לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
האשכול נעול
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #6  
ישן 01-01-2016, 21:22
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,795
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

פעילות הצבא המצרי בתוך סיני כנגד הטרור האיסלמי נעשית באישור והסכמת ישראל, מאחר ומדובר בהכנסת והפעלת כוחות צבאיים בסד"כ החורג (מאוד)| מהמוגדר בנספח הצבאי של הסכם השלום. ישראל מבצעת איסוף וניתוח מודיעיני שוטף והדוק של המצב בסיני, חלק מהתוצרים מועברים למצרים ומביאים תוצאות מוחשיות בשטח.

ריכוזי הטרור לא נמצאים באיזור התעלה כי פעילי הטרור מסתמכים על האוכלוסיה הבדואית שריכוזיה נמצאים בצפון ומרכז סיני - בנוסף, באותם איזורים הנוכחות המשטרתית צבאית ושלטונית די דלילה והמשילות גם ככה נמוכה.

ו"סתם" בשביל להבהיר את המציאות במצרים - מצרים נמצאת במצב כלכלי ודמוגרפי רע, ומצד שני שואפת להחזיר את ימיה כמעצמה איזורית. פתיחת מלחמה נגד ישראל תגרום לה נזק לא פחות גרוע מזה שייגרם לישראל, והבונוס יהיה שהיא תהפוך למצורעת מבחינת העולם המערבי.

ידעת שגם בימים הכי רעים של שלטון מורסי, שיטוף הפעולה הבטחוני בין המדינות נמשך? אמנם היו בעיות והיו תקלות, אבל זאת רק הוכחה שלא כל מה שנראה לעין הוא מה שקורה בפועל.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 02-01-2016, 20:24
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,192
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי mars_man שמתחילה ב "אני לא הייתי מזלזל בצבא המצרי ובחיילים המצריים"

1. אני חושש מאוד ממצרים. זו מדינה עם הבנה צבאית-מדינית עמוקה ורחבה. הם דואגים לציוד טוב ככל שהם יכולים במגבלות המדיניות והכלכליות שלהם, בהיקף גדול, וממקורות מגוונים (מזרחי, מערבי ועצמי), לדעתי כדי לא להיות תלויים באף מדינה. ברור שהם נערכים לאפשרות תיאורטית של מלחמה נגדנו, לדעתי הם לא נערכים למלחמה ממשית.


2. יכולים אך לא עושים .. הצבא המצרי הוא כחצי מגודלו ב-73' (450,000 לעומת 800,000 אז). כניראה שגם הם לא מתכננים מתקפת "גל אנושי".. הרי "כמות עצומה של חיילים עם אימון בסיסי", במדבר בקצה של קו תקשורת באורך 200 ק"מ, זה נטל ולא נכס. אם יש למצריים שכל, היא לא תנסה לתקוף במין "גל אנושי", ממוכן או רגלי. זה מתכון בטוח לכיתור הארמיה השלישית פי 2.
לגבי רמת האימון- ראה כאן עדות של עריק שהבאתי בעבר (מן הסתם, מגמתית, ובכ"ז) .
ציטוטים נבחרים:
ציטוט:
most conscripts receive rudimentary training at best, according to Robert Springborg, a visiting professor at King’s College in London and an expert on Egypt’s military.

“[They receive] very little training. U.S. reports on training in the armored corps and the air force attest to this,” Springborg said. “The training is low level and erratic and results in extremely poor tank crews and pilots, for example.”

[...] conscription laws changed so that university graduates were only required to serve one year, while their poorer and less-educated counterparts were required to serve three.

“Since the partial downsizing after Camp David, university educated youths have comprised a decreasing proportion of conscripts, so the quality has been dropping,” Springborg said. “Since conscripts are deployed to military enterprises, they lack the in-depth training necessary to maintain and operate sophisticated equipment.”

Hamada’s 30 days of training is a case in point, as he never once operated a firearm. “We ran, we did pushups, all kinds of exercises,” Hamada said. “But I never touched a gun. I’ve never touched a gun in my life.”
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 10-01-2016, 16:56
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
בתגובה להודעה מספר 16 שנכתבה על ידי יצחק-ר שמתחילה ב "השאלה במקומה עומדת"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי יצחק-ר
ay22 קושר
> את הסיוע הצבאי האמריקאי להתעצמות האדירה של הצבא המצריתוך כדי פגיעה בהסכמי השלום.
-לא שמעתי שהאמריקאים התנו מתן סיוע כזה בהתעצמות צבאית .אולי היו מגדילים את הסיוע אם זה היהמופנה לבנית חחמות ומערכת השקיה ממזרח לתעלה
הסיוע האמריקאי הוא בעצמו מהווה את ההתעצמות המצרית:
כמעט כל הטנקים והמטוסים המתקדמים בארסנל המצרי- הם אמריקאים.
כך שאם האמריקאים היו רוצים למנוע התעצמות זו - הם לא היו צריכים לדרוש משהו,
אלא פשוט להמיר את הסיוע הצבאי בסיוע אזרחי.

כך שכל הפליאה מההתעצמות הזו - מגוחכת:
הרי מימדי הסיוע נתפרו כך שלא יהוו איום על ישראל, אבל ייצרו תלות בארה"ב שתמנע מלחמה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 11-01-2016, 15:59
  יצחק-ר יצחק-ר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.10
הודעות: 12
השקעה זו אינה משרתת ביעילות את מטרות שאתה עצמך מגדיר
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "[QUOTE=יצחק-ר]ay22 קושר > את..."

ל -ai22
ראשית איני חוזה מחר הכרזת מלחמה מצרית, אני מניח שגם הנביא הכפול מסכים לכך. יחד עם זאת איננו יכולים שלא לתהות על הסיבה בעטיה השקיעו המצרים הון עתק ממרח לתעלה תוך כדי הפרת הסכמי השלום כאשר:
א. כנראה שהצלחתי להיות בלתי מובן - "לא טענתי שהאמריקאים התנו מתן סיוע בהתעצמות צבאית" משפט שהוא לכשעצמו בלתי מובן. אלא, מכיוון שאתה קשרת לפי הבנתי את העובדה להשקעה המצרית בבינוי ובכלים בצידה המזרחי של התעלה לסיוע אמריקאי אמרתי שאיני מבין קשר זה. ואיני מניח שבמידה והמצרים היו בונים חממות ממזרח לתעלה האמריקאים היו מתנגדים.
ב. אינך מתייחס גם לטענה כי השקעה בשריון ובלוגיסטיקה תואמת אינה עונה ביעילות אם בכלל - על אופי האיומים הצפוי בגזרה שבה מוקמו המחנות והשריון. שאמור להתבסס על חי"ר מעולה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 11-01-2016, 16:38
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי יצחק-ר שמתחילה ב "השקעה זו אינה משרתת ביעילות את מטרות שאתה עצמך מגדיר"

אני מברך על כך שאתה מסכים שלא סביר שמחר תהיה הכרזת מלחמה מצרית,
אבל לא ברור לי - מה משונה בכך שמצרים תשקיע בתשתיות להגנת התעלה מתקיפה צבאית או טרוריסטית - כשהיא מבחינת מצרים אחד מהאתרים האסטרטגים החשובים במדינה?

ציטוט:
במקור נכתב על ידי יצחק-ר
א. כנראה שהצלחתי להיות בלתי מובן - "לא טענתי שהאמריקאים התנו מתן סיוע בהתעצמות צבאית" משפט שהוא לכשעצמו בלתי מובן. אלא, מכיוון שאתה קשרת לפי הבנתי את העובדה להשקעה המצרית בבינוי ובכלים בצידה המזרחי של התעלה לסיוע אמריקאי אמרתי שאיני מבין קשר זה. ואיני מניח שבמידה והמצרים היו בונים חממות ממזרח לתעלה האמריקאים היו מתנגדים.
א. כמובן שלא דיברתי על ניצול השטח ממזרח לתעלה לצרכים חקלאיים, שכבר היום מתבצע גם ללא סיוע אמריקאי, היות והוא אינטרס מצרי. הפריחה החקלאית באזור צויינה גם בסרטון.
התייחסתי לציוד הצבאי האמריקאי שניתן במסגרת הסיוע, שהנחתי שדובר עליו כ"התעצמות".
היות וזו רוב ההשקעה הצבאית.
אם ידוע לך מהם הסכומים שהושקעו בבינוי תשתיות צבאיות ממזרח לתעלה, אנא פרטם.
זה יעזור להבהרת העניין.

אל תשכח שבתעלה עצמה מושקעים סכומי עתק בשנים האחרונות, במטרה להגדיל את היקף הרווחים ממנה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי יצחק-ר
ב. אינך מתייחס גם לטענה כי השקעה בשריון ובלוגיסטיקה תואמת אינה עונה ביעילות אם בכלל - על אופי האיומים הצפוי בגזרה שבה מוקמו המחנות והשריון. שאמור להתבסס על חי"ר מעולה.
על טענות שפרטיהן לא ידועים לי, ולדעתי ההגיון שלהם מראש לקוי, קשה לענות.
האם ידוע לך מהו פיזור הטנקים לסוגיהם ברחבי מצרים?
כמה מהטנקים החדישים מצוי ליד התעלה לעומת אתרים אסטרטגים אחרים?
היות ומראש לא מדובר בכמויות אדירות, וכאמור לישראל יש מענה מעולה גם אם היו כמויות כאלו - השאלה כנראה מיותרת מלכתחילה.

אני מבין שלדעתך המצרים אמורים לחשוב שהאיומים מצריכים אך ורק כוחות חי"ר,
אבל מלבד ההגיון הקלוקל שבטענה המקורית (דווקא מגוון אמצעי לחימה יכול להקשות על תוקף, שהרי זה מחייב אותו להתכונן להתמודדות עם כל אחד מהם במקום מול אוייב הומוגני בעל נקודת תורפה בודדת),
עדיין ייתכן שהמצרים פשוט לא חושבים כמוך שזה המענה האופטימלי לאיומים השונים.
מלבד זאת, היות והסכם השלום מראש הציב מגבלות נוקשות, ייתכן והמצרים יבקשו למקסם את מה שהותר להם גם אם זה לא אופטימלי.

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 11-01-2016 בשעה 16:41.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #20  
ישן 02-01-2016, 20:01
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
הבעיה הגדולה ב"חדשות הללו" היא העדכניות שלהם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

בשנת 1973 היו למצרים 2200 טנקים שהיו אז חדישים (נבנו ב25 שנה שקדמו למלחמה)
היום יש למצרים פחות מ4000 טנקים - אבל מתוכם חצי הם כאלו שנבנו לפני 73, ורק אלף הם טנקים שנבנו ב25 שנה האחרונות.
אם נניח שטנקים מיושנים ימשיכו לשמש כעתודה, ולא יתחילו לדהור בסיני - מדובר על חצי מהסד"כ שהיה זמין ב1973.
ואותו סד"כ צריך להתמודד עם נ"ט איכותי מאוד שיש היום לישראל.

מבחינת מטוסים - במלחמת יום כיפור היו למצרים 220 מטוסים רלוונטים.
עד היום הם קנו 220 מטוסי F16 - וכל השאר לא רלוונטים.
ישראל קנתה 340 מטוסים כאלו, בנוסף 85 מטוסי F15,
כך שלמצרים יש חצי ממספר המטוסים של ישראל ולא להפך.
ומבחינת תחזוקה, שימור, אוויוניקה - מצב חיל האוויר הישראלי טוב בהרבה

למצרים יש כמויות אדירות של חיל רגלים עם ציוד זול, כולל הרבה נ"ט זול,
כמויות שגדולות בהרבה ממה שהיה להם בשנות ה70.

זה מרתיע מפני נסיונות כיבוש של צבא זר (צה"ל, איסלמיסטים),
לא עולה הרבה,
ומייצר תעסוקה ונאמנות למדינה.

מצרים אכן עלולה לנסות לבצע "מלחמת התאבדות" מול ישראל,
אבל משמעות ההתאבדות היא שמליוני מצרים יהיו בסכנת מוות מרעב, כי למצרים אין היום יכולת לייצר מספיק אוכל, והם מסתמכים על מזון שמיוצר בארה"ב.


לגבי מיקום הטרור:
מצרים מסתמכת על התעלה כמקור הכנסה עיקרי, ולכן יש להם הרבה כוחות סמוך לה.
הסכם השלום מגביל את כמות הכוחות שהם יכולים להכניס לסיני,
והאזור שמקבל מבחינתם עדיפות זה האזורים התיירותיים בדרום סיני.
לכן יש הרבה יותר טרור בצפון סיני מאשר באזורים אחרים במצרים, ובטח שיותר מאשר האזור המוגן ביותר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 03-01-2016, 11:10
צלמית המשתמש של dudib
  משתמש זכר dudib dudib אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.08.08
הודעות: 327
לא, אבל..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי עמית אלתם
המצרים הכינו תשתיות לוגיסטיות בסיני ל120 גדודים, הצבא המצרי גדל פי שניים לפחות בהשוואה למלחמת יום הכיפורים, יש להם 2000 טנקים אברהמס חדישים וארבעת אלפים בסך הכל , בזמן שצה"ל כל הזמן מצמצם את צי הטנקים שלו,חיל האוויר שלהם מתבסס על f16 והוא כפול בגודלו מחיל האוויר הישראלי, תקיפה של ישראל תחזיר את מצרים לחיק העולם הערבי ולהנהגתו,כל נושא הטרור בסיני ,יתכן שמשמש כהטעיה ותרוץ למשלוח כוחות צבא סמוך לישראל, מדוע אין טרור בסיני סמוך לתעלה?


המצרים די בביטחון לא מתכננים עימות עם המדיניות הישראלית בטווח ה-15 השנים הבאות נכון לעכשיו.
הם כן בהחלט מתכננים ובונים את בניין הכח הצבאי שלהם לפי המענה למודל הישראלי, כך היה מאז הקמת המדינה וגם עכשיו זו ההנחה בישראל.

המצרים הם חלק ממרובע של מרכזי כוח במזרח התיכון שמרכזיו הם- מצרים ככוח מוסלמי סוני מתון, תורכיה ככוח מוסלמי סוני רפורמי/ מתקדם, סעודיה ככוח מוסלמי סוני אדוק (וכזה שנמצא בליבת המאבק הדתי מוסלמי בין השיעה לסונה כתוצאה ממיקום המקורות האיסלאם בתחומה) וכמובן איראן/"פרס" (+ חלק לא מבוטל משטח עירק היום כשבגדאד בליבה השיעית יחד עם טהראן) שהיא כוח מוסלמי שיעי שמנסה ליצור קשת שיעי מצפון הלבנט וככזה שיחסום את השפעת תורכיה על המרחב הליבה המוסלמי שנפרש מדרום לציר החל מבגדאד ועד למכה.

המצרים בונים עצמם מול ישראל כי ישראל היא כוח אזורי חזק בעל השפעת מפתח ביחסי הכוחות במזה"ת לכוח כזה או אחר, המצרים רוצים ליצור מצב של איזון הכוח והשפעה שלהם מול ישראל ותורכיה , ההמשך של הביטוי של האיזון הזה יכול להיות פאסיבי או אגרסיבי בהתאם למדיניות הישראלית אם היא תתחבר למצרים או לתורכיה או לבריתות שיווצרו. והחל מכינון הסכם השלום הייתה מעין ברית לא פורמלית בין מצרים-ישראל-תורכיה שתורכיה נטשה ב-2009 עם הדגשת הציביון המוסלמי שלה כדי לבנות איזון השפעה בודד שיגבר על מצרים ויקרין ככוח אזורי גדול מהמזה"ת על כל המרחב ומעבר לו.
ומאז מצרים וישראל משתפות פעולה כנגד כמעט כל האתגרים שיש באזור כיום החל מהשבטים הבדויים בסיני ועד דאעש בין לוב לסוריה, יאראן ולעיתים נגד האינטרסים התורכיים, להלן חבירת המצרים לחיזוק מנוף הגז בין ישראל-קפריסין ויוון (ובתמיכה אזורית מצד רוסיה שרוצה להחליש את תורכיה על אף שזה יפגע ברווחים שלה מהמונופול הקיים לאספקת גז לאירופה).

המצרים לא יכולים כרגע אפילו לחשוב על מצב עימות מזויין מול ישראל בתקופת התכנון הקרובה-בינונית משום המצב הכלכלי והחברתי הקשה בו הם נמצאים כרגע- מצב שיחמיר מאוד מאוד ואולי יהפך לאיום מהפכני קיומי למסגרת השלטון הם הם ינסו להתעמת עם ישראל.

נכון שהסברה הוותיקה הרווחת היא שמדינה ערבית XYZ שתחמיר יחסיה עם ישראל תנקוט בקו כזה כדי לאחד את החברה הפנימית בה כנגד האתגר הזר והחיצוני שישראל לכאורה מציבה, אבל אני די בטוח שהקונצפציה השתנתה מאז גל המהפכה הטכנולוגי-חברתי ששטף את המזה"ת החל מתחילת 2011 בתוניסיה והתבטא גם במצרים בעירעור המשטר של מובארכ ונפילתו/ הקרבתו לבסוף (כמו מעין מהלך של הקרבת המלכה בשחמט ע"י גורמי עמוד שדרת השלטון שהם הצבא בעצם), משום שנקיטת הימור גבוה של עימות עם ישראל עלול במצב אחד לגרום לסחף בדעת הקהל לכיוון הקצנת הצעדים ולחץ על השלטון לממש את תרחיש העימות (שיירע בתורו את המצב הכלכלי-החברתי בתוך המדינה כתוצאה מהמחיר הגבוה של העימות) ובמידה ולא יתממש העימות או יבלם בידי כוחות זרים אזי הזעזוע החברתי עלול לחזור בומרנג לשלטון ולהחלישו בעוד כוחות מקומיים קיצוניים יתחזקו ("דאעש" לדוגמה בירדן או המצב האחרון דרום לבנון בין חיזבאללה לישראל), עימות כנגד ישראל זה הימור גבוה מאוד שלרוב המוחלט הצד הערבי נמצא במצב קשה מזה הישראלי לאור היתרונות של ישראל לטווח העשר השנים הקרובות לפחות.

הכלכלה המצרית היום חלשה מאוד, תלויה בהשקעת גורמי חוץ ובהלוואות ענק של מיליארדים לסעודים ומדינות המפרץ, עימות קר או חם עם ישראל יפגע מאוד בהשקעות וכן בכושר החזרת החובות, בהמשך גם בדירוג הכלכלי הלאומי ובמצב קשה עוד יותר של הכלכלה ובידודה הבינלאומי שארה"ב מובילה במידת מה מאז המהפכה הצבאית ועליית א-סיסי.
וגם שוב צריך להזכיר שמצרים היום במצב קשה גם מבחינת האנרגיה מול האוכלוסייה שגדלה בקצב ענק מידי עשור ובעוד 15 שנה עלולה להכביד בצורה בלתי נסבלת על הכושר ייצור האנרגיה מצד מצרים, ובהמשך לכך גם על מקורות המים הקיומיים למצרים, מצרים היום תלויה בגז הישראלי וביכולת לאתר ולפתח את מאגרי הגז שלה באגן המזרחי של הים התיכון.
כמובן שהשבטים הבדויים בסיני וגורמי דאעש לא רק שלא יתמכו במצרים במצב כזה אלא ינסו ביחד עם גורמי איסלאם קיצוני ודאעש בלוב לערער את השלטון עוד יותר וינסו להוביל הפיכה כדי לנצל את החולשה הממסדית.

ולסיום הרוב המוחלט של השינוי בכוחות הצבאיים באזור וגודל הכוח שמוכנס לזירה בחצי האי סיני הוא בתיאום מלא עם ישראל בהתאם להסכם הפירוז והשלום ובהסכמתה למהלכים השונים, היו בהחלט מספר פעמים שבהם היה טרור או איום בטרור בקרבת התעלה אבל שם הלחץ הביטחוני עולה משמעותית בשל החשיבות של נתיב השיט לכלכלה העולמית ולכן גם לכלכלה המצרית שכוחה היום תלוי בו משמעותית כחיזוק למצבה הגיאופוליטי.

לפיכך מצרים וישראל היום במצב איזון נדיר שבו האינטרסים שלהם מלוכדים לטובת ישראל ומצרים, שניהן משתפות פעולה וצפויות להמשיך למגמה זו לאור ההתפתחויות במזה"ת.
_____________________________________
Impossible is Nothing

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 03-01-2016, 12:00
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,184
מעניין - בדיוק מאמר במקור ראשון בנושא
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

אתר NRG, המוכר כ-"מקור ראשון", פרסם בדיוק בסוף השבוע האחרון מאמר ארוך של אלי אשד הכולל נבואות זעם לגבי הסיכון שיש לישראל מכיוון מצרים. פותח האשכול לא הפנה למאמר הזה, אבל לאור הכיסוי של המאמר ברוטר ובמקומות אחרים, קשה לראות את המקריות. אבל אולי זה רק אני.
בכל מקרה המאמר עוסק רבות בהגברת קולם של תופי המלחמה, אף שאין בו טענה שהמצרים מתכוונים לפתוח במלחמה. הוא בעיקר מציג את היכולות ותרחישים שונים שבהם המצרים כן יבחרו בדרך המלחמה. אמירות המופיעות שם, כמו "אחרי הכול, מצרים היא ערש הולדתה של התנועה הלאומית הפלסטינית, והאחים המוסלמים הפועלים בה הם אבותיה של התנועה הסלאפית ושל האידיאולוגיה הדאעשית. את התמרונים בסיני הם רואים לפיכך כפוטנציאל לאיום על ישראל – אם לא עכשיו, אז בטווח הארוך. " הן בבבחינת (בעיני) - אם יקרה משהו? "אמרנו לכם", אם לא יקרה? "אמרנו פוטניצאל, לא אמרנו שיקרה משהו".
בציניות אוסיף שלאור הירידה בחשש מכיוון איראן, עם ההסכם הבינלאומי שנחתם עמה, צריכה מערכת הביטחון דחליל חדש שבו תוכל לנפנף מול הנודניקים בכנסת ובתקשורת והעיתוי, כתמיד, הוא סוף שנה - תחילת שנה חדשה.


NRG
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 03-01-2016, 15:06
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
קצת נתונים למתדייני האשכול
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

לפני כ-4 חודשים התקיימה סדנה בה הוצגו בפרוטרוט נתונים עדכננים באשר לסד"כ צבא מצרים כיום ולפועלו של צבא מצרים בסיני מאז הסכם השלום. חלק מהנתונים שהוצגו באשכול זה אינם עולים בקנה אחד עם הנתונים שהוצגו בסדנה ע"י אל"מ (מיל') פסח מלובני וסא"ל (דימ') אלי דקל.
לדוגמא: Narion טוען לעיל כי התשתית בסיני נועדה להילחם נגך מפגעי דאע"ש, מה לעשות ובסיני נבנתה תשתית לכ-120 גדודים (חריגה של 300% מהסכם השלום!) עוד לפני שבכדור הראשון של המפגעים נורה.
דוגמא נוספת: קרן אור טוען כי השרות בצבא הוא מפלט נוח לשטלטון המתקשה להתמודד עם בעיית האבטלה. אם זה נכון היו צריכים להקים דיביזיות חי"ר שעלות אחזקתם נמוכה. וראה זה פלא, 4 מתוך חמשת דיביזיות החי"ר הוסבו לדיביזיות ממוכנות, ובנוסף לכך הוקמו עוד 2 דיביזיות שריון. כיום מרבית הטנקים במערך הסדיר, המונה 12 דיביזיות, הם טנקי אברהס או פטון. הטנקים המיושנים ממלחמת יוה"כ הושלכו למגרשי הגרוטאות (אין להוציא מכלל אפשרות, כי יש עוד כמה מהם במחסני חרום).
אני כלל לא רוצה לדבר על המערך הארטילרי שהפך ברובו מנגרר לתומ"תים. מה בכדי לחסל כמה לוחמי דאע"ש צריך דווקא תותחים מתנייעים? או מערך הגישור המופלג בגודלו.
בכדי שהדיון באשכול יהיה ענייני אני מעלה (שוב) את הקישורים לסדנא בה נותח הצבא המצרי ובניית התשתית הצבאית בסיני מאז הסכם השלום. להלן הקישורים:
א. החלק הראשון פורסם ביוטיוב בקישור:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


  • בחלקו הראשון של הסרטון מרצה אל"מ (מיל') פסח מלובאני על הנושא "צבא המצרי כיום" (מדקה 00 עד 37)
  • לאחריו מרצה סא"ל (דימ') אלי דקל על הנושא "פיתוח התשתית הצבאית והאזרחית בסיני מאז חתימת הסכם השלום" (מדקה 38 עד 86).
  • בסוף ההרצאות הועלו לדיון השאלות הבאות:
א. "מה העבודה הזו לכם?" מדוע מדינה הנמצאת במצב של שלום עם ישראל משקיעה הון עתק לבניית תשתית צבאית נרחבת בסיני.

ב. מה קרה במצרים או במזרח התיכון בין השנים 2010 - 2007 שהביא את המצרים להכפיל (לפחות!) את התשתית הלוגיסטית בסיני

ב. החלק השני של הסדנא פורסם ביוטיוב בקישור:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



סרטון זה מוקדש לחלקו הראשון של הדיון שהתקיים בעקבות דברי המרצים.



ג. החלק השלישי של הסדנא פורסם ביוטיוב בקישור:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



סרטון זה מוקדש לחלקו השני של הדיון בקרב משתתפי הסדנא



ד. החלק הרביעי והאחרון של הסדנא פורסם ביוטיוב בקישור:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



חלקו הראשון של הסרטון מוקדש להמשך דיון בין משתתפי הסדנא.

החל מדקה 12 עד לדקה ה-30 , אלי דקל עונה למשתתפי הסדנא ומסכם את הרצאתו.

אחריו מסכם פסח מלובאני את הרצאתו עד לדקה ה-33.



תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #30  
ישן 03-01-2016, 15:46
צלמית המשתמש של Narion
  Narion Narion אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.12.08
הודעות: 8,552
אני ציינתי שמטרת נוכחות הצבא היא לחימה בדאע"ש ובאבטחת אתרי הנופש ואוצרות הטבע...
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "קצת נתונים למתדייני האשכול"

הם בין היתר גם מבצעים לא מעט פעולות לחשיפת המנהור החמאסי (ובהצלחה יפה).

זה שהם מכינים תשתית ל120 גדודים, זה לא אומר שהם מתכוננים ליום הדין עם צה"ל, אלה שהם בסה"כ לוקחים ברצינות את איום הטרור של דאע"ש ואת העובדה שחצי האי סיני הוזנח במשך עשורים שלמים ו"נכבש" ע"י שבטים בדואים שעובדים עכשיו בשת"פ עם ארגוני טרור.

המצרים יודעים שיש צורך בכוח גדול מאוד ולאורך זמן על מנת להילחם בחצי האי, ולשם הם מכוונים.

חשוב לקחת בחשבון שלמצרים יש גם לא מעט אוצרות טבע בסיני (בין היתר תגלית הגז הענקית שהם גילו לא מזמן) ומבחינתם מדובר בנכס לאומי.

אז כן, תמיד יכולה להיווצר סיטואציה שבה המצרים ינצלו את תום ליבה של ישראל וירכזו כוחות בסמוך לגבול ויכריזו עלינו מלחמה, אבל אני חושב שבטכנולוגיה של היום, ועם היכולות המודיעיניות של ישראל (שע"פ פרסומים זרים - מאפשרת לנו להאזין לקשר הצבאי והאזרחי של כל קצין בכיר בצבא) צה"ל יקבל התראה של מספר ימים לפני פתיחת מלחמה.

במספר ימים אפשר לעשות לא מעט דברים, במיוחד עם האמל"ח הקיים.

מעבר לכך, אני חושב שלמצרים פשוט לעולם לא יהיו "ביצים" לתקוף את ישראל כשהיא מחזיקה בנשק גרעיני (ע"פ פרסומים זרים כמובן).
_____________________________________

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


נערך לאחרונה ע"י Narion בתאריך 03-01-2016 בשעה 16:01.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 03-01-2016, 17:43
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,297
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "ב73 היה להם גיבוי רוסי"

לטובת הדיוק ההסטורי - מצרים מראש התכוונה להישג מאוד מוגבל ב 73 ולא היתה להם כוונה לעזוב את כיסוי טילי הנ"מ שלהם.

ב 73 היתה למצרים מטרה פוליטית - לשבור את הקפאון מול ישראל על מנת לקבל את סיני חזרה , וזאת לאחר שממשלת ישראל התעלמה מגישושים מצריים למו"מ.

ההתקפה המצרית לעומק סיני ב 14 באוקטובר מול ההערכות הגנתית של צה"ל שחזר לשיווי משקל היתה בעקבות לחץ סורי להקלת הלחץ ובוצעה בניגוד לעמדת הרמטכ"ל המצרי - והתוצאות היו בהתאם.

אם כבר ב 73 המצרים העריכו כי לא יגיעו להכרעה למרות הפתעה בשתי חזיתות וגיבוי מעצמתי , אין כל סיכוי שעתה הם יחשבו כי יוכלו להכריע - הפערים הטכנולוגיים הפכו בלתי ניתנים לגישור בתקופה של דור.

אם ב 73 למצרים היתה מטרה פוליטית ברת השגה - איזו מטרה פוליטית התקפה על ישראל תשרת? מה למצרים יש להרוויח שיצדיק את הסיכון והעלות הכרוכים בפעולה התקפית נגד ישראל?

נכון להיום , למצרים נגמר הכסף לקנות נפט והם מבקשים מהספקים דחיה בתשלומים . המדינה דה-פקטו בפשיטת רגל והיא מתקיימת בזכות סיוע סעודי כך שכל הפרסומים על רכישות נשק חדשות הן כותרות נחמדות אך אם הסעודים לא יממנו, העסקאות כנראה לא יצאו לפועל ויש לזכור כי לסעודים צרות כלכליות משלהם לאור מחירי הנפט הנמצאים בשפל של יותר מעשור.

נערך לאחרונה ע"י tby בתאריך 03-01-2016 בשעה 17:48.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #36  
ישן 04-01-2016, 10:00
צלמית המשתמש של Narion
  Narion Narion אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.12.08
הודעות: 8,552
אתה יכול להפנות אותי למקור ההיסטורי שמתייחס לזה?
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "לטובת הדיוק ההסטורי - מצרים..."

כי אני באמת לא מכיר משהו כזה.

המצרים ספגו אבידות קשות מאוד ב67 (בעיקר מחיל האוויר) ולכן ב73 הם נלחמו בטקטיקה שונה (בייעוץ רוסי כמובן) שכוללת בין היתר לחימה תחת כיפת הגנת נ"מ מתקדמת.

קשה לי להאמין שהמצרים "הסתפקו" רק בהשמדת קו בר-לב, סביר מאוד להניח שהם תכננו לקדם את הסוללות העורפיות שלהם קדימה לצורך המשך כיבוש סיני, ואולי אף פלישה אל תוך ישראל, למזלנו הצבא המצרי פעל בניגוד לדעת הרמטכ"ל ויצא מכיפת הגנת הנ"מ אל תוך מרחבי סיני (סוללות הנ"מ עדיין היו תקועות בצד המצרי של התעלה), מהלך זה אפשר לחיל האוויר לפעול ללא איום נ"מ, וכתוצאה מכך הושמדו מספר מאות טנקים מצרים, עם נזקים זניחים מאוד לצה"ל (קרב 14 באוקטובר).

הם לא שיערו שצה"ל יגיב כמו שהוא הגיב ויילך על ALL IN במבצע בר-לב (ללא ספק המבצע המכריע והחשוב ביותר בחזית הדרום באותה מלחמה).

אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם צה"ל היה נכשל באותו מהלך (מעניין איפה היה המודיעין הרוסי באותו זמן), או לחילופין אם המצרים היו נאמנים לתוכנית המלחמה שלהם ונלחמים בכל הזמן תחת הגנת נ"מ צפופה.
_____________________________________

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #40  
ישן 04-01-2016, 11:10
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,184
Narion אתה טיפה לא מדייק
בתגובה להודעה מספר 36 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "אתה יכול להפנות אותי למקור ההיסטורי שמתייחס לזה?"

א. במלחמת ששת הימים המצרים נלחמו מלחמת הגנה, כי אנחנו היינו הצד התוקף. ביום כיפור הם היו הצד התוקף ולכן אין מה לדבר על שינוי בטקטיקה.
ב. לא היה מבצע "בר לב" במלחמת יום כיפור. אולי הכוונה למבצע "אבירי לב" לצליחת התעלה?

אני אתן לאחרים להביא מובאות לתוכנית המצרית, אבל למה אתה טוען שהצבא המצרי פעל בניגוד לדעתהמפקד שלו? אני יודע שבערך של מלחמת יום הכיפורים בויקיפדיה כתוב שהמתקפה המצרית היתה "בניגוד לדעתו של הרמטכ"ל המצרי ובשל לחץ מצד סוריה", אבל אברהם אילון במאמרו "יום ה-14 באוקטובר 1973 – מדוע “נמחק מן ההיסטוריה” בספר זכרונותיו של סאדאת" (מערכות 266, אוק/נוב 1978) מתאר את המתקפה המצרית כתוצאה באמת של כמה סיבות, וביניהן החשש המצרי מהפסקת אש כפויה על ידי המעצמות והצורך בהסטת הלחץ מהשותף הסורי בגולן. עם זאת מבחינת הלך הרוח בהנהגה המצרית, אליבא דה אילון, היה ויכוח שם לגבי העצירה האסטרטגית של הצבא המצרי, שהחלה ב- 10 באוקטובר והיתה אמורה להימשך עד ל- 19 בו. לפי אילון שר המלחמה איסמעיל עלי המליץ לנהוג בזהירות ולא להטיל את כל הכוחות אל מעבר לתעלה, בעוד הרמטכ"ל שאזלי רצה מתקפה כבר ב- 11, אולם נאלץ לחכות עם הזזת הכוחות עד ל- 14, על פי הוראתו של סאדאת. כלומר אפשר לומר שההתקפה החלה ב- 14 בניגוד לדעתו של הרמטכ"ל (שרצה בה מוקדם יותר), אבל זו הצגה קצת מעוותת של ההיסטוריה.
מערכות
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)


נערך לאחרונה ע"י אל-בחאר בתאריך 04-01-2016 בשעה 11:12.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #49  
ישן 05-01-2016, 21:12
  Cu1 Cu1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.03.11
הודעות: 2,961
ומנקודת מבט מיצרית , האם ישראל מתכוננת למלחמה עם מצריים ?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

את שני בסיסי השיריון הגדולים שלה היא בנתה קרוב לגבול המצרי.
את רוב בסיסי חיל האוויר הגדולים שלה היא בנתה בנגב.
את הבסיס החשוב ביותר שלה בשנים הקרובות זה שיקלוט את ה F35 היא בנתה בנגב.
מאז יום כיפור היא הגדילה כמעט פי שניים (לפי הפרוסמים השונים) את המטוסים שלה.
ישראל השקיעה במערך נ"ט מהמשוכללים בעולם עם טווח גדול,מערך מדוייק, ובכמויות גדולות (רק במלחמת לבנון השניה קראנו שהיא ירתה למעלה מ 600 טילי נ"ט מדוייקים בלי להתרגש מה שמצביע על הכמויות העצומות שיש לה).
ישראל קנתה שש צוללות חדשות , בשביל הים התיכון הקטן ?
ישראל החליפה את כל הטנקים של הקו הראשון שלה לטנקים חדישים .
ישראל מחליפה עכשיו את כל הנגמ"שים הישנים לנגמ"שים חדישים שיכולים להתמודד עם נ"ט.
ישראל פיתחה את אחד ממערכי המטוסים ללא טייס הגדולים ביותר בעולם.
ישראל השקיעה בפיתוח מערך רקטי גדול.
בישראל פולטקאים שקראו לכבוש מחדש את סיני.
בישראל הרבה אנשים שמתגעגים לחופי סיני ומצרים על הנסיגה
בישראל כבר הפסיקו לנסוע תיירים למצריים , מתי בפעם האחרונה ראיתם ישראלים בפרמידות ?

אז מה אנחנו צריכים להבין מזה שיראל רוצה להתקיף אותנו המצריים ?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #51  
ישן 06-01-2016, 09:21
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
המצרים לא מפחדים מצה"ל
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "ומנקודת מבט מיצרית , האם ישראל מתכוננת למלחמה עם מצריים ?"

אם למודיעין המצרי יש מידע שהסד"כ של צה"ל מונה 12 אוגדות בשרות סדיר,
ועוד שפע רב של כוחות מילואים, ואמל"ח אין ספור הנמצא במחסנים. אם למודיעין המצרי נודע שבנגב ערוכות בכל העת אוגדות סדירות וכי בנגב נבנה מערך לוגיסטי לתספוק אוגדות אלה, אני במקום הצבא המצרי הייתי מודאג מכך ודבר ראשון הייתי מתחזק את מערך הביצורים המפואר שנהבנה בפתחת רפידים. אבל מה לעשות המצרים לא מפחדים מצה"ל, מערך הביצורים בפתחת רפידים מתפורר, מיצרי הגידי והמתלה אינם מבוצרים כלל, ולעומת זאת, לדברי דקל בהרצאתו ביוטיוב, בין השנים 2007 ל-2010 המערך הלוגסטי בסיני לפחות הכפיל את עצמו. מעניין למה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #53  
ישן 06-01-2016, 13:48
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
הנספח הצבאי להסכם השלום עם מצרים - הבהרות
בתגובה להודעה מספר 52 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "סיני חולקה לאזורי פירוז"

1.פתחת רפידים משתרעת בשטח שבין ג'בל סחבה בדרום לבין ג'בל אום מרג'ם בצפון. כל שטח הפתחה הוא באזור A ואכן המצרים בנו שם (במסגרת ההסכם),מערך ביצורים משוכלל. נכון לשנת 2010 מערך זה מתפורר. אין לי מידע מה מצבו כיום.
2. גם מיצרי הגידי והמתלה מצויים כולם בתחום קו A, ואינם מבוצרים כלל. תיאורטית המצרים יכלו לבצרם לו רצו בכך. הם היו יכולים לעשות זאת או ע"י הקטנת היקף הביצורים בפתחת רפידים או ע"י הפרת ההסכם ובניה מוצבים מעבר למסגרת הדביזיונית המוסכמת בחוזה השלום.
3. לאף חייל מצרי אסור לחצות את קו A. לכן בקו B מותר להחזיק עד 4 גדודי משטרה מנוידים ברכב אופני בלבד
4.סה"כ הסכם השלום מתיר למצרים להחזיק 126 קני ארטילריה מסוגים שונים, שבעה גדודים של ארטילריה נגד מטוסים, עד 230 טנקים, עד ל- 480 נגמ"שים מסוגים שונים, עד למספר כולל של עשרים ושניים אלף בני אדם (כך במקור!).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #54  
ישן 06-01-2016, 20:12
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 49 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "ומנקודת מבט מיצרית , האם ישראל מתכוננת למלחמה עם מצריים ?"

את שני בסיסי השיריון הגדולים שלה היא בנתה קרוב לגבול המצרי.
האמריקאים בנו אותם- במסגרת הפיצוי לפינוי סיני. עובדה צוקי עובדה ושיזפון אולי יש עוד את אלה אני מכיר בוודאות לגבי בסיס חיה"א ברמון לא בוודאות. וזה שטח ריבוני שאין עליו הסכם כלשהוא.
את רוב בסיסי חיל האוויר הגדולים שלה היא בנתה בנגב.
את הבסיס החשוב ביותר שלה בשנים הקרובות זה שיקלוט את ה F35 היא בנתה בנגב.
מאז יום כיפור היא הגדילה כמעט פי שניים (לפי הפרוסמים השונים) את המטוסים שלה.
ישראל השקיעה במערך נ"ט מהמשוכללים בעולם עם טווח גדול,מערך מדוייק, ובכמויות גדולות (רק במלחמת לבנון השניה קראנו שהיא ירתה למעלה מ 600 טילי נ"ט מדוייקים בלי להתרגש מה שמצביע על הכמויות העצומות שיש לה).
ישראל קנתה שש צוללות חדשות , בשביל הים התיכון הקטן ?
ישראל החליפה את כל הטנקים של הקו הראשון שלה לטנקים חדישים .
ישראל מחליפה עכשיו את כל הנגמ"שים הישנים לנגמ"שים חדישים שיכולים להתמודד עם נ"ט.
ישראל פיתחה את אחד ממערכי המטוסים ללא טייס הגדולים ביותר בעולם.
ישראל השקיעה בפיתוח מערך רקטי גדול.
אתה מודע לכך שאחרי חתימת השלום עם מצרים סוריה ירדן לבנון בקו הראשון ועירק ואיראן בקו השני, נשארו מדינות אויב?
בישראל פולטקאים שקראו לכבוש מחדש את סיני.מי?
בישראל הרבה אנשים שמתגעגים לחופי סיני ומצרים על הנסיגה
בישראל כבר הפסיקו לנסוע תיירים למצריים , מתי בפעם האחרונה ראיתם ישראלים בפרמידות ?
לפי ההגיון שלך במצרים גם לפני מלחמה עם בריטניה צרפת רוסיה וגרמניה.הישראלים נשארו מהאחרונים וגם היום יש עוד פסיכים שנוסעים.

אז מה אנחנו צריכים להבין מזה שיראל רוצה להתקיף אותנו המצריים ?
אנחנו מבינים שהתנתקת מהלוגיקה לצורך הויכוח.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #57  
ישן 07-01-2016, 11:41
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
אף אחד לא מאיים. לא על ישראל ולא על מצרים
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "איך זה? מי מאיים על מצריים..."

שתי הטענות מגוחכות באופן דומה,
וזה במכוון.

האמריקאים בנו לישראלים בסיסים בנגב, ומספקים למצרים את רוב הנשק הכבד במסגרת הסיוע.
כך שההתעצמות הצבאית המצרית - היא תוצאה של הסכם השלום, ובוודאי שלא עולה על הנשק המסופק לישראל - כי הסיוע למצרים קטן מהסיוע לישראל.

בנייה לוגיסטית של ישראל בנגב (בין השאר בניית חומה בתוך קו ה3 ק"מ שישראל התחייבה לפרז, והעברת עוד ועוד בסיסים לנגב) מסוכנת למצרים בדיוק כמו שבנייה לוגיסטית של המצרים סמוך לתעלה מסוכנת לישראל.

בכל המקרים שתוארו - רמת האיום היום מצד מצרים על ישראל נמוכה מהאיום שהיה בעבר ולא להפך.

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 07-01-2016 בשעה 11:44.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #59  
ישן 10-01-2016, 16:10
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
מאז חתימת ההסכם במצריים יש סכנת הפיכה חמורה
בתגובה להודעה מספר 58 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "מחתימת ההסכם אנחנו במצב מלחמה..."

להזכירך - מי שחתום על ההסכם מהצד המצרי נרצח,ובוצעה הפיכה בשנת 2011

בנוסף למצרים היה תמיד צורך לאבטח את גבולה הארוך ממערב ומדרום,
יש סכסוך מים בין מצרים לשכנותיה מדרום.

המצרים הסכימו לגדר, בדיוק כפי שישראל הסכימה להכנסת כוחות צבא מצרים מסויימים לצורך המאבק בטרור באזור הסמוך לגדר הגבול.
להבדיל - הטרור שהצבא המצרי מתמודד מולו - נובע בין השאר מצעדים שהצבא המצרי ביצע להגבלת הטרור: מניעת הברחות בין סיני לעזה, הרס מנהרות בין סיני לעזה, ובניית חומה בין סיני לעזה.

משמע שמצרים משלמת בדם על ההסכם.

בישראל נשמעו מספר קריאות בעבר,
להשתלטות על חלקים מסיני כדי להחזיר בה את הסדר,
על כך שישראל הייתה המפסידה מההסכם עקב איבוד הנפט והגז שישראל מצאה בסיני,
והאיומים להפצצת סכר אסואן.
על רקע זה, די הגיוני שהצבא המצרי יתרגל מצב שבו ישראל מנסה לכבוש את סיני או להפציץ את אסואן, ויבנה תשתיות למניעת מצבים אלו.

לגבי חול - תתפלא,
אבל אכן יש בישראל מחסור בחול לבנייה.

ולבסוף - אסור לשכוח שהמצרים הם ערבים,
והדמיון המזרחי שלהם חוגג לפעמים.

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 10-01-2016 בשעה 16:12.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #60  
ישן 07-01-2016, 14:43
  Cu1 Cu1 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.03.11
הודעות: 2,961
בתגובה להודעה מספר 56 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "איך זה? מי מאיים על מצריים..."

שמעלים דברים מופרכים אפשר לענות בצורה מופרכת לא פחות להגחכת הדברים הקודמים .
אם לא הבנת זאת מדברי אני מתנצל.
אינני חושב שישראל מאיימת על מצריים אבל ברור לי שישנם מצרים שחושבים כך (כמו שישנם ישראלים שבטוחים שמצריים רוצה לכבוש את ישראל מחרתיים)
אבל בעוד לסורים מהצפון יש אינטרס להחזיר את רמת הגולן על ידי מתקפה מהירה מה בדיוק האינטרס המצרי מול ישראל?
את סיני הם קיבלו חזרה אין שום שטח שהמצרים תובעים מישראל.
נשארת רק האפשרות של כיבוש ישראל שהוא בעצמו לא הגיוני כי אם המצרים , נניח ינסו לכבוש את ישראל עם 120 הגדודים החדשים שלהם ומחנות הלוגיסטקה המפוארים מול צה"ל הדל שויתר על כל השיריון המפואר שלו (כן על הפטונים והצנטריונים החדישים) ולא יוכל לגלי המתקפה( כי הרי המרכבות לא שוות ולא מספקות ויכולת הנט הרי אינה יכולה מול 2000 הפטונים ו 1000 האמבראמס, שלא לדבר על מערך המטסים המיושנים של צה"ל שלא השכיל לקנות ציוד רוסי וסיני חדישים) מה בדיוק תעשה ישראל שגבה על הקיר ? והאם השלטון המצרי והכלכלה המצרית ישרדו אחרי תגובתה של ישראל (ששוב גבה אל הקיר כי היא לפני השמדה וכיבוש) ?

אחרי שתנסה לענות על השאלה הזאת תבין למה עניתי במה שנשראה לך כחוסר הגיון.

נערך לאחרונה ע"י Cu1 בתאריך 07-01-2016 בשעה 14:53.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #63  
ישן 12-01-2016, 19:08
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 62 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "חוץ מלחזור על המושג הסכם..."

הסכם חודייבה הוא הסכם שביתת נשק זמנית שהצד המוסלמי מבין שאינו יכול להכריע את האויב בשדה הקרב.
על עלותועלת ההסכם אין ספק.
רקע מויקיפדיה סתם כי הכי זמין :
הסכם חודייביה וכיבוש ח'ייבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחודש ד'ו אל-קעדה (מרץ-אפריל) בשנת 628 יצא מוחמד, שבאותה העת התגורר יחד עם תומכיו בעיר אל-מדינה, בראש כוח תומכים גדול למכה. באותה התקופה הכוח הדומיננטי במכה היה שבט קורייש, השבט שממנו יצא הנביא מוחמד, שהתנגד למוחמד ולבשורתו. יש חוקרים הטוענים כי מטרתו של מוחמד הייתה לתקוף את מכה, רק שבדרך, לאחר שהתברר כי הניסיון הינו מוקדם מדי, החליט להסב את המסע לעלייה לרגל. מנגד, חוקרים אחרים טוענים כי לא הייתה כוונה להתקפה צבאית, אלא לעלייה שקטה לרגל אל המקדש של מכה - הכעבה. לפי הכתוב בקוראן, הכעבה נוסדה על ידי אברהם אבינו ובנו ישמעאל, אביהם של הערבים, ובשל כך מהווה מקום קדוש למוסלמים הנאמנים לאללה. משום כך, ביקש מוחמד רשות לעצמו ולאנשיו לעלות לרגל לכעבה.

מוחמד ואנשיו נפגשו עם משלחת של אנשי מכה במקום הנקרא חודיבייה. חודיבייה נמצאת במבואת אזור המקדש של מכה, שם אסור להילחם בעונות שנה מסוימות. במקום זה ניהלו שני הצדדים משא ומתן שבסופו הוסכם על שביתת נשק בין מוחמד ובין מכה לעשר השנים הבאות. כמו כן, המוסלמים לא הורשו לעלות לרגל באותה שנה, אך כן הורשו לעלות לרגל ואף לשהות במכה שלושה ימים בשנה שלאחר מכן.

הן בקרב אנשי הנביא והן בקרב אנשי מכה היו שהביעו חוסר שביעות רצון ביחס להסכם שהושג. בקרב אנשי מכה היו שחשו כי הוויתור הזה הוא גדול מדי, ואילו בקרב תומכיו של הנביא היו שחשבו את ההסכם למשפיל, בין היתר משום שמוחמד אולץ לחתום עליו כ"מוחמד אבן עבדאללה" ולא כ"מוחמד שליח האל" (محمد رسول الل&#1607. יש הרואים בצעד זה ביטוי לתחכום הצבאי והפוליטי של מוחמד, שכן מהלך זה אפשר לו להשקיט את החזית מול אנשי מכה, ולהפנות את כוחו לכיבוש שטחים נוספים בחצי האי ערב, וכנגד השבטים היהודיים שבו, ובכך להגביר את כוחו.

זמן קצר לאחר חתימת ההסכם תקף מוחמד את ח'ייבר היהודית והכניע אותה, מאחר שמכה לא יכלה יותר לבוא לעזרתה.

ההסכם בוטל שנתיים אחר כך (שנת 630) על ידי קורייש, ומוחמד כבש את מכה בראש צבא של 10,000 מאמינים. מדובר בגידול משמעותי בצבא המאמינים של מוחמד, אשר מנה רק 1,400 איש בעת החתימה על ההסכם.

"

בשורה התחתונה אחד מכם לא פירט אל מול איזה אויב ההתעצמות הזו מכוונת ומהם האיומים כלפי הביטחון הלאומי והאינטרסים של מצרים שבניין הכוח הזה אמור לשרת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #64  
ישן 10-01-2016, 16:23
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
אין שום "מגמת התעצמות עצומה".
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "לא מדברים על אופציה צבאית..."

במקום 4000 טנקים חדשים שהיו להם בעבר - יש למצרים אלף טנקים שאינם מיושנים להחריד והם נבנו בהסכם עם ארה"ב החל מתחילת שנות ה90.

גם חיל האויר שלהם - מתבסס כמעט בלעדית על רכש מארה"ב.
וגם הוא - פחות ממה שתמצא בישראל, גם באיכות וגם בכמות.

כמעט כל הצטיידותו של צבא מצרים מגיעה מהסיוע של ארה"ב למצרים - כחלק מהסכם השלום עם ישראל.


גם היכולות הכלכליות שהיו למצרים בעבר התאדו להן,
יכולות שבלעדיהן לא ניתן לנהל מלחמה בטווח זמן סביר ללא התמוטטות המשטר.
והיום מצרים קרובה מאוד לאסון הומניטרי רחב היקף, גם ללא מלחמה שתוביל לחורבן נוסף.
מה למשל תהיה המשמעות של הפסקת ייבוא החיטה מארה"ב למצרים, בעקבות מלחמה מול ישראל?


אז למרות שתמיד צריך לשמור מוכנות גם למצב של מלחמה מול מצרים,
הסבירות למלחמה זו - ירדה מאוד.
הסיכון הזה אינו גבוה מסכנת מלחמה מול איראן, סעודיה או טורקיה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #69  
ישן 12-01-2016, 18:15
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
57 מליון ליטר דלק צבאי בסיני- זה לא הכנה למלחמה?
בתגובה להודעה מספר 68 שנכתבה על ידי Cu1 שמתחילה ב "אבל השאלה של האשכול לא האם..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Cu1
אבל השאלה של האשכול לא האם צבא מצריים מתעצם אלה האם מצריים מתכוננת למתקפה נגד ישראל.


השאלה עם פתיחת האשכול הייתה האם מצרים מתכוננת למלחמה עם ישראל, ולא האם היא מתכוננת למתקפה נגד ישראל. יש הבדל גדול בין שתי השאלות. מי שסבור שמצרים אינה מתכוננת כלל למלחמה עם ישראל וכל מעיינה הם פיתוח כלכלתה הכושלה ולחימה מול מחבלי דעא"ש, צריך לתת תשובה לשאלות כגון: למה בסיני נבנו מאגרי דלק צבאיים תת קרקעיים בהיקף כולל של למעלה מ- 57 מליון טון וכן צריך לתת תשובה לשאלה מדוע בכל עת פרוסים לאורך התעלה או מונחים על הגדה 13 גשרים צבאיים שהם בנוסף על שני גשרי הקבע והמנהרה. מי שסבור שכל זה נגד דאע"ש יבוסם לו.
מכאן ועד לצאתו של צבא מצרים למסע לכיבוש תל אביב ארוכה הדרך ובפני ממשלת מצרים וצבאה יש אפשרויןת נוספות לכרסם בהסכם השלום. חלק מאפשריות אלה נותח בחלק הרביעי של הסדנה שעסקה בנושא (ראה קישור לעיל) וחלק אחר נותח בספרו של הד"ר אהוד עילם כפי שפורטו במאמר בעיתון מקור ראשון. בכל מקרה יש להבדיל בין התכוננות למלחמה היכולה לשאת גם אופי הגנתי לבין מתקפה לשחרור הנגב
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #74  
ישן 13-01-2016, 13:57
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
לא כמגמת התעצמות.
בתגובה להודעה מספר 73 שנכתבה על ידי universal_soldier שמתחילה ב "[QUOTE=Cu1]אבל השאלה של..."

ישראל הפיקה לקחים ממלחמת יום כיפור - וביצעה התעצמות משמעותית.
למרות שמצרים הפיקה לקחים (בין השאר מספר הגשרים שברשותה), לא רואים מגמת התעצמות בעשורים האחרונים, בטח לא בכוחות היבשתיים שלה.

התעצמות בכוחה הימי - כן רואים,
אבל הכוח הימי הזה שימושי פחות לצורך כיבוש מדינה בעלת עליונות אוירית, ובעלת כוח יבשתי שקול+ לעומת המקבילה המצרית.


לגבי מאגרי דלק:
מצרים גובה מס גבוה תמורת המעבר בתעלה, ולכן חלק מיצואניות הנפט המציאו "קומבינה":
הן מוכרות את הנפט למצרים לפני ההגעה לתעלה, מצרים מעבירה אותו את התעלה, ומוכרת אותו בצד השני, ובדרך "האנשים הנכונים" גוזרים קופון.
זה גם מאפשר להשתמש במיכליות יותר גדולות ולהוזיל עלויות.
לשם כך - יש צורך במאגרים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #75  
ישן 13-01-2016, 22:24
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מהיכן הנתונים המגמדים את הסד"כ המצרי?
בתגובה להודעה מספר 74 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "לא כמגמת התעצמות."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
לא רואים מגמת התעצמות בעשורים האחרונים, בטח לא בכוחות היבשתיים שלה.



מהיכן את שואב מידע זה? הפיכת 4 דיביזיות חי"ר לממכונות, והוספה לסד"כ עוד שני דיביזיות שריון זה לא התעצמות? מה שאתה כותב עומד בסתירה מוחלטת לדברי אל"מ פסח מלובאני ולנתונים שהביא הד"ר אהוד עילם. על מה אתה מסתמך?



לגבי מאגרי דלק:
מצרים גובה מס גבוה תמורת המעבר בתעלה, ולכן חלק מיצואניות הנפט המציאו "קומבינה":
הן מוכרות את הנפט למצרים לפני ההגעה לתעלה, מצרים מעבירה אותו את התעלה, ומוכרת אותו בצד השני, ובדרך "האנשים הנכונים" גוזרים קופון.
זה גם מאפשר להשתמש במיכליות יותר גדולות ולהוזיל עלויות.
לשם כך - יש צורך במאגרים.


אם אתה חושב שמאגרי דלק צבאיים תת/קרקעיים הפזורים ברחבי סיני נועדו לצרכי סחר הנפט של מצרים אזי אזי ההבנה שלך בהספקת דלק לצבא שונה מאוד ממה שחושבים מומחים לאספקת דלק. אני אומר זאת בלשון המעטה. למעשה אני סבור שאין לך קמצוץ מושג בנושא זה.

נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 13-01-2016 בשעה 22:28.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #77  
ישן 12-01-2016, 15:35
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,184
הערה לגבי התעצמות חיל הים של מצרים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

מצרים תמיד ראתה את עצמה מעצמה ימית והזדרזה להצטייד בכ"ש בריטי גדול, יחסית, בשלהי שנות ה- 40, כשבחיל הים היו אוניות מעפילים לשעבר ושוברות קרח אמריקאיות.
צריך לזכור שלמצרים שתי זירות ימיות והיא מחלקת את הצי שלה בין הים התיכון וים סוף, כך שהסד"כ שלה לא נמצא כולו מול אשדוד.
עוד צריך לזכור שלמצרים יש משאב מרכזי שהוא מקור ההכנסה הכי גדול שלה (אני חושב) - תעלת סואץ. הואיל ומדובר במעבר מים בינלאומי גדול, יש הגיון להחזיק צי מלחמה שיאבטח את המשאב הזה כולל מבואותיו והזירה הימית שקרובה אליו.
כיום הצי המצרי, כפי שכתבתי באשכול אחר, הוא ערב רב של כ"ש ממספר מדהים של מדינות. מעבר לבעיות של התאמה במערכות השו"ב (ותוסיפו לסלט גם גורמי אוויר והברדק חוגג) - אם אנחנו זוכרים מב"ח שאפשר היה לפרק מגירת מגבר של מב"א מאח"י חנית ולהתקין אותה במענ"ש של אח"י סער, במקום המגירה התקולה, למצרים יש מענ"ש ייחודי כמעט לכל ספינה ולכן האתגר הלוגיסטי והקושי המבצעי. לכן המספרים אינם מספרים הכל, לפחות במקרה הזה.
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #89  
ישן 06-04-2016, 16:20
  double_o double_o אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.09.07
הודעות: 2,807
בתגובה להודעה מספר 88 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "טק״ק אחד משמיד את כל הסוללה הזאת"

הSA-2 הוא מערכת ישנה ובמקור היא היתה כזאת מרוכזת וענראה יש מגבחות טכנולוגיות ועד כמה ניתן להרחיק את המגרים גם היום.
למה עדיין להשתמש בSA-2? מאותה סיבה שהם עדיין מפעילים מיג-21, מיראז' 5 ואמל"ח ישן אחר, יש להם מגבלות תקציביות אז הם עדיין שומרים מערכות ישנות עם שיפורים לצד מערכות מתקדמות מודרניות, אם היה להם כסף הם כנראה היו מחליפים הכל בS-300.
למה לא סיילו? כי הSA-2 לא משוגר אנכיות ולא מתאים לסיילו, גם לא מבחינת טעינה מחדש.

אז זה לא פתרון מושלם, אבל זה ניסיון לשפר את היכולות של מערכות מיושנות תחת מגבלות תקציביות, חוץ מזה יכול להיות שלמערכות כאלה ישנות צוואר הבקבוק הוא לא הציוד, שכמוהו אפשר להשיג הרבה ובזול, אלא הצוות המיומן שעליו רוצים להגן.

עוד אתרים דומים במצרים:
http://virtualglobetrotting.com/map...-3/view/google/
http://virtualglobetrotting.com/map...rs/view/google/
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 06-04-2016, 19:46
צלמית המשתמש של Benjamin Willard
  משתמש זכר Benjamin Willard Benjamin Willard אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.04.11
הודעות: 9,931
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

חברים.... אתם תקועים בשנת 73.

מצריים וישראל נמצאות באותו צד בשלושה צירים אסטרטגיים שונים (ברית עם המערב וארצות הברית; אירן- שיעים- סונים; האחים המוסלמים, אבל זה עניין פוליטי). הכלכלה המצרית מתפוררת, אין להם איך לממן מלחמה. ואם למצרים יש שאיפה לתקוף את ישראל, ולצורך כך היא מקימה 'תשתית לוגיסטית' באזור שנמצא תחת עליונות אווירית מלאה של ישראל, כל הפרה של ההסכם עלולה להפוך את התשתית לאפר.

כל מדינות ערב נמצאות בתהליך התעצמות בעשור האחרון, אין לזה קשר אלינו. ואם כבר, אז סעודיה צריכה להדאיג אותנו יותר.

ודבר אחרון, להעיף את דאע"ש מסיני, זה אינטרס ישראלי מובהק.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #93  
ישן 06-04-2016, 19:54
צלמית המשתמש של Narion
  Narion Narion אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.12.08
הודעות: 8,552
כל מה שאתה אומר הוא נכון
בתגובה להודעה מספר 92 שנכתבה על ידי Benjamin Willard שמתחילה ב "חברים.... אתם תקועים בשנת..."

אך עם זאת, לא ניתן להתעלם מן העובדה שמאז שנחתם הסכם השלום היחסים בין המדינות רק הדרדרו.

אומנם קיים שת"פ מודיעני שרק השביח בשנים האחרונות (חזית דאע"ש סיני), אבל קיימת קרירות קשה בתחום המדיני והפנים ארצי.

ישראל עדיין מתוארת ומקבלת יחס של אויב לכל דבר.

אני בתור ישראלי מאוד הייתי חושש ללכת ברחובות מצרים עם סממנים ישראלים \ יהודים, ולדעתי זה מסכם את הכל.

על פניו זה נראה כי עמוק בתוך ליבם, המצרים עדיין מחכים ליום שישראל תושמד.

אולי זה בגלל האסונות שנגרמו להם עקב המלחמות, אולי בגלל האיבה שלהם לאויב ציוני, או שפשוט זה שילוב של ה2.

אני באופן אישי לא חושב שהעתיד ורוד, אבל אני גם לא חושב שהמצרים הולכים לפתוח במלחמה - הפערים הטכנולוגים בינם לבין ישראל קיצונים מדי, ואין להם שום מענה לחימוש המתקדם והארוך טווח שלנו.

הדבר האחרון שהם צריכים זאת מלחמה עם מעצמה אזורית שתמוטט סופית את המדינה שלהם.
_____________________________________

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #96  
ישן 03-11-2016, 22:36
  משתמש זכר אספרסו קצר אספרסו קצר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.09
הודעות: 600
בתגובה להודעה מספר 93 שנכתבה על ידי Narion שמתחילה ב "כל מה שאתה אומר הוא נכון"

ציטוט:
אני בתור ישראלי מאוד הייתי חושש ללכת ברחובות מצרים עם סממנים ישראלים \ יהודים, ולדעתי זה מסכם את הכל.


זו אכן סיבה לדאגה. השילוב של צבא חזק וגדול ביחד עם דעת קהל עוינת ביותר את הציונות, את המדינה היהודית ואת היהודים בכלל. זה משהו שצריך לחשוש ממנו. דעת הקהל המצרית הרבה יותר כשירה למלחמה נגד ישראל מאשר דעת הקהל באיראן ערב המהפכה האסלאמית ועליית חומייני. גם אם א-סיסי חבר שלנו הוא יכול ליפול. לדעתי כדי שתפרוץ מלחמה בין ישראל לבין מצרים חייבים להתרחש מספר אירועים:
1. מהומות נגד משטר א-סיסי
2. בחירות ללא זיופים שבהם כנראה ינצח האסלאם הפוליטי וייקח את השלטון.
3. פיטורים המוניים של אנשי ממשל בצבא, בעיתונות ובאקדמיה שתמכו בהפיכה נגד מורסי, והחלפתם באנשי האחים המוסלמים, כדי שהפיכה לא תקרה שוב.
4. משבר מדיני בין ישראל לבין מצרים שיכול להתדרדר עקב מלחמה בין ישראל לבין חמאס למשל.

במידה ואכן תפרוץ מלחמה, ישראל צריכה שיהיה לה צי גדול של מטוסי קרב ומלאי גדול של חימוש מונחה כדי להשמיד את הכמות העצומה של הכלים הניידים של הצבא המצרי לפני שנוצר מגע בינם לבין הכוח הקרקעי של צה"ל. צריך לקחת בחשבון את קצב הגיחות של מטוסי הקרב הישראליים שהוא לא אין סופי ואת העובדה שמטוסים ישראליים יופלו במלחמה, מה שיקטין את קצב הגיחות. וזה בהנחה שישראל תצליח להשיג עליונות אווירית, מה שבטוח ידרוש זמן, לפני שמתחילים לטפל בטנקים המצריים.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #97  
ישן 07-04-2016, 09:34
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מהיכן אתה שואב את התובנות שלך?
בתגובה להודעה מספר 92 שנכתבה על ידי Benjamin Willard שמתחילה ב "חברים.... אתם תקועים בשנת..."

[QUOTE=Benjamin Willard]חברים.... אתם תקועים בשנת 73.

הכלכלה המצרית מתפוררת, אין להם איך לממן מלחמה.



אפשר חחשוב כי כשסאדת יצא למלחמה הוא היה עשיר גדול וכלכלתו שיגשגה. שלא לדבר על עושרה של סוריה כשזו יצאה למלחמה בשנת 1973.


כל מדינות ערב נמצאות בתהליך התעצמות בעשור האחרון, אין לזה קשר אלינו.


על איזה מדינות ערב אתה מדבר בדיוק? ממתי ירדן התעצמה? או אולי לבנון? או אולי סוריה? שמה לוב או סודאן.
אני קראתי ככי יש מדינה אחת במזרח התיכון שמצמצמת את הסד"כ - קוראים לה מדינת ישראל.
באשר לסעודיה אתה צודק, ואכן בנית התשתית הצבאית בתבוק אשר בסעודיה, צריכה גם היא להדאיג אותנו
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #98  
ישן 07-04-2016, 10:44
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,297
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מהיכן אתה שואב את התובנות שלך?"

ציטוט:
אפשר חחשוב כי כשסאדת יצא למלחמה הוא היה עשיר גדול וכלכלתו שיגשגה. שלא לדבר על עושרה של סוריה כשזו יצאה למלחמה בשנת 1973.


מצרים וסוריה היו עשירות ב- 1973 ביחס לישראל בשני מישורים:

כלכלי - אין מה להשוות את ההפרש בין הכלכלות הישראלית לאלו של מצרים / סוריה ב 1973 לפערים היום

צבאי - המצרים והסורים קיבלו ציוד מתקדם ביד רחבה מהסובייטים , ישראל לא הצליחה לעמוד ברכש הנדרש בתוכנית הרב שנתית שקדמה למלחמת יום כיפור בגלל אילוצים כלכליים.

המצב היום שונה בתכלית - הכלכלה הישראלית אינה ברת השוואה לכלכלה המצרית והסיוע החיצוני שישראל מקבלת, המתרגם לרכש ומו"פ צבאי הוא פי 3 מזה של מצרים

אני קראתי ככי יש מדינה אחת במזרח התיכון שמצמצמת את הסד"כ - קוראים לה מדינת ישראל.

"צמצום הסד"כ" בישראל זה בלוף אחד גדול - הצבא הסדיר נשאר גדול, הקבע שבר שיאים למרות ההחלטות לצמצמו במסגרת וועדת ברודט.

אז צה"ל מפרסם בעיתון סגירה של חטיבות עם ציוד מיושן , אבל לא מפרסם את המסגרות החדשות עם הציוד המתקדם ולא את כלי הנשק החדשים, התקשורת , מערכות השו"ב המהווים מכפילי כח משמעותיים.

לכמות "פריטים" אין היום משמעות בהשוואה לעבר - מי צריך ארמדות של טנקים כאשר יש אמצעים הרבה יותר זולים ויעילים להשמיד טנקי אוייב? מי זקוק למאות מטוסים כאשר מטוס אחד יכול לפגוע במספר מטרות במקום בעבר מספר מטוסים למטרה? כנ"ל בקני ארטילריה .

רק במקום אחד אין צמצום וזה בחי"ר - כי אין תחליף טכנולוגי - וישראל היום בשיא של כל הזמנים במסגרות חי"ר סדירות.

אז איפה "צמצום הסד"כ" בדיוק?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #99  
ישן 07-04-2016, 10:46
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
בתגובה להודעה מספר 97 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מהיכן אתה שואב את התובנות שלך?"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
[QUOTE=Benjamin Willard]אפשר לחשוב כי כשסאדת יצא למלחמה הוא היה עשיר גדול וכלכלתו שיגשגה. שלא לדבר על עושרה של סוריה כשזו יצאה למלחמה בשנת 1973.
תשווה את המצב לפני המלחמה, אחרי המלחמה, והיום.
לפני המלחמה - סדאת לפחות הצליח להאכיל את האוכלוסיה.
אחרי המלחמה הוא נכנס לסחרור אינפלציוני, והנסיון שלו לבטל סובסידיות ללחם הובילו למחאה גדולה ולרציחתו.
ומייד לאחר מכן הסובסידיות הוחזרו, כשארה"ב מספקת סיוע.
היום - לא רק שיש סובסידיות, אלא שהן לא מספקות והצבא נאלץ להלאים ולנהל את המאפיות כדי שהמחיר יהיה נמוך מספיק ועשרות מליוני מצרים לא יגוועו ברעב.

ומי מספק היום למצרים את החיטה במחיר נמוך מספיק, באיכות גבוהה מספיק, ובכמות מספקת?
ארה"ב.
כשמצרים ניסתה לגוון מקורות עם חיטה רוסית, האיכות הנמוכה גרמה להרבה מקרי מוות ולהפסקת הניסוי.
אז יש למצרים אפשרות להתאבד, ולהפוך לאסון ההומניטרי הכי גדול מאז הרעב הגדול בסין, רק כדי לגרום לכמה הרוגים בישראל
רק שבהעדר הפיכה, הסבירות לכך היא מאוד מאוד נמוכה.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
כל מדינות ערב נמצאות בתהליך התעצמות בעשור האחרון, אין לזה קשר אלינו.
על איזה מדינות ערב אתה מדבר בדיוק? ממתי ירדן התעצמה? או אולי לבנון? או אולי סוריה? שמה לוב או סודאן.
אני קראתי ככי יש מדינה אחת במזרח התיכון שמצמצמת את הסד"כ - קוראים לה מדינת ישראל.

באשר לסעודיה אתה צודק, ואכן בנית התשתית הצבאית בתבוק אשר בסעודיה, צריכה גם היא להדאיג אותנו
בשנים האחרונות גם ירדן מתעצמת, מסוקים מישראל ומטוסי תובלה מרוסיה שעברו משירות אזרחי לצבא אלו דוגמאות שראינו פה בפורום רק לאחרונה.
כל מדינה במזה"ת נערכת לאפשרות הפיכה פנימית, השתלטות צבאית על מחוזות שבה, או תקיפה חיצונית.
לבנון, סוריה, עירק ולוב מתמודדות עם מציאות כזו בפועל, סעודיה חוטפת ריקושטים מתימן, ומצרים מתמודדת עם מציאות כזו בסיני.


לצד זאת, ישראל נערכת בכמה מישורים - מצד אחת יש שיפור משמעותי בניהול הקרב בישראל, שמאפשר זיהוי מטרות מהיר מאוד וחלוקה שלהם לכלים בשטח בזמן אמת,
גם רמות המיגון עלו, ולישראל יש יכולת להתמודד עם נ"ט שמאדה סד"כ כבד בסוריה,
גם השימוש בחמ"מ ומל"טים עבר מחיל האויר לזרוע היבשה, ,תוך הורדת עלות השמדת המטרות (חשוב מאוד)
וגם עוברים למטוס קרב חדש שישמר עליונות מול התעצמות אוירית של חיילות האויר במצרים, ירדן, סעודיה, מדינות המפרץ, ועירק, שרוכשים מטוסים אמריקאים.

האם במציאות כזו, יש הגיון לשלוח גם טנקים שפגיעים משמעותית לנ"ט, וחסרי יכולת ניהול קרב דומה?
לבצע שידרוג חלקי בכלים לא רלוונטים, או להשקיע בפלטפורמה חדשה?
השאלה העיקרית היא - מול איזה אוייב בעצם נלחמים?
נתקענו ב73?

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 07-04-2016 בשעה 10:56.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #101  
ישן 10-04-2016, 11:59
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
מקורות
בתגובה להודעה מספר 100 שנכתבה על ידי יצחק-ר שמתחילה ב "א. "בשנים האחרונות גם ירדן..."

1.
ציטוט:
AMMAN — Jordan on Thursday received eight Blackhawk helicopters from the US and will receive another eight next year to be allocated to the Jordan Armed Forces-Arab Army (JAF).
US Ambassador to Jordan Alice G. Wells said the arrival of the UH 60A Blackhawk helicopters “will provide Jordan with another tool for safeguarding its frontiers”, adding that the helicopters will enable the Jordanian Army Quick Reaction Forces to rapidly deploy anywhere in the country.

Since February 2015, the United States has expedited delivery of more than 26,000 rifles and machine guns, more than 3 million rounds of small arms ammunition, hundreds of bombs and 5,000 night vision devices to support Jordan's immediate operational requirements, the ambassador said.

“Jordan receives one of the largest amounts of foreign military financing in the world with Congress appropriating $450 million for the fiscal year 2016,” Wells said at a ceremony held to receive the Blackhawks at Marka Military Airport in Amman.
http://www.jordantimes.com/news/local/jordan-receives-eight-blackhawks-us

2.
ציטוט:
Israel has transferred 16 Bell AH-1 Cobra attack helicopters to Jordan to assist its air force in the fight against Islamic State militants, US sources have confirmed.
https://www.flightglobal.com/news/a...copters-414986/

3. לאחרונה עלה בפורום נושא האיום שמהווה הסבת 2 מטוסי תובלה כבדים, המסוגלים לשנע גם טנקים (לעומת מטוסי התובלה שבידי ישראל) לשימוש צבאי ע"י ירדן.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי יצחק-ר
בהנחה שמצרים אינה מתכוונת ליצור אופציה להפר את הסכם השלום ופתיחה במלחמה אין שום איום צבאי המחייב אותה לבנות תשתית משמעותית ממזרח לתעלה תוך כדי הפרה בוטה של הסכם השלום.
- היקף הכוחות הסדירים העומדים לרשותה הינו למעלה ממספיק כדי לטפל בפעילות גורמי דעא"ש בסיני וכל מקום אחר.
מבחינת צבא מצרים,
האיומים של הפיכת שטחים נרחבים ממצרים וסיני לחסרי-משילות, אינם פחות מאיימים מאשר איום ישראלי (שאינו קיים) לפתוח בלחימה מול מצרים.
נסיונות צבא מצרים להילחם מול דאע"ש, הראו שיש מבחינתם קושי להתמודד עימו תוך שלוקחים בחשבון את המגבלות שנוצרו ע"י הסכמי השלום,
ונוכחות צבאית קבועה, שבעבר לא נראתה כנדרשת, הפכה לחיונית.
יש להתפתחויות אלו השלכות מבחינת תשתיות ספיציפית בסיני,
אבל אם לא מדובר על תשתיות נ"מ, ביצורים עמידים בפני תקיפה אוירית, וכוחות משוריינים - הרלוונטים מול ישראל, עולה השאלה מהו האיום?


ובכלל,
בכל הדיונים על התעצמות צבא מצרים - חסר מאוד מימד הזמן:
מה הייתה ההתעצמות שבוצעה סמוך למלחמת יום-כיפור, או סמוך להסכם השלום והנסיגה (גם הם לקחי יום כיפור" מבחינת המצרים),
ומהי ההתעצמות מאז 1993, ויותר מכך, מאז שנת 2007, אז האיום הנוכחי על הריבונות המצרית החל להתברר?
ללא פרטי מידע אלו - הנתונים על "התעצמות" נטולי הקשר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #102  
ישן 10-04-2016, 13:14
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
התעצמות מצרית בשנים 2015-2016
בתגובה להודעה מספר 101 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "מקורות"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
1.






ובכלל,
בכל הדיונים על התעצמות צבא מצרים - חסר מאוד מימד הזמן:
מה הייתה ההתעצמות שבוצעה סמוך למלחמת יום-כיפור, או סמוך להסכם השלום והנסיגה (גם הם לקחי יום כיפור" מבחינת המצרים),
ומהי ההתעצמות מאז 1993, ויותר מכך, מאז שנת 2007, אז האיום הנוכחי על הריבונות המצרית החל להתברר?
ללא פרטי מידע אלו - הנתונים על "התעצמות" נטולי הקשר.



אתה מלין על כך שחסר מימד הזמן. כנראה אין לך זמן לקרוא את הנאמר באשכול. כאשר תמצא את הזמן לכך, תראה שבאשכול ובקישורים באשכול יש פרוט לא רע באשר להתעצמות המצרית גם בחתך של לוחות זמנים. עד אשר תתפנה לכך אני אעזור לך בקמצוץ של נתונים
בשנים 2015-2016 עוסקת מצרים ככל הנראה בהכפלת מאגרי הדלק הצבאיים בסיני. ובונה בוודאות מסוללי תעופה ודירים תת קרקעיים בשדות התעופה הצבאיים בגדה המערבית של תעלת סואץ. אם אתה חושב שבכדי להגדיל את המשילות המצרית בסיני צריך מסלולי תעופה חדשים ודירים למטוסים אני חולק עליך. אני מתקשה להבין מדוע, מדינה עניה כדברך, משקיעה המסלולי תעופה חדשים. מה עשרות שדות התעופה הצבאיים במצרים לא מספיקים??? כאמור זה רק מעט מזעיר ממה שמצרים מקדישה לנושא הצבאי מאז עלות סיסי לשלטון
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #103  
ישן 10-04-2016, 13:39
צלמית המשתמש של Benjamin Willard
  משתמש זכר Benjamin Willard Benjamin Willard אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 25.04.11
הודעות: 9,931
בתגובה להודעה מספר 102 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "התעצמות מצרית בשנים 2015-2016"

לוב... סודן... דעא"ש

והצבא המצרי הוא חלק מרכזי בכלכלה המצרית...

אם מצריים מתכננת לתקוף את ישראל, לבנות תשתית לוגיסטית בסיני זה ממש ממש מטומטם...
1. אין להם אפשרות להגן על סיני מבלי להפר את הסכם השלום.
2. אין להם אפשרות לפרוס לשם כוחות מבלי להפר את ההסכם.
3. כל מה שהם יבנו שם יהיה מתחת לעליונות אווירית מוחלטת שלנו.
4. אין הגיון טקטי בלבנות בסיסים קרוב לישראל, לאור הטווח האפקטיבי של מטוס F16... כלומר יהיה להם עדיף לפעול מתוך מצריים.

וכזה:
https://www.gapminder.org/tools/bub...&zoomedMax:2008

וכזה:
https://www.gapminder.org/tools/bub...&zoomedMax:2008


----
ולגבי התעצמות של מדינות ערב, התכוונתי למדינות שסביב המפרץ הפרסי, ואגב גם פקיסטן (למרות שאינה ערבית, ומסיבות אחרות), אבל גם ירדן.... שוב, זה קשור לאביב הערבי, לדאע"ש, ולאירן, והרבה פחות קשור אלינו.... המדינות שאתה מודאג מהן, וספציפית מצריים, היום, נמצאות הרבה יותר קרוב אלינו מבחינת אינטרסים....

נערך לאחרונה ע"י Benjamin Willard בתאריך 10-04-2016 בשעה 13:43.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #104  
ישן 10-04-2016, 15:11
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
כפי שרשמתי, בהחלט יש צורך
בתגובה להודעה מספר 102 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "התעצמות מצרית בשנים 2015-2016"

מבחינת עלויות, ככל שמטרת היעף יותר קרובה, תוכל לבצע את התקיפה בעלות נמוכה יותר, בפחות דלק, לשאת יותר חימוש ולהישאר יותר זמן באויר,
כך שברור שהפיכת סיני לשדה קרב פעיל מצדיקה את שדרוג התשתיות (וזה כולל מסלולי תעופה ודת"קים).
שדרוג כזה מוזיל את עלויות הלחימה, וזה משמעותי כשיש ציפיה שהמערכה תהיה ארוכה.
ודווקא מדינה ענייה תקפיד על כך יותר (לעומת מדינה עשירה כמו ארה"ב שמזלזלת בכך, ובעיני זה מחריד).
ישראל מאשרת תקיפות אויריות אלו, כך שלא ברור על מה התלונות.

הבחירה בדירים תת-קרקעיים לעומת עיליים (עמידים יותר להפצצה) היא החלק העיקרי שנראה חשוד. אולי נובעת מחשש למתקפת פצמ"רים נגד שדה התעופה בדומה למה שראינו בסוריה, אבל בהחלט יתכן שזה גם חלק מלקחי ששת הימים ויום כיפור (מטוסים שלא אוחסנו תת קרקעית לא שרדו, והנזקים מגמדים את עלות התשתיות).

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 10-04-2016 בשעה 15:14.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #107  
ישן 12-04-2016, 17:13
  ariel_zuk ariel_zuk אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.15
הודעות: 3,881
אסטרטגיה מתוחכמת
בתגובה להודעה מספר 106 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "איזה מפתיע, ולא מתוצרת..."

למצרים יש אסטרטגיה די מתוחכמת האמת לגבי חיל האוויר שלה. מערך מטוסי הקרב בפרט!

האדם הפשוט יחשוב: איך מצרים מצליחה לשמור צי של מטוסי F-16 אמריקאים, לא פחות מ2 סוגי מיראז', כ-2 טייסות של מטוסי ראפאל צרפתיים, מטוסי מיג-21 סובייטיים, מטוסי J-7 וכו', ולדאוג שלכולם יהיו את כל חלקי החילוף והחימוש המתאים של כל מטוס בעת מלחמה? האם לא נוצר לחץ לוגיסטי כבד?
התשובה היא כמובן שמצרים רק רוצה שנחשוב ככה.

בעצם אנחנו נחשוב שהם לא יודעים דבר או שניים בתכנון צבאי ארוך וקצר טווח כאחד, ושהם חסרי יכולת לנהל מלחמה כראוי. וכשכן תהיה מלחמה, אנחנו בעצם נבין שזה די נכון אבל רק כי הם רצו שנחשוב ככה! אז הם יצחקו אחרונים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #108  
ישן 12-04-2016, 16:31
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
סד"כ חיל האוויר וההגנה האוירית במצרים
בתגובה להודעה מספר 105 שנכתבה על ידי 404שגיאה שמתחילה ב "מצרים רוכשת 50 מטוסי מיג 29"

לנוחות קוראי הפורום להלן סד"כ חיל האויר וההגנה האוירית בצבא מצרים. נכון לשנת 2015.הנתונים לוקטו מתוך חומר גלוי.

חיל האוויר וההגנה האווירית במצרים

ליקוט נתונים מתוך הרצאתו של אל"מ (מיל') פסח מלובאני מתאריך 25/08/2015



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.


א. מטוסי קרב

בסד"כ כ־500 מטוסים. מתוכם המטוסים המתקדמים הבאים:
  • כ־200 מטוסי F – 16
  • כ־20 מטוס מיראג' 2000
  • רכש חדש של 24 מטוסי ראפאל
  • מטוסים מסוג: מיראג' 5: מיג 21 תוצרת סין: (אין נתוני כמות)
ב. מטוסי תובלה

בסד"כ כ־60 מטוסים. בעיקר C - 130

ג. מסוקים

בסד"כ כ־250 מסוקים. מביניהם:
  • כ־100 מסוקי תקיפה מסוג אפאצ'י וגאזאל
  • כ־130 מסוקי תובלה. מדגמים מערביים וכן 17/18 M – 1
  • כ־20 מסוקים ללוחמה ימית
ד. שונות
  • כ־370 מטוסי הדרכה
  • מטוסי צילום מסוג מיג 21 ומיראג'
  • 6 מטוסי הוקאיי
  • מלט"ים ומזלט"ים
ה. חימוש אווירי

חימוש מתקדם כולל טילי אוויר-אוויר ואוויר-קרקע .

ו. הגנה אווירית

חמש דיביזיות הגנה אווירית שמספרן:5:8:10:12:15

2 חטיבות הגנה אווירית עצמאיות מספר 103 ו-104





תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #112  
ישן 19-10-2016, 19:44
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מצרים משלשת את מאגרי הדלק הצבאיים/אסטרטגיים בסיני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

מעיון בצילומי Googel Earth עדכניים עולה כי מצרים בונה בסיני מאגר דלק תת קרקעי בקיבולת מוערכת של כ - 120 מליון ליטר (120,000,000). בנייתו של המתקן החלה בראשית השנה ועתה הוא נמצא בשלבי בניה מתקדמים.
מאגר דלק זה מתווסף לשרשרת ארוכה של מאגרי דלק צבאיים בסיני שקיבולתם הכוללת מוערכת ב- 57 מליון ליטר. לפיכך מדובר בשילוש כושר אחסון בדלק הצבאי בסיני.
יודגש כי בנוסף למערכת אחסון הדלק הצבאית בסיני, קיימת בסיני תשתית ענפה מאוד לאחסון נפט גולמי ותזקיקים עבור האוכלוסייה האזרחית,
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #114  
ישן 20-10-2016, 08:53
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מתקן אחסון הדלק החדש - פרטים נוספים
בתגובה להודעה מספר 113 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "אם אני לא טועה זה מוזכר..."

מתקן אחסון דלק הנבנה עתה בסיני לא היה מוכר בעת הרצאתם של אל"מ (מיל') פסח מלובאני וסא"ל (דימ') אלי דקל על צבא מצרים ובנית התשתית הצבאית המצרית בסיני (ראה לעיל באשכול זה).
עד לבניית המתקן החדש, היו מוכרים בסיני תשעה אתרי אחסון דלק צבאיים תת-קרקעיים. האחד בקיבולת מוערכת של 25 מליון ליטר, אשר נועד כפי הנראה לשמש כמחסן דלק קדמי ארמיוני ("קיסם" בערבית), כל היתר מתקני אחסון הם בקיבולת של 2 - 6 מליון ליטר ונועדו לשמש, כפי הנראה, את כוחות הבט"ש ואת הדיביזיות המצריות אשר מתוכננות להיערך בסיני בעת חרום.
כאמור, בניית מתקן האחסון החדש, בקיבולת מוערכת של כ - 120 מליון ליטר דלק, משלשת את כושר אחסון הדלק הצבאי בסיני. עם סיום בניית המתקן יהיו בסיני מחסני דלק בקיבולת כוללת של כ - 180 מליון ליטר.

יש לזכור כי בגדה המערבית של תעלת סואץ יש שפע של מתקני דלק. הן אזרחיים כגון; בתי הזיקוק בסואץ וחוות מיכלי הדלק בפורט סעיד והן מאגרי הדלק הצבאיים התת קרקעיים של ארמיות השדה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #118  
ישן 21-10-2016, 08:03
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
למה לא מאגרי דלק קטנים הקרובים יותר לגבול?
בתגובה להודעה מספר 117 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "האם מרחק כל כך קטן מסואץ..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי itamars2
האם מרחק כל כך קטן מסואץ וגודל המאגר כלומר גדול ומרכזי במקום קטן ומבוזר פשוט מצביע על מיקום שנבחר משיקולי בטיחות לא כצורך צבאי?
הייתי מצפה ממאגרים לצורך צבאי להיות קטנים יותר וקרובים יותר לגבול(מעבר לטווח ארטילרי).


אני לא יודע למה אתה מצפה, אני מנסה לדעת למה מצפים המצרים.

לצורך זה יש להכיר את את כלל מערך אחסון הדלק במצרים. ובכן מאגרי דלק אסטרטגיים שנועדו להכין את המדינה למלחמה הוקמו גם בעבר ואתרי אחסון אסטרטגיים, תת־קרקעיים, בהיקף של למעלה ממאה מליון ליטר אינם תופעה יוצאת דופן. כמובן שלרשות צבא מצרים יש עוד שרשרת ארוכה של מאגרי דלק צבאיים קטנים יותר כפי שציינתי בעבר.
באשר למיקומו ולגודלו של מתקן האחסון הנבנה בסיני, יש לנסות ולראות השקעה כספית גדולה זו בהקשר הרחב יותר, הן של בניית מאגרי דלק גדולים נוספים בגדה המערבית של תעלת סואץ, והן של כלל ההתחמשות והקצאת המשאבים הלאומית המצרית, למלחמה כוללת מול צבאות סדירים (בניית שדות תעופה צבאיים, מחסני אמל"ח ומאגרי דלק תת-קרקעיים בהיקף של מאות מיליוני ליטרים, לא נועדה לטעמי למלחמה מול ארגון כגון דאע"ש). אני לא בטוח שיש בידי תשובה טובה לשאלות אלו, ואני מקווה ששאלות אלה מעסיקות את אלה המופקדים על ביטחוננו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #119  
ישן 21-10-2016, 13:05
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 118 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "למה לא מאגרי דלק קטנים הקרובים יותר לגבול?"

זה שההתחמשות המצרית בצבא היבשה מנותקת לחלוטין ממפת האיומים והסיכונים המצרית זה ברור.
זה שהצבא גורם כלכלי משמעותי מאוד במצרים גם כן ידוע.
ידוע לך במקרה מתי החלו פרויקטי התתית האלה בתחום הדלק?
היות ובמצרים התגלו עתודות גז משמעותיות יורדת הסבירות שמאגרי דלק סטנדרטי גם אם המצרים רואים בהתרחשויות בין סעודיה לאיראן רמז מבשר רעות ורוצים להכין את עצמם ליום שחור לפחות סבירה,
כי סביר שלאחר הגילוי כדאיות הסבת משק החשמל המצרי לגז עלתה מאוד והתלות בדלק נוזלי אמורה לרדת( במיוחד אם הולכים למהלך של הסבת תחבורה ציבורית להנעה בגז).
עקרונית המצרים ניסו גם לפתח את סיני בבנית עיר חדשה אם זכרוני אינו מטעני פרויקט שנחל כישלון.
אולי הם מעונינים להניע אותו מחדש.
אני מסכים שהתמונה הכללית מאוד לא חיובית למרות שהכלכלה המצרית מקרטעת היא לא היתה במצב מדהים גם לפני יום הכיפורים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #120  
ישן 21-10-2016, 15:02
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
ביחס להיום - מצב הכלכלי אז היה מדהים
בתגובה להודעה מספר 119 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "זה שההתחמשות המצרית בצבא..."

באותה תקופה התוצר המצרי היה גבוה בעשרות אחוזים מזה הישראלי (ומאז המלחמה באותה רמה),
אז הייצוא היה כמעט כפול מהייבוא,
היום הייצוא הוא 40% מהייבוא,
מצריים מסתמכת היום על ייבוא מזון וסיוע.
ממדינה עצמאית חזקה - היא הפכה לנתמכת סעד.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי itamars2
ידוע לך במקרה מתי החלו פרויקטי התתית האלה בתחום הדלק?
היות ובמצרים התגלו עתודות גז משמעותיות יורדת הסבירות שמאגרי דלק סטנדרטי גם אם המצרים רואים בהתרחשויות בין סעודיה לאיראן רמז מבשר רעות ורוצים להכין את עצמם ליום שחור לפחות סבירה,
כי סביר שלאחר הגילוי כדאיות הסבת משק החשמל המצרי לגז עלתה מאוד והתלות בדלק נוזלי אמורה לרדת( במיוחד אם הולכים למהלך של הסבת תחבורה ציבורית להנעה בגז).
עקרונית המצרים ניסו גם לפתח את סיני בבנית עיר חדשה אם זכרוני אינו מטעני פרויקט שנחל כישלון.
רק כדי לתת סדר גודל:
לישראל יש 2 מאגרי דלק גדולים פי 10 באזור ה"סמוך" לגבול מצריים.

עניין נוסף: כיוון שפרוייקט הרחבת התעלה הוא במימון סעודי, כל מה שניתן "לדחוף" לחשבון - מסייע היום לכלכלת מצריים ומספק עוד קצת עבודות עד שאולי המצב ישתפר. מלבד זאת - מנהרות תחבורה ומאגרי דלק (הסמוכים לבתי זיקוק ולצנרת נפט עוקפת-סואץ) הם באמת תשתיות ששימוש נכון בהם יוביל לצמיחה.

בכל הנוגע למאגרים בסיני: ארגוני הטרור נוהגים לשדוד ולפוצץ, ולכן המצרים נאלצים לעבות שמירה ולצמצם את כמות המאגרים הפעילים. מאגרים תת-קרקעיים יותר קשה לפוצץ.

במדינות עולם שלישי לא מצילים פרוייקט כושל של ממשל קודם.
הפרוייקט הבא של סיסי (אחרי התעלה) זה "קהיר החדשה" (במימון הסינים והמפרציות), ולא עיר בסיני (שתהיה מתנה לדאע"ש).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #121  
ישן 21-10-2016, 15:47
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "ביחס להיום - מצב הכלכלי אז היה מדהים"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
באותה תקופה התוצר המצרי היה גבוה בעשרות אחוזים מזה הישראלי (ומאז המלחמה באותה רמה),
אז הייצוא היה כמעט כפול מהייבוא,
היום הייצוא הוא 40% מהייבוא,
מצריים מסתמכת היום על ייבוא מזון וסיוע.
ממדינה עצמאית חזקה - היא הפכה לנתמכת סעד.
מסכים פרט לעובדה שהרבה מההתחמשות המטאורית שלהם מומנה בידי רוסיה ולאחר ששת הימים מלחמת ההתשה והפצצות העומק היו נזקים במיליארדים למשק המצרי. כלומר נקודת ההתחלה שלהם לעימות היתה אמורה להיות נמוכה יותר-גם כאן חוזר הניגון כשרוסיה מציעה מערכות מתקדמות מטוסים וכו במימון צד שלישי וכל מיני עסקאות סיבוביות.

רק כדי לתת סדר גודל:
לישראל יש 2 מאגרי דלק גדולים פי 10 באזור ה"סמוך" לגבול מצריים.
(יש הבדלים גאוגרפיים במרחקים מהליבה המאוכלסת ועיקר התעשיה של סדרי גודל, אך אני מקבל וגם העלתי מקודם בשרשור תהיות האם באמת המאגר הזה הוא אינדיקציה לכוונה צבאית או אזרחי בצייני את התפקיד המשמעותי של צבא מצריים בכלכלה המצרית.)
עניין נוסף: כיוון שפרוייקט הרחבת התעלה הוא במימון סעודי, כל מה שניתן "לדחוף" לחשבון - מסייע היום לכלכלת מצריים ומספק עוד קצת עבודות עד שאולי המצב ישתפר. מלבד זאת - מנהרות תחבורה ומאגרי דלק (הסמוכים לבתי זיקוק ולצנרת נפט עוקפת-סואץ) הם באמת תשתיות ששימוש נכון בהם יוביל לצמיחה.
הגיוני אם אכן הם הממנים.
בכל הנוגע למאגרים בסיני: ארגוני הטרור נוהגים לשדוד ולפוצץ, ולכן המצרים נאלצים לעבות שמירה ולצמצם את כמות המאגרים הפעילים. מאגרים תת-קרקעיים יותר קשה לפוצץ.
אני דווקא חשבתי בכיוון של העברת מתקנים כאמצעי להגביר את נוכחות כוחות השיטור האבטחה והצבא בסיני המפורז. יכולים לטעון תשמעו יש מאגר בסדר גודל אסטרטגי אני צריך לידו בסיס שיטור ואבטחה.
במדינות עולם שלישי לא מצילים פרוייקט כושל של ממשל קודם.
הפרוייקט הבא של סיסי (אחרי התעלה) זה "קהיר החדשה" (במימון הסינים והמפרציות), ולא עיר בסיני (שתהיה מתנה לדאע"ש).
הערה:שים לב שסיני הפכה לכר פורה לפעילות טרור והברחות בזכות ההזנחה ונאמנויות שבטיות-
מתקן בשטח של שבט מסוים אומר ג'ובים לחברי השבט שעד עכשיו לא ראו לירה מהשלטון.
יש פה ענינים פוליטיים והזרמות כספים ופיתוח שפשוט לא נעשו וואקום שלטוני בסיני.
מצרים שמבוססת מאוד על תיירות נפגעה קשות מהמצב הקיים ולדעתי זה אחד הגורמים שהעדיפו כל עוד היה ניתן לא להגיע למצב של לחימה באינטנסיביות גבוהה ולקנות שקט.
רק שזה לא התאפשר יותר-רצח של חיילים ושוטרים בסיטונות השלטון נאלץ להסלים את הלחימה בקבוצות האלה.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #122  
ישן 22-10-2016, 20:05
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
בתגובה להודעה מספר 121 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "[QUOTE=ai22]באותה תקופה התוצר..."

1. לא כל ההתחמשות מומנה בידי בריה"מ,
למעשה - רוב מה שסיפקו כסיוע - נועד לבנות ולהגן על תשתיות שהרוסים בנו לעצמם.
ומצריים רכשו הרבה יותר נשק בעצמם.

2. מלחמת ששת הימים עצמה פחות פגעה במשק המצרי (למעט חסימת התעלה), והייתה בעיקר צבאית.
הפגיעה המתמשכת בתקופת ההתשה הייתה יותר מורגשת.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי itamars2
רק כדי לתת סדר גודל:
לישראל יש 2 מאגרי דלק גדולים פי 10 באזור ה"סמוך" לגבול מצריים.
(יש הבדלים גאוגרפיים במרחקים מהליבה המאוכלסת ועיקר התעשיה של סדרי גודל, אך אני מקבל וגם העלתי מקודם בשרשור תהיות האם באמת המאגר הזה הוא אינדיקציה לכוונה צבאית או אזרחי בצייני את התפקיד המשמעותי של צבא מצריים בכלכלה המצרית.)
לא באמת
למעט ההתרחבות המצרית שבאה על חשבון שטחים חקלאיים (תהליך הרסני במדינה שעדיין חלק גדול מאוכלוסייתה מסתמך על החקלאות), עיקר ההתרחבות היא לשטחים הסובבים את הדלתא (שיפור התעלות, שאיבת מים, או בנייה בשטחים לא-חקלאיים),
שים לב שההתרחבות החקלאית כבר עקפה את תעלת סואץ.
והגיוני להרחיק את התשתית הלא-חקלאית שפחות מסתמכת על בניית תשתיות להובלת מים.

ציטוט:
בכל הנוגע למאגרים בסיני: ארגוני הטרור נוהגים לשדוד ולפוצץ, ולכן המצרים נאלצים לעבות שמירה ולצמצם את כמות המאגרים הפעילים. מאגרים תת-קרקעיים יותר קשה לפוצץ.
אני דווקא חשבתי בכיוון של העברת מתקנים כאמצעי להגביר את נוכחות כוחות השיטור האבטחה והצבא בסיני המפורז. יכולים לטעון תשמעו יש מאגר בסדר גודל אסטרטגי אני צריך לידו בסיס שיטור ואבטחה.
לא רק המאגר,
אם התוכנית היא להעביר את התשתית לאזור התעלה, הדבר יצדיק הגברת שיטור באזור זה,
אלא שלמעט כלים צבאיים במובהק (משוריינים, נ"מ, תותחים, וכו') - ההגבלה על שיטור באזור התעלה הייתה מינימלית מלכתחילה.
ציטוט:
במדינות עולם שלישי לא מצילים פרוייקט כושל של ממשל קודם.
הפרוייקט הבא של סיסי (אחרי התעלה) זה "קהיר החדשה" (במימון הסינים והמפרציות), ולא עיר בסיני (שתהיה מתנה לדאע"ש).
הערה:שים לב שסיני הפכה לכר פורה לפעילות טרור והברחות בזכות ההזנחה ונאמנויות שבטיות-
מתקן בשטח של שבט מסוים אומר ג'ובים לחברי השבט שעד עכשיו לא ראו לירה מהשלטון.
יש פה ענינים פוליטיים והזרמות כספים ופיתוח שפשוט לא נעשו וואקום שלטוני בסיני.
מצרים שמבוססת מאוד על תיירות נפגעה קשות מהמצב הקיים ולדעתי זה אחד הגורמים שהעדיפו כל עוד היה ניתן לא להגיע למצב של לחימה באינטנסיביות גבוהה ולקנות שקט.
רק שזה לא התאפשר יותר-רצח של חיילים ושוטרים בסיטונות השלטון נאלץ להסלים את הלחימה בקבוצות האלה.
אזור התעלה שונה מהותית משאר אזורי סיני - האוכלוסיה בו לא מבוססת על שבטים בדואים אלא על מצרים שמקורבים לצבא ולתעשיית הנפט המולאמת או לחקלאות. כך שהפיתוח הזה של אזור התעלה מחזק את האוכלוסיה תומכת השלטון סביב התעלה - ולכן מפחית את הסיכון על המפעל האסטרטגי החשוב הזה (והסיבה העיקרית לסיוע הרב שניתן למצריים).

הטרור חזק בעיקר בצפון סיני (מקומות שקרובים לגבול עזה ונהנים מתמיכה הדדית של ארגוני הטרור), שסובל מהזנחה.
בדרום סיני הייתה יותר השקעה (למרות שגם שם השבטים מתלוננים על שחלק קטן מדי מהעבודות וההכנסות ניתנים לבדואים) - הפעילות שראינו הייתה פחות מלחמה גלוייה ויותר טרור נקודתי עם חשד לשוחד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #123  
ישן 23-10-2016, 07:12
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 122 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "1. לא כל ההתחמשות מומנה בידי..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
1. לא כל ההתחמשות מומנה בידי בריה"מ,
למעשה - רוב מה שסיפקו כסיוע - נועד לבנות ולהגן על תשתיות שהרוסים בנו לעצמם.
ומצריים רכשו הרבה יותר נשק בעצמם.

2. מלחמת ששת הימים עצמה פחות פגעה במשק המצרי (למעט חסימת התעלה), והייתה בעיקר צבאית.
הפגיעה המתמשכת בתקופת ההתשה הייתה יותר מורגשת.
כמו שציינתי אבל גם אובדני הנשק והפגיעה בתשתיות צבאיות היתה משמעותית, לכל משק לוקח כמה שנים להתאושש מסיפור כזה.
לא באמת
למעט ההתרחבות המצרית שבאה על חשבון שטחים חקלאיים (תהליך הרסני במדינה שעדיין חלק גדול מאוכלוסייתה מסתמך על החקלאות), עיקר ההתרחבות היא לשטחים הסובבים את הדלתא (שיפור התעלות, שאיבת מים, או בנייה בשטחים לא-חקלאיים),
שים לב שההתרחבות החקלאית כבר עקפה את תעלת סואץ.
והגיוני להרחיק את התשתית הלא-חקלאית שפחות מסתמכת על בניית תשתיות להובלת מים.
אני מסכים חלקית עם ההגיון ומצד שני סואץ נחשבת פריפריה שבאמת כמו שציינת אזור הדלתא נחשב הליבה מבחינת יצור חקלאי כלכלי תעשייתי וכו' אצלנו גבול מצרים פריפריה של הפריפריה ולכך התכוונתי בהשוואה את סדרי הגודל קל לראות על גבי מפה.


לא רק המאגר,
אם התוכנית היא להעביר את התשתית לאזור התעלה, הדבר יצדיק הגברת שיטור באזור זה,
אלא שלמעט כלים צבאיים במובהק (משוריינים, נ"מ, תותחים, וכו') - ההגבלה על שיטור באזור התעלה הייתה מינימלית מלכתחילה. אזור התעלה שונה מהותית משאר אזורי סיני - האוכלוסיה בו לא מבוססת על שבטים בדואים אלא על מצרים שמקורבים לצבא ולתעשיית הנפט המולאמת או לחקלאות. כך שהפיתוח הזה של אזור התעלה מחזק את האוכלוסיה תומכת השלטון סביב התעלה - ולכן מפחית את הסיכון על המפעל האסטרטגי החשוב הזה (והסיבה העיקרית לסיוע הרב שניתן למצריים).

הטרור חזק בעיקר בצפון סיני (מקומות שקרובים לגבול עזה ונהנים מתמיכה הדדית של ארגוני הטרור), שסובל מהזנחה.
בדרום סיני הייתה יותר השקעה (למרות שגם שם השבטים מתלוננים על שחלק קטן מדי מהעבודות וההכנסות ניתנים לבדואים) - הפעילות שראינו הייתה פחות מלחמה גלוייה ויותר טרור נקודתי עם חשד לשוחד.
ברור שיהיה טרור ולוחמה א סימטרית ולא לוחמה גלויה.
ואיזה חשד לשוחד שוחד בטוח יש השאלה כמה.
גם מרכז סיני פרוצה ושם מתאמנים הטרוריסטים באין מפריע, למעשה רק באזור התיירותי של סיני לשבטים יש אינטרס לשמור על שקט.


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #125  
ישן 22-10-2016, 16:07
  liorif liorif אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,953
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "ביחס להיום - מצב הכלכלי אז היה מדהים"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
באותה תקופה התוצר המצרי היה גבוה בעשרות אחוזים מזה הישראלי (ומאז המלחמה באותה רמה),
.


זו טענה שגויה עד מאוד, הן בהשוואה לעומת ישראל באותה התקופה והן מהבחינה שהוא היה גבוה יותר מהתמ"ג לנפש הנוכחי במצרים*.
אתה מוזמן לבדוק בעצמך, וגם לערוך את ההשוואה עם ישראל - (תלחץ על הלשונית MAX כדי לראות מה היה התוצר לנפש בתקופה המדוברת) :
http://www.tradingeconomics.com/israel/gdp-per-capita

http://www.tradingeconomics.com/egypt/gdp-per-capita

*אני מניח שאתה מודע לעובדה שתמ"ג נומינאלי איננו אינדיקציה למצב כלכלי טוב (אחרת נאלץ להודות כי מצבה של מצרים גם כיום טוב יותר מזה של ישראל, דנמרק וסינגפור, שלא לדבר על ניגריה, איראן רוסיה, מקסיקו, אינדונזיה וכו' שעוקפות את מערב אירופה בסיבוב ) ולכן ההתייחסות היא לתמ"ג לנפש.



ציטוט:
אז הייצוא היה כמעט כפול מהייבוא, היום הייצוא הוא 40% מהייבוא, מצריים מסתמכת היום על ייבוא מזון וסיוע. ממדינה עצמאית חזקה - היא הפכה לנתמכת סעד.


מצרים מעולם לא הייתה "מדינה עצמאית וחזקה" והמצב הגרוע כיום הוא במידה רבה תולדה של תחלואי הכלכלה הריכוזית הבלתי יעילה והמושחתת שהונהגה תחת נאצר, וזאת חרף מאמצי ליברליזציה והפרטה משמעותיים מאוד.

ייצור ויצוא נפט החל בצורה משמעותית רק לאחר כניסת חברות נפט זרות והשקעות שבאו לאחר הסכמי קמפ דיוויד.
מצרים פיתחה עוד בתחילת שנות ה60 תלות בייבוא חיטה, תחילה מארה"ב במסגרת תוכנית PL 480, לאחר מכן מברה"מ (בעקבות השבר ביחסים עם האמריקנים ב67 לאחר מלחמת ששת הימים), וחזרה לארה"ב (לאחר הסכם השלום עם ישראל).
הקמת סכר אסוואן לא הייתה מתאפשרת ללא מימון וידע הנדסי סובייטי, שלא להזכיר את התלות המוחלטת בציוד צבאי סובייטי.




ובמאמר מוסגר, מאזן מסחר שלילי ו/או תלות בייבוא מזון ואנרגיה איננה בהכרח אינדקציה למצב כלכלי רע של מדינה:

מאזן מסחרי שלילי - ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ישראל.

תלות במזון מיובא - ישראל, סינגפור וכו'.

תלות באנרגיה מיובאת - מרבית מדינות מערב אירופה, ישראל וכו'.


אבל זה כבר נושא שחורג מפורום צבא ובטחון.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #126  
ישן 22-10-2016, 20:59
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
בתגובה להודעה מספר 125 שנכתבה על ידי liorif שמתחילה ב "[QUOTE=ai22]באותה תקופה התוצר..."

כשהתמ"ג מנסה לתאר "שווי כסף" נוצר פער גדול שברובו חסר משמעות (המטבע המקומי זול מאוד, ולכן הנתון מתאר באופן סביר את נתוני רמת החיים, אבל הנתון מנותק מכל מה שקשור לרכש זר).
כשמדובר בסחר חוץ (למשל של נשק וסחר שמיועד לממנו) - הדבר החשוב הוא שווי הכלכלה בנתונים דולריים ברי-המרה. בנתונים אלו - הכלכלה המצרית הייתה חזקה בהרבה (אפילו ב50%) מזו הישראלית, והידרדרה בעקבות מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור - לרמה הקרובה מאוד לכלכלה הישראלית (למרות שהיו בתווך שנים שהיא הייתה אפילו מתחת לישראל).

מצריים בהחלט הייתה עצמאית כלכלית (זה מתבטא בנתוני סחר החוץ).
והעובדה שהיא ייצאה כותנה במחיר גבוה כדי לרכוש חיטה במחיר נמוך - היא הדבר הכי הגיוני למדינה המבקשת למקסם חוזק כלכלי ולהעלות תפוקה כלכלית: בארה"ב וברוסיה מייצרים חיטה מאוד זולה, בארה"ב עושים שימוש אינטנסיבי במיכון וברוסיה יש בעיית תנודתיות ואיכות. בשתיהן יש שפע שטח, לעומת מצרים שבה מעט שטח והמון מים.

מאמצי הליברליזציה של נאצר היו מאוד מוצלחים.
זה גרם לשפע ההון שהוזרם ע"י נאצר לצבא, בין השאר נכנס מהתעלה (ובמסגרת זו ההתשה הייתה גול עצמי), ובהשקעה בתשתיות (הסיוע הסובייטי ניתן בצורת הלוואה והעברת ידע הנדסי שכיום הם מקובלים מאוד).
בתקופה שעברה מאז, מצריים השקיע פחות בתשתיות (שכיום הן קורסות) וחלקים הולכים וגדלים מהכלכלה עברו לניהול ריכוזי (אנשי הצבא ומפקדיו זוכים לאמון ולכן במשרות רווחיות, מה שגורם לבני המשפחות להתגייס וליצירת יחסי תלות הדדי).


ציטוט:
במקור נכתב על ידי liorif
ובמאמר מוסגר, מאזן מסחר שלילי ו/או תלות בייבוא מזון ואנרגיה איננה בהכרח אינדקציה למצב כלכלי רע של מדינה:
מאזן מסחרי שלילי - ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ישראל.
תלות במזון מיובא - ישראל, סינגפור וכו'.
תלות באנרגיה מיובאת - מרבית מדינות מערב אירופה, ישראל וכו'.
מאזן מסחרי שלילי גדול - הוא בעייה חמורה (לישראל יש מאזן חיובי בעשור האחרון, עקב ייצוא שירותים חיובי גדול המפצה על הפער בסחורות). מדינה עם מאזן שלילי גדול תתקשה לבצע רכש על חשבון הלוואות כשהסיכון שלה עולה.
ותגיע למצב של היפר-אינפלציה מהירה - אם זרם ההלוואות יפסק (למשל עקב מלחמה ופגיעה בתשתיות).
שים לב שהמטרה בהלוואות למצרים היא להוציא אותה מצרות - ולא להפך.

תלות במזון מיובא הוא הרבה פחות בעייתי במיוחד אם יש מאגרי חרום גדולים מספיק ויכולת טכנית לבצע הסבת גידולים.
בתקופת נאצר זה היה אפשרי. היום - מצריים סובלת מבעיות בתחום גם באופן שוטף.

תלות באנרגיה מיובאת - הוא נושא שהפך אנכרוניסטי (ישראל קונה מאירופה ומהכורדים), וארה"ב וקנדה הפכו ליצואניות חשובות.
אבל התעלה וצנרת הנפט שעוקפת אותה הפכו לחלק קריטי מכלכלת מצריים (בעוד נאצר היה זה שהלאים אותה מלכתחילה, ומצריים התמודדה באופן סביר עם אובדן ההכנסה ממנה).
איום מצד ישראל לנטרל צנרת זו - תהווה מטרה מאוד פגיעה במצב מלחמה.
גם מאגרי דלק עצומים באזור שבהם אין כיסוי נ"מ - מהווים מטרה לפצצות חודרות-בונקרים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #127  
ישן 23-10-2016, 01:11
  liorif liorif אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,953
בתגובה להודעה מספר 126 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "כשהתמ"ג מנסה לתאר "שווי כסף"..."

ציטוט:
כשהתמ"ג מנסה לתאר "שווי כסף" נוצר פער גדול שברובו חסר משמעות (המטבע המקומי זול מאוד, ולכן הנתון מתאר באופן סביר את נתוני רמת החיים, אבל הנתון מנותק מכל מה שקשור לרכש זר).
כשמדובר בסחר חוץ (למשל של נשק וסחר שמיועד לממנו) - הדבר החשוב הוא שווי הכלכלה בנתונים דולריים ברי-המרה. בנתונים אלו - הכלכלה המצרית הייתה חזקה בהרבה (אפילו ב50%) מזו הישראלית, והידרדרה בעקבות מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור - לרמה הקרובה מאוד לכלכלה הישראלית (למרות שהיו בתווך שנים שהיא הייתה אפילו מתחת לישראל).


אתה טוען שהתוצר לנפש במונחי כוח קנייה של מצרים באותה תקופה היה גבוה מזה של ישראל?
יש לך נתונים שיגבו את טענותייך בעניין ?
על כל פנים, הטענה שלך לגבי סחר חוץ מוזרה, כי התשלום על משלוחי הנשק הסובייטים היה בצורת סחר חליפין (ברטר), בעיקר של ייצוא כותנה, ועל כן לא ברור על איזה "נתונים דולריים ברי המרה" אתה מדבר.


ציטוט:
מצריים בהחלט הייתה עצמאית כלכלית (זה מתבטא בנתוני סחר החוץ).
והעובדה שהיא ייצאה כותנה במחיר גבוה כדי לרכוש חיטה במחיר נמוך - היא הדבר הכי הגיוני למדינה המבקשת למקסם חוזק כלכלי ולהעלות תפוקה כלכלית: בארה"ב וברוסיה מייצרים חיטה מאוד זולה, בארה"ב עושים שימוש אינטנסיבי במיכון וברוסיה יש בעיית תנודתיות ואיכות. בשתיהן יש שפע שטח, לעומת מצרים שבה מעט שטח והמון מים.


כפי שציינתי הייצוא המצרי, שהיה מבוסס בעיקרו על כותנה, התנהל בצורת ברטר ולכן לא ברור על איזה ייצוא במחיר גבוה אתה מדבר.
כמו כן ,גם במקרה זה אשמח לנתונים לגבי טענתך בנוגע לסחר החוץ.
ולא הבנתי, קודם אתה כותב שמדינה שתלויה בייבוא היא לא עצמאית כלכלית ועכשיו אתה טוען שהיא כן עצמאית כלכלית ?


ציטוט:
מאמצי הליברליזציה של נאצר היו מאוד מוצלחים.
זה גרם לשפע ההון שהוזרם ע"י נאצר לצבא, בין השאר נכנס מהתעלה (ובמסגרת זו ההתשה הייתה גול עצמי), ובהשקעה בתשתיות (הסיוע הסובייטי ניתן בצורת הלוואה והעברת ידע הנדסי שכיום הם מקובלים מאוד).
בתקופה שעברה מאז, מצריים השקיע פחות בתשתיות (שכיום הן קורסות) וחלקים הולכים וגדלים מהכלכלה עברו לניהול ריכוזי (אנשי הצבא ומפקדיו זוכים לאמון ולכן במשרות רווחיות, מה שגורם לבני המשפחות להתגייס וליצירת יחסי תלות הדדי).


צר לי, אבל אתה טועה בגדול.
נאצר הנהיג כלכלה ריכוזית מסורבלת שהתאפיינה בחוסר יעילות משווע שכללה תוכניות חומש והלאמה מלאה, או כמעט מלאה של המשק (בנקים, תעשיות, נכסים זרים וכו').


אני מצטט מתוך מזכר של הסי.איי.איי מ1967:
https://history.state.gov/historica...1964-68v19/d299

The Egyptian economy has for some time been laboring under a severe hard currency crisis. Inability to service the foreign debt of over $2 billion has made it almost impossible for the UAR to borrow further sums abroad. The UAR's gold and foreign exchange reserves dwindled to $138 million in March 1967, as Cairo continued to sell gold to meet part of its obligations. Defaults on payments due to the International Monetary Fund have dimmed hopes for assistance from that source. These problems have been aggravated by the UAR's relatively poor cotton crop this year, with exports some $50 million less than normal.





לגבי הזרמת הכספים לצבא - הפנטזיות הצבאיות של נאסר מול ישראל והרצון העז לנקום את ההשפלה הצבאית של ששת הימים, כמו גם ההרפתקה המצרית במלחמת האזרחים בתימן קודם לכן, הצריכה גידול במצבת כח האדם (משלוחי הנשק מברה"מ והגוש המזרחי מומנו באמצעות סחר חליפין וסבסוד סובייטי) ועל כן נדרשה הזרמה נרחבת של כסף שבא על חשבון פיתוח כלכלי.


מאמצי הליברליזציה התחילו רק בתקופת סאדאת, בעיקר לאחר הסכמי קמפ דיוויד, וביתר שאת בתקופת מובארק.
המורשת ההרסנית של המודל הכלכלי הריכוזי של נאצר גרמה לכך שהצלחתה הייתה צנועה מאוד, והיא שימשה בעיקר לנפוטיזם ושחיתות שהזרימו את ההון לכיסי המקורבים לשלטון.



ציטוט:
מאזן מסחרי שלילי גדול - הוא בעייה חמורה (לישראל יש מאזן חיובי בעשור האחרון, עקב ייצוא שירותים חיובי גדול המפצה על הפער בסחורות). מדינה עם מאזן שלילי גדול תתקשה לבצע רכש על חשבון הלוואות כשהסיכון שלה עולה.
ותגיע למצב של היפר-אינפלציה מהירה - אם זרם ההלוואות יפסק (למשל עקב מלחמה ופגיעה בתשתיות).
שים לב שהמטרה בהלוואות למצרים היא להוציא אותה מצרות - ולא להפך.

אתה מתבלבל עם מאזן תשלומים שלילי, בעוד אני דיברתי על מאזן מסחרי שלילי, מכיוון שבהודעתך הקודמת אתה התייחסת לייבוא וייצוא של הסחורות עצמן.
אני טענתי, ואפילו הדגשתי, שמאזן מסחרי שלילי ו/או תלות בייבוא איננו מהווה בהכרח אינדיקציה למצב כלכלי רע, מבלי התייחסות ספציפית למצרים.


כאמור, לישראל יש מאזן מסחרי שלילי בעשור האחרון (בנוסף למדינות המפותחות שהזכרתי כבר קודם :
http://www.tradingeconomics.com/israel/balance-of-trade



ציטוט:
תלות במזון מיובא הוא הרבה פחות בעייתי במיוחד אם יש מאגרי חרום גדולים מספיק ויכולת טכנית לבצע הסבת גידולים.
בתקופת נאצר זה היה אפשרי. היום - מצריים סובלת מבעיות בתחום גם באופן שוטף.


תלות באנרגיה מיובאת - הוא נושא שהפך אנכרוניסטי (ישראל קונה מאירופה ומהכורדים), וארה"ב וקנדה הפכו ליצואניות חשובות.
אבל התעלה וצנרת הנפט שעוקפת אותה הפכו לחלק קריטי מכלכלת מצריים (בעוד נאצר היה זה שהלאים אותה מלכתחילה, ומצריים התמודדה באופן סביר עם אובדן ההכנסה ממנה).
איום מצד ישראל לנטרל צנרת זו - תהווה מטרה מאוד פגיעה במצב מלחמה.
גם מאגרי דלק עצומים באזור שבהם אין כיסוי נ"מ - מהווים מטרה לפצצות חודרות-בונקרים.


כל הטענות שלך בנוגע ל"תור הזהב" שביכול התקיים בתקופת נאצר שגויות (אתה מוזמן לעיין שוב במזכר הCIA שציטטתי ממנו).
הנחת המוצא שלך בהודעה שאליה הגבתי הייתה שמאזן מסחר שלילי/תלות בייבוא = מצב כלכלי גרוע, ואני הבאתי דוגמאות למדינות שמראות שאין זה המצב בהכרח (אני שוב מדגיש, בהכרח)), מבלי להיכנס למקרה הספציפי של מצרים.

נ.ב.
נראה לי שהשרשור הזה סוטה לגמרי מהנושא של "צבא ובטחון".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #128  
ישן 23-10-2016, 02:13
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
בתגובה להודעה מספר 127 שנכתבה על ידי liorif שמתחילה ב "[QUOTE]כשהתמ"ג מנסה לתאר..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי liorif
אתה טוען שהתוצר לנפש במונחי כוח קנייה של מצרים באותה תקופה היה גבוה מזה של ישראל?
...
על כל פנים, הטענה שלך לגבי סחר חוץ מוזרה, כי התשלום על משלוחי הנשק הסובייטים היה בצורת סחר חליפין (ברטר), בעיקר של ייצוא כותנה, ועל כן לא ברור על איזה "נתונים דולריים ברי המרה" אתה מדבר.
כן. הבאתי קצת למעלה.
שיטת הPPP מנסה לנרמל את שווי התוצר - כדי להבין מה שווי כל התוצר המיוצר והנצרך במדינה, ולהבין מהי רמת החיים למשל. זה פחות רלוונטי כשמדובר בחוסן כלכלי: מה שרלוונטי זה החלק שניתן לייצא. אם מייצאים אותו בזול (ותמיד מייצאים לפי שערי מטבע ולא לפי מטבע דמיוני) - יש לכך סיבה, כך ששער המטבע רלוונטי.
מה שברור גם - זה קיומם של פערים - כשמדינה מייצאת (סחורה ושירותים) יותר ממייבאת, היא יכולה להגביר ייבוא ללא חשש לכלכלה.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי liorif
לא הבנתי, קודם אתה כותב שמדינה שתלויה בייבוא היא לא עצמאית כלכלית ועכשיו אתה טוען שהיא כן עצמאית כלכלית ?
מדינה שיש לה פערי סחר שהיא צריכה לסגור בעזרת הלוואות - אינה עצמאית. מדינה שמסתמכת על סחר וסיוע מבעלת הברית הצמודה של האוייב שעימה היא תילחם - אינה עצמאית.
מצרים של היום היא לא מדינה שיכולה לשרוד סחרור אינפלציוני וקריסה כלכלית - יותר מדי אנשים יהיו בסכנת מוות ברעב והם יתחילו בביזה..

ציטוט:
במקור נכתב על ידי liorif
צר לי, אבל אתה טועה בגדול.
נאצר הנהיג כלכלה ריכוזית מסורבלת שהתאפיינה בחוסר יעילות משווע שכללה תוכניות חומש והלאמה מלאה, או כמעט מלאה של המשק (בנקים, תעשיות, נכסים זרים וכו').
אז המצב לא היה מדהים, אבל מצרים של היום אינה במצב יותר טוב כלל,
אמנם איפשרו לתעשייה גלובאלית להתפתח, אבל היו גם הרבה הלאמות של עסקים מצריים. מצרים של היום היא צבא שיש לו מדינה, ומצב הנפוטיזם לא השתפר.
זה אומר שיש נזקים של עשרות שנים - שיקח גם עשרות שנים לתקן, כדי לחזור לאותו מצב.

בסקירה שהבאת - מציינים שהבעיה היא זמנית:
The UAR probably will receive some additional loans and grants in the weeks ahead from both Arab and Communist countries
היה צפוי שאותן בעלות ברית שמלכתחילה עודדו אותה לעויינות מול ישראל גם הלוו את הכסף, תוך התעלמות מהנסיון המצרי למחוק את החובות לIMF (שהיה גוף מימוני שנתמך ע"י המערב וארה"ב).
וכך אכן קרה (ומדינות אלו אף עודדו את מצרים לפעול כך).
זה לא מאוד שונה מהלאמת התעלה: מצרים הנאצריסטית ראתה במדיניות המערב מדיניות קולוניאליסטית וניצלה זאת בכל הזדמנות.
היום המצב הפוך: מי שמלווה לה את הכסף רוצה אותו חזרה, ומעילה בחובות תרסק גם את המעט שנותר - ללא הלוואות פערי הסחר יוותרו ללא שום דרך לכסות למעט היפר-אינפלציה.

גם בעיית המחסור בחיטה הייתה זמנית:
The war itself has not seriously affected the UAR's food situation which was already tight. Soviet deliveries against a pledge of 400,000 tons of wheat will begin arriving this month, and Communist China has pledged 150,000 tons. In addition, Egypt's current wheat crop of 1.6 million tons is now being harvested. The domestic crop, plus scheduled imports, are probably enough to meet the UAR's grain needs
בזמנו הפער לא היה גדול כמו היום, והמשלוחים נדרשו כדי לסגור פערים.
היום מצרים מייבאת יותר מאשר מייצרת חיטה.
נסיון מצרי לעבור לחיטה רוסית גרם למוות המוני - החיטה הרוסית הייתה באיכות נמוכה מדי, ומי שרוב תזונתו מגיע ממנה חלה.

[QUOTE=liorifנראה לי שהשרשור הזה סוטה לגמרי מהנושא של "צבא ובטחון".[/QUOTE]ממש לא.
קיום מלחמה מחייב לא רק טנקים ומטוסים - אלא גם יכולת לתפעל את המשק בזמן המלחמה.
מצרים נמצאת במצב שבו מלחמה יכולה למוטט לחלוטין את התשתית האזרחית, גם ללא הפצצה מכוונת למטרה זו.
בעקבות העוני הקשה, כל תשתית הכנת הלחם במצרים הולאם והפך לתשתית צבאית, בבעלות ותפעול הצבא,
הלחם הוא מרכיב המזון העיקרי (רוב הקלוריות) לעשרות מליוני מצרים, ואין עתודות.
מה יקרה אם צה"ל יפציץ את התשתית הזו (שהיא מאוד ריכוזית), במסגרת הפצצת המטרות הצבאיות במצרים?
המצרים יאכלו חול?

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 23-10-2016 בשעה 02:17.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #129  
ישן 23-10-2016, 16:22
  liorif liorif אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 2,953
בתגובה להודעה מספר 128 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "[QUOTE=liorif]אתה טוען שהתוצר..."

ציטוט:
כן. הבאתי קצת למעלה.

אתה מתכוון לנתונים שהבאת לאיתמר המתייחסים לתמ"ג נומינאלי??
קראת מה שכתבתי לגבי תמ"ג נומינאלי ? אתה מבין את הכשל בלקחת מדינות עם אוכלוסייה ענקית ולהסתכל על התמ"ג הנומינאלי שלהן במקום על התמ"ג לנפש (שהוא די עלוב) ?

אני אצטט את עצמי שוב:
"אני מניח שאתה מודע לעובדה שתמ"ג נומינאלי איננו אינדיקציה למצב כלכלי טוב (אחרת נאלץ להודות כי מצבה של מצרים גם כיום טוב יותר מזה של ישראל, דנמרק וסינגפור, שלא לדבר על ניגריה, איראן רוסיה, מקסיקו, אינדונזיה וכו' שעוקפות את מערב אירופה בסיבוב ) ולכן ההתייחסות היא לתמ"ג לנפש."

ציטוט:
שיטת הPPP מנסה לנרמל את שווי התוצר - כדי להבין מה שווי כל התוצר המיוצר והנצרך במדינה, ולהבין מהי רמת החיים למשל. זה פחות רלוונטי כשמדובר בחוסן כלכלי: מה שרלוונטי זה החלק שניתן לייצא.


אתה מתכוון לייצוא כאחוז מהתמ"ג ? איך בדיוק זה הפך אצלך להיות הקריטריון לחוסן כלכלי ?
אתה שם לב שאתה מזיז כל פעם את קורות השער ?

אתה מוזמן להציץ בדירוג כאן, ולראות אילו מדינות מקדימות את מי.
http://www.theglobaleconomy.com/rankings/Exports/

ואני עדיין מחכה להשוואה מול ישראל אז ומול מצרים כיום.

ציטוט:
אם מייצאים אותו בזול (ותמיד מייצאים לפי שערי מטבע ולא לפי מטבע דמיוני) - יש לכך סיבה, כך ששער המטבע רלוונטי.


חצי מהייצוא של מצרים באותה תקופה היה עם מדינות קומוניסטיות והתנהל בצורת סחר חליפין.
אתה מבין מה זה סחר חליפין ?

ציטוט:
מה שברור גם - זה קיומם של פערים - כשמדינה מייצאת (סחורה ושירותים) יותר ממייבאת, היא יכולה להגביר ייבוא ללא חשש לכלכלה.

מדינה שיש לה פערי סחר שהיא צריכה לסגור בעזרת הלוואות - אינה עצמאית. מדינה שמסתמכת על סחר וסיוע מבעלת הברית הצמודה של האוייב שעימה היא תילחם - אינה עצמאית.
מצרים של היום היא לא מדינה שיכולה לשרוד סחרור אינפלציוני וקריסה כלכלית - יותר מדי אנשים יהיו בסכנת מוות ברעב והם יתחילו בביזה..

אז המצב לא היה מדהים, אבל מצרים של היום אינה במצב יותר טוב כלל,
אמנם איפשרו לתעשייה גלובאלית להתפתח, אבל היו גם הרבה הלאמות של עסקים מצריים. מצרים של היום היא צבא שיש לו מדינה, ומצב הנפוטיזם לא השתפר.
זה אומר שיש נזקים של עשרות שנים - שיקח גם עשרות שנים לתקן, כדי לחזור לאותו מצב.


ראשית אני שמח שנפטרת מהטענה המוגחכת על "הליברליזציה הכלכלית" של נאצר.
אכן המצב כיום דומה למצב בתקופת נאצר, רק יותר טוב - אז, בנוסף לאי יכולת להחזיר הלוואות בינלאומיות ואי יכולת לממן בניית פרוייקטים לאומיים כגון סכר אסוואן באופן עצמי, נתוני התמ"ג לנפש, תמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה, תוחלת החיים ותמותת תינוקות היו גרועים יותר מאשר היום.




ציטוט:
בסקירה שהבאת - מציינים שהבעיה היא זמנית:
The UAR probably will receive some additional loans and grants in the weeks ahead from both Arab and Communist countries
היה צפוי שאותן בעלות ברית שמלכתחילה עודדו אותה לעויינות מול ישראל גם הלוו את הכסף, תוך התעלמות מהנסיון המצרי למחוק את החובות לIMF (שהיה גוף מימוני שנתמך ע"י המערב וארה"ב).
וכך אכן קרה (ומדינות אלו אף עודדו את מצרים לפעול כך).
זה לא מאוד שונה מהלאמת התעלה: מצרים הנאצריסטית ראתה במדיניות המערב מדיניות קולוניאליסטית וניצלה זאת בכל הזדמנות.
היום המצב הפוך: מי שמלווה לה את הכסף רוצה אותו חזרה, ומעילה בחובות תרסק גם את המעט שנותר - ללא הלוואות פערי הסחר יוותרו ללא שום דרך לכסות למעט היפר-אינפלציה.


גם בעיית המחסור בחיטה הייתה זמנית:
The war itself has not seriously affected the UAR's food situation which was already tight. Soviet deliveries against a pledge of 400,000 tons of wheat will begin arriving this month, and Communist China has pledged 150,000 tons. In addition, Egypt's current wheat crop of 1.6 million tons is now being harvested. The domestic crop, plus scheduled imports, are probably enough to meet the UAR's grain needs
בזמנו הפער לא היה גדול כמו היום, והמשלוחים נדרשו כדי לסגור פערים.
היום מצרים מייבאת יותר מאשר מייצרת חיטה.
נסיון מצרי לעבור לחיטה רוסית גרם למוות המוני - החיטה הרוסית הייתה באיכות נמוכה מדי, ומי שרוב תזונתו מגיע ממנה חלה.


יש לך יכולת קריאה מאוד יצירתית...
"הזמניות" של הבעיה הייתה תלויה בצפי שאותן מדינות אכן יהיו מוכנות לספק תמיכה, כמו גם
הצפי משלוחי החיטה מהמדינות הקומניסטיות ישלימו את הפער בביקוש לחיטה.
כל גיבוב הפירכות על "מצרים חזקה ועצמאית" בתקופת נאצר הוא די מביך.


הלאמת התעלה בוצעה לאחר שארה"ב ובריטניה סירבו לממן את בניית סכר אסוואן, ואז ברה"מ תפסה את מקום השוגר דדי.
מעבר לכך, רוב התלות המצרית עדיין הייתה במדינות המערב, ואי היכולת לשלם על הסחורות בצורת מטבע, בניגוד לצורת התשלום בסחר החליפין עם המדינות הקומוניסטיות, הכניס את מצרים לבעיה קשה:
By and large the Communist countries are not in a position to provide the kind and quantity of goods the UAR now gets from the West. The UAR still relies on the West for the supply of machinery and spare parts for most of the old established industries and most of its requirement for sophisticated electrical equipment, chemicals, and fertilizers, all of which must be paid for in hard currency. Since industry accounts for almost a third of GNP, an import curtailment from the West would have severe and fairly immediate impact on the modern sector of the economy.


ספציפית לגבי ייבוא חיטה, רק ב1962 חיטה אמריקנית מיובאת במסגרת תוכנית pl 480, סיפקה 53 אחוז מהאספקה הכוללת של חיטה במצרים
in 1962, the corresponding figures were 99 percent of wheat imports and 53 percent of net supply. [4] By 1963, Egypt had become the world’s largest per capita consumer of American food aid.
http://www.merip.org/mer/mer145/language-food

הפער כיום לא קשור ליכולת תפוקת החיטה, מכיוון שתפוקת החיטה עצמה גבוהה הרבה יותר מאשר בתקופת נאצר:
http://www.indexmundi.com/agricultu...raph=production

הפער קשור לכך שהשטח הניתן לעיבוד חקלאי במצרים קטן מדי על מנת לספק את צרכי המזון של
91 מיליון בני אדם החיים על 5% מהשטח, בנוסף למגזר חקלאי מקרטע.



ציטוט:
ממש לא.
קיום מלחמה מחייב לא רק טנקים ומטוסים - אלא גם יכולת לתפעל את המשק בזמן המלחמה.
מצרים נמצאת במצב שבו מלחמה יכולה למוטט לחלוטין את התשתית האזרחית, גם ללא הפצצה מכוונת למטרה זו.
בעקבות העוני הקשה, כל תשתית הכנת הלחם במצרים הולאם והפך לתשתית צבאית, בבעלות ותפעול הצבא,
הלחם הוא מרכיב המזון העיקרי (רוב הקלוריות) לעשרות מליוני מצרים, ואין עתודות.
מה יקרה אם צה"ל יפציץ את התשתית הזו (שהיא מאוד ריכוזית), במסגרת הפצצת המטרות הצבאיות במצרים?
המצרים יאכלו חול?


דיברת על כך שהמצב הכלכלי בתקופת נאצר היה יותר טוב ולכך התייחסתי, ומכאן הדיון התגלגל לנושאים כלכליים בעיקרם.

נערך לאחרונה ע"י liorif בתאריך 23-10-2016 בשעה 16:41.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #130  
ישן 22-10-2016, 18:15
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
שאלות בנושא דלק והמימון לבניית "מעקף איסמעליה"
בתגובה להודעה מספר 120 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "ביחס להיום - מצב הכלכלי אז היה מדהים"

[QUOTE=ai22]באותה תקופה התוצר המצרי היה גבוה בעשרות אחוזים מזה הישראלי (ומאז המלחמה באותה רמה),
אז הייצוא היה כמעט כפול מהייבוא,
היום הייצוא הוא 40% מהייבוא,
מצריים מסתמכת היום על ייבוא מזון וסיוע.
ממדינה עצמאית חזקה - היא הפכה לנתמכת סעד.

רק כדי לתת סדר גודל:
לישראל יש 2 מאגרי דלק גדולים פי 10 באזור ה"סמוך" לגבול מצריים.


אם זה לא סוד צבאי האם אתה למוכן לזרוק רמז היכן יש לישראל מאגרי דלק אסטרטגיים תת-קרקעיים הסמוכים לגבול והם הגדולים פי 10 מהמאגר המוקם על ידי המצרים בסיני?
על מנת להסיר טעות נא לפרט מאגרים תת קרקעיים (לתזקיקים) ולא למנות מאגרים על קרקעיים לנפט גולמי. (במאגרים לנפט גולמי, מצרים כלל לא סופרת את ישראל - יש לה כאלה לרוב עוד מלפני האביב הכלכלי של קמפ דיווד כולל מאגרים רבים בסיני - חלקם עוד מלפני מלחמת ששת הימים). אני מדגיש שוב מאגרים תת קרקעיים צבאיים לתזקיקים!


עניין נוסף: כיוון שפרוייקט הרחבת התעלה הוא במימון סעודי,

אשמח שוב לדעת מהיכן המקור לקביעה שאת פרוייקט לבניית "מעקף איסמעליה" הוא במימון סעודי. אני מזהיר אותך כי בתשובתך אתה עלול להסתבך עם נשיא מצרים הטוען כי זהו פרוייקט מצרי במימון עצמי

נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 22-10-2016 בשעה 18:21. סיבה: השמטת כותרת
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #132  
ישן 20-10-2016, 10:09
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מצרים בונה 7 מנהרות מתחת לתעלת סואץ???
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי עודד טננוורצל שמתחילה ב "מאמר מישראל דיפס, מנהרות חדשות מתחת לתעלה"

כל פי הכותרת במאמר עולה הרושם שהעבודות לכריית המנהרות מתנהלות במלוא הקצב, על פי הידוע לי מצרים לא נעצה עדיין את כף הטוריה הראשון לכריית המנהרות הללו.
זה נכון שיש אנשים במצרים המפנטזים על הקמת אזור סחר חופשי ענק באזור תעלת סואץ, וכחלק מהחלום יכרו שפע מנהרות מתחת לתעלת סואץ. בפועל בשנת 2001 המצרים בנו מחדש את גשר מסילת הברזל מעל תעלת סואץ בפירדאן והניחו מסילה בסיני לעבר נמל מכולות חדש בפורט פואד (הגדה המזרחית של תעלת סואץ - מול פורט סעיד). אלה מה, לפני כשנתיים הם בנו את "מעקף איסמעליה" על מנת לאפשר תנועת אוניות דו סיטרית בתעלת סואץ באזור זה . מאז כריית "מעקף איסמעליה" נותר גשר פירדאן כפסל סביבתי, ותנועת הרכבות לנמל החדש בפורט פואד - פסקה. אין כיום שום סימנים לכך שמצרים מצאה מי שיממן לה את הקמת הגשר מעל תעלת סואץ החדשה ב"מעקף איסמעליה".
אני מטיל ספק רב אם למצרים יש בכלל צורך בכל המנהרות הללו. הגשר הקיים כיום מעל התעלה באזור קנטרה, המנהרה שנכרתה לפני עשרות שנים באזור כוברי, והמעבורות הפרוסות לאורך התעלה. עונים על הצרכים המעטים של האזרחים בסיני. באשר לצבא מצרים הוא מאורגן עם למעלה מעשרה גדודי גישור השוהים דרך קבע בתעלה ולחלקם יש גשר מוכן במים כל ימות השנה. (ראה הרצאה על צבא מצרים ובנית התשתית הצבאית בסיני באשכול זה).
אני סבור שחידוש תנועת הרכבות לסיני ולנמל פורט פואד דחוף למצרים יותר מכריית מנהרות לפיכך אני מעריך כי זה יהיה היעד המצרי בפיתוח סיני.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #133  
ישן 23-10-2016, 10:26
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,784
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

אני מבקש להבין את ההנחה של אנשים כאן שלישראל יש עליונות אווירית מובטחת על מצרים, ואפשר לתקוף בהנאה את כל התשתיות שלהם בסיני.
ישראל ומצרים מפעילות מטוסים דומים- F-16 הוא המטוס העיקרי בשני חילות האוויר (לפחות עד שישראל תקלוט לחלוטין את ה F-35). המצרים גם רכשו את הרפאל שמקביל ל F-15i שישראל מפעילה, ויש להם כמות עצומה של נ"מ. אז איפה היתרון האדיר שלנו עליהם בדיוק?
אני גם מעריך שאם מצרים תרצה לקדם נ"מ לסיני, זה יעשה תחת תירוץ כלשהו, וישראל תצטרך להשלים עם זה, כי היא לא תתקוף ראשונה ללא התגרות של ממש.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #135  
ישן 23-10-2016, 15:14
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,784
בתגובה להודעה מספר 134 שנכתבה על ידי cesium שמתחילה ב "להבנתי הצנועה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי cesium
* אאל"ט, מצרים הוגבלה (מעשית אם לא חוקית) בסוג הטילים שמטוסי הF-16 שלה יכולים לשאת. יש להם רק את הגרסה הישנה יותר של AIM, שבה צריך לנעול את המכ"מ על המטרה ללא "שגר ושכח".

* גם הF-16 החדישים יותר של המצרים ממודל ישן יותר (C וD) מזה הישראלי.

אבל על הרפאלים בוודאי שאין הגבלה

* הרפאלים בדיוק התחילו להגיע למצרים. לפני זה לא היתה להם מקבילה טובה לF-15. וגם אחרי שיגיעו, הכמות קטנה בהרבה מהF-15 שיש לישראל.

נראה שהם במגמה של להמשיך לקנות עוד ועוד. יש ידיעות על su-35 אפילו.

[* אין לי הידע הדרוש כדי להעיר על רמות האימונים או התחזוקה המצריות.]

אני מניח שיש גם אלמנט לא קטן של יהירות והסתמכות-יתר על הנסיון ההיסטורי.


אוקיי, אז יש לנו יתרון בכמות המיירטים, אבל להם יש יתרון בכמות הנ"מ. לא מבין איך הגענו מזה ל"עליונות אווירית מוחלטת"
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #136  
ישן 23-10-2016, 15:32
  cesium cesium אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.11
הודעות: 337
בתגובה להודעה מספר 135 שנכתבה על ידי Cfox שמתחילה ב "[QUOTE=cesium]* אאל"ט, מצרים..."

אם אתה מוכן להחשיב גם את הרפאלים שעוד לא הגיעו כולם ואת הSU-35 שלא ברור אם מצרים בכלל מזמינה, אז ע"פ אותו הגיון עליך להחשיב גם את ההזמנות הישראליות של הF-35 ואולי גם F-15 נוספים. נראה שבאזור הזה עדיין יש לנו עדיפות.

באשר לנ"מ, יש להם הרבה, אבל נראה שהרוב מיושן ו/או לטווח קצר (Tor), חוץ מS-300 שהם קיבלו לאחרונה. יכול להיות שח"א יודע להתמודד כבר עם הS-300 [היו טענות שישראל קיבלה גישה למערכת דרך יוון]. ויכול להיות שח"א יהיר וההגנה למדה משהו מאז 1982 [ואז השאלה היא אם טילים/כוחות קרקע יוכלו לסייע]. מכל מקום, השאלה המקורית שלך היתה על "עלינויות אווירית" ולא על "עליונות אוורית מוחלטת". הראשון נשמע סביר, גם אם לא ודאי.

נערך לאחרונה ע"י cesium בתאריך 23-10-2016 בשעה 15:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #138  
ישן 25-10-2016, 05:51
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
אני השתמשתי במושג
בתגובה להודעה מספר 137 שנכתבה על ידי Cfox שמתחילה ב "סבבה, בוא נמחק את הרפאלים..."

היות והוא מתאר את המצב.

הצבא המצרי סובל גם ממספר נמוך יותר של מיירטים,
גם לא נהנה מגישה לטילי הא"א הטובים ביותר,
גם איכות טייסיו נמוכה בהרבה (להזכיר לך מה קורה בתרגולים מול חיל האוויר האמריקאי?),
גם תחזוקת המטוסים פחות טובה - מה שמשאיר פחות מטוסים זמינים בפועל.

בכל הנוגע לציוד סובייטי - ראינו כבר במלחמת לבנון (הראשונה!) שיש לח"א יכולת להתמודד איתו באופן שהופך אותו בלתי-רלוונטי,
בהתחשב במשאבים המושקעים בתחום הל"א - זה לא יהיה מפתיע אם הS300 לא ישנה זאת באופן מוחלט, וככל הנראה יש דרכים לטפל בה באמצעים כנגד (מעט מטרות איכות בתחילת הלוחמה, שאחריהם חיל האוויר חוזר לעליונות מוחלטת).

ובכל הנוגע לנ"מ,
ישראל הצטיידה לאחרונה בכמות אדירה של מערכות מתקדמות מדור חדש (שפותח לאחר שנת 2000).
מה שמציג מערכת סובייטית כמו S300 (שמאפייניו הטכניים דומים לפטריוט) באור מתאים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #139  
ישן 25-10-2016, 14:02
  Cfox Cfox אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.08.06
הודעות: 2,784
בתגובה להודעה מספר 138 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "אני השתמשתי במושג"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ai22
היות והוא מתאר את המצב.

הצבא המצרי סובל גם ממספר נמוך יותר של מיירטים,
גם לא נהנה מגישה לטילי הא"א הטובים ביותר,
גם איכות טייסיו נמוכה בהרבה (להזכיר לך מה קורה בתרגולים מול חיל האוויר האמריקאי?),
תזכיר.
גם תחזוקת המטוסים פחות טובה - מה שמשאיר פחות מטוסים זמינים בפועל.
סימוכין?

בכל הנוגע לציוד סובייטי - ראינו כבר במלחמת לבנון (הראשונה!) שיש לח"א יכולת להתמודד איתו באופן שהופך אותו בלתי-רלוונטי,
בהתחשב במשאבים המושקעים בתחום הל"א - זה לא יהיה מפתיע אם הS300 לא ישנה זאת באופן מוחלט, וככל הנראה יש דרכים לטפל בה באמצעים כנגד (מעט מטרות איכות בתחילת הלוחמה, שאחריהם חיל האוויר חוזר לעליונות מוחלטת).

מלחמת לבנון הראשונה היתה ב-82, והנ"מ איתו התמודד חיל-האוויר היה בעיקרו נ"מ שכבר נתקל בו ב-73 (תקנו אותי אם אני טועה). זה שהמערכות ההן הוכרעו לא בהכרח אומר שהמערכות האלה יוכרעו. זאת פשוט הנחה שלך.

ובכל הנוגע לנ"מ,
ישראל הצטיידה לאחרונה בכמות אדירה של מערכות מתקדמות מדור חדש (שפותח לאחר שנת 2000).
מה שמציג מערכת סובייטית כמו S300 (שמאפייניו הטכניים דומים לפטריוט) באור מתאים

כמות אדירה? נראה לי שאתה מגזים. בכל אופן, הנ"מ הזה נחוץ להגנה על שמי ישראל- לא יודע כמה ממנו ידלג לסיני.
.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #140  
ישן 25-10-2016, 06:28
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מתקני תשתית חדשים עבור חיל האוויר וההגנה האווירית במצרים
בתגובה להודעה מספר 133 שנכתבה על ידי Cfox שמתחילה ב "אני מבקש להבין את ההנחה של..."

בשנתיים האחרונות מבוצעת במצרים עבודות להרחבה של לפחות 5 שדות תעופה צבאיים. העבודות כוללות סלילת 3 מסלולי תעופה חדשים ובניה של לפחות 50 דירים מבטון מזויין.
בנוסף מצרים בונה שני אתרים גדולים לאחסון/תחזוקה. יש רגליים לדבר כי מתקנים אלה ישמשו את ההגנה האווירית אך הדבר דורש אימות נוסף.
עבודות הללו להרחבת התשתית הצבאית, משתלבות בכלל הפעילות הענפה של צבא מצרים להרחבת שורותיו ולבניית מחנות חדשים ומתקני הדרכה ואחסון.

אני מציע לפורום "פרש" לקיים יום עיון לליבון הנושא
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #141  
ישן 31-10-2016, 12:30
  יצחק-ר יצחק-ר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.10
הודעות: 12
בתגובה להודעה מספר 140 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מתקני תשתית חדשים עבור חיל האוויר וההגנה האווירית במצרים"

החשיבה הבטחונית של ישראל קורסת.

מערכת הבטחון אינה מנהלת דיונים אמיתיים ביחס לסדרי העדיפויות הבטחוניות.
בקושי המערכת מסוגלת לחשוב ולהגיב ביחס לאיומים מידיים.

נתגלינו במלא ערוותנו בכל הקשור לאיום המנהרות כאשר גנץ הזמין את עם ישראל לטייל בשדות הפרחים בדרום ולאחר מכן נאלצנו להלחם חודש ימים תוך שפיכת דם.

את המערכת מנהלת תקשורת בעלתת אוריינטציה שמאלנית המערערת את בטחונם של ראשי מערכת הבטחון ומשפיע על שיקול דעתם בעקבות זאת נגררה המערכת -ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ"ל לגובה חסרת פרופורציה על הריגתו של מחבל שבא בכוונה לרצוח. עכשיו מתפללים כולם שבית הדין הצבאי יוכל להוציאם מהבוץ ולכסות חרפתם.

וכן, בהמשך לכך אין התייחסות אמיתית להתעצמותו של הצבא המצרי ללא כל יחס לאיום צבאי פוטנציאלי -גם באם קיים כזה.

ההתעצמות מטרידה, מאיימת אינה נוחה, למערכת יש גרויים רבים בלאו הכי, קשה לטפל בכולם.
ההתעלמות היא מוצא נח אולם שההתעלמות עשויה להתברר כמחדל העולה על זה של יום כיפור
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #144  
ישן 31-10-2016, 20:02
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מיקום שדות התעופה הצבאיים בהם מתבצעות עבודות הרחבה
בתגובה להודעה מספר 143 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "מה המיקום של אותם 5 שדות תעופה?"

4 מתוך 5 שדות התעופה הצבאיים שבהם מתבצעות עבודות להרחבת התשתית (סלילת מסלולים ובניית דירים למטוסים) נמצאים במרחב שבין קהיר לתעלת סואץ ומפרץ סואץ. השדה החמישי נמצא ממערב לנילוס - יחסית קרוב לקהיר. אני רוצה להזכיר כי במצרים קיימים לפחות 28 שדות תעופה צבאיים בהם דירים לרוב. כמובן יש להם בנוסף גם 19 שדות תעופה אזרחיים (לפחות).
העובדה שמרבית השדות, בהם מתבצעות עבודות ההרחבה, מצויים דווקא במרחב קהיר - סיני צריכה לעורר את השאלה של הבן הרשע באגדה "שכנים יקרים מה העבודה הזו לכם"?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #145  
ישן 01-11-2016, 15:44
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
אמור לאותו רשע: "קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים"
בתגובה להודעה מספר 144 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מיקום שדות התעופה הצבאיים בהם מתבצעות עבודות הרחבה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
4 מתוך 5 שדות התעופה הצבאיים שבהם מתבצעות עבודות להרחבת התשתית (סלילת מסלולים ובניית דירים למטוסים) נמצאים במרחב שבין קהיר לתעלת סואץ ומפרץ סואץ. השדה החמישי נמצא ממערב לנילוס - יחסית קרוב לקהיר. אני רוצה להזכיר כי במצרים קיימים לפחות 28 שדות תעופה צבאיים בהם דירים לרוב. כמובן יש להם בנוסף גם 19 שדות תעופה אזרחיים (לפחות).
העובדה שמרבית השדות, בהם מתבצעות עבודות ההרחבה, מצויים דווקא במרחב קהיר - סיני צריכה לעורר את השאלה של הבן הרשע באגדה "שכנים יקרים מה העבודה הזו לכם"?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #150  
ישן 05-11-2016, 17:20
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
שדות התעופה קהיר מערב וקותמיה הם שדות צבאיים
בתגובה להודעה מספר 149 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "Al-Qatameya and Cairo West"

עכשיו כשבדתי זאת, עלה בי חשד - ששיפוצים בשדה תעופה להתאמתו לשימוש אזרחי - אולי נספרו כהרחבת שדה תעופה צבאי.E]


שדות התעופה קהיר מערב וקותמיה היו ונשארו שדות תעופה צבאיים. בשנה האחרונה מבוצעת בהם פעילות רבה לבניית דירים נוספים למטוסים. הדירים בנויים בטון ומכסים ומכוסים העפר. כך שהחשד שלך מבוסס.

בד בבד עם הרחבת התשתית הצבאית בשדות אלו, נסללים בכל אחד מהם מסלול נוסף אשר על פי התקשורת המצרית ישמש לנחיתת מטוסים אזרחיים.
גם בהנחה שהמסלולים הנבנים אכן ישמשו את התעופה האזרחית, הדבר אינו משנה את העובדה כי כל מסלול בנוסף בשדה תעופה צבאי, משפרת את יכולת השדה לעמוד מפני תקיפה אווירית שנועדה לפגוע במסלולים ולשתק את ההמראות/ נחיתות מהשדה (פעולה שישראל נקטה הן במלחמת ששת הימים והן במלחמת יום הכיפורים).
כמו שדיווחתי בעבר במצרים מתבצעת פעולת בנית מסלול ודירים גם בשדות נוספים
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #155  
ישן 02-11-2016, 17:39
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,297
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

נראה לי שכולם שוכחים כי למצרים בעיה קיומית - הם תלויים בנילוס.

היקף הזרימה בנילוס לא תלויה במצרים אלא ברצון הטוב של השכנים הקרובים והרחוקים שלהם - סודאן / אתיופיה אוגנדה ועוד.

מכיוון כי השכנים רוצים לפתח הכלכלה והחקלאות , אף אחד לא יכול להבטיח כי השכנים לא ייבשו את מצרים .

ללא כל קשר לישראל, מדינה שיש עליה איום קיומי פועלת בראש ובראשונה להרתעה ולכן זה סביר והגיוני כי מצרים לא תזניח את צבאה ותחזיק סד"כ שיבטיח המשך קיומה.

עד כאן לגבי הצבא המצרי. החלק היותר מעניין קשור למה קורה בסיני , "הדגלים השחורים" המונפים על מנהרות רכב ומצבורי דלק מנותקים לחלוטין מההקשר.

אפשר תמיד להיות פארנואידים אבל במקום להסתכל על מנהרות תחת התעלה ולאמר שעכשיו ארמיות שלמות יכולות לעבור צריך לראות מה מתרחש במציאות באזור תעלת סואץ -

- ראשית התעלה עצמה הורחבה והוכפלה כך ש"המכשול" בין מצרים לסיני התעצם - זו כבר לא תעלה אלא "תעלות" בכ 50% מהתעלה ההיסטורית והיתר משמעותי יותר רחב.
- ה"התוכנית העסקית" חוזה עליה בהכנסות התעלה מ 5.5 מליארד דולר בשנה ל- 13.5 מליארד דולר בשנה - המצרים יסכנו זאת בשביל בשביל מה בדיוק?
- פיתוח אזורי תעסוקה / מסופי לוגיסטיקה ואחסנה לאורך התעלה + פיתוח נמל פורט סעיד - לשם כך דורשות מנהרות לרכבת ומכוניות
- מספיק הצצה בתמונות הלווין של סיני על מנת לראות את הפיתוח החקלאי המסיבי לאורך התעלה - איך מצפים שהתחבורה לצד השני של התעלה תבוצע? - לכך צריך מנהרות
- כל הפעילות הכלכלית שתוארה מעלה דורשת דלק - לא סביר שיבנו מאגרי דלק?

כל אדם סביר היה רואה בפיתוח הכלכלי הנ"ל שיפור עצום בבטחון ובשלום בין ישראל למצרים - מצרים קוצרת תועלות כלכליות ממשיות מהסכם השלום , מאכלסת שדות קרב ישנים ומתכננת לעתיד.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #157  
ישן 03-11-2016, 08:15
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,297
בתגובה להודעה מספר 156 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "הכל טוב והגיוני מלבד העובדה..."

אתיופיה היא הייחוס של מצרים - זו כלכלה הצומחת ב 10% לשנה בממוצע בעשור מאז 2004 וזו כלכלה שאינה מבוססת על נפט - תשווה זאת לנתונים הכלכליים של מצרים.

מבחינה צבאית אתיופיה במקום מס' 3 באפריקה ובעבר כשלחמה החזיקה צבא בגודל כפול מהיום מבחינת אוכלוסיה היא באותו סדר גודל של מצרים.

המציאות הכלכלית היא שאתיופיה היא "הנמר האפריקאי" ומצרים "האדם החולה" ואתיופיה רק התחילה לגרד הפוטנציאל הענקי שלה.

עכשיו תסתכל על המפה ותחשוב מה מצרים צריכה לעשות אם אתיופיה מתחילה לקחת מים בתעלות השקיה מהנילוס ולהקטין את חלקה של מצריים - המרחק בין מצריים לאתיופיה הוא 1000 ק"מ ועובר בתוך סודן , מקהיר המרחק הוא 1900 ק"מ רק לגבול האתיופי (!)- זה 350 ק"מ יותר מהמרחק בין ת"א לטהרן.


לגבי "התעצמות" המצרית - זה שוב נושא שמחוץ להקשר

רכישת מטוסים חדשים על מנת לרענן סד"כ מתיישן? חידוש ומודרניזציה של קומץ שדות תעופה (הרי האורבניזציה של המרחב בין קהיר לתעלה מהוה אילוץ כבד על הפעלת חלק מהשדות הקיימים) ?
מה אנו מצפים ממצרים שתיתן לצבא להחליד לגמרי? בכל פרמטר של התעצמות ישראל משקיעה יותר ממצרים , הפער רק הולך וגדל.

למצרים בעיות אמיתיות , איומים אמיתיים וישראל לא בהם . "המלחמה על המים" מהווה סיכון מספר 1 להתלקחות צבאית סביב הנילוס ויש האומרים שזה רק עניין של זמן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #158  
ישן 03-11-2016, 08:51
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 157 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "אתיופיה היא הייחוס של מצרים ..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי tby
אתיופיה היא הייחוס של מצרים - זו כלכלה הצומחת ב 10% לשנה בממוצע בעשור מאז 2004 וזו כלכלה שאינה מבוססת על נפט - תשווה זאת לנתונים הכלכליים של מצרים.

מבחינה צבאית אתיופיה במקום מס' 3 באפריקה ובעבר כשלחמה החזיקה צבא בגודל כפול מהיום מבחינת אוכלוסיה היא באותו סדר גודל של מצרים.


המציאות הכלכלית היא שאתיופיה היא "הנמר האפריקאי" ומצרים "האדם החולה" ואתיופיה רק התחילה לגרד הפוטנציאל הענקי שלה.

עכשיו תסתכל על המפה ותחשוב מה מצרים צריכה לעשות אם אתיופיה מתחילה לקחת מים בתעלות השקיה מהנילוס ולהקטין את חלקה של מצריים - המרחק בין מצריים לאתיופיה הוא 1000 ק"מ ועובר בתוך סודן , מקהיר המרחק הוא 1900 ק"מ רק לגבול האתיופי (!)- זה 350 ק"מ יותר מהמרחק בין ת"א לטהרן.


לגבי "התעצמות" המצרית - זה שוב נושא שמחוץ להקשר

רכישת מטוסים חדשים על מנת לרענן סד"כ מתיישן? חידוש ומודרניזציה של קומץ שדות תעופה (הרי האורבניזציה של המרחב בין קהיר לתעלה מהוה אילוץ כבד על הפעלת חלק מהשדות הקיימים) ?
מה אנו מצפים ממצרים שתיתן לצבא להחליד לגמרי? בכל פרמטר של התעצמות ישראל משקיעה יותר ממצרים , הפער רק הולך וגדל.

למצרים בעיות אמיתיות , איומים אמיתיים וישראל לא בהם . "המלחמה על המים" מהווה סיכון מספר 1 להתלקחות צבאית סביב הנילוס ויש האומרים שזה רק עניין של זמן.


שים לב לפערים שיש היום בנתונים שהבאתי.
צבא אינו נבנה ביום אחד במיוחד לא ביכולת הימית או האווירית-שהם היכולות הרלוונטיות בעימות עם מדינה רחוקה כל כך.
היום מצרים משקיעה בטכנולוגיות התפלת מי ים שאותם יש לה בשפע ונגישות גבוהה כמעט לכל אזור במדינה, ואני מניח שהמשאבות שם יונעו בגז טבעי מתוצרת מצרית גם כן.
העימות עם אתיופיה על מי הנילוס (וצופים שעם העליה בכמויות וברמות הפיתוח ואיתן הצריכה של האוכלוסיות עימותים כאלה כמו בעבר יהיו גם נחלת העתיד) אכן יכול להדרדר ללחימה אך צבא היבשה הגדול והמתפתח של מצרים אינו רלוונטי.
מה אם כן ההסבר להתפתחותו,
וכלל הזרועות מתפתחות הרבה מעבר לשימור יכולת כפי שכבר הודגם מוקדם יותר בשרשור.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #159  
ישן 03-11-2016, 09:41
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
למרות שאני מסכים שמצרים אינה באמת איום
בתגובה להודעה מספר 157 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "אתיופיה היא הייחוס של מצרים ..."

הטענה שלך בנוגע לאתיופיה - לא ריאלית.
לאתיופיה יש רק 24 מטוסי קרב (מיג23 וסוחוי 27) כך שגם ללא רכש חדש - למצרים יש יכולת להכניעו בקלות,
אבל - זה יכול להסביר את רכש נושאת המטוסים החדשה (עם אותה כמות של מטוסי קרב - אבל חדישים) - לא מעבר לכך.
המרחק מגבולה הדרומי של מצרים לסכר האתיופי הוא 1300 ק"מ, ולאדיס אבבה הבירה 1600 ק"מ.

מבחינה כלכלית - למצרים יש תל"ג נומינלי כפול מלוב, סודן ואתיופיה יחדיו.
אתיופיה אמנם צומחת - אבל היא מתחילה ממקום עלוב במיוחד. ללא שינוי מהותי הפוטנציאל שלה הוא בערך כמו מצרים - רק בלי התעלה, הגז והתיירות.


מבחינת איומים - אני מסכים שמצרים מאויימת יותר מישראל:
סודן ואתיופיה מאיימות על המים ולכן על ההתפתחות החקלאית,
יש חשש מזליגת הלוחמה בסיני ובלוב לאזורים נוספים במצרים,
האיום על התעלה - מצד סיני, איראן, ואפילו מכיוון ישראל,
וממשלת מצרים חייבת יכולת קרקע אפקטיבית למניעת הפיכה בידי האחים המוסלמים.


מבחינת חיל האוויר - 24 מטוסים אמורים לתת את יכולת התקיפה מרוחקת,
50 מטוסים יחליפו את 300 המטוסים שנשארו מרכש בשנות ה70 וה80 (ותחזוקה ברמה מצרית), ולתת מענה לשאר האיומים.
זאת לא התעצמות אלא התייעלות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #165  
ישן 03-11-2016, 15:17
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
ליתר דיוק - מצרים ביצעה ליברליזציה של המטבע
בתגובה להודעה מספר 164 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "ובתזמון מושלם לדיון - צעד כלכלי היסטורי במצרים"

ושערו יקבע במסחר חופשי במקום להיסחר בערך שהבנק קבע (מה שיצר צורך לשרוף את עתודות המטבע של מצרים שכמעט נגמרו - מה שהביא לסף משבר).
בנוסף - הדבר התבצע בעקבות לחץ של קרן המטבע, שבעקבות המהלך, יאפשרו למצרים לקבל הלוואות חדשות, וקונה להם צמיחה מהירה בשנים הקרובות (שהרי התוצרת המצרית תימכר בהנחה גדולה - או ברווח גדול לחברות הפועלות במצרים).
אם המהלך יכשל (קרן המטבע לא תיתן מספיק, או שהאינפלציה ודרישות שכר יבלעו את פירות הפיחות) - מצרים תהיה בתחילת משבר עמוק המלווה בהיפר-אינפלציה.


שאלה חשובה בהקשר זה - היא איך יגיב העם המצרי.
אלו שעכשיו קיצצו להם שליש מהמשכורות והחסכונות, כדי ש"המדינה" תתאושש.
זה יקבע אם המהלך יעביר את הכלכלה המצרית לפסי צמיחה מהירה - או יוריד אותה לברכיים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #166  
ישן 03-11-2016, 19:55
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מצרים אינה נערכת לאיום גזל מימי הנילוס
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

מהתבטאויות שונות באשכול עולה כי מצרים חוששת שהמדינות השוכנות מדרום לה ישתלטו על הנילוס
וייבשו אותה. בכך הם מנסים להסביר את גודלו של צבא מצרים (הצבא ה-12-14 בגודלו בעולם! - תלוי את מי שואלים ומתי)
יתכן והמצרים אכן חוששים מאיום זה, אבל משום מה אין הם נערכים מולו צבאית ולא נוקטים את הפעולות הצבאיות הדרושות בדרום מצרים כגון: הרחבת התשתית של שדות התעופה ובניית דירים למטוסים חדישים, או בניית מחסני תחמושת, או בניית נמלים להטענת נחתות וגייסות, וכמובן אימונים והתאמת הסד"כ למשימה של כיבוש אתיופיה וסודן או לחלופין בניית מערך הגנה בדרום מצרים מפני הפולשים האפשריים מדרום.
משום מה המצרים ישנים ולא ידוע לי על כל קמצוץ של פעילות צבאית העשוי להצביע על הכנות למלחמה אפשרית מול האויבים מדרום.
לעומת חוסר המעש הצבאי מול זירה זו (אין ספק שמצרים פועלת בתחום המדיני ובתחום החשאי כדי לסכל כל יוזמה של מדינות אפריקה לנצל את מימי הנילוס - אך נושאים אלה אינם מעניינו של פורום זה), בולטת התזזית שאוחזת את הצבא המצרי בשנים האחרונות, להרחבת התשתיות הצבאיות בסיני, בתעלה, ובמרחב קהיר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #167  
ישן 04-11-2016, 10:56
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,297
בתגובה להודעה מספר 166 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מצרים אינה נערכת לאיום גזל מימי הנילוס"

אני מבין כי הסברים ראציונאליים שאינם מתאימים לקונספציה בדר"כ לא מתקבלים בישראל בנושאים הקשורים לבטחון אבל בוא ננסה את העובדה הבאה:

ציטוט:
בכך הם מנסים להסביר את גודלו של צבא מצרים (הצבא ה-12-14 בגודלו בעולם! - תלוי את מי שואלים ומתי)


מכיוון שמצרים מדורגת 15 בעולם בהיקף האוכלוסיה , בעלת משטר צבאי רודני עשרות רבות של שנים והצבא שולט על חלקים ניכרים בכלכלה , איזה גודל צבא , יחסית לאוכלוסיה, אתה חושב שמתאים לה ? אתה מכיר דיקטטורה צבאית עם צבא קטן

אני למשל מופתע מקוטנו של היחסי של הצבא הסדיר המצרי - ביחס לגודל שנתון גיוס (כלומר פוטנציאל המתגייסים) , לארה"ב למצרים וטורקיה גודל זהה - כ- 30% ממחזור גיוס.
בישראל למשל היחס הוא כמובן גדול מ- 1 - צה"ל הסדיר גדול מגודלו של מחזור גיוס.

אז שוב מרימים "דגלים" בגלל חוסר קשר, כאשר בעצם מדובר בעובדות טריוויאליות.

ציטוט:
אבל משום מה אין הם נערכים מולו צבאית ולא נוקטים את הפעולות הצבאיות הדרושות בדרום מצרים כגון: הרחבת התשתית של שדות התעופה ובניית דירים למטוסים חדישים, או בניית מחסני תחמושת, או בניית נמלים להטענת נחתות וגייסות, וכמובן אימונים והתאמת הסד"כ למשימה של כיבוש אתיופיה וסודן או לחלופין בניית מערך הגנה בדרום מצרים מפני הפולשים האפשריים מדרום.


כמובן שמצרים רוכשת 2 ספינות אמפיביות מכוונת נגד ישראל , זה כלל לא קשור לעניינים מדרומה....

באשר להכנות בדרום מצרים - הרמיזה שסודן תתקוף את מצרים היא אבסורדית. אתה בטוח שיש בידך בכלל מודיעין? אתה באמת יודע מה קורה בשדה התעופה אבו-סימבל ואחרים בדרום הרחוק של מצרים?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #168  
ישן 04-11-2016, 11:45
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
נתוני מודיעין על דרום מצרים
בתגובה להודעה מספר 167 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "אני מבין כי הסברים..."

[



מכיוון שמצרים מדורגת 15 בעולם בהיקף האוכלוסיה , בעלת משטר צבאי רודני עשרות רבות של שנים והצבא שולט על חלקים ניכרים בכלכלה , איזה גודל צבא , יחסית לאוכלוסיה, אתה חושב שמתאים לה ? אתה מכיר דיקטטורה צבאית עם צבא קטן


כן אני מכיר כמה מדינות בעלות משטר צבאי שצבאן זעיר לעומת צבא מצרים. למשל אירן בעלת אוכלוסיה של 81 מיליון נפש (במצרים 88 מליון) צבאה מדורג במקום ה-21 (מתוך 126 מדינות) לעומת מצרים המדורגת במקום ה-12 (ישראל מדורגת במקום ה-16!)



אז שוב מרימים "דגלים" בגלל חוסר קשר, כאשר בעצם מדובר בעובדות טריוויאליות.

הקשר לעובדות - מציע שתציג כמה מהן, במקום להפיח סיסמאות





באשר להכנות בדרום מצרים - הרמיזה שסודן תתקוף את מצרים היא אבסורדית. אתה בטוח שיש בידך בכלל מודיעין? אתה באמת יודע מה קורה בשדה התעופה אבו-סימבל ואחרים בדרום הרחוק של מצרים?[/QUOTE]

באשר לכוונות התקיפה של סודאן, אני כמובן לא חושב שאיזו שהיא מדינה באפריקה מהווה איום צבאי על מצרים. וכל סיפור מימי הנילוס לא קשור (בעת הזו) להתעצמותו חסרת הפשר של צבא מצרים.
באשר לעדכניות נתוני המודיעין.
יש בידי נתונים עדכניים לאמצע שנת 2016 על מרחב אסואן וראס בנאס,
באשר לאבו סימבל המודיעין שבידי נכון לסוף שנת 2014. אם אתה סבור שמאז בנתה שם מצרים שדות תעופה, דירים ומחסני תחמושת לרוב, - אני לא יכול לסתור זאת.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #171  
ישן 04-11-2016, 14:16
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,297
בתגובה להודעה מספר 168 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "נתוני מודיעין על דרום מצרים"

ציטוט:
כן אני מכיר כמה מדינות בעלות משטר צבאי שצבאן זעיר לעומת צבא מצרים. למשל אירן בעלת אוכלוסיה של 81 מיליון נפש (במצרים 88 מליון) צבאה מדורג במקום ה-21 (מתוך 126 מדינות) לעומת מצרים המדורגת במקום ה-12 (ישראל מדורגת במקום ה-16!)


אתה מבלבל "גודל" עם "דרוג" . בפועל "הדירוגים" הללו הם שטויות.

רוצה באמת לדעת כמה אומה היא "אומה מגויסת" מדד טוב הוא גודל סדיר אל מול שנתון גיוס.

איראן כדיקטקטורה עם שאיפות התפשטות בעלת צבא גדול יותר משל מצרים - הסדיר הוא כ 40% משנתון הגיוס, אל מול 30% של מצרים, לא רק זאת, הצבא שלה מספרית יותר גדול משמעותי מזה של מצריים למרות שוכלוסיית איראן קטנה יותר.

רק מראה לך כמה המצרים נמצאים במקום סביר לחלוטין מחינת גודל הצבא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #172  
ישן 04-11-2016, 21:46
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 167 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "אני מבין כי הסברים..."

[QUOTE=tby]אני מבין כי הסברים ראציונאליים שאינם מתאימים לקונספציה בדר"כ לא מתקבלים בישראל בנושאים הקשורים לבטחון אבל בוא ננסה את העובדה הבאה:



מכיוון שמצרים מדורגת 15 בעולם בהיקף האוכלוסיה , בעלת משטר צבאי רודני עשרות רבות של שנים והצבא שולט על חלקים ניכרים בכלכלה , איזה גודל צבא , יחסית לאוכלוסיה, אתה חושב שמתאים לה ? אתה מכיר דיקטטורה צבאית עם צבא קטן

אני למשל מופתע מקוטנו של היחסי של הצבא הסדיר המצרי - ביחס לגודל שנתון גיוס (כלומר פוטנציאל המתגייסים) , לארה"ב למצרים וטורקיה גודל זהה - כ- 30% ממחזור גיוס.
בישראל למשל היחס הוא כמובן גדול מ- 1 - צה"ל הסדיר גדול מגודלו של מחזור גיוס.
*סליחה לא הבנתי ואשמח להבהרה.
אתה אומר שבמצרים במחזור גיוס מגויס סדר גודל של 30% מהמספר האפשרי,
או מגודל הצבא הסדיר?


אז שוב מרימים "דגלים" בגלל חוסר קשר, כאשר בעצם מדובר בעובדות טריוויאליות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #174  
ישן 05-11-2016, 12:09
  itamars2 itamars2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.02.13
הודעות: 2,360
בתגובה להודעה מספר 173 שנכתבה על ידי tby שמתחילה ב "דוגמה למצרים מחזור גיוס ..."

לא הבנתי איך זה עובד ואיך הנתון הזה אומר משהו.
אם אתה מגייס מיליון איך הצבא הסדיר יכול להיות יותר קטן? מגייסים לפחות משנה?
הנתון הרלוונטי לדעתי זה מה שנגזר מהנתונים האלה ורלוונטי בעיקר כלכלית-
מה אחוז המגויסים שנתית ולאיזה פרק זמן מנוטרלים מהשתתפות בכלכלה(בהנחה שיש תעסוקה מלאה במשק ומחסור בידיים עובדות)
משמעות צבאית-מלבד רמת ההכשרה והמיומנות לא רואה איך זה משפיע אלא ם פתאום מחליים על אחוז גיוס יותר גבוה או הארכת שרות.
הנתון גם מתעלם מהבדלים בגודל ובאיומים,
מצרים יכולה יחסית בקלות להכיל פלישה לסיני או לדרומה בגלל המרחקים העצומים.
בקנה מידה שלנו זה סיפור אחר.
גם מבחינת אחוזי הגיוס,
בכדי להעמיד כוח לוחם מדינה קטנה יותר ומאומת באותה רמה של מדינה גדולה תצטרך אחוז גיוס גבוה יותר בהנחה שמסוגלת לעמוד בכך כלכלית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #178  
ישן 03-09-2017, 19:28
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
בניית תשתית צבאית בשדה התעופה אל-עריש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

ממידע הנכון לסוף שנת 2016, שהגיע לידי, עולה כי המצרים מתאימים את שדה התעופה באל-עריש לצרכים צבאיים. במקום זה מתבצעות עבודות לבניית 6 דירים ממוגנים למטוסי קרב/הפצצה. בשטח שדה התעופה נבנו גם שני מחנות צבא. להערכתי כל מחנה הוא ליחידה בסדר גודל גדודי.

בנית התשתית הצבאית בשדה התעופה באל עריש היא חלק ממהלך כללי לבניית/הרחבת שדות תעופה במרחב קהיר-סיני. במסגרת זו נסללו עד עתה 6 מסלולי תעופה חדשים ונבנו 65 דירים. (סביר להניח כי נבנו דירים נוספים – אך אין בידי מידע "קשה" כדי לאשש זאת).

ברצוני להזכיר לקוראים כי במקביל לבניה באל-עריש מתבצעת עבודה דומה גם בשדה התעופה ברפידים. למותר לציין, כי הסכם השלום אוסר על המצרים להקים בסיני, כל תשתית צבאית המיועדת לחיל האוויר.
התואנה המצרית לעבודות פיתוח שדה התעופה ברפידים, היא שהן נועדו לרווחת תושבי סיני.... טרם נתקלתי בתירוץ מצרי לבניית הדירים באל עריש.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #181  
ישן 08-09-2017, 10:56
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,184
Egypt’s Power Game: Why Cairo is Boosting its Military Power
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

מאמר של Nael Shama באתר jadaliyya.com, השייך ל- Arab Studies Institute, המפרט את מסע הרכש המסיבי של מצרים בשנים האחרונות, את ההתחזקות שלה במיוחד בתחום הימי וכל זאת על רקע המשבר הכלכלי שהיא עוברת. היקף הרכש הביטחוני המצרי בשנת 2015 היה הרביעי בגודלו בעולם ועל פי אחד מגופי ההערכה האזרחיים היא נמצאת בשנת 2017 במקום ה- 12 בעולם מבחינת כוחה הצבאי.
המאמר מציין מספר סיבות לרצון המצרי להתעצמות צבאית:
1. תחושת חוסר בטחון עקב ריבוי איומים ביטחוניים - דאעש בסיני, השפעות מלחמת האזרחים בלוב, המתח ברצועת עזה והתגברות איום הטרור מבית;
2. הדאגה המצרית מהעוצמה הישראלית, למרות 4 עשורים של שלום בין המדינות;
3. ירידה ארוכת שנים בכוחה הצבאי של מצרים, בשנות כהונתו של טנטאווי כשר ביטחון;
4. חשש ממלחמת אזרחים דוגמת סוריה;

בנוסף יש להביא בחשבון את שאיפה מצרית להמיר את התלות החד-צדדית שלה במדינות הנפט העשירות, בתלות הדדית: התחזקות צבאית שבאה לפצות על חולשה כלכלית, במיוחד מול הסעודים. בהתאם לכך מדגימה מצרים את נכונותה להפעיל את היכולת הצבאית שלה. כך תמכה מצרים בשנת 2015 בהקמת הכוח הבין-ערבי (שלא הוקם לבסוף) והביעה את הסכמתה לשלוח כוח צבאי לשטחה של מדינה פלסטינית עתידית, במסגרת הסכם אפשרי בין ישראל והפלסטינים.

מצרים, כך נטען, ראתה את ההגמוניה שלה במזרח התיכון עולה ויורדת עם השנים ובאופן היסטורי היא שאפה לחזק את מעמדה באזור, לפחות כראשונה בין שווים. אחד המכשולים שעומדים בפניה היא התלות ארוכת השנים במדינות הנפט (שהזרימו לכלכלת מצרים יותר מ- 30 מיליארד דולר מאז עלה סיסי לשלטון) ונראה שסיסי מאמין שהדרך להפחתת התלות היא בהתחזקות צבאית, לא לצרכי הגנה, אלא כדי לשמר ולחזק את עוצמתה של מצרים בזמנים של שינוי באזור.

המאמר מסתיים באזהרה שמצבה הכלכלי של מצרים עלול להחמיר ולכן אפשר לטעון שההוצאות הביטחוניות העצומות אינן עומדות במבחן ההגיון. הכותב מסכם בכך שהמנהיגים במזרח התיכון חונכו במסגרות צבאיות שגורמות לאמונה שכוח פוליטי צומח מתוך קנה הרובה ולכן לא נוטים לתת לשיקולים כלכליים ומיעוט משאבים להפריע להם בהגשמת שאיפותיהם.

http://www.jadaliyya.com/pages/inde...sting-its-milit
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #183  
ישן 11-09-2017, 20:37
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
סיבות מוזרות להתחמשות המואצת של מצרים
בתגובה להודעה מספר 181 שנכתבה על ידי אל-בחאר שמתחילה ב "Egypt’s Power Game: Why Cairo is Boosting its Military Power"

ראשית תודה לאל-בחאר על שהביא בפנינו מאמר שדן בשאלת מסע הרכש המאסיבי של מצרים.

מעיון במאמר עולה, כי פרוט ההתחמשות של מצרים במאמר הוא כללי, ואינו מקיף את כל "סל הקניות של מצרים". הנתונים במחקר של ש.שפריר וקשיש פרפיאני, שהבאתי לעיל, מפורטים יותר (וגם הם אינם מושלמים!).

בשני המאמרים גם יחד אין כל התייחסות להשקעות העצומות של מצרים בבניית מתקני תשתית צבאיים (דלק, תחמושת, שדות תעופה, מחסני אמל"ח וכיו"ב) במרחב קהיר - תעלת סואץ – סיני. ניתוח המקומות שבהם נבנית התשתית הצבאית, מצביע נגד מי מכוונת כל ההתחמשות הזו - ישראל.

לכן לא אתייחס לפרטי הרכש במאמר, אלא לארבע הסיבות שמביא מחבר המאמר כדי לתרץ את ההתחמשות חסרת המעצורים של מצרים.
1. תחושת חוסר בטחון עקב ריבוי איומים בטחונים – דאעש בסיני, מלחמת האזרחים בלוב, ואיום הטרור מבית.

תרוץ זה הוא אינו רציני, כי צבא מצרים שהותיר אחריו סאדאת יכול לטפל בקלות בכל האיומים הללו, ואין כל צורך ברכש של מטוסי קרב "רפאל", נושאות מסוקים, צוללות וטנקים נוספים על 4000 הטנקים הקיימים זה מכבר בסד"כ המצרי.

2. חשש ממלחמת אזרחים דוגמת סוריה

ראה התייחסותי לסעיף 1 לעיל. איני מבין איך יעזרו צוללות להתקוממות אזרחית

3. ירידה ארוכת שנים בכוחה הצבאי של מצרים, בשנות כהונתו של טנטאווי כשר בטחון.

אני מסכים שמאז תפס סיסי תפס את השלטון במצרים, יש גידול משמעותי בקצב ההתחמשות. אבל להציג את טנטאווי, קודמו בתפקיד שר הההגנה, כמי שבתקופתו קפא צבא מצרים על שמריו - טיעון כזה לא משקף את המציאות. טנטאווי כמו קודמיו, שקד גם הוא ללא לאות על טיפוחו של צבא מצרים. בימיו הוכפל המערך הלוגיסטי של צבא מצרים בסיני. הוא היה זה, שהוציא מהשרות את טנקי
T-55המיושנים והכניס במקומם טנקי אברהמס. תקצר היריעה מלתאר את תרומתו של טנטאווי לגידול בסד"כ צבא מצרים. הגרף במאמר מאשש את טיעוני

4. דאגה מצרית מהעוצמה הישראלית

טיעון זה הוא היחידי הראוי לדיון מבין טיעוני המחבר. ישראל אכן אינה שוקטת על שמריה, וגם היא מתחמשת. לכאורה התחמשותה של ישראל צריכה להדאיג את מצרים ולגרום לה לפחוד מהאפשרות, שישראל תתנפל עליה. אבל ראה זה פלא, מערך הביצורים המשוכלל, שנבנה בסיני כדי שצבא מצרים יוכל לבסס קו הגנה מול תוקפן ישראלי אפשרי, מערך הגנה זה מתפורר מחוסר תחזוקה. במילים אחרות "הם לא מפחדים". אם כך, מה שנותר הוא האפשרות, שצבא מצרים בונה יכולות התקפיות מול ישראל – כאן, כדי להבטיח ניצחון, אסור לחסוך במשאבים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #184  
ישן 11-09-2017, 21:13
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
כשאתה מדבר על 4000 טנקים
בתגובה להודעה מספר 183 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "סיבות מוזרות להתחמשות המואצת של מצרים"

חשוב להזכיר שאלף מתוכם הם אותם טנקי T55 המיושנים שטנטווי הוציא משירות והכניס במקומם טנקי אברהמס - כדבריך ממש.
שוב חוזרת אותה בעיה: חוסר הבחנה מוחלט בין רכש שמיועד לפצות על יציאת כלים משירות,
לבין רכש שמשמעות התעצמות והגדלת הסד"כ.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
4. דאגה מצרית מהעוצמה הישראלית
טיעון זה הוא היחידי הראוי לדיון מבין טיעוני המחבר. ישראל אכן אינה שוקטת על שמריה, וגם היא מתחמשת. לכאורה התחמשותה של ישראל צריכה להדאיג את מצרים ולגרום לה לפחוד מהאפשרות, שישראל תתנפל עליה. אבל ראה זה פלא, מערך הביצורים המשוכלל, שנבנה בסיני כדי שצבא מצרים יוכל לבסס קו הגנה מול תוקפן ישראלי אפשרי, מערך הגנה זה מתפורר מחוסר תחזוקה. במילים אחרות "הם לא מפחדים". אם כך, מה שנותר הוא האפשרות, שצבא מצרים בונה יכולות התקפיות מול ישראל – כאן, כדי להבטיח ניצחון, אסור לחסוך במשאבים.
מערך התקפי כזה, לצד שיפור-משמעותי של צה"ל ביכולות בלימת-שריון - משמעו אובדן מוחלט של ההשקעה, וסיכון השטח שמצרים מחזיקה בסיני.
העדר מערך הגנה שישמש לבלימת מתקפת נגד, שהתרחשה בעקביות בכל מתקפה קודמת בעבר - משמעו שאפשרות זו נזנחה בפועל.
ומנוגד לחלוטין לכל הדיבורים הקודמים על "התעצמות", ובמיוחד על התעצמות כזו בסיני,
שמערכים לבלימת מתקפת-נגד, היו אמורים להיות המרכיב העיקרי בו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #185  
ישן 12-09-2017, 04:43
צלמית המשתמש של MS_Rogue
  משתמש זכר MS_Rogue MS_Rogue אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
בתגובה להודעה מספר 183 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "סיבות מוזרות להתחמשות המואצת של מצרים"

לדעתי אתה מחמיץ משהו בניתוח שלך את הנתונים: הבעיה הגדולה של ממשלת מצריים היא התסיסה הפנימית. תוצא אחד של ה-"אביב הערבי" הוא אובדן כושר ההרתעה הפנימי של כוחות הצבא במדינות ערב. ישנה היום תחושה שימי הדיכוי הצבאי של מרידות עברו מן העולם. ההתפוררות של סוריה ולוב העבירו את המסר הזה בבירור. כרגע הבעיה של ממשלת מצריים הנוכחית היא בדיוק אותה בעיה של ממשלת מובארק: אבטלה בשמיים, עוני רב ומה שהכי חשוב - זו מדינה של 80 מיליון תושבים עם יכולת להאכיל בקושי רבע מזה. למצריים אין אדמה פורייה מעבר לגדות הנילוס והשפך שלו.

התסיסה הפנימית הזו היא פצצת זמן שהפתיל שלה כבר בוער. ממשלת מצריים עשויה לפנות לפלישה כדרך לפתור את הבעיה (או לפחות לקנות זמן) אבל הפלישה הזו יותר הגיונית שתהיה בכיוון מערב (לוב) או דרום (סודאן)
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #186  
ישן 23-09-2017, 20:27
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
סלילת אוטוסטרדות בסיני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

להלן גילוי נוסף במסגרת "הכר את שכניך, ודע את פועלם לשגשוג סיני ולרווחת תושביו" .
השבוע גיליתי, כי מזה כשנה, פועלים המצרים להכפלת צירי תנועה מרכזיים בסיני והפיכתם לאוטוסטרדות (שני מסלולים. בכל מסלול שני נתיבי תנועה).

מה שאני מאתר כרגע הוא:
א. סלילת קטעים בציר האורך המרכזי בסיני, מרפידים לכיוון ג'בל ליבני
ב. סלילת קטעים בציר הדרומי, מצבת פרקר – נח'ל
ג. סלילת ציר הרוחב, רפידים – ביר ת'מדה.

כאמור, הכיסוי בגוגל אינו רציף וגם מיושן קמעה (בן כשנה). סביר להניח כי כיום העבודות התקדמו.
אני מעריך כי בכוונת המצרים לסלול את הצירים לכל אורכם. כלומר:
א. סלילת הציר המרכזי: איסמעליה /דוורסואר – טסה - רפידים – ג'בל ליבני – ביר לחפן - אל עריש
ב. סלילת הציר הדרומי: מנהרת אחמד חמדי-כביש המתלה-צומת פרקר-נח'ל – תמד - שדה התעופה טאבה/עציון (שדה אזרחי. בשלב זה?)
ברצוני לציין כי מאז שנים רבות, הציר הצפוני בסיני (גשר מעל תעלת סואץ בקנטרה – בלוזה - אל עריש – רפיח) הוא אוטוסטרדה לכל אורכו.

תנועת כלי הרכב בצירים, שעוברים עתה תהליך של הכפלה, היא דלילה ביותר. ניתן לראות זאת היטב בצילומי לווין, אני לא רואה כל הצדקה כלכלית להכפלת הצירים, אלא אם כן רוצה מצרים לעודד תנועה המונית של מהמרים לכיוון הקזינו בטאבה....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #190  
ישן 24-09-2017, 20:40
  War_Machine War_Machine אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.05.07
הודעות: 490
מה הוא האינטרס הישראלי להתעצמות מצרים ומתי האינטרס מגיע לגבול?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

אשכול מעניין ביותר שאני מקפיד לקרוא לעומק ולהבין ככל שאני יכול.
דובר פה על למה מצרים מתחמשת ועל סיבות פנימיות או חיצוניות של מצרים להתחמשות, הצטיידות, השתדרגות וביצור. אני רוצה להעלות שאלה שלא נשאלה כאן עדיין ואולי תועיל לדיון.

מה הוא האינטרס הישראלי להתעצמות מצרים ומתי האינטרס מגיע לגבול?

ארשום את דעתי ואם מישהו יוסיף\יתקן\יחלוק - אני אשמח.

1. מצרים נכנסה לשלטון שכרגע נראה יציב ומבטיח ובמקרה גם משתף פעולה עם ישראל כי הנשיא סיסי הוא לא קיצוני דתי (בדומה למובארק שאיתו היה שלום במשך 30 שנה פלוס כמדומני ובניגוד למורסי) ועל כן יש אינטרסים בטחוניים משותפים להילחם בארגוני טרור שמזיקים לשתי המדינות (חמאס\האחים המוסלמים).

2. שימור השלום עם מצרים. בכל מלחמות ישראל מצרים הייתה אויב מר ומרכזי.

3. מצרים היא מדינה מוסלמית סונית (מבחינת השלטון הנוכחי, ועל פי ויקיפדיה מעל ל90% מהאוכלוסיה היא סונית) - אינטרס פוליטי-מדיני (ואולי בהמשך עוד אינטרס צבאי מלבד ארגוני טרור) בהירקמות ברית מערבית-סונית כנגד הציר השיעי המתפשט ודוגמא למדינות ערביות בדרך לנורמליזציה שנחשקת על ידי ישראל שנים רבות (וכנראה גם על ידי חלק מהמדינות הערביות).

4. אינטרס כלכלי - הסכם סחר חופשי בין ישראל ומצרים וצינור גז טבעי בין מצרים לישראל וכמובן פה לישראל אינטרס שמצרים תוכל להגן על נכסיה - צינור הגז המדובר הוא אותו הצינור שניזוק במהלך ההפיכה במצרים ואיני יודע אם חזר להעביר לישראל גז מאז 2011. אגב, האם חוץ מגז ידוע על משאבי טבע אחרים שעוברים\עברו ממצרים לישראל?

כמובן שכל האינטרסים הישראלים תומכים באינטרס הפנימי של מצרים ליציבות ושגשוג - שני דברים שקשורים אחד בשני והצבא במצרים וגדילתו כמובן תביא לעוד מקומות עבודה, ליכוד וכו.

ופה מגיעה השאלה המעניינת יותר - מתי האינטרס הישראלי מגיע לכדי מיצוי ואומר "עד כאן"? בין אם מצרים מתכוננת למלחמה מול ישראל או לא - התעצמות של מדינה שכנה עם היסטוריה עוינת היא תמיד סיבה לדאגה והתכוננות+הצטיידות מקבילה כנגד ההצטיידות בצד השני. מצרים מצטיידת בספינות, נושאות מסוקים, צוללות, עוד סד"כ של טנקים ומובילי טנקים, מערכות נ"מ, שדות תעופה חדשים וכבישים נוספים (אני בטוח שפספסתי כמה דברים).
עד כאן, לא רק שנראה שישראל מאשרת למצרים להכניס כוחות גדולים לסיני, אלא עפ"י פרסומים זרים גם משתפת פעולה באופן פעיל בלחימה בסיני כנגד דאע"ש\חמאס. איך שאני רואה את זה - אם מצרים ביקשה\אישרה לישראל להתערב צבאית בשטחה - כנראה שמצרים לא חזקה מספיק\חסרת ניסיון\חסרת אמצעים כדי להתמודד במערכה מול ארגון גרילה בשטח גדול יחסית כמו סיני או מפחדת מתסיסה פנימית שעלולה להיווצר בגלל חוסר היכולת של מצרים להגיב באפקטיביות נגד ארגון שמסב לו אבידות גדולות מאוד בשנים האחרונות - מאות הרוגים ביניהם גם חיילים, גם שוטרים וגם אזרחים בפשיטות ופיגועים שהסבו נזק כבד גם ברכוש לרכבים ולבסיסים ועל כן, מבקשת מישראל לחסל בצורה חשאית מחבלים שקרובים לשטחה.
האם מצרים מתכננת מבצע צבאי גדול בסגנון צוק איתן ל"כיבוש מחדש" של סיני וטיהורו ממחבלים ועל כן חלק מההצטיידות?

מתי לדעכם\האם יגיעו במערכת הביטחון הישראלית למצב בו יחשבו שההתעצמות המצרית כבר תהיה הרבה מעבר לצורך? אם כן, האם ישראל תנקוט בצעדים כגון מחאה או ניסיון לחבל בעסקאות? (בפני מצרים או בפני מדינה מסוימת שאישרה מכירה של מערכת נשק מסוימת כמו צוללות) האם ישראל תיסוג מהאישור שלה להכניס כוחות בסד"כ גדול לתוך סיני? האם ישראל תפנה להסכם בין המדינות כדי למחות על בניית שדות תעופה בסיני שעלולים לשמש לתקיפה אווירית מהירה של מטוסים מצריים במקרה של מלחמה?

כל השאלות כמובן הן שאלות שנוגעות לדעת הגולשים, אני לא מצפה מאף אחד להיות נביא או לתגובה מקצועית או שעוברת על ב"מ.

נערך לאחרונה ע"י War_Machine בתאריך 24-09-2017 בשעה 20:42.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #191  
ישן 08-10-2017, 18:07
  משתמש זכר מ.ברונשטיין מ.ברונשטיין אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 15.09.17
הודעות: 1
נמיתוח מביא ל"רותם 3" - מה הוא "רותם 3"?
בתגובה להודעה מספר 190 שנכתבה על ידי War_Machine שמתחילה ב "מה הוא האינטרס הישראלי להתעצמות מצרים ומתי האינטרס מגיע לגבול?"

אשתדל להציג סיכום משלי.
"הנביא הכפול" הציג מסד עובדתי נרחב – והגיע תורה של הפרשנות. הפרשנות הראשונה היא הכותרת: "האם מצרים מתכוונת למלחמה נגד ישראל". איני מרוצה ממנה. אני סבור שהיא יותר מדי "עיתונאית" – יפה, אך אינה נכונה מתודולוגית. בין "מתכוון למלחמה" לבין "אינו מתכוון למלחמה" מרחב רחב מדי ויש הרבה אפשרויות שבכלל אינן נמצאות על הציר הזה. אם מעמידים שאלה לא נכונה, ברור שהתשובה תהיה לא נכונה. אבל מה היא השאלה הנכונה?
לדעתי, צריך להציג מספר דרכי פעולה אפשריות ולשוקל אותן כנגד העובדות. כך אפשר לסנן את ה"שטויות", אך סביר להניח שבסוף נקבל דרך אחת או שתיים, שאינן ב"וודאות מוחלטת", אלא ב"סבירות" זו או אחרת. כקו המנחה יש להיזהר מ"מלכודת האינטלקטואלית", שהיא הנטייה להיאחז בתיאוריה "יפה" ולהזניח את בדיקתה. בסוגריים: זאת בדיוק הייתה טעות של אמ"ן ב-1973. "יוהרה" ושאר הירקות הן הסיבה להתנהגות הזאת - הסיבות יכולות להשתנות, אך יש להיזהר מהתנהגות עצמה ולאו דווקא מהסיבות שהיו פעם.
דבר ראשון, אפשר להעמיד את התזה שכל הבנייה וכל הרכש המסיבי הם "סתם", כדי שהצבא המצרי ייראה יפה במצעדי ים המהפכה ובקבלת פנים לשייכים התורמים. היו דברים מעולם, אך מיכלי הדלק התת-קרקעיים מקעקעים את הרעיון – כי הם מאוד יקרים ואינם נחוצים ל"סתם".
אפשר לחשוב על הפעולה נגד דאע"ש שבסיני. אבל נגד דאע"ש לא צריכים את נושאות המסוקים בים ואף לא תשתית לצליחת-בזק של "כל הכוחות" – זה לא מסתדר יפה.
אפשר לנתח את שאר הזירות האפשריות : לוב, סודן, תימן (עיראק?) וכל אחד (כל "מנתח") יגיע למסכנות שלו.
המסתבר הסביר ביותר הוא, לדעתי, היריב שיש להילחם בו בים (התיכון?) לא מזמן הופיע מידע, לפיו מצרים שוקלת\מבקשת לרכוש טנקים מיוחדים לגנה אווירית. טנקים אלה דומים לסיירות נ"מ אשר נועדות להגן על השיירות וקבוצות הפעולה בים, לא בונים אותם אם אין סכנה מהאוויר. אם המידע נכון, יש להסיק כי מצרים חושבת על היריב, אשר מסוגל לתקוף את השירין שלה מהאוויר.
האם מדובר במלחמה בישראל? כאן יש לשאול מה היא מלחמה? ב-1960 נכנס שריון מצרי בפתאומיות מפתיעה לסיני, היה זה כעין הפגנת כוח, והמלחמה לא צמחה מזה. זה נקרא "רותם". באביב (מאי) 1967 שוב נכנס הצבא המצרי לסיני בניגוד להסכמים והפעם ברעש גדול, בשונה ל-1960. למי ששכח את ההיסטוריה – מכך התגלגלה מלחמת ששת הימים, אך אין שום ביטחון שיוזמי המהלך (הרוסים) ומבצעיו (המצרים) מלכתחילה התכוונו למלחמה-עם-יריות. לדעתי, התסריט של "רותם-3" נראה הכי סביר, הוא ה"בטוח" (אם יש בכלל דבר כזה) ואילו ה"מלחמה" נמצאת מעבר לאופק הניחוש. את הרעיון של "רותם-3" הביא אותו "נביא כפול", אשר בצדק עסק גם פרשנות למסד העובדתי. אני רק אפתח קצת את הרעיון.
מה זה "רותם"? "רותם" הוא הכנסת כוחות לסיני בניגוד להסכמים, וקביעת העובדות המוגמרות. לצורך כך יפעל הצבא המצרי במהירות בזק, מתוך המחשבה הנכונה, כי המשטרים הדמוקרטיים מתאפיינים בתגובה איטית ("חיכוך" של שכנוע ה"רוב" ותרגילי האופוזיציה). בוודאי שהדבר יתבצע בנקודה הבלתי נוחה לתגובה מהירה – נגיד, בזמן החרפת המצב בסוריה, איום מצד אירן וכו'. זה א'-ב' של שילוב צבאי-מדיני, ואין לחשוב שהמצרים אינם מסוגלים להוציא את המהלך אל הפועל.
אפשר לחשוב על ואריאציה משעשעת: המצרים יבקשו מאיתנו רשות להעביר כוחות דרך סיני ואילת לסעודיה לצורך לחימה באיראנים בסוריה – איך תגיב ממשלת ישראל? תסרב? תציג שוטרי תנועה? ואם יגיעו הדברים לידי אבסורד טוטלי, והמצרים יבקשו להילחם נגד הקורדים, שאנו תומכים בעצמאותם ואילו האמריקנים מתנגדים? איני יודע ואיני מתכוון לתת עצות למדינאים. אבל זה כיוון התסריטים שנראים לי סבירים והגיוניים לנוכח העובדות.
אני מוכן לדון על כל אחד ועל תסריט אחר, אם התסריט יהיה שקו כנגד העובדות הבסיסיות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #192  
ישן 12-12-2017, 21:21
  משתמש זכר גור אריה גור אריה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.06.17
הודעות: 232
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

העיתון הצרפתי ׳לה טריבון׳ כותב בימים האחרונים שלאחר שנשיא צרפת – מקרון ארח את נשיא מצרים סיסי לביקור רשמי בחודש אוקטובר האחרון , גומל נשיא צרפת בביקור גומלין למצרים. שר הביטחון הצרפתי יגיע בימים הקרובים לקהיר להכין את הקרקע לבואו של נשיא צרפת בינואר-פברואר הקרוב, ע׳׳מ לחתום על שורה ארוכה של הסכמים צבאיים של מכירת כלי נשק רבים נוספים של התעשייה הצרפתית למצרים.
גולת הכותרת של בקור הנשיא הצרפתי במצרים יהיה חתימת חוזים לאספקת נשק מרפתי למצרים שיכלול 10-24 מטוסי קרב מתקדמים מדגם רפאל וכן 2 קורבטות צרפתיות חדישות בנפח 2400 טון, בנוסף ל-4 שכבר הוזמנו וכבר הוחל אספקתן .

ב-3 השנים האחרונות קנתה מצרים מצרפת 24 מטוסי רפאל ,ש-14 מהם כבר סופקו, לוויין תקשורת צבאי , 4 אניות מלחמה בערך כולל של כמעט 7 מיליארד יורו.

לדעתי האישית הספק העיקרי בכל ההתחמשות אותה אנו רואים בשנים האחרונות הינו: האם האוייב הינו יהודי- ישראלי או שיעי-איראני.
רוצה להאמין שלגורמי הביטחון האמונים על בטחונינו יש תשובה.
https://www.latribune.fr/entreprise...ind-761291.html
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #194  
ישן 13-12-2017, 18:00
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,297
הכלכלה המצרית מתנדנדת - העולם מתגייס
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

שער לירה מצרית דולר מדבר בעד עצמו - פיחות של 128% המהלך של שנתיים.


נראה כי "מרוץ החימוש" הממומן בהלוואות מהספקים ומענקים מהמפרציות / סעודיה יסתיים כמו בכל מצב של עסק הממנף עצמו לדעת - תספורת לנושים או גביה מהערבים.

רכש ציוד חדש ומודרני הוא החלק הקל - חותמים עסקה , מקבלים הלוואה. החלק הקשה הוא הקליטה, ההכשרה , האימונים - מישהו צריך לממן את זה למצרים באופן שוטף כי למצרים פשוט נגמר הכסף.

עד כמה נגמר הכסף?

קרן המטבע הבינלאומית אישרה בנובמבר הלוואה של 12 מליארד דולר , הבנק העולמי שיחרר חלק שלישי של מימון בהיקף 1.15 מליארד דולר מתוך 3 מליארד דולר והמצרים מנסים לגייס אג"ח באירופה בהיקף 2.5 מליארד יורו.

הדיון לא צריך להיות על כוונות מצרים אלא על מה תעשה ישראל אם השלטון במצרים יאבד שליטה - זה תסריט הרבה יותר סביר מאשר כל תסריט אחר.

נערך לאחרונה ע"י tby בתאריך 13-12-2017 בשעה 18:04.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #199  
ישן 02-04-2018, 20:10
  shayla shayla אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.05.10
הודעות: 45
מצרים משדרגת את מערך מסוקי הקרב-אפאצ'י
בתגובה להודעה מספר 197 שנכתבה על ידי vitaman שמתחילה ב "התעצמות הצבא המצרי: האם ישראל אמורה לחשוש?"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי vitaman
מאמר דיעה של מכובדנו, חבר קבוע בפורום, דר' הנקין

https://www.makorrishon.co.il/opinion/10645/


מצרים משדרגת את מערך מסוקי הקרב-אפאצ'י
01.04.18 23:14נכתב ע”י NzivNet
מחלקת הביטחון של משרד ההגנה האמריקאי הודיעה כי חברת לוקהיד מרטין ,המייצרת ציוד צבאי , זכתה במכרז של צבא מצרים בסך של 7.7 מיליון דולר לשדרוג מסוקי הקרב שלה מדגם אפאצ'י ולהתקין את המערכת החדישה המכונה – "עיני האפאצ'י". על פי תנאי החוזה תהליך השדרוג אמור להסתיים באוקטובר שנת 2022.


המערכת החדישה המכונה "עיני האפאצ'י", מספקת לטייסים יכולות הרכשה ארוכות טווח ויכולות טייס לטיסה בטוחה במהלך היום, הלילה ומשימות מזג אוויר גרוע. המערכת מגדילה ייעוד ויכולות טווח כדי להתאים באופן מלא את הנשק הנוכחי וכאלה המתוכננים לעתיד. החיישן המשודרג מאפשר לטייסים של אפאצ 'י לראות תמונות ברזולוציה גבוהה, בחדות גבוהה, בערוץ קרוב לאינפרא אדום ובצבע על גבי תצוגת תא הטייס.

המערכת גם מספקת ציין לייזר חדש המשפר את התיאום והסיוע באש מול כוחות הקרקע, וסנסור מולטי-לייזר חדשני עם טווח מרחק בטוח התומך טיסה בסביבה עירונית.

מקור: https://nzivnet.com/brief/15619

קרדיט:גיא א. – מומחה צבאי
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #203  
ישן 24-04-2018, 13:29
  edge125 edge125 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 23.04.18
הודעות: 14
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

אינני חושב שמצרים מכוונת בהכרח לעימות מיידי עם ישראל.
להבנתי מדובר בבניה שמטרתה להכין את הקרקע לעימות שכזה, אם יהיה רצון/יכולת/מוטיבציה לכך.
כל ההתעצמות המצרית, אינה להבנתי מכוונת לאיום הלובי, הסודני, אתיופי ( נהר הנילוס) וכיוצא באלה. אלא בהכנה של הצבא המצרי ליום פקודה אם וכאשר.
ולראייה הנושא של דאע"ש בסיני, שלהבנתי הוא כסות שמטרתה לגרום להכנסת כוחות לסיני באישור ישראלי, מעל מה שנכתב בהסכם השלום. ובכך להפרו בצורה שיטתית מבלי לגרור תגובה ישראלית.

אין זה אומר שאני חושב שעומדת לפרוץ מלחמה בעתיד הנראה לעין עם מצרים ( וכן אני מכיר את הקונספציה של מלחמת יום כיפור). אבל על צה"ל לא לשלול לחימה כזאת, ולהכין עצמו לאפשרות שכזו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #204  
ישן 24-04-2018, 13:46
צלמית המשתמש של MONOCHROME
  משתמש זכר MONOCHROME MONOCHROME אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.06
הודעות: 2,076
בתגובה להודעה מספר 203 שנכתבה על ידי edge125 שמתחילה ב "אינני חושב שמצרים מכוונת..."

תסריט ההכנה שלי:

לאור השינויים בשטח בפריסה, בסד"כ ובזמינות צבא מצרים לקראת התקפה אפשרית, זאת בהנחה שתגבור הסד"כ והתשתית מבוצע לצורך לוחמה מלאה ולא רק לצורך שימור הדיקטטורה הצבאית במצרים.
ישראל תצתרך לבצע נסיגות טקטיות מדורגות מגבולה הדרומי לכיוון צפון עד באר שבע וייתכן שצפונה מכך, כל זאת במהלך לחימה. זאת כדי להרוויח הישגים טקטיים ולנסות להתיש את הצבא המצרי התוקף כדי לנסות וליזום התקפות נגד יעילות כנגד האוגדות המשוריינות המגינות על מערכי הנ"מ.
הויתורים הטריטוריאליים הטקטיים יגברו ככל שיותר זמן יעבור בלחימה לאור זמינות סד"כ וגודל האוכלוסיה הקטן בישראל לעומת מצרים.
בלחימה קונבנציונלית צבא מצריים לא יוכל לאיים על שלמות הארץ "ולהניסנו לכיוון הים", אבל בהחלט יסבו אבידות בקנה מידה שתרם חווינו. זאת ועוד, בצירוף תסריט פוליטי לרעתנו - למשל חוסר תמיכה של בעלות ברית או פניקה שלטונית בארץ, לא ניתן לשלול מצב של הפסד צבאי ראשון.

דרך יעילה להכריע והמנע מהרס ואבידות קטסטרופליים יכולה להיות באמצעות תקיפה לא קונבנציונלית זריזה.
_____________________________________
"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."


נערך לאחרונה ע"י MONOCHROME בתאריך 24-04-2018 בשעה 13:49.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #208  
ישן 26-06-2018, 09:27
  Byte Me Byte Me אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.15
הודעות: 463
בתגובה להודעה מספר 207 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "העוני במצרים לא ימנע ממנה לייזום מלחמה"

השאלה מה מצרים תשיג ממלחמה כזאת?
השמדת ישראל? הם ככל הנראה ויתרו על הרעיון אחרי שהוקם מפעל הטקסטיל בדימונה.

אין למצרים יותר דרישות טריטורילאיות, הם קיבלו חזרה את סיני.
מדינות המפרץ מראות על רצון לייצור יחסים גלויים עם מדינת ישראל, מה שאומר שהאינטרס הסוני הוא לא ללכת למלחמה עם ישראל בעת הזאת, ואם מצרים תפתח מלחמה על דעת עצמה (שהיא חלק מהציר הסוני) עלול להוביל לכעס רב בהנהגה של המפרציות, לא מתוך אהבה לישראל כי תחת התנאים הללו יהיה להם קשה יותר למכור לעם שלהם את הסיבות ליחסים עם ישראל.

בנוסף מדינות המפרץ שבצד הסוני תומכות כלכלית במצרים. (אם מצרים תפתח במלחמה עם ישראל זה אומר ככל הנראה חבירה לציר האירני, ראה ערך קאטר איך מדינות המפרץ מרגישות בנוגע לזה).
האם מצרים תרצה להיות תחת השפעה איראנית? ככל הנראה לא כל המהות של אירן זה להפיץ את המהפכה המוסלמית ליצור הגמוניה דתית ושליטה אזורית שלהם, מצרים היא מדינה עצמאית גאה והיא רוצה להישאר כזאת, הם לא מעוניינים שאירן תקבל השפעה כזאת או אחרת על עצמאות מצרים ואף תחתור תחת השלטון.

ארה"ב על אף אובמה עדיין תומכת במצרים ונותנת להם כסף ונשק.
אירופה מוכרת להם נשק מתקדם.

מלחמה עם ישראל בלי קשר לתוצאה תוביל לחלק או לכלל התרחישים האפשריים הבאים.
תגרום להתרחקות של מצרים מארה"ב ואירופה הפסק סיוע כלכלי.
התרחקות והפסק התמיכה הכלכלי של המפרציות, אירן לא באמת מסוגלת לפצות על זה.
הפסקת החימוש המערבי וחזרה לחימוש מזרחי נחות.

הפסד של מצרים במלחמה יוביל:
הרג רב של אוכלסיה (למנהיג לא אכפת לציבור כן אכפת). בסבירות גבוהה מאוד.

איבוד טריטוריה, שהפעם הלחץ על ישראל להחזיר אי אלו חלקים מסיני יהיו קטן הרבה יותר. - סביר בהחלט.
השמדה\פגיעה בחלקים מהצבא המצרי אך כעת לאחר הפסד במלחמה יהיה להם קשה מאוד או אף בלתי אפשרי להתחמש בנשק מערבי ויחזרו לנשק מזרחי נחות.

אם תשלב את חלק מהתרחישים, עם ההנחנות הדי סבירות של מה ייקרה אם מצרים תפסיד, הדבר עלול לייצור מרמור וזעם בקרב הציבור המצרי שכבר הראה שהוא מסוגל להניע מהפכה, הדבר האחרון שההנהגה המצרית רוצה זה להתנדנד מחבל בכיכר תחריר.

זאת רק דעתי, אני כתבתי בקיצור מה לדעתי הסיבות שלא יובילו למלחמה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #209  
ישן 26-06-2018, 15:47
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מה המצרים ירויחו ממלחמה עם ישראל?
בתגובה להודעה מספר 208 שנכתבה על ידי Byte Me שמתחילה ב "השאלה מה מצרים תשיג ממלחמה..."

ראשית מפעל הטקסטיל בדימונה ייצר שפע של בדים לפני מלחמת ששת הימים ולפני מלחמת יום הכיפורים.
והנה זה לא הפריע למצרים בראשית שנות הששים של המאה הקודמת לבנות בסיני תשתית התקפית, וזה לא הפריע להם לרמוס ברגל גסה את ההבנות שסוכמו איתם אחר מלחמת קדש לאמור: שיט חופשי במפרץ אילת, פירוז למעשה של סיני, וכוחות או"ם המפקחים על כך. מפעל הטקסטיל בדימונה המשיך לייצר שפע של בדים, וזה לא הפריע להם לפתוח במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.
מה הם ירוויחו? את כבודם שאבד להם עקב התנהגותם הזנותית בחתימת הסכמי ההפרדה עם ישראל, שנערכו על אדמה מצרית קדושה בק"מ ה-101. הם המשיכו בבוגדנותם, בחתימת הסכם השלום עם ישראל תמורת אתנן של חופן דולרים. ובגדו באומה הערבית הגאה, בכך שרמסו את את הסכמות ועידת חרטום. מאז משך עשרות שנים, הם הכלב המצורע של העולם הערבי. כיום, בגלל אינטרסים זמניים, יש מדינות ערב שמוכנות לשוחח עם מצרים אבל איש לא שכח את בוגדנותה והתנהגגתה המופקרת.
מדוע מאז שריפת השגרירות בעיר גיזה (|לא קהיר חלילה!!) מזה כ-שש שנים אין למעשה שגרירות ישראלית במצרים? למה נשיא מצרים מובארכ בא לכאן רק לבית הקברות על הר הרצל? ועוד יריקות של המצרים על מנהיגהו לדורותם.
אתה לא סבור כך??? אז מה ההסבר שלך להתחמשות הפרועה של מצרים, נגד מי הם שופכים את כל המילארדים ברכש חסר מעצורים, ובבניית תשתיות לוגיסטיות ענקיות בסיני וממערב לתעלת סואץ? בשביל מה בונים עוד ועוד שדות תעופה? וכ"ו וכ"ו וכ"ו
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #211  
ישן 26-06-2018, 20:21
  Byte Me Byte Me אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.15
הודעות: 463
בתגובה להודעה מספר 209 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מה המצרים ירויחו ממלחמה עם ישראל?"

שוב אתה לא עונה לשאלה מה מצרים ירוויחו מזה, הכבוד האבוד שלהם לא שווה לסיסי יותר מהראש שלו והראש שלו יהיה בסכנה אם מצרים תנחול מפלה כזאת שהם יאבדו את סיני ואולי את התעלה.
לאחר התבסוה שמצרים עלולה לנחול אתיופיה וסודן עלולות לקבל תאבון, מצרים לא תקח סיכון שכזה אלא אם כן זה יהיה חלק ממהלך הרבה יותר גדול מה שלא נראה באופק במיוחד לאור העובדה שאירן לוטשת עיניים כבר זמן רב לכיוון המפרציות והן יודעות את זה.
מצרים מתחמשת מסיבה פשוטה הם ערבים והם מבינים שהם בשכונה קשוחה ואם הם לא יתחמשו מישהו יבוא וייכנס בהם, למצרים יש סיכסוכים בנוגע לנילוס וזה לא חדש לאף אחד פה זה למה מצרים מתחמשת. וכן הם יש גם בהננגה שלהם אנטישמים וכאלה שמפחדים מישראל.



מצרים לא אוהבת אותנו וזה בסדר, הסכם שלום איתם = יותר בנים בבית פחות אימאות בוכות על קברים וזה שווה המון.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #214  
ישן 26-07-2018, 09:51
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
השפעת בניית סכר התקווה באתיופיה על מצרים
בתגובה להודעה מספר 213 שנכתבה על ידי borsood שמתחילה ב "אם אתיופיה תסכור את הנילוס זו..."

אם אתה סבור שאספקת החשמל במדינה כמו מצרים עם למעלה מ- 90 מליון נפש, תלויה בתחנת הכוח ההידרואלקטרית באסואן שהספקה המירבי התיאורטי הוא 2,000MV אתה כנראה לא בקי במערכת אספקת החשמל במצרים ואין לך מושג קלוש כמה חשמל צורכת מדינה עם מספר תושבים זה.
באשר להשפעת בניית הסכר באתיופיה על מצרים בנושא המים אני ממליץ שתקרא את הכתבה בקישור הבא:
https://nziv.net/8735/
אם תעשה זאת אולי תבין שאמירתך "למצרים לא יהיה מי שתיה" גם היא אינה מבוססת.
בכל מקרה אתה יכול להיות כרגע רגוע. מצרים הגיעה להסכם עם אתיופיה בנושא הסכר. גם אם אתיופיה תפר את ההסכם, תושבי מצרים ימשיכו לשתות את מי הנילוס כבימים עברו
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #222  
ישן 04-07-2018, 10:20
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מדוע מצרים מתחמשת
בתגובה להודעה מספר 221 שנכתבה על ידי Byte Me שמתחילה ב "הודעה אחת מעל ההודעה שלך,..."

ידידי אתה אולי אוהב לשאול שאלות פשוטות אך ככל הנראה אתה מתקשה בהבנת הנקרא. במאמר שאת קישורו הבאתי לעיל מציין כותב המאמר את דעתו מדוע מצרים מתחמשת וטוען שבבוא העת יכתוב על כך מאמר מפורט. בנוסף גם אני ציינתי בקצרה את דעתי מדוע מצרים מתחמשת. מכיוון שאתה מתקשה בהבנת הנקרא אתן לך שוב רמז. כבוד! הסברה הזו לא נראית לך - אז לא. אתה סבור שאם הם יפתחו במלחמה הם יובסו. מי בכלל אמר שהם מתכוננים לצאת למלחמה ומי אמר שהם יובסו. אולי סיסי קורא את העיתונות הישראלית ואת המחקר של הד"ר יגיל הנקין (רמז- הוא מופיע לעיל...) וקורא שלצ"הל נותרו רק 1500 טנקים ש-1000 מתוכם הם באחסנה - כלומר צריך לגייס מילואים עבורם.. סיסי יכול לחשוב שהצבא הסדיר שלו המונה 13 דיביזיות, הוא יכול לגבור על צבא שמזה שנים לא עשה תרגיל אוגדתי במתווה של לוחמה מול צבאות סדירים. אני מאוד מקווה שהוא טועה אבל למה לשלול על הסף מחשבה שכזו. ההסבר שלך למה להתחמשות המואצת של צבא מצרים על כל זרועותיו ובניית התשתיות הצבאיות הנרחבות בסיני היא בגלל שסיסי הוא ערבי ולכן הוא מתחמש הוא מחשבה שמזלזלת בשכנינו ואין לה אחיזה במציאות. רמז - ירדן הם ערבים? אז למה הם לא מתחמשים. בשיטה זו עקוב אחר כל ארצות ערב. ביו היתר אתה יכול לחפש מי מהן קנתה שני נושאות מסוקים בעלות של 1.5 מיליארד דולר. ועוד איזו מדינה במזרח התיכון בנתה בתקופה קצרה מאגרי דלק לשעת חרום בקיבולת המתקרבת ל-500 מילון ליטר. (רמז מדינה ששמה מתחיל ב-מ). אם בכל זאת אתה חושב שערבים אוהבים לקנות נשק רק בגלל שהם ערבים שאוהבים לעשות "הצגה" לשכניהם - אז תחשוב כך.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #223  
ישן 04-07-2018, 11:28
  dbe3 dbe3 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.02.18
הודעות: 992
בתגובה להודעה מספר 222 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מדוע מצרים מתחמשת"

מצד אחד אתה אומר שסיסי אינו טיפש ואני מסכים אתך מצד שני אתה טוען שהוא מסיק מסקנות מהמאמרים על מספר הטנקים הפעילים בישראל מה שגורם לו להתעלם מדברים שוליים כמו יכולת הנ"ט מרחוק של ישראל ויכולות אחרות.
בעצם שנוח לך הוא לא טיפש ושלא נוח לך הוא כן טיפש כי הוא רואה רק חלק מהדברים ?
ועכשיו לשאלה שאתה מתעלם ממנה פעם אחר פעם.
נניח וסיסי מאמין שהצבא החדש והמודרני שלו מסוגל להתמודד עם הצבא הקונבציונלי של מדינת ישראל תוך התעלמות מיכולת תקפת חיל האוויר מרחוק (הוא כנראה רק קורא מאמרים של יגיל ומתעלם מההדגמות בסוריה), יכולות נ"ט ושיפור ביכולות הטנקים (הגנה אקטיבית כדוגמה) , מה הוא ינסה להשיג ? לכבוד את באר שבע ? לכבוש את כל מדינת ישראל ? הוא חושב שמדינת ישראל שיהיה עלייה איום קיומי (כי דיווזיות השריון שלו שמגובות בשתי נושאות מסוקים יחסלו את יכולות הצבא הקונבציונלי הישראלי) לא תשתמש ביכולותייה (כביכול לפי פרסומים האחרים) הקונבציונליות ? הכייצד הוא מתכונן לכך ? האם אתה רואה למשל הכנת הצבא הקונבציונלי שלו להתמודדות עם יכולות לא קונבציוליות ?

אני מרגיש שכולנו כאן קצת חוזרים על עצמנו , אבל באמת מנסים לקבל ממך תשובה שמעבר ל "המצרים רוצים לשקם את הכבוד שלהם לכן מתעצמים נגד ישראל אבל לא ברור מה הם באמת מנסים להשיג מול מדינת ישראל"

נערך לאחרונה ע"י dbe3 בתאריך 04-07-2018 בשעה 11:33.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #224  
ישן 04-07-2018, 12:08
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
השאלות הרלוונטיות הן - למה מצרים מתחמשת עכשיו?
בתגובה להודעה מספר 222 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מדוע מצרים מתחמשת"

ומה הדבר מעיד על הסיכויים למלחמה?

הטענה שלדעת מישהו המצרים יובסו במלחמה - פחות רלוונטית.
התבוסה במלחמה והיקפי ההרוגים חשובים לישראלים, מכיוון שתבוסה במלחמה מקבלת אצלנו משמעות קיומית,
וערך חיי אדם חשוב אצלנו יותר מהכבוד הלאומי.
אך אין הגיון בטענה שלמצרים יש בדיוק אותו סולם ערכים.
והרי המצרים רואים במלחמת יום כיפור - בו נהרגו להם כמויות אדירות של חיילים, והצבא נכשל להגיע להישג המבוקש - כניצחון מובהק ומקור גאווה.

המאמר לגבי עוני היה חשוב - אך פיספס את הנקודה.
מצרים היא לא רק מדינה ענייה - אלא מדינה שנמצאת בקביעות, על סף קריסה.
מצרים היא מדינה שמייבאת באופן קבוע כמויות דגנים אדירות מארה"ב.
אין לה גידול דגנים בהיקף מתאים, ולעומת ישראל, אין לה מאגרי דגנים לתקופת חירום.
זה הופך את מצרים לפגיעה מאוד למלחמה, שבה משלוחי מזון כאלו יקטעו.

בטענות הסד"כ אין הגיון - כי לא צריך את גיל הנקין כדי לדעת כמה חטיבות שריון סדירות יש בצה"ל,
ומה הסד"כ המוערך בהן.
מדובר באותו סד"כ שיש בסדיר כבר עשורים רבים,
כשהפרמטר המשמעותי יותר - הוא זמני שינוע האוגדות המצריות, מול זמני שינוע והצבת המילואים.
כשמבחינה זו - ההנחה שישראל תתעלם ותאפשר הצבת אוגדות אלו סמוך לגבול - אינה סבירה כלל.
היא נוגדת מהותית את הדרך בה צה"ל עובד - והמצרים מודעים לכך.

תרגילים אוגדתיים דווקא היו בשנים האחרונות.
אפילו היה תרגיל בסד"כ של גייס, וההנחה האוטומטית שתרגיל כזה לא כולל לוחמה מול צבא סדיר - לא סבירה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
אני מאוד מקווה שהוא טועה אבל למה לשלול על הסף מחשבה שכזו. ההסבר שלך למה להתחמשות המואצת של צבא מצרים על כל זרועותיו ובניית התשתיות הצבאיות הנרחבות בסיני היא בגלל שסיסי הוא ערבי ולכן הוא מתחמש הוא מחשבה שמזלזלת בשכנינו ואין לה אחיזה במציאות. רמז - ירדן הם ערבים? אז למה הם לא מתחמשים. בשיטה זו עקוב אחר כל ארצות ערב. ביו היתר אתה יכול לחפש מי מהן קנתה שני נושאות מסוקים בעלות של 1.5 מיליארד דולר. ועוד איזו מדינה במזרח התיכון בנתה בתקופה קצרה מאגרי דלק לשעת חרום בקיבולת המתקרבת ל-500 מילון ליטר. (רמז מדינה ששמה מתחיל ב-מ). אם בכל זאת אתה חושב שערבים אוהבים לקנות נשק רק בגלל שהם ערבים שאוהבים לעשות "הצגה" לשכניהם - אז תחשוב כך.
אם תבדוק - תגלה שגם סעודיה, גם מדינות המפרץ, וגם איראן - מתחמשות בקצב מזורז.
כך שלא מדובר רק במצרים - וגם הנחת הבסיס הזו נופלת.

גם הטענות לגבי מאגרי הדלק נופלות - כיוון שכמעט כל הקיבולת שהתווספה - בכלל לא נמצאת בסיני.
אחד נמצא על צנרת הובלת הדלק בין עין סוקנה לאלכסנדריה,
אחד מדרום לסיני,
בנוסף - המאגרים אמנם תת-קרקעיים, אך הם גלויים מאוד לעין: מהאוויר ומהחלל - ולא טרחו לכסותם או להסוותם.
למה?
כנראה דואגים יותר ממחבל הנושא נ"ט ויכול להשמיד בקלות מאגר עילי (ולכן אלו משמשים בעיקר לחלוקה אזורית), מאשר ממטוס אוייב, שיכול להטיל חימוש מדוייק שישמיד מאגר תחתי ועילי כאחד.

אבל,
לא רק שהמצרים אוהבים נשק,
ולא רק שלמצרים יש אוייבים רבים מבפנים ומבחוץ.
המצרים גם כנראה ממשיכים לראות בצה"ל איום ייחוס, לבנות סד"כ ולהתאמן בהתאם.
ולכן בהחלט צריך להערך לכך.

נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 04-07-2018 בשעה 12:14.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #229  
ישן 04-07-2018, 16:37
צלמית המשתמש של MONOCHROME
  משתמש זכר MONOCHROME MONOCHROME אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.06
הודעות: 2,076
בתגובה להודעה מספר 228 שנכתבה על ידי aviel187 שמתחילה ב "אתה היית שש ללכת למלחמה עם..."

רק מזכיר שהמצרים כבר עשו את זה ב-73, ולא רק הם.
ותנחש מי לא חזר לתקופת האבן - אף אחד! צריך פשוט לנשום עמוק ולהיות שקול בתגובות.

פשוט עכשיו, ללא עומק הלחימה שהתאפשר הודות לשטח של חצי האי סיני האפשרות הגרעינית הופכת להיות לפחות או יותר היחידה להצלחה. בין היתר, אולי בגלל זה צה"ל מלכתחילה מרשה לעצמו לאחסן את רוב הטנקים ולא להסיע אותם לאורך הגבולות. כמו גם לא לחפור מאגרי דלק שיכולים להזין את סין או נושאות מטוסים וכו'.
_____________________________________
"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."


נערך לאחרונה ע"י MONOCHROME בתאריך 04-07-2018 בשעה 16:42.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #230  
ישן 04-07-2018, 17:12
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
אז אתה חובב נשורת וצרעת גרעינית?
בתגובה להודעה מספר 229 שנכתבה על ידי MONOCHROME שמתחילה ב "רק מזכיר שהמצרים כבר עשו את..."

גם ללא עומק הלחימה, עדיין יש מטוסים, מסוקים ושיגור קרקעי של ספייק NLOS.
הרבה יותר סביר מאשר להתחיל לשלוח טיל גרעיני כי אתה מתקמצן על טנקים וטילי נ"ט.

ערב מלחמת יום כיפור,
היו 280 טנקים מוכנים מיידית להגנה מפני פלישה.
סד"כ של חטיבה וחצי - כשהטנקים המצרים ק"מ אחד מהם.
היום יש אותו סדר גודל של כוננות, אבל יש כגיבוי מרחק של מאות ק"מ, ושלל אמצעי נ"ט.
ולמצרים אין יותר טנקים מאשר אז.

ההבדל העיקרי הוא שאז "הסדיר יבלום" - היה האופציה היחידה:
לא היו מספיק חיילי סדיר הדרושים לאיוש כל הטנקים,
לא היה מספיק כסף לשלם לכל המילואים הדרושים בכל רגע נתון,
והדבר היה דורש גם השבתה של המשק.
היום זה בעיקר עניין של בחירה: חטיבות הטנקים הפכו לקו ההגנה השלישי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #236  
ישן 05-07-2018, 17:14
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
היתה ק"ק - לא בהכרח נשק גרעיני
בתגובה להודעה מספר 233 שנכתבה על ידי aviel187 שמתחילה ב "ב 73 היינו קרובים מאוד לזרוק..."

כך לפי פרוטוקולי המלחמה ששוחררו מאז:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי משה דיין
..אני סבור שכמות טנקים וכמה סוללות ארטילריה וכוננות חיל האוויר כפי שהיא אצלנו וכן - יש לנו טיל חדש "עברי", שאפשר להגיע אתו למבואות דמשק, במקרה ויפעילו את ה"פרוג", או לפגוע באופן חמור ביישובים, יש לנו תגמול מיידי, ואני חושב שאלה אמצעים סבירים.

ולאחר מכן, בתחילת המלחמה:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי פרוטוקולי מלחמת יום כיפור
הרמטכ"ל דוד אלעזר: "נהיה ערוכים עד חושך, 17:15, לבלימה בשתי החזיתות" (רמת הגולן - 180 טנקים, 11 סוללות ארטילריה. בתעלה - 300 טנקים, 12 סוללות ארטילריה).
ח"א (ככל הנראה, מפקד החייל האלוף בני פלד): "יהיה מוכן".
שר הביטחון דיין: "עברי מוכן?"
הרמטכ"ל: "לא מוכן לירי".
אריה בראון (רל"ש שר הביטחון): "יהיה מוכן תוך 12 שעות".
שר הביטחון: "את העברי יש להניע בלילה ושהיה מוכן. כמה מטוסים בכושר?"
ח"א: "128 עיט, 85 קורנס, 67 מיראז' למיניהם".
הרמטכ"ל: "ח"א יכול לחסל ח"א הסורי. השאלה - האם לפטרל, שידעו שמחכים להם?"
שר הביטחון: "לפטרל רק לצרכים, כי הודיעו להם שיודעים כוונותיהם".

והיה מי שהחליט שאותה רקטה - הייתה כינוי למשהו אחר.
https://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=540532#post3979720
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #237  
ישן 04-07-2018, 22:32
צלמית המשתמש של MONOCHROME
  משתמש זכר MONOCHROME MONOCHROME אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.06
הודעות: 2,076
בתגובה להודעה מספר 230 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "אז אתה חובב נשורת וצרעת גרעינית?"

אני חושב שיש לי יותר ניסיון עם נשורת גרעינית מאשר לרוב החברים כאן - אשמח לספר לך על כך במפגש פורום כלשהו.

העניין הוא עדיין לא חיבה לנשק השמדה המונית, אלא חוסר בשטח תמרון שבו ניתן לזכות ביתרונות טקטיים. כל הלחימה תקרה (במידה ותקרה) בתוך שטח המדינה ותגבה מחיר בנפש, ברכוש ובמורל.
מחיר גבוהה מכפי שניתן להרשות - לדעתי.
בנוסף על כך, מתקנים רגישים הנמצאים בדרום, ערי הדרום שיכולות ליפול להסתערות מצרית כללית. לא ניתן לאבד לטובת האוייב את הנ"ל. בנוסף, ידוע שהשיריון המצרי בדר"כ מאובטח במטריית נ"מ טובה.

מצב בעייתי מאד.
_____________________________________
"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."


נערך לאחרונה ע"י MONOCHROME בתאריך 04-07-2018 בשעה 22:38.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #241  
ישן 05-07-2018, 07:46
  משתמש זכר אל-בחאר אל-בחאר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 28.10.08
הודעות: 1,184
בשביל כבוד לא צריך ללכת למלחמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

אני חושב שרדוקציה של המוטיבציה המצרית לענייני כבוד היא מעט אוריינטליסטית, בלשון המעטה. צריך אינטרס מצרי מובהק, מוחשי ומעוגן במציאות, כדי להצדיק טענה שפני מצרים למלחמה.
ב- 1973 השיקול לא היה כבוד, אם כי הרטוריקה היתה צבועה בענייני כבוד. המצרים רצו לשבור את הקיפאון המדיני ולזכות בחזרה בסיני. סיני זה לא רק טריטוריה שהם הפסידו בצורה משפילה ב- 1967 אלא גם תעלת סואץ על משמעויותיה הכלכליות ושדות הנפט במפרץ סואץ. זה אינטרס מוחשי.
אני יודע שב- 1973 אחת השגיאות של המודיעין היתה שהם ידעו שיש למצרים יכולת לחצות את התעלה אבל העריכו שפני המצרים אינם למלחמה (לפחות עד שיוגשמו מספר תנאים הקשורים לעליונות אווירית) ויתכן שהנביא חש שאנחנו כיום במצב דומה - למצרים יש יכולת אבל אנחנו לא מייחסים להם כוונה. עם זאת הכותבים מעלי הציגו בצורה די מפורטת את ההבדלים שבין אוקטובר 1973 ו- 2018 ואי אפשר להתעלם מהם.
מי שטוען שהמצרים ילכו למלחמת הכל בכל עם ישראל (לא כמו ב- 1973 כשרצו להשיג הישג טריטוריאלי מוגבל בסיני לשם הנעת תהליך חיובי מבחינתם) - צריך לדעתי לעבוד יותר קשה בהצגת התרחיש.
אבל זאת רק דעתי.

[במאמר מוסגר אומר שהייתי רוצה לראות את הטורים המצריים נעים עם הלוגיסטקה הארוכה שלהם במרחבי סיני בלי ששלוחת סיני של דעאש עושה מהם צימעס. לפחות במובן הזה אולי אפשר לראות את שלוחת סיני כגורם ממתן לכוונת התוקפנות המצרית, על פי תרחיש הנביא]
_____________________________________
כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #242  
ישן 06-07-2018, 09:59
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
על כבוד ועל מלחמה ומה שבינהם
בתגובה להודעה מספר 241 שנכתבה על ידי אל-בחאר שמתחילה ב "בשביל כבוד לא צריך ללכת למלחמה"

ראשית אני מעולם לא טענתי שמצרים מתכננת כעת מלחמה יזומה במטרה לכבוש את ישראל, לא שהם רודפי שלום וחושבים שהחזרת סיני זה קץ הסכסוך בינינו לבינם, אבל כנראה שלעת הזו הם סבורים שלא הגיעה השעה לכך. זה ממש לא אומר שהם מעונינים להמשיך את המצב הפורמאלי הקיים ביננו לבינם לאמור: "דחליל שלום" עם שת"פ בנושא האיום המשותף של המחבלים בסיני. בין יציאת טורי שריון לכיבוש חולון לבין המצב הקיים של "יחסים מזדמנים עם נערת הרחוב - ישראל" קיימות אפשריות נוספות. טרח נא וקרא את התגובות באשכול זה.
אתה טוען שבגלל כבוד לא יוצאים למלחמה, אבל זה לא מה שהמצרים טוענים. הם היו יכולים לקבל את כל סיני עד בגרגר האחרון כבר בשנת 1967. הם לעומת זו חתמו על ארבעת הלאווים (כן אני יודע שנהוג לקרוא להם שלושת הלאווים - אבל מה לעשות היה גם לאו רביעי, שמצרים התחייבה לו, לפיו כל שינוי בהסכמות ועידת חרטום מחייב את הסכמת כל משתתפי הועידה). וכבר בשנת 1968 החלה בהכנות לצליחה (פרטים בספר "מודיעין תלוש מהקרקע")
אתה טוען, כמו רבים אחרים, שמטרת מצרים במלחמת יום הכיפורים הייתה להתניע מהלך מדיני. יש כאלה שחולקים על השערה זו. לראיה ב-12 לאוקטובר, לאחר שצבא מצרים השיב את כבודו האבוד שנרמס בששת הימים וכבש רצועה של כ- 10 ק"מ ממזרח לתעלה, העבירה ישרל מסר שהיא מוכנה להפסקת אש "על אתר" כלומר היא נכנעת ומכירה בכיבוש המצרי. סאדת היה יכול להתניע את ה"תהליך המדיני" כבר אז והיה חוצא הן כמצביא והן כמדינאי. סאדת לא שעה לתחנוני ישראל לאפסקת אש ופתח במהלך משוריין לכיבושים נוספים לעבר המעברים. בחסדי האל הטוב ובעזרת לוחמי צה"ל, השריו המצרי הובס, צה"ל חצה את התעלה וסאדת ירד שוב על בירכיו וביקש הפסקת אש - שוב הכבוד המצרי נרמס. רוב רובו של העולם הערבי ראה במשך 30 השנה האחרונות את מצרים כבוגדת בעולם הערבי וניתקו את היחסים עמה. בשנים האחרונות, בגלל שינויים באזור, מצרים מקיימת איזו שהיא מערכת יחסים על חלק ממדינות ערב. אבל איש לא סלח לה ולא יסלח לה בוגדנותה בהחלטות של האומה הערבית הגאה.
אני סבור שהדרך היחידה העומדת בפני מצרים, החפצה להכנס שוב למשפחת עמי ערב ולהנהיג אותם כבעבר, היא שינוי המצב הקיים. איך עושים זאת ? באשכול זה יש מספר רעיונות ויתכן שלמצרים יש רעיונות נוספים.
אתה מפנטז על כך שהאיגונים האיסלמיים בסיני יפגעו בטורי הצבא והלוגיסגיקה בעת שינוע לעבר ישראל. אתה כנראה לא קורא את הכתבות במצרים המתפרסמות באתר האינטרנט נציב. ואתה כנראה לא מודע להיערכות צבא מצרים בסיני ולהיערכות המחבלים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #246  
ישן 08-07-2018, 11:12
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
אכן, הניתוח היה עקום
בתגובה להודעה מספר 245 שנכתבה על ידי borsood שמתחילה ב "מצטער אבל הניתוח הזה משמש..."

הסתמכות מוחלטת על העליונות הצבאית המצרית,
כ"הוכחה" לכך שלא יתכן שמטרת ההתעצמות - היא התמודדות עם איום זה,
תוך התעלמות מכל - שמצריים צריכה לבצע תמרון של מעל ק"מ מחוץ לגבולותיה - רק כדי להגיע לזירה.
מה שאומר - שאלו היו 2 פרקים של "הגיגים".

בפועל ניתן להגיד - שלצבא מצרים יש תרחישי ייחוס שונים מהותית, המצריכים השקעה שונה מהותית:
1. איום הייחוס מול ישראל (לפיו עלולה להתבצע פלישה ישראלית לסיני, או לחלופין - הצבא ידרש להיכנס לסיני)
2. איום הייחוס של הטרור, שהוחרף בגלל דאע"ש/אל-קעידה בסיני (מה שמצדיק למשל - את העברת מאגרי הדלק ומטוסי הקרב להיות תת-קרקעיים - כדי שלא יושמדו בידי כל בדואי עם טיל כתף),
3. איום הפגיעה בתשתיות לאומיות - בתעלת סואץ (התיירות כבר נפגעה קשות), עקב בעיות פנימיות (נסיונות הפיכה, מחאות אופוזיציה) או חיצוניות.
4. איום הפגיעה באספקת המים מדרום.

איום הפגיעה מדרום והצורך בתמרון ארוך טווח - מציבים בפני צבא מצרים בעיה לוגיסטית קשה,
אמנם יש למצרים "מרחב תמרון" של שנה למצב בו אתיופיה תחליט לחסום באופן מלא את הנילוס ולהשתמש חד-צדדית במים באופן חקלאי, בניגוד להסכם - ובאופן זהה למהלך שטורקיה ביצעה,
אבל במהלך שנה זו - איכות המים תרד, אספקת החשמל תסבול מפגיעה,
והפגיעה שצפויה בתרחיש הסביר, אמנם אמורה להיות הדרגתית
אך עשויה להשתנות לפגיעה קשה במיוחד, אם תרחיש זה יתבצע בסגנון "טורקי": ניצול תקופה בה מצרים תהיה שקועה במאבקים פנימיים - לצורך מיקסום התפוקה מהסכר, ופיתוח חקלאי מאסיבי על חשבון המדינות שבהם עשרות מליונים מסתמכים על המים למחייתם.

לצורך התמודדות עם איום זה - מצרים נזקקת לשת"פ קבוע עם סודן, סעודיה ואריתראה,
הובלה ימית מאסיבית של כוחות, שעלולה לגרום לאתיופיה לארגן שת"פ לצורך בלימת הובלה זו
והאפשרות לפיה סעודיה תדרוש סיוע צבאי ישיר כתמורה לכל הטוב שהיא מספקת - כלל אינה מופרכת.

מהותו של איום זה - היא שגם ההסכם מתגבש (שלפני חודשיים נראה כחסר סיכוי),
עלול לאבד תוקף במהירות, דווקא במצב חירום.
משמע - זה איום ייחוס קבוע.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #251  
ישן 17-10-2018, 07:48
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
סדנה בנושא: "הסכנה שבהתעצמות המצרית לביטחון מדינת ישראל"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

בשנה האחרונה עוקב סא"ל בדימוס אלי דקל (שימש בעבר כראש ענף השטח והיעדים בחטיבת המחקר באמ"ן) אחר ההתעצמות של צבא מצרים, ובמיוחד אחר הבנייה המואצת של תשתיות צבאיות במצרים, שעיקרה מתבצע במרחב "קהיר-התעלה-סיני".

את ממצאיו יציג בסדנה שתיוחד לנושא. הסדנה תתקיים בתאריך ביום חמישי 25 באוקטובר בשעה 18:30 בספרייה העירונית בלוד (פרטים בהזמנה המצורפת).

בסדנה שלושה חלקים:
א. הרצאה של סא"ל בדימוס אלי דקל שבו יפרט בקצרה את הממצאים השונים.
ב. דיון בנושא המשמעויות של הממצאים. בדיון יוכלו כל באי הסדנה לשאול שאלות או להביע דעתם בנושא.
ג. לבסוף ישיב אלי לשואלים, ויפרט את נימוקיו לחשש שהפעילות המצרית מכוונת בעיקרה כהכנה להתמודדות שלהם נגדנו.

ממצאיו של אלי פורסמו באתר נציב.נט וחלקם אף הועלה על-ידי באשכול זה. עתה יש לכם הזדמנות להקשיב לטיעוניו ולהסכים/לחלוק על ממצאיו ודעותיו בנושא התעצמות צבא מצרים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #253  
ישן 30-10-2018, 08:32
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
תודה על הכתבה של העיתונאי המצרי על התעצמות צבא מצרים
בתגובה להודעה מספר 252 שנכתבה על ידי אל-בחאר שמתחילה ב "כתבה על ההתעצמות הצבאית של מצרים ואף מילה על ישראל"

קראתי בעניין רב את הכתבה שהביא בפנינו אל-באחר. הוא פתח בפני צוהר צוהר מרתק על: מה חושבים במצרים/על מה רוצים שיחשבו המצרים - מחק את המיותר.
הכותב מעצים את האיומים הרובצים על ארצו ובכך מנסה לתרץ את הפניית המשאבים של השלטון המצרי לכיון ההתחמשות. כך למשל הוא מספר על האיום הנשקף למצרים מפני חסימת נתיב השיט במיצרי באב אל מנדב. כמו עיתונאים רבים בארצנו ובעולם הוא שיטחי, ולא מתמודד עם השאלה מדוע הצי המצרי המונה
318 כלי שיט, זקוק לתוספת של כלים?. מענין מדוע האיום של ההוטים, המצוידים כנראה במספר זעום של סירות מנוע, מחייבים ארמדה כזו של כלים כדי להתמודד עם האיום.
לסיכום ממליץ בחום לקרוא את הכתבה ולהנות משפע דברי ההבל של התעמולה המצרית.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #254  
ישן 31-10-2018, 08:06
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,297
תותחים במקום תפוחי אדמה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

משבר תפוחי האדמה במצרים.


המעניין שבכל הניתוחים על גודלו "העצום" של הצבא המצרי שוכחים לנכות את כל הסד"כ שעוסק בפעילות משקית , שבין היתר כרוכה במכירת סחורה היישר מהמשאית.....


המצב הכלכלי כל כך קשה עד שהמצרים עצרו כלכלן שבסיפרו החדש ביקר את המדיניות הכלכלית



מצד שני מתחילים סימנים חיוביים שהרפורמות הכלכליות (ניוד מטבע, ייקור דלקים) עובדות והכלכלה חזרה לצמוח עם הגידול בצריכה הפרטית המבוססת על חזרת התיירות והגידול בכספים המועברים ע"י מצרים העובדים בחו"ל.
הכלכלה צפויה להמשיך להשתפר על בסיס שדות הגז החדשים אך המשקיעים הזרים "יושבים על הגדר" בסקטורים שאינם נפט



אלו חדשות טובות ליציבות המשטר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #259  
ישן 30-11-2018, 13:29
  ariel_zuk ariel_zuk אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.15
הודעות: 3,881
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

https://www.shephardmedia.com/news/...tank-rounds-us/

שפרד מדווחים כי מצרים קונה תחמושת טנקים מודרנית לטנקי האברמס שלה. בין היתר, מפורט כי מצרים תקנה 10,000 יחידות של תחמושת מסוג M829A4. בחירה מוזרה לדעתי.
סדרת תחמושת ה-M829 מסוג APFSDS, או ח"ש, מיועדת לשוק לצבא ארה"ב, בעוד גרסת יצוא בשם KEW קיימת במיוחד בשביל מקרים כאלה.
אבל זה לא החלק המוזר. החלק המוזר הוא שגרסאות A3 ו-A4 פותחו על מנת לתת מענה ספציפי לשריון נפיץ (קונטקט-5 ו-רליקט בהתאמה) מסוים.
יש הנחה כי בטנקי המרכבה יש שריון נפיץ, בעוד רשמית מדברים על שריון "סמי-ריאקטיבי", אך בכל מקרה, למרכבה אין לא קונטקט ולא רליקט.
החודרן של ה-A4 זהה לזה של A3 אך עם ראש שונה שיודע לפזר אנרגיה בצורה כזו שתנטרל את הרליקט, ושניהם מוותרים על חלק מסויים מאורך החודרן על מנת לשים ראש "רך" שמוריד מיכולת החדירה נגד שריון פאסיבי.

הבחירה היותר הגיונית היא M829A2 שעדיין נמצא בשימוש בארה"ב וכנראה במחיר אטרקטיבי, ושפותח כמענה נגד שריון נפיץ אך בשיטת כח פיזי טהור ולא באלגנטיות כמו ה-A3 או A4.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #264  
ישן 17-09-2019, 15:21
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מצרים: הרצאה בנושא פיתוח מואץ של תשתיות צבאיות
בתגובה להודעה מספר 263 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "הרצאה מאת הד"ר יגיל הנקין "המערכת הצבאית במצרים""

ב-15 בספטמבר קיימה העמותה להיסטוריה צבאית בישראל יום עיון בנושא "התעצמות מצרים במאה ה-21". ביום העיון השתתף סא"ל בדימוס אלי דקל שנשא הרצאה בנושא "פיתוח מואץ של תשתיות צבאיות במצרים מאז שנת 2007".
בהרצאה מצביע דקל על העובדה שעיקר עבודות פיתוח התשתיות הצבאיות במצרים מתבצע מול החזית הישראלית ולעומת זאת מול איומים אחרים כגון, בניית הסכר באתיופיה, המצרים לא נערכים צבאית. הפרשנות שלו להתעצמות ולפיתוח התשתיות הצבאיות היא שצבא מצרים מכין עצמו לאפשרות של עימות צבאי עם ישראל.
ההרצאה הוסרטה והועלתה לערוץ היוטיוב (בהקמה) של דקל בקישור


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #266  
ישן 15-10-2019, 17:25
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מדוע צבא מצרים מתעצם?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

בערוץ היוטיוב של סא"ל (בדימוס) אלי דקל, StrategicAnalysisOfEgypt, פורסמה ב-13.10.2019 הרצאה של דקל בנושא "מדוע צבא מצרים מתעצם?"

להלן תיאור ההרצאה כפי שהוא מופיע בערוץ:
מאז שנת 2007 ובמיוחד לאחר שעבד אל פתח א-סיסי תפס את השלטון במצרים בשנת 2013, צבא מצרים עובר תהליך מואץ של התעצמות. ההתעצמות כוללת פיתוח תשתיות צבאיות כגון: מחסני תחמושת, מאגרי דלק תת קרקעיים, הגדלת אפשרויות חציית התעלה מששה גשרים ל-39 גשרים ומנהרות, בניית נמלים צבאיים ועוד. במקביל לפיתוח התשתיות, מקיים צבא מצרים מסע קניות של אמצעי לחימה צבאיים כגון: מטוסים צוללות טנקים וטילי קרקע אוויר. נשאלת השאלה מדוע מדינה ענייה, חסרת אויבים הנראים לעין משקיעה הון עתק בהתעצמות צבאית. בהרצאה מנתח אלי דקל, את התשובות הרווחות לשאלה זו בציבור, ולבסוף מציע פתרון משלו לשאלה "מה העבודה הזו לכם"? ההרצאה שלפניכם היא קטע מהרצאה מקיפה יותר המסכמת 40 שנות שלום בין ישראל למצרים. ההרצאה המורחבת תפורסם בקרוב.
להלן הקישור להרצאה:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

בהרצאה זו מתמודד דקל עם דעות שונות שהועלו על ידי המשתתפים באשכול זה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #267  
ישן 17-10-2019, 06:02
  yanivib137 yanivib137 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.05.06
הודעות: 598
הצבא המצרי הוא הכוח הגדול בכלכלתה הרעועה של מצרים
בתגובה להודעה מספר 266 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "מדוע צבא מצרים מתעצם?"

הוא המעסיק הכי גדול, בונה גם פרויקטים אזרחיים ואסיסי בעצמו כראש הצבא לשעבר מגיע מתוך המערכת הזאת.
שימו לב שחלק משמעותי מהרכישות כולל ייצור על אדמת מצרים - ככה מספקים עבודה לעשרות אלפי מצרים ובעקיפין למאות אלפים - בלי זה יהיו מהומות והפיכות.
חוץ ממובראק שהיה איש חזון, פיתח את תיירות סיני ועסק בפרוייקטים חברתיים כלכליים כמו הרחבת והעמקת תעלת סואץ, בניית תעלה נוספת והפרחת אזורי מדבר רבים לאזורי חקלאות - אף אחד לא ממשיך בעשייה הזאת.

מצרים כמו כל מדינות ערב ללא הנפט, נמצאת מאז הקמתה במשברים כלכליים - תעשיית הייטק אין שם, ומישום מה הם לא מצליחים לדרבן את המערב להעביר מפעלי ייצור בהמוניהם למצרים - שם כ"א זול.
הם מתמודדים עם אוכלוסיה גדלה ושיעור ריבוי גבוהה - בשלב מסוים זה ברור גם להם שהכל יתפוצץ - כמו ב 2011..
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #268  
ישן 17-10-2019, 10:10
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
זה לא שונה מהותית מבניית פירמידות
בתגובה להודעה מספר 267 שנכתבה על ידי yanivib137 שמתחילה ב "הצבא המצרי הוא הכוח הגדול בכלכלתה הרעועה של מצרים"

השליט בוחר שרירותית פרוייקט לאומי, ומאות אלפים מגוייסים אליו.
התועלת לאוכלוסיה/כלכלה אפסית.

מה שקורה במצרים - זה שבאופן הדרגתי, מפעלים פרטיים הופכים לכאלו בבעלות הצבא, או יזמים המקושרים לצבא (קצינים בכירים ומשפחותיהם),
משמע - התחזקות משמעותית של המדינה במשק, שהולך ונחלש.

כשסיסי נכנס - הוא (ולא מוברק) התחיל בפרוייקט ענק של הכפלת התעלה.
הבעיה היא שהפרויקט הזה ממקסם את התועלת לספנות, מפחית למינימום את זמן העיכוב של הספינות - ולכן בסופו - התועלת מהתעלה מגיעה לשיא.

אזורי תעשיה סמוכים לתעלה (למשל אזורי סחר חופשי), המסתמכים על זמינות התובלה הזולה - הם הדרך היחידה לעלות מעל לרף זה.
אבל אוזר סחר חופשי ומפעלים בבעלות זרה מחלישים את השליטה של המדינה במשק
ולכן למרות הדיבורים,
בכלל לא ברור אם העדר ההתקדמות - בכלל מגיעה מזה שהנהגת מצרים פשוט לא רוצה משק יותר חופשי.
ברירת המחדל היא יותר חקלאות - בעיקר בגלל שהחקלאות סופגת חלק גדול מהמובטלים, בהשקעה ממשלתית נמוכה, אבל מובהקת.

ציטוט:
במקור נכתב על ידי yanivib137
הם מתמודדים עם אוכלוסיה גדלה ושיעור ריבוי גבוהה - בשלב מסוים זה ברור גם להם שהכל יתפוצץ - כמו ב 2011..

דרך התמודדות אחת יכולה להיות - פתיחת השוק ליותר תחרות, מה שיגדיל את התוצר, ויאפשר למשק להתמודד עם עליית כמות האוכלוסיה.
דרך התמודדות אחרת יכולה להיות - סגירת השוק, הגברת תלות בין נאמנות למשטר לעבודה - וזו להבנתי סאדאת בחר באופציה הראשונה, ומאז מותו הבחירה שנעשתה - היא השניה.

בטווח הארוך זה יכול להתפוצץ,
בטווח הקצר עסקים כרגיל.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #269  
ישן 17-10-2019, 17:23
צלמית המשתמש של MONOCHROME
  משתמש זכר MONOCHROME MONOCHROME אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.06.06
הודעות: 2,076
בתגובה להודעה מספר 267 שנכתבה על ידי yanivib137 שמתחילה ב "הצבא המצרי הוא הכוח הגדול בכלכלתה הרעועה של מצרים"

השאלות שלדעתי כדאי לשאול בהקשר הזה:

האם יש שוני מהותי בצורת הממשל של מצרים היום לעומת 1967, רותם ו-1973?
האם יש שוני מהותי בתפיסת העולם של המצרים וביחסם למדינת ישראל (מאז הקמת המדינה ועד היום)?
מה יחס ההשקעה של המצרים בפיתוח הצבא ותשתית הצבאית כיום יחסית לתקופות בשאלות הקודמות כאינדיקציה למלחמה עתידית?

ובנימה אישית, לא ממליץ להתנבא ולקחת על עצמכם פתרונות. רוצים להציג עמדה - בבקשה ורצוי עם נימוק.
רוצים להשאיר פידבק, היחס יהיה כנראה בהתאם.
אלי דקל מומחה לזירת מצרים, קצין מגמת שטח בדימוס שמציג טזה ומנמק.
יעקב עמידרור (כדוגמה למישהו שחושב אחרת) גם הוא קצין בדימוס ואיש מערכת הביטחון.

ממליץ לכולנו לנהוג במידת צניעות
_____________________________________
"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."


נערך לאחרונה ע"י MONOCHROME בתאריך 17-10-2019 בשעה 17:30.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #270  
ישן 18-11-2019, 07:36
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
הנמל החדש הנבנה עבור הצי המצרי בראס בנאס (גבול מצרים סודאן)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" פורסם לאחרונה מאמר של אלי דקל בנושא "בניית נמל נוסף לצי המצרי בראס בנאס"

במאמר, מאתר דקל את מיקומו של הנמל ומציין כי נמל זה הוא אחד מעשרת הנמלים הנבנים ביום במצרים. ששה מתוך עשרת הנמלים מיועדים לצי המצרי והיתר עבור צרכים אזרחיים. מדובר בנמל גדול שהוא "אחיו התאום" של הנמל הנבנה בא-נגילה (גבול מצרים לוב) המאמר עומד על המשמעויות הצבאיות מבניית הנמל.

פרטים נוספים, ניתן לקרוא בקישור:
http://www.dekelegypt.co.il./191111
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #271  
ישן 27-11-2019, 10:31
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
ראיון מוקלט עם אלי דקל בנושא "התעצמות צבא מצרים"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" פורסם לאחרונה ראיון מוקלט של ערוץ לאומנות עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל בנושא "התעצמות צבא מצרים" בראיון ניתן דגש לנושא ההתעצמות הימית הכוללת הן רכש אמצעי לחימה כגון נושאות מסוקים וצוללות, והן בנייה או הרחבה משמעותית של שבעה נמלים עבור הצי המצרי.

דקל מציין באתר שלו כי במהלך הראיון נפלו בדבריו הטעויות הבאות ..."ראשית אני אמרתי בטעות, שבסיני הוקמו מחנות ל-20 גדודים של גשרי סער מהירי הקמה. הנתון הנכון הוא שבסיני הוקמו (בניגוד להסכם השלום), שני מחנות ובהם 12 גדודי סער. לשמונה גדודי סער נוספים, המחנות הוקמו בגדה המערבית של תעלת סואץ. הטעות השנייה היא שאמרתי שרמטכ"ל צבא מצרים הודה בתקשורת כי בסיני ננצרים כ-80 אלף חייל. נתון זה שגוי! רמטכ"ל צבא מצרים אמר בפברואר 2018 כי בסיני יש 88 גדודים ובהם רק 42 אלף חייל. אין בידי כלים שיאפשרו לי לספור חיילים אבל על פי הספירה שלי, בסיני נבנו מחנות קבע ל-160 גדודים, כל שיש מחלוקת ביני לבין רמטכ"ל צבא מצרים בנושא זה" ...
ניתן להאזין לראיון בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191119
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #273  
ישן 29-11-2019, 14:57
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מצרים החלה לבנות את הנמל השביעי בסדרת הנמלים הנבנית עבור הצי המצרי
בתגובה להודעה מספר 272 שנכתבה על ידי aviel187 שמתחילה ב "ראיון מעניין עם סגן אלוף במילואים אלי דקל על התעצמות מצרים"

באתר האינטרנט "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" פורסם לאחרונה מאמר ובו "תגלית", המצרים בונים בסבירות של 80% נמל נוסף עבור הצי המצרי בפורט פואד. זהו הנמל השביעי הנבנה עבור הצי המצרי מאז שעבד אל פתח א-סיסי תפס את השלטון במצרים. בניה בהיקף כזה של נמלים צבאיים (ובנוסף בניית 4 נמלים אזרחיים) משתלבת ברכש המואץ עבור הצי המצרי. כל זה מעלה את השאלה מדוע זכה הצי המצרי בנתח כה גדול מהמשאבים שהמצרים מקצים לפיתוח צבאם. אלי דקל מספק תשובה משלו לשאלה זו בראיון מוקלט עמו המופיע באשכול זה

את המאמר תוכלו למצוא בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191124
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #274  
ישן 05-12-2019, 19:55
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
סקירה מקיפה על שדות התעופה הצבאיים שנבנו בשנים האחרונות במצרים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" פורסם לאחרונה מאמר של אלי דקל בשם "פיתוח 15 שדות תעופה במצרים, רובם לצרכים צבאיים" זו למעשה סקירה המסכמת את פעולות הפיתוח של שדות תעופה במצרים בשנים שלאחר שסיסי תפס את השלטון במצרים. רובם של שדות התעופה נמצא בסיני ובמרחב קהיר-תעלת סואץ. מכאן מסיק דקל, כי צבא מצרים נערך בעיקר לעימות עם ישראל. לאיומים אחרים כגון איראן וטורקיה הוא אינו מייחס חשיבות רבה.

בסקירה של השדות, ניתן דגש על השתלטות הצבא על שדה התעופה האזרחי באל עריש. הצבא המצרי השתלט על שטח גדול סביב השדה, מקיף אותו בחומת בטון גבוהה בנוסח "חומת ההפרדה" שנבנתה ביהודה ושומרון. בכל השטח המתוחם בחומה, נהרסים בתי התושבים האזרחיים והמטעים שלהם בתהליך עקירה.

המחבר מעריך כי המצרים נערכים לבנות במקום מרחב צבאי מוגן. "התנחלות" זו עומדת בניגוד להסכם השלום, ומעידה על כוונה לבניית תשתית צבאית לשהות ממושכת, באזור שאמור להיות ריק מנוכחות צבאית
פרטים בקישור http://www.dekelegypt.co.il./191203
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #276  
ישן 19-12-2019, 17:16
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
סקירה בנושא "זרוע ההגנה האווירית במצרים"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" פורסם לאחרונה מאמר של אלי דקל בשם "זרוע ההגנה האווירית במצרים" המאמר הוא מחקר מקיף על זרוע ההגנה האווירית של צבא מצרים. המאמר מפרט, בין היתר, את הנושאים האלה: רקע היסטורי; התפתחות ההגנה האווירית ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים; פריסת מערך ההגנה האווירית כיום; אמצעי הלחימה כיום; מערך התחזוקה; מערך מוצבי המכ"ם; רכש עבור זרוע ההגנה האווירית. מניתוח פריסת מערך ההגנה האווירית מסיק דקל כי עיקרו של המערך נבנה לקראת אפשרות של עימות עם ישראל. ומעריך כי מצרים כמעט ואינה נערכת בתחום זה של ההגנה האווירית , נגד איומים של אויבים "מומצאים" כגון האתיופים או הטורקים או האיראנים
פרטים בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191103
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #279  
ישן 23-12-2019, 15:32
  HSI HSI אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.11.16
הודעות: 725
מיקום סוללות הטק"א בסיני
בתגובה להודעה מספר 278 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "סוללות טק"א מצריות בסיני לפני מלחמת ששת הימים"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
הסוללות המוכרות לי הן: סוללה כ-20 ק"מ ממזרח לאיסמעיליה, סוללה 23 ק"מ דרומית מזרחית לסואץ,
וסוללה נוספת ממזרח לרס סודר.. איני יודע את מיקומה של סוללה זו, אך אם זכרני לא מטעה אותי, סוללה זו שימשה אחר כך כבסיס טילי הוק של צה"ל


1. הסוללה כ-20 ק"מ ממזרח לאיסמעיליה - האם מדובר על המקום המכונה "חגית" לפי קוד "סיריוס"?
2. הסוללה כ-23 ק"מ דרומית מזרחית לסואץ - האם מדובר על המתחם המכונה "סקטים" לפי קוד סיריוס, באזור ג'בל מרזה?
3. כמה סוללות הוק היו מוצבות לחוף מפרץ סואץ בפרוץ מלחמת יום כיפורים? אחת בראס דהייסה (אולי ב"סקטים"?) ואחת נוספת בראס סודר? או שמדובר על אותה הסוללה?

ציטוט:
במקור נכתב על ידי הנביא הכפול
אני לא מכיר סוללה בציר המתלה. אם יש לך מיקום אשמח לקבל


לפי הידוע לי, מדובר על המתחם המכונה "טלפטיה" לפי קוד "סיריוס", כ-2 ק"מ צפונית לציר המיתלה וכ-20 ק"מ ממזרח לשדה התעופה הבריטי הישן באזור שלופה. המקום כונה "בסיס הטילים" ע"י חיילי צה"ל ובפרוץ מלחמת יום הכיפורים הוצבה שם הפלס"ר של חטיבה 14.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #284  
ישן 30-12-2019, 09:40
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
יחסי ישראל – מצרים, הם "יחסים מזדמנים בחדרי מדרגות חשוכים"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט של אלי דקל "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" פורסם מאמר של אלי דקל בשם "יחסי ישראל מצרים" בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191225. להלן תוכנו:

ביום עיון שהתקיים ב־9 בספטמבר 2019 במרכז משה דיין באוניברסיטה תל אביב הירצה אלוף (במיל')| עמוס גלעד בהרצאה בנושא "ישראל והמזרח התיכון – מה השתנה?" ניתן לצפות בהרצאה בקישור: :

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

להלן כמה מאמירותיו בנושא " יחסי ישראל - מצרים:
..."היחס של המצרים אלינו קשה – גם היום" ..."אין לנו שגריר! ...לא כמו היום [שהשגריר א.ד.] חי מתחבא באיזה בית ושמה קוראים לו ה"שגריר". [אני מתכוון א.ד] שגרירות במרכז קהיר עם דגל ישראל!" ..."הייתה קונסוליה באלכסנדריה - כיום אין" ..."[השלום א.ד] רשמי אין בו תכנים של נורמליזציה, אבל יש בו תוכן ביטחוני עמוק!" ..."אני יכול לקבוע די בוודאות שכל הגנראלים המצריים ללא יוצא מהכלל מתעבים (הדגשה שלי א.ד] את הנספח הצבאי של הסכם השלום" ... "ההסכם מגביל את הריבונות המצרית וזה מטריף אותם" ..."התשתית של השלום עם מצרים נשענת יותר מדי על הביטחון, ואין לה יסודות אחרים. זה דומה? לעץ עם שורש אחד בלי הרבה שורשים אחרים" ..."אין יחסים נורמאליים בין הצבאות. הכל מתנהל בחשכת הלילה" ...אני מאור מאוד מאוד מוטרד מזה [שאין יחסים גלויים בין הצבאות א.ד]" ..."בשביל מה הם צריכים צי כזה? בשביל מה הם מתעצמים?"

בהתייחסות ראשונה לדברים, אני סבור שהמשל שהוא מביא ליחסים בין המדינות כ"עץ עם שורש אחד" מתייחס בעיקר לשנים האחרונות בהם יש שיתוף פעולה ביטחוני, על רקע הפיגועים של הארגוניים האיסלמיסטיים בצבא מצרים. נשאלת השאלה על איזה שורש היו היחסים בין המדינות לפני שיתוף הפעולה הביטחוני? התשובה שלי היא ברורה, לא היה שורש ואין עץ! יש יחסים מזדמנים בלבד. המתקיימים במחשכים, "בחדר המדרגות"...

את היחסים בין המדינות מאז הסכם השלום אפשר להמשיל לשני "פריצים": האחד איוון הרוסי, שהיה לו בן לא חוקי בשם מצרים, בן סורר שהיה עסוק רק בלשאוב כספים מאביו כספים לצורך המלחמות המטופשות שלו במזרח התיכון. לפריץ השני, בוב האמריקאי, הייתה בת מתבגרת בשם ישראל, שאף אחד בשכונה שלה לא חפץ בה. "מצרים", הבן הסורר של איוון, פתח שוב בשנת 1973 באחת המלחמות המיותרות שלו והובס. האב הרוסי שלעת עתה ירד מנכסיו, התקשה להעמידו שוב על הרגליים. כאן נכנס לתמונה האמריקאי שהציע ל"מצרים" ההולל, את בתו המתבגרת "ישראל" תמורת חופן דולרים. מאז ועד היום, בני הזוג נשואים לכאורה, אבל הם לא ממש ביחד. החתן הסורר, אוסף מאז החופה, כלי מלחמה שיאפשרו לו לצאת מהנישואים הכפויים והמשפילים. עד שירגיש שהוא נכון לצאת לסבב מלחמות נוסף, הוא מעליב את הכלה ומקווה שיום אחד היא זו שתקום ותנתק את הקשר הכפוי.

אם נעזוב את המשל ונחזור למציאות אני מזמין אתכם לצפות בהרצאתי "40 שנה להסכם השלום ישראל-מצרים" פורסם ביוטיוב בקישור:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #288  
ישן 24-01-2020, 22:01
צלמית המשתמש של Fang
  משתמש זכר Fang מנהל Fang אינו מחובר  
מנהל בפורום צבא וביטחון
 
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,236
Facebook profile
בתגובה להודעה מספר 287 שנכתבה על ידי yaronash שמתחילה ב "מתנצל, לא זו היתה כוונתי"

מילים לא עולות כסף והנייר סופג הכל - זה בדיוק העניין, אף אחד לא החליט כלום וכל זה פיקציה פוליטית כמו מיליון ואחת פיקציות אחרות שהציבור נופל בהן.
בעולם הדמיוני זה נחמד לחשוב שהעולם סובב סביבנו אבל במציאות יש הרבה מאד דברים שמתרחשים למרות ישראל ולא בגלל ישראל.

עובדות:
- בתחילת שנות התשעים גרמניה סיבסדה לישראל שתיים מתוך שלוש צוללות דולפין (ז"א 1+2).
- ב 2006 וב 2012 גרמניה סיבסדה לישראל שליש ממחיר כל צוללת הדולפין II (ז"א 2+1)
- ב 2015 גרמניה מכרה לישראל 4 קורבטות סער 6 במחיר מוזל.
- ב 2019 מכירות הנשק של גרמניה הגיעו לשיא כל הזמנים (7.95 מיליארד יורו)
- בין לקוחות גרמניה לאורך שנים רבות נמצאות אלג'יריה, ערב הסעודית, פקיסטן, מצרים ועוד כמה מדינות מוסלמיות שמשלמות מחיר מלא.

נראה לך שהפשפש המתשנורר הקטן שנקרא ישראל יכול להשפיע על גרמניה הגדולה שבמכירות שלה רק הולכת וצומחת? קיבלתם לא מעט הנחות אז תגידו תודה יפה, שבו בשקט ואל תפריעו לפני שגם את זה לא תקבלו (בפרלמנט הגרמני יש לא מעט מתנגדים להטבות הייחודיות האלה של גרמניה לישראל והממשל הגרמני עושה שמיניות באוויר בכדי לאשר אותן, לא בטוח שיצליחו גם בפעם הבאה אם בכלל ירצו).

כתבה על מכירות 2019
https://www.dw.com/en/germany-reduc...abia/a-51223414

נו אז אם ישראל כזו חזקה ומשפיעה איך לא בלמה את המכירות לערב הסעודית, אלג'יריה, פקיסטן, מצרים וכו'? שרק הולכות וגדלות בהצטיידות שלהן מגרמניה ומשאר העולם

היחידה שמתחשבת ביתרון הטכנולוגי ובאינטרסים של ישראל זו ארה"ב וגם זה בצורה מוגבלת ורק כשזה נוח (שתי דוגמאות: יכלו להטיל וטו על מכירת הנשק האירופאי למצרים בצורת ביטול הסיוע הצבאי ולא עשו זאת, בלי להניד עפעף ביטלו את מכרז הברקים לקרואטיה)


נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 24-01-2020 בשעה 22:24.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #289  
ישן 25-01-2020, 12:46
  yaronash yaronash אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.02.11
הודעות: 37
כתבה מעניינת
בתגובה להודעה מספר 288 שנכתבה על ידי Fang שמתחילה ב "מילים לא עולות כסף והנייר..."

חייב להודות שהיקפי הרכישות הערביות מפחיד, ושכל זה נותן לי הרגשה שאנחנו כל כך קטנים וחסרי חשיבות,
על אף כל הנשק והטכנולוגיות שהס מלהזכירם.
בעקבות הכתבה הנ"ל, אני מתחיל להבין (אולי) מדוע לסעודים פתאום יש יותר "סובלנות ורצון לקדמה"
ואפילו נגינות חדשות, אם כי חלשות, לגבי ישראל. אולי בגלל שקיצצו להם קצת, והם רוצים לחזור ולקנות כבעבר?!
אולי קשר עם ישראל, ימריץ מישהו מהארופאים הצבועים לאשר להם עוד עסקאות?!

מדהים לדעתי ומדאיג, שטרם עשו אצלנו בערוצי הטלויזיה, תכנית תחקיר מקיפה, אפילו סדרת תחקירים, על
התעצמותו של צבא מצרים ועל הפרותיהם של המצרים את הנספח הצבאי לחוזה השלום.
כנראה שזה לא מספיק "סקסי". לא מספיק מעניין כמו ה"אח הגדול" ודומותיה הרדודות.

תמיד אני תוהה הכיצד אתה ועמיתים אחרים כאן, מגיעים לכאלה כתבות.
(.)

נערך לאחרונה ע"י yaronash בתאריך 25-01-2020 בשעה 12:49. סיבה: תצוגת תווים שגוייה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #291  
ישן 30-01-2020, 18:15
  tby tby אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 30.05.14
הודעות: 1,297
האיום האמיתי על מצרים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

אימת המחסור במים מעניינת את ההנהגה המצרית הרבה יותר מעסקת המאה של דונלד טראמפ או המערכה נגד איראן. זו אינה רק "בעיה של ביטחון לאומי", כפי שהגדיר אותה הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי באחת מהתבטאויותיו, זוהי שאלה קיומית.

לאיום קוראים "סכר התחייה". אתיופיה מקימה אותו על חלקו של הנילוס הכחול שעובר בשטחה, מה שעלול להפחית דרמטית את מכסת המים שמקבלת מצרים ממי הנהר. על פי הערכות כלכלנים, מצרים תאבד 10 מיליארד קוב מים בשנה, מתוך כ–50 מיליארד קוב בממוצע שקיבלה עד לפני כשנתיים, שכמותם פחתה לפני כשנה ל–44.5 מיליארד קוב — עוד לפני שאתיופיה מילאה את האגם הצובר שמאחורי הסכר.

מצרים איימה בעבר שאם אתיופיה תמשיך בבניית מערכת הסכרים, היא אפילו תשקול יציאה למלחמה נגדה
https://www.themarker.com/dynamo/en...A9CF0F586524C2E
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #293  
ישן 31-01-2020, 07:23
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
חנוכת נמל ראס בנאס והפיכת מצרים למעצמה ימית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

ב־15 בינואר חנך נשיא מצרים את הנמל החדש בראס בנאס הנמצאת בים האדום – כ־250 ק"מ מצפון לגבול מצרים – סודאן (נמל זה הוא בנוסף לנמל של הצי הקיים במקום מזה עשרות בשנים). הנמל החדש הוא אחד משלושה נמלים זהים, הנבנים כיום במצרים (שני הנמלים האחרים מסדרת הנמלים הזהים נבנים בים התיכון). בנוסף לנמלים החדשים מרחיבה מצרים עוד 4 נמלים, כך שבשנים האחרונות במצרים מבוצעות עבודות לפיתוח של 7 נמלים צבאיים. לעבודות פיתוח בהיקף שכזה אין, אח ורע בעולם.

לאחרונה פרסם אלי דקל סקירה מקיפה על התפתחות הצי המצרי. דקל סבור שמאז מלחמת יום הכיפורים שואפת מצרים לחסום את נתיבי השייט לישראל. במלחמת יום הכיפורים ההצלחה שלה הייתה חלקית והיא הצליחה רק בחסימת נתיב השייט לאילת אך נכשלה בחסימת השייט בים התיכון. על פי הנתונים שבסקירה, לפני כעשר שנים, מצרים קיבלה, ככל הנראה, החלטה אסטרטגית להעצים את הצי, כך שבמלחמה הבאת הוא לא ייכשל שוב במשימת חסימת השייט של ישראל בים התיכון (אחרי הסכם השלום ושליטת מצרים במעצרי טיראן, לישראל אין שום סיכוי להבטיח לעצמה את נתיבי השייט לאילת).

פרטים נוספים על אודות פיתוח הצי המצרי ניתן לקרוא בסקירה "מצרים מפתחת תשתיות לקראת הפיכתה למעצמה ימית" שפורסמה באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./200114
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #296  
ישן 16-02-2020, 13:10
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מצרים אוגרת דלק ליום סגריר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט של סא"ל (בדימוס) אלי דקל "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" פורסם היום מאמר מקיף אודות הקמתם של שמונה אתרים לאחסון אסטרטגי של דלק לשעת חרום במצרים. תהליך בניית האתרים החל כהכנה למלחמת יום הכיפורים, אך הואץ מאוד לאחר שעבד אל פתח א-סיסי תפס את השלטון במצרים. דקל מעריך כי כיום יש במצרים כמיליארד ושבע מאות אלף ליטר דלק השמור במאגרים תת קרקעיים לשעת חרום.

מניתוח המיקום של שמונת אתרי האחסון שנבנו לאחר מלחמת יום הכיפורים, דקל מגיע למסקנה כי מצרים מכינה עצמה, בעיקר למלחמה מול ישראל. לעומת זאת אל מול אויבים אפשריים כגון טורקיה אתיופיה או לוב היא אינה מקימה תשתיות דומות.
את המאמר ניתן לקרוא בקישור:
http://www.dekelegypt.co.il./200216

נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 16-02-2020 בשעה 13:13.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #298  
ישן 16-02-2020, 16:17
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
ספאגה קרובה יותר לים התיכון מאשר לגבול מצרים סודאן
בתגובה להודעה מספר 297 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "כמעט 30% מקיבולת המאגרים שנבנו אחרי 2014 - נבנו בספאג'ה"

נראה לי כי האמירה שמאגרי הדלק בספאגה קרובים לגבול הדרומי, קצת לא מתיישבת עם המפה.
ספאגה מרוחקת בקו אוויר מגבול סודן כ-560 קילומטר. זה לא ממש קרוב....
למה למדוד את הדלק רק את המאגרים שנבנו מאז 2014 ????
כל מה שנבנה אחר הסכם השלום הוא 620 מיליון ליטר. כך שספאגה היא ממש לא שליש
כך או כך בסיני נבנו מאגרי דלק בקיבולת של למעלה מ-180 מיליון ליטר דלק זה קצת יותר מהאיומים המדומיינים של שפעת טנקים הנעה לעבר אתיופיה...ואם אני טועה אז למה לתדלק בספאגה במרחק של למעלה מ-500 קילומטר....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #300  
ישן 26-02-2020, 09:19
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
כוחות היבשה בצבא מצרים תרגלו הסעת גייסות לטווחים ארוכים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

ב־15 בינואר הסתיים התרגיל האסטרטגי של צבא מצרים "קאדר 2020". מסדר הסיום התקיים בראס בנאס השוכנת על חוף הים האדום, כ־780 ק"מ דרומית מזרחית לקהיר וכ־־250 ק"מ (בקו אווירי), מצפון לנקודת הגבול מצרים-סודן. במסגרת התרגיל נחנך במקום הנמל החדש של הצי המצרי (נמל זה הוא אחד משבעת הנמלים הנבנים בשנים האחרונות עבור הצי המצרי). בד בבד עם חנוכת הנמל החדש, נחנך במקום גם הבסיס האווירי המשודרג (הבסיס זה הוקם לפני מלחמת יום הכיפורים, ובשנים האחרונות, כחלק ממהלך גדול להרחבת בסיסי חיל האוויר במצרים, הורחב בצורה ניכרת).

נוסף על כל האמור לעיל, התקיים בשדה התעופה מסדר גדול של כוחות היבשה. המסדר כלל בין היתר: 149 טנקים מסוגים שונים; 60 שריוניות; 28 תותחים; כ-80 מובילי טנקים וכ־40 כלי ציוד מכני הנדסי הכוללים דחפורים, מערבלי בטון ופטישי חציבה כבדים.

באתר האינטרנט שלי "דקל-מודיעין אסטרטגי ממקורות גלויים" פורסם מאמר בשם "כוחות היבשה בתרגיל האסטרטגי המצרי - קאדר 2020". החוקר, סא"ל (בדימוס) אלי דקל, פרסם לאחרונה מאמר המנתח את המסדר, ובוחן גם את אשר התבצע במהלך התרגיל בחלקים אחרים של מצרים. המסקנה של דקל היא כי מדובר בתרגיל מטכ"לי לניוד כוחות למרחקים ארוכים. על פי המחקר, רוב הכלים שהשתתפו במסדר הוסעו אליו לפחות 750 ק"מ וכנראה אף הרבה יותר מכך.

את המאמר ופרשנות של מחברו באשר למטרת התרגיל ניתן לראות האתר האינטרנט "דקל- מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./200126
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #301  
ישן 10-03-2020, 09:44
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מצרים בונה 7 נמלים צבאיים לקראת הפיכתה למעצמה ימית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

הרצאה של סא"ל בדימוס אלי דקל בנושא התעצמות הצי המצרי, הן ברכש אמצעי לחימה והן בבניית שבעה נמלים צבאיים. בהרצאה מנתח דקל את ההתעצמות של הצי המצרי, בהקשר הרחב של כלל תהליך ההתעצמות העובר על צבא מצרים. תהליך זה החל בין השנים 2007-2010, עוד בימי הנשיאים מובארכ ומורסי. הנשיא סיסי רק מאיץ תהליך זה ומקדיש לו משאבים רבים. אני מעריך כי המשימות המוטלות כיום על חיל הים המצרי הן:
 להיות מוכנים למלחמה מול ישראל ולהיערך לניתוק נתיבי השיט אליה במרכז הים התיכון.
 להגן על המים הכלכליים של מצרים מפני כל מי שינסה לצמצם את שטחם.
 לאפשר למצרים לשלוט בים האדום, כדי להגן על נתיב השייט בתעלת סואץ
ניתן לצפות בסרט בערוץ היוטיוב StrategicAnalysisOfEgypt בקישור:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #306  
ישן 10-04-2020, 08:28
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
הקריה החדשה של ממשלת מצרים הנבנית בעיר הבירה החדשה "קהיר החדשה"
בתגובה להודעה מספר 302 שנכתבה על ידי אולג גרנובסקי שמתחילה ב "מטכ"ל חדש של מצריים בסמוך..."

כ-60 ק"מ ממזרח לקהיר הולכת ומוקמת עיר הבירה החדשה "קהיר החדשה" (שם זמני ככל הנראה). בעיר הולך ונבנה מתחם אזרחי ענק, הכולל 10 מבננים מתומנים אשר ישמשו כקריית הממשלה החדשה של מצרים (הקריה שאולג גרנובסקי סבור שהיא תשמש את המטכ"ל המצרי החדש)

פרטים רבים על עיר הבירה החדשה ועל קריית הממשלה החדשה ראו את המאמר של אלי דקל "הקמת הבירה החדשה של מצרים מתנהלת לאיטה" בקישור http://www.dekelegypt.co.il./191215
במאמר שולל דקל בנחרצות את הסברה כי המתחם ישמש את המטכ"ל המצרי. לדעתו של דקל מי שמעלה סברה זו אינו בקיא דיו באפון בנייתם של מטות כלליים,
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #308  
ישן 06-05-2020, 12:46
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
התעצמות צבא מצרים אינה קשורה לבניית הסכר באתיופיה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

חלק ניכר מהחוקרים בארץ מסכים כיום שמצרים מתחמשת בקצב מואץ. השאלה העולה מאליה היא מדוע מדינה עניה ללא אויבים משמעותיים, משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בהתחמשות. התשובות לשאלה זו הן רבות. מבין החוקרים יש כאלה הסבורים שהתחמשותה של מצרים נובעת מהקמת סכר התקווה באתיופיה. לדעתם של חוקרים אלו הקמת הסכר מהווה איום קיומי על מצרים, ומצרים נערכת צבאית כדי למנוע מאתיופיה את הפעלת הסכר בצורה שתפגע באספקת המים למצרים.

החוקר, סא"ל (בדימוס) אלי דקל, לא מסכים עם בעלי הסברה הזו וטוען שהתעצמות צבא מצרים אינה קשורה כלל להקמת הסכר. דקל כתב מאמר מפורט בנושא זה. המאמר פורסם באתר האינטרנט שלו "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע"

במאמר מנתח דקל מבנה הסכר ואת הצבא האתיופי ולהלן חלק מטיעוניו:

מדוע אין קשר בין התעצמות צבא מצרים לבין הסכסוך עם אתיופיה
א. הבנייה המואצת של תשתית צבאית מצרית בסיני החלה כבר בשנת 2004 (ראשית הכפלת מערך הגישור הצבאי בתעלה), בין השנים 2007-2010 חל גידול של 170% במחסני התחמושת בסיני וגידול של 130% במאגרי דלק – כל זאת עוד לפני שאתיופיה החלה לתכנן את הקמה הסכר בשטחה. כאמור לעיל ראשית העבודות לבניית הסכר החלו רק בשנת 2011.
ב. גם לאחר שהחלו עבודות בניית הסכר, ממשיכה מצרים לפתח בקצב מואץ את התשתיות הצבאיות מול ישראל, כשמנגד כמעט שלא נקפה מצרים אצבע לבניית, תשתיות צבאיות בדרום מצרים, שיאפשרו לגייסותיה לצאת למסע של אלפי ק"מ לכיבוש אתיופיה...
ג. הצבא האתיופי, כפי שתואר לעיל, הוא צבא זעיר לעומת צבאה של מצרים, ומצרים יכולה לגבור עליו גם בסד"כ שעמד לרשותה במלחמת יום הכיפורים. לפיכך כל מסע הרכש של הנשיא עבד אל פתח א-סיסי הוא בלתי מוסבר
ד. לאתיופיה אין מוצא לים, ואין לה כמובן צי של אוניות מלחמה, והנה צבא מצרים מתעצם בצורה משמעותית בתחום הימי, וצי המצרי נחשב כיום לצי השישי בגודלו בעולם. במסגרת ההתעצמות של הצי הוא בונה גם שבעה נמלים – רובם בים התיכון.

סיכום

נחשלותן של מדינות אפריקה אפשרה לבריטניה לפני כ-90 שנה להעניק לבת חסותה מצרים, הסכם מים "מפנק" לחלוקת מי הנילוס, ההופך את מצרים לפטרונית על הנהר ולזוכה ברוב מימיו. כל ניסיון מצד אחת מהמדינות השוכנות לאורך אגן ההיקוות של מצרים לשנות מצב זה יתקל בהתנגדותה הנמרצת של מצרים.

ביובל השנים האחרונות וגם בימינו אלה, שוקדת מצרים לפתח עוד ועוד שטחי עיבוד חקלאיים חדשים, המעובדים בחלקם הגדול בשיטה המסורתית והבזבזנית של השקיה בהצפה. כל זה מחריף את בעיית המים של מצרים ועלול לגרום לה לצאת ולהפעיל כל צעד אפשרי נגד כל גורם, שינסה לפגוע בפטרונותה על מימי הנהר. לכן אין זה מן הנמנע שמצרים אף תנקוט בפעילות צבאית כירורגית נגד אתיופיה כולל פגיעה בסכר הרנסנס. הסכמה של אתיופיה למילוי אגם הרנסנס בקצב איטי, שיתפרס על פני שנים מספר, כך שמאגר אגם נאצר לא יפגע משמעתית, עשויה לרכך את התנגדותה של מצרים ולמנוע אולי פעולה צבאית או חתרנית אחרת מול אתיופיה.

למרות הסכסוך האמתי בין המדינות בנושא השליטה על זרימת מי הנילוס, אין כל קשר בין ההתעצמות של צבא מצרים ובניית התשתיות הצבאיות רחבות ההיקף, שרובן ככולן מתבצע במרחב קהיר-תעלת סואץ -סיני. צר לי שגורמים שונים המקורבים לממשלת ישראל ופרשנים שונים מנסים באמצעות ה"תרוץ" הדחוק של סכסוך השליטה על מימי הנילוס להסביר את התעצמותה חסרת הפשר של מצרים.

את המאמר המלא ניתן לראות בקישור:
http://www.dekelegypt.co.il./191201

נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 06-05-2020 בשעה 12:50. סיבה: עיצוב כותרות המשנה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #310  
ישן 25-05-2020, 20:23
  צופה ורואה צופה ורואה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.10.07
הודעות: 2,054
ההתעצמות המצרית לא קשורה לישראל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

יש לנו נטיה לשים את עצמנו במרכז של כל תהליך במזרח התיכון, גם בגלל העבר שלנו עם מצרים, אבל מצרים היום נמצאת במצב הגיאופוליטי החמור בתולדות מצרים המודרנית, ישראל היא הבעיה האחרונה של מצרים ולמעשה כלל אינה בעיה.

1 . בסיני יש מלחמה כבר מספר שנים שעלתה למצרים בחיילים רבים, אבדן ציוד וקריסה של 50 אחוזים בתיירות שהיא עדיין מקור הכנסה עיקרי של מצרים.

עם כל הכוחות בסיני צבא מצרים עדיין לא מצליח לחסל את דעאש ולשלוט בכל השטח ולפי דיווחים ישראל סייעה ומסייעת למצרים בגזרה .

2. הח'ותים בגיבוי של אירן, כולל מעורבות ישירה של אירן מאימים על תנועת הספינות במיצרי באב אל מנדב מה שמשפיע ישירות על התנועה בתעלה . לכזה דבר יש השלכות כלכליות , מסחריות, ומדיניות אדירות על מצרים.

התעלה , היא מקור ההכנסה השני של מצרים אחרי התיירות .

3. תנועת האחים המוסלמים זנחה את עקרות האי לוחמה במצרים בו דגלה במשך עשורים ועברה למאבק מזוין בתחומי מצרים, בעוד טורקיה תומכת בתנועה הזו ומעניקה

מקלט לראשי התנועה.

כל זאת בנוסף להופעת דעאש במצרים .

4. בגבולה המערבי של מצרים עם מה שהיה לוב יש הברחות נשק רבות וכניסה של לוחמי ג'יהאד, מצרים אף ביצעה הפצצות בגבולה עם לוב.

5. מדרום, אתיופיה בונה סכר ענק על מקורות הנילוס , מקור המים העיקרי ולמעשה כמעט היחיד של מצרים, מה שעשוי להשפיע על תנובת היבולים של מצרים שמלכתחילה לא מצליחה להאכיל בכוחות עצמה אוכלוסיה שחצתה את קו ה 100 מיליון , כתוצאה מכך מצרים במתיחות עם אתיופיה וגם עם סודן שתומכת באתיופיה.


בימים האחרונים המתיחות בין המדינות עלתה , אתיופיה הציבה כוחות נ"מ להגנה על הסכר ובמצרים נשמעים קולות הקוראים לממשלה למנוע את מילוי הסכר שצפוי להתחיל ביולי השנה , מה שיצמצם את זרימת המים בנילוס , מהלך בעל השפעה שקשה להמעיט בחומרתה על מצרים.


6. מצרים מתקשה להאכיל את 100 מליון האזרחים שלה וביטלה את הסובסידיות ההיסטוריות על מזון, סעיף 5 צפוי להחמיר את המצב.

7. בנוסף יש מתיחות עם סעודיה שהפחיתה את העזרה הכספית למצרים.

8. טורקיה חתמה עם אחת הממשלות הזמניות בלוב על הסכם מים כלכליים אשר מאפשר לטורקיה לסכל הנחת צינור גז ממצרים ואף לטעון על בעלות חל חלק מהמים הכלכליים של מצרים.

מצרים המודרנית נמצאת כיום במצב הגיאו פוליטי/חברתי/כללי החמור בתולדותיה ולמעשה נמצאת בסכסוכים שונים בכל גבוליה, ההתעצמות שלה לא קשורה לישראל ויש לה הרבה מאוד דאגות לפני ישראל .
_____________________________________
תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.

(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #311  
ישן 14-06-2020, 16:48
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
פיתוח שדות תעופה חדשים בסיני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט של החוקר סא"ל (בדימוס) אלי דקל פורסם מאמר אודות שדות תעופה חדשים בסיני. להלן עיקרי הדברים:

עיון בצילום לוויין מ־15 במרץ 2020 מעלה כי בשדה התעופה הבין-לאומי של אל־עריש הולך ונבנה מסלול תעופה נוסף על המסלול הקיים. שדה התעופה הוא שדה תעופה אזרחי שבשנת 2016 השתלט עליו צבא מצרים והפך את כל המרחב למתחם צבאי מבוצר. נוסף על השדה באל־עריש, נבנים בסיני עוד שני שדות תעופה חדשים, האחד בראס סודר שבחוף מפרץ סואץ והאחר בסנטה קתרינה שבדרום סיני. המקור למידע זה הוא פרסום של "המרכז למחשבה ולמחקרים אסטרטגיים במצרים. מרכז זה פרסם באפריל 2020 מסמך מפורט תחת הכותרת "סיני - חזון חדש לפיתוח "2014–2020". משום מה אין בפרסום אזכור לעבודות הפיתוח המבוצעות בשדה התעופה אל־עריש. בידי דקל אין צילומי לוויין המאפשרים לאושש או להפריך את המידע בפרסום המצרי.

להערכת דקל, בסיני יש שבעה שדות תעופה שהם די והותר לאוכלוסייה הדלילה של המקום. שדות אלו הם גם הרבה מעבר לצורכי התיירות הגוועת בחצי האי.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


פרטים נוספים בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./200505
סקירה מקפת על פיתוח שדות תעופה צבאיים במצרים ראו בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191203
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #314  
ישן 29-06-2020, 16:21
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
סקירה על מערכת מאגרי הדלק הצבאיים בסיני
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע", פורסם מאמר בנושא "הצבא המצרי אוגר דלק בסיני". המאמר סוקר את התפתחות מאגרי הדלק של צבא מצרים מאז מלחמת יום הכיפורים. במאמר מצביע דקל על העובדה שמייד לאחר חתימת הסכם השלום, בנתה מצרים מאגרי דלק צבאיים בנפח העולה על צורכי הכוחות המותרים לשהות בסיני על פי ההסכם. מאגרי הדלק הצבאיים שנבנו בסיני עד שנת 2007 היו בקיבולת של כ־20 מיליון ליטר וכיום הם עומדים על כ־180 מיליון ליטר. עיקר הרחבת המאגרים נעשתה לאחר שנת 2015. בניית מאגרי הדלק הצבאיים בסיני היא, לדעת דקל , חלק ממהלך מצרי כולל להכשיר את זירת הלחימה בסיני למלחמה מול ישראל
להלן הקישור: http://www.dekelegypt.co.il./200219
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #316  
ישן 12-08-2020, 07:27
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
כמה עוּבדוֹת על ההתנהלות המצרית בעת מימוש "הסכם השלום"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע". פורסם לאחרונה מאמר הדן בנושא התנהלות מצרים במימוש הסכם השלום. בקישור http://www.dekelegypt.co.il./181028

המאמר ארוך מהמקובל ומי ש"אצה לו הדרך" ואינו מתפנה לקריאת הפרטים עליהם מתבססת התזה, להלן קטעים מהסיכום.

סקירת האירועים במאמר הרצ"ב, מצביעה לדעתי, שהסכם השלום נכפה על מצרים על ידי ארצות הברית והיא מעולם לא התכוונה לממשו. מאז חתימת ההסכם, המצרים מנסים בכל דרך להפר אותו. לכן הכינוי המתאר את מערכת היחסים בין ישראל למצרים כ"שלום קר" הוא כינוי "מכובס" שנועד לגמד את העובדה שמצרים מנהלת מלחמה קרה נגד ישראל, אך בישראל מסרבים להכיר בכך.

את הסכם השלום בין ישראל למצרים ניתן להמשיל לנישואים כפויים, שבהם הכלה – ישראל - אינה רוצה להישאר בתולה זקנה וערירית ומוכנה לכל חתן – העיקר שלא ייאמר עליה שלנצח לא תתקבל למשפחת עמי המזרח התיכון ותיאלץ לחיות על חרבה. והחתן – מצרים, שניסה בעבר להשמידה, נאלץ, בעקבות הלחץ של הפטרון האמריקאי לקבל עליו את הנישואין למראית עין. אומנם הוא חתם על כתובה, אך מעולם לא התכוון לקיים את הנישואין. נהפוך הוא – "החתן" מכריז על הכלה מלחמת חורמה במסדרונות האו"ם, מקיים עמה "יחסים מזדמנים" כגון שיתוף הפעולה הביטחוני בסיני, משפיל אותה בכל דרך, והיא, המסכנה, מוחה דמעותיה ומתנחמת שהוא לא מכה אותה. כלומר, אין פעילות צבאית ישירה של מצרים כנגד ישראל.

עד כאן קטעים מסעיף הסיכום במאמר, על זה אני מבקש להוסיף שלמען האמת האמירה לעיל, שמצרים לא מכה את ישראל אינה ממדויקת. מצרים מכה בעקיפין את ישראל, הן על ידי זה שהיא אפשרה לרצועת עזב להתחמש, והן האמצעות הסגר הכלכלי על הרצועה המזין אל התבערה מעזה. כך למשל, למצרים אין כל בעיה טכנית לספק את כל החשמל הדרוש לרצועת עזה, ונמל אל עריש יכול למלא את כל צרכי הרצועה ביבוא (בכסף מלא כמובן). להערכתי למצרים יש אינטרס ברור שהפצע המדמם המכונה מדינת "חמסתן" בעזה לא יתרפא ולא ברור לי מי צריך את ה"תווך המצרי". עם דיברנו ישירות עם ערפאת אפשר לדבר ישירות גם מנהיגי הרצועה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #317  
ישן 23-08-2020, 11:47
צלמית המשתמש של רגב06
  רגב06 רגב06 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,900
בתגובה להודעה מספר 316 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "כמה עוּבדוֹת על ההתנהלות המצרית בעת מימוש "הסכם השלום""

זה נשמע כמו מציאות שצריך לנהל אותה, ולא סיבה לזרוק את קרעי ההסכם מהחלון ולחזור למלחמת ההתשה.
אינני מזהה שום סיבה שעולם מוסלמי שמחנך עצמו מאות שנים לאור תפישות מסוימות, יתחיל לפתע בשנת 1948, 67' או אפילו 73', לחנך עצמו למשהו אחר.
אפילו האביב הערבי, הסתבר שלא הביא לפרוץ הדמוקרטיה והשלום בין מדינות האסלאם.
אז בעיני כרגע- תפישת הבטחון של בן גוריון בעינה עומדת.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #323  
ישן 13-10-2020, 09:59
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
האם מצריים הענייה לא תוכל לייזום מלחמה כנגד ישראל?
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

העובדה שמצרים מתחמשת בשנים האחרונות, ידועה ומוסכמת. החשש הוא שמצרים, המדינה הנמצאת ביום במקום התשיעי בדרוג העוצמות הצבאיות, תפנה עוצמה זו לעבר ישראל. מול חשש זה נצבים חוקרים המנסים להרגיע את הציבור בטענה הדמגוגית "מדינה ענייה לא תוכל ליזום מלחמה".

כנגד טיעון זה פורסם באתר האינטרנט "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" מאמר שנכתב בידי ד"ר מיכאל ברונשטיין ואלי דקל. המאמר יוצא כנגד הערכת המומחים וטוען שחוקרים אלו כנראה שלא למדו היסטוריה כללית וגם בהיסטוריה של המזרח התיכון אינם בקיאים. במאמר ניתוח היסטורי ופילוסופי של מדינות עניות שיזמו מלחמות, וניתוח המלחמות היזומות של מדינות ערב נגד ישראל שהחלו ממצב של עוני העולה על זה של מצרים כיום.
המאמר בקישור:

http://www.dekelegypt.co.il./200701
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #325  
ישן 16-10-2020, 10:21
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
התזה שלי לא עומדת כאן לדיון-מה שעומד לדיון הוא ההתעצמות המצרית
בתגובה להודעה מספר 324 שנכתבה על ידי dbe3 שמתחילה ב "ושוב אני אשאל מה המטרה של..."

בשורה ארוכה של מאמרים אני מביא רשימות ארוכות של פעולות מצריות. את מרבית הנתונים שלי
ניתן לבדוק על נקלה מכל מחשב ביתי תוך עיון בתוכנת גוגל ארץ. במילים אחרות בניגוד לעל מיני פרשנים המפריחים עובדות, שרובן בגדר סיסמאות, את העובדות שלי יכול כל אחד לבדוק.

לכל פרט ברשימות שלי, מצורף הסבר למה הוא נועד. כך למשל אני מביא עובדה שאין לערער אחריה כי מספר הגשרים ואפשרויות חציית תעלת סואץ עומד כיום על 60! . בעבר המאוד לא רחוק מספר זה עמד על 6. מה ההסבר שלך לגידול ב-1,000%.

אחרי שתמצא הסבר לתופעה זו המשך לתת תשובות לשאר הפעילות הענפה של המצרים בנושא ההתחמשות ובניית התשתיות הצבאיות. (מצרים צועדת כיום במקום התשיעי בעוצמתה הצבאית וצבאה הוא הגדול והחזק מכל עמי ערב והמוסלמים על כדור הארץ).

בסוף בסוף מגיע הרגע בו קצין המודיעין, אחרי שניתח את העובדות הוא מציג מספר דפ"אות (תזות )
הנותנות מענה לשלל הפעילות הצבאית. נושא הדפ"א הוא נושא שברירי ובהחלט אפשרי, שפרט לדרכי הפעולה שמציג הקמ"ן, יש דרכים אחרות להסביר את הפעילות של הצד שכנגד . הדפ"א המנומקת שלי מוצגת בקישור :

youtube.com/watch?v=JGlFLjCnXXo&t=361s&ab_channel=StrategicAnalysisOfEgypt



אתה מוזמן להאזין

יש לך דפ"א אחרת? בבקשה, פרט ונמק את הסבריך לשלל הפעילות המצרית בבניית התשתיות הצבאיות וברכש הבלתי נגמר, ורק אחר כך תן תזה נגדית לשלי.

אשמח לקבל ניתוח שונה לשלי בתנאי שהוא מבוסס על עובדות ולא סברות הבל שמפריחים כל מיני פרשנים - כגון הסברה "מדינה עניה לא יוזמת מלחמה" - סברת שאינה עומדת במבחן ההיסטוריה
- ראה מאמרו של ד"ר ברונשטיין באשכול זה

נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 16-10-2020 בשעה 10:29.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #326  
ישן 16-10-2020, 13:10
  צופה ורואה צופה ורואה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.10.07
הודעות: 2,054
מצרים אכן מתחמשת , אבל ישראל היא לא הבעיה שלה
בתגובה להודעה מספר 325 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "התזה שלי לא עומדת כאן לדיון-מה שעומד לדיון הוא ההתעצמות המצרית"

בתגובתי בשרשור הזה (תגובה מס' 310) הסברתי בפירוט רב למה למצרים יש הרבה בעיות לפני ישראל וישראל למעשה כלל אינה בעיה של מצרים יותר , בנוסף על כל מה שכתבתי בתגובה הקודמת בין ישראל למצרים יש זהות אינטרסים כפי שמעולם לא היתה בציר נגד טורקיה, נגד אירן , סיוע בלחימה בסיני .

מצרים אכן מתחמשת , אבל ישראל היא לא המטרה של ההתחמשות הזו , יש למצרים בעיות בוערות ודחופות בהרבה מישראל שלמעשה כלל אינה בעיה של מצרים.


זה נכון שתמיד צריך להשגיח ולהיות עירניים אבל יש בדיון הזה גישות שלא השתנו משנות ה 70 והתעלמות מכל השינויים סביב ובתוך מצרים
_____________________________________
תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.

(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #327  
ישן 16-10-2020, 14:52
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
זה תשובה זה
בתגובה להודעה מספר 326 שנכתבה על ידי צופה ורואה שמתחילה ב "מצרים אכן מתחמשת , אבל ישראל היא לא הבעיה שלה"

אני שואל אותך להסברים שלך על מספר תופעות
ומה אתה עונה - שלמצרים יש בעיות אחרות
נו.... אז מהן הבעיות האחרות שבגללם מדינה על סף פשטת רגל משקיעה משאבים
בהתחמשות? למה 60 מעברים על תעלת סואץ? למה מאז הסכם השלום ועד לפני שנים מספר
הם במשך למעלה שלושים שנה הם הסתפקו רק ב-6 גשרים

זה נחמד שאתה חושב שלוב היא בעיה צבאית, בבקשה תסביר מה עושה
מצרים כדי להתמודד עם הבעיה הלובית, אתה סבור ש-60 גשרים עוזרים לטפל בבעיה?
כמה מצבורי תחמושת נבנו בגבול לוב מאז שצצה לפתע הבעיה? כמה מצבורי דלק נבנו ?
כמה מוצבי פיקוד ושליטה נבנו בחזית הלובית?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #328  
ישן 18-10-2020, 11:36
  צופה ורואה צופה ורואה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.10.07
הודעות: 2,054
בתגובה להודעה מספר 327 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "זה תשובה זה"

כן זו תשובה ומאוד מפורטת שממחישה את הבעיות הרבות של מצרים, לוב היא לא אויב, טורקיה שמתבססת בלוב, מעניקה מקלט לראשי האחים המוסלמים שנלחמים במשטר המצרי ומאיימת על המים הכלכליים של מצרים היא כן בדרך להיות אויב.
סביר יותר שתראה עימות פרוקסי בין מצרים לטורקיה מאשר מצרים וישראל .

גם זרם לוחמי הגיהאד מלוב הוא בעיה , וכם איראן וגם אתיופיה .
אתה באמת חושב שכל אלו הם לא סיבה להתחמשות אבל משום מה ישראל כן??


לבי הגשרים והתעלות, במצרים הגיע למסקנה שסיני היתה מבiדדת מאוד תקופה ארוכה ומוזנחת, יש בשלטון המצרי תוכנית לפיתוח מואץ של סיני על מנת להגביר את הנוכחות המצרית בו ולפתח יכולת תנועה סדירה מ ואל סיני.


יש שני גשרים מעל התעלה, גשר אל פרדאן לרכבות וגשר מובאראק לשלום למכוניות החדש, תתפלא לשמוע שזה סביר בהחלט לחבר חלק שלם של המדינה לרשת הרכבות והכבישים .
(אני דרך אגב ממש לא בטוח שגשר מובארק יכול לשאת משקל של חטיבת טנקים ביחד או אפילו פחות מזה.)

בנוסף סיני חוברה גם לרשת החשמל המצרית בעזרת קו מתח גבוה שעובר מעל התעלה ויש עוד לא מעט עבודות פיתוח אזרחיות סביב התעלה .
כן בנוסף גם בנו ארבע תעלות לתחבורה לסיני.
להזכירת שצבא מצרים מוביל ומפנה כוחות כבר מספר שנים מ ואל סיני ושוב, סביר בהחלט לחיבור חבל ארץ שלם שהיה מנותק .

אני רק רוצה לצייין שלא מצאתי שום נתונים ל 60 מעברים מעל ומתחת לתעלה (כל מעבר לבדו עולה מיליארדים שאין למצרים, גשר מובארק נבנה בסיוע יפני).


ואם מצרים מתכננת להילחם בישראל למה היא מממנת בעקיפין את צה"ל ברכישת גז ב 15 מיליארד דולר ולאחרונה חתמה על עוד עסקה??




אני לא מזלזל במה שעבר על בוגרי מלחמת יום הכיפורים אבל נדמה שיש אנשים שלא מביאים בחשבון את השנויים הרבים בזירה כמו שפירטתי ומנתחים את מצרים בעיינים של שנות ה 70.


אתה כבר 5 שנים מריץ את התזה שלך ולא מוכן להקשיב פה לאף אחד שכותב אחרת ,אתה מחליט למה התעצמות הצבא לא קשורה ולא מוכן לקבל שום תשובה שהיא לא ישראל למרות כל מה שכותבים לך,אז תהנה .


התזה שלך לא מחזיקה מים , היא מתעלמת מהרבה נתונים כמו שכתבתי ואני לא אהיה זה שאצליח לשנות צורת חשיבה מקובעת.
_____________________________________
תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.

(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #330  
ישן 16-10-2020, 14:38
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
יש לך קשיים בהבנת הנקרא?????.
בתגובה להודעה מספר 329 שנכתבה על ידי שפן סלעים שמתחילה ב "התזה שלך כן עומדת לדיון"

אני טוען שתזה שלי ואין בלתה????? אתה מתקשה בהבנת הנקרא!!!!
אני כתבתי בדיוק הפוך. יש עובדות שצריך להסבירן ויש תזות
את העובדות ניתן להוכיח, התזות הן ערטילאיות והן דרך להסביר את העובדות
אתם מתבקשים להציג הסבר אלטרנטיבי למה צריך 60 גשרים ומעברים על תעלת סואץ וכן הסבר לכל הפעילויות האחרות של המצרים. ואז... אתם יכולים להציג תזה שונה

בבקשה לנסות ולהבין את הנקרא ולהסביר מה מניע את מצרים להתחמש
ומדוע רוב רובן של בניית התשתיות נעשה מול החזית הישראלית
ולא נגד "אויבים" ממוצאים כגון אתיופיה.
קיים מרחק עצום בין סכסוך בין מדינות לבין הצורך ברכש של 500 טנקים חדישים
למה מה קרה? את אתיופיה לא ניתן לכבוש ב-4200 הטנקים שבסד"כ? צריך לרכוש עוד 500
טנקים?
נא לתת הסברים ולהימנע מסיסמאות
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #339  
ישן 20-10-2020, 10:27
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מערך הפיקוד על הכוחות המצריים בסיני – "קבורת" הנספח הצבאי להסכם השלום
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

חוקר מערכות התשתית בארצות ערב, סא"ל (בדימוס) אלי דקל. פרסם מחקר בו הוא מאתר את מערך המפקדות השולטות על הכוחות המצריים בסיני.

התגלית כוללת:
א, איתור מפקדת הכוחות של צבא מצרים הערוכים בסיני בג'בל אום חשיבה. מתחם זה כולל מאות מבנים המשמשים בוודאות (אם יש מונח כזה בכלל במודיעין) כמפקדת כוחות צבא הערוכים בסיני. מפקדה בגודל שכזה היא לכוחות בהיקף על ארמיוני. לצד מחנה המפקדה נבנה שדה תעופה צבאי גדול המשמש בעיקר את המפקדה.

ב. בניית שני מחנות מפקדה. ייתכן שאלו הן מפקדות מנהלתיות קדמיות של ארמיות השדה. מפקדה אחת בגזרת ארמיה 2 בג'בל אום מח'סה והשנייה בגזרת ארמיה 3 בג'בל ג'ריפה, מצפון לציר ראס סודר – צומת פארקר.

בניית האתרים החלה לא יאוחר משנת 2016. סביר להניח כי ההחלטה להקים את כל מערכת המפקדות נפלה כבר בשנת 2015, אם לא לפני כן. המשמעות היא שכבר בשנה זו נפלה במטכ"ל המצרי ההחלטה להחזיק בסיני כוחות סיני בהיקף גדול כלומר "קבורתו של הנספח הצבאי להסכם השלום". כזכור ההסכם מתיר למצרים להחזיק בסיני רק דיביזיה אחת. כוח בהיקף שכזה אינו זקוק למפקדה בה משרתים אלפי אנשים.
פרטים בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./200511
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #340  
ישן 31-01-2021, 10:55
  Weapon2020 Weapon2020 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.10.20
הודעות: 205
המענה להתעצמות המצרית והאיום העתידי
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

מצרים כיום היא הפוטנציאל המשמעותי ביותר בעולם הערבי למענה לישראל.
על אף השלום בניין הכוח הממקי כולו ביחס לישראל וכולל איזון ואף יתרון מול צה"ל:
חיל אויר -
• מטוסי su35 סה"כ 24-30 כלים
• מטוסי ראפאל מתקדמים 24 כלים כולל scalp
• מטוסי Mig29M מתקדמים
• מטוסי f16 blk.52
הגנ"א -SA15 ,s300, SA17 patriot pac3
יבשה - 1,300 טנקי אברהמס, 500+ T90m2
ים -
• פריגטות 6,000+ טון fremm
• 4 gowind 2,500 טון
• 4 מאקו200 3,500 טון
• ohp ו-knox סה"כ 5-6 כלים
צוללות ונושאות מסוקים

לדעתי אין יתרון איכותי לצהל כמעט

יש לנו חצי מכמות הטנקים המתקדמים, מעט מאוד כלי אויר שעולים על המצרים, הגנ"א שמכוונת לירוט טילים בלבד וחיל ים פצפון. חייבים עוד צוללות עוד מטוסי קרב בתמהיל, טנקי מרכבה 4 לפחות עוד 600 ועוד כלי שייט מתקדמים.

שאלה מרכזית שלי למה ישראל וארה"ב מאפשרים למצרים להשתולל?
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #342  
ישן 31-01-2021, 13:18
  ariel_zuk ariel_zuk אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.15
הודעות: 3,881
בתגובה להודעה מספר 340 שנכתבה על ידי Weapon2020 שמתחילה ב "המענה להתעצמות המצרית והאיום העתידי"

הו כן מצרים אכן משתוללת. דרך SBIRS האמריקאים אכן עדים להוללות המצרית מדי לילה.
מצרים היא כמובן הבן הקטן של ישראל וארה"ב, לכן אני מאוד מסכים שאנחנו צריכים להגיד למצרים להפסיק להשתולל אחרת יהיה לכולנו ברוגז רציני.

אוקיי קודם כל תבין שלמצרים אולי אין את המשאב האנושי של ישראל, אבל המשאב הכספי קיים יותר ממה שיש לנו, ולכן הרכש שלהם גדול בהתאם. מה לעשות? להגיד להם "נונונו, אתם חייבים להיות בדיוק כמונו ולא מעבר"?

אני בטלפון אז אני לא יכול לשלוף לך עכשיו מספרים על מטוסים של ישראל ומצרים, אבל מבחינת כח היבשה אני באמת לא מבין מאיפה הצורך המוזר הזה ב600 טנקי מרכבה נוספים. ואני בטח לא מבין מה זה בכלל T-90M2.
צה"ל הגדול הוא גדול. עקב כמות לא כל כך גדולה של איומים קונבנציונאליים, אין בצה"ל צורך בצבא ענקי. זאת לעומת מצרים שצריכה לשמור על הסדר בסיני ובגבול המערבי שלה, ועל הדרך צריכה לשמר יכולת נגד מדינות צפון-מרכז אפריקה לדוגמה סודאן ואתיופיה.

צבא קטן יותר, אם הוא לא ממש פצפון, הוא אולי בנחיתות מספרית אך הוא מאפשר לנצל את הכוחות הקיימים בצורה יותר יעילה, מהרבה שיקולים שחלקם טכנולוגיים, חלקם ארגוניים, וחלקם תקציביים.

אם תינתן הוראה מספיק מלמעלה ואין התנגדות, צה"ל בתוך שנתיים בערך מפעיל אפילו עוד 1,000 טנקים מאיחסון, כולל מרכבות 1 ו-2 ומגחים, כולם אחרי טיפול מסוים להחזרה לפעילות.
ומטוסים עוד מאות מתוך עודפים של חיל האוויר האמריקאי.

בתאכלס, הסבירות שזה יקרה מתישהו, היא לא כל כך נמוכה, אבל זה תרחיש של יום כיפור 2, ויש סיבה מצוינת למה בשוטף לא מנפחים ככה את הצבא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #348  
ישן 02-02-2021, 13:23
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,192
בתגובה להודעה מספר 346 שנכתבה על ידי Weapon2020 שמתחילה ב "כמה אי דיוקים. אתה מעריך..."

תסביר לי מהו "חוסר יתרון אוירי".

ב-73׳ חה"א ספג אבדות קשות כשניסה לפעול בחזית התעלה.
המטוסים שלנו אז היו מאותו דור של מטוסי המצרים. בויאטנם היה לפנטומים יחס הפלות של בערך 1:4 מול מיגים.

כיום- חה"א פועל בחופשיות בסוריה, שמוגנת במערכות דומות לאלו שבמצריים (למצריים יש עשרות מערכות סובייטיות/רוסיות, עם שיפורים, ועוד 4 סוללות פטריוט).
יש לנו שתי טייסות "אדיר", כלי שנמצא דור קדימה מכל מה שיש למצרים, ומשיג תוצאות מעולות בתרגילים בארה"ב.

נראה שטכנית, חה"א הישראלי פתח פער גדול מול מצריים מאז 73׳.

וכמובן, ב-73׳ נלחמנו בשתי חזיתות קריטיות; אם מצריים תצא למלחמה נגדנו, זה ייגמד כל חזית אחרת ואוב חה"א יופנה מערבה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #350  
ישן 02-02-2021, 16:31
  ninesouls ninesouls אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 2,088
בתגובה להודעה מספר 346 שנכתבה על ידי Weapon2020 שמתחילה ב "כמה אי דיוקים. אתה מעריך..."

הצבא המצרי המהולל לא מצליח להביס גרילה של בדואים בסיני. אני לא רואה שום סיבה לחשוב שהוא יכול לנצח את צה"ל.
ספירה של מערכות נשק נותנת מעט מאד בהערכה של כשירות צבאית. ראה איזה פער יש בין המערכות שעומדות לרשות הסעודים לבין הביצועים העלובים שלהם מול החותים, שהציוד שלהם נחות בסדר גודל ממה שיש לסעודים.


אילו היתה מתרחשת מלחמה בין מצרים לבין ישראל היא לא היתה מתרחשת בשולחן חול שבו כל אחד מביא את כל מה שיש לו ובסוף סופרים כמה כלים נפלו לכל שחקן, אלא במציאות הגאוגרפית והמדינית הקיימת. במציאות הזו מצרים צריכה, כדי לתקוף את ישראל, גם לצאת מול הפטרון הראשי שלה בזירה הבינ"ל (כולל עימות ישיר מול חיילי כוח שמירת השלום האמריקאי בסיני) וגם להעביר כוחות גדולים ממרחקים דרך מדבר שאין בו עורף לוגיסטי ואין לה בו שליטה אווירית. לעומת זאת, ישראל נהנית משטח קומפקטי ותשתיות שמאפשרות ניוד מהיר יחסית של כוחות ולוגיסטיקה יעילה, שליטה אווירית במרחב שלה ולאורך גבולותיה, ותשתיות שו"ב ומודיעין טובות בהרבה במרחב הזה. מספר הטנקים הוא גורם פחות רלבנטי במצב כזה: אם למצרים יש יותר טנקים אבל אנחנו יכולים להעלות מסק"רים אל מרחב הלחימה ואילו מסק"רים מצריים יחוסלו במהירות ע"י חיל האוויר (וגם אם לא יחוסלו, לטנקים שלנו יש מיגון נגד הטילים שלהם) - אז הטנקים הנוספים יושמדו במהירות. מאה טנקים שאתה יכול לנייד אותם לרוחב החזית במהירות, אפילו על מובילים אם צריך, וללא ידיעת האויב יכולים להיות הרבה יותר יעילים משלוש מאות טנקים שכל תזוזה שלהם מנוטרת. סדנאות חימוש שמסוגלות להשמיש טנק פגוע תוך זמן קצר מוסיפות אפקטיבית מספר גדול של טנקים - ולמצרים לא יהיו במצב כזה סדנאות כאלה. בקיצור, הספירה של טנקים ומערכות נשק אחרות לא מלמדת אותנו הרבה על האפקטיביות של כל זה במתאר לחימה מעשי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #351  
ישן 03-02-2021, 07:45
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
ממליץ לא להפריח סיסמאות ולהתעדכן בהיערכות צבא מצרים בסיני
בתגובה להודעה מספר 350 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "הצבא המצרי המהולל לא מצליח..."

להלן ציטוט מדבריך

וגם להעביר כוחות גדולים ממרחקים דרך מדבר שאין בו עורף לוגיסטי ואין לה בו שליטה אווירית. לעומת זאת, ישראל נהנית משטח קומפקטי ותשתיות שמאפשרות ניוד מהיר יחסית של כוחות ולוגיסטיקה יעילה, שליטה אווירית במרחב שלה ולאורך גבולותיה, ותשתיות שו"ב ומודיעין טובות בהרבה במרחב הזה.

ובכן אתה קצת לא מעודכן - מצרים לא צריכה לנייד כוחות ולוגיסטיקה דרך סיני . בסיני יש כבר כיום כ-170 גדודים ולוגיסטיקה לרוב וכן 3 שדות תעופה צבאיים, מערכת של מוצבי מכ"ם ותשתיות לטק"א.

זה שהם לא מצליחים להתמודד עם מספר זעום של מחבלים זה עדיין לא מעיד על יכולותיהם. מציע לחשוב על אפשרות נוספת שהם כלל לא מעוניינים להרוג את אחיהם המוסלמים שהיו בני בריתם בעת שמצרים מילאה את רצועת עזה במאות אלפי כלי נשק, וגם כיום אינה נרתמת לפתור את בעיית הרצועה

כך או כך צבא ""עלוב" זה גרם לנו אלפי אבדות בעבר ואני מציע לא להתבשם מהקונץ פטנטים של צה"ל

נערך לאחרונה ע"י הנביא הכפול בתאריך 03-02-2021 בשעה 07:49.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #355  
ישן 11-02-2021, 18:28
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
קמצוץ נתונים על צבא מצרים בסיני
בתגובה להודעה מספר 354 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "ידידי, אתה רוצה לנהל דיון או..."

ממליץ לקרוא את דברי מלכנו שלמה שאמר בספרו (משלי) "ראשית חכמה קנה חוכמה" אתה רוצה לדעת את הסד"כ העדכני של צבא מצרים בסיני - תשקיע מהונך ורכוש מנוי לאחת החברות שמצלמות כל הזמן.
אם העדכון היומי של הסד"כ לא חשוב לך כל כך, אתה יכול לקבל צילומי אוויר בחינם אין כסף מגוגל ארץ.

אתה אולי לא בקיא בעברית אבל השפה זו יש הבדל בין סרטונים למאמרים. רוב רובו של האתר של אלי דקל הוא מאמרים ובהם שפע גדול עצום ורב של נתונים. גם מהרצאות שבאתר תוכל לדלות שפע של נתונים. פשוט עצור את הסרטון בקטע המעניין אותך ותוכל לדלות שם נתון המעניין אותך.
.
אתה אינך סומך על שפע הנתונים באתר? פתח מחשב, ספור בעצמך, והבא לנו גרסה שונה של נתונים

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

כדי להמחיש לך - רצ"ב דוגמית של נתונים המופיעים באתר

מציע לך לא להכניס לפי דברים שלא אמרתי. אני איני טוען שסדנאות אינן חשובות. הטיעון שלי הוא שבמלחמת יום הכיפורים המצרים לא הפעילו סדנאות! ובכל זאת גרמו לנו אלפי אבדות. אתה סבור שנתון זה לא נכון ? חפש נא במאות הספרים שיצאו על מלחמת יום הכיפורים נתונים על הסדנאות של צבא מצרים והבא בפנינו.

אתה סבור שהסורים והמצרים נעצרו במלחמת יום הכיפורים בגלל שהתרחקו מהעורף הלוגיסטי שלהם. זו טענה חדשנית ומעניינת אבל צריך להוכיח אותה. לענייננו למצרים יש בסיני מחנות קבע ל- 170 גדודים לפחות וכנראה הרבה יותר, ושפע של לוגיסטיקה ובזה צריך לעסוק

נערך לאחרונה ע"י סירפד בתאריך 28-12-2021 בשעה 18:25. סיבה: הקטנת תמונה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #358  
ישן 14-02-2021, 01:39
  ninesouls ninesouls אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 2,088
בתגובה להודעה מספר 355 שנכתבה על ידי הנביא הכפול שמתחילה ב "קמצוץ נתונים על צבא מצרים בסיני"

לגבי מנוי לחברות - אדם שלא עוסק בנושא באופן מקצועי לא ישקיע את כספו וזמנו בכך. אין לי שום טענה שהנתונים המספריים שלך (ככל שתכתוב אותם כאן) שגויים או מופרזים, כיוון שאין לי כלים להוכיח או להפריך טענה כזו.


אתה טוען שרוב רובו של האתר הוא מאמרים, אבל כשאני נכנס אליו אני מוצא את הדברים הבאים: "ראשיתו של אמ"ן - פרק שני בסדרת שיחות", "צליחת התעלה - פרק ראשון בסדרת שיחות", "מבצע הלם במלחמת ההתשה - אלכס צייטלין מראיין", "ראיון מוסרט בנושא תקיפת מטרות אסטרטגיות" וכן הלאה, רק סרטונים. כשאני נכנס לכותרות "מצרים כללי ומערכות תשתית" או "צבא מצרים" - אותה תמונה. הרצאות מוסרטות, ללא ספק מכילות הרבה מידע חשוב, אבל למצוא בהן נתונים ספציפיים זה כמו לספור טנקים בתצלומי לווין - מחייב הרבה מאד זמן ומאמץ. העובדה שאתה חוזר ומפנה לאתר במקום לכתוב פשוט כמה מספרים שאתה ללא ספק יודע בעל פה מעוררת את הרושם שיותר חשוב לך להגדיל את הטראפיק באתר מאשר לקיים דיון.


ודאי שאפשר לגרום לנו אבידות גם בלי להפעיל סדנאות. לא טענתי אחרת. הטענה שלי היתה נגד המתודולוגיה הפשטנית של ספירת מערכות נשק. אם סופרים את הטנקים שלנו ושל המצרים, אבל מתעלמים מהעובדה שבמתאר מלחמתי אנחנו יכולים להשמיש מחדש טנקים שנפגעו והמצרים לא - אז הספירה הזו שגויה בעיני.


מעבר לכך, סדנאות החימוש הן רק דוגמה אחת בין רבות ליתרונות שקרבה לעורף לוגיסטי נותנת. לא טענתי שהמצרים והסורים נעצרו בגלל (או בעיקר בגלל) ההתרחקות מהעורף הלוגיסטי, סיבות טובות יותר הן העובדה שהם הגיעו לגבול כיסוי הנ"מ של הטילים שלהם ושמטרות המלחמה שלהם לא חייבו פריצה עמוקה יותר. אבל ברור שהקרבה לעורף הלוגיסטי הקלה עליהם לגרום לנו אלפי אבידות, וככל שהם היו מתרחקים ממנו היכולת שלהם לעשות זאת היתה יורדת. אין לי ספק שאתה מכיר בהיסטוריה הצבאית דוגמאות רבות מאד של כשלון מתקפות בגלל לוגיסטיקה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #359  
ישן 02-02-2021, 18:29
  The_last_Apachi The_last_Apachi אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.09.08
הודעות: 3,074
בתגובה להודעה מספר 346 שנכתבה על ידי Weapon2020 שמתחילה ב "כמה אי דיוקים. אתה מעריך..."

אם כבר באי דיוקים עסקינן:
ציטוט:
• מטוסי su35 סה"כ 24-30 כלים
• מטוסי ראפאל מתקדמים 24 כלים כולל scalp
• מטוסי Mig29M מתקדמים
• מטוסי f16 blk.52
הגנ"א -SA15 ,s300, SA17 patriot pac3
יבשה - 1,300 טנקי אברהמס, 500+ T90m2
  • אין למצרים עדיין Su-35, נניח שאפילו ראשוני המטוסים כבר נמסרו, עדיין לא ידוע על יותר מחמישה-שישה מטוסים שיוצרו עבורם עד כה.
  • טיבם של המיגים לא ברור, שכן מצרים היא המפעיל הראשון שלהם בעולם. אפילו רוסיה לא מפעילה M/M2 עדיין מבצעית.
  • אי דיוק שתמיד צורם לי, אם אתה כבר מפרט מערכות הגנ"א רוסיות, בבקשה הצמד לשיטת סימון אחת. אם אתה בוחר להשתמש בשמות קוד של נאטו, אז לא S-300 (שגם זה אי דיוק משווע!) אלא SA-23 גרסת הגנ"א ניידת (S-300VM). אם בשמות הרוסיים, אז לא SA-15 ו-SA-17 אז TOR ו- BUK-M2.
  • אין דבר כזה T-90M2, יש T-90MS. וגם אין שום ידיעה רצינית שאומרת כמה טנקים ייוצרו (לשון עתיד) במצרים, משמע - אין עדיין T-90 במצרים.

אגב, אברהמס לא מיוצר כבר כמה שנים. מתבצע שדרוג טנקים קיימים, אך לא ייצור חדש.
_____________________________________
Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #360  
ישן 07-02-2021, 07:55
  Weapon2020 Weapon2020 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.10.20
הודעות: 205
בתגובה להודעה מספר 359 שנכתבה על ידי The_last_Apachi שמתחילה ב "אם כבר באי דיוקים עסקינן: ..."

חח מה לא מדויק? הכל נכון ומה שרשום זה בראייה של עוד שנתיים שלוש.

בגדול כל מה שאמרת שקרי:
1. נתחיל בזה שמצרים קנו כבר su35 שכנראה יותרו ממנו מס' יחידות שיגיעו למצרים.
2. מה הבעיה במיג29? מטוס נפוץ ביותר בכל העולם שגרסה מתקדמת שלו הגיעה למצרים. קיצר קשקוש מקושקש. כאילו הf35 לא היה עם בעיות שונות בהתחלה
3. כנראה שצבאית אין לך מושג כי בדרך כלל מציינים את הsa10/sa20 כS300. את שאר המערכות מציינים כפי שאמרתי אז טעית כרגיל.
4. לגבי האברהמס עוד שקר גס כי רק לפני שנתיים יוצרה הנגלה האחרונה של מאות טנקים. 1,300 טנקי אברהס זה יותר מהמרכבה 3 שיוצרה לפני 20 שנה ומרכבה 4 בקצב יצור של צב.
5.וואו רשמתי T90M2ולא T90MS חח. שורה תחתונה יש הסכם להספקת 500 טנקים על אופציה לעוד 500 ובשנים האחרונות העסקתו שמצרים מבצעת מול צרפת, רוסיה, איטליה או גרמניה פשוט ממומשים במהירות

אנשים כמוך גרמו למלחמת יום כיפור להיות כל שהיא הייתה


מחדל וחוסר הבנה של האויב...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #364  
ישן 07-02-2021, 11:23
  The_last_Apachi The_last_Apachi אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.09.08
הודעות: 3,074
בתגובה להודעה מספר 363 שנכתבה על ידי Weapon2020 שמתחילה ב "לגבי הסגנון מקהל פשוט הפנייה..."

ציטוט:
אם כבר באי דיוקים עסקינן:

  • אין למצרים עדיין Su-35, נניח שאפילו ראשוני המטוסים כבר נמסרו, עדיין לא ידוע על יותר מחמישה-שישה מטוסים שיוצרו עבורם עד כה.
  • טיבם של המיגים לא ברור, שכן מצרים היא המפעיל הראשון שלהם בעולם. אפילו רוסיה לא מפעילה M/M2 עדיין מבצעית.
  • אי דיוק שתמיד צורם לי, אם אתה כבר מפרט מערכות הגנ"א רוסיות, בבקשה הצמד לשיטת סימון אחת. אם אתה בוחר להשתמש בשמות קוד של נאטו, אז לא S-300 (שגם זה אי דיוק משווע!) אלא SA-23 גרסת הגנ"א ניידת (S-300VM). אם בשמות הרוסיים, אז לא SA-15 ו-SA-17 אז TOR ו- BUK-M2.
  • אין דבר כזה T-90M2, יש T-90MS. וגם אין שום ידיעה רצינית שאומרת כמה טנקים ייוצרו (לשון עתיד) במצרים, משמע - אין עדיין T-90 במצרים.
אגב, אברהמס לא מיוצר כבר כמה שנים. מתבצע שדרוג טנקים קיימים, אך לא ייצור חדש.


אם תדגיש כאן, בציטוט לעיל, את הפניה האישית שהעליבה אותך או האשימה אותך בשקר, כפי שאתה לא הססת להאשים אותי, אתנצל בפניך פומבית.
על הדרך, תצביע איפה שיקרתי ותוכיח כל סעיף, אחרת אשקול לתבוע אותך על הוצאת דיבה.
_____________________________________
Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty


נערך לאחרונה ע"י The_last_Apachi בתאריך 07-02-2021 בשעה 11:25.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #366  
ישן 04-05-2021, 14:08
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,907
בוא נבחן את הטענה
בתגובה להודעה מספר 365 שנכתבה על ידי Weapon2020 שמתחילה ב "שורה תחתונה מצרים מתחמשת..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Weapon2020
שורה תחתונה מצרים מתחמשת בטירוף ומהווה אויב פוטנציאלי משמעותי ללא כל יתרון יחסי משמעותי לישראל.

נסתכללמשל על טנקים:
1300 טנקי אברהמס.
מבחינת איכות - די מקבילים למרכבה3.
מבחינת כמות - מקבילים לסד"כ מרכבה3+4.
T90 חדישים יותר, יתכן שיהיו מקבילים באיכותם למרכבה4 (אבל לא צפויים להרכש יותר מהסד"כ הישראלי, שייצורו ממשיך).

מטוסי קרב מתקדמים:
נראה שיהיו 2 טייסות ראפאל, 2 טייסות מיג 29, טייסת אחת של סוחוי35
זאת לעומת טייסת F15I (מקבילה להן באיכותן + 3 טייסות F35
שוב - למצרים יתרון זניח בכמות, לישראל עליונות ברורה באיכות.

אם נסתכל אחורה - המצב היה שונה לחלוטין: הצבא המצרי היה ענק, גדול פי כמה מזה הישראלי.
ובמקרים לא מעטים - עם ציוד יותר טוב.


זה גם לא מקרי,
עצם זה שהצבא המצרי הוא התוקף, שנדרש לבצע תמרון של מאות ק"מ, בשטח מפורז
שם אותו אוטומטית במצב נחיתות.
ישראל שינתה זאת ב1970, כשהוחלט על דוקטרינת "קו ברלב" שביטל את הצורך המצרי בתמרון משמעותי.
אבל זה לא המצב כיום.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #367  
ישן 04-05-2021, 14:51
  Weapon2020 Weapon2020 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.10.20
הודעות: 205
בתגובה להודעה מספר 366 שנכתבה על ידי ai22 שמתחילה ב "בוא נבחן את הטענה"

איך אתה טוען לעליונות ברורה?

למצרים יהיו 50 מטוסי ראפאל, 40 מטוסי מיג 29 M,
24 מטוסי su35 ו18 מטוסי f16b52, סה"כ כ-132 פלוס כ170 מטוסי f16 ומיראז 200 כולל f16b.52

לנו(בלי רכש מטוסי f15ai הכרחיים)
כ24 if15 מיושנים ו75 מטוסי f35 בעוד מספר שנים.
סה"כ כ100 מטוסים מתקדמים פלוס כ150 מטוסי f16 i וf15 מיושנים.

המצרים רוכשים טילי אא וטילי scalp l. בנוסף יש להם חיל הגנ"א כוללs300, said ועוד שלל מערכות.

לא מבין איפה היתרון שלנו?

בנוסף בקרקע יש להם יתרון כמותי ברור של כ1500 עד 2000 טנקים מתקדמים לעומת כ1000-1200 שלנו.

בים אין מה לדבר עם פריגטות ה fremm הצרפתיות והאיטלקיות וה Gowind-class.
כמו כן יש להם עשרות כלים ימיים מול הסער 6 וסער 5 שלנו.

לא מבין איפה היתרון הברור??
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #369  
ישן 18-03-2021, 09:06
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
מאמר: מבט לדרום-על הפיתוח המואץ של תשתיות צבאיות בסיני ובחזית התעלה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

לאחרונה פורסם גיליון 489 של הביטאון "מערכות" ובו מאמר של סא"ל (בדימוס) אלי דקל המהווה סקירה מקיפה של פיתוח התשתיות הצבאיות בסיני ובמצרים מאז שנת 2007.
להלן כמה נקודות מתוך המאמר:
• אבן הראשה בהסכם השלום שנחתם עם מצרים היתה הנספח הצבאי, שעיקרו פירוז מוחלט של החלק המזרחי של סיני מכל נוכחות צבאית.
• לאחר מלחמת יום הכיפורים קיבלה מצרים החלטה אסטרטגית לשמר ואף להעצים את צבאה, כך שיהיה מוכן למערכה נוספת.
• מפנה נוסף במדיניות המצרית התרחש ככל הנראה בשנים 2015-2014, לאחר שא־סיסי תפס את השלטון במצרים. ועיקרו ההחלטה שמגבלות הסכם השלום בנוגע להתנהלות כוחותיהם בסיני אינן חלות עליהם יותר: לא עוד "גניבה של בניית מוצבים בשטח B ולא עוד זחילות מתחכמות של כוחות עודפים לסיני, אלה קביעה שההיערכות הצבאית בסיני תהיה בהתאם לשיקולים צבאיים בלבד.

בסיכום טוען דקל שמניתוח כולל של פיתוח התשתיות הצבאיות במצרים עולה בבירור כי בראש מעייניו של צבא מצרים נמצאים סיני והמרחב קהיר-התעלה. היכולות של צבא מצרים לבצע מהלכים המפורטים במאמר זה מחייבות את צה"ל לתת דעתו על הנושא.

המאמר פורסם בקישור:
https://www.maarachot.idf.il/2021/%...%A2%D7%9C%D7%94

כמו כן ניתן לקרוא את המאמר באתר האינטרנט של המחבר "דקל - מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./210224
בגרסה המופיעה באתר המחבר נוספו נספחים שאינם מופיעים בגרסה שפורסמה ב"מערכות".
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #373  
ישן 04-06-2021, 08:28
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
סקירה בנושא: "זרוע הים בצבא המצרי"
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

באתר האינטרנט של אלי דקל "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע", פורסמה לאחרונה סקירה מקיפה על זרוע הים הצבא מצרים. מאז שנת 2007 עובר צבא מצרים תהליך מואץ של התעצמות שעיקרו הצטיידות בכלי נשק מתקדמים ובניה נרחבת של תשתיות צבאיות שעיקרם נועד להכשיר את צבא מצרים להתמודדות עם ישראל. זרוע הים בצבא מצרים נוטלת חלק מרכזי בתהליך ההתעצמות.

מעיון בסקירה עולה כי מצרים השלימה לאחרונה את בנייתו של הנמל הצבאי השמיני בסדרת הנמלים הצבאיים הנבנים עבור חיל הים המצרי

בסקירה מפורטים, בין השאר, הנושאים הבאים: אמצעי הלחימה, תוכניות רכש עלותן ומועד ביצוען, בניית 14 נמלים חדשים - רובם לצרכים צבאיים, לוגיסטיקה ועוד.

ניתן לקרוא את הסקירה בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/210601
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #374  
ישן 19-09-2021, 06:49
  הנביא הכפול הנביא הכפול אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 339
IEgypt threatening Israel? Why is the Egyptian army intensifying?s
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

[LEFT]I


IDF Lt. Col. Eli Dekel, Retired, discusses whether Egypt’s military build-up poses a threat to Israel.
Dekel served in the Intelligence branch of the IDF for 20 years, specializing in geographical intelligence, which researches military and civilian infrastructure systems and analyzes the significance of concurrent infrastructure development in terms of the state of the nation. In the following discussion Dekel paints a general picture of the Egyptian military, surveying its military’s buildup and infrastructure development since 2007, focusing especially on the rise to power of President Abdel Fattah el-Sisi in 2013. Dekel analyzes, inter alia, the following infrastructure systems: accelerated development of bridges and tunnels in the Suez Canal area; the construction of a highway network in Sinai; significant expansion of the logistical framework in Sinai; the establishment of emergency fuel reserves, primarily in the Suez Canal area; expansion of military airports and ports and tunnels excavated for storing strategic weapon systems along the Suez Canal.
An analysis of the military build-up and the development of the infrastructure systems in the Sinai and the Canal front, leads Dekel to the conclusion that the Egyptian Army’s focus is on preparing a theatre of war against Israel in Sinai. By contrast, the Egyptian Army is barely engaged in preparation for potential threats from such actors as Libya, Ethiopia. Turkey and Iran.
In his seminar Dekel explains the reasons underlying Egypt’s preparations for military conflict with Israel, and discusses the capabilities it has developed following the spate of military materiel procurements and the development of military infrastructure systems.
You can watch the lecture at the link


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #376  
ישן 09-12-2021, 10:15
  Weapon2020 Weapon2020 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.10.20
הודעות: 205
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

צה"ל ממשיך לישון בעמידה.

בזמן שעשור מתלבטים לגבי רכישת ספינות דגם סער 76 המצרים כבר מייצרים ספינות סיור בשיתוף גרמני....

ידיעה מישראל דיפנס:

מצרים בונה ספינות מלחמה חדשות בשיתוף גרמניה.
ה- OPV המצרי, המכונה CC-60, יהיה באורך של 60 מטרים ובדחי של 750 טון

במסגרת התערוכה הביטחונית שהתקיימה בראשית דצמבר במצרים EDEX2021, הכריזו התעשיות הביטחוניות במצרים, כי במהלך השנה האחרונה הם החלו לראשונה בתכנון ובבנייה של שני כלי שיט מלחמתיים. שני הפרוייקטים הם בשיתוף המספנות הגרמניות NVL (Naval Vessels Lurssen).

הכלי הראשון הנבנה במצרים היא ספינת סיור מהירה, OPV (Offshore Patrol Vessel). ה- OPV המצרי, המכונה CC-60, יהיה באורך של 60 מטרים ובדחי של 750 טון. בנוסף בונה מצרים OPV נוסף, המכונה PV-43, באורך של כ- 43 מטרים ובדחי של 270 טון. כלי זה מבוסס על כלי שיט תוצרת קרואטיה.

על כלי השיט המצרי מדגם CC-60 יותקנו מכ"מים מתקדמים תוצרת חברת THALES הצרפתית מדגם 3D Smart Mk2, מערכת נשק משולבת במערכת שליטה ובקרה, מערכת לוחמה אלקטרונית, תותח 76 מ"מ, שני טילים נגד כלי שיט מדגם Marte תוצרת איטליה לטווח 25 ק"מ, ושמונה טילים נגד מטוסים מדגם Mica לטווח של כ- 11 ק"מ. כלי השיט יצוייד גם בסונאר נגרר ושני משגרי טורפדו קל נגד צוללות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #383  
ישן 28-12-2021, 12:54
  Centurion Centurion אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 5,639
הקפעת חוזה לרכש כ-30 מטוסי Su-35S כתוצאה מסנקציות אמריקאיות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי עמית אלתם שמתחילה ב "התעצמות צבא מצרים המודרני, אשכול מס' 1"

כך מעריך הבלוג של המרכז CAST הרוסי את המצב. לפי הנתונים שלהם, כל או כמעט כל המטוסים שהיו אמורים להימסר למצרים בשנות 2020-2021 כבר יוצרו, אך עד עכשיו אפילו אחד מהם לא סופק לחיל האוויר המיצרי.

כידוע, אמריקה מנהלת משטר סנקציות נגד כל מדינה שרוכשת אמל"ח מתקדם מרוסיה, כמו מטוסי Su-35S או מערכות S-400. למשל הטורקים גורשו מהתוכית F-35, על הסינים הוטלו סנקציות אחרי רכישת Su-35S, ההודים גם נמצאים תחת איום הסנקציות בגלל S-400 (אלא אם כן האמריקאים יעבירו חקיקה מיוחדת שתזכה אותם).

ועכשיו גם אינדונזיה הוציא את סוחוי-35 תוכניות רכש מטוסי קרב "בלב כבד" (לדברי מפקד חיל האוויר האינדונזי), כנראה בגלל האיום האמריקאי. בשנת 2018 נחתם החוזה לרכש 11 מטוסי Su-35S, אך לא הוצא לפועל כנאה גם מהסיבה הזאת.
_____________________________________
בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #386  
ישן 29-12-2021, 11:51
  ninesouls ninesouls אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 2,088
בתגובה להודעה מספר 385 שנכתבה על ידי Weapon2020 שמתחילה ב "מצרים רכשה מטוסי מיג29,..."

למה? למה הבריטים והצרפתים ממשיכים לבנות ולתחזק נושאות מטוסים? למה טורקיה צריכה צבא חזק, מי איים לאחרונה לפלוש אליה? התשובה היא שמדינה שרוצה מעמד של מעצמה איזורית או עולמית צריכה צבא חזק, זו אחת הדרישות לתפקיד. אם מצרים, למשל, רוצה לאיים על אתיופיה בגלל הסכר שהיא בונה על הנילוס או לתחזק איום אפקטיבי של התערבות בלוב לטובת אחד מהצדדים היא צריכה צבא משמעותי. מעבר לזה, במצרים הצבא הוא המשענת של השלטון ובהתאם לכך הוא דורש את חלקו (בפרט כשהשלטון עצמו הוא בידי גנרלים).


אנחנו לא עושים בבנין הכח? יצא לך לעקוב פעם אחרי תקציב הבטחון והתנפחותו המתמדת? רק בשבועיים האחרונים, חודש אחרי שאושר כביכול תקציב המדינה לשנה הבאה בכנסת, הוסיפו לבטחון תשעה מיליארד ש"ח. הדבר היחיד שגם נתניהו וגם בנט, גם ליברמן וגם גנץ מאוחדים לגביו הוא שתמיד צריך להוסיף ולהוסיף כסף לתקציב הזה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #387  
ישן 29-12-2021, 12:36
  elaadhn elaadhn אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.10
הודעות: 317
בתגובה להודעה מספר 386 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "למה? למה הבריטים והצרפתים..."

בוא...
בכל הדוגמאות שלך יש סיבות מאוד מאוד ברורות להשקעות. הבריטים והצרפתים מתחזקים נושאות מטוסים וצבא כדי להתמודד מול רוסיה ולהמשיך להשתתף ולהשפיע בקונפליקטים מסביב לעולם (אפריקה, אפגניסטן, מזרח אירופה, סוריה) אשר במוקדם או במאוחר משפיעים עליהן בשלל היבטים - מנתיבי סחר, גישה לגז ונפט, טרור מקומי וכו').
טורקיה בסכסוך מתמשך על אש קטנה עם סוריה, יוון ורוסיה + נשיא מגלומן.
מדינות המפרץ הפרסי וסעודיה - מחזיקות צבא חזק ומתקדם כי הן חוששות מאירן, אחת מהשנייה והחותים בתימן. להן זו גם השקעה זניחה יחסית ובניית יחסים.
בניין הכוח שלנו הוא כנגד איומים מאוד ברורים ומהותיים כך שההשוואה הזו לא רלוונטית בכלל. כשיש לך צבא מתקדם כמו מצריים בגבול אחד, חיזבאללה, סוריה, נשק רוסי מתקדם, חמאס, טרור ואיראן סף גרעינית, מין הסתם תצטרך תקציב גדול להתמודד עם כל זה.
מדינות לא שופכות מילארדים על האמצעים הכי מתקדמים, סתם כדי "להיות מעצמה". אתה לא נהייה מעצמה רק מלהחזיק צבא חזק, אתה צריך גם להשפיע על האזור ולהשתמש בו.
משענת לשלטון? מה אכפת להמונים מטילי שיוט חמקניים, הנ"מ הכי מתקדם וכו'? אם אתה רוצה לשלוט בהמונים, היה הגיוני יותר לבנות בסיסים מקומיים, כוחות מיוחדים, משוריינים וכד' מאשר להשקיע מילארדים בנשק שרלוונטי לשימוש כנגד אויב מתקדם מאוד כמו ישראל, ולא אתיופיה או לוב, בטח לא בניית תשתיות, גשרים ובסיסים בסיני וסואץ.
לכן גם אם האשכול הזה עוד נראה קצת פרנואידי ומופרך בתחילתו, העובדות המצטברות לאורך שנים מראות בניית יכולת מהותית בכיוון אחד (ישראל) וכמו שאומר הפתגם, אם זה נראה כמו ברווז, הולך ברווז ונשמע כמו ברווז...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #389  
ישן 31-12-2021, 00:28
  ninesouls ninesouls אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.01.03
הודעות: 2,088
בתגובה להודעה מספר 387 שנכתבה על ידי elaadhn שמתחילה ב "בוא... בכל הדוגמאות שלך יש..."

אתה יודע, יש לי איפה שהוא במדפים חוברת משנת 1980 או משהו שנקראת "לעצור את הרכבת". כתבו אותה אליקים העצני וגאולה כהן, שהובילו אז את התנועה לעצירת הנסיגה מסיני. החוברת מנסה להוכיח כל השלום הזה הוא תרמית, וברגע שסאדאת יקבל את סיני במלואו הוא ינצל אותו כדי לתקוף את ישראל. החוברת עמוסה בנתונים על התעצמות הצבא המצרי, על המנהרות שהם חופרים מתחת התעלה - לאיזה צורך בדיוק? - וכן הלאה, והמסקנה - ישראל בסכנה נוראה. מה קרה מאז? עברו יתר מארבעים שנה, בתוכן ישראל פלשה למדינה ערבית והשתלטה על כמחצית שטחה, ניהלה לחימה עם הפלסטינים בשתי אינתיפדות ושלל מבצעים שבסיכומם הכולל נהרגו כעשרת אלפים פלסטינים או משהו כזה, תקפה בכל מיני מדינות ערביות, במצרים עצמה התחלף סאדאת במובראק, האחים המוסלמים עלו לשלטון והוחלפו בחזרה - והשלום נשאר יציב לגמרי. מצרים מעולם לא תקפה את ישראל או איימה לתקוף, גורמי הבטחון שלה עובדים כל הזמן עם מקביליהם הישראלים בשלל נושאים (בדגש על עזה וסיני), יש לה יחסים כלכליים עם ישראל, ישראלים ממשיכים לבקר בסיני וגם במצרים. גאולה כהן והעצני התבדו, וגם אלה שבאו אחריהם כמו יובל שטייניץ (שלפני עשרים שנה היה מזהיר מבוקר עד ערב מפני האיום המצרי) כבר נרגעו. גם ליברמן כבר לא מאיים על סכר אסואן.


אם אתה מנסה לבחון אינטרסים בראיה רציונלית ולשאול למה למצרים צבא חזק, אז קודם כל - כל בחינה רציונלית תראה שלא מתוך כוונה לתקוף את ישראל, כי בראיה רציונלית אין להם שום סיבה בעולם לעשות את זה. אין להם סיכוי לכבוש את ישראל, ולמעשה ספק גדול אם יש להם סיכוי להגיע בכלל לגבול שלנו עם כוח משמעותי לפני שנשמיד אותו. אין להם מה להרוויח, ויש הרבה מאד מה להפסיד - הרבה מעבר למה שמדינה שבקושי מצליחה למצוא קמח ופול בשביל הפיתות של מאה מיליון איש יכולה להרשות לעצמה. אז רק אם אתה חושב שאם הם ערבים אז אוטומטית הדבר שהם הכי רוצים בעולם זה להשמיד את ישראל - רק אז צריך להניח שהמטרה שלהם היא בהכרח לתקוף אותנו. אבל זה כבר חורג מגבולות של ניתוח אינטרסים רציונלי



אז למה הם כן צריכים צבא חזק? אז קודם כל, כמו שאמרתי, צבא חזק הוא תנאי למעמד של מעצמה. לא תנאי יחיד, ודאי, אבל עם צבא מפגר אף אחד לא יקח אותם ברצינות. אם אתה רוצה להשפיע על האזור עם הצבא שלך אתה קודם כל צריך שיהיה צבא. שנית, אתה יכול לשאול אותן שאלות עלינו: למה אנחנו צריכים לשים מיליארדים על F35? לא היינו יכולים להתמודד עם כל האיומים עלינו עם F15? יש צבא באיזור עם חיל אוויר שאפילו מתקרב לשלנו? היינו בהחלט יכולים, דיברנו על זה הרבה כאן בזמנו באשכולות של F35, ובכל זאת - אנחנו רוצים לשמר את היתרון שלנו ואם אפשר גם להגדיל אותו. גם המצרים רוצים שהאחרים לא יברחו להם או לא יתקרבו אליהם. כאמור, יש כאן גם אינטרס פנימי: הצבא תמיד ירצה יותר, לא משנה אם הוא צריך או לא. מערכות חדשות זה עוד כסף, עוד כוח אדם, עוד כוח תחת הידיים של הגנרלים. אם הצבא הוא המשענת של השלטון אז השלטון נותן לו מה שהוא מבקש - בפרט אם בשלטון יושב גנרל. מורסי לא עשה מה שהצבא רצה, ותראה מה קרה לו. החליפו אותו באחד מבפנים, והוא מספק את הסחורה.


ואם כבר מדברים - אז בעיניים מצריות יש באמת טעם גם להתחמש נגד ישראל, לאו דווקא משום שרוצים לתקוף אותה אלא משום שרוצים להתגונן נגדה. בתפישה העצמית שלנו אנחנו תמיד הצד המתגונן ותמיד הצד שמקיים את ההסכמים ואת הכללים הבינ"ל. בעיניים ערביות אנחנו נראים לגמרי אחרת. בעיניהם אנחנו מדינה שפלשה ב-67 לשלוש מדינות ערביות שלא פלשו אליה ולקחה מהן שטחים נכבדים ומעולם לא החזירה אם זה לא נכפה עליה. זו מדינה שפלשה ללבנון בנימוק של סילוק הפת"ח אבל נשארה שם גם אחרי שהצליחה לסלק אותו ולא יצאה שמונה עשרה שנה. זו מדינה שמרשה לעצמה לתקוף בכל מקום שמתחשק לה במזה"ת, לסייר בשמיים של כל מדינה ריבונית אחרת, להשמיד משלוחי נשק ודלק של אחרים, להתנקש במדענים ולחבל במתקנים - כל מה שלנו נראה כצעדים הגיוניים והגנתיים נתפש אצלם כהתנהגות של מדינה תוקפנית שאינה בוחלת באמצעים. לכן, מבחינתם, זה יהיה הגיוני גם לא לתת למדינה כזו לפתוח פער גדול מדי מהם. כפי שאנחנו רואים בעצם הקיום של יכולות צבאיות בצד שלהם איום פוטנציאלי, גם הם רואים ביכולות הצבאיות שלנו איום פוטנציאלי.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #393  
ישן 06-01-2022, 10:29
  Centurion Centurion אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 5,639
תמונת לווין מחודש אוגוסט -- 15 סו-35 בקומסומולסק
בתגובה להודעה מספר 392 שנכתבה על ידי The_last_Apachi שמתחילה ב "התמונה הזאת מחודשי הקיץ..."

בד"כ מעבירים את המטוסים ללקוח במספר יחידות ולא את כל ההזמנה בבת אחת. לכן אם רואים 15 מטוסים מצריים (ככל המראה) חונים בחוץ בשדה תעופה בקומסומולסק, זה יכול לרמוז על בעייה כלשהי בביצוע החוזה. אולי המיצרים לא מקבלים את המטוסים בגלל איום הסנקציות, או שאולי בגלל סיבה אחרת. אולי החוזה בוטל, או שאולי המסירה מתעקבת מסיבה כלשהי. אבל לפי מה שפורסם עד עכשיו, אין סימן שהמטוסים החלו להימסר למצריים.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

וחשוב לזכור, שמצד אחד מצריים מקבלים כספי Foreign Military Financing בתקציב שנתי של 1.3 מיליארד דולר מארה"ב, ומצד שני מי שמימן את הרכישות של אמל"ח רוסי היו מדינות חצי-האי ערב. (את הרכישות של אמל"ח צרפתי מממנים בנקים צרפתים עם הלוואות נוחות וערבויות.) כלומר יש כאן מאבק כלכלי-פוליטי בין האמריקאים מול מדינות חצי האי ערב. והאיום המשוער של סנקציות אמריקאיות, מן הסתם מופנה לא רק כלפי מיצרים, אלא גם (ואולי בעיקר) כלפי מדינות חצי האי ערב.
_____________________________________
בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #402  
ישן 13-04-2022, 09:33
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,192
בתגובה להודעה מספר 399 שנכתבה על ידי Weapon2020 שמתחילה ב "..."

בוא נשאל הפוך- אם היית שר ההגנה המצרי והיית רוצה למחות את חרפת 67׳ או 48׳,
האם היית מוציא את התקציב על מטוסי תובלה, פאקינג ספינות נחיתה, קורבטות ופריגטות, בינוי בסיסי צבא ענקיים, והרבה מטוסי קרב מכמה מדינות (צרפת, ארה"ב ורוסיה)?

אני הייתי רוכש כמה צוללות טובות, הרבה טק"ק וטק"א, ואוגדות של חי"ר קל ממוכן שיכולות לתקוף את הציונים תוך יום.

או שמצריים פועלת מכוח האינרציה, והנשיא קונה את נאמנות הזרועות בכך שהוא מממן להן צעצועים נהדרים,
או שסעודיה מציידת בת-ברית שתעזור לה נגד אירן (מה שלא מסביר בסיסי ענק בסיני ובחוף הים התיכון).

שתי האפשרויות בעייתיות. לא יודע להגיד מי מהן סבירה יותר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
האשכול נעול

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 12:19

הדף נוצר ב 2.15 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר