09-06-2005, 13:53
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
אני גורס דווקא שבג"ץ צריך לבחור דרך: או ל-ה-פ-ס-י-ק להיות פוליטי לחלוטין...
ולעבור לשיטה נקייה יותר של מינוי שופטים, ולא בחישות פוליטיות בחדרים אפלוליים, שיוצרים בית
משפט מונוליטי, שנראה כל-כולו כמו סניף מרצ (תוך מינוי אחד-שניים מבחוץ "בשביל הקישוט").
שיטת מינויים שבה לא השופטים יקבעו איזה חבר לבראנז'ה נכניס כעת, אלא מערכת ברורה
ומסודרת, שתפעל בשקיפות טוטאלית, תוך חשיפת כל המועמדים והנימוקים לבחירתם או
דחייתם.
במידה ומחליטים על המשך מצב של בית משפט פוליטי - אז שיעשו זאת בגלוי, ושיהפכו את מינוי
השופטים למשהו נקי באמצעות וועדה של הכנסת שדיונייה ישודרו בטלוויזיה - וכך נלמד מדוע לעזאזל
פרופ' רות גביזון אינה ראוייה לשמש כשופטת (מלבד זה שבייניש מקנאה בה...), ומדוע נילי כהן
אינה ראוייה (מלבד זה שברק לא מחבב אותה...).
כרגע יש לנו בית משפט פוליטי לחלוטין - אבל הוא פוליטי באופן לא מוצהר, וכך הוא יוצר מצג שווא
של מוסד שפוסק ללא משוא פנים וללא דיעה קדומה, בעוד שבפועל זה שקר גמור, כפי שמוכיחות
אין ספור פסיקות שלו.
את העתירות הוא בחן לפי נימוקים פוליטיים, ואת פסיקתו הוא נתן עוד לפני שראה מישהו מבאי כוחם
של העותרים. ברגע שראה שהעתירות הם של מתיישבים נגד גירושם - הפסיקה הייתה מוכנה. מה
שנותר היה רק לכתוב אותה (ואת זה עושה תמיד אחד מהחבר'ה, בעוד שהשאר מסתפקיים
ב"אני מסכים עם חברי"...), ולחפש מתחת לאדמה נימוקים מתאימים.
הפעם לפחות לא היו צריכים לסתור עצמם, כפי שקרה להם בפסיקת האוריינט האוס מ99, לעומת
פסיקת המו"מ בטאבה מ2001...
|