13-07-2020, 08:54
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,184
|
|
עימות צבאי אפשרי בין מצרים וטורקיה בלוב
במלחמת האזרחים הנוכחית בלוב נמצאות מצרים וטורקיה משני צדי המתרס: טורקיה תומכת בכטמ"מים חמושים, ייעוץ צבאי ושכירי חרב סוריים בכוחות ממשלת ההסכמה הלאומית (Government of National Accord, حكومة الوفاق الوطني), המוכרת גם על ידי האו"ם ופועלת מן הבירה טריפולי. מול ממשלת ההסכמה הלאומית ניצב בית הנבחרים הלובי, שנבחר בבחירות דלות השתתפות בשנת 2014 ופועל מן העיר טוברוק במזרח לוב. בראש הכוח הצבאי של בית הנבחרים עומד הגנרל ח'ליפה ח'פטר. כוחותיו של ח'פטר נהנים מתמיכה של איחוד האמירויות, מצרים, צרפת ורוסיה, שגם שלחה שכירי חרב מחברת ווגנר להילחם בלוב. רוסיה גם הציבה מטוסי מיג 29 וסוחוי 24 בבסיס אל-ג'ופרה של כוחות ח'פטר, אולם הכחישה את דבר ההצבה והמטוסים אינם צבועים בצבעי חיל האוויר הרוסי.
לאורך הזמן נראה שמצרים הולכת ומאבדת את סבלנותה בכל הקשור למתרחש אצל שכנתה המערבית. בחודש יוני הכריז נשיא מצרים א-סיסי בעת ביקור בבסיס בצבאי על גבול לוב כי העיר סירת ובסיס אל-ג'ופרה הם "קווים אדומים" וקרא לכוחות המצריים להיות נכונים לבצע את משימותיהם בתוך מצרים ובעת הצורך גם מעבר לגבול.
ב-4 ביולי הותקף בסיס אל-ווטיה, הנמצא במערב לוב, קרוב לגבול עם טוניסיה ובו נמצאות סוללות טק"א טורקיות, על ידי מטוסים לא מזוהים. ההתקפה אירעה מיד לאחר ביקור בן יומיים שקיימו שר ההגנה הטורקי והרמטכ"ל שלה במערב לוב. אחת הטענות היא שהתקיפה באל-ווטיה בוצעה על ידי מטוסי רפאל ואם הדבר נכון האצבעות המאשימות מכוונות לכיוון מצרים, המצוידת במטוסים כאלה.
כוחות אוויר וים טורקיים הפגינו נוכחות בלוב בחודשים האחרונים, אולם אם תעמיק מצרים את פעילותה הצבאית בלוב בתמיכה בכוחותיו של ח'פטר יחייב הדבר את טורקיה להזרים כוחות אוויר משמעותיים יותר ללוב, כדי לתמוך בממשלת ההסכמה. שכנותיה של לוב, טוניסיה ואלג'יריה, סירבו לבקשת טורקיה להתיר פעילות מטוסים טורקיים משטחן. אם תחליט טורקיה לפרוש מטוסי F-16 שלה בבסיס בלוב יהווה הדבר צעד משמעותי ביותר והאפשרות הזו כבר אוזכרה בתקשורת הפרו-ממשלתית בטורקיה.
עקב כל זאת אפשר לצפות להמשך המתיחות בין מצרים וטורקיה סביב לוב בשבועות ובחודשים הקרובים.
מבוסס על כתבה באתר Forbes מיום 9 ביולי 2020.
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)
|