הרבה רובים, בעיקר רובים בריחיים או רובי צלפים הם בעלי מחסנית פמינית (הכדורים מוזנים אל תוך תא ברובה, ואחרי כל ירי יש לבצע דריכה ידנית שגורפת כדור מהתא אל בית הבליעה).

איך ההתקן הזה פועל? במה הוא עדיף על מחסנית חיצונית ומדוע משתמשים בו ולא במחסנית חיצונית?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

בצורה הכי נפוצה ברובים מודרניים -בדיוק כמו המחסנית החיצונית. יש בו לוחיות, שבינהם נעה לוחית הזנה (כבר שכחתי איך קורים לחלקים האלה רשמית) הנדחפת ע"י קפיץ. על לוחית הזנה נמצאים כדורים, מסודרים ב-2 שורות (ממש כמו במחסנית M16, לדוגמא, רק שיש פחות כדורים). מוצא המחסנית צר יותר, ורק כדור אחד עובר בו בכל פעם. עכשיו מחסניות כאלה נשארו רק ברובי ציד ורובי צלפים, אז הם נטענים בצורה ידנית, כדור-כדור. כאשר רובי בריח היו רובי שירות סטנדרטיים בצבאות עולם, הם נטענו ע"י פסי כדורים - כמה כדורים (בד"כ 5) היו מחוברים ע"י פס מתכת עם צדדים מעוקמים פנימה, שהחזיקו את הכדורים בחריץ שבתחתית התרמיל, וקפיץ שטוח שמנע מהכדורים להחליק בחופשיות מהפס. לטעינה, בריח נפתח, פס היה מוכנס לחריץ מעל הבריח, החייל היה לוחץ על הכדור העליון ומכניס את כולם למחסנית בבת אחת. אחרי זה הו הי זורק פס ריק וסוגר בריח - ונשק היה מוכן לירי. ברובים מאוחרים יותר פס היה נזרק אוטומטי בסגירת הבריח.
היתה גם טעינה בחפיסות - כדורים מאוחדים ע"י עטיפת מתכת הוכנסו למחסנית בחפיסה אחת, לוחית הזנה היתה צרה יותר ונעה בתוך החפיסה. שיטת טעינה זאת היתה מהירה יותר, אבל בזבוז המתכת על החפיסות היה רב, ואי אפשר היה גם להטעין מחסנית חצי-מלאה או להכניס כדורים ללא חפיסה. לכן שיטה זאת היתה פחות נפוצה. נשק אחרון שהיתה לו שיטת טעינה כזאת היה רובה גראנד M1 אמריקאי (לא לבלבל עם הקראבין!).
יתרונות המחסנית הפנימית:
1)נשק איתה יותר קומפקטי ויותר קל כשהוא טעון.
2)במקום לזרוק מחסנית ריקה (כמו שקורא הרבה פעמים בקרב) נזרק רק פס טעינה - חיסכון.
3)משקל פס ל-5 כדורים נמוך בהרבה ממשקל המחסנית ל-5 כדורים.
4)לפעמים נדרש להכניס כדור מסוג אחר תוך כדי ירי (זה חשוב יותר לרובי צלפים) - מחסנית פנימית מאפשרת לעשות את זה ביתר קלות.

רובי צלפים הם לרוב בריחיים מסיבה פשוטה - ביצוע הדריכה והנקירה מופרדים לשני מהלכים שונים, כך שבעת הירי החלק היחיד שזז בתוך הנשק הוא ההדק ומערכת הנקירה. התוצאה היא תזוזה מינימלית של הכלי ולפיכך הגברת דיוק הירי (בעיקרון רובי הצלפים החצי-אוטומטיים נקראים לרוב נשק קלעים, למעט PSG1 הגרמני שמופעל ע"י מערכת גזים שונה). מבנה המחסנית זהה למחסנית חיצונית (שלמעשה מבוססת על החסנית הפנימית), והוא אמין יותר כיוון שמחסנית חיצונית צוברת בלאי (נפילות, חבטות וכו').

המחסנית הפנימית (שחלה) קיימת בסוג זה של רובים מאז ומעולם, ורק בשנות ה-70 הופיעו רובים בריחיים נטעני-מחסנית ראשונים (פרקר-הייל M85 הבריטי). כיום סידור זה נהיה נפוץ יותר, והוא קיים בסדרת AW, בSV98 הרוסי, בדגם החדש של M24 ועוד.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אחד מהם הוא השטייר.
מחסניות של 5 קליעים החוסכות את הטעינה המסורבלת.

כמעט שבכל הנשקים רק מערכת הנקירה זזה לפני הירי.

יהיה טוב!

אז SR35 בעצם רובה קלעים?

כמו שאמרת לגבי תנועת הרכיבים בעת הירי, גם ישנה העובדה שרובה בריח אינו לוקח כלל מהגזים של הכדור בעת הירי (שלא כמו נשק חצי אוטומטי ואוטומטי), מה שמגביר טווח ודיוק.
"...don't run, you will die tired"

כלי ירייה בעלי מנגנון נעילה בריחי מוזנים משני סוגים עיקריים של "מחסני" כדורים - הזנת שחלה והזנת מחסנית. לחילופין הזנה ידנית על ידי פתיחת הבריח(או ברובה צייד / אוויר, "שבירת" הקנה.

הזנת מחסנית עשוייה להסב בעיות הזנה כתוצאה משינוי מיקום הכדור, תקלות מחסנית הנובעות מבלאי ועוד. ישנן מחסניות בהן סידור הכדורים הינו דו טורי, אך יציאת הכדור התורן תהא יציאה בודדת בשל עיצוב שפתי המחסנית. ראה לדוגמה מחסנית אקדח HK דגם P7.

ברובים בריחיים, המשמשים כיום כמעט בעיקר לירי מדוייק (והמטרה איננה משנה כרגע, האם לצליפה צבאית או ירי אזרחי למטרות הנאה / קליעה למטרה ואו צייד) מקובלת מחסנית חד טורית או דו טורית בעלת מפתח שפתיים כמו במחסנית ה HK P7.





סיבות -

ביצוע הזנה מדוייקת של הכדור התורן אל בית הבליעה עם מינימום חבלות וחבטות בכדור על מנת שלא לפגוע באיכות התרמיל והקליע. (שינויים בתרמיל / קליע גוררים פגיעה בנפ"מ) ברובים אלו היורה אינו נדרש לירי מהיר כמו ברובה אישי לצורך הסתערות / לחימה, ולכן ניתן להסתפק בכמות כדורים קטנה יותר במחסנית.

סוג חיבור הקנה אל גוף הרובה והמעצה (מעצה = המתקון בו "שוכן" הקנה / רובה, כמו לדוגמא מתפסים של M16 , גוף העץ של הקרבין וכו') ברובי צלפים הקנה נקרא "קנה צף" ובעצם אין מגע בין הקנה למעצה על מנת שלא לפגוע בדיוק. לכן, הזנת הכדור התורן אל בית הבליעה נעשית בצורה מדוייקת יותר ועדינה יותר, ללא קפיץ מחזיר אלא טעינה ידנית (דחיפה וסגירה עדינה של הבריח)

סוג הנעילה של מנגנון הירי ברובה - מנגנון בריחי תמיד יתרום להעלאת הדיוק מול מנגנון חצי אוטומטי. במנגנון בריחי ניתן להזין ידנית כל כדור או להשתמש (ברובים שנבנו לכך) בהזנת שחלה אליה מזינים מספר כדורים מראש, כאשר עם פתיחת הבריח מתבצעת חליצה של התרמיל הריק ובסגירתו דחיפת כדור תורן מתוך השחלה / מחסנית אל בית הבליעה.

כיצד פועל מנגנון שחלה ?

צינור המכיל את הכדורים סגור בקצהו האחד על ידי קפיץ השואף לדחוף את הכדורים המוזנים אליו לצידו השני. פתיחת הבריח עד קצה מהלכו מאפשרת התחלת ההזנה של הכודר התורן הנדחף עם הקפיץ. ישנן שחלות ידניות וישנן חצי אוטומטיות. בידניות יש לבצע פעולת דריכה מחדש בכל פעם.
(מוכר כ PUMP ACTION) בחצי אוטומטיות הכדור מוזן בכוח הקפיץ.

מחסנית רגילה - הקפיץ דוחף את הכדורים המונחים על מגש ההזנה כלפי מעלה, כאשר הכדורים ננעלים מצידה השני של המחסנית על ידי שפתי המחסנית. גריפת הכדור התורן מתבצעת על ידי השן הנמצאת בתחתית הסדן / בריח / מחלק, הכל לפי סוג הכלי.

השחלה הזאת נמצאת בד"כ מתחת לקנה (במעצה), לא? איך הטוען יודע שהוא מכניס את הכדור לשחלה ולא ישר לבית הבריעה. את הרעיון שזה עובד באמצעות קפיץ שדוחף את הכדורים החוצה אני מבין אבל עדיין קשה לי לדמיין את כל המכלול של איך כדור שיוצא החוצה עולה בשביל שהבריח ידחוף אותו לבית הבליעה.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

וחידה קטנה: מאיזה נשק בדיוק צויר החיתוך? לבני - ללא ספר!

הייתכן ?

אז זה או גרה-קופאצ'ק (אתה אומר שלא , אז לא) , גרה-ווטרלי , או רובה של לה-בל .

מאחר ואף אחד, חוץ ממך, לא התעניין, ואתה כבר זרקת כל הפתרונות האפשריים - זה אומנם לבל M1886.

זה לא יקרה שוב.......
אגב - אני מכיר תחמושת של ה "לה בל" שנראית דוקא אחרת (אני אצלם אותה תיכף אם הסוללה לא גמורה)...

לבני.

כדור שבציור הוא בעל קליע מוקדם (עם ראש כטום), שנכנס לשימוש יחד עם הרובה בשנת 1886. כדור שלך הוא כדור מאוחר יותר, שנכנס לשימוש בשנת 1904 והיה לא מומלץ לשימוש ב M1886, בגלל הבטיחות. זה היה כדור של קראבין ברטייה על גרסותיו ורובי לבל M1907/15 ו M1916.
אגב, למה לה-בל ולא לבל? בכל מקום שראיתי, זו מילה אחד. וסך הכל, תחשוב בהיגיון: למה לקרוא לרובה "חתיכה"?

ולגבי שם הרובה - תמיד חשבתי שכינויו הוא באמת "היפה" .....