במלחמת האזרחים הנוכחית בלוב נמצאות מצרים וטורקיה משני צדי המתרס: טורקיה תומכת בכטמ"מים חמושים, ייעוץ צבאי ושכירי חרב סוריים בכוחות ממשלת ההסכמה הלאומית (Government of National Accord, حكومة الوفاق الوطني‎), המוכרת גם על ידי האו"ם ופועלת מן הבירה טריפולי. מול ממשלת ההסכמה הלאומית ניצב בית הנבחרים הלובי, שנבחר בבחירות דלות השתתפות בשנת 2014 ופועל מן העיר טוברוק במזרח לוב. בראש הכוח הצבאי של בית הנבחרים עומד הגנרל ח'ליפה ח'פטר. כוחותיו של ח'פטר נהנים מתמיכה של איחוד האמירויות, מצרים, צרפת ורוסיה, שגם שלחה שכירי חרב מחברת ווגנר להילחם בלוב. רוסיה גם הציבה מטוסי מיג 29 וסוחוי 24 בבסיס אל-ג'ופרה של כוחות ח'פטר, אולם הכחישה את דבר ההצבה והמטוסים אינם צבועים בצבעי חיל האוויר הרוסי.
לאורך הזמן נראה שמצרים הולכת ומאבדת את סבלנותה בכל הקשור למתרחש אצל שכנתה המערבית. בחודש יוני הכריז נשיא מצרים א-סיסי בעת ביקור בבסיס בצבאי על גבול לוב כי העיר סירת ובסיס אל-ג'ופרה הם "קווים אדומים" וקרא לכוחות המצריים להיות נכונים לבצע את משימותיהם בתוך מצרים ובעת הצורך גם מעבר לגבול.
ב-4 ביולי הותקף בסיס אל-ווטיה, הנמצא במערב לוב, קרוב לגבול עם טוניסיה ובו נמצאות סוללות טק"א טורקיות, על ידי מטוסים לא מזוהים. ההתקפה אירעה מיד לאחר ביקור בן יומיים שקיימו שר ההגנה הטורקי והרמטכ"ל שלה במערב לוב. אחת הטענות היא שהתקיפה באל-ווטיה בוצעה על ידי מטוסי רפאל ואם הדבר נכון האצבעות המאשימות מכוונות לכיוון מצרים, המצוידת במטוסים כאלה.
כוחות אוויר וים טורקיים הפגינו נוכחות בלוב בחודשים האחרונים, אולם אם תעמיק מצרים את פעילותה הצבאית בלוב בתמיכה בכוחותיו של ח'פטר יחייב הדבר את טורקיה להזרים כוחות אוויר משמעותיים יותר ללוב, כדי לתמוך בממשלת ההסכמה. שכנותיה של לוב, טוניסיה ואלג'יריה, סירבו לבקשת טורקיה להתיר פעילות מטוסים טורקיים משטחן. אם תחליט טורקיה לפרוש מטוסי F-16 שלה בבסיס בלוב יהווה הדבר צעד משמעותי ביותר והאפשרות הזו כבר אוזכרה בתקשורת הפרו-ממשלתית בטורקיה.

עקב כל זאת אפשר לצפות להמשך המתיחות בין מצרים וטורקיה סביב לוב בשבועות ובחודשים הקרובים.

מבוסס על כתבה באתר Forbes מיום 9 ביולי 2020.

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

כתבה של אייל פינקו בישראל דיפנס על התרגיל המצרי "חסאם 2" שנערך השבוע בקרבת גבול מצרים-לוב. בתרגיל השתתפו ספינות שטח, כולל נושאת המסוקים המצרית, צוללות, מסק"רים, כלי טיס וכוחות נחתים. במסגרת התרגיל ביצעו הן ספינות שטח והן צוללות ירי של טילי הרפון. פינקו סבור שהתרגיל מהווה איתות אזהרה של מצרים לטורקיה וכוחותיו של ח'פטר שמצרים לא תסכים לקבל את המצב המדיני-צבאי שנוצר בלוב ואת המעורבות הטורקית.

ישראל דיפנס , 13 ביולי 2020

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

על פניו נראה שבכל הקשור לזירה הלובית ידייה של מצרים על העליונה - הם משחקים במגרש הביתי עם יחס כוחות שללא ספק לטובתם, פטורים מהאתגרים הלוגיסטים של טורקיה ואני מניח שהם גם נהנים ממודיעין איכותי בהרבה שנסמך על עזרה רוסית וצרפתית. לעומת זאת בזירה הים-תיכונית זה סיפור שונה, הטורקים יכולים להקרין כוח בכל המרחב המזרחי של הים התיכון וזה בניגוד להתלקחות יבשתית או אווירית מעל אדמת לוב, כן יכול להשפיע על ישראל. גם לנו יש אינטרסים בים התיכון ואנו נתפסים כחלק מהקואליצה של מצרים-צרפת-רוסיה.

https://www.fpri.org/article/2020/0...-eastern-libya/

ניתוח טוב של הכוונות והיכולות המצריות בלוב, ע"י פרשן צבאי מצרי. מצרים בבעיה, מצד אחד טורקיה ובעלות בריתה מאיימות על אינטרסים מצרים. מצד שני, היכולות המצריות כנראה די מוגבלות לאור המרחקים העצומים בהם מדובר, מגבלות צבאיות מובנות וחוסר המוכנות להסתכן בעימות ישיר עם טורקיה.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

מומחה לאנרגיה בשם Dr. Cyril Widdershoven הכותב על השפעת המאבק בלוב על משק האנרגיה העולמי טוען שעימות בין מצרים וטורקיה על אדמת לוב עלול להביא להתערבות של השכנות מצפון וממזרח - יוון, קפריסין וישראל. הקשר הישראלי לא ברור כאן, למעט הקרבה הגיאוגרפית וגם אין התייחסות לנושא הקורונה המעסיק כמובן את כל המזרח התיכון, כמו את כל העולם.

Oil Price, 12/7/20

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

מעניין שסופרים את קפריסין, שלכל היותר משמעותה בסיס ימי ואוירי קטן קרוב ופגיע לטורקים.

יוון וישראל הן המועמדות הטבעיות להצטרפות לעימות שכזה מאחר שההסכם שחתמה טורקיה עם לוב חוצה וחוסם את מרכז ומערב הים התיכון בפני מצרים וישראל, אגב הצבת כרתים בעמדה מאוד מעניינת באמצע הקו המחבר את לוב וטורקיה.
אם הטורקים לוקחים לעצמם את הזכות לטייל במים הללו עם חיל הים שלהם ולגרש ספינת מחקר ישראלית עוד מליד קפריסין בכלל, מה יהיה לגבי תעבורה ימית יוצאת ונכנסת לישראל כשהסכם הזה יבשיל?
אנרגיה ומסחר?

ועכשיו אפשר להיזכר באשכול שמדבר על ספינות שיגנו על אסדות הגז הישראליות. האיום כבר איננו רק חיזבאללה.
הצבא חייב להיערך מול יכולות, לא רק כוונות.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

לאחרונה דווח שבעת ביקורו של שר החוץ הטורקי בניג'ר בשבוע שעבר הוא נפגש עם נשיא המדינה והם דנו במצב בלוב, הגובלת בניג'ר מצפון. האתר thenewkhalij (الخليج الجديد ), העוסק דווקא בעיקר בנעשה במדינות המפרץ, טוען שהביקור קשור למאבק בין טורקיה ומצרים סביב לוב ונובע מהעובדה שטורקיה מרוחקת מלוב ותתקשה לפעול צבאית במקרה של הסלמה. כפי שפורסם חתמו טורקיה וניג'ר על הסכם צבאי. לא פורסמו פרטים על ההסכם. בנוסף הביע שר החוץ הטורקי את כוונתה של טורקיה לתרום לכלכלת ניג'ר בתחומים של תחבורה, בניה, אנרגיה, כריית מחצבים וחקלאות.

MEMO, 25/7/20

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

איך זה עוזר לטורקיה בלוב? ניז׳ר ללא מוצא לים; הרבה פחות נגישה מלוב עצמה.

אולי נסיון לחסימת השפעה מצרית על ניז׳ר. לא חיזוק לטורקיה, אלא החלשת מצרים.

Sing while you may
- The Legendary Pink Dots

וניתן לאסור בו טיסות.

מצד שני - בדרום לוב יש קבוצת מורדים שלישית.
יתכן וטורקיה (כמדינת האחים המוסלמים) מנסה לצרף אותם לצד שלהם.
משלוחי נשק ולוחמים לכיוון זה גם קשה יותר לבלום, וגם יכולים להוביל למתקפה מכיוון לא צפוי, או תקיפת שיירות,
וכך לבלום מהלך מתקפה עיקרי.
ולבסוף - שליט ניז'ר הוא משבט טוראג - בלוב הם תומכים באותו צד כמו הטורקים.