|
במקור נכתב על ידי ariel_zuk
יש שיקול רציני של עלות מול תועלת.
קודם כל, כשמתכננים טיל בליסטי בין יבשתי, האם כדאי בכלל להשקיע בהקטנת הדיוק עד לכדי מטרים בודדים כשרש"ק גרעיני הולך להשמיד עיר בגודל בינוני גם עם סטייה של מאות מטרים ממרכז המטרה?
זה בדיוק מה שרצו האמריקאים עם MX.
לדוגמה הפיסמייקר קדם למינוטמן.
פיסמייקר? זה היה כינויו של מפציץ בוכנה + סילון, B-36. מה הוא קשור?
עם זאת, הוא היה יותר מדויק ממנו, משמעותית. הסיבה טמונה בראש ביות אינרציאלי שעלה באותה תקופה $300,000.
אם אתה רוצה להוזיל מערכת אינרציאלית, אתה מוסיף לה מערכת GPS שמכיילת את ה INS ומאפשרת להגיע לדיוק רב של ה INS מכיוון שהסטייה תלויה במרחק שעבר ראש הביות מנקודת הכיול האחרונה.
עם זאת, גם GPS לא כל כך מדויק, ויכול לסטות עד כ-5 מטרים עם קשר לוויני רציף, בתצורה הנוכחית (GPS 2), על נקודה מאוד איטית. טיל שמאיץ בנקודה מסוימת למעל 25 מאך, כנראה יקבל שגיאת טלמטרייה גבוהה יותר, וכך גם במערכת ה INS.
יש מספר נקודות במסלול הטיל שמהירותו רחוקה מאוד ממה שציינת ולכן ניתן להשתמש במערכת ניווט לוויינית. בכל מקרה לא ניתן לסמוך עליה בשל אפשרות שיבוש מחד, ומאידך בעת כניסת גו"ח לאטמוספרה במהירות שציינת ממילא היוניזציה תמנע קליטת RF ולכן INS תמיד יהיה עדיף.
עכשיו, בוא נסתכל על אופציות אחרות להנחייה. יש הנחייה אופטית, אך בגלל החום העצום שטיל בליסטי מתמודד איתו, גם עם מערכת קירור סופר יקרה, החיישן יצטרך להתמודד עם כמות רעש ענקית, מה שכמובן מקטין את הדיוק.
כמו כן, המגבלות הפיזיות על ניהוג הטיל במהירות כה גבוהה גם משפיעות.
מה שאמרתי נכון גם למכ"מ. טמפרטורה גבוהה מתורגמת לרעש גבוה, גם בתחום הזה של הספקטרום.
החץ, לצערי הרב, לא רלוונטי לדיון. יש לו יתרון מכריע לעומת טיל ביניבשתי, והוא הטמפרטורה השוררת מחוץ לאטמוספרה.
כמובן שהטמפרטורה היא לא 0 מוחלט, אך היא הרבה מתחת ל-0° צלזיוס, מה שאומר שאין צורך בקירור החיישן האופטי (קירור יכול להפוך חיישן כזה לפי כמה יותר יקר),
שיקול המחיר במערכת הגנה מסוג זה הוא אפילו לא משני.
וכמעט ואין רעש, מה שאומר שהחיישן מאוד אפקטיבי.
גם בחלל יש קונטרסט גבוה בין המטרה לחלל, אלא אם כן משתמשים בשמש בתור הסוואה.....
|
ראשי
צ'אט
14-10-2020, 03:10
מצב כלאיים
