות ואירועים בעלי אופי מחאתי. מאבטחים פרטיים מקבלים את האקדח מהחברה המעסיקה, בעוד שאזרחים פרטיים ברוב המוחלט כבר בעלי רישיון ספורטיבי עם אישור החזקה של 3 אקדחים.

לסיכום:
שימוש בנשק באיטליה נתפס כ"מותרות" בעיני החוק, ולא ככלי להגנה עצמית. רוב השימוש בו מוגדר לצרכי ספורט וציד וכך גם יחס הרשויות. למרות שקל מאוד לאטילקי ממוצע להוציא רישיון להחזקת נשק, מעטים מהם מרחיבים את הרישיון לנשיאה. מצד שני, על פי מנהלי המטווחים הרשמיים ברומא, כל שנה נרשמים 1000 יורים ספורטיביים חדשים, שלאחר קבלת הרשיון לא מראים את פניהם במטווח אלה רק כדי "לשחק" עם "צעצוע" חדש שרכשו.

נערך לאחרונה ע"י לוגיין בתאריך 02-10-2019 בשעה 16:43.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 03-10-2019, 10:02
  לוגיין לוגיין מחובר עכשיו  
 
חבר מתאריך: 09.09.06
הודעות: 942
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "מעניין. לאיטליה יש היסטוריה..."

למדיניות הנשק אכן יש צדדים מקלים, אבל זה לא שונה במיוחד מהרבה מדינות באירופה. הרקע לצערי הוא פחות ליברלי מבוסס חופש פרט ויותר קשור ל Cultura Bellica, תרבות ה"גבר" שנדחפה ע"י המשטר הפאשיסטי שראה בשימוש בנשק וציד אידיאלים תרבותיים שצריך לשמר.

לגבי פשיעה צריך להפריד בין פשיעה מאורגנת (מאפיה) לבין פשיעה "פרטית":

למאפיה יש צינורות אספקה של נשק לשימוש עצמי במלחמות סחר ומאבקים פנימיים. המקור הוא בדרך כלל אזור הבלקן דרך אלבניה, לוב ולמרבה הפלא שוויץ. רוב תאי ה"טרור" קונים את הנשק הלא חוקי דרך הצינורות האלה עם כל מיני השלמות מהצד. לפני שנה-שנתיים נחשף תא פאשיסטי בעיר Ascoli והחימוש כלל תמ"קים מוברחים, אקדחים שנקנו מפושעים מקומיים ורובי ציד לא מוכרזים שנקנו בכפרים.

פשיעת פרט כמו אלימות משפחתית, מקרי הגנה עצמית שנגמרו במוות ופשיעה חקלאית כוללים בעיקר נשק לא רשום (הרובה ציד של סבא שאף אחד לא דיווח עליו) ונשק בשימוש לא יעודי (רשום כספורט\ציד).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 03-10-2019, 15:48
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,232
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי לוגיין שמתחילה ב "מדיניות החזקת נשק אזרחי בעולם"

תודה על הסקירה, מעניין מאד.
באיטליה כמו בכל מקום אחר בעולם, הצורך ביח' מיוחדות נגד טרור וכלי נשק מיוחדים נולד מהשטח.
שנות ה 60-70-80 באיטליה היו סוערות עד רמת כאוס לאומי (קבוצות טרור מימין ומשמאל, פשע, מאפיה, שחיתות, מהומות סטודנטים, הפס"ד ועוד').
יח' מיוחדות שהתמחו בלוט"ר (NOCS של המשטרה, GIS של הקרבינרי וכו') הוקמו החל משנות השבעים כשהבינו שלכוח שיטור רגיל אין את היכולת להתמודד עם העוצמה והנחישות של הגופים האלה, הציוד והנשק של היח' היו בהתאם.
הציבור באיטליה לא ידע מייד על היחידות האלה, דבר קיומה של NOCS נודע לציבור רק ב 01/1982 אחרי השחרור המוצלח של הגנרל האמריקאי ג'יימס דוזייר (נחטף ע"י הבריגדות האדומות והוחזק בשבי 42 יום) במבצע Winter Harvest ע"י NOCS בשיתוף עם ISA (יח' מודיעין מצבא ארה"ב).

האקדח Beretta 92 לדוגמה שיצא לראשונה באמצע שנות השבעים, עבר שינוי קל ע"פ צרכי גופי הביטחון של איטליה וקיבל את הסימון 92S.
בהמשך עבר עוד שינויים לטובת זרועות הביטחון האמריקאים תחת המותג M9.

92S
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

GIS
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 03-10-2019 בשעה 19:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 06-10-2019, 06:03
  Blackfin25 Blackfin25 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.01.09
הודעות: 84
מדיניות הנשק בניו-יורק העיר רבתי חמש המחוזות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי לוגיין שמתחילה ב "מדיניות החזקת נשק אזרחי בעולם"

אוקיי אז קודם כל לוגיין הציב עבורי רף כתיבה גבוה,אז אנסה לעמוד בסטנדרט.

חוקי רכישה ושימוש בנשק:

בשום אופן לא ניתן לשכור אקדח (לא רובה) באף מטווח בכל מדינת ניו יורק ללא רישיון תקף לאקדח ממדינת ניו יורק!

אתחיל קודם כל למה תידרש כדי לקבל רישיון לנשק ארוך בלבד כגון רובה חצי אוטומטי שוטגאן,או רובה בריחי בעיר ניו יורק וחמשת הרובעים.
גיל המינימום לרכישה הוא 21.
חייב להיות אזרח ארצות הברית, או גרין כארד תקף,
לא ניתן בשום אופן להיכנס לחנות בעיר ניו יורק ולרכוש רובה,כן ניתן להחזיק את הרובה בחנות.
אקדח ניתן להחזקה ביד לאחר הצגת רישיון תקף של מדינת ניו יורק לאקדח,או שוטר של מדינת ניו יורק.
תוכל לקנות נשק ארוך במדינת ניו יורק אך ורק אם הרישיון נהיגה שלך הוא לא מניו יורק העיר = חמש הרובעים .MANHATTAN. BROOKLYN. QUEEN. BRONX. STATEN ISLAND.
הרישיון המדובר כאן תקף אך ורק למקום המגורים שרשום ברישיון או לשימוש במטווח מורשה או מקום מותר לצייד במדינת ניו יורק.
יש הבדל בין נשק ארוך רובה, שוטגאן (רובה צייד) רובה אוויר, ולאקדח, טפסי המילוי קצת שונים והרשיונות ניתנים בשני מקומות פיזיים שונים.
נשק ארוך לסוגיו במחוז קווינס בלבד, ואקדח לסוגיו במנהטן בלבד.
המדיניות הכללית היא להקשות כמה שניתן ולא לאפשר קבלת רישיון לנשק.
קל יותר יחסית לקבל רשיון לנשק ארוך מאשר לאקדח.
באם נעצרת ע"י המשטרה מכל סיבה שהיא ובכל גיל גם אם היית נער אתה מחוייב להציג כמה פעמים נעצרת, טופסי שחרור מבית המשפט על כל פעם שנעצרת מה היו הכרעות הדין והוכחה בטופס משפטי באם התיק/תיקים נגדך נסגר מסיבה כלשהיא.
אם פיקששת בתצהיר הנ"ל באיזה שהוא פרט קטנטן ב 99.99% תסורב מלקבל רישיון לתמיד.
אם הורשעת בהרשעת עוון Felony המצב הרבה יותר מסובך עבורך ועדיף לך לא לנסות.

באם בכ"ז החלטת למלאות טופס רכישה לנשק ארוך תצטרך להיפרד מ $140 פלוס $91.50 שלא יוחזרו גם אם סורבת.
טביעת אצבעות חובה.
ארבע תמונות פספורט ציבעוניות שצולמו לא יותר מ30 יום האחרונים.
תצטרך להציג SOCIAL SECURITY שזה כרטיס הביטוח הלאומי שלך.
תצטרך להציג שני מסמכים שיועידו שאתה גר בכתובת שעליה הצהרת כגון חשבון חשמל/גז חשבון כבלים על שמך מהחודשיים האחרונים,אם אתה שוכר תצטרך להציג חוזה שכירות חתום ע"י נוטריון.
תעודת לידה באם נולדת בארה"ב, אם נולדת מחוץ לארה"ב תצטרך להציג את כל מסמכי ההגירה שלך.
אם יש לך גרין כארד פחות משבע שנים תצטרך מסמך של אזרח למופת חתום ע"י השגרירות של המדינה בה אתה אזרח חוקי.
תצטרך להציג דרכון תקף.
תצהיר חתום על ידך אצל נוטריון שאתה בקי בחוקי ובטיחות הנשק.
באם אתה נשוי גר עם ההורים שותף או חברה תצטרך תצהיר חתום על ידם אצל נוטריון שהם מודעים ומסכימים לכך שאתה רוצה להחזיק נשק.
תצטרך להביא תצהיר חתום מאדם שאתה מכיר חתום ע"י נוטריון שבמקרה מוות שלך יוכל לשמור על הנשק שלך ולהביא אותו בהקדם לתחנת המשטרה הקרובה.
אם שרתת בצבא האמריקאי תצטרך להציג תעודת שחרור בכבוד, אם לא שוחררת בכבוד זה דיי מסבך את העניין ותצטרך להוכיח שאתה לא סיכון לציבור.
שרתת בצבא במדינה אחרת, אז בגדול אותו דבר כמו שרות בצבא ארה"ב.
אם אושפזת בעבר על רקע פסיכיאטרי תצטרך להביא המון מסמכים,ותצטרך להוכיח שאתה במצב נורמלי ולא מהווה שום סיכון לעצמך או לאחרים.
תצטרך מסמך משני אנשים חשובים בקהילה שלך כגון הרופא שלך בעל עסק ידוע, איש ציבור חתום אצל נוטריון שמעידים על כך שאתה אזרח בעל מזג טוב ולא מהווה סיכון לציבור.
אם לא התייאשת עד עכשיו יש סיכוי שיבקשו ממך עוד מסמכים מסוימים כראות עיניהם.
מילאת את הטפסים והכל בסדר ואושרת המתן תשעים יום עד חצי שנה לקבלת הרישיון.
קיבלת הרישיון סע למשרד בקווינס לקבל טופס רשות לקניית נשק, ברגע קניית הנשק יש לך 72 שעות לחזור עם הנשק שרכשת למשרד הנשק בקווינס כדי לבדוק לאשר ולרשום את הנשק שקנית כחוקי.
הרישיון תקף לשלוש שנים,שכחת לחדש בזמן יש סיכוי גדול שתיפרד לתמיד מהנשק.
ניתן לרכוש נשק נוסף רק לאחר 90 יום ותצטרך לקבל טופס רכישה נוסף.
מעל חמש נשקים תצטרך לרכוש כספת לנשק.
קניית ומכירת נשק אפילו מפרטי לפרטי חייבת להיעשות אך ורק אצל בעל רישיון פדרלי לסחר בנשק.

מצורף לינק לטופס המילוי לנשק ארוך של העיר ניו יורק.

https://www1.nyc.gov/html/nypd/down...application.pdf

סוגי נשק ארוך אסורים ומותרים:

אין הגבלת קוטר/ קליבר.
מותר: נשק חצי אוטומטי,שוטגאן בתצורת PUMP או נשק בריחי בלבד.
מותר: מחסנית או שחלה עד חמישה כדורים, לא יותר.

אסור: נשק אוטומטי או עם קת שמאפשרת ירי מהיר BUMP STOCK.
אסור: שבנשק הארוך תהיה ידית אחיזה כמו באקדח, אחיזת הנשק צריכה להיות כמו ברובה ספורטיבי.
אסור: כת מתקפלת. ואסור נשק ללא קת בכלל.
אסור: מתאם או אפשרות נשיאת פיגיון.
אסור: סתרשף או קנה שניתן להרכיב עליו משתיקול.
אסור: מטול רימונים לסוגיו.
אסור: לשדרג את הנשק למצב שיכול להיחשב כרובה סער או רובה לשימוש צבאי.
אסור: שוטגאן עם מחסנית תוף.
אסור: BARREL SHROUD אני לא יודע איך לתרגם זאת במדויק.
ברוב המקומות בניו יורק העיר והסביבה הקרובה לא תוכל לרכוש תחמושת שיכולה להיות גם בשימוש באקדח כגון 9MM ללא הצגת רישיון לאקדח.

רוב היצרנים מייצרים נשק ומחסניות מותאמות לשימוש במדינת ניו יורק.
לא תוכל לרכוש בצורה חוקית מחסנית שיכולה להכיל מעל 10 כדור (אפילו באינטרנט),אלא אם אתה איש כוחות הביטחון של מדינת ניו יורק.
חובה לרכוש מנעול שמורת הדק לרובה בד"כ מגיע עם הקנייה.
אם חפצת לנסוע למטווח הנשק חייב להיות ריק מתחמושת נעול במנעול שמורת הדק,תחמושת נעולה בארגז נפרד,עד הגעתך ליעד = מטווח או איזור מורשה לשימוש בנשק.
בניו יורק העיר אסור שיהיו בבית יותר מ-200 כדורים.
מותר לתת לצעירים מתחת גיל 18 להשתמש ברובה שלך תחת פיקוח הדוק שלך ובאחריותך ובמקומות המותרים כמובן.

ההרגשה הכללית לגבי נשק שאתה מרגיש מחלק גדול מתושבי העיר ניו יורק כבעל נשק למשל בעת קניית תחמושת בוולמארט (שרק לפני שבועיים קיבלה החלטה להפסיק למכור תחמושת ונשק) היא לא הכי כיפית וכמובן התקשורת העויינת נשק דיי תורמת לעניין.

על רישיון לאקדח אכתוב בקרוב.

חגים שמחים לכולם.

נערך לאחרונה ע"י Blackfin25 בתאריך 06-10-2019 בשעה 06:08.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 10-10-2019, 03:04
  Blackfin25 Blackfin25 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.01.09
הודעות: 84
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי jhonny שמתחילה ב "ברור זו אחת המדינות הכי..."

מדינה כחולה לחלוטין כמו סרט פורנו.
עושים את המוות לחלוטין וגם העלות גבוהה כדי להתיש ולמנוע מאזרח נורמטיבי לקבל נשק חוקי,כי הרי לפושע לא ממש אכפת מהחוק והגבלת תחמושת במחסנית ומשיג לך אקדח פה בחמש דקות מעבר לפינה עם מחסנית של 20 כדור.
השוחד זה סיפור ישן וידוע, וזו לא פעם ראשונה,רק שהפעם נראה שהרשויות החליטו לבער את הנגע,זמנים יגידו.
מדיניות CASTLE נכון, ואם מישהו פרץ אליך לתוך הבית עדיף לך לעשות בטוח שמשם הוא מגיע ישר לבית העלמין כדי שלא תקבל תביעה.
רישיון לבית עסק בגדול כמו רישיון לבית רק צריך סיבה יותר מובהקת עם המצאת יותר מסמכים לסיבת הבקשה והוכחות,הנשק נשאר בבית העסק בכספת בסוף היום.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 08-10-2019, 14:53
  לוגיין לוגיין מחובר עכשיו  
 
חבר מתאריך: 09.09.06
הודעות: 942
איטליה 2- הסמכה לשימוש בנשק
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי לוגיין שמתחילה ב "מדיניות החזקת נשק אזרחי בעולם"

תהליך "הסמכה" בסיסי:
בהמשך לפירוט החוק לגבי קניית נשק בחלק הקודם השלב הבא מתמקד בתהליך ההסמכה לשימוש בנשק. התהליך מורכב משני חלקים מרכזיים:

1) ניירת ואישורים חיצוניים- אישור רופא, תשלום אגרות ואישור אי הפללה מהמשטרה
2) תהליך ההסמכה במטווח

החלק הראשון הוא די ארוך ובירוקרטי אך לא ממש מעניין. החלק המרכזי בו הוא שאלון מהרופא שבו מצהירים על בריאות נפשית אי צריכת סמים ותרופות נגד דיכאון, בריאות כללית ועוד הצהרות מהסוג הזה. לאחר תשלום של אגרות ותמונות פספורט מגיעים למטווח לצורך ההסמכה. ההסמכה היא אחידה לשימוש בנשק ארוך ונשק קצר, ויכולה להתפרס על פני יומיים או להיות מרוכזת ביום אחד ע"פ השלבים הבאים:

שלב א'- בדיקה רפואית ספיציפית, בעקרון בדיקת עיניים ואישור המסמך שקיבלת מהרופא משפחה

שלב ב'- רכישת תחמושת והכרת נהלי מטווח. התחמושת כוללת 50 כדורים לאקדח, ו 50 לרובה. מטעמי חסכון בד"כ הירי מתבצע בקליבר 22 וההסבר על מבנה המטוחח מתבצע בתור לכניסה לעמדות ירי. התמזל מזלי ובמקרה שלי היינו רק אני וחבר איטלקי ששכנע אותי להכנס לסיפור הזה מלכתחילה.

שלב ג'- בדיקת ירי. כאן מתחיל להכנס לתמונה האופי האיטלקי ובעיקר ההבדל המשמעותי בין הרצוי למצוי. בתיאוריה, השלב הזה אמור לכלול הדרכה על בטיחות נשק, טעינה ותפעול מעצורים כמו גם עקרונות ירי ותפעול באקדח,קרבין ורובה ציד. במטווחים הגדולים והממוסדים יותר (כמו ברומא) החלק הזה מתרכז ביום נפרד וכולל חומר עיוני, מצגות ומבחנון בכתב על החומר הנלמד. הירי עצמו מתבצע ביום למחרת. על מנת לקבל אישור יש לבצע ירי לטווח קצר (12 מטר לאקדח ו25 מטר לקרבין) וטווח ארוך (25 ו50 בהתאמה). הניקוד הנדרש הוא 20\20 לטווח קצר, ו15\30 טווח ארוך באקדח, עם 25\30 טווח ארוך מקרבין. בפועל, רוב המטווחים הקטנים חסרים את המבנה והמסלולים ולכן ניתן לבצע ירי לטווח ביניים (30 מטר) בקרבין על מטרה קטנה בהתאם. אלה לפחות הדרישות על הנייר, בפועל ההתנסות שלי הייתה שונה לחלוטין....

אז מה עבר עלי בפועל:
נכנסנו אני והחבר האיטלקי למטווח ונשלחנו ישירות לעמדות. שם חיכו לנו קרבין ואקדח בשני מסלולים שכנים. אני מודה שהתרגשתי, עברו שנים מאז שיריתי מנשק ארוך, וההתנסות שלי באקדח הייתה מוגבלת לכמה מקרים אנקדוטליים מזדמנים בצבא. הרעיון לפגוע 45\50 כדורים במטרה בסדר גודל של פחית קוקה קולה היה מרתיע ופחדתי שאני אצטרך לעבור את המטווח שוב במקרה של כשלון. המדריך שלי, בחור צעיר יוצא יחידת האלפינים (האזור ההררי שבו אני גר הוא הבסיס הצבאי והתרבותי ליחדת האלפינים של האפנינים, עוד עליהם בהזדמנות) התלהב מלמצוא מולו ישראלי יוצא צבא ולא חשב אפילו לבזבז רגע אחד על להסביר לי איך הרובה בריח עובד או לתת הדרכה מינימלית. מזלו של השותף שלי שלי לא היה טוב יותר, דחפו לו אקדח ליד וכיוונו אותו לעבר מטרה. כבר כשחשבתי שזה הולך להיות מאתגר, ותוך כדי אני משנן לעצמי את עקרונות הקליעה שתרגלתי לפני יומיים עם הרובה אוויר בחצר, הבחור מביא לי כנה להשאין עליה את הרובה. מסתבר שקליעה לטווח רחוק נחשבת תוך שימוש בנקודת משען. עם כנות אני מרגיש בנוח, כיוצא חה"י אני אוהב להשאין את עצמי או את הנשק על נקודה יציבה בעולם המטלטל של כלי שיט קטנים. אין צורך לציין שאפילו לא חשבו לתת לי לקלוע קודם למטרה קרובה, ישר לרחוקה. אז נכנסתי בין כוונות, סחטתי את הלחי על הכת והתחלתי לתפעל את הקרבין בשיטתיות כאילו היה מא"ג מוצב על דופן של דבור. תוך כדי התהליך אני שומע את המדריך שלי משמיע קולות לידי, כששאלתי אותו עם הולך בסדר (אי אפשר באמת לראות את הפגיעות במטרה הקטנה בלי משקפת) הוא רק הנהן ואמר לי להמשיך. כשסיימתי את התחמושת הבטתי אל המטרה דרך הטלסקופ, וכל 50 הכדורים היו בפנים. המדריך בינתיים רץ לספר לשאר הסגל שבצה"ל ימאים יורים יותר טוב מחי"רניקים וקרביניירי באיטליה. אישית, אני חושב שהיה פה עניין של מזל, עם לא מעט תרגולים על יבש בבית אבל בעיקר לשים רובה על כנה ולירות לטווח 30 מטר זה באמת לא סטנדרט לכלום. מעודד מהעניין עברנו לאקדח, ישירות ל25 מטרים כמובן ובלי הסברים. אבל המטרה הייתה גדולה, האקדח בלי רתע, ואני כבר הייתי רגוע....אז גם במקרה הזה 50 כדורים נכנסו למטרה. אמנם נשמע פשוט, אבל אפשר לומר שהיה לי מזל: יש לי רקע, אני לא מפחד מכלי נשק ולא הייתי צריך הדרכה טכנית. הבחור האיטלקי שעבר איתי את התהליך, מצא את עצמו מתקשה עם האקדח, אז ספרו לו פגיעות מחוץ למטרה על הנייר כ"נכנס" ונתנו לו "הפסקה" מהאקדח לקרבין, ובזמן הזה "במקרה" קיבלתי את המטרה שלו והרווחתי עוד עשרה כדורים. במילים אחרות, אם שילמת 130 יורו על ההסמכה, קשה להאמין שלא תעבור אותה, גם אם התוצאה היא "תיקון" לתוצאות ולא באמת הדרכה אמיתית.

עם ההסמכה הזאת יש אישור רשמי להכנס לכל מטווח ולתפעל כלי ירייה, ההסמכה לא כוללת החזקה או הובלה של כלי נשק, ולכן אי אפשר להכנס למטווח פרטי (שם הנשק הוא בבעלות פרטית של המשתמש) אבל כן אפשר "להשאיל" אותו מבעלי רישיון. בנימה אישית יותר, אני נוטה לקפוץ למטווח פעם בשבוע שבועיים, מחיר ל50 כדורים בקליבר 22 כולל מסלול ורובה\ אקדח עולים 12 יורו, קצת יותר מכניסה לבריכה עירונית וקצת פחות משיעור יוגה. אני מעדיף קרבין כרגע, ולאט לאט מנסה להצדיק את השם שיצרתי לעצמי בטעות ביום הראשון. 9 מ"מ יקר יחסית להשכיר (24 יורו אקדח+ 50 כדורים), אז אני מחכה לרישיון הספורטיבי כדי לקנות טנפוליו זול ולקצץ בעלויות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #32  
ישן 28-11-2019, 11:53
  לוגיין לוגיין מחובר עכשיו  
 
חבר מתאריך: 09.09.06
הודעות: 942
איטליה 3
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי לוגיין שמתחילה ב "מדיניות החזקת נשק אזרחי בעולם"

נושא שלישי בכל הקשור למדיניות נשק הוא השימוש בו, והאזורים המותרים לכך. גם בתחום הזה כמו בקודמים יש לא מעט חפיפה,שטחים אפורים והגבלות. ניתן לחלק את האזורים המותרים לירי ל 3 קטגוריות עיקריות:

1) מטווחים רשמיים מנוהלים ע"י הTSN (Tiro a segno nazionale), ההתאחדות הרשמית לספורט הירי באיטליה.
2) מטווחים פרטיים, הקיימים בלא מעט מקומות ומופעלים ע"י יזמים פרטיים.
3) ירי עצמאי בשטחים פתוחים.

לכל שלושת הקטגוריות יש לובי פוליטי לא קטן, ואוכלוסיות ספציפיות שמאפיינות אותה. אפשר למצוא כמובן יורים המשתתפים בכל הקטגוריות, אבל בד"כ יש לא לא מעט לחצים תרבותיים\ חברתיים והעדפות ספיציפיות לתחום זה או אחר. אז ניגש לחלוקה:

1) מטווחי TSM כשמם כן הם, מטווחים מורשים המנהולים ע"י גוף מוכר ומוסמך. בדרך כלל למטווחים האלה יש עבר היסטורי בעיר\ עיירה מסויימת והם יושבים על שטחים שהוקצו להם לפני מאה שנה ויותר. במקרה שלי, המטווח יושב בסמוך לפארק העירוני, והוא שם עוד לפני שהפארק היה קיים. המקום הוגדר כמקום אימונים בנשק למיליציות המקומיות ולגדודי האלפינים בסוף המאה ה 19, וכך הוא עד היום. הTSN מקיים רשת ארצית ענפה ומתמחה בעיקר בספורט תחרותי (רובי ואקדחי אויר לנוער, וירי אולימפי לבוגרים) כמו גם בקידום תרבות הנשק באיטליה (בכל מטווח מוגדר מיקום וזמנים ל"ירי לצורך הנאה"). המטווחים פועלים על פי תנאי בטיחות מחמירים, עם מסגרת של חונכים-מדריכים-מנהלי מטווח קשיחה וממוסדת. לכל אחד יש כמובן תפקיד מוגדר, החונך תפקידו ללוות יורים מתחילים,מתקשים או כאלה המחפשים הדרכה, המדריך תפקידו ללוות את היורים כקבוצה, ולהכווין או למנוע בעיות בטיחות ע"י הצמדת החונך ליורים ספציפיים. המנהל, תפקידות לעקוב אחרי עמדות הירי, המטרות והכניסות\יציאות למטווח. בכל רגע נתון שלושת הדמיות האלה (חונך, מדריך ומנהל) חייבים להיות נוכחים בזמן הפעילות של המטווח, וירי ללא נוכחותם אסור לחלוטין.

הTSN כמו שהזכרתי שם לו למטרה לקדם את תרבות הנדק באיטליה, ולכן הוא גם בד"כ הגוף המוביל בכל מה שקשור לאימונים, הדרכות, בטיחות ומעל הכל, בקרת איכות. הנושא של בקרת איכות חוזר כל הזמן בביקור במטווח TSN, ובא ממקום של ניסיון להציב תנאים מקצועיים מחמירים על מנת לשנות את ה"סטיגמה" של בעלי נשק. הניסיון הזה כמובן מתנגש באופי האיטלקי הבלאגניסטי והעצמאי וגורם ללא מעט תסכול למעורבים. עם זאת, TSN מצליח לייצר אחידות בקרב אוכלוסיית היורים וממנף את זה לצרכים פוליטיים שתכליתם להגן על רישיונות ונושאי הנשק באיטליה. עקב תקנות קלות יחסית לשאר מדינות האיחוד, המאבק הזה הוא מתמשך ורוב חברי ה TSN רואים בפעילות שלהם שליחות.
מבנה המטווחים בד"כ אחיד, ונדרש לעמוד בתקנות TSN למתקני ירי. התקנות כוללות גדרות ומכשלוים למניעת כניסה של זרים, מסלולי ירי מוסדרים, תחימה של מסלולי הירי במבנים וחומרים "סופגי קליעים", עמדות ירי מבודדות ומערכות בטיחות לבקרה על היורים (מצלמות), כניסה ויציאה משטחי המטווח (הזעקות) ומגוון כספות ואזורים מאובטחים אחרים. מטווחי הTSN מאושרים למכירת תחמושת במחיר עלות כמו גם עזרים ושירותי אחרים ליורים. הם גם היחידים שמוסמכים להעביר קורסים רשמיים (קורס הסמכה) לצרכי רישוי. לכן, בד"כ מטווחי TSN נהנים מץקציב מאוזן יותר ומשקיעים אותו בעיקר בהגברת סף הבטיחות של המטווח.

2) מטווחים פרטיים:
מטווחים פרטיים באיטליה הם ייצור מוזר, מצד אחד קל הרבה יותר לקבל רישיון למטווח פרטי מאשר לנשק, מצד שני, סדרה של בקרות ותקנות עקיפות מונעות הקמה של מטווחים פרטיים רבים יותר. צבחינת תקנות מטווח נטו, אין באמת נורמה ספציפית להקמה של מטווח. כל עוד יש חומת מפגע וקו יורים האזור יכול להקרא מטווח. האישורים לצורך הקמה והפעלה שלו מצד שני, דורים סדרה של אישורים כשהחמור מבינהם הוא מפגע רעש וביטוח. מפגע הרעש הוא תחום מגבי מאוד במדינה עם אוכלוסייה של 60 מיליון תושבים, ולכן רוב המטווחים ימצאו באזורים מרוחקים יחסית, במרתפים יעודיים או באזורים שבהם כבר יש מפגע רעש ידוע (סמיכות לבסיס צבאי או מפעל זיקוקים). לא מעט נעשה על מנת להפחית רעש ולאפשר הקמה של מטווחים. תילי עפר, חומות מבודדות וציפוי פנימי של מבנים נועדו ברוב המקרים במטווחים פרטיים לא על מנת להגביל גזרות ירי, אלה על מנת להפחית את הרעש ולמנוע הגבלה על מרחק מאזור מיושב. בצפון איטליה נפוצה תצורת מטווחי "צינור" בהם קו הירי כולו נמצא בתוך צינור בטון ארוך. כל המבנים האלה מוסיפים כמובן לרמת המיגון והבטיחות של המטווח, כולל בטיחות המפעילים והסובבים אותו, אבל לא נחוצים. מטווחים מבודדים נוטים להיות שדה פתוח עם שדריות ישנות לצורך תליית מטרות. הקמה של מבנים אלו עם זאת נראית בחיוב ע"י חברות הביטוח של המטווחים, וככל שיש יותר מגנוני בטיחות, הן יפחיתן את עלות הביטוח שצריך לשלם בעל מטווח פרטי לצורך הפעלתו. זה כמובן מדרבן בעלי מטווחים להשקיע בבטיחות, אבל לא בצורה מאוזנת, בתפון איטליה הצפוף יותר ובעל מדיניות אכיפה חזקה יותר, המטווחים בדרך כלל יהיו מושקים, מבודדים, מאובטחים ויקרים. במרכז והדרום, בהם יש יותר שטחים פתוחים, אזורים מבודדים והאכיפה פחות משמעותית, ימצאו מטווחים יותר בסיסיים, עם מחירי כניסה נוחים בהתהם. יש כמובן לא מעט loopholes במערכת, כולל החתמה של משתמשי המטווח על אחריות עצמי (מה שמשחרר את הבעלים מחלק גדול מנטל הביטוח).

על מטווחים פרטיים יש מספר הגבלות חוקיות שגם מגדירות את קהל היעד והפעילות שלהם:
1) איסור השכרת נשק
2) איסור מכירת תחמושת
3) איסור הסמכה\ חניכה ללא מומסכים

בהתאם לכך קהל היעד של המטווחים הפרטיים מורכב מבעלי רישיון נשק (מכל סוג שהוא) בגלל שללא אישור זה נשיאה או הובלה של נשק היא אסורה. אנשים שעברו הסמכה, אך ללא רישיון יכולי םלירות במטווחים אך ורק על אחריות אדם 3 שמספק את כלי הירייה. בנוסף,איסור מכירת תחמושת מאלץ למעשה כל יורה להגיע עם התחמושת שלו "מהבית", מה ששוב מגביל את השימוש במטווח לבעלי רישיון שיש ברשותם תחמושת חוקית בבית (החזקת תחמושת מחייבת ידוע של הרשויות, גם הוא תהליך בירוקרטי). איסור ההסמכה או החניכה נועד על מנת למנוע ירי לא מבוקר של לא מוסמכים במטווח עצמו. לא מפתיע שבתנאים האלה המטווחים הפרטיים פונים ליעד מאוד ספציפי של יורים הכולל בעלי רישיון שהרוצים "להנות" מחוץ למסגרת הקשיחה של הTSN, יורין תחרותיים (בעיקר ירי מעשי) המחפשים מסגרות גמישות על מנת להתאמן, ירי לטווחים ארוכים (מטווחים פרטיים רבים צאפשרים ירי של עד 300-400 מטר, בנגוד למטווחי TSN שבדרך כלל מוגבלים יותר), וציידים המחפשים להתאמן על מטרות נעות או דמויות בע"ח.

האיכות של המטווחי היא לא אחידה, חלקם מקומו תרציניים וגדולים עם מספר אזורי ירי מוגדרים לטווחים ומתארים שונים, אחרים הם מרתפים בבתים פרטיים או סתם אזור עם בזנטים שהיורים מביאים איתם מגשי פיצה כדי להציב מטרות. בדרך כלל אם יש התאחדות ספורטיבית (ירי מעשי לדוג') שפורשת חסות על מטווח פרטי, או שהמטווח משמש לה "בית", המטווח יהיה באיכות גבוה ועם סטנדרטים שלא נופלים ממטווחי TSN. אם המטווח הוא יוזמה עסקית של חקלאי עם שטח נידח, בעל חנות נשק או "סתם" קבוצת חובבים, האיכות של המטווח תיהיה בהתאם, אך כך גם מחירי השימוש. סביב המטווחים מהסוג המוזנח יותר יש לא מעט סירה תקשורתית ופוליטית, בעיקר עקב מקרי התאבדות, תאונות ירי ומקרים מצערים דומים. זה גורר אגודות כמו ה TSN ךהתרחק מתמיכה במטווחים פרטיים, וללחץ ציבורי על הגבלה שלהם. זה כבמובן לא מפריע לבעלי רישיון נשק רבים להעדיף את המטווחים הפשוטים יותר עקב "פחות כאב ראש" ונגישות רבה יותר.

3) ירי בשטחים פתוחים:
ירי בשטחים פתוחים מותר ע"פ חוק עד קליבר 22'ת וכולל לחץ אוויר, פיינטבול, קשתות, איירספוט וירי 22' (תחת הגדרות תקנות בטיחות ומרחקים). לציידים מותר לבצע "ירי טכני" בעת עונת הציד ולפני פעילו תהציד עצה, וכמובן, ציד מאפשר ירי בשטחים פתוחים בעונה המתאימה. עם עונת הציד שמתקרבת לסיומה, בהחלט אפשר לשמוע ירי בכל מקום כמעט באזורים החקלאיים. ההגבלות על ירי כוללות 150 מטר טווח בטיחות מאזורי מגורים, איסור על ירי בפרדסים וסביב עצי פרי ואיסור על ירי באזורים האסורים לכניסת ציידים (שטח בפרטי תחום בגדר של 1.2 מטר). ההגדרות המאוד מקלות הללו גורמות ללא מעט חיכוך בין ציידים למקומיים, במיוחד במקרים שהציידים (או המתחזים לציידים) חורגים מהתחומים המותרים להם. אישית יצא לי לגרש השנה פעמיים ציידים מתחת לבית, כשאחד מהם התמקם במארב ממש מול דלת הכניסה שלי. חייב להודות שלא ממש חוויה נעימה להתווכח בלילה עם אדם חמוש, כשהוא ממש כועס שחשפת אותו.

התחום הזה כאמור, מכיל שטחים אפורים ולא מעט הפרות וזליגות בין החוקי ללא חוקי, ומהווה ככל הנראה את נקודת החיכוך המרכזית בין אוכלוסיית הירי הספורטיבי, אוכלוסיית הציידים וכלל הציבור. עם לא מעט פוליטיקאים משני צידי המתרס שרוכבים על הגל הזה על הבסיס שנתי על מנת לאסוף קולות. לצערי, אין לאף אחד באמת עניין להכנס לעובי הקורה ולהתעסק באמת בבעיות האלה.

נערך לאחרונה ע"י לוגיין בתאריך 28-11-2019 בשעה 11:55.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 09:25

הדף נוצר ב 0.08 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר