מדוע צה"ל הוציא כל כלי או נשק הגנה אווירית נייד משימוש?
הכוונה היא לטילי סטינגר "ברקן" או נגמ"ש "מחבט". בעצם הנשק הקרקעי היחיד שיש לצה"ל היום נגד מטוסים זה מערכת הפטריוט שהניידות שלה לפי איך שאני מבין די מוגבלת והיא לא בדיוק נועדה להשתתף בתמרון.
זה לא קצת מוזר שליחידות המתמרנות אין שום כלי להגנה אווירית כמו סטינגר, שאפשר להקים אפילו בתור צוות במסגרת פלוגה מסייעת או כלי רכב כמו ה-AN/TWQ-1 Avenger ובעצם היחידות האלו תלויות בסיוע מטוסי קרב צמוד?
האם זה בגלל ההנחה שצה"ל נלחם רק בארגוני טרור ולא בצבאות סדירים? למרות שבימינו איום המל"טים והרחפנים קיימים בכל הזירות


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

אני חושב שמילת המפתח פה היא תמרון
על איזה תמרון בדיוק חשבת ? המערכות נמ הנייחות והניידות המוגבלות הקיימות מכסות כל תמרון שאתה יכול לחשוב עליו
השמיים במלחמה היפותטית יהיו מאוד עמוסים, אין הגיון לתת ליחידות שטח לירות בדברים באוויר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי TheOneMech אני חושב שמילת המפתח פה היא תמרון על איזה תמרון בדיוק חשבת ? המערכות נמ הנייחות והניידות המוגבלות הקיימות מכסות כל תמרון שאתה יכול לחשוב עליו השמיים במלחמה היפותטית יהיו מאוד עמוסים, אין הגיון לתת ליחידות שטח לירות בדברים באוויר.

אתה אולי צודק לגבי מקומות כמו עזה, דרום לבנון ושטחי רמת הגולן.
אבל במידה ויהיה צורך בתמרון עמוק יותר, לא נכון שיהיו לפחות יחידות מילואים שיהיו מוסמכות על כלים כאלו?

לא נראה לי שנכבוש את סיני ממיצרים (שיש לה צבא יותר מכפול בגודל משלנו) או נפלוש לירדן או סוריה בזמן הקרוב. מקסימום לבנון וגם זה רק בדרום (לא נראה לי שנחזור על השגיאה של כיבוש ביירות).

האם מערכות נ"מ מתנייעות כמו הוולקן (עם שדרוג יכולות ומכ"מ משופר) יכולות להיות יעילות נגד רחפנים? אם כן, אולי יש מקום להחזרת הנ"מ הטקטי לסד"כ. מה עוד שסוללת וולקן יכולה להגן על מטרה נקודתית כמו מוצב או יישוב בעוטף עזה.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

מדובר בoverkill משמעותי - לצורך הפלת רחפן מספיק מק"כ. מערכת וולקן היא גם יותר מסורבלת ומורכבת, וגם העלות שלה לא ממש מצדיקה שימוש נגד איום כזה. התחמושת שלה בעלת טווח העלול לסכן יישובים ורכוש אזרחיים, שלא לומר חיי אדם.

סוגיה נוספת שמחייבת התייחסות היא השאלה מה מקומה של מערכת כזו בשדה הקרב. לאחר אסון הנגמ"ש בסג'עיה הוחלט שבשום אופן לא יוכנסו נגמ"שי M113 לגזרות לחימה בעצימות גבוהה, עקב פגיעותם.

מכך נובע שכן יש מקום לחשוב על הוספת כשירות נ"מ לכלים הקיימים כרגע. למרות שאינני מחסידי גישת "נדמה לי", במקרה הזה אני כן מסכים שראוי לחשוב על הוספת מודול הסטינגרים שהיה על המחבט לצריח של נמ"ר/איתן. זה בתורו מעלה את השאלה המתבקשת מי ואיך יפעיל את המערכת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לא חושב שהסטינגר לרוונטי לרחפנים ובטווח שלו גם לא למלטים תוקפים.

יש לכך כמה סיבות:
קיצוצים תקציביים: הסגירה של הצ'פארל ב2003 ושל המחבט והרמית ב2005 נעשו משיקולים תקציביים. זו הייתה תקופה שהלחימה בפלסטינים הייתה בעיצומה והמדינה וצה"ל היו במשבר כלכלי ונאלצו לסגור יחידות.
אפקטיביות נמוכה: עד כמה שאנשים מתלהבים מהוולקן ככלי לחימה קרקעי או בגלל שהוא יורה פגזים ולכן זול בהרבה מטיל צריך לזכור שמדובר בכלי נ"מ מאוד מוגבל. טווח יעיל קצר (כ1000 מטר בערך) ולא מונחה. למשל מסוק תקיפה סורי (האיום המרכזי בזמנו) יכול היה לשגר טילי נ"ט ממרחק העולה על הטווח של הוולקן. מסוק יכול היה פשוט לעמוד במקום ולתקוף את כוחותינו בזמן שהוולקן יורה עד מחר בבוקר בלי השפעה.
גם הסטינגר למרות שהוא יעיל בהרבה מהוולקן הוא בסופו של דבר די מוגבל. טווח גם די קצר, מערכת הגילוי שלו היא העין האנושית שהיא מוגבלת. השטח שהוא יכול להגן עליו הוא קטן למדי.
קיומם של אמצעים אפקטיבים אחרים: הפטריוט שהזכרת למרות שהיא באמת לא מערכת מתמרנת היא די ניידת ויש לה מכ"ם מתקדם ורגיש בעל טווח ארוך וטילים ארוכי טווח. זאת אומרת שמערכת כזאת יכולה לתת הגנה על שטח ניכר באפקטיביות גבוהה. גם כניסה של מערכות גילוי מתקדמות אחרות למשל מכ"מים מוטסים כמו בנחשון, מטוסי קרב חדשים עם מכ"מים וטילי אוויר אוויר מתקדמים כמו הפיתון 4 ו5 יצרו כולם תחליפים לנ"מ המתניייע.
החלשות איום הייחוס: מערך הנ"מ המתנייע נועד להגן על כוחות הרקרע ועל מטרות בשטח ישראל מפני תקיפה אווירית כאשר איום הייחוס היה חיל האוויר הסורי. חיל האוויר הסורי סבל בשנות ה2000 מחוסר השקעה ומחסור באימונים. החל מ2011 מלחמת האזרחים בסוריה הפכה אותו לאיום שולי לחלוטין. וכאמור יש אמצעים אחרים שיכולים להתמודד איתו.
התחזקות איומים אחרים: בשני העשורים האחרונים הפך איום התלול המסלול הוא לאיום המרכזי על ישראל. אין פלא שגדודי הנ"מ המתנייע (66 ו947) הפכו לגדודים של כיפת ברזל ושרביט קסמים.

לגבי איומים חדשים כמו מל"טים תוקפים ורחפנים, זה משהו שבהחלט צריך לתת עליו את הדעת, אבל אני לא חושב שמערכות הנ"מ המתנייע הישנות נותנות מענה טוב לגבי אלה.

מסכים עם כל מה שכתבת.
בכל הקשור לנושא הרחפנים- נראה לי שעיקר הבעיה- שטיב האיום עדיין לא ברור, ולכן גם המענה אינו ברור.
כנראה יצטרך להיות אמצעי כלשהו שיהיה גמיש וייתן פיתרון למגוון איומים בגדלים שונים.
סביר שעל כלי ממוגן. יתכן עם מספר סוגי נשק באותו צריח- ליזר, מירט רקטי בגרסא קטנה מאוד וכו'.

עדיין, יש כוחות שיש להם צורך בכלי/נשק נ"מ עצמי בלחימה, כמו יחידות אוגדה 98/קומנדו אחרים שיונחתו בעומק בעת לחימה וחוץ מסיוע אווירי צמוד אין להם דרך להתמודד עם חיל אוויר אויב.
אני חושב שהקמת יחידת סטינגר/AN/TWQ-1 Avenger בסד"כ של גדוד (שיתן מענה לאוגדה) או פלוגה (שתתן מענה לחטיבה בתור יחידה חטיבתית) או אפילו צוות במסגרת פלוגה מסייעת כמו מחלקת אוה"ד לצורך העניין יכול להיות רלוונטי.

ינמ"מ הוקמה כדי לתת מענה לצרכים כאלה (קומנדו בעומק). אין לי מושג מה המצב של היחידה היום.

בדיוק חשבתי עליה, ממה שהבנתי זה או שהיא נסגרה, או הפכה ליחידת מילואים ב98, או הפכה לצוות/פלגה במגלן. בקיצור אין לי מושג.

כלוחם מילואים בינמ"מ לשעבר ומדריך בזק/ברקן בסדיר, צר לי לבשר שהיחידה נסגרה מזמן..
שלא לדבר שכל האמל"ח שלה היו פגי תוקף.

הרעיון היה נחמד מאוד, שפכו עלינו לא מעט כספים כולל קורס צניחה קרבית במילואים ( יצאנו שבעה, נפצענו שישה, קיבלנו כנפיים שלושה....), אך לבסוף נאדא..

החליטו ( ובצדק) שיותר קל להסב חיר"מ לנ"מ מאשר נ"מ לחיר"מ,

וככה לאט לאט היחידה הלכה והתפיידה.

קשה באימונים, הרבה יותר בקרב....

קצת דם חוסך הרבה דם...

האם הסטינגרים, לאורך שירותם בצה"ל, היו נישאים ע"י חיילים, או שהיו גם התקנים סדורים או חצי סדורים על כלי רכב?
פרט למחבט כמובן.

גם וגם

תודה על התשובה.
האם יש תמונות של וריאנטים, או שזה לא עובר צנזורה?

היו גם על רגל עץ של יחידת ינמ"מ, מעולם לא פורסמו תמונות שלהם. היחידה נוסדה בשנת 1992 ונסגרה ב-2014.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תודה רבה!

למיטב זכרוני המטושטש, ליחידה החיל אוווירית לפני המוצנחת היו רכבים צהליים בסיסיים למדי כמו נ"נ וג'פס

למול איום כלי הטיס הבלתי מאוישים שחוצים את הגבול מלבנון לעומק ישראל, במערכת הביטחון החלו לבחון רכש נרחב של תותחי וולקן - שיירו אלפי פגזים על כטב"מים שטסים בגובה נמוך. "צריך לצמצם את האיום הזה במהירות", מסביר קצין בפיקוד הצפון

https://news.walla.co.il/item/3664897

אומנם כתבה של בוחבוט ולכן ראוי לקחת בספק, אבל.

אני רואה כאן הסתייגויות שהעלו בעבר בנוגע ליעילות של תותח וולקן כנגד איום של כטמב"ים/רחפנים, האם יש ניסיון מהמלחמה באוקראינה שמראה שהכלי יכול לתת פתרון אפקטיבי לבעיה הספציפית שלנו?

לוולקן ספציפית? לא מכיר ניסיון אוקראיני עם המערכת.
עקרונית ההבדל העיקרי בין מערכת עם וולקן למק"כ פשוט עם אותו הבק"ש זה טווח היירוט וזמן חיות המטרה. זה מאפשר להציב פחות מערכות לאורך הגבול, במקומות יותר אסטרטגיים ומוגנים, ומעל הכל דורש פחות כוח אדם (מכיוון שפחות מערכות).

אבל אני לא בטוח בנוגע לכדאיות של זה לטווח הרחוק. העתיד הוא בטן תחמושת קטנה יותר, בפלטפורמה שרידה יותר, עם פגזים רסיקי אוויר, בשילוב עם מערכות מבוססות רדיו ולייזר (תמהיל, לא הכל במערכת אחת כמובן). לתותח כמו וולקן, בין אזורים מיושבים, יש סכנה נלווית. נפח הירי הגבוה (יחסית לרסיקי אוויר מודרניים 30ממ-40ממ), יוצר סכנה גבוהה ליישובים סמוכים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ariel_zuk לוולקן ספציפית? לא מכיר ניסיון אוקראיני עם המערכת. עקרונית ההבדל העיקרי בין מערכת עם וולקן למק"כ פשוט עם אותו הבק"ש זה טווח היירוט וזמן חיות המטרה. זה מאפשר להציב פחות מערכות לאורך הגבול, במקומות יותר אסטרטגיים ומוגנים, ומעל הכל דורש פחות כוח אדם (מכיוון שפחות מערכות). אבל אני לא בטוח בנוגע לכדאיות של זה לטווח הרחוק. העתיד הוא בטן תחמושת קטנה יותר, בפלטפורמה שרידה יותר, עם פגזים רסיקי אוויר, בשילוב עם מערכות מבוססות רדיו ולייזר (תמהיל, לא הכל במערכת אחת כמובן). לתותח כמו וולקן, בין אזורים מיושבים, יש סכנה נלווית. נפח הירי הגבוה (יחסית לרסיקי אוויר מודרניים 30ממ-40ממ), יוצר סכנה גבוהה ליישובים סמוכים.

לאוקראינים יש (או לפחות היו) מערכות נ"מ קני מבוססות ZSU למיניהם, השאלה היא האם נ"מ קני מסוגל לתת פתרון יעיל לסביבה רווית מטרות שהמערכות הרקטיות לא מסוגלות.

בנוגע לעתיד - בהנחה ויש אמת בכתבה, צה"ל מחפש פתרון מהיר מהמדף. אני מניח שלאמריקאים עדיין יש M163 באחסנה באיזה בסיס נידח.
אגב, מה עלה בגורל הכלים שיצאו מהמערך ב2006? נגרטו\שימשו למטרות?

הההקבלה לאוקראינה, שלא קיבלה וולקנים, אינה נכונה. שם ישנם שטחים מישוריים שמעולים לפריסה של נ"מ קני. בצפון הארץ, שטח הררי עם ואדיות, טווחי ראייה מוגבלים ועקב כך, גם זמני הזיהוי והתגובה שלך. תחליט לשים סוללת נ"מ על ראש כיפה שתראה הכל, אז גם הצד השני ייראה אותה וייטפל בה באמצעים אחרים.



ההבדל המשמעותי ביותר בין 0.5 לוולקן הוא קצב האש הגבוה. זו הסיבה דא"ג לשימוש בו, רוויה של השטח בקליעים כך שבסוף הסטטיסטיקה תנצח. הטווח האפקטיבי, למיטב זכרוני, עומד על 2-2.5 ק"מ. ישנה שיטה לפרוס סוללה ביחס לאיום בכדי לייצר שדה אש אפקטיבי. ושוב זה מייצר בועה קטנה של הגנה סטטיסטית ולא הרמטית. בקצב אש של כ- 80 פגזים לשניה, סוללה תיאורטית תירה מאות או אלפי פגזים במהירות שיא מבלי להבטיח פגיעה והגנה על היעד.


בזמני הוולקנים התאמנו בירי על טיסני רדיו, היו פגיעות אבל זו מטרה יותר איטית מחלק מהחימוש שמשוגר עלינו וגם אחוזי הפגיעה לא היו מזהירים. לכן, החליטו ליצור את המחבט עם טילי הסטינגר ולאפשר למערכת גם ירי שאינו סטטיסטי.


דוגמאות מסוריה ואוקראינה מראות שמכ"מ לא תמיד רוכש מטרות קטנות. יש מספיק דוגמאות של פנציר חוטף כטב"ם או רחפן נפץ, מבלי לפתוח באש וזאת כאשר המכ"מ שלו עובד.



נניח שנקבל את הפנטזיות שלך על נגמש"י גפארד ישראלים עם תותחי 30-40 מ"מ. מה יהיה הטווח האפקטיבי שלהם 4 ק"מ? אז תייצר בועה קצת יותר גדולה ושתהיה סגורה קצת יותר הרמטית (עדיין תותח הוא נשק סטטיסטי גם אם יש לו הנחייה של מכ"מ, לייזר או אמצעים אחרים). כמה סוללות נ"מ קני תפרוס על הגבול? ולנשק סטטיסטי בטן קטנה זה ממש לא טוב. לגבי הנפלים, לבני יסביר לך שגם לתחמושת מודרנית יש.



העתיד, לפי צה"ל, הוא מערכת מגן אור. לא מבצעית, בפיתוח, יש לה חסרונות אבל הייתרונות שלה הרבה יותר גדולים מהחסרונות של הנ"מ הקני.

הוצאת את דבריי לגמרי מהקשרם.

ציטוט:

הההקבלה לאוקראינה, שלא קיבלה וולקנים, אינה נכונה. שם ישנם שטחים מישוריים שמעולים לפריסה של נ"מ קני. בצפון הארץ, שטח הררי עם ואדיות, טווחי ראייה מוגבלים ועקב כך, גם זמני הזיהוי והתגובה שלך. תחליט לשים סוללת נ"מ על ראש כיפה שתראה הכל, אז גם הצד השני ייראה אותה וייטפל בה באמצעים אחרים.

לא עשיתי שום הקבלה לאוקראינה. שאלו מעליי האם לאוקראינה יש ניסיון עם המערכת ועניתי שממה שאני יודע - לא. אין מה להסיק מפה.

ציטוט:

ההבדל המשמעותי ביותר בין 0.5 לוולקן הוא קצב האש הגבוה. זו הסיבה דא"ג לשימוש בו, רוויה של השטח בקליעים כך שבסוף הסטטיסטיקה תנצח. הטווח האפקטיבי, למיטב זכרוני, עומד על 2-2.5 ק"מ. ישנה שיטה לפרוס סוללה ביחס לאיום בכדי לייצר שדה אש אפקטיבי. ושוב זה מייצר בועה קטנה של הגנה סטטיסטית ולא הרמטית. בקצב אש של כ- 80 פגזים לשניה, סוללה תיאורטית תירה מאות או אלפי פגזים במהירות שיא מבלי להבטיח פגיעה והגנה על היעד.

בדיוק מה שכתבתי.

ציטוט:

נניח שנקבל את הפנטזיות שלך על נגמש"י גפארד ישראלים עם תותחי 30-40 מ"מ. מה יהיה הטווח האפקטיבי שלהם 4 ק"מ? אז תייצר בועה קצת יותר גדולה ושתהיה סגורה קצת יותר הרמטית (עדיין תותח הוא נשק סטטיסטי גם אם יש לו הנחייה של מכ"מ, לייזר או אמצעים אחרים). כמה סוללות נ"מ קני תפרוס על הגבול? ולנשק סטטיסטי בטן קטנה זה ממש לא טוב. לגבי הנפלים, לבני יסביר לך שגם לתחמושת מודרנית יש. העתיד, לפי צה"ל, הוא מערכת מגן אור. לא מבצעית, בפיתוח, יש לה חסרונות אבל הייתרונות שלה הרבה יותר גדולים מהחסרונות של הנ"מ הקני.

פנטזיה על נגמ"שי גפארד? על מה אתה מדבר?
צה"ל דה פאקטו מתכנן להכניס לשימוש תותחי 30ממ על נגמ"שים. זה שונה מהותית מגפארד, אבל הם כן יכולים לתרום משמעותית להגנ"א בדיוק כמו שפיגיוניסט תורם.
המארינס מקדמים קונספט של "Every marine a drone killer".
צה"ל גם לכל הפחות הראה עניין במערכות הגנ"א ניידות לטווח רחוק יותר, כגון כיפת ברזל ניידת.
בין כיפת ברזל ניידת לנגמ"ש המצוי צריכות להיות שכבות נוספות.

עובדתית, לייזר פשוט לא יעמוד במשימה לבד אם לא יגבו אותו עם שכבות הגנ"א נוספות מלמעלה ולמטה. הוא אמנם מדויק אך זמן חיות המטרה מספיק ארוך כדי שמערכת כזו תהיה בסיכון.

פתרונות שמיישמים בשאר העולם כוללים הריגה רכה בעזרת מערכות מיקרוגל, לייזרים רבי ודלי עוצמה לצרכי ניידות שונים, מיירטים זולים מבוססי טילים קלים או רחפנים, ותותחים קלים.
ה-LIDS שסירפד ציין קודם זו מערכת מצוין לדוגמה למה שניתן לעשות. מערכות חישה חזקות ומגוונות, ומגוון רחב של אמצעים קינטיים ומשדרים, כולל תותחים קלים (30ממ קל רתע) וטילים שונים.

אכן כתבה מבלבלת ביותר. מדברת על רכש M61 שזה התותח בלבד ללא פלטפורמה.
אולי הכוונה ל- Centurion C-RAM?
אולי הכוונה לחובט/מחבט?
אולי הכוונה ל- Chain gun שהוא "וולקן" בלשון הטוקבקים (והכתבה עצמה...)?

אם בוולקנים נפלה שלהבת, מה יגידו בוחבוטי הקיר? 🤪

לא סביר שפלטפורמות שצה"ל הוציא משירות לפני כ-20 שנה נשארו במצב תקין, או שניתן לשקם בצורה כלשהי.
צה"ל מצטייד לאחרונה במשאיות אושקוש נוספות. מבחינה כלכלית וכלכלת זמן, סביר שימנפו את הצנטוריון האמריקאי לשם כך. בנוסף ניתן להשתמש בפלטפורמות זולות וזמינות נוספות כמו JLTV שמגיעים מתחילת המלחמה ארצה, FMTV, או פלטפורמות גלגליות ישנות יותר.

בשום מקרה לא אמרתי שאני מוציא מחבטים מהמוזיאון.
רק ניסיתי להבין את הכתבה- מהו אותו הוולקן שעליו כביכול נכתב בכתבה.
אם משהו מכל מה שכתבתי באמת בא מחשבון- זה אולי Centurion C-RAM? אם יש להם עדיין במלאי כמה כאלה?
ואשמח אם מישהו יתאר מה יש במחסן האמריקאי שאפשר לספק ישר מהמדף ושסביר שנקבל.

מסתבר שהאמריקאים כבר היו שם לפנינו, ולאחרונה הכניסו לשימוש מערכת נ"מ טקטי חדשה בשם M-LIDS שתוכננה ספציפית לשימוש בגובה נמוך (רוק"ק בצהלית) נגד רחפנים וטיסנים. המערכבת בנויה משני כלים מדגם M-ATV (יורשו של JLTV שהתגייס לאחרונה לצה"ל), הראשון נושא צריח הכולל משגר כפול לטיל הגנה אוירית זול וקל מדגם Coyote Block 2, תותח 30 מ"מ מדגם XM914 ומערכת רכישה ועקיבת מטרות. באחורי הרכב מותקן מכ"ם בתדר Ku על תורן טלסקופי לאיתור מטרות מחוץ לטווח ראיה. על הרכב השני מותקנים שני תרנים טלסקופיים הנושאים מערכות ל"א לשיבוש רחפנים וטיסנים.

למערכת ישנה גרסה סטאטית להגנת בסיסים ואתרים רגישים המסומנת FS-LIDS.






והחלק הפיקנטי של הסיפור? לפני מספר ימים צייץ צלם ישראלי תמונות של כלי המערכת על המזח האמריקאי בעזה, כאשר על אחד הכלים הודבק שלט "נ.מ" בעברית. לתוהים, העניין נבדק ומדובר בכלים וצוות אמריקאים למהדרין. וכן, בתמונה הראשונה מציץ תותח סנטוריון שגם הוא מוצב על המזח.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

נחמד.
לדעתי בלחימה אורבנית לא יהיה מנוס מהצטיידות בשאטגנים לצורך הזה בטווח קרוב.
אני בטוח שהחיר שלנו ימצאו להם גם שימושים יצירתיים אחרים.
האוקראינים מצטיידים במיטב התוצרת התורכית בתחום.
לIWI יש פתרונות יותר טובים לדעתי וגם היו לקל טק.

כאן רואים את הסנטוריון שעל המזח בפעולה
נראה שלא יזיקו לנו כמה כאלו להגנת מתקנים על הגבול

נראה כמו ניסוי ירי.
שים לב שנראה שהירי מבוצע לנקודה, לא לאורך קו תנועה.

אני חושב שכאלה ניידים הם הכרח כבר שנים.
גם אם אידיאלית תפרס מערכת לייזר בכיסוי שטח גדול יהיו לה שטחים מתים.
צריך גם לשים לב שלא משקיעים בלי סוף בהגנה במקום התקפה- ממגנים עצמנו לדעת ומאפשרים לדרג המדיני לדמם את כספי המיסים שלנו בהגנה בלי סוף

במה בוחבוט גרוע יותר משאר הכתבים הצבאיים המזהירים, שהתריעו טרם עת, ניגחו את הצמרת הצבאית, ועתה משפיעים עלינו תובנות על מהלכי המלחמה ותפקוד צמרת צה"ל?
אני מודע למגרעותיו של בוחבוט, אך אינני רואה במה הוא יותר גרוע וכך מושא ללעג?
האם זה קשור לשמו במקרה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיגפריד ששון במה בוחבוט גרוע יותר משאר הכתבים הצבאיים המזהירים, שהתריעו טרם עת, ניגחו את הצמרת הצבאית, ועתה משפיעים עלינו תובנות על מהלכי המלחמה ותפקוד צמרת צה"ל? אני מודע למגרעותיו של בוחבוט, אך אינני רואה במה הוא יותר גרוע וכך מושא ללעג? האם זה קשור לשמו במקרה?

שכתב מתיימר להיות כתב צבאי ולא טורח לדייק בעובדות בסיסיות הוא יקבל ביקרות כן.
לדוגמא מהכתבה האחרונה
"קצב האש של תותח הוולקן כשהוא על נגמ"ש עומד על כ-1,000 פגזים בדקה באופן מעשי ו-3,000 באופן תיאורטי. ב-7 באוקטובר מסוקי קרב של חיל האוויר ירו באמצעותו על מחבלים פלסטינים שחצו את קו הגבול, כולל פגיעה בכלי רכב."

אני למשל שמחתי לדעת שבישראל החליפו את התותח 30 מ"מ של מסוקי האפאצי שלנו בוולקן 20 מ"מ . ברור שאי אפשר לדעת הכל אבל אפשר שניה לבדוק ...

חבל שאתה מייחס לזה מנעים גזעניים. כל כתב שמתיימר להיות כתב צבאי שיכתוב שטויות אני אישית אבקר אותו , כמו כל כתב שמתיימר להיות כתב כלכלה ויכתוב שטויות כלכליות.

כלל ברזל - אם כתב צבאי גורם לך לחשוב שהיהודים מפתחים לייזר חלל, הוא כנראה לא הטופ של הטופ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיגפריד ששון במה בוחבוט גרוע יותר משאר הכתבים הצבאיים המזהירים, שהתריעו טרם עת, ניגחו את הצמרת הצבאית, ועתה משפיעים עלינו תובנות על מהלכי המלחמה ותפקוד צמרת צה"ל? אני מודע למגרעותיו של בוחבוט, אך אינני רואה במה הוא יותר גרוע וכך מושא ללעג? האם זה קשור לשמו במקרה?

הבעיה עם אמיר בוחבוט היא שהוא מתיימר לעשות כתבות מקצועיות על נושאים צבאיים, אבל מביא פעם אחר פעם נתונים שגויים ברמה שגורמת לתהות אם הוא עושה תחקיר בסיסי מעבר לריפרוף בויקיפדיה על הנושא הנתון.

אני לא לועג לו, אני מתייחס בזהירות לדברים שהוא כותב. וכן, הייתי אומר את אותם דברים אם היו קוראים לו אשכנזי אשכנז.

אגב זה לא אומר שהוא מטומטם. מבחינת הכתב הממוצע, כתבות סנסציוניות מאוד הגיוניות ומפתות מבחינת פוטנציאל רווח. זה מביא יותר קליקים.

בוחבוט בקושי כתב ובטח שלא עיתונאי, כל הפרסומים שלו הם ליקוק תחת אחד גדול לאובייקט התורן (קצין בכיר, יחידה, זרוע וכו). הכתיבה שלו צעקנית, ילדותית, חובבנית להחריד ונראית כמו ציוצים של תלמיד בחטיבת ביניים. אם אני משווה אותו לשי לוי שהוא גם חייל קרבי וגם מוקצה מבחינת צה"ל בגלל חוסר הפניות שלו - אני לא חושב שמדובר באותם קליברים. היתה תקופה שהורגשה קצת התפתחות אצלו, היא היתה מאוד קצרה ומזמן דעכה.

בדבר אחד אין ספק: כשרוצים לשווק מלחמה כושלת, הוא קלף מנצח.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ראה, התגובות שלך ושל אחרים לא מאירות לי פינות חדשות. אני מודע היטב לטעויותיו ולרשלנות של בוחבוט בנושאים טכניים. דבר שבולט במיוחד בפני חברי הפורום, כיוון שהם שולטים היטב במטרייה הזו.
השאלה בעיני האם זה כשל משמעותי יותר משל אור הלר שהציג בפנינו את כל היתרונות האסטרטגיים והפוליטיים של הסכם הגז עם לבנון/חיזבאללה. כל ההבלים שהציב בטלביזיה נועדו לקדם את ההסכם ולתמוך בגורמים הפוליטים שחתמו עליו. וברור שמהם הוא תודרך.
ליקוק ודיברור הצבא הוא לא המצאה פרטית של בוחבוט. טעויותיו הטכניות והטקטיות של בוחבוט בטלות בשישים מול כתבים צבאיים שמקדמים הסכמים בעלי השלכות אסטרטגיות מסוכנות מול קהל רחב בעל הבנה מוגבלת בנושאים הללו, וממניעים פסולים.
לגבי שי לוי. אינני עוקב אחריו בעקביות. אך חקוק בראשי מאמר שלו, ימים אחדים לאחר 7 באוקטובר, שפחות או יותר, זיכה את חיל האוויר על סמך ביקור בטייסת שבה חבר שלו. בסגנון, תסמכו עלי, מן הדברים ששמעתי הכל בסדר.

אתה צודק בזה שבוחבוט אינו עומד לבד על במת הקלון הזאת, אולם, העובדה שהוא הפך לשם דבר, זה עניין שהוא הרוויח לעצמו בגדול. בפרפרזה על גדי יגיל: "כן, כולם משתינים בבריכה, אבל לא מן המקפצה". אם אתה כבר רוצה לשאוף לצדק כלשהו, אז הייתי מייחס מידה לא קטנה של אחריות לתת רמה, גם לעורכים ולא רק לכתבים.

ההבדל המהותי הוא שבוחבוט שוגה בעובדות בסיסיות באופן שגרתי, בעוד שאר העיתונאים הנ"ל ואחרים טועים בהערכות באופן שגרתי.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

העיתונות שלנו על עברי פי פחת. מעט מאוד עיתונאים שווה להקשיב להם.
לא מעט שופרות של מקורות ודוחפי אג'נדות.
מעט מאוד יטילו ספק או יעשו מחקר עיתונאי ראוי.
שום דבר לא דיווח עובדתי או אובייקטיבי

ציטוט:

נניח שנקבל את הפנטזיות שלך על נגמש"י גפארד ישראלים עם תותחי 30-40 מ"מ. מה יהיה הטווח האפקטיבי שלהם 4 ק"מ? אז תייצר בועה קצת יותר גדולה ושתהיה סגורה קצת יותר הרמטית (עדיין תותח הוא נשק סטטיסטי גם אם יש לו הנחייה של מכ"מ, לייזר או אמצעים אחרים). כמה סוללות נ"מ קני תפרוס על הגבול? ולנשק סטטיסטי בטן קטנה זה ממש לא טוב. לגבי הנפלים, לבני יסביר לך שגם לתחמושת מודרנית יש.

אין פתרון מלבד מערכת קנית מבוקרת מכ"מ כמערכת מדף בעלות טווח גדול ככל האפשר. היה צריך לעשות זאת מזמן להגן על אשקלון / נתיבות וזליגות שכיפת ברזל לא יירטה.

כמה מערכות צריך? ראשית פריסה אינטליגנטית תסגור חורים שכיפת ברזל לא מתפקדת בהם מכל סיבה שהיא , אך מבלי לקחת בחשבון כיסוי כיפת ברזל, בהנחה של טווח יירוט של 3 ק"מ , על גבול באורך 70 ק"מ נזדקק ל - 14 מערכות עם חפיפה ביניהם. תרצה עומק או הגנה על מתקנים אסטרטגיים = תרכוש עוד. זה כסף קטן.
מגן אור לא רק בעתיד, עלות מערכת תהיה גבוהה מאוד , אני בספק שיש הצדקה כלכלית להשקעה בפריסת לייזר בשלב זה אל מול חלופה קנית .

1. דבר ראשון - הטווח של 3 ק"מ הוא אופטימי מאוד, ובטווח מקסימלי כזה הסיכוי לפגיעה יורד ולכן כמות הפגזים תהיה פר יירוט גבוהה יותר.
2. תוואי השטח של הגבול הוא לא ישר באף ממד. בנוסף, לכטב"ים טווח טיסה ארוך ואין בעיה לשלוח אותם בדרכים עקיפות - מכיוון מערב או מזרח. זה אומר שכמות המערכות שתצטרך תהיה הרבה יותר גדולה מהחישובים שלך.
3. פגזים שעולים גם יורדים. במדינה צפופה כמו ישראל אתה מגדיל מאוד את הסיכוי לפגיעה בטעות באזרחים עם מערכות כאלו.

נניח והכל נכון , אז מה? גם לא להשתמש בכיפת ברזל כי רסיסים נופלים ואינה מכסה הכל? בסוף יש עלות/תועלת - מה הנזק בחיי אדם /רכוש צבאי או אזרחי לעומת עלות מניעתו. האמריקאים מגינים על מזח מצו'קמק בעזה עם מערכת קנית, ישראל לא מגינה על אתרים אסטרטגיים וחוטפת כהוגן שחילופי האש הם בעצימות נמוכה ....


אף מדינה בהיסטוריה לא וויתרה על תותחי נ"מ מהנימוקים שהעלת, אין סיבה שישראל תהיה הראשונה.


ולהערותיך = החישוב של 14 מערכות הוא "חישוב על מפית" להראות שלא מדובר בעניין תקציבי אלא בעיה בהבנת המציאות, מתבסס על טווח של 2.5 ק"מ , כאשר יש חפיפה של 0.5 ק"מ בין מערכות, ככל שכטב"מ נשלח לעקוף הגנה אווירית כך הוא נחשף יותר למערכת הגילוי , דורש כטב"מ מתוחכם יותר ולכן יקר יותר והאוייב צריך להכיר את מיקומי מערכות הנ"מ שהן ניידות.
סה"כ מדובר בשיכבה נוספת מתחת לכיפת ברזל. אם האוייב ימנע מלפגוע במרחבים מוגני נ"מ קני , המערכת השיגה את מטרתה

נכון מאוד.
צה"ל ומערכת הביטחון פועלים באופן מטומטם להפליא בנושא. לא שאפשר להתפלא הרבה אחרי השנה הזו.
מצחיק שאלביט וכו' סוגרים עסקאות במילארדים על מערכות נגד מל"טים, אבל בינתיים הסנדלר בבית יחף וחוטף בראש כל יום.

כל הטענות החוזרות כאן כבר שנים על נ"מ קני לא מחזיקות מים בפני המציאות בפועל. אז כן אנחנו לא אוקראינה ולא עירק, אבל כאמור בשום צבא בעולם לא ויתרו על נ"מ קני ואדרבא, גם האמריקאים, גם הרוסים, גם האוקראינים מצאו שהוא חיוני ויעיל מאוד.
איכשהו גם התעשיות הביטחוניות שלנו חושבות שזה חשוב ופיתחו מערכות חדשות כאלו, גם האמריקאים וגם האירופאים. האם כולם מפגרים ולא יודעים לקרוא את השוק או שבכוכבית קטנה רושמים רק לאזור שטוח וריק כמו אוקראינה?
הביקורות כאן פשוט לא נכונות.
- רסיסים וכו' על אזורים מיושבים? קבלו מבזק - הצפון מפונה מתושבים כבר תכף 8 חודשים.
כמו כן ראינו את הגפארד עובד באוקראינה ומגן על ערים. ראינו את הפלנקס עובד בבגדד ועוד ולא בהפעלה אחת אלא עשרות ומאות הפעלות לאורך שנים. האם בכל המקומות האלו מתים אזרחים בהמוניהם מגשם של רסיסים ונפלים? כנראה שלא. אפילו במלחמת העולם השנייה כשמילאו את השמיים בפלאק בוקר וערב.
האם זה שיקול? בוודאי, אך לא שונה בהרבה מהרסיסים של טילי א"א מF16 או כיפת ברזל.

- טווח יעיל מוגבל, ואדיות, גבעות וכו'. אוקיי...אז?
אותו טיעון תקף גם לכיפת ברזל ועוד, להם גם יש טווח מינמלי ולא רק טווח אפקטיבי מקסימלי.
המטרה של נ"מ קני, תמיד הייתה הגנה על מטרות נקודה.
לא צריך לפרוס עשרות מערכות בשורה וחפיפה לאורך הגבול כאילו משחקים כאן TOWER DEFENCE (למרות שזה נחמד אם היה תקציב), אלא בנקודות קריטיות - ערים, מוצבים, סוללות כיפת ברזל, מתקנים חיוניים, מכ"מים, תחנות כוח וכו'.
כמו כל דבר ובפרט בנ"מ, זה לא הפתרון היחיד והטוטאלי, אלא חלק ממערך. עוד שכבה בנוסף לטילים ול"א. אבל שכבה קריטית שלא היו צריכים לוותר עליה מעולם.

אם המ"לט חודר ממזרח/מערב/דרום/צפון...בסדר...התותח יכול גם להסתובב.

הוולקן היא מערכת מיושנת ויקרה בתחמושת. תותחים גדולים יותר של 30-40 מ"מ נותנים טווח משופר, פגזים חכמים וטובים יותר עם יעילות (ובטיחות) גבוהה בהרבה.

כדאי גם להבדיל בין מל"טים גדולים לרחפני נפץ קטנים עם טווח קצר. זה שיש פנצירים שחטפו באוקראינה רחפן מירוץ קטן מטווח קצר...זה לא אותו הדבר כמו מל"ט כבד ששוגר עשרות ק"מ מהגבול. מה גם שלא ידוע כמובן האם המערכת / צוות היו דרוכים, האם היה שיבוש כלשהו וכו'.
אם טנק נחדר למרות השריון / מעיל רוח זה אומר שצריך לזרוק את כל הפלטפורמה?
גם כיפת ברזל ושאר מערכות טילים רוסיות/מערביות חטפו שם. קורה. עדיין גם בתסריט כזה לנ"מ קני עדכני יש סיכוי טוב יותר מהחלופות.
משרד הביטחון/צה"ל היה צריך לעשות רכש חירום מזמן. יש גם מערכות ישראליות לעניין הזה הרי.
לא וולקנים אלא תותחים מודרניים עם פגזים נפיצי אוויר ובק"ש חכם.
גם העלות במצטבר מתגמדת לעומת להעלות מטוסי קרב וטילים על כל רחפן ומל"ט זול וגם לחטוף בלי סוף כמו ברווזים במטווח. המצב כיום להזרכיכם הוא בקושי טפטוף לעומת מה שצפוי במלחמה האמיתית כשירימו מאות ואלפי מל"טים ורחפנים ביום.

ציטוט:

- רסיסים וכו' על אזורים מיושבים? קבלו מבזק - הצפון מפונה מתושבים כבר תכף 8 חודשים.

אני מניח שזה מתייחס אליי. אני לא טענתי שרסס הופך מערכת קנית ללא כדאית, אלא שזה נותן יתרון למערכת קנית אחת על פני אחרת.
מאז ומתמיד טענתי שאי אפשר להתחמק מפתרון קני למערך ההגנ"א לרוק"ק, והעליתי את זה כשיקול עיקרי בהאצת הצטיידות בתותח בינוני לנגמ"שי האיתן החדשים.

בפרט עם ההערה שנראה שלצהל מתנקזים כל גאוני הדור שיודעים יותר טוב מכל העולם.

אם לא מוצאים דרך לאטום את הגבול לאורכו, ואם החיזבאללה יכול להחדיר כטב"מים שהטווח שלהם בתוך ישראל הוא משמעותי (כפי שאכן עשה), אז הגנה על מטרות נקודה הופכת כמעט חסרת משמעות. זה הרי אומר שברגע שהוא רוצה הוא יכול לתקוף כל מטרה אזרחית או צבאית לפחות עד קו טבריה-צפת-כרמיאל-קריות באופן מדוייק וללא כל התרעה. את מה שהוא עשה לישובי קו הגבול הוא יוכל לעשות לישובים שגרים בהם מיליון ישראלים ויותר. הגנת נקודה לא מספיקה.

מה ההגיון הזה?
מטרות נקודה הן תמיד מטרות נקודה. זו הנקודה...זה שאפשר לפגוע בטבריה או קצרין או חיפה עם מל"ט / טילים/רקטות...אפשר. עדיין יותר חשוב לשמור על תחנות כוח, מים, בסיסי חיל אוויר, מכ"מ, סוללות נ"מ וכד'.
מעבר לכך שאם יירטת בנקודה כזו או אחרת, זה חימוש שלא יפגע במקום אחר.

מסכים עם כל מה שכתבת. יש עדיפות להגנה על אתרים אסטרטגיים ואי אפשר לתת עדיפות לכל מקום שהרי אז המצב דה-פקטו הוא שאין עדיפויות בכלל.

ברור שצריך גם הגנה על מטרות נקודה אסטרטגיות. אבל השאלה היסודית היא איך מגינים על הגבול ועל שטחי המדינה. כרגע, נראה שחיזבאללה יכול לחדור את הגבול כרצונו באמצעות כטב"מים מתאבדים. הטווח שלהם הוא גדול מספיק שגם אם תרצה להגן על מטרות נקודה בעלות ערך אסטרטגי תצטרך להגן על עשרות רבות כאלה אם לא מאות. תחנות שאיבה של מקורות עבור המוביל הארצי, צמתי תקשורת מרכזיים, בונקרי תחמושת, מאגרי דלק, תחנות השנאה של חברת החשמל, גשרים ומחלפים, תחנות רכבת... אין סוף לדברים שאפשר להשבית ולפעמים להרוס בעזרת 20 ק"ג של חומר נפץ, כמעט אף אחד מהם לא ממוגן, ולא מעשי להגן עליהם באמצעות נ"מ קני בכל פינה. צריך פתרון שיאפשר להגן על השטח ולא על הנקודות - שיזהה את האיום כשהוא מתקרב וחוצה את הגבול, שיעקוב אחריו ויוכל להשמיד אותו. הנ"מ הקני הוא, מבחינה זו, שכבת הגנה אחרונה על אתרים מאד ספציפיים. טוב שהיא תהיה, אבל אם מגיעים לכך שצריך להפעיל אותה אז המערכת כבר נכשלה.

רוצה פתרון יעיל? תטיס לאורך הגבול כלי טיס, עליהם תתקין מכ"מ ואופטיקה חזקה, וכל פעם שעובר כלי טיס עוין - פשוט תעביר את הנתונים לסוללת הגנ"א סמוכה.
גם לזה ימצאו חיזבאללה פתרון, אם לא נתייחס למירוץ החימוש ברצינות כמו שקרה עד היום.

מבחינת כלי טיס, אלה יצטרכו להיות כטב"מים רק בגלל הרציפות הנדרשת. אבל לא ברור כרגע אם זו יכולת שיש לצה"ל, והאמת לא ברור לי אם זה משהו שהתעשיות המקומיות מציעות, ובטח שלא רמת בשלות.

פתרון "מעשי" הוא בהגדרה לא אידיאלי/מקסימליסטי. פתרון מעשי הוא במגבלות תקציב/כ"א/ טכנולוגיה ומביא לשאלה של היכן נכון להשקיע השקל השולי.

לבעיה של כטב"מים / חימוש משוטט הפתרון שיכבתי:
- כיפת ברזל כפתרון המרכזי
- תותחים 30-35 ממ על רק"מ עם יכולות כאלו ואחרות - מערכות ייעודיות לנ"מ הכוללות לוחמה אלקטרונית ומערכות עם יכולות נ"מ פחות מתוחכמות. אלו מיועדים ל- "סגירת" פרצות בגבול, הגנה עם קו הגבול ועל כוחות מתמרנים.
- דרושה שיכבה נוספת, אחורית שתאפשר קו הגנה על העורף - עיקרה כיפת ברזל אך היכן שאין כיסוי של כיפת ברזל אפשר וצריך ללכת לעולם של תותחי 57 ממ המותקנים היום על מאות ספינות ולהתקינם על משאיות. בטווחים והחימוש המתוחכם שלהם ובהתחשב שהם "סוגרים פינות" לכיפת ברזל , לא צריך רבים מהם. יתכן כי מבחינת עלות תועלת יהיה עדיף ללכת לעולם של "כטב"מ / רחפן מיירט" המשוגר ממיכל במקום לרכוש תותחים , אך נדרש "משהו" שיטפל בכל מה שלא יורט בסמיכות לקו הגבול ואינו בטווחים של סוללת כיפת ברזל.
הוולקן , כהגנת נקודה , רלבנטי לזליגות של רקטות / טילים פחות ל- "מעופפים איטיים" שייורטו בסבירות גבוה מאוד על ידי כיפתברזל/ נ"מ קני / לוחמה אלקטרונית ולכן יש לו מקום במטרות אליהם נורים מספר רב של רקטות / טילים כגון ישובים ובמספר מאוד מצומצם של אתרים אסטרטגיים בהם פגיעה עשויה לגרום לנזק "בלתי נסבל" - בתי זיקוק כדוגמה.

השאלה המעניינת - היכן הלייזר משתלב?

אני לגמרי לא משוכנע שההסתמכות על כיפת ברזל מתאימה בהקשר הזה, גם משום שהזמינות הגבוהה של כטב"מים זולים יחסית מאפשרת להרוות את יכולות ההגנה של הכיפה ולרוקן את מאגרי המיירטים, וגם משום שפרופיל הטיסה שלהם שונה לגמרי מזה שהכיפה מתוכננת אליו ולגמרי לא ברור לי שהיא מסוגלת לזהות ולנטרל כלי עם חתימת מכ"ם נמוכה שטס בגובה לוחך קרקע באיזור הררי שמאפשר טיסה בתוך גאיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ninesouls חתימת מכ"ם נמוכה שטס בגובה לוחך קרקע באיזור הררי שמאפשר טיסה בתוך גאיות.

ובזה שמת את האצבע על עיקר הבעיה. מערכות הנ"ם הקיימות לא בנויות להתמודד עם סוג זה של איום. קיים צורך דחוף במערכת איכון שתצליח להתגבר על כך, ומערכת מסוג אחר - זולה, זריזה, וחסינת הרוויה - לניטרולם. אחד מהכיוונים הבם מתנהל פיתוח בעולם הוא HPM .
(High Power Microwave) זו מערכת שתוכל (אולי) גם לשמש לאיכון ובקרת אש, וגם, בהפעלה עצמתית, לניטרול הרחפנים/מל"טים.

https://www.mako.co.il/news-militar...d924af81026.htm

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

וגם ניר דבורי לא מדייק , הוא מתאר רכש של וולקן ולא של המערכת שמבוססת על וולקן אבל גם על הרבה רכיבים אחרים.

איזו הדגמה מצויינת!
מה שמותר לאמריקאים יהיה אסור על הישראלים-
מערכת שיורה צרורות של פגזים לטווח קצר בזווית הגבהה נאה (ומשתנה בזמן הירי!),
המערכת כמובן תירה לכיוון בתי עזה, כי הרי מבין המבנים ישוגרו החימושים שהמערכת אמורה ליירט...
ורסיסי הפגזים שמתפוצצים בטווח המטרה (או בקצה הטווח המוגדר להם) יפלו... ובכן, הם יפלו בפיזור סטטיסטי על מי שיימצא שם במרחב בזמן.
מישהו בוודאי צוחק בקברו, ומישהו אחר מתהפך בו.

ואגב- עם התקדמות מערכות האיכון וההנחיה- אולי ניתן לייצר צימוד יותר מדוייק (וחסכוני?) בין תותח למערכת כינון?

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

במטרות שזזות מהר יש טריידאופים בבחירה של התותח.
פגזיםבקוטר גדול יותר יוכלו לרסס בצורה יעילה יותר שטח.
תותחים מהירי ירי ופגזים מהירי תנועה יותר יעילים במטרות קרובות שזוזת מהר וכמובן תותח קל יותר.
תותח רב קני מסוגל למשכי ירי גבוהים יותר.
קנים כבדים יותר מתחממים פחות ומתפזרים פחות.
כנל למערכות רב קניות שכל קנה יורה פחות פגזים.

חיל הים האמריקאי פשוט מציב מערכת הגנה שיש לו מאות ממנה מותקנות , זו בכלל לא עניין מבחינתו.
אם חיל הים הישראלי היה אחראי על הגנה אוורית לטווח קצר, היה עושה אותו דבר - יש לו את המערכות, הידע, הנסיון.
הבעיה מתחילה ונגמרת בחיל האוויר הישראלי האחראי על הנ"מ - אין מערכות אין ידע והאחריות להגן בפני מצנחי רחיפה פשוט הופקרה ולאף אחד לא ממש הזיז שכטב"מים של חיזבאללה טסים מעל הגליל באופן חופשי או אשקלון חוטפת פגיעות ישירות מזליגות שכיפת ברזל לא יירטה.

כשוועדת החקירה תקום, יהיה מעניין לקרוא את הממצאים מדוע אין נ"מ קני למדינת ישראל. אפשר לחסוך את הוועדה כי הממצאים ידועים - פשוט קונספציה המבוססת על אינטרסים לא רלבנטיים, מסמכי חקר ביצועים / כלכלה לא נכונים (ראה דוח המבקר על בחירת תותח חדש לישראל) וחוסר הבנה של המציאות. אותה קונספציה שמנעה שנים פיתוח רק"ם גלגלי או נגמ"ש לחימה שהמתאר הריאלי היחידי הוא לחימה אורבנית / לבנון . בצה"ל מבינים יותר טוב מכל העולם ב- "צרכים המיוחדים"של ישראל, עד שנעשה ברור שלא.



אני מקווה שמבצעים הבחנה בין שתי מטרות:
הגנת נקודה מכל האיומים - לזה המערכת מבוססת וולקן מיועדת - אתרים אסטרטגיים , ישובים הנתקפים בתלול מסלול רב מטווח קצר.
נ"מ- לאיום בצפון של נ"ט ארוך טווח וכטב"מים עדיף לעבור ל 30-40 ממ בעל טווח גדול יותר ובעתיד להתבסס על תחמושת מונחית, להתקין על רק"מ שיקח חלק בהגנה/תמרון.

אכן היתה פה הזנחה ארוכת שנים, אבל מקורה בהנחות שגויות על טיב האיום.
נגד מטוסים ומסוקים- אכן היה הגיון בסגירת המערך.
אבל מה? הופתענו במרוץ חימוש שבו יש לאויב יתרון ברחפנים זעירים חמושים, מל"טים מתאבדים וירי נ"ט ארוך טווח אל מטרות אסטרטגיות.
אינני מאמין שוולקן בתצורתו הישנה מסוגל בכלל מבחינת בק"ח לפגוע בכטב"מים ובוודאי שלא ברחפנים שמסוגלים להטיל עליו חימוש ולהוציאו מכלל פעולה.
זהו מרוץ חימוש ויש צורך בפיתוח חדש ומואץ- בין אם ליזר, ירי תחמושת קנית עם רסיסים- ובכל מקרה מערכת בק"ח רגישה ומתקדמת הכוללת מכ"מ ואופטיקה ומסוגלת לזהות איומים כה קטנים ולטפל בהם גם כשהם תוקפים בכמויות.

תעלים יפה מאוד את הממצאים שלא מסתדרים עם הנרטיב והקונספציה הצבאית. כמה ראשים יעופו כמנהגו של עולם, אבל הקיבעון, חוסר המעוף וחוסר היוזמה של המערכת - כמערכת - ימשיכו לנצח נצחים.
היה לשכבת הפיקוד הגבוהה אצלנו המוווון זמן, כולל שנתיים ומעלה של הדגמה בלייב של עשרות, מאות ואלפי תקיפות מבוססות כטב"מים אירנים/טורקים/רוסים בזירת אוקראינה. לעזעזל, כל ארחי פרחי חשוף לזה בערוצי טלגרם רלוונטיים, כל יום.
אבל הם? ישנו עם האצבע אתם יודעים איפה, וככה יצא שטנקים עברו הסבות חפוזות של התקנת גגונים על ידי מתנדבים, בעוד "המומחים" מסבירים לכולם כמה שזה לא רלוונטי.
אגב, האם אלה אותם מומחים שייצרו את מעיל רוח? מערכת שעל הנייר מספקת אחלה פתרון אבל בפועל, נו, אני אשתוק.

---------------------
מיצו
---------------------

יסלחו לי כל המומחים שמזדעקים על כך שצה"ל לא היה צריך לסגור את מערכי וולקן וסטינגר, אבל למיטב זכרוני הוולקן היה מערכת שלא ממש הצליחה בתפקידה המקורי. לא יודע אם זה בגלל מקצועיות מחורבנת של הצוותים או שהמערכת פשוט היתה גרועה. ככה או ככה היא נסגרה כי האיומים הרלוונטיים לאותה תקופה לא הצדיקו להמשיך ולהנשים את הפגר הזה. האם סגירת מערך הסטינגר היתה נכונה? לדעתי לא אבל זה מה יש.

כרגע צריך לחתוך מהברברת המיותרת ולהתרכז בלהכניס לשימוש מערכות יירוט כמה שיותר מהר. כמו שיודעים לתקצב בחירום רכש של מיירטים וכל אמלח אחר גם כאן צריך להיכנס לפרוייקט בחירום, להזיז את כל הלשעברים השמנמנים שתפסו כסא בתעשיות הבטחוניות, ולהחליט אם הולכים על פיתוח זריז מקומי או שרוכשים מהאמריקאים את המערכת שהם מפעילים בעזה.

לא מקצועיות.
מערכות ישנות מכמים ישנים בק"ש ישן תותחים ישנים.
כמו כל מערכת שמזניחים ולא מעדכנים.
נ"מ תמיד היה בן חורג לחיה"א.

יש הגיון בלהעביר לזרוע היבשה האחריות לנ"מ קני ויירוט "מעופפים" נמוכים . זו מערכת יבשתית , מבוזרת , מחוברת להגנת גבולות ותמרון , פיקוד העורף , מכמ"מים לטווח קצר שתקבל הרבה יותר תשומת לב מזרוע היבשה מאשר בחיל האוויר

אני לא חשוב שנכון שיהיה בן חורג לפה ולפה.
מערכות מקומיות מאוד צריכות להיות תחת יבשה.
מערכות לטווח וגובה יותר גדול תחת נ"מ בשיתוף רב זרועי ורכש והצטיידות מחוץ לחיל האוויר.

צריך להפריד בין הפלטפורמה המתניידת הכוללת הנגמ"ש (במקרה זה M113 מיושן ופגיע) לבין התותח + הצריח הממונע שעליו הוא מותקן בטן התחמושת וכל המערכות התומכות שלו.
מי אמר שהתותח (יהיה אשר יהיה, 20 או 30 מ"מ, כן מבוסס גאטלינג או לא מבוסס, כן 6 קנים או רק 3, לא רלוונטי) חייב להיות משודך לפלטפורמה ניידת מיושנת ממלחמת ווייטנאם?
שנית - מרגע ששידכת את האלמנט היורה אל אלמנט נייד מספיק ממוגן - אתה יכול להתחיל להשתמש בו גם למטרות נוספות כמו תמיכה בכוחות חי"ר (כפי שעשו בשל"ג) וגם טיהור/פגיעה/פיצוץ/ניטרול בתים שמהווים סכנה, ועוד. השמיים במקרה זה הם לא הגבול. תכוון לאן שבא לך ותסחט את ההדק.
ברור שכזו פלטפורמה לא תהיה מוכנה מחר בבוקר. אבל בהתחשב בקוצר הראייה של המערכות הצבאיות אצלנו - כולם עסוקים בלספר לנו כמה זה לא אפקטיבי, בעוד שאני בטוח שכל מג"ד חי"ר היה ממש ממש שמח אם היו לו שני אלמנטים כאלה בכוח שלו.

---------------------
מיצו
---------------------

אני חושב ורשמתי את זה בכמה מקומות שהבעיה שלא השקיעו לא במכם ולא בבקש של המערכת ולא בחיבוריות למערכות אחרות ולא בטוח שגם בתחזוקה של הקנים שגם להם יש שחיקה. בתור פלטפורמה היא בשימוש במטוסי קרב עד היום.
התותח הוא לא הבעיה הפלטפורמה שהוא מורכב עליה לא הבעיה הבעיה היא בראש.
ד"א עכשיו באוקראינה התחילו להפיל מזלטים עם רחפנים ומסוקים איתם כך שזה גם כיוון

https://www.globes.co.il/news/artic...?did=1001479801

בכתבה הנ"ל מהיום על חשיפה של רפאל על טיל חדש, יש גם פרטים על מערכת הספיידר (שכבר ידועים), ואני תוהה:
או שבניגוד לכתוב, הספיידר אינו מסוגל לטפל בכתב"מים (אולי רק לא לסוג שהחיזבאלה משגר אלינו),
או שהוא כן מסוגל, אבל מסיבה לא ברורה צה"ל אפילו לא מציב סוללה אחת לנסיון, למרות שבינואר האחרון השלימה רפאל בשיתוף מפא"ת ניסוי מוצלח במערכת ספיידר בתצורת ה- All in One.

מה הסיבה באמת?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי avifresh בכתבה הנ"ל מהיום על חשיפה של רפאל על טיל חדש, יש גם פרטים על מערכת הספיידר (שכבר ידועים), ואני תוהה: או שבניגוד לכתוב, הספיידר אינו מסוגל לטפל בכתב"מים (אולי רק לא לסוג שהחיזבאלה משגר אלינו), או שהוא כן מסוגל, אבל מסיבה לא ברורה צה"ל אפילו לא מציב סוללה אחת לנסיון, למרות שבינואר האחרון השלימה רפאל בשיתוף מפא"ת ניסוי מוצלח במערכת ספיידר בתצורת ה- All in One. מה הסיבה באמת?

מניח שכלכלית, נוכח מעטפת דומה. יש העדפה לסוללות "טמיר".

לגבי המיירט החדש - נראה כאבולוציה\בלוק חדש, למיירט מונחה מכ"מ הקיים.
אגב, הסנפירים הקטנים גם יתאימו יותר לגרסת א"א.

בהסבר הכי מפושט וקצר:
כיפת ברזל היא מוצר מותאם לישראל. ספיידר הוא מוצר מותאם לייצוא.

אין שום סיבה לישראל לרכוש ספיידר. רכש פרקטי של ספיידר נקרא שדרוג כיפת ברזל.

במיוחד לוחמי יחידות צנחנים וקומנדו שאמורים לפעול בצורה מנותקת יחסית בתמרון משאר הכוחות, איזו הגנה יכולה להיות להם חוץ ממעטפת אווירית צמודה? למה אף אחד לא שואל את עצמו האם יש מקום לבדוק רכש או פיתוח של טילי כתף נגד מטוסים או ספציפית כטב"מים?

אמנם האופציות מאוד מצומצמות ורובן מיושנות, אך הן קיימות, כמו ה-piorun הפולני:

https://en.wikipedia.org/wiki/Piorun_(missile)

אני חושב שיש צורך בהקמת מחדש של פלוגה סטייל ינמ"מ שתתן מענה כזה ליחידות אוגדה 98.

אתה מניח שמדובר בחי"ר לא ממוכן, או שיש גישה לכלי רכב קלים?

סטייל צוותי עורב/אוה"ד, הכל על הגב.

https://www.globes.co.il/news/artic...?did=1001480314

הכתב עושה קצת סלט בין "וולקן" (M61A1), "חובט" (M163, וולקן על גבי M113) ו"מחבט" (חובט משופר עם תוספת פוד טילי סטינגר) ו"פלנקס".

עם זאת, הוא מציין נתון מעניין, מאז תחילת המלחמה חזבאללה שיגר 2,500 כטב"מים לעבר ישראל! מאיפה יש לחזבאללה כל כך הרבה כטב"מים? טוב, זה ברור שהתשובה היא שהוא קיבל את רובם מאיראן, אבל אלפי כטב"מים בידיים של ארגון טרור זה נשמע כמות עצומה. לרוב המדינות אין כמות כזו של כטב"מים. צה"ל צריך לחשוב על פתרון לכך מעבר לרק לחכות שהם יגיעו לגבול ואז לנסות ליירט אותם עם כיפת ברזל או אמצעים אחרים.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

השאלה היא לא הוולקן אלה המכ"מ/מערכת החוזי שיוכל לזהות את הכתב"ם , מי יתפעל את הוולקן ? איך מתאמים עם כלים אחרים שנמצאים באזור (כלים שלנו) ועוד.
והשאלה לגבי הוולקן מאייפה בדיוק יביאו.
אולי עוד נשארו במחכסנים מערכות הפלנקס שפורקו מחלק מהסטילים ? בכל מקרה חלק מזה כנראה כבר למלחמה הבאה .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 https://www.globes.co.il/news/artic...?did=1001480314 הכתב עושה קצת סלט בין "וולקן" (M61A1), "חובט" (M163, וולקן על גבי M113) ו"מחבט" (חובט משופר עם תוספת פוד טילי סטינגר) ו"פלנקס". עם זאת, הוא מציין נתון מעניין, מאז תחילת המלחמה חזבאללה שיגר 2,500 כטב"מים לעבר ישראל! מאיפה יש לחזבאללה כל כך הרבה כטב"מים? טוב, זה ברור שהתשובה היא שהוא קיבל את רובם מאיראן, אבל אלפי כטב"מים בידיים של ארגון טרור זה נשמע כמות עצומה. לרוב המדינות אין כמות כזו של כטב"מים. צה"ל צריך לחשוב על פתרון לכך מעבר לרק לחכות שהם יגיעו לגבול ואז לנסות ליירט אותם עם כיפת ברזל או אמצעים אחרים.

ניסו במסגרת המב"מ לתקוף שיירות מסוריה ומחסני נשק ולמנוע הגעת "נשק שובר שוויון" - אולי עצרו משלוחים פה ושם אבל בוודאי לא מנעו ברמה מספקת (שזה די צפוי, לכן מפתיע שאנחנו מופתעים)

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

נוסיף לכך שמשלוחי נשק תמיד היו רק חלק מהמאמץ האיראני לבנות את הכוח של חיזבאללה. מאמץ מקביל הוא ייצור עצמי, וטבעי שהנתח של מאמץ זה יגדל עם הזמן.
מהעברת טילים ומערכות שלמות זה הפך להברחת רכיבים, והרכבה על אדמת לבנון. גם זה לא שהברחות דרך אירופה ואסיה זה דבר קשה במיוחד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 עם זאת, הוא מציין נתון מעניין, מאז תחילת המלחמה חזבאללה שיגר 2,500 כטב"מים לעבר ישראל! מאיפה יש לחזבאללה כל כך הרבה כטב"מים?

מניח שהמספר הזה מבוסס על
1. התראות, שלא בהכרח שוות לחדירת כטב"מ עוין
2. ספירה (בעיקר) של רחפנים
ובהקשר הזה, לא בהכרח 2,500 פריטים, היות והרבה מהם דו כיוונים, אלא 2,500 חדירות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

מאז אוקטובר חיזבאללה מבצע כ-10 תקיפות ביום בממוצע. כלומר, משהו כמו אלפיים תקיפות. חלק משמעותי מהתקיפות זה בעזרת כתב"מים. אז מספר של 2500 נשמע לא כזה מנותק מציאות.

There's more things told than are true, and more things true than are told

כאמור, הכל עניין של הגדרות. האם כטב"מ זה רק הכלים הגדולים יחסית (שאהדים, אבאילים וכד'), או גם טיסנים ורחפנים?
האם תקיפה זה בהכרח אירוע שמסתיים במשהו קינטי או כל חצייה של הגב"ל/אקט של איסוף מודיעין נחשב תקיפה?
כשהולכים על ההגדרה הרחבה ביותר בסוג הכלים אז המספר אכן סביר ואם גם במהי תקיפה אז המספר אפילו שמרני מאוד.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

במפעל שהאיראנים הקימו עבור הרוסים ליצור כטבמים מסוג שאהד קצב הייצור הוא אלף בחודש.
הנחה סבירה היא שהאיראנים גם יודעים לייצר בעצמם בכמויות.

תקיפות בטווח של כמה קילומטרים ניתן לעשות עם רחפנים סינים זולים ופשוטים, אותם ניתן לקנות באלפים או עשרות אלפים וזה אפילו לא יקר (לחלקם עושים הסבות מסוגים שונים).
במלחמת רוסיה-אוקראינה יש (לפחות) מאות תקיפות כאלה כל יום. יש המון סרטים מלאים בטלגרם וקצת ביוטיוב (שם יש בעיה להראות את התוצאות).

צריך לחשוב גם על כלכלת הפלות.
להפיל מטוס של מיליונים עם טיל של 100K זה דבר אחד.
להפיל רחפן של 1K עם 100K זו חוכמה קטנה

אולי הוולקן הזקן נגרט וכבר לא מתאים, אבל מה לגבי השילקה?





מתוך
https://www.iai.co.il/p/schilka

לעניות דעתי זו תוכנית השבחה עבור לקוחות שכבר מחזיקים שילקה במלאי.
רכש משמעותי של ציוד רוסי (חלפים, תחמושת) ואז השבחתו בתע"א- זה לא דבר שלדעתי הולך לקרות.

זה פתרון ללקוחות ממדינות המזרח, וברוח דומה ל-Sky Capture

https://www.iai.co.il/p/sky-capture

זו מערכת רב חיישנית שמקושרת למערכות קינטיות שהיא מזינה להם פתרונות ירי.
בסרטון המקושר רואים הכוונת סוללת תותחי 40ממ.
אם אני לא טועה הזכרתי את המערכת פה לא מזמן.
בכל מקרה, יש לתעשיות בארץ מגוון רחב של פתרונות חישה שונים, ניהול מידע, וירי. רק צריך לבחור, לרכוש, להתאמן, ולהפעיל.

יש פתרונות שכבר מיושמים בהצלחה בשטח באוקראינה, חלקם פסיביים וזולים- במיוחד בנושא הגילוי המוקדם,
מה שהופך אותם לפחות חשופים לתקיפה.

עכשיו שתמרון בלבנון שוב בכותרות, אני מעלה שוב את הטענה שחיזבאללה עלולים להשתמש ברקטות כבדות גם כנגד תמרון.

רקטות כגון הבורקאן, במשגרים מוטמנים בגובה האדמה מתחת לצמחייה, מכוונות על כבישים בטווח קילומטרים בודדים. אולי אפילו משוגרים בפקודה מרחוק.

כיפת ברזל מתקשה ליירט אותן כאשר הן נופלות על מוצבים, וגם החטאה או יירוט בשלבים מאוחרים של המעוף יכולים להיות קטלניים.
נדרש פתרון מתמרן (ולכן עומד בדרישות מיגון מודרניות), שבא בנוסף לכיפת ברזל מתמרנת והלייזר.

לפי YNET תותחי וולקאן נפרשו בגליל:

ציטוט:

בנוסף הועלו מהאוב גם תותחי הוולקאן העתיקים, לאחר שגדודי נ"מ אלו נסגרו לפני שנים. התותחים הללו נפרשו בגליל בעיקר כניסיון להתמודד עם כטב"מי הנפץ, שטסים בגובה נמוך ולאט ומטווחים ולטווחים קצרים וקרובים של קילומטרים בודדים, באופן שקשה לגלותם - קל וחומר ליירטם. כטב"מים אלו משוגרים מתוך ואדיות נסתרים וטסים בכוונה בנתיבים שנבחרו בקפידה כדי לחמוק מהגילוי הצה"לי. כל תותח וולקאן שכזה רלוונטי יותר להגנה על אתר ספציפי, ולכן בצה"ל לא שמים את יהבם עליו.

https://www.ynet.co.il/news/article/hybcay4sa



עוד כמה פרטים מעניינים מהכתבה:

ציטוט:

לפי נתוני מערך ההגנה האווירית, מספר השיגורים מלבנון מ-7 באוקטובר נמוך ממספרם של אלו שנורו מרצועת עזה: בסך הכול כ-19 אלף שיגורים שונים לעבר ישראל, חלקם בזירה הצפונית והיתר מסוריה, מעיראק, מאיראן ומתימן, וכמובן מהרצועה. כ-150 מאלפי כטב"מי הנפץ ששוגרו לישראל מכל הזירות יורטו על ידי מערך ההגנה האווירית, ובעיקר באמצעות כיפת ברזל.

ציטוט:

במהלך החודש האחרון נפתח גדוד חדש במערך, גדוד 139. הגדוד יפעיל את מערכת הנשק "כיפת ברזל". הקמת הגדוד תאפשר הרחבה של היערכות הסוללות ומעטפת הגנה רחבה.

וכן יירוט של טיל קרקע אוויר על ידי חץ, זה אירוע מעניין כיוון שטיל כזה צריך להיות גדול על מנת להיות מיורט על ידי חץ.

זה מרשים מאוד שהוציאו את החובט/מחבט מהנפטלין. בטח מאיישים אותו אנשי מילואים.
האם יש למישהו תמונות מהפריסה הנוכחית?

רפאל מציגים, על פלטפורמת סטורמר של פלסן, פתרונות הגנת כוח (יעיל גם כהגנה נקודתית) על שלל מרכיביהם:



לצפייה במקור באתר Vimeo, לחצו כאן.

מכ"מים לגילוי כלי טיס.
אופטיקה לזיהוי.
תותח קל 30ממ, סביר שעם רסיק אוויר.
מיירטים קלים שלא נוקבים בשמם, סביר שרחפני יירוט.
שבש לא כיווני שגם מזהה כלי טיס.
לייזר.
ספייק - כי רפאל אוהבים לדחוף אותם לכל דבר וכאן בתור מקור אש כנגד המשגר. טילי נ"ט נמצאים בשימוש גם נגד מסק"רים וכטב"מים.
מערכת ניהול מידע Drone Dome.

נראה שמוצגת כאן מערכת מלאה לטיפול ברחפנים וכתב"מים מתאבדים קטנים - מה הסיבה שמערכת הבטחון לא רוכשת אותה?

סביר להניח שהסיבה הרגילה: עכשיו מלחמה וזה נושא הכי חם אז נותנים לתעשיות יד חופשית ותקציבי ענק לתכנן ולייצר פלטפורמות חדשות מאפס במקום לרכוש כלים מוכנים מהמדף. השאלה תוך כמה זמן הכלים האלה יגיעו לשטח, וכמה נפגעים ונזק נסבול בפרק הזמן הזה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לפני שאתה מכניס משהו לשימוש צריך ליצור לזה לא מעט "מעטפת". בשגרה זה משהו שלוקח שנים. אפשר לזרז דברים במלחמה, אבל עד גבול מסוים. וכמובן שלא ידוע כרגע מתי באמת נתנו ספרינט על עניין ההגנ"א. יכול להיות שמיד אחרי 7/10, ויכול להיות שעברו מספר חודשים מאז. בכל מקרה מדווח בתקשורת שאכן יש מעין ספרינט כזה, עם תקציבים שמחולקים לתעשיות. למזלנו כבר לפני המלחמה היו לא מעט פתרונות, מה שמקצר תהליכים.

לקט מעניין (לדעתי בכל אופן) של שימוש בכמה אמצעים.
זכור לי שחלק מהאמצעים כבר נדונו כאן בפורום בעבר כמו רובי-ציד.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

הפתרון הזה (?)
עלות מיירט לעומת "טמיר" שנמצא כרגע לא יעיל
ומול טווח כסוי של תותחי "טייפון" של רפאל המוצעים כיום.


לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

מהסרטון:
מה עושים כשהרדאר (אם יש זמין בכלל) לא מגלה רחפנים/מלט"ים בזמן?
לוקחים 8000 סמארטפונים ומיקרופונים ומפזרים ברחבי הגבול על עמודים. כ500 דולר לעמדה כזו.
ההאזנה מאפשרת לגלות ולהשיג נתוני כיוון ומהירות.
את זה משתפים עם כ200 יחידות נ"מ (תותחים).
מאמנים חייל במשך 6 שעות בלבד ביירוט ותפעול. מכווינים אותו לאזור הגילוי עם טאבלט.
באחד הגלים עם 84 מלט"ים רוסים (או איראנים), גילו את כל ה84 ויירטו 80. עם תותחים ומיקרופונים.
אנא חשבו ילדים, כמה היה עולה יירוט כזה בישראל עם מטוסי קרב, טילי אוויר אוויר, כיפת ברזל, מערך מכמ"ים ובלונים תצפית ומכ"ם.
(8 נק')


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מודל 1916

לא נראה שבעולם ובטח בצה"ל עוד מפנימים את השינוי הזה והמשמעויות שלו, הגם שהרחפנים הללו מתפוצצים לנו מעל הראש ומסוריה ואוקריאנה יש כבר עשור של סרטונים מידי יום.
ניסיונות חיסול של פוליטיקאים ועבריינים - כבר היו עם רחפנים.
כל האמצעי שיבוש למינהם - עד כה לא יעילים מספיק באוקריאנה- הן של רוסיה והם של המערב (וגם פה בצפון).
כמו שיודעים להרים נגדנו כמה רקטות מצינורות, לא כזה קשה לדמיין תסריט של נחיל רחפנים....זה זול, זה דורש הכשרה מינמלית, זה קומפקטי, הטווח רחוק והמפעיל יכול לשבת לו באיזה חור באדמה רחוק מהמשגר. כל טנדר יכול לשגר עשרות ולפגוע שיירות שיריון, חיילים, אזרחים, תשתיות, אחמ"ים ופיגועים.

העתק-הדבק לא יעבוד בארץ. הטווחים קטנים והכוחות צפופים בהרבה. מקלען 0.5" שייקבל התראה על חדירת רחפן חיזבאללה עלול להפיל רחפן או כלי מאויש שלנו; או פשוט לפגוע בשטח כינוס שלנו שנמצא מעבר לגיבעה.

אבל כן, אפשר להקים במהירות מערך זול של תותחי נ"מ 20-76 מ"מ, עם מכ"מי חיפוש ובקרת אש אלקטרואופטית (שתבדיל בין אויב לעמית).

סליחה אבל זה בולשיט.
את הטיעונים האלו שמענו כבר מצה"ל ושאר קברניטים תכף שנה שלמה עם נפילות כל יום.
זה שבאוקראינה יש מרחבים פתוחים גדולים זה גם יתרון וגם חסרון.
עדיין בפרקטיקה...זה שלא שלתותחן נ"מ כלשהו באוקראינה יש שעתיים להתכוננן ו10 ק"מ לטווח.
גם לו וגם לכלי שישב בגולן, מירון או ראש הנקרה יש כמה דקות/שניות להגיב...בדיוק כמו שיש לכיפת ברזל או למסוק/מטוס שנקראים ליירט. גם היירוט שלהם מייצר הרבה רסיסים ונזק פוטנציאלי ויכול לפגוע בכוחות.

להוריד כלי מאויש שלנו? בחייך. צריך להיות מוכשר במיוחד - גם מטומטם מצד אחד וגם צלף מדהים להוריד איזה F15/F16/F35/אפאצ'י/הרון.
האיום הוא אבאיל סטייל שעושים רונדלים חופשי חודשי מעל ישובים ובסיסים בצפון. אם לאזרח מצוי בסטרס יש מספיק זמן לצלם וידאו ולייבים עם זום, אז יש גם מספיק זמן ליירט עם תותחים בכינון ישיר.
אם כבר זה בדיוק הפוך - דווקא במקום מאתגר טופוגרפית - יש חיסרון מובהק לטילים ומטוסים (מעבר לעלות האסטרונומית) ויתרון מובהק לנ"מ קני טקטי בנקודות מפתח.
השאלה רק כמה עוד נשלם בחיים, רכוש, טבע...עד שהשחצנות והגאווה תתקפל וינסו פתרונות זולים ומוכחים מהעולם (ושגם התעשיות שלנו מוכרות).

שרידי אחד הכטב"מים שפגעו אתמול באזור קיבוץ כברי, בעל מנוע חשמלי, כלומר חתימה אקוסטית ותרמית מופחתות.