תגידו בבקשה חברי היקרים, את הידיעה הזאת צריך היה בכלל לפרסם...?
עכשיו אם אני יושב בעזה אטווח את הכלים שלי על השבילים שצה"ל פורץ אותם "בבוא יום הפקודה"
חבל שלא פרסמו גם איזה כוחות ישתתפו ותאריך "יום הפקודה"...



מחלקת הביצורים של פיקוד הדרום מוציאה לפועל פרויקט בעוטף עזה בשם "דרך השדות", שבמסגרתו נסללים שבילים לגבול הרצועה, שעליהם ינועו בשעת פקודה כלים צבאיים לעזה.

מטרת סלילת השבילים החדשים היא לצמצם את הפגיעה בשדות החקלאיים של יישובי עוטף עזה. מדובר בהפקת לקחים ממבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, אז כלים צבאיים רמסו מאות דונמים של שדות חקלאיים בדרכם אל הלחימה בתוך רצועת עזה.

בנוסף לשדות החקלאיים, באותו מבצע נפגעו גם שמורות טבע, ונזק רב נגרם לחי ולצומח. לאחר "צוק איתן" שולמו 30 מיליון ש"ח פיצויים לחקלאים ששדותיהם נהרסו כתוצאה מתנועת טנקים ונגמ"שים שהשתתפו בקרבות.

הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות בעוטף עזה. עלותו היא מיליון ש"ח והעבודה עליו צפויה להסתיים בתוך שנה. עד כה, נסללו 4 קילומטרים של שבילים, מתוך העשרות שצפויות להיסלל. בנוסף לסלילת השבילים, הפרויקט גם כולל בניית מיגון לכוחות צה"ל ובניית שטחים לכינוס כלי צבא.

"מטרת הפרויקט היא להגיע למקסימום מוכנות צבאית אל מול רצועת עזה ויכולת תמרון גבוהה, ומצד שני להפחית ככל הניתן את הפגיעה באזורים החקלאיים ובשטחי הטבע באזור הגבול", אמר רס"ן שמעון בן מויאל, ראש מחלקת ביצורים בפיקוד דרום.




https://www.msn.com/he-il/news/othe...u?ocid=msedgdhp

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מבטיח לך שכל בטונדה שמונחת בטווח תצפית אופטית- ממופה בחמ"לים של החמאס. אז מה יזיק קצת יח"צ לצה"ל של שמירה על ערכי הטבע ושיתוף פעולה אזרחי?

מעבר לזה שאני מסכים עם rigerriger, אני גם לא זוכר שבמבצעים האחרונים האישו עם הלחימה בעזה היה התמרון והכניסה, אלא הלחימה וההתבססות והשגת הישגים משמעותיים בתוך השטח עצמו.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

גם חיזבאללה יודעים היטב מהיכן כוחותינו יגיעו. תא השטח אינו משתנה.
הסוד הוא מתי, כמה ואיך.

יחד עם זאת, אין כל ספק שמחב"ם פשטו את הרגל ממזמן וגם ידיעה כזו, על אף שנזקה אינו רב, מוטב היה שתוצנע.

יש כבר שבילים מובילים לעזה...
מניח שמדובר על הרחבה\ הגדלת הכמות.

הפרסום זניח, אם תגיע לאזור שלנו, עם תנועת כלי הרכב שיש פה, קל לראות הכל.
בטח ובטח שמדובר בכלים גדולים כמו כלים צבאיים, תעשיתיים או חקלאיים שאלו בעיקר נוסעים באזורים האלה.
החיפוי היחידי מהעיניים של שכנינו שיש לך זה רק שינויים טופוגרפיים.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

אני חושד שהרבה ממה שכתוב כאן שגוי, בין אם בכוונה או בהפוך על הפוך. דבר אחד כן בטוח - אין מה להתרגש משום דבר שנכתב בידיעה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא אתייחס להאם נכון או לא נכון לפרסם את הנושא .

אבל אני כן רוצה לעלות נקודה שבצוק איתן הרבה מהשטחים החקלאיים שצמודים לגדר נפגעו כתוצאה ממעבר פרוע ולא מוצדק של רק"מים (ואני לא מדבר על נהיגה מבצעית אלא על נהיגה מנהלתית בתוך שטחי הכינוס) שרק"מ נוסע באלכסון רק בשביל לקצר לעצמו טיפה את הדרך הוא לא מבין שהוא הורס כאן שדא של חקלאי שעובד קשה עליו

מעבר לכך כמויות הזבל העצומות שנזרקו שם בתוך השדות והלכלוך היו פשוט מגעילות ואני בספק אם החקלאים קיבלו את הפיצוי הראוי לכך בשביל לנקות ולהחזיר את השטח לקדמותו

ולכן אני חושב שזה כן משהו שראוי לחשוב עליו למבצעים הבאים שלצערנו יבואו עלינו בשנים הבאות.
צריך למנות מישהו (איזה רס"ר או מישהו בעל סמכות) שיהיה אחראי על תא שטח מסויים וידאג לניקיון ולהגיינה של שטח הכינוס

ובאופן כלל צהלי להקים מעין מפקדה/חמל קטן שתדאג לתיאום של הבאת מכולות אשפה לשטח הכינוס ופינויים שירותים כימיים וכו...

אם דברים כאלה עובדים בתרגילים (למרות שזה מאוד טעון שיפור ) אז זה צריך לעבוד גם במלחמה

אגב זה לא שלא היה בכלל זה פשוט היה מעט מדי ומאוחר מדי...