לפיד : למנות סגן ראש עיר פלסטיני לעיריית ירושלים

המולטי-מיליונר הבריטי, סטנלי קאלמס: "אם נתניהו יפסיד לבנקאים זה יהיה יום שחור לכלכלה" 08:15 | 10.6.2005 גיא רולניק
(לונדון). חמש דקות בדיוק לתוך הראיון עם לורד סטנלי קאלמס הבנו שכיוון השיחה עומד להיות שונה לחלוטין משציפינו.

הרעיון לראיין את קאלמס עלה בעקבות ביקור שערך בישראל לפני כמה חודשים. שמו של קאלמס, שנחשב לאחד מאנשי העסקים המצליחים בבריטניה, מעולם לא הוזכר בעיתונות בישראל והוא מעולם לא התראיין לעיתון ישראלי.

בעיתונות הבריטית קאלמס מוכר היטב כמייסד וכמי שהוביל במשך יובל את אימפריית מוצרי האלקטרוניקה הענקית דיקסונס (Dixons), וכמי שהיה אחד מראשי מפלגת השמרנים במשך שנים. קאלמס היה אחד הלוחמים הקולניים ביותר נגד צירוף אנגליה לאיחוד המוניטרי של אירופה, ובשבוע שעבר הוא עשה כותרות כאשר קרא להתפטרות מיידית של מנהיג המפלגה השמרנית מייקל האוורד.

על רקע העניין הגובר של משקיעים זרים בישראל, העניין של משקיעים ישראלים בשוק האנגלי וההתפתחויות הכלכליות העגומות באיחוד האירופי בשבוע שעבר - ראיון עם קאלמס נראה מעניין.

אבל תוך דקות קיבל הראיון כיוון בלתי צפוי, כאשר התברר שבניגוד לרוב המולטי-מיליונרים היהודים הקשורים לישראל - ללורד קאלמס יש גם ידע ייחודי על הכלכלה הישראלית, כולל בנושאים האקטואליים ביותר שמתרחשים בה - וגם נכונות לדבר בצורה גלויה וחדה.

מכלכלה ריכוזית לכלכלת שחקנים פרטיים

בשנת 1948, בהיותו בן 16, קיבל סטנלי קאלמס מאביו צ'רלס את ניהול החנות הקטנה שלו בלונדון. סטנלי שיכנע את אביו שהדבר הבא שיעניין את הציבור הוא צילום והחל למכור מצלמות ואביזרים נלווים. במהרה החל לשווק ציוד חדש ומשומש, בחנות ובאמצעות הדואר.

50 שנה לאחר מכן עמד קאלמס בראש אחת מהרשתות הגדולות בעולם למכירת מוצרי אלקטרוניקה, עם מחזור מכירות של כ-6.5 מיליארד לירות שטרלינג (11.8 מיליארד דולר) ואשר סיימה את 2004 ברווח נקי של 280 מיליון לירות שטרלינג. דיקסונס מעסיקה כ-38 אלף עובדים ב-1,400 החנויות שלה, הפזורות באנגליה, צרפת, דנמרק, צ'כיה, פינלנד, הונגריה, איסלנד, איטליה, נורבגיה, ספרד ושוודיה.

ב-96' קיבל קאלמס את תואר האבירות ממלכת אנגליה כאות על שירותיו לתעשיית קמעונות האלקטרוניקה. לפני שלוש שנים, בגיל 70, הוא פרש מתפקידיו התפעוליים בקבוצה שהקים והיום הוא בעל מניות בדיקסונס ונשיא כבוד.

קאלמס הוא אחד התורמים הגדולים של מפלגת השמרנים ותורם גם למוסדות יהודיים. מאז שפרש מניהולה של דיקסונס, הוא עסוק בניהול הונו האישי שנאמד בכמה מאות מיליוני דולרים.

איך הכלכלה הישראלית נראית היום לאנשי עסקים מחו"ל?

קאלמס: לכלכלה הישראלית יש פוטנציאל גדול, אין ספק שהיא הכוח הכלכלי המוביל במזרח התיכון. יש לה יכולות מרשימות בהיי-טק וכוח עבודה מאוד מתוחכם.

הבעיה היא שממשלות ישראל לדורותיהן הרסו את ההזדמנויות הכלכליות שהיו לישראל.

אתה מתכוון לתהליך השלום?

לא, אני מתכוון גם לפוליטיקה וגם לעסקים שקשורים אחד בשני. הבעיה הגדולה של הכלכלה הישראלית היא שמדובר בכלכלה ריכוזית, מכוונת על ידי הממשלה ומאוד לא יעילה. ההיסטוריה של כל הכלכלות במערב מאז מלחמת העולם השנייה מעלה כי המשקים שבהם יש "כלכלת שוק" צומחים הרבה יותר מהר ממשקים כמו ישראל, הנשלטים בעיקר על ידי הממשלה.

אבל ישראל צועדת כבר הרבה שנים לקראת "כלכלת שוק".

ישראל היא עדיין כלכלה סוציאליסטית ביסודה - וזאת הסיבה לביצועים הגרועים שלה לאורך שנים. שר האוצר בנימין נתניהו התחיל בתהליך של הפיכתה לכלכלת שוק - אבל הוא רק בתחילת הדרך. הוא עשה כמה דברים טובים וכמה דברים גרועים.

נתניהו רואה עצמו כנביא כלכלת השוק בישראל.

אני מעריך מאוד את המאמצים של נתניהו, זה לא דבר מבוטל מה שהוא עשה. אבל יש לו עוד דרך ארוכה מאוד לעשות. נתניהו מבין מה צריך לעשות - השאלה היא האם הוא מסוגל לעשות את זה.

מה לדעתך הדברים שצריך לעשות?

בעיקר להפריט חלק גדול מהפעילות הממשלתית, לשבור את המונופולים הגדולים במשק, להכניס תחרות לכל הענפים ולעשות רפורמה יסודית במערכת הבנקאות כדי להקל על מימון של עסקים. נתניהו התחיל בכל הדברים האלה, אבל יש לו דרך ארוכה מאוד לעשות.

בתחום ההפרטה היתה דווקא לא מעט התקדמות.

כן, היתה. אבל ההפרטה בישראל נעשית בצורה חלקית. חסר בתהליך את היסוד החשוב ביותר: העלאת רמות הרגולציה והפיקוח על המונופולים והחברות הגדולות, בין השאר גם אלה שהופרטו.

מה שקורה הוא שישראל עוברת במהירות מכלכלה מכוונת ונשלטת לכלכלה שנשלטת על ידי שחקנים פרטיים - אבל מבלי להכניס רגולציה חזקה שתדאג שתהיה תחרות בשוק. יש בעיה לשלטון ולאנשי עסקים בישראל: אין להם את הנושא של תחרות בתוך הגנים שלהם.

ביצועי הבנקים בישראל נוראיים

אני רואה שאתה מגלה עניין וידע לגבי הכלכלה הישראלית, למרות שאין לך בישראל עסקים.

רוב התומכים הגדולים של ישראל בחו"ל מתרכזים אך ורק בנושא הפוליטי והביטחוני ולא מנסים להתעניין או להשפיע בתחום הכלכלי. כאשר מדברים איתם על הנושא הכלכלי בישראל - הם נרתעים.

מדוע?

משום שהם חוששים לבקר ולהתעמת עם הממשלה ועם הממסד הוותיק והחזק של ישראל - הבנקים, המונופולים הגדולים, הקבוצות העסקיות הגדולות. בישראל, אם אתה רוצה להשקיע ולהרוויח אתה צריך לחבור אל הממסד - וזו תופעה שלא עוזרת לכלכלה הישראלית.

קח למשל את הניסיון של נתניהו לבצע רפורמה במערכת הבנקאות. הוא לא מקבל שום גיבוי ותמיכה לעניין מקהילת העסקים המקומית, שחוששת להתעמת עם הבנקים.

הגיבוי היחיד שהוא יכול לקבל בא מחוץ לישראל - וזו תופעה שלילית.

מדוע אתה סבור שצריך רפורמה במערכת הבנקאות הישראלית?

זאת שאלה מוזרה: קודם כל תסתכל על הביצועים של הבנקים בישראל - הן בניהול הנכסים של הלקוחות והן בניהול הנכסים שלהם - הביצועים נוראיים.

בישראל יש בעיה חמורה של היעדר רגולציה אפקטיווית על הבנקים. מבנה מערכת הבנקאות גורם לכך שקשה לגייס הון בישראל. לבנקים יש היום "שוק קל", בלי תחרות. הם גובים ריביות גבוהות, משלמים ריביות נמוכות ו-70% מהאשראי שהם מעמידים זורם לאחוז אחד בלבד מהלווים. לבנקים הישראליים יש רקורד עלוב במתן הלוואות - הם הסתבכו באשראים כושלים וספקולטיוויים.

מה צריך לעשות כדי לשנות את המבנה?

צריך להפריד את כל ניהול הנכסים (קופות גמל וקרנות נאמנות, ג.ר.) מהבנקים. כל תחום ניהול הנכסים צריך להיות מופרד לחלוטין מהבנקים.

מתי התחלת לגלות עניין כה גדול בכלכלה הישראלית?

לפני 20 שנה, לאחר הוויסות של המניות הבנקאיות. עד אז אני חשבתי שהבעיה היחידה של הכלכלה הישראלית היא הוצאות הביטחון. אבל כאשר התחלתי להתעמק גיליתי שהבעיה העיקרית היא היעדר תחרות והשליטה של ועדי העובדים.

אבל, מאז הכלכלה הישראלית השתנתה מאוד.

נתניהו הוא הפוליטיקאי הראשון שהתחיל להבין את הנושא הכלכלי. מעולם לא היה לישראל שר אוצר חזק שהיתה לו השפעה על הכלכלה, ומעולם לא היה ראש ממשלה שהתעניין בכלכלה. כולם ממוקדים בעניין הביטחוני בעוד שאת רוב השינויים בכלכלה ניתן לעשות במקביל לפתרון הבעיה המדינית.

אסור שיהיה עוני אמיתי בישראל

בישראל יש שמאשימים את נתניהו שהוא תאצ'ריסט - שהוא מנהל מדיניות כלכלית אכזרית של כלכלת שוק.

כדאי להבין מה זה להיות תאצ'ריסט. בין השנים 45' עד 85' הכלכלה הבריטית היתה כלכלה ריכוזית שנשלטה על ידי הממשלה והאיגודים. כאשר הגיעו השמרנים לשלטון החלה לחלחל הבנה כלכלית שהדרך היחידה לרווחה עוברת דרך יצירת עושר ופריחה כלכלית.

מה שמרגרט תאצ'ר עשתה הוא להפריט את כל מה שנעשה טוב יותר על ידי הסקטור הפרטי. כמובן שנעשו גם הרבה טעויות בדרך, ונלמדו הרבה לקחים, אבל היום ברור לכולם שהסקטור הפרטי מנהל עסקים בצורה יעילה יותר וטובה יותר ונותן לציבור שירות טוב יותר.

אתה לא חושב שנתניהו מתקדם בכיוון הזה?

עד היום ההפרטה בישראל לא היתה הפרטה אמיתית. זאת היתה הקצאה מחדש של המניות למקורבים העשירים. לפני שאתה עושה הפרטה אתה צריך רגולציה חזקה - אם אתה לא עושה את זה אתה יוצר מונופולים פרטיים, שזה דבר גרוע יותר ממונופולים ממשלתיים.

זה ההבדל העיקרי בין נתניהו לתאצ'ר.

לא. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שנתניהו חתך בצורה אכזרית מדי בתקציבי הסעד והרווחה, וזה היתה טעות. אין לזה סיבה. אסור לתת לאנשים ליפול בין החורים של הרשת החברתית. תאצ'ר לא עשתה את זה.

כאשר נתניהו קיבל את משרד האוצר ההוצאה הציבורית בישראל הגיעה ל-55% מהתוצר. אם לא היה מתבצע קיצוץ חד בהוצאה - היתה סכנה ליציבות הפיננסית של המשק.

היה צריך לבצע קיצוץ, צריך להקטין את הממשלה, אבל לא קיצוץ כזה כואב. אסור שיהיה עוני אמיתי בישראל. התהליך צריך להיעשות בדרך אחרת. העוני הוא כישלון של כלכלת השוק וכאן תפקידה של הממשלה להתערב. המצב בו יש בישראל עושר אדיר של מעטים שנוצר על ידי העובדים מצד אחד ומצד שני יש סבל גדול אצל אחרים - הוא בלתי נסבל. זה אומר שהיה כישלון בתהליך של נתניהו.

האיגודים המקצועיים דואגים רק לחבריהם

איך אפשר להאיץ את הצמיחה, להקטין את הממשלה ולהמשיך להקציב סכומים גדולים לרווחה?

צריך להפריט את כל הנכסים הממשלתיים. צריך למכור את כל הקרקע הממשלתית, דבר שיוריד את מחירי הנדל"ן ויאיץ את סקטור הבנייה. צריך לחסל את כל המונופולים הפרטיים והממשלתיים.

רבים מאנשי העסקים השולטים בחברות הגדולות ובמונופולים אומרים שישראל היא מדינה קטנה ולכן רוב המונופולים הם טבעיים.

קאלמס צוחק: כן, זה בדיוק מה שאמרו באנגליה לפני 20 שנה. אני שימשתי כדירקטור בחברת הגז הממשלתית הבריטית. הם הסבירו לנו במשך שנים שחברת גז זה מונופול טבעי. ואז הפרטנו את החברה. מספר העובדים ירד מ-80 אלף ל-20 אלף עובדים, עסקים שלא במרכז הפעילות נמכרו, הרווחיות השתפרה, המחיר של הגז ירד דרמטית והשירות נהפך למצוין.

המונופולים תמיד אומרים שאי אפשר להפריט או להכניס תחרות. למדנו שאפשר להפריט ולקיים תחרות גם בתחומים שנראה היה שהם מונופולים טבעיים - בתחבורה, במים ובאנרגיה.

תאצ'ר שברה בדרך את האיגודים.

תאצ'ר היתה הראשונה שהעזה להתמודד עם האיגודים והראתה לציבור הבריטי שהאיגודים לא דואגים לציבור ולצרכנים אלא רק לחברי האיגוד. היא הוכיחה לכולם שהכנסת תחרות תשפר את מצב של כולם.

ומה עם העובדים? האבטלה?

העובדים שנפלטו מהמערכת עברו הכשרות מחדש לתחומים חדשים ונקלטו במקומות עבודה אחרים. ומי שהיה כבר מבוגר מדי - טופל על ידי מערכת הרווחה. תאצ'ר לא ביצעה את הקיצוץ שנתניהו ביצע במערכת הזאת. כלכלה משגשגת יכולה לממן רשת ביטחון חברתית צפופה.

להטיל מסים על המיליארדרים

תאצ'ר נחשבה לראש ממשלה אכזרית מאוד?

מי שלא מבין מה שהיא עשתה חושב שהיא היתה אכזרית. בפוליטיקה יש מעט מאוד אנשים נחושים - מי שנחוש נראה לפעמים אכזרי. פוליטיקאים רוצים להיות פופולריים. נתניהו רוצה לעשות מה שתאצ'ר עשתה, אבל הוא הלך רחוק מדי בתחום הקצבאות ומעט מדי בתחום שבירת המונופולים והכנסת תחרות למשק.

נתניהו מוריד מסים כמו תאצ'ר.

נתניהו מוריד מסים, אבל אני חושב שהוא מגזים. אני חושב שהוא צריך לשקול טוב ולהטיל מסים נוספים על העשירים בכלל והמולטי-מיליונרים והמיליארדרים הישראליים בפרט.

העשירים הם לא אלה שמייצרים את הצמיחה ומקומות העבודה? אתה לא חושש שהם יברחו מישראל?

לא ייתכן המצב בו יש קומץ עשירים בישראל שחותכים נתח כה גדול מהעוגה. יש תופעות של אנשים עשירים מאוד בישראל, חלקם מקומיים, חלקם מגיעים מרוסיה, ש"שכחו" להגיש את הדו"חות שלהם למס הכנסה. אני לא קונה את הסיפור שהם יברחו אם יטילו עליהם מסים. צריך לשקול להטיל מס מהסוג שקיים בבריטניה - Windfall Tax - שזה מס על רווחים מיוחדים, גדולים, חד-פעמיים, כמו למשל רווחים כתוצאה מזינוק במחירי אנרגיה או מעסקות הפרטה וכן מס מיוחד על רווחים אופורטוניסטיים.

אבל בכל העולם יורדים המסים.

המצב בכלכלה הישראלית בו בצד אחד יש עושר אדיר ובצד שני יש עוני הוא בלתי נסבל. וזה בדיוק תפקיד הממשלה - להטיל מסים ולחלק אותם בחזרה לציבור.

האם העלאת מסים לא תגרום לחברות ועסקים לברוח מישראל למדינות שבהן יש שיעורי מיסוי נמוכים יותר?

איש צעיר, אני אעזור לך ללמוד את ההיסטוריה הכלכלית. כאשר הקמתי את דיקסונס היה מס של 98% בבריטניה. בשנות ה-60, כאשר העסק שלי התחיל לצמוח, היה מס של 83% ועליו היה עוד מס מיוחד של 15%. ובכל זאת לא ברחנו מכאן, לא נעלמנו, לא איימנו. ניסינו לשנות את השיטה ולהוריד את המסים - ובאמת כאשר היה אפשר המסים ירדו. אני לא חושב שמסים זה המרכיב העיקרי בהחלטה איפה למקם חברות - אתה משקיע איפה שהאקשן, איפה שקורים הדברים ולא איפה שהמסים נמוכים.

הבנקים לא תרמו לעסקים הקטנים

אתה מעודד מהכיוון אליו נתניהו מוביל את הכלכלה?

לא ברור לי האם הוא יוכל להמשיך בכיוון שלו, האם הוא לא יופרע על ידי הפוליטיקה. מה שכן ברור לי זה שאם הוא יפסיד לבנקאים בעניין הרפורמה במערכת הבנקאית זה יהיה יום שחור לכלכלה הישראלית. אם לא יהיה שוק הון תחרותי ודינמי בישראל לא תהיה יכולת ליצור עושר, וישראל, יותר מכל מקום אחר בעולם, זקוקה היום ליצירת עושר - אחרת היא לא תהיה מקום אטרקטיווי להשקיע בו.

אתה נחרץ מאוד בעניין הרפורמה במערכת הבנקאית. אבל הבנקאים שלנו אומרים שבאירופה מותר לבנקים לעסוק בכל תחומי הפיננסים.

זה לא נכון. ניהול הנכסים (קופות גמל, קרנות נאמנות ותיקים) מופרד לחלוטין מהבנקים באנגליה. לבנקים אין שליטה עליו. זה מעודד תחרות, זה יוצר מוצרים חדשים כמו קרנות השקעה פרטיות, קרנות גידור, נגזרים. באנגליה כל הדברים האלה לא נשלטים על ידי הבנקים.

הבנקים בישראל סבורים שהם יכולים לעשות את זה.

הבנקים הישראליים בעצמם יודעים שהם לא תחרותיים, הם פשוט נהנים מהמונופול שלהם. הם לא תרמו כלום לעסקים הקטנים והבינוניים בישראל - שזה התפקיד הכי חשוב שלהם. עסקים קטנים ובינוניים צריכים גישה קלה לכסף, ואין להם את זה. הבנקים גובים ריביות גבוהות ומשלמים ריביות מגוחכות.

כאשר נקבע הראיון לא היה לי מושג שיש לך ידע על הכלכלה הישראלית. שתי שאלות לסיום על הכלכלה האירופית והבריטית. היית מהמתנגדים הקולניים ביותר לצירוף אנגליה לאיחוד המוניטרי. אני מניח שלאור הנעשה באירופה היום אתה עדיין מחזיק בדיעותיך?

האיחוד אכן רחוק מלהיות הצלחה. אירופה צריכה להיות גוש סחר, קשה לה להיות פדרציה כלכלית מלאה. אי אפשר לנהל מדיניות מקרו-כלכלית נפרדת בכל אחת מהמדינות עם מטבע אחד וריבית אחת. זה יוצר בעיה קשה כאשר יש הבדלים כה גדולים בין הביצועים של הכלכלות. מה שבטוח היום הוא שבריטניה לא תצטרף ב-20 השנים הקרובות לאיחוד המוניטרי.

יש חשש שהכלכלה הבריטית מאטה ושבשוק הנדל"ן יש בועה?

הכלכלה אכן חלשה יותר, אבל היא חלשה ביחס לגאות הגדולה של השנים האחרונות. היא עדיין בסדר. אשר לבועת הנדל"ן - אני לא חושב שיש בועה, יש בועה בכמה אזורים ובשוק הנדל"ן תמיד צריך להיות סלקטיווי. אני ממשיך להשקיע בנדל"ן גם ברמות המחירים הנוכחיות באזורים מסוימים.

ממשרד האוצר נמסר אתמול בתגובה לדברים: "משנתו ומדיניותו של שר האוצר בנימין נתניהו ברורות וגם תוצאותיה של המדיניות ברורות לכל".

הכללים של קאלמס לניהול עסקים

* אתיקה - יש רק כלל אחד שאסור להפר בחברה: להתנהג ביושר ובאופן אתי. שמירה על יושרה בכל עת היא יסוד להצלחה בעסקים.

* צמיחת עסקים קמעוניים - כדי ליצור ולגרום לצמיחה של עסקים קמעוניים נדרשת הבנה של שוק הליבה, ואובססיה להשיג בו יתרון תחרותי.

* קשרים עם ספקים - אסור להיות קרובים מדי לספקים, יחסים נעימים מדי עימם לא מועילים מבחינה כלכלית, ויכולים להשרות שאננות.

* הקיפו עצמכם באנשים טובים - עסק מצליח זקוק ליסודות מוצקים. לכן כדאי להקיף עצמכם באנשים שכשרונותיהם המשלימים יסייעו לבנות ארגון חזק.

* מהותו של היזם - התחושה המתמדת של חוסר שביעות רצון שמתעוררת ביזם מדי בוקר היא יסוד חיוני הנדרש לדרבן אותו לשינוי ולשיפור עסק.

* רשת השמועות הפנימית - בוסים צריכים שיהיו להם עיניים בעורף; יצירת רשת בלתי פורמלית שתספק חדשות טובות ורעות היא דרך טובה להישאר בעניינים.

* הבוס הכל-יכול - כדי להשיג סמכות ומעמד בארגון, מנהל צריך להצטייר כמי שרואה ויודע הכל. הבוס הכל-יכול והרגוע משרה אמון בקרב העובדים.

* השתלטות - הזהרו מהמכשולים האפשריים בדרך להשתלטות, והיו נכונים לאי התאמה כשאתם משלבים שתי חברות יחד.

* הבנת סדר היום של העובדים - מנהלים בכירים צריכים להבין כי לכל אדם בארגון יש סדר יום משלו. הכרה, הבנה וניהול של נושאים אלו ירתמו את שאיפותיהם לטובת החברה.

האמריקאים יסייעו להקים בנק לרעבים בישראל
יום שני, 13 ביוני 2005, 0:03 מאת: רותי סיני, הארץ

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/137348-18.jpg]

בית תמחוי. "הממשל הזרים 300 מיליארד דולר למלחמה בעיראק, אך מתווכח על הגדלת תקציבי ההזנה בכמה מיליונים" (צילום ארכיון: רויטרס)

הממשל וארגוני עזרה יסייעו בהקמת בנק מזון מרכזי בישראל על פי המודל האמריקאי, המספק מזון ל-36 מיליון רעבים בארה"ב

מלגזות עורמות ארגזי מזון, עובדים ממיינים קופסאות שימורים, מתנדבים אורזים חבילות, משאיות נכנסות כל העת ופורקות סחורה. חלקה מועבר למקררים, חלקה מונח על מאות המדפים שמכסים את הקירות עד לתקרה. במשרד קטן המחשב מפיק רשימה מתעדכנת של המוצרים במחסן - 487 ארגזים של חבילות אורז, 187 ארגזים של שימורי טונה, 223 ארגזים של חבילות קרקרים מלוחים ועוד ועוד.

זהו בנק המזון המרכזי של בירת ארצות הברית, המספק מדי שנה אוכל ל-275 אלף מתושביה העניים של וושינגטון וסביבתה. מדי חודש מספק המחסן מזון בכמות השווה ל-1.6 מיליון ארוחות. האוכל - כשליש ממנו מזון טרי - נתרם על ידי יצרני מזון, קרנות פילנתרופיות, חברות עסקיות, תורמים פרטיים והממשל, שקונה מחקלאים עודפי גידולים במחיר מוזל. חלק מהתרומות הן כספיות, והבנק קונה בהן מוצרי מזון, בעיקר כאלה המכילים חלבונים. את האוכל מחלקות כ-700 עמותות בבתי תמחוי, כנסיות, בתים ומועדונים. העמותות משלמות שבעה סנטים לכל פאונד (454 גרם) של מזון שהן מקבלות. מזון טרי הן מקבלות חינם.

חלק מהמזון ניתן לחסרי בית, חלק למכורים לסמים, חלק למובטלים. קו חם מפנה את הנזקקים לנקודת החלוקה הקרובה אליהם. אבל לדברי לין ברנטלי, שהקימה את המחסן לפני 25 שנה ומנהלת אותו גם כיום, כ-60% ממקבלי התרומות הם אנשים עובדים, שלאחר ששילמו את שכר הדירה, החשבונות השוטפים וההוצאות על תרופות לא נותר להם די כסף לקנות אוכל.

הפרופיל הטיפוסי של אמריקאי שנעזר בתרומות מזון הוא של אם חד-הורית לשני ילדים שבעלה לא משלם מזונות, אומר אל בריסליין, סגן נשיא "סקנד הרווסט" ("האסיף השני") - ארגון גג של יותר מ-200 בנקי מזון הפועלים ברחבי ארה"ב ומספקים אוכל ל-23 מיליון אמריקאים. "היא כבר לא מקבלת הבטחת הכנסה, כי היא נשלחה לאחת מתוכניות ויסקונסין ועכשיו היא מרוויחה 1,000 או 1,500 דולר בחודש, משום ששכר המינימום לא הועלה מאז 1997. היא מקבלת תלושי מזון, אבל בסכום נמוך מאוד. הם מספיקים רק לשבועיים-שלושה. בשבוע הרביעי אין לה ברירה והיא פונה לבקש אוכל".

אלה פניה המוכרים פחות של המדינה העשירה בעולם, שבה, על פי נתוני משרד החקלאות הפדרלי, ל-36 מיליון בני אדם - כ-11% ממשקי הבית בארה"ב - אין אוכל בכמות מספקת; בשליש ממשקי הבית הללו לפחות אחד מבני המשפחה דיווח על תחושת רעב, אחרי שנאלץ לוותר על ארוחות.

על פי נתוני הממשל, הנאספים מדי שנה בסקר רחב היקף שמבצע משרד החקלאות, אחד מכל חמישה ילדים סובל מתופעה זו, המכונה "חוסר ביטחון תזונתי". כמיליון ילדים אמריקאים סובלים מאנמיה בגלל חסכים תזונתיים.

חמישית מהישראלים סובלים מ"חוסר ביטחון תזונתי"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/154527-18.jpg]

מחקר יבחן את העלות של פיצוי לחקלאים שיתרמו גידולים (צילום ארכיון)
תופעה דומה קיימת בישראל, וממדיה רחבים בהרבה. על פי סקר של מכון ברוקדייל למחקר חברתי שהתפרסם לפני שנתיים, כ-22% מהאוכלוסייה בישראל סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. כ-150 אלף משקי בית סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור ובממוצע הם צורכים רק שליש או שני שלישים מכמות העוף, הבקר, הירקות ומוצרי החלב שצורכים משקי בית אחרים. נראה שאחת הסיבות להיקפה הרחב של התופעה בישראל היא מחסור במסגרות הזנה ממוסדות - ארוחות בבתי ספר, בנקי מזון, תלושי מזון ועוד תוכניות כמו אלה המופעלות בארה"ב, בקנדה ובניו זילנד. במחקר של ברוקדייל אכן נמצא שרק 20% ממשקי הבית שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי נעזרים בחבילות מזון ובבתי תמחוי.

עתה מנסה קואליציה של עשרות ארגונים אמריקאים וישראליים, "הפורום לשיפור הביטחון התזונתי ולקידום אוכלוסיות עניות", לייבא לישראל אחדות מהתוכניות האמריקאיות. למשל, בעזרת תרומה מיהדות לוס אנג'לס נערך בתל אביב בשנת הלימודים הנוכחית ניסוי שבו קיבלו 1,200 ילדים ארוחת בוקר בגנים ובבתי ספר. אבל גולת הכותרת של היוזמות השונות היא תוכנית להקמת בנק מזון, שאליו ינוקזו עודפי מזון ותרומות ויחולקו לנזקקים.

בחודשים הקרובים יתבצע סקר היתכנות רחב היקף, כהכנה להקמת הבנק. בעיריית תל אביב כבר ביקשו להקים את הבנק בעיר, וגם חיפה הביעה עניין. את המחקר יבצע המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון ויתכנן אותו "סקנד הרווסט". לדברי שרי פוקס, המנהלת קרן שתומכת בפורום, המחקר יבחן מהם מקורות המזון העודף שאפשר לתעל אל נזקקים, כיצד אפשר לשנע ולחלק אותו, איזו חקיקה נדרשת לצורך הקמת הבנק ועוד. חוק שכבר נוסח והוגש לכנסת נקרא "חוק הישראלי הטוב", והוא נועד, כמו חוק "השומרוני הטוב" בארה"ב, להגן על יצרני מזון מפני תביעות נזיקין, למקרה של תרומת מזון מקולקל הניתנת בלא יודעין.

ייתכן שתידרש גם חקיקה שתבטיח הקלות מס לתורמים. בספטמבר יחל מחקר שיבחן מה תהיה העלות של פיצוי ממשלתי לחקלאים, שיתרמו גידולים עודפים לנזקקים במקום להשמיד אותם. בארה"ב הממשל קונה עודפים מהחקלאים במחירים מוזלים, וגם משלם לחלקם, כדי שלא יגדלו מעבר לכמות מסוימת.

שדולה בכנסת תקדם הקמת הבנק

לא ברור באיזו מידה יהיה אפשר לסמוך על שיתוף פעולה מצד ממשלת ישראל. לדברי תת שר החקלאות האמריקאי, אריק בוסט, שביקר בישראל יחד עם ראשי "סקנד הרווסט", הבעיה המרכזית בישראל היא חוסר מודעות לחוסר הביטחון התזונתי. בוסט דיבר, במפגש שהתקיים בשבוע שעבר בוושינגטון, עם קבוצת חברי כנסת ועיתונאים בסיור שנועד לחשוף אותם לבעיית חוסר הביטחון התזונתי, לתוכניות מזון לנזקקים, לחקיקה הקיימת בתחום ולפעילות השדלנות של ארגונים רבים הפועלים למיגור הרעב. את הסיור אירגנו הפורום, התנועה ליהדות מתקדמת וארגון "מזון", עמותה שמגייסת כספים מיהודי ארה"ב כדי להזין נזקקים, בעיקר בארה"ב. מנהל "מזון", הד"ר אריק שוקמן, הוא שהביא לישראל את בוסט ואת ראשי "סקנד הרווסט".

"אולי בעזרתנו אפשר יהיה להקים בישראל תשתית לאספקת מזון", אמר בוסט, שחולש על תקציב של 52 מיליארד דולר ועל 15 תוכניות הזנה ובהן מפעל תלושי המזון, שבשנה שעברה סייע מדי חודש ל-24 מיליון נזקקים ומפעל שמספק ארוחות צהריים למרבית בתי הספר בארה"ב. כ-50% מהתלמידים זכאים לארוחה מוזלת או לארוחה חינם. "אני מאכיל אחד מכל חמישה אמריקאים", מתגאה בוסט. לפני שלוש שנים, בעקבות הגידול החד במספר הנזקקים שפנו לעמותות סיוע, פתח הממשל במבצע להגדלת ההשתתפות בתוכנית תלושי המזון. בין השאר, פישטו את תהליך הגשת הבקשות לסיוע וביטלו חלק מהמגבלות שצימצמו את מספר הזכאים.

"ראינו שגם במדינה קפיטליסטית כמו ארה"ב מושקעים משאבים ממשלתיים רבים כדי לטפל בבעיה של חוסר ביטחון תזונתי", אומרת ח"כ יולי תמיר ממפלגת העבודה, שהשתתפה בסיור. "בישראל כל כך מנסים לחקות את ארצות הברית מבחינת הדרך הכלכלית-החברתית, ומאמצים מדיניות שאחד מתוצרי הלוואי שלה הוא עוני וחוסר ביטחון תזונתי. כדאי שגם נחקה את ארצות הברית בפתרונות שהיא מציעה לבעיה".

בראייתה של תמיר, בנק המזון יהיה שותפות בין ארגונים וולונטריים ופילנתרופיים לבין הממשלה, שתפקידה יהיה לפקח על איכות המזון, למנוע ספסרות בו וניצול לרעה של הטבות מס שיקבלו התורמים.

"זו לא שאלה ערכית וגם לא עניין של ימין או שמאל. ברור שיש היגיון רב בהקמת בנק מזון. מצד אחד יש עודפים, הצבא והמשטרה וגופים רבים אחרים זורקים המון אוכל, ומצד שני יש נזקקים, וצריך לחבר ביניהם בצורה היעילה ביותר", אומרת ח"כ אתי לבני משינוי, שאף היא השתתפה במשלחת. לבני, תמיר והח"כים מיכאל רצון מהליכוד וטלב א-סאנע מרע"מ, הסכימו בתום הסיור להקים בכנסת שדולה לקידומו של בנק המזון. רצון סבור שכל המפלגות יכולות להתלכד סביב סיוע כזה.

גם בארה"ב קיימת הסכמה רחבה בדבר הצורך למגר את חוסר הביטחון התזונתי, והממשל אף הכריז על יעד של צמצום ממדי הבעיה בחמישים אחוז עד סוף העשור. אבל, בפועל, מספר הנזקקים הולך וגדל. "הרעב הוא בעיקרו סוגיה פוליטית. אין מחסור במזון. אילו היה רצון פוליטי אמיתי, מזמן היה אפשר לפתור את הבעיה", אומר ג'יימס מקגוורן, חבר קונגרס דמוקרטי ממדינת מסצ'וסטס ומראשי שדולה חדשה בקונגרס למאבק ברעב. "הממשל היה מוכן להזרים 300 מיליארד דולר למלחמה בעיראק, אבל הוא מתווכח על כל ניסיון להגדיל בכמה מיליונים תקציבים לתוכניות הזנה. חייבים לעורר מודעות בציבור, כדי ללחוץ על הפוליטיקאים שיעשו את מה שנכון".

השבוע התקיים בוושינגטון זו השנה הרביעית "יום המודעות הלאומי לרעב". באחד האירועים, מפגש רב משתתפים של נציגי עמותות העוסקות בחלוקת מזון ובמאבק בעוני, עלה לבמה איש העסקים היהודי אייב פולין, מעשירי ארה"ב, ואמר: "איזו בושה שבמדינה כה עשירה ועצומה שלושה או ארבעה מיליון ילדים הולכים לישון רעבים".

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.09 שניות עם 12 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה