 |
25-01-2021, 17:23
|
 |
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,795
|
|
דעה: מערך ההגנה האווירי של ישראל אינו הרמטי בפני מל"טים איראניים
מערך ההגנ"א הישראלי בנוי על שני צירים – מטוסי יירוט ומערכות הגנ"א קרקעיות. האיראנים בונים כוח במטרה לשבור את הסימביוזה בין צירים אלו. נראה שבישראל מחכים להוכחה
עמי רוחקס דומבה | 22/01/2021
לאחרונה ערכה איראן תרגיל מרשים של כלי טיס בלתי מאוישים. יכולות איראן בתחום זה אינן צריכות להפתיע איש בישראל. איראן מפתחת כלי טיס בלתי מאוישים עוד מימי מלחמת איראן-עירק, כאשר בעשור האחרון היא עשתה קפיצה משמעותית ביכולות. בין היתר, לפי פרסומים זרים, גם אודות למל"טים אמריקאים וישראלים שנפלו שלל בידיה.
העולם אחרי התקיפה נגד ארמקו
באיראן פועלות אוניברסיטאות מצוינות למדעים מדויקים ומקצועות ההנדסה, ואיראן אינה חוסכת כסף בהכשרת מהנדסים בחו"ל, במקצועות רלוונטיים לתעשייה הביטחונית שלה. נקודת השיא – עד כה - של יכולות תעשיית הכטב"מים האיראנית היא המתקפה שהתרחשה נגד מתקני חברת ארמקו הסעודית בספטמבר 2019.
מדובר במתקפה משולבת של מגוון סוגי כלים שטסו למרחק של כ-900 ק"מ, והצליחו לשטות במערך ההגנה האווירי הסעודי, המבוסס על סוללות פטריוט מדגם מתקדם, שאינו מצוי בישראל. עד היום האמריקאים לא שחררו מידע אודות הכשלים במערכות שלהם באותה מתקפה.
בהקשר הישראלי, המתקפה נגד ארמקו הרימה גבות בירושלים. "פתאום", הבינו בישראל שלא לעולם חוסן. כן, לישראל יש מערך הגנה תלת שכבתי (חץ, שרביט, כיפה), עם זאת, חלקו אינו מיועד למל"טים אלא לטילים. השכבות שכן נועדו להתמודד עם מל"טים, לאו דווקא מספקות חסימה הרמטית.
מל"ט, תלוי בסוג, יכול להגיע עם חתימת מכ"ם קטנה המקשה על האיכון המדויק שלו. גם מתווה הטיסה שלו משפיע על יכולת הגילוי. ויכולת הגילוי משפיעה על יכולת היירוט שלו. אם המל"ט הופך למל"טים, ואלו מגיעים בקבוצה או קבוצות, מכיוונים שונים, תרחיש היירוט מסתבך עוד יותר.
וצריך לזכור, לא צריך להכניס את כולם למרחב האווירי של ישראל, ומתוך אלו שנכנסים, לא כולם צריכים לפגוע במטרה. מספיק בודדים שיפגעו כדי לגרום להרס ותמותה בישראל. אם כלים כאלו פוגעים בתחנות מכ"ם ישראליות למשל, מערך ההגנה האווירי הישראלי מאבד מהאפקטיביות שלו, והגלים הבאים שיבואו, יצליחו יותר. דמיינו תרחיש לחימה אינטנסיבי שנועד להעמיס על מערך ההגנ"א הישראלי.
נכון, מערך ההגנ"א הישראלי כולל גם מטוסי או מסוקי קרב שיכולים ליירט מל"טים כפי שעשו בעבר – גם באמצעות טילי פיתון-5 של רפאל. צריך לזכור כי לא כל טיל אוויר-אוויר נועד להתמודד עם מל"ט, כך שגם החימוש המתאים לכך בחיל האוויר הישראלי מוגבל במגוון ובכמות.
זאת ועוד, מסוקים ומטוסים צריכים לחזור לתדלק, כך שבשונה מסוללת הגנ"א בקרקע, אלו לרוב פתרונות לאיום מידי. אם מדובר על מתקפת גלים, מתוזמנת, שנמתחת על ציר הזמן, עם מגוון כלים במהירויות שונות שטסים לעבר ישראל בגבהים שונים, מכיוונים שונים, יעילות המערך הכולל יורדת.
מערך ההגנ"א הישראלי כולל גם יכולות תקיפה. יש הטוענים שההגנה הטובה ביותר היא התקפה, וצה"ל בנוי על תפיסה זו מאז ימי בן גוריון. להעביר את הלחימה למרחב האויב. עם זאת, בהנחה ואיראן תפעיל מל"טים מספינות בים, משטח איראן, תימן, סוריה ולבנון, ייקח למערך התקיפה הישראלי זמן לסכל את האיומים.
חלק ממחסני המל"טים מצויים בתת קרקע, ולא פשוט לסכל אותם. בטח במרחקים של 1600 - 2000 ק"מ לכל כיוון, עם מערך מטוסי תדלוק באוויר המוגבל ביכולות הקיבולת שלו. מכאן, זה לא מה יש לאיראנים, אלא מה אין לישראל. החולייה הכי חלשה של ישראל, היא זו שמכתיבה את הסיכון.
למאמר המלא: https://www.israeldefense.co.il/he/node/47877
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
