13-06-2005, 11:18
|
|
|
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,161
|
|
תגובה לאלעד
לפני שנים עשו גיבור מחייל שבחר לא לירות בילד שזרק עליו אבן. לצה"ל היה קשה עם זה אבל בסוף נפלה החלטה ליחצ"ן את האירוע כסמל להומניות של חיילי צה"ל, למרות שמקרה זה הוא רק דוגמא במגוון רחב מאוד של התנהגויות (חלקן רחוקות מאוד ממנו) . המקרה הנוכחי מראה שצה"ל לא מפעיל שיקול דעת רחב, בניגוד למ"פ.
הרשה לי לספר לך על מקרה שהיה בשירות שלי, הפגנה באל חאדר נגד הקמת שכונה חדשה לאפרת בגבעת הדגן (שהיתה הרבה יותר קרובה לאל חאדר מלאפרת גופא) - אלפי פלשתינאים עומדים בשקט, בלי אלימות בלי בלגנים, מפגינים בתוך הכפר שלהם. כוח מורכב ממג"ב, פלוגה של 890 ואנחנו (סחלב - עוד לפני ימי חברון העליזים) יוצרים את השרשרת מול הפלשתינאים. החבר'ה של 890, פלוגה שגולדשטיין דפק לה את כל השירות (בילתה קודם לכן 8 חודשים רצופים בחברון, רק הוציאו אותה חודש קודם וכבר מחזירים אותה לחרא הזה), איבדו שליטה והסתערו לתוך ההמון. מה שהפך הפגנה שקטה ונורמלית לאירוע בנוהל החביב של אבנים, ברזלים ומכות.
בהמשך, בין שאר הקטעים החביבים - מספר צנחנים מעבירים את המה"ד (אני מקווה שאני זוכר את הרשת"ב) של המ"ק בין אחד לשני ומרביצים עם זה לערבי. כמה דקות אחר כך, כשרוב הערבים ברחו או זרקו קצת אבנים אתה רואה עיגול שמורכב מערבי אחד, 20 צנחנים ועוד יותר צלמי עיתונות, הערבי, עימו הם ניהלו דין ודברים באמצעות ידיים, רגליים וכל הבא ליד, היה אזוק. כמה פעמים התפרסמו התמונות האלה בתקשורת לדעתך? כמה טוב יצאנו מהסיפור הזה. דרך אגב הערבי שוחרר אחר כך, הם לא עצרו אותו, הם סתם עשו בו לינץ'.
כוח יש לנו, אנחנו צריכים רק לדעת מתי להשתמש בו ואיך. אנחנו היחידים שעדיין מאמינים לטענות שלנו כי אנחנו מסכנים והעולם נגדנו. יש מידה מסוימת של צדק בטענות (יש יאמרו מסוימת מאוד) אבל מקרים כמו ההחלטות הלא חכמות של הפיקוד בנושא בילעין ועוד הרבה גורמים אחרים רק תורמים לפיתוח השנאה כלפינו.
|