יש להבהיר כי מותה של הצעירה אינו קשור במישרין לסירובה של האם, מה שלא מפחית מחומרת התנהגותה

רק שבוע אחד, אלוהים, רק שבוע, הפריד בין "דנה" (31) לבין התקווה לחיים חדשים. שבוע אחד בלבד לפני שמוח-העצם שהושתל בגופה החולה היה אמור להיקלט ולהעניק לה אולי חיים טובים יותר, נדם אתמול בבוקר ליבה, כשלצד מיטתה בבית החולים הוריה המאמצים וחבריה הטובים, מסרבים להאמין שדווקא עכשיו, כמעט לפני הסוף, אלוהים החליט לקחת אותה.
עכשיו, כשהכל נגמר, אני ממלא בעצב גדול את בקשתה הקטנה לחשוף את שמה המלא ואת תמונתה, כדי לתת כוח לחולים אחרים. קראו לה אור, אור לפלר, והיא רצתה להיות בריאה ולחיות ולהתחתן וללדת ילדים, אבל שטף הדם במוח הפתאומי בו לקתה הביא אתמול בבוקר למותה, שבוע בלבד לאחר שתרומת מוח-העצם שהושגה להצלת חייה הוחדרה לגופה, שבוע בלבד לפני שהיתה אמורה להיקלט.
היא נולדה בפברואר 1973 בשם ריקי לצעירה שהרתה וילדה אותה מחוץ לנישואין. לאחר הלידה החליטה האם הביולוגית להסתיר את סודה ומסרה את ריקי לאימוץ. כשהיתה בת חודשיים הוזמנו אשר ושולה לפלר, זוג חשוך ילדים מחיפה, לראות אותה בבית הילדים.
"ביקשנו לאמץ ילד והזמינו אותנו לראות אותה. ברגע שראינו אותה התאהבנו בה, והחלטנו שאנחנו רוצים שהיא תהיה הילדה שלנו", אמר אתמול בכאב גדול אשר, האב המאמץ. שולה, האם, סיפרה כי תחילה נרתעה מהתינוקת השחומה שהראו לה אנשי הצוות, אך ברגע שאחזה בה נקשרה אליה בעבותות של אהבה. זמן קצר לאחר מכן קיבלו בני הזוג את התינוקת.
לפני חמש וחצי שנים, בעודה רוקמת חלומות על עתידה, פגעה בריקי המחלה הנוראית. מחלת דם נדירה ששמה "אנמיה פלסטית", הפוגעת בלשד העצם המפסיק לייצר כדוריות דם. רופאיה אמרו לה שאת המחלה הזו ניתן לרפא רק באמצעות השתלת מוח-עצם, שיתרום מי שיש לו קרבת דם אליה.

ריקי, טעונה באופטימיות בכמויות בלתי נדלות, החליטה להיאבק במחלה. היא שינתה את שמה לאור והחליטה להפוך את העולם כדי למצוא את אמה הביולוגית, כדי שתתרום לה מוח-עצם להצלת חייה. כל שידעה הוא שאמה היא ממוצא תימני.

למרות הכעס על האישה שנטשה אותה לאחר לידתה, החליטה ריקי-אור לפנות אליה ולבקש את עזרתה. היא פנתה לרשויות האימוץ במשרד הרווחה וביקש לפתוח את תיק האימוץ במטרה למצוא את האם. האחראית על שירותי האימוץ, אלה בלאס, שמעה את סיפורה של אור והחליטה להתגייס למענה ולסייע לה. היא פתחה את תיק האימוץ ואיתרה את האם הביולוגית.
בשקט בשקט, בלי שאיש מקרוביה של האישה יידע, היא סיפרה לה על בתה הביולוגית שחלתה ועל הצורך הדחוף במוח-עצם להצלת חייה. תחילה סירבה האם לשמוע על כך, אך אחרי כמה ימים התרצתה והסכימה לבצע בדיקת-דם כדי לבדוק אם היא מתאימה לתרומת מוח-עצם. הבדיקה העלתה שהיא מתאימה.

כולם התגייסו, חוץ מהאם
אור האמינה שהנה נולדה תקווה להצלת חייה, אך כעבור שבועיים באה המכה. האם הביולוגית החליטה שהיא לא מעוניינת לתרום מוח-עצם לבתה: "אני פוחדת מהבדיקה ופוחדת שהמשפחה שלי תדע שילדתי בצעירותי מחוץ לנישואין", אמרה לאנשי הרווחה.

אור קיבלה קשה את החלטתה של האם, אבל החליטה להמשיך במאבק. המאבק שלה לחיים. היא החליטה לפנות ישירות לאמה הביולוגית מעל דפי העיתון ולבקש ממנה לתרום מוח-עצם להצלת חייה. "לאישה שילדה אותי, הרשי לוותר על המונח המקובל 'אם ביולוגית'. קשה לי לפנות אלייך בשם משמעותי כל-כך. מבחינתי את זו שהביאה אותי לעולם ולא יותר מזה. אבל אני זקוקה לעזרתך", כתבה אור.

"איזה אבסורד. את האישה שלא רצתה בי ורק את יכולה להציל את חיי. אל תמנעי ממני חמלה אנושית. זכרי את התינוקת שנשאת ברחמך תשעה חודשים. העניקי לי חיים חדשים. אני לא רוצה יותר מכך. אני רוצה לחיות".
אך פנייתה הנרגשת של אור לא פתחה את לבה של האם. לאחר שסיפורה פורסם ב"ידיעות אחרונות" פנו רבים וביקשו לסייע לה. ועדי העובדים של בנק דיסקונט ועובדי צה"ל גייסו למענה תרומות. עו"ד בני כהן, שאיבד לפני שנתיים את בתו באותן נסיבות, הקים עמותה לסייע לה. ראש עיריית קריית-ים, שמואל סיסו, התגייס למענה ביחד עם עמותת "ילדים מחייכים". אנשי עסקים הציעו לתת לאם הביולוגית 200 אלף שקל בתנאי שתסכים לתרום מוח-עצם להצלת חייה של בתה. אך האם עמדה בסירובה.
בדיוק כשנדמה היה שהסיכויים למצוא תורם לאור הולכים ואוזלים, הגיעה לפני חודש, כמו באגדות, הבשורה: דגימת הדם של אחת הנבדקות הצעירות נמצאה מתאימה. לפני שבועיים הועברה התרומה למרכז ההשתלות של בית-החולים "שיבא", וההכנות להשתלת מוח-העצם החלו.
אור המתינה בדריכות להשתלה, ובעיקר לחיים החדשים שאחרי. איש לא צפה את שאירע. לפני שלושה ימים לקתה לפתע אור בשטף-דם במוחה. למרבה האירוניה, לשטף-הדם הקטלני לא היה קשר להשתלה אלא למחלתה. שלושה ימים היא פירפרה בין חיים למוות, כשלצידה הוריה, חברתה הטובה אורית ועו"ד בני כהן שליווה אותה בחודשים האחרונים.
שלשום כשאפסו הסיכויים, התבקש עו"ד כהן להכין בקשה לנתק אותה ממכשירי ההחייאה. עו"ד כהן, שבתו גל נפטרה לפני שנתיים לאחר שלקתה בזיהום בעקבות השתלת מוח-עצם, לא היה צריך להגיש את הבקשה לבית-המשפט. אתמול בשבע בבוקר נדמו חייה. כבה האור.
אתמול אחר הצהריים נטמנה אור בבית-העלמין בחדרה. בדרכה האחרונה ליוו אותה הוריה המאמצים, חבריה הקרובים ומכריה הרבים. אמה הביולוגית לא נכחה בהלוויה.


הסיפור המלא:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3002844,00.html

פשוט לא מצליח להבין את האמא. איך אפשר להיות מנותקים לחלוטין מרגש לבנאדם שהחזקת בבטן 9 חודשים ?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://leopard.50megs.com/SIGN.gif]

ואני מצטט מתוך כתבה "הזדעזנו כולנו לשמוע על הסיפור קורע הלב של "אור" ז"ל, אשר מתה שלשום
משטף דם במוחה, אחרי שנה שלמה של יסורים, ואחרי שאמא הביולוגית, אשר נטשה אותה בזמן הלידה, סירבה לתרום מח-עצם לביתה ובכך להצילה, מחשש ששמה יתגלה ברבים, ואות קלון תושא על מצחה באשר ילדה, שומו שמיים, בת מחוץ לנישואין.



ובכן, ממידע שנמסר לי, מדובר באישה נשואה וחרדית, מהעידה התמנית, אשר למרבה הזעזוע, העדיפה את מות ביתה מאשר הסיכוי הקלוש לכך שמישהו ישמע שהיא הרתה מחוץ לנישואין.

האישה הזו היא לא פחות מרוצחת עלובה, ואני מקווה שבית המשפט יאשר לפרסם את שמה, ואולי אף לקבוע תקדים חדש אשר יחייב בני משפחה מקרבת דם לתרום מח-עצם במקרים כאלה. בושה ואות קלון לציבור החרדי, אשר עקב התייחסותו האבסלוטית והמבזה, ועקב נטייתו להרוס חיי בנות אשר קצת סוטים מהדרך, הביא אם בישראל למצב מזעזע שכזה."

http://hydepark.hevre.co.il/hydepar...asp?forum_id=99

משום מה כל פירטי המידע שנמסרו לך שאובים מהכתבה למעט היותה של האם חרדית (מה זה בכלל "חרד"?) ........

חוץ מזה אני זוכר שדברנו כאן בזמנו על הסיפור הזה , בועזגו טען שאין קייס לתבוע את האם ...... אבל הסיפור הזה מסריח ...ממש מסריח וכך גם ההתנהגות של זו המוזכרת בכתבה כאם הביולוגית ואני חושב שההבהרה של העכבר בראש ההודעה שלו אינה נכונה, לו לא חל העיכוב עד שאותרה תורמת מתאימה הרי כבר מזמן היא היתה עוברת ההשתלה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.