העלתי לוויקיפדיה העברית ערך ראשוני על "מבצע רביב" במלחמת ההתשה.
אני בטוח שהוא רצוף טעויות והשמטות רבות. במיוחד חסר חומר על המהלך הקרקעי של הפשיטה. אשמח להערות מכם, אם בפורום ואם ישירות בערך המדובר:

התוכן כפי שהוא עכשיו:

מבצע רביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע רביב הוא מבצע שנערך במהלך מלחמת ההתשה, ב-9 בספטמבר 1969, ובו פשט כוח שריון של צה"ל, מוסווה ככוח מצרי, על יעדים צבאיים לאורך חמישים קילומטרים בחוף המערבי של מפרץ סואץ. בפעולה השתתפו יחידות מחיל השריון, בסיוע חיל הים וחיל האוויר. על אף שהייתה זו אחת הפעולות המוצלחות והנועזות של צה"ל, היא אינה מוכרת לרבים.

רקע

במהלך מלחמת ששת הימים לקח צה"ל שלל מספר גדול של נגמ"שים וטנקים מתוצרת סובייטית ובכללם טנקים מדגמי T-54 ו- T-55 שנקראו בארץ "טירן". נוכחותו של רק"ם מתוצרת סובייטית בסדר הכוחות הצה"לי אפשרה תכנון פעולת הטעייה בעורף המצרי. עם פרוץ מלחמת התשה במרץ 1969, החל צה"ל ליזום פעולות התקפיות לאורך הקו ובעומק שטח-האויב, ולא הסתפק עוד בפעולות המגננה שבהן נקט מאז מלחמת ששת הימים. מטרת שרשרת הפעולות הזו היתה להעביר את הלחימה לשטח המצרי ולגרום למצרים פגיעה טאקטית ומוראלית.

הכנות למבצע

מיוזמי ומתכנני המבצע היה שלמה באום מפקד סיירת חטיבה 7.

מבצע אסקורט

כהכנה למבצע, ב 7 בספטמבר 1969 פשטו אנשי הקומנדו הימי על שתי ספינות טורפדו מצריות והטביעו אותן באמצעות מטעני עלוקה. פעולה זו נועדה למנוע את גילוי פעולת ההנחתה של כוחות השריון. הפעולה הוכתרה בהצלחה אך נהרגו בה שלושה לוחמים בתקלה מבצעית.

הרכב הכוחות

• כוח שריון בהרכב של 6 טנקי שלל מסוג טיראן ו- PT76 ושלושה נגמ"שי בי.טי.אר- 50 מיחידה 88 ("דב לבן") שאוישו ע"י לוחמי סיירת השריון של חטיבה 7. הטנקים הוסוו בסכימת הצביעה המצרית לצורך הטעיה.
• שלוש נחתות (נט"קים) מדגם 36 של שייטת 11 של חיל הים: אח"י עציון גבר, אח"י קיסריה ואח"י שקמונה, שנבנו במספנות ישראל והועברו ביבשה לאילת.
• כח לוחמי קומנדו משייטת 13 בסירות ברטראם.
• מספר רביעיות סקייהוק מטייסת העמק.

לפיקוד על המבצע מונה אל"ם ברוך הראל (פינקו), וסגנו היה רס"ן שלמה באום שפיקד על סיירת חט' 7.

מהלך המבצע

בערב המבצע הועמס כח השריון בראס-סודר על גבי 3 נושאות הטנקים ועוד באותו הלילה הפליג לעבר אל-חפייר, כ-40 ק"מ דרומית לעיר סואץ, כשהוא מאובטח ע"י לוחמי הקומנדו הימי בסירות ברטראם. אנשי הקומנדו תפסו את ראש הגשר להחפה ללא קרב, והנחיתה החלה ב- 9 בספטמבר לפנות בוקר. מיד לאחר הנחיתה, החל הכוח המשוריין בתנועה מהירה דרומה. לאורך 50 ק"מ הוא תקף נקודות משמר, תחנות צבא, תחנות מכ"ם ימיות ואוויריות, כלי רכב צבאיים ואזרחיים שנעו לאורך הציר, עמודי חשמל ומאהלים. במהלך המבצע הגיע לאזור התקיפה הגנרל המצרי שפיקד על הגזרה ונדרס כשניסה לעצור את הטנקים שחשב למצריים. הכח נע במהירות והחריבו בדרכם את מחנה אבו דראג'. למרות כח האש הגדול שהפעילו הטנקים, התגובה המצרית הייתה חלושה כנראה כתוצאה מההטעיה המוצלחת. הטנקים והנגמ"שים שהו על אדמת מצרים כעשר שעות במהלכן הסבו למצרים אבידות קשות. לכוח הפושט היה פצוע קל אחד. במבצע המשולב השתתפו גם סקייהוקים מטייסת העמק, שתקפו תחנות מכ"ם בעומק השטח. אחד המטוסים נפגע מאש נ"מ באזור ראס זעפרנה וטייסו, חגי רונן, נטש אותו מעל מפרץ סואץ ונעלם במים. החיפושים אחריו לא העלו דבר והוא הוכרז חלל. כעשר שעות אחרי ההחפה, חבר הכוח המשוריין אל הנחתות צפונית לזעפרנה ושב לאבו-זנימה בחוף הישראלי של המפרץ.

תוצאות המבצע

במבצע נהרגו חיילים ושוטרים מצריים רבים. ההערכות על מספרם נעות בין 70 ל- 150 ובינהם מפקד הגזרה. צה"ל איבד מטוס סקייהוק שננטש מעל מפרץ סואץ וטייסו, רס"ן חגי רונן, הוכרז נעדר. בעקבות מבצע "רביב הדיח גמאל עבד אל נאצר את צמרת הפיקוד הצבאי המצרי, ובכללה את הרמטכ"ל, גנרל אחמד איסמעיל עלי ומפקד חיל-הים. הצלחת המבצע הייתה בין הגורמים לביסוס העליונות האווירית של חיל האוויר בזירה ונודעה לה חשיבות טקטית ומוראלית.

לקריאה נוספת

• אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול (מלחמת ההתשה - "תרנגול דמיוני עד מטורף"), ספרית מעריב, 1990
• צה"ל בחילו, מרדכי גור, יעקב ארז, אילן כפיר הוצאת רביבים, עמ' 131
• רוח רפאים מעל קהיר" - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה, דני שלום, הוצאת באוויר - פרסומי תעופה

קטגוריות: צה"ל: מבצעים | מלחמת ההתשה

אז מה

לא

מה היה תפקידו של פינקו באותו זמן? האם נתפסו שני טנקי T-62 ואיך נמצא להם מקום בנט"קים? מי פיקד על המבצע בעורף? האם המפקד הדרוס היה מצרי או סובייטי, ומה שמו?

אז מה

כי הפרט הזה באמת נראה לי כמו הנפצה.

המקור , וגם כאן, הם ספרים של אחד סימון דונסטאן.
לגבי פינקו - לפי אתר יד לשריון הוא היה בין תפקידים - סמח"ט 7 ומח"ט 14.

אז מה

בעקבות המבצע הנשיא התרגז מאוד וקיבל התקף לב...
החזיק מעמד עוד שנה והלך לעולמו (אללה ירחמו)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

שבדקו וסימנו את חוף הנחיתה והנחיתו את הנט''קים
ובסיום המבצע שהיה כידוע לא במקום המתוכנן
בדקו סימנו והנחיתו את הנט''קים שפינו את הכח הפושט

אותם לוחמים הצטרפו לכח הפושט לאורך כל הלחימה ואף השתתפו בה בפועל

בן דודי ז''ל מסיור 7 מסר לי אז הרבה רשמים
יש באמתחתי גם כמה תמונות ואשתדל להביאן בהמשך

שלבתי את הערותיך בערך.
אם תסכים לשלב גם תמונה משלך בערך זה יהיה נהדר.
האם בן דודך ז"ל נהרג ליד החרמונית?

אז מה

כי בזמן ההוא הייתי משוחרר בבית...חזרתי לקבע בהמשך
ולא...בן דודי ז''ל צלח בשלום את כל המלחמות כולל יום כיפור
בה ככל הזכור לי כמילואימניק נלחם בסיני וליד הגשרים לאפריקה
ונפטר לצערי לפני כשנה בביתו באופן פתאומי

מן הסוג שאינו מעורר בעיות של זכויות יוצרים

אז מה

אלי לנדאו צילם אז מאלאן תמונות ככתב צבאי (ומכר אותן ללוחמים בכסף מלא)
ככה שאם תצליח להגיע אליהן יהיה לך מאגר אין סופי
לי אין כרגע סורק אז צילמתי כמה ויצא ממש גרוע

התמונות של לוחמי שייטת 13 צולמו לאחר מבצע אסקורט, בלילה שקדם למבצע רביב. באותו מבצע חדרו לוחמי השייטת למעגן ע'רדקה בצפון מפרץ סואץ עם שני חזירים והשמידו באמצעות מוקשי עלוקה שני סט"רים P-183 שהיוו איום על הנחתות. בדרכם חזרה התפוצץ אחד החזירים בגלל תקלה במנגנון ההשמדה העצמית ושלושה לוחמים - סגן (מיל') שלמה אשל, רס"ל עודד ניר ורס"ן רפי מילוא - נהרגו. פרטים מלאים על המבצע באשכול הזה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מי מצולם בכל תמונה? ולמי עלי לתת קרדיט.
אני מקווה שלא ל- $$$אלי לנדאו$$$

אז מה

איכשהו התגלגל למשמורתי אלבום של יח' 707 ז''ל
וממש אין לי מושג מי צילם....הלוחם שנראה בשתי תמונות בגדול שמו קוזי
הלוחמים שנראים בתמונה עם עוזים ואף אנים בבירור אינם מהיחידה...אולי מסירת 7

(וסליחה עם לוחמי חיל הים).
היא מטושטשת במקור או רק בצילום שלך?

אז מה

מצאתי תמונה אחרת כאן אבל אין לי מושג מה המקור.
נראה כמו העמסה של T-54 בסוף המבצע (הנחיתה היתה בלילה)

אז מה

פנס הא.א הופיע רק ב- 55. ב- T54 הוא לא היה קיים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי salak (וסליחה עם לוחמי חיל הים).

שני העוזיסטים והאף.אניסט , כמו גם הקצין שנראה בתמונה השניה מתחת לה ,
לבושים בחגורות-הצלה שניתנות לנספחים בכ"ש חה"י - לא בחגורות המתנפחות
של צוותי כה"ש , כך שככל הנראה הם אכן לא מחה"י...

A friend in need - is a friend indeed

הנה דוגמא מצויינת על יכולת הפעולה של יחסיי הציבור.

מבצע רביב, שעולה בנעזותו ובתוצאותיו על כל הפעולות של סיירת מטכ"ל ושייטת 13 גם יחד, היה כולו מבצע של חיל השריון, ולמרות זאת כמעט כל התגובות ורוב התמונות הם של חיל הים שמילא תפקיד זניח במבצע, נכשל בנסיון הראשון במילוי תפקידו, ולבסוף ביצע אותו עם שלושה הרוגים.

גם אשכול נוסף באתר זה אודות מבצע רביב מספר רק את חלקו של ח"י, ואילו "חלקו" של השריון - עיקר המבצע - כאילו לא היה...

חיל השריון: אוכלים חרא. נושמים אבק. חושבים גריז. יוצאים זבל. ישנים בעמידה. נלחמים בישיבה.

אני חושב שהערך מדגיש את מרכזיות השריון.
נשארו לי כמה שאלות פתוחות.
מה היה ההרכב המדוייק של הטנקים (טירן4, טירן5 ו PT-76)
מי בדיוק לחם בטנקים? אנשי איזה גדוד מחט' 7.
מי היה ב- BTRים דב לבן או סיירת 7?
האם נתפסו T-62? (אני נוטה להניח שלא, למרות כמה מקורות משניים שטוענים כך)

אז מה

המשקל של הסיירות המיוחדות במלחמה כוללת שואף ל0 אחד גדול.
תבדוק מה עשתה סיירת מטכ"ל במלחמת יום הכיפורים..
סיירת צנחנים בפיקוד מופז השמידה ואי ואי ואי 4 משאיות אספקה עירקיות ברמה ולאחר מכן " במבצע נוסף " היא ייצאה בשן ועיין ורק בזכות הטייס יובל אפרת היא נחלצה...
כנ"ל הבולשיט ש890 כבשו את החווה הסינית - עוד אחד מסיפורי הפוגי של איציק מרדכי הם הרי הגיעו בקושי לטירטור 43 ושם לצערי הרב הם נטבחו אני בספק האם הם חיסלו ולו חייל מצרי אחד באותו קרב אומלל והשריון חטיבה 14 שכבשה את החווה נדחקה לשולי ההיסטוריה ורק בזכות מעטים שלא הסכימו לקבל את הגזירה לאט לאט האמת מיתגלת..
אבל מה לעשות ההיסטוריונים והלוביסטים ימשיכו במדיניות זריית השקרים- וכמו שכתבת למשל על מבצע רביב, הרי על חטיפת הקצינים הסורים בלבנון לשם השבת שבויים מצה"ל נכתכ כה רבות למרות שאת הפעולה עצמה הייתה עושה כל מחלקת חי"ר בינונית בקלי כלוטו....
זה המצב ,אנחנו נעשה את המלחמה נאכל גריז ואבק והרבה חרא והסיירות ימשיכו לקבל את התהילה וכמו שאומר הנכד שלי גל למה? ככה ...
תשאל את כל מפקדי החי"ר במבצע " עופרת יצוקה" אני שאלתי חלק מהם האם הם יצאו למלחמה ללא טנקים , הנדסה ותותחנים החילות שעושים את רוב העבודה אבל משום מה הם תמיד בשוליים - והם יואמרו לך בפסקנות בלי היחידות הללו אנחנו לא זזים סנטימטר..מה שחשוב זה סיירות סיירות סיירות ,במידה והם כל מבריקים ועזי לב איך הם ואמ"ן גם חיל מלוקק שלא מספק את הסחורה כבר זמן רב לא הצליחו למצוא ולחלץ את גלעד שליט..
נכון שהמציאות היא לא של רמבו שלוחם בעורף האויב ומשחרר שבויים אבל...
תבדוק כמה חיזבלונים נהרגו בלבנון ממארבי ארטישוק וכמה ממארבי חי"ר ותספור את התהילה שקיבלו החירנק'ים שיש לי אילהם המון כבוד בניגוד לדעתי על הסיירות המיוחדות לעומת האי אזכור של השיריון ותבין הכל- למרות שאני מעריך שאני לא מחדש דבר ,מה שהיה זה מה שיהיה...

דני - אני מסכים איתך. אני רואה שבכל דור של שריונרים יש את אותן טענות
אתה מרגיש ככה לגבי תקופת ההתשה בסיני ואני מרגיש כך לגבי ההתשה בלבנון.

אבל אין מה לעשות...כל השושו והמקוצררים והילת המבצעים ה"מיוחדים" לא תעלם לעולם. זה חלק מתרבות הסיירות וה"מיוחדות".
בגלל זה הכומתה שלנו הייתה שחורה ותשאר שחורה..כי אנחנו עושים את העבודה השחורה.

אני מאמין שכל אחד מהשריונרים יודע מה הוא תרם ותכלס זה מה שחשוב.
אגב באשכול אחר על התבור הגבתי גם באופן דומה - החי"רניקים אוהבים להתעסק באופן אובססיבי עם הנשק האישי כאילו זה ורק זה יכריע את הקרב, בעוד שבפועל הם פעמים רבות רצים אחרי הקוליסים של הטנק - לא מזלזל חלילה באף חי"רניק!

ברור שאנשי החי'ר מצטיינים ביחסי ציבור העומדים ביחס הפוך לביצועיהם בשדה הקרב.

הנה מלחמת יום כיפור נזכרת בציבור בעיקר ע"י קרבות כושלים של החי"ר בחווה הסינית ובחרמון, כלומר מכל החי"ר המפואר לחמו 2 גדודים... ובמסע יחסי ציבור הם הופכים קרבות כושלים אלו לנצחונות, מבלי לציין, כמובן, את מי שבאמת נלחם שם : חטיבה 14 וכח שפיפון.

אלא שאני רואה את הדברים מנקודת מבט אחרת: התהילה המפוקפקת אינה מענינת אותי, ולא אכפת לי אם יתנו לאנשי החי"ר מלוא החופן מדליות, ומצידי הם יכולים לתלות אותם על האף...

הבעיה היא רצינית יותר: יחסי הציבור מביאים את אנשי החי'ר לדרגות בכירות ולמינויים במטכ"ל, והם מצידם ממנים עוד מאנשיהם לתפקידים בכירים.
כתוצאה מכך, צעיר מוכשר שרואה את עתידו בצה"ל, יתגייס ליחידת חי'ר, ויפנה עורף לשריון למרות שהשריון הוא הכח המרכזי בצהל.
בעיה נוספת היא הסיירות והיחידות המיוחדות שעיקר כוחן הוא בשו-שו הסודי והדרמטי שמושך את המתגיסים הצעירים והמוכשרים. ביחידות אלו הם משרתים כחיילים פשוטים, ואילו אם הם היו מתגיסים לשריון, תותחנים, הנדסה, הם היו הופכים לקצינים, שתרומתם לבטחון ישראל חשובה לאין ערוך מהשרות בסיירת, שכמו שציינת עשו מעט מאד במלחמה.

חיל השריון: אוכלים חרא. נושמים אבק. חושבים גריז. יוצאים זבל. ישנים בעמידה. נלחמים בישיבה.

חרדתך לכבוד השריון נוגעת ללב ואינה לענין
איש בפורום זה אינו מטיל ספק ולו קטנטן במרכזיות בנועזות ובכושר ההכרעה של השריון במבצע ובכלל
ואכן כותב הערך הקדיש את מירב תיאוריו (ובצדק) לפעולת השריון במבצע
כותב שורות אלו הוסיף פרטים שחסרו בתיאור המבצע שראוי היה שקוראי הערך בעתיד יהיו מודעים אליהם
חבל אגב שבהזדמנות זאת גמזת ממסירותם תושיתם ופועלם של לוחמי יחדות אחרות
ברור לכל בר דעת שללא מבצע אסקורט בהם הוטבעו הסט''רים המצריים
לא יכול היה מבצע רביב לצאת אל הפועל כי הנט''קים האיטיים היו הופכים להם לטרף קל
וברור לכל בר דעת כי ללא פעילות הנט''קים המבצע לא היה יוצא לפועל ולא ארחיב
וגם ללא בדיקת חופי הנחיתה סימונם והנחתת הנט''קים לא היה העסק זז
וכנ''ל יחידות נוספות שתרמו את חלקן למבצע ולא הוזכרו כאן שתרומתן למבצע היתה חיונית עד קריטית.

אני מצמצם את שפתיי ומנסה להוציא שריקת התפעלות נוכח התאור הדרמטי של פעולת חיל הים שבלעדיהם אנה אנו באים.

בטרפדות יכול היה חיל האויר לטפל ואז הינו חוסכים שלש משפחות שכולות המצטרפות למשפחות שכולות אחרות כתוצאה מפעולותיהם הכושלות של השייטת, כמו הפעולה בנמל אלכסנדריה, שם יש לשייטת נעדרים עד עצם היום הזה.

כמובן שבלי הנחתות המבצע לא היה מתבצע, ומכאן ברורה החשיבות הרבה של נחתות בצה"ל - כל כך רבה שחיל הים חיסל את שייטת הנחתות....

חיל השריון: אוכלים חרא. נושמים אבק. חושבים גריז. יוצאים זבל. ישנים בעמידה. נלחמים בישיבה.

יש מקום לכולם.
בשנים האחרונות כולנו עדים למגמה רוויזיוניסטית, ומבורכת, שמדגישה מחדש את תרומתו של החפ"ש בגדוד.
מה שאנחנו, לוחמי המקלדת, צריכים לתרום, זה לא פוסטים מתלהמים המגמדים את קורבנם והשיגהם של אחרים, אלא תוכן משלנו.
תיאורים מדוייקים, מרגשים ומלמדים של מה שעשו היחידות הקרובות לליבנו.
ועדיף לא רק בפורומים של יודע סוד אלא באתרים כמו הוויקיפדיה העברית אליה יגיע כל תיכוניסט שכותב עבודה או מתלבט מה למלא במנילה.

זה מה שנהדר כל כך בדמוקרטיזציה של הפרסום שהביאה איתה הרשת.

אגב חייל אפור, למישהו יש מושג מי נתן סיוע ארטילרי למבצע מעבר למפרץ? B.A?

אז מה

באשר לשאלתך האחרונה- צר לי. המבצע נערך 4 חודשים לפני גיוסי לצה"ל. אמנם למדתי את המבצע בקורס קציני קשר, אך איני זוכר אם נכלל שם רכיב סיוע ארטילרי. אולי IRIR, בוגר ההתשה יכול לעזור.

.

לאחר מחשבה שניה, לאחר שאימצתי את נבכי זכרוני, דומני שמסתתר שם איזה זכרון עמום אודות סוללת תותחים ארוכי טווח, כנראה 130 מ"מ או שמא 122 ארוך קנה, ששימש תקופה מסויימת בתקופת ההתשה, למיטב זכרוני, בגדוד 405.

.

אני מתבסס על המשפט הבודד הבא מן הטקסט באתר "יד לשריון":

"לכוח הפושט סייעו תותחים ארוכי טווח שפרסו בגדה המזרחית."

המרחק לגדה המערבית עמד על כ-25 ק"מ - האם זה בטווח התותחים שציינת?

אז מה

לתותחי ה-130 מ"מ היה טווח 27 ק"מ. ל-122 ארוך היה טווח של כ-21 ק"מ.

.

האם התותחים היו מתנייעים באופן שיכלו לעקוב אחרי תנועת הכוחות בצד המערבי?

אז מה

נגררים

.

כמי שהיה בסרט במוצב המזח [ אומנם לא ראינו כמעט כלום אבל בעקבות ההכנות לפעולה ידענו שמשהו מתבשל ]לא היה במבצע רביב שום סיוע ארטילרי בגלל המרחק ומשום שהיה רצוי שלאחר השמדת הכוח המצרי במפרץ ע"י חיל הים וכל הכבוד לו על כך ,היה חשוב שהפעולה תעשה בכמה שיותר שקט על מנת לא להעיר " פילים מרבצם".

לא אצטרף להתלהמות שלך המיותרת
ולא אמנה קרבות מיותרים כשלונות מחפירים ואבדות רבות מנשוא
של אחרים....וכאלו לא חסרים לאף יחידה חיל ופרטיים
ואני קורא למנהלי הפורום למחוק את פרקי ההתלהמות המיותרים מהשרשור

מחזק את דברי שקדי

גם לדעתי אין לאפשר תגובות ברמת טוקבק (או נמוך מזה), ובמיוחד לגבי נפגעים בקרב

עם ההתלהמות אתה התחלת: "מה הוא קופייץ"

עדיף שתענה לענין ולנושא, ותחדל מהניסיונות להטפת מוסר - אני זקן מדי בשביל זה..

ובאשר לנפגעים בקרב, גם כאן באה לביטוי פטרוניות שאינה במקומה - כאילו לא קברתי במו ידיי כמה מחבריי שנפלו במערכה.

חיל השריון: אוכלים חרא. נושמים אבק. חושבים גריז. יוצאים זבל. ישנים בעמידה. נלחמים בישיבה.

במפה הזו מצויינת גם הסקה, מישהו יודע במה מדובר?
פינוי הפצוע? מודיעין?

אז מה

מבצע רביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://he.wikipedia.org/skins-1.5/common/images/magnify-clip.png]

טנק טירן 5, שבכמוהו נעשה שימוש במבצע רביב. טנקים אלה, מתוצרת ברית המועצות, היו בשימוש בצבא מצרים, ובכך תרמו לאפקט ההפתעה במבצע.


מבצע רביב הוא מבצע צבאי שנערך במהלך מלחמת ההתשה, ב-9 בספטמבר 1969, ובו פשט כוח שריון של צה"ל, מוסווה ככוח מצרי, על יעדים צבאיים לאורך חמישים קילומטרים בחוף המערבי של מפרץ סואץ.

בפעולה השתתפו יחידות מחיל השריון, בסיוע חיל הים וחיל האוויר. על אף שהייתה זו אחת הפעולות המוצלחות והנועזות של צה"ל, היא אינה מוכרת לרבים. הפעולה נודעת גם כ"מלחמת עשר השעות".


רקע

במהלך מלחמת ששת הימים לקח צה"ל שלל מספר גדול של נגמ"שים וטנקים מתוצרת סובייטית ובכללם טנקים מדגמי ו- T-55 (שהוסבו לשימוש בצה"ל ונקראו טנקי "טירן 5"), הטנק האמפיבי הקל PT-76 והנגמ"ש BTR-50. נוכחותו של רק"ם מתוצרת סובייטית בסדר הכוחות הצה"לי אפשרה תכנון פעולת הטעייה בעורף המצרי.

עם פרוץ מלחמת התשה במרץ 1969, החל צה"ל ליזום פעולות התקפיות לאורך הקו ובעומק שטח-האויב, ולא הסתפק עוד בפעולות המגננה שבהן נקט מאז מלחמת ששת הימים. מטרת שרשרת הפעולות הזו הייתה להעביר את הלחימה לשטח המצרי, להשיג עליונות אווירית, לאלץ את המצרים לפצל את כוחותיהם, ולפגוע במצרים פגיעה טאקטית ומוראלית.



ההכנות למבצע

תכנון המבצע הוטל על מטה משותף של מפקדת גייסות השריון בראשות האלוף אברהם אדן (ברן) ומפקדת חיל הים בראשות האלוף אברהם בוצר. כמפקד המבצע מונה סא"ל ברוך הראל (פינקו) שהיה סמח"ט 7 במלחמת ששת הימים והמתין למינויו כמח"ט בחטיבה 14, הראל הוביל את התכנון הפרטני של המבצע. לסגן המפקד מונה רס"ן שלמה באום, יוזם המבצע, שהיה אז מפקד סיירת חטיבה 7.

בשבוע שלפני המבצע הוסעו הטנקים והנגמ"שים בלילות, בנסיעה על זחליהם, אל נקודת ההעמסה בראס סודר. שם הם נצבעו לצורך הטעיה בסכימת צביעה מצרית צהבהבה והוטענו בתחמושת עודפת ודלק רזרבי. הלוחמים קיבלו מדים מצריים ובינהם שובצו גם מספר דוברי ערבית ומספר לוחמים מיחידה 707 שנועדו להכשיר את חוף הנחיתה ונקודת ההעמסה על הנחתות.



מבצע אסקורט

בכדי למנוע את גילוי ויירוט פעולת ההנחתה של כוחות השריון. פשטו בליל ה-7 בספטמבר 1969 אנשי הקומנדו הימי על שתי טרפדות מצריות מדגם מדגם פ-183 במעגן הצי המצרי ראס סאדאת דרומית לעיר סואץ. שמונת הלוחמים הגיעו אל הספינות באמצעות כלי שייט מסוג "חזיר" והטביעו אותן באמצעות מטעני עלוקה. הפעולה הוכתרה בהצלחה אך נהרגו בה שלושה לוחמים: סגן (מיל') שלמה אשל, רס"ל עודד ניר, ורס"ן רפי מילוא, כאשר מנגנון ההשמדה העצמית של אחד המטענים הופעל במהלך הנסיגה. הלוחם אריה יצחק (אריו), היחיד שנותר בחיים מצוות ה"חזיר", אותר על ידי מסוק כשהוא שוחה וגורר אחריו את גופות שלושת חבריו.



הרכב הכוחות

• כוח שריון בהרכב של 6 טנקי שלל מסוג T-54 טירן 4 ו-PT-76 אשר הועדפו בגלל משקלם הנמוך
• כוח חרמ"ש המורכב משלושה נגמ"שי BTR-50 מיחידה 88 ("דב לבן") שאוישו ע"י לוחמי סיירת השריון של חטיבה 7
• שלוש נחתות (נט"קים) מדגם 36 משייטת 11 של חיל הים: אח"י עציון גבר, אח"י קיסריה ואח"י שקמונה, שנבנו במספנות ישראל והועברו בדרך היבשה לאילת
• מספר לוחמים מיחידה 707 של חיל הים
• כח לוחמי קומנדו משייטת 13 בסירות ברטראם
• מספר רביעיות סקייהוק מטייסת 109 ("טייסת העמק")
• סוללת תותחים ארוכי טווח

מהלך המבצע

בערב המבצע הועמס כח השריון בראס סודר על גבי 3 הנחתות ועוד באותו הלילה הפליג לעבר אל-חפייר, כ-40 ק"מ דרומית לעיר סואץ, כשהוא מאובטח ע"י לוחמי הקומנדו הימי בסירות ברטראם. אנשי הקומנדו תפסו את ראש הגשר להחפה ללא קרב, והנחיתה החלה ב- 9 בספטמבר לפנות בוקר. מיד לאחר הנחיתה, החל הכוח המשוריין בתנועה מהירה דרומה. לאורך 50 ק"מ תקף הכוח נקודות משמר, תחנות צבא, תחנות מכ"ם ימיות ואוויריות, כלי רכב צבאיים ואזרחיים שנעו לאורך הציר, עמודי חשמל ומאהלים.

תוך כדי תנועה ירו הטנקים בסלעים מעל הציר כדי שידרדרו ויחסמו אותו בפני תגבורת מצפון. במהלך המבצע הגיע לאזור התקיפה הגנרל המצרי שפיקד על הגזרה ונדרס כשניסה לעצור את הטנקים שחשב למצריים. הכח נע במהירות והשכם בבוקר תקף את מחנה אבו דראג' על והרס את המכ"ם שבו. משם המשיך הכח דרומה לכיוון מחנה ראס זעפרנה. לצורך כיבוש המחנה, חסמו הטנקים את האזור משני צידיו ושני כוחות טיהור רגליים נכנסו לתוך המתחם ופוצצו את המבנים שבו כולל תחנת מכ"ם.

למרות כח האש הגדול שהפעילו הטנקים, התגובה המצרית בשני היעדים העיקריים הייתה חלושה ולא נשלחה כל תגבורת, כפי הנראה כתוצאה מההטעיה המוצלחת. לקראת סוף המהלך זיהו הכוחות חניון רק"ם מצרי בהמשך החוף דרומה, אך לא קיבלו אישור לתקוף אותו.

במבצע המשולב השתתפו גם סקייהוקים מטייסת העמק, שתקפו תחנות מכ"ם ועמדות נ"מ בעומק השטח. אחד המטוסים נפגע מאש נ"מ באזור ראס זעפרנה וטייסו, חגי רונן, נטש אותו מעל מפרץ סואץ ונעלם במים. החיפושים אחריו לא העלו דבר והוא הוכרז חלל.

כמו כן סייעה לכוח הפושט סוללת תותחי חוף שנפרסה מעבר למפרץ.

כעשר שעות לאחר ההחפה, חבר הכוח המשוריין אל הנחתות צפונית לזעפרנה, בנקודה שהיתה שונה מן המתוכנן. אנשי 707 בדקו, סימנו והנחיתו את הנחתות שפינו את הכוח הפושט, והוא שב לאבו-זנימה בחוף הישראלי של המפרץ.



תוצאות המבצע

במבצע נהרגו חיילים ושוטרים מצריים רבים. ההערכות על מספרם נעות בין 70 ל- 150 ובינהם מפקד הגזרה. מספר כלי הרכב המצריים שהושמדו מוערך ב-70, מהם 3 נגמ"שים. כמו כן נתפסו שני טנקי T-62 חדישים. צה"ל איבד מטוס סקייהוק שננטש מעל מפרץ סואץ וטייסו, רס"ן חגי רונן, הוכרז נעדר. בקרב הכח הקרקעי היה פצוע אחד.

בעקבות מבצע "רביב" הדיח גמאל עבד אל נאצר את צמרת הפיקוד הצבאי המצרי, ובכללה את הרמטכ"ל, גנרל אחמד איסמעיל עלי ומפקדי חיל-הים, חיל האוויר, וזירת ים סוף. זמן קצר לאחר המבצע סבל נאצר מהתקף לב - ושנה לאחריו מת מהתקף נוסף. הצלחת המבצע הייתה בין הגורמים לביסוס העליונות האווירית של חיל האוויר בזירה ונודעה לה חשיבות טקטית ומוראלית. ההצלחה עזרה גם לבסס את הקונספציה הצה"לית על יתרונם המוחץ של כוחות הקרקע הישראליים על המצריים ובכך ייתכן שהיא תרמה לכשלים במלחמת יום כיפור.


מבצע "רביב" היה הראשון מסוגו בצה"ל ולמרות חוסר הנסיון בפעולות כאלו והסיבוכים הרבים הכרוכים בכך, התנהל המבצע, מתחילתו ועד סופו, ללא שיבושים אשר הם בדרך כלל מנת חלקם של מבצעים.
– מתוך מכתב מאת הרמטכ"ל חיים בר-לב אל המשתתפים במבצע, 12 בספטמבר 1969

לקריאה נוספת

• אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול, ספרית מעריב, 1990
• מרדכי גור, יעקב ארז, אילן כפיר, צה"ל בחילו, הוצאת רביבים, עמ' 131
• דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה, הוצאת באוויר - פרסומי תעופה
• זאב שיף, מלחמה ללא גבול, 1970.
• דימה אדמסקי, מבצע קווקז : ההתערבות הסובייטית וההפתעה הישראלית במלחמת ההתשה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2006.
• מוצטפא כבהא, חרב אל-אסתנזאף: מלחמת ההתשה בראי המקורות המצריים, יד טבנקין, מכון ישראל גלילי לחקר מדיניות ההתיישבות, הביטחון והחוץ; אוניברסיטת תל אביב, 1995.

קישורים חיצוניים

• לורנס וו. מורז The Mounted Raid
• Middle east: The war and the woman כתבה במגזין TIME מ-19 בספטמבר 1969
• מבצע רביב באתר חיל הים
• מבצע רביב באתר יד לשריון

קטגוריות: צה"ל: מבצעים | מלחמת ההתשה | 1969

אז מה

וידאו שצולם במהלך מבצע רביב ע"י העיתונאי (וקצין הצנחנים במיל') אלי לנדאו ז"ל:
https://jfc.org.il/news_journal/60960-2/102414-2/

מארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים