לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה   מה שבראש היתרון האנסי | freedom.fresh.co.il   נושא: ילדה, רוצה לבוא אתי לדירה? –אני רק בת ארבע־עשרה. חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבראש
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 21-06-2023, 14:39
  משתמשת נקבה סיון 2021 סיון 2021 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.04.21
הודעות: 170
מגעיל למה ישראלים מוכרחים לדחוף את האף ולהעיר על כל דבר?!

נשבעת לכם שההערות המטומטמות של אנשים במרחב הציבורי מצליחות ממש להוציא אותי משלוותי, לעצבן אותי, להטריף אותי, לחרפן אותי!
ארבע דוגמאות לתקריות שקרו לי, השלישית והרביעית קרו ממש היום!
1. אני בסופר, בוחרת גזר. מכשפה חטטנית: "למה את פותחת אריזה חדשה? יש כבר פתוח".
2. אני בסופר, אומרת למוכר שמאחורי הדלפק כמה מאפים לשים לי בשקית הנייר. מכשפה חטטנית: "למה את לא לוקחת קרטון?"
3. אני באה לחצות כביש. הרמזור טרם התחלף, אבל מכיוון שהוא עוד רגע מתחלף גם ככה וכבר אין מכוניות, אני מתחילה לעבור. מכשפה חטטנית שבאה מולי: "למה את עוברת?"
4. אני באה להיכנס לאיזה מקום. כמה גברים חוסמים את המעבר, שקועים בשיחה. אחד מהם, הסיגריה שלו כמעט בפרצוף שלי, עושה טובה שנותן לי לעבור ואף מוצא לנכון להוסיף "מזל שגבירתי קטנה".
על כל הארבעה הללו יצאתי בעצבים שחבל הזמן. אני חותמת לכם ששלוש הנשים היו די בהלם והזדעזעו מכמות הזעם שהן חטפו ממני, הן לא צפו את זה. זו מהיום (בכביש) אף חטפה ממני אי אלו קללות, חלקן בערבית, חלקן לא. ואני לא מתחרטת על כלום, כי נשבר לי, ממש ממש נשבר לי כבר! מה אני, הבת שלה? הנכדה שלה? אני ילדה בת 6-7 שהיא פונה אלי ככה?
לגבי הגבר - אמרתי לו (בצעקות) שישמור את ההערות שלו לעצמו, כי אם הייתי אתיופית - הוא לא היה מעז לומר לי מילה על צבע העור שלי, כי זו הייתה נחשבת לגזענות. הוא שיחק אותה קול ולא מתרגש וסיים ב"בריאות לכולם". אני השבתי (בעצבים): "גם לך!".
נשבעת לכם שצריך עצבים של ברזל כדי לשרוד במרחב הציבורי במדינה הלא פשוטה בכלל הזו, בייחוד כשאת אישה קטנת קומה ואנשים לפעמים חושבים שמותר להם להתייחס אלייך בזלזול או כאילו את ילדה קטנה. עצבים של ברזל. אני רק בת 40 וכבר קשה לי מאוד, מה יהיה בעתיד - אני לא יודעת. מעדיפה להתרכז בהווה, המאתגר גם כך.
ככה זה, בדיוק כשם שאדם לא בוחר לאיזה מאגר גנטי להיוולד, לאיזה גובה להיוולד ולאילו הורים להיוולד, כך הוא גם לא בוחר לאיזו מדינה להיוולד. מין מזל מחורבן שכזה.
וואי! ממש הייתי חייבת לפרוק היום.
😡😡😡

נערך לאחרונה ע"י סיון 2021 בתאריך 21-06-2023 בשעה 14:55.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 21-06-2023, 18:06
צלמית המשתמש של ai22
  משתמש זכר ai22 ai22 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,906
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סיון 2021 שמתחילה ב "למה ישראלים מוכרחים לדחוף את האף ולהעיר על כל דבר?!"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי סיון 2021
נשבעת לכם שההערות המטומטמות של אנשים במרחב הציבורי מצליחות ממש להוציא אותי משלוותי, לעצבן אותי, להטריף אותי, לחרפן אותי!
ארבע דוגמאות לתקריות שקרו לי, השלישית והרביעית קרו ממש היום!
1. אני בסופר, בוחרת גזר. מכשפה חטטנית: "למה את פותחת אריזה חדשה? יש כבר פתוח".
2. אני בסופר, אומרת למוכר שמאחורי הדלפק כמה מאפים לשים לי בשקית הנייר. מכשפה חטטנית: "למה את לא לוקחת קרטון?"
3. אני באה לחצות כביש. הרמזור טרם התחלף, אבל מכיוון שהוא עוד רגע מתחלף גם ככה וכבר אין מכוניות, אני מתחילה לעבור. מכשפה חטטנית שבאה מולי: "למה את עוברת?"
4. אני באה להיכנס לאיזה מקום. כמה גברים חוסמים את המעבר, שקועים בשיחה. אחד מהם, הסיגריה שלו כמעט בפרצוף שלי, עושה טובה שנותן לי לעבור ואף מוצא לנכון להוסיף "מזל שגבירתי קטנה".
על כל הארבעה הללו יצאתי בעצבים שחבל הזמן. אני חותמת לכם ששלוש הנשים היו די בהלם והזדעזעו מכמות הזעם שהן חטפו ממני, הן לא צפו את זה. זו מהיום (בכביש) אף חטפה ממני אי אלו קללות, חלקן בערבית, חלקן לא. ואני לא מתחרטת על כלום, כי נשבר לי, ממש ממש נשבר לי כבר! מה אני, הבת שלה? הנכדה שלה? אני ילדה בת 6-7 שהיא פונה אלי ככה?
לגבי הגבר - אמרתי לו (בצעקות) שישמור את ההערות שלו לעצמו, כי אם הייתי אתיופית - הוא לא היה מעז לומר לי מילה על צבע העור שלי, כי זו הייתה נחשבת לגזענות. הוא שיחק אותה קול ולא מתרגש וסיים ב"בריאות לכולם". אני השבתי (בעצבים): "גם לך!".
נשבעת לכם שצריך עצבים של ברזל כדי לשרוד במרחב הציבורי במדינה הלא פשוטה בכלל הזו, בייחוד כשאת אישה קטנת קומה ואנשים לפעמים חושבים שמותר להם להתייחס אלייך בזלזול או כאילו את ילדה קטנה. עצבים של ברזל. אני רק בת 40 וכבר קשה לי מאוד, מה יהיה בעתיד - אני לא יודעת. מעדיפה להתרכז בהווה, המאתגר גם כך.
ככה זה, בדיוק כשם שאדם לא בוחר לאיזה מאגר גנטי להיוולד, לאיזה גובה להיוולד ולאילו הורים להיוולד, כך הוא גם לא בוחר לאיזו מדינה להיוולד. מין מזל מחורבן שכזה.
וואי! ממש הייתי חייבת לפרוק היום.
😡😡😡

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 08:45

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר