באחד מספרי התעופה הקשורים להיסטוריה הישראלית (התשה-כיפור ?) קראתי בעבר סיפור על טייס ששובץ לגיחה עם צפי לקרבות אוויר למרות שזה לא היה "הצד החזק שלו" (הוא היה יותר חזק באוויר-קרקע)
היה ניתן היה לשבץ בגיחה הזו "טייסי אוויר-אוויר" שהיו חופשיים מטיסה ומשום מה הם לא שובצו.
הצפי ל"מיגים" בגיחה התגשם ואם איני טועה הטייס הזה הופל....

אודה למי שמכיר ויפנה אותי היכן מופיע הסיפור הזה.

תודה

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמגר סיפור על טייס ששובץ לגיחה עם צפי לקרבות אוויר למרות שזה לא היה "הצד החזק שלו" (הוא היה יותר חזק באוויר-קרקע) היה ניתן היה לשבץ בגיחה הזו "טייסי אוויר-אוויר" שהיו חופשיים מטיסה ומשום מה הם לא שובצו.

נשמע מוזר מה שאתה כותב.
טייסי קרב לא מחולקים ל "טייסי אוויר-אוויר" או ל "טייסי אוויר-קרקע". הם צריכים להיות טובים בשני התחומים אחרת הם לא נשארים במקצוע (בהחלט יכולים להיות הבדלים בין התמחויות של טייסות, בעיקר בסוגים שונים של מטוסים. נכון שיש הבדלים בין מיומנויות של הטייסים אבל אם מישהו בטייסת קרב, שאמורה לבצע קרבות אוויר, כבר עבר את שלב ההכשרה ונכנס למבצעיות - הגיוני שיאוייש במבנה המיועד לקרבות אוויר בהתאם לשלב שבו הוא נמצא).

כשקראתי זאת לא האמנתי וקראתי שוב פעם ואמרתי שכשיהיה לי זמן אעלה את השאלה לבקיאים ממני כי לפעמים אלו "הנפצות" "רס"ר שמועתי" וכדו' לצערי נשכח ממני הספר בו קראתי אבל הסיפור נחרט בזיכרוני, העובדה שמומחי הפורום לא זוכרים סיפור כזה תאלץ אותי להתאמץ בעצמי ולהגיע למקור בו קראתי את הסיפור הזה.

מה שכתבת זו הייתה כוונתי, ברור לי שאין חלוקה כזו בטייסת של טייסי א"א לעומת טייסי א"ק אלא של יכולת גבוהה יותר באחד מהתחומים (הרי בשביל מה יש "לוח הפלות" האם יש לוח הפצצות??? )

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

בספר "בשם שמים" עמודים 344-349
סיפור הגיחה של טייסת 201 לדמייט. ההרהורים שזכרתי היו של הטייס חיים רותם שהיה מספר 3 ברביעיית היירוט.

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמגר בספר "בשם שמים" עמודים 344-349 סיפור הגיחה של טייסת 201 לדמייט. ההרהורים שזכרתי היו של הטייס חיים רותם שהיה מספר 3 ברביעיית היירוט.

לא ציינת שחיים רותם לא התייחס לעצמו, אלא לגבי מספר 2.
העמוד הרלוונטי.

כי בכל אופן הדברים מתייחסים לאנשים ומישהו עוד עלול לצאת (בטעות) ב"אור שלילי" (רמה טייסות, אני וודאי לא בר הכי לכתוב זאת) לכן בחרתי לציין את העמודים בלבד ושאנשים יקראו לבד.

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

חיים רותם היה טייס מצויין ולא פלא שהגיע להיות טייס ניסוי ראשי במנ"ט (טסתי איתו לא מעט בשלושה חודשים שהספקתי לטוס ב 201).
במלחמה כבר היה מוביל זוג ובוודאי התאים לכל סוגי משימות אוויר-אוויר ואוויר-קרקע בטייסת.
אבירם ברקאי (שכתב את "בשם שמים") כתב על הרהורו של רותם שאינו מרוצה מההישגים שלו בלוח המקלענות של הטייסת (לוח המשמש במהלך תקופה, שאז ארכה 4 חודשים, להציג את ההפלות שכל אחד משיג באימונים, בחלוקה להפלות תותח והפלות טילים) בהפלות תותח ולספקות בדבר התאמתו ל"נבחרת" הנדרשת במשימת אוויר אוויר הצפויה להיות קשה.
אינני יודע מה בדיוק אמר רותם לאבירם ברקאי ועד כמה האחרון ייצג זאת בספר.
דבר אחד בטוח - הוא בהחלט היה כשיר למשימה גם אם היו לו ספקות לגבי אם יש מתאימים ממנו.
מי שקובע את איוש הצוותים במלחמה זה בד"כ מפקד הטייסת (שמתייעץ עם סגנו ועם מנהל הלחימה) וזה אחד התפקידים הכי חשובים שלו במלחמה. אין ספק שאם אייש את רותם באותה רביעיה זה לא היה כלאחר יד.
תשים גם לב שבניגוד למה שכתבת, הטייס לא הופל באותה גיחה (נפלו יוני אופיר עם הנווט ערן כהן זכרם לברכה וחיון עם הנווט אורי ערד שנפלו בשבי) וכל עניין ההסתבכות עם המיגים בנתוני פתיחה של מהירות נמוכה משוייכת בספר למוביל הרביעייה, איתן בן אליהו, בגלל שיקולים שלו כמוביל.

מר יערי הנכבד
חיים רותם לא כתב זאת על עצמו !!! אלא על טייס אחר שהוא "תמה" על הצבתו באותה גיחה והטייס ההוא אכן הופל

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמגר מר יערי הנכבד חיים רותם לא כתב זאת על עצמו !!! אלא על טייס אחר שהוא "תמה" על הצבתו באותה גיחה והטייס ההוא אכן הופל

מעניין אותי בשורה התחתונה מה אתה רוצה לומר כאן?
שאלת שאלה מצאת את מבוקשך בעצמך בספר ועושה לי הרושם שאתה מתעקש ליצור ויכוח ולהעמיד אדם באור שלילי שהוא לא לעניין ואף מקומם !

שמור לעצמך את הגיגיך ואת מה שאתה אל תשליך על אחרים.

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמגר חיים רותם לא כתב זאת על עצמו !!! אלא על טייס אחר שהוא "תמה" על הצבתו באותה גיחה והטייס ההוא אכן הופל

אתה צודק. טעיתי לחשוב שהוא כותב זאת על עצמו והשאלה שלך בהחלט במקומה.
אני לא אתפלא אם ההרהורים של רותם לא היו בדיעבד, אחרי שיוני אופיר הופל (או אף מאוחר יותר, כשאבירם ברקאי מראיין אותו).
בכל מקרה, יוני אופיר סיים חניך מצטיין בקורס הטיס וגם היה מדריך מצטיין בביה"ס לטיסה. אז גרוע הוא לא יכול להיות, אם כי תמיד בלוח מקלענות בכל תקופה יהיה מישהו אחרון (אינני יודע באיזה שלב הגיע לטוס על פנטומים, כנראה מאוחר כיוון ששובץ כמובל, ובהחלט ייתכן שעדיין לא היה מהטובים ביותר בכיוונון כוונת להשגת הפלת תותחים בקורנס. קורנס הוא מטוס לא "טבעי" ודי קשה להטסה עדינה הנדרשת בשלב זה. ואל תשכח שלקורנס היו גם טילים).
בכל מקרה, עד לתאריך של הגיחה כבר נפלו לא מעט מטוסים בטייסת 201 ויש להניח ששיקולי ההצבה של הטייסים והנווטים לגיחות השונות היתה משימה קשה יותר ממה שניתן להסיק בדיעבד.

בהזדמנות זו, הנה תמונה (סריקת מסך מתוך סרטון) שבה מופיע יוני אופיר, מימין למרכז התמונה, כפי שהעליתי בעבר בקישור הבא:
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...201#post4427514



ועוד משהו ששכחתי להתייחס בתגובה הראשונה. שאלת "בשביל מה יש "לוח הפלות"".
מדובר ב"לוח מקלענות" (יש בו גם תוצאות של א"ק) והוא אכן נועד, בין היתר, להעלות את המוטיבציה להגיע להישגים טובים יותר. בדיוק כמו בתחרויות אתלטיקה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yaari אתה צודק. טעיתי לחשוב שהוא כותב זאת על עצמו והשאלה שלך בהחלט במקומה.

וכעת להפתעה. החלטתי לבדוק כיצד ייתכן שטעיתי (עלול לקרות, אבל בכל זאת מטריד...) וקראתי שוב את העמוד הרלוונטי בספר שברשותי (קראתי לפני שהעלית את הדף). הספר הודפס ב 2013. מסתבר שלא טעיתי.
מצורפת הסריקה של הדף. בספר שברשותי חיים רותם מוטרד מהרמה של עצמו...לא סתם הגבתי כפי שהגבתי. וכפי שציינתי בתגובה הראשונה: "אינני יודע מה בדיוק אמר רותם לאבירם ברקאי ועד כמה האחרון ייצג זאת בספר", כעת יש לכך משמעות נוספת.
מניח שהמהדורה שלך מאוחרת יותר כיוון ששם הסיפור מתאים יותר (אבל זה מראה שבהחלט לא בטוח שמה שמסופר זה מה שקרה או דווח).

פתאם מתברר שיש שתי גרסאות ? מה הגירסה הנכונה ?
אילולא הבאת זאת מי היה יודע ? מדוע שונתה הגירסה ?
בגירסה שקראתי - חיים רותם מס' 3 מתייחס למס' 2 יוני אופיר
ואילו בגירסה שלך חיים רותם מדבר על עצמו ?

בגירסה שקראתי שנת ההוצאה לאור היא אכן 2013

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

ובזכות זה זכינו למידע נוסף ולהארה של דמויות מופלאות שאינן עימנו ומסרו נפשם עבורי ועבור עמינו ומדינתנו.
אע"פ שלו זאת הייתה כוונתי.
רציתי להשתמש בסיפור הזה במסגרת שיעור חינוך והארה וההרחבה שהוספת והאירה באור אחר את הסיפור שברקאי הביא תחייב אותי לשנות את השיעור.
יחד עם זאת ספקטור (מפקדך) מספר על "הנחתה" שהונחתה עליו בטייסת הקרב הראשונה ע"י מוטי הוד "לדלל" את הטייסת מטייסים ואשתמש בלשונו של ספקטור "כוכבי עבר" ו"ילדים קטנים" טייסים ש"החלידו" ( רם וברור 160)
כוכבי עבר אני יכול לדמיין מה זה, אבל מה זה טייסים שהם "ילדים קטנים" או "החלידו" טייסים מתאמנים בתדירות רבה , חיל האוויר הכשיר אותם ובחן אותם והם כבר טייסים פעילים, אם עלתה חלודה תסיר אותה !
שאלה נוספת האם הניפוי והדילול הזה נותר תפקידו של מפקד טייסת או שמאז זו כבר פרוצדורה מסודרת הקשורה יותר לגיל הטייס ?

תודה

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמגר יחד עם זאת ספקטור (מפקדך) מספר על "הנחתה" שהונחתה עליו בטייסת הקרב הראשונה ע"י מוטי הוד "לדלל" את הטייסת מטייסים ואשתמש בלשונו של ספקטור "כוכבי עבר" ו"ילדים קטנים" טייסים ש"החלידו" ( רם וברור 160) כוכבי עבר אני יכול לדמיין מה זה, אבל מה זה טייסים שהם "ילדים קטנים" או "החלידו" טייסים מתאמנים בתדירות רבה , חיל האוויר הכשיר אותם ובחן אותם והם כבר טייסים פעילים, אם עלתה חלודה תסיר אותה ! שאלה נוספת האם הניפוי והדילול הזה נותר תפקידו של מפקד טייסת או שמאז זו כבר פרוצדורה מסודרת הקשורה יותר לגיל הטייס ?

"ילדים קטנים" יתכן שמדובר באותו מושג של "צעירים ירוקים" שבו השתמש מספר שורות קודם לכן.
טייסים הנמצאים בסדיר בטייסת אכן מתאמנים בתדירות גדולה (מידי יום). טייסים בתפקיד הצ"ח (הצבת חירום) או מילואימניקים מתאמנים יום בשבוע.
לגבי "אם עלתה חלודה תסיר אותה!" בדיוק על זה כתב ספקטור "ולא היה לי פיתרון: המלחמה הסלימה לשיא הבעירה, הסוף לא נראה באופק, ולא עמדו לרשותי זמן ואמצעים להדריך את כולם מחדש" (לא קיבל את האפשרות וההזדמנות להסיר את החלודה).
הניפוי והדילול הוא תמיד התפקיד של מפקד הטייסת. קורה בעיקר כשמדובר בכאלה שאינם מגיעים לרמה הנדרשת או שמתקבלת הנחיה להוריד ממצבת אנשי צוות האוויר בטייסת. הוא אמור לדעת לגבי כל אחד ואחד אודות רמתו והפוטנציאל לשינוי (בנוסף לשיקולים נוספים הקשורים לאישיות של אנשי צוות האוויר).
הגיל הוא בהחלט קריטריון אבל זהו קריטריון טבעי. מי שמגיע לגיל שחיל האוויר החליט שבו מפסיקים לטוס בטייסת - מסיים את טיסותיו (לחריגים מאפשרים לטוס עוד מספר שנים, כאשר מפקד חיל האוויר משתכנע שהדבר נכון ומאשר). הגיל משתנה בין סוגי המטוסים השונים. בד"כ מתאפשר להמשיך לטוס בהדרכה בביה"ס לטיסה מספר שנים נוספות.
כבר הזכרתי בעבר שגם עלי עבר תהליך ניפוי (למורת רוחם של הסדירים בטייסת שהתפלאו על כך שמוותרים על השניים היחידים שהשתתפו במלחמת יוה"כ וידעו להוסיף מניסיונם). הדבר קרה כשסגרו את טייסת 69 קורנסים וצירפו ל 107 את המטוסים וחלק מאנשי צוות האוויר. כיוון שלשנינו (רועי מנוף ואני) נותרה תוחלת של שנתיים נוספות בלבד של טיסה פעילה, היה נכון לצרף אותנו לניפוי (שיקול כלכלי כשאין אפשרות להטיס את כולם). יחד איתנו נופו כאלה שמפקד הטייסת החליט שהם ברמה יותר נמוכה מאחרים והם בד"כ עברו הסבה למטוסים אחרים.

כיצד אותו סיפור "הגיחה לדמייט" מופיע בשתי גרסאות שונות ?

תודה

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

שלחתי מייל לאבירם ברקאי.
כשאקבל תשובה אעדכן אותך.

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

שלחתי לך לפרטי.