מוכר לי האשכול הנושא המבצע הנ"ל:
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...ad.php?t=105928

ובכל זאת, נזכרתי במקרה של מבצע מיוחד במרחק גדול מאוד מהארץ, שבו היתה בעיה מסוימת להביא יסעורים כה רחוק מהארץ- חילוץ צוות המוסד מסודן:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

האם לא כדאי ברמת ההיערכות בשגרה, לדאוג מראש לכשירות בחירום של ספינת מכולות אזרחית או שתים, כך שיהיה מעין מנחת מאולתר שניתן יהיה להניח זמנית על הסיפון? כמובן תוך כדי קיפול או פירוק תרנים ואנטנות אם יש כאלה שמפריעים.

לעניות דעתי, זה לא אמור להיות יקר מדי לדאוג ללוחות מתכת משתלבים שיישבו במחסן ויתאימו בדיוק לשבת על בלוק של מכולות בגודל מסוים, וכמובן לערוך ניסוי עם הספינות הספציפיות שמתאימות וזמינות להיות "מגויסות למילואים".

בעבר בוצע מסוקי דיפנדר פעלו מסטי"ל, דומה

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

תודה... אכן קישרתי את האשכול של מבצע זה בשורה השניה של הודעתי.

נ.ב. העובדה שלצורך מבצע עם מסוקים קלים, היה צורך להרכיב להבי רוטור בזמן שהמסוק השני ממתין באויר, כי הסיפון היה כה צפוף-

עובדה זו רק מחזקת את השאלה שלי- למה לא לדאוג למנחת זמני שיאפשר מבצעים דומים בעתיד? כלומר גם עם מסוקי תקיפה וגם עם יסעורים.

א. אפשרי טכנית- נעשה בפוקלנד בספינה Atlantic conveyor.

ב. מבצעית, לדעתי אין כיום אוניית סוחר ישראלית לגמרי. אם הצוות הוא ברובו הודי, פיליפיני ואוקראיני- איך אפשר לערב אותם במבצע כזה?

ג.נניח והכשרת שלוש ספינות- ביום נתון אחת מהן תהיה במזרח הרחוק, אחת באטלנטי, והשלישית במרחק 4 ימי הפלגה מהארץ. מה תעשה?

אכן אלה בעיות משמעותיות.

עדיף לא להשתמש בצוות האינטגרלי ובמקום זה להשיט ע"י אנשי מילואים בעלי נסיון בתפעול ספינות כאלה.

עדיף לפתח משטח מודולרי שיוכל לשבת על ערימה של מכולות סטנדרטיות בגודל X על Y, כך שזה יתאים להרבה ספינות.

ואני אכן חשבתי שיהיה צורך לערוך סקר של ספינות רבות ככל הניתן, ולאתר כמה שיותר מתאימות- אולי אפילו עשרים.

כך, במקרה שידוע על המבצע חודשיים מראש, זה יהיה במידה גבוהה של וודאות בגדר האפשרי.
ככל שהמבצע יהיה יותר קרוב למצב חרום מידי, כך גדלה הסבירות שלא תימצא ספינה מתאימה בהישג יד.

אבל לעניות דעתי, עדיף שתהיה את האופציה, גם בהתחשב במגבלות הלא פשוטות האלה, מאחר שלהחזיק כמה לוחות מתכת במחסן זה לא קשה.


אגב, אם תשאל אותי, צה"ל לא זקוק לנושאת מסוקים וזה גם יהיה בזבוז להשקיע בכיוון זה.

האם זה הפרה של כל מיני חוקים בינ"ל, שימוש בכלי שייט אזרחיים למטרות לחימה? -אולי.

אבל אני בטוח שהמוסד כבר עשה דברים יותר מוזרים ולא נתפס (ובינינו לא בעיה גדולה לכסות ציוד, לשלח את המסוקים לארץ X מייל לפני שהספינה חוזרת לארץ וכו').

יש פתרונות הרבה יותר פשוטים לתהליך המסורבל מאוד שתיארת, תדלוק אווירי או תדלוק במאגר דלק יבשתי מוכן מראש .
בסופו של דבר מערך המסוקים הישראלי פועל בגבולות גזרה מסויימים קטנים בהרבה מפעילות בינ"ל של חילות אחרים.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

אגב שאלתי האם חשבו על כך, לא אמרתי שאני מציע זאת.

אכן תדלוק אוירי או שימוש במאגר דלק יבשתי הם פשוטים בהרבה.

אני מסכים שזה מתאר נדיר ביותר- כאשר מספר התדלוקים האווירים יהיה שלושה ומעלה (או המסוק אינו בעל יכולת לתדלוק אווירי) ואין בנמצא שטח יבשתי ידידותי או שטח עוין ונטוש שניתן לעשות בו שימוש.

ועדיין עובדה שהמתאר הזה התרחש אצלנו לפחות פעמיים במקרים שהבאתי...

כך שלהחזיק כמה לוחות מתכת במחסן ליום פקודה... מה לעשות- לא נשמע לי כזה ביג דיל...

כבר הקמנו מועדון צלילה בסודן וזרקנו פצצות מנורד.

שימוש בספינות מותממות היה חוקי ונפוץ. לדוגמא שימוש ע"י הגרמנים במלחמות העולם הראשונה והשניה של ספינות תותחים מוסוות כספינות סוחר. זה היה חוקי ונעשה ע"י שני הצדדים. המקור הוא כנראה הפיראטיות החוקית שהפעילו הבריטים כנגד הספרדים בקאריביים ע"י "פריבטיירים" . אלא אם כן החוק שונה מאז זה חוקי.

א) צי הסוחר כבר מזמן לא בעל אותה קרבה לצרכים הבטחוניים כמו בעבר

ב) אטוטו יש לך קורבטות שיכולות לשאת בלקהוקים ועוד כמה ספינות עם יכולת הסקה מוגבלת

ג) חה"י הוא החיל עם האחוז הנמוך ביותר בתקציב הכללי (היה 3% לפני יותר מעשור), שמפעיל כלים מאוד יקרים. ההעדפה היא לאופציות כמה שיותר רב-תכלתיות ופיתוח פתרונות מקומיים במקרה הצורך.

מה שאתה מציע מתאים למבצע שמתבצע פעם ב 50 שנה, לא לשימוש כשגרה. האם יכול להיות פתרון אד-הוק? בהחלט! האם יש צוך במערך מתוכנן ויעודי? לא ממש.

טוב תודה, אני חושב שאני מסכים עם כמעט כל הנקודות.
התרחיש אכן הוא של פעם ב 50 שנה...
האם יש צורך בבנית מערך יעודי? ברור שאפשר בלי.
למשל הנקודה של מי ישיט - כשלכדו את הקארין A, הצלחנו למצא בשליפה צוות שלנו שהשיט את האוניה ללא בעיות.

ושוב תודה על התשובה המפורטת.

יש מספיק אנשי מילואים וקבע בחה"י שיודעים להשיט ספינת סחר, נראה לי שזה החלק הכי פשוט בכל התוכנית הזאת.

לגבי שימוש צבאי פוטנציאלי של ספינות סוחר,
ראו מאמרו של דר' עזריאל לורבר
בעמודים 1-5 של גיליון מאי
של ביטאון מכון חץ לחשיבה צבאית מתקדמת
בקישור:
https://12daf80c-4612-4417-5e32-ec7...718ffb7865d.pdf


אם נחלצים מקיבעון מחשבתי,
ניתן לשלב יכולות צבאיות שונות ומגוונות על ספינת סוחר מוסבת,
באופן מאוד חסכוני במשאבים !

תודה, זה מאמר מעניין.
התרחיש שחשבתי עליו לא היה דווקא הגנה על אסדות הגז.
חשבתי על מצב נדיר ביותר שיחייב יום קרב במרחק אלפי ק"מ מהארץ.
לדוגמא מטוס חטוף, אך ללא אפשרות להנחית הרקולסים.
כלומר ללא מדינה ידידותית שתרשה להשתמש בשטחה לצורך לחימה.
לדוגמא סומליה (5400 ק"מ).
ובכוונה אמרתי יום קרב, כלומר שיהיה צורך להחזיר מסוקים לסבבים של תדלוק והתחמשות.
ברור שפשיטה חד פעמית ומהירה עם כוחות מיוחדים ניתנת לביצוע עם תדלוק אוירי וכו'.

ספינה שמגינה על אסדות הגז, יכולה לעזוב את העמדה בזמן מבצע, לשוט למקום אחר, ולהיות מוחלפת על ידי ספינות אחרות.

מעבר לכך, מרגע שיש איפה לתרגל את היכולת להנחתת מסוק על ספינת מטען ליד האסדה, בצורה זולה וזמינה, בלי לשכור ספינות מכולות ולבצע את ההכנות הנדרשות, ניתן יהיה ליישם את היכולת גם על ספינות אחרות.