לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 12-06-2005, 16:29
  G_Zhukov G_Zhukov אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
כתבה ארה"ב מחמירה את הסנקציות הביטחוניות

ארה"ב מחמירה את הסנקציות הביטחוניות על
ישראל בדרישה להגביר הפיקוח על יצוא נשק

מאת זאב שיף, ואשינגטון


המשבר סביב מכירת מטוסים ללא טייס לסין מחריף: ישראל נדרשת לפרט 60 עסקות עם סין; ארה"ב השעתה שיתופי פעולה ביטחוניים, פניות טלפוניות ישראליות למשרד ההגנה לא נענות

מחריף המשבר בין ישראל לארה"ב
סביב מכירת מטוסים ללא טייס לסין. בחודשים האחרונים הטילה ארה"ב סנקציות קשות על ישראל, הכוללות פגיעה בעסקות ביטחוניות, בפרויקטים משותפים ובחילופי מידע בין שתי המדינות לגבי מערכות נשק מתקדמות. הממשל האמריקאי הציב לאחרונה לישראל שלוש דרישות מרכזיות כדי להביא לפתרון המשבר, שנועדו להגביר את הפיקוח והתיאום בין המדינות בכל הנוגע ליצוא הביטחוני של ישראל.

המחלוקת הנוכחית פרצה סביב עסקה של מכירת מל"טים מסוג "הארפי" מישראל לסין שנחתמה ב-1999, ולטענת ארה"ב, נעשתה מאחורי גבה ובניגוד לעמדתה. זאת לאחר שב-2000 כבר ביטלה ישראל עסקת מכירה של מטוסי ביון מסוג "פלקון" לסין בעקבות לחץ אמריקאי. בעקבות המחלוקת האחרונה פרץ תחילה משבר אמון אישי בין סגן שר ההגנה הפורש, דאג פיית, למנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, אך לאחרונה העמיק הסכסוך בין המדינות והתרחב לכמה תחומים ביטחוניים, שבהם עשוי להיגרם לישראל נזק רב.

הדרישות האמריקאיות

הדרישה הראשונה שהציבה ארה"ב לישראל היא העברתם של כל הפרטים לגבי יותר מ-60 עסקות שישראל ביצעה עם סין בשנים האחרונות, כדי שוואשינגטון תוכל לסכם את הנזקים שנגרמו לביטחונה, אם היו כאלה. שר הביטחון, שאול מופז, מינה לצורך בירור זה את מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל') הרצל בודינגר. בודינגר קיים פגישות בירור רבות בעניין בוואשינגטון, ובארה"ב מרוצים משיתוף הפעולה עמו. תהליך הבירור נמצא כעת על סף סיום.

הדרישה השנייה היא בחינה מדוקדקת של מערכת הפיקוח הישראלית על מכירת ציוד ביטחוני. האמריקאים מעוניינים לדעת כיצד נוצרים "חורים" במערכת הפיקוח, מהם צעדי הענישה למי שמפר את התקנות בעניין, ומדוע הדרג המדיני בישראל אינו מעורב ישירות בביצוע הפיקוח.

הדרישה השלישית היא ניסוח של מזכר הבנה בין ארה"ב לישראל בקשר למכירות נשק שיגביר את התיאום בין המדינות. בישראל ציפו לקבל זה מכבר את הטיוטה האמריקאית למזכר, אך זו לא הוגשה גם השבוע בביקורה של משלחת ישראלית בראשותה של היועצת המשפטית במשרד הביטחון, צביה גרוס. בממשל אומרים כי ניסוח המזכר יתאפשר כשתיושב המחלוקת בעניין פיקוח ישראל על עסקות נשק. הסדרים כאלה, לדברי הממשל, קיימים גם עם מדינות אירופיות שונות, כולל בריטניה.

כל התעשייה הביטחונית נענשת

הצעדים נגד ישראל אושרו בדרגים הגבוהים ביותר בממשל האמריקאי. שר ההגנה, דונלד רמספלד, ושרת החוץ קונדוליזה רייס אישרו את הסנקציות לפני כשבעה חודשים, והן נעשו בידיעתו של יועץ הנשיא בוש לביטחון לאומי, סטיב האדלי. זאת בניגוד להערכות בישראל, לפיהן המשבר יחלוף עם סיום תפקידם של פקידים במשרד ההגנה בוואשינגטון שעמם התעורר הוויכוח. בין אלה תת שר ההגנה פול וולפוביץ, שכבר עזב לניהול הבנק העולמי, תת שר ההגנה למדיניות פיית והאחראית למדיניות ליסה ברונזון. שני האחרונים יסיימו בקרוב תפקידם במשרד.

צעדי הענישה הם נגד כל התעשייה הביטחונית הישראלית, ולא רק נגד מפעלים שעשו עסקות שונות עם סין. אחת החברות שעלולות להיפגע, אף שלא עשתה עסקות נשק עם סין, היא "אלביט", שמתחרה בארה"ב על מכירת ציוד למטוס הקרב המתקדם אף-22. אלביט התחרתה עד כה בהצלחה מול חברה מבריטניה, וקיים חשש שאם המשבר יימשך האמריקאים יעדיפו לפנות לחברה הבריטית.

האמריקאים גם השהו את שיתוף הפעולה עם חיל האוויר הישראלי על היבטים טכנולוגיים במטוס התקיפה העתידי JSF. מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי, ביקר לאחרונה בארה"ב והציג את חששותיו לגבי ההשפעה המבצעית השלילית של ההחלטה. כמו כן הופסק שיתוף פעולה בקשר למערכת סימולציה מתקדמת גדולה לכוחות היבשה של צה"ל, העוסקת בשדה הקרב העתידי. גם חילופי מידע בקשר ל"הנטר 2", מל"ט התקיפה הישראלי המפותח יחד עם חברה אמריקנית, הוקפאו.

עיכוב משלוח ציוד ראיית לילה

כתוצאה מהמשבר הקשרים שובשו הקשרים של בכירים במשרד הביטחון עם מקביליהם במשרד ההגנה בוושינגטון, ופניות טלפוניות ישראליות אינן נענות. כמו כן נדחה מפגש של קבוצת העבודה האסטרטגית JSPG המתכנסת אחת לחצי שנה. לאחרונה כתב מנכ"ל משרד הביטחון לסגן שר ההגנה האמריקאי שבא במקומו של וולפוביץ, גורדון אינגלנד, הידוע בקשריו הטובים עם ישראל. המכתב דן בהצעה ליישב את המשבר, אך אינגלנד השיב מכתב שנשלח רק לשר הביטחון מופז.

לסנקציות נוסף גם עיכוב משלוח של ציוד צבאי הדרוש לישראל בשביל מכשירים לראיית לילה. ואשינגטון הודיעה כי היא מקפיאה בינתיים את כל המשלוחים הללו לישראל, ולא רק מהחברה שישראל רכשה ממנה, דבר שעלול לגרום נזק לפעולתו המבצעית של צה"ל. גם בדרגים הנמוכים והבינוניים בתעשיות הביטחוניות האמריקאיות מורגשת סלידה מישראל בעקבות המשבר, ויותר ויותר אומרים שלא כדאי לעשות עסקים עם ישראל.

עם זאת, נשמעים מוואשינגטון גם קולות הרגעה מסוימים, לפיהם אין כוונה לכפות על ישראל הפסקה של כל קשריה המסחריים עם סין. גם ארה"ב מנהלת עיסקות שונות עם בייג'ין. גורמים בממשל אמרו כי המשבר יסתיים מהר יותר אם ישראל תשתף פעולה עם וואשינגטון. אך אפילו אם המחלוקת תיושב, ותקוצר תקופת ההקפאה של הפרויקטים והעסקות עם ארה"ב, מדובר במשבר שלא היה כמותו בין שתי המדינות מאז שנות ה-70, אם בכלל. גם כשיפתרו הדברים, יישאר משקע קשה שיקרין על התעשיות הביטחוניות האמריקאיות ועל הפקידות הנמוכה בפנטגון.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/587233.html
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 12-06-2005, 17:32
  JAVEHN JAVEHN אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.12.03
הודעות: 2,430
אגב , נושא שקשור לזה בעקיפין ועומד לי כבר זמן מה על הראש
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי G_Zhukov שמתחילה ב "ארה"ב מחמירה את הסנקציות הביטחוניות"

על פרטנר איסלמי באסיה , שלדעתי ישראל לא עושה כלום כדי להזיז את העניינים באזור . מלחתכילה , מוסלמים שיעים (ומדינות בהם הם הרוב - קרי אירן למשל) לא היה להם דבר וחצי כנגד ישראל , ולמשל הסיבה שאנחנו שנואים במששל האייטולות באירן לדעתי היא אך ורק ידידותנו עם ארה"ב (מי שזוכר את כל הבלאגן בתחילת עליית חומייני לשלטון , פרשת קונטרס-אירן ועוד כאלו למיניהם , בהם שיחקנו גם תפקיד) - ידידות שלטעמי משאירה אותנו עצלנים לכונן מגעים ולהיות יהירים - ואימפריות בסוף נופלות , ואז נשאר לבדנו .
אני מדבר על פרטנר מאוד איכותי בפוטנציה , ובמקרה מדובר באזור בו נולדתי . מדינה הנמצאת בדרום קווקאז בשם אזרבייג'אן המאוכלסת ברובה בטורקים-אזריים (וכאן גם בה לביטוי הברית המשולשת ישראל-טורקיה-אזרבייג'אן ) שרובם הם מוסלמים שיעים , מאוד עשירה בנפט , וביינתיים רובם די אוהדים את ישראל (בינתיים , עד שגם את זה נצליח לקלקל כמו כל דבר אחר-כבר מתחילה להעלות שם איזושהי מגמה לזיהוי עצמי עם פלסטינאים, ואירן כבר מתחילים לכונן מגעים צבאיים ודיפלומטיים איתם) . לצערי , עד הזדמנות פז מפוספסת , ולמרות שמתנהלים מגעים , הם רופפים ולרוב ברמת אנשי עסקים בלבד .

ציטוט:
Good Relations between Azerbaijan and Israel: A Model for Other Muslim States in Eurasia?
By Soner Cagaptay and Alexander Murinson
March 30, 2005

Next to the Middle East lies another region with a large Muslim population and some acute problems with Islamist radicalism: the Caucasus. Aware of the danger that instability in the Caucasus (particularly since the dissolution of the Soviet Union) could spill over into the Middle East, Israel has actively sought to establish friendly relations with Azerbaijan, the only Caucasian state with a Muslim majority (the other two Caucasus republics, Georgia and Armenia, have Christian majorities). The dynamics of this relationship are worth exploring in depth.

Regional Dynamics: Azerbaijan and Armenia

Azerbaijan, an oil-rich, predominantly Shiite and ethnically Turkic country of eight million people, is located in the Caucasus region between Russia and Iran. As a secular state, Azerbaijan espouses the Turkish Kemalist model and shares a strong ethnic and linguistic bond with Turkey.

Azerbaijan is currently enmeshed in a now-frozen conflict with Armenia over the self-proclaimed Republic of Nagorny Karabagh. The two countries fought a war in 1992–1994 over the disputed territory, and as a result approximately 20 percent of Azeri territory is now under Armenian occupation. According to Azerbaijani sources, the war caused almost one million Azeris to flee from Armenia and the occupied territories. In April 1993, in response to the Armenian occupation of Azeri lands, Turkey closed its border with Armenia. Israel supported the Azeri side in this conflict. According to the London-based Arabic-language weekly al-Wassat, both Turkey and Israel supplied Stinger missiles to Azerbaijani troops during the war. Since the war ended, talks between Azerbaijan and Armenia sponsored by the Organization for Cooperation and Security in Europe, known as the Minsk Process (which the United States co-chairs with France), as well as U.S.-led Key West meetings in 2001, have failed to bring resolution to the conflict.

Iran and Russia have traditionally supported Armenia. In April 1992, for example, Iran supplied natural gas and fuel to Armenia, which helped sustain Armenian military actions. Iranian-Armenian cooperation seems to be thriving. In May 2002, the U.S. State Department issued a statement indicating that Armenian companies were collaborating with Iran in nuclear proliferation. In particular, the Armenian company Lizin, based in Nagorny Karabagh, was suspected of such activities. For its part, Russia, between 1993 and 1996, provided military hardware worth $1 billion to Armenia, including Krug surface-to-air missiles and Grad multiple missile systems. Between December 1998 and February 1999, Russia also delivered ten MiG-29 fighter aircraft as well as an S-300 antiaircraft missile system to Armenia.

Disputes with Iran

Azerbaijan and Iran are connected through history and religion (both countries have Shiite majorities). Ethnic Azeris also constitute between 15 and 20 million of Iran’s total population of 70 million. Nevertheless, Azerbaijan perceives the export of the Islamist revolution by Iran as an existential threat.

Azerbaijan possesses significant offshore oil and gas resources in the Caspian Sea. The Baku-Tbilisi-Ceyhan (BTC) pipeline is scheduled to begin operating in October 2005, allowing landlocked Azerbaijan to deliver its oil through the territory of friendly Georgia and Turkey to the west. However, since Tehran refuses to acknowledge Azerbaijani rights in the Caspian based on equal division of territorial waters among the five littoral states (Azerbaijan, Iran, Kazakhstan, Russia, and Turkmenistan), Azerbaijan faces Iranian claims on some of its offshore oil and gas fields. Iran claims that the Soviet-Iranian treaties of 1921 and 1941—which divided the sea between the two littoral countries at the time (the Soviet Union and Iran)—still give Iran exclusive rights to more than half of the Caspian at the expense of the other littoral states that emerged from the breakup of the Soviet Union. Accordingly, during the last twelve years, Iranian gunboats have made several incursions into Azerbaijani territorial waters. On July 23, 2001, for example, an Iranian warship ordered an Azerbaijani exploration ship hired by British Petroleum to withdraw from exploration operations in a disputed zone.

Particularly since Ilham Aliyev became Azerbaijan’s president in October 2003, Iran has engaged in a campaign of intimidation toward the country. A group of high-level Iranian military officers visited Baku in August 2004, urging Azerbaijan to cease security cooperation with Israel and stop receiving Israeli military and intelligence officers—this in exchange for resolution of the ongoing dispute over Caspian exploitation rights. In sum, Iran—and Armenia—see Azerbaijan as part of a geostrategic axis that also includes Turkey, Israel, and Georgia. Tehran wants to disrupt that axis.

Economic and Security Relations between Israel and Azerbaijan

Since the early 1990s, Israeli-Azerbaijani relations have expanded to include cooperation in trade and security matters as well as cultural and educational exchanges, illustrated by an Israeli culture festival held in Azerbaijan this month. Relations accelerated in August 1997 during Israeli prime minister Benjamin Netanyahu’s visit to Baku.

Israeli business involvement in Azerbaijan includes investment by the Israeli-owned Bakcell, a cell phone operator, which is the second largest in the Azerbaijani market after the Turkish-owned Turkcell. Also, many Israeli investors own significant assets in Turkish-operated Azerbaijani ventures. The prospects for economic cooperation depend in no small part on how well Azerbaijan is able to manage its oil wealth and how high oil prices rise. The real GDP growth rate reached 10.6 percent in 2003, with a GDP per capita of $3,400, up from $1,640 in 1998.

As a result of its disputes with Tehran and its official caution over the nature of the Iranian regime, Azerbaijan has developed close intelligence and security cooperation with Turkey and Israel, which both share that caution. Such cooperation, boosted with Israel after Netanyahu’s visit, involves information exchange, routine briefings, and data analysis (including information collected by Israeli satellites). Israel also provides training for Azerbaijani security and intelligence services, as well as security for the Azerbaijani president during his foreign visits. According to some sources, the Israelis might have also set up electronic listening stations along the Caspian Sea and the Iranian border.

In response to the unresolved Nagorny Karabagh conflict, Azerbaijan is also pursuing a major program of modernizing its armed forces. According to Jane’s Defense Weekly in October 1996, the Israeli military industry is a major provider of battlefield aviation, artillery, antitank, and anti-infantry weapons to Azerbaijan.

Implications for the United States

Initially, U.S.-Azerbaijani relations focused on the promotion of the BTC pipeline as a part of the East-West energy corridor. However, since September 11, a new sphere of cooperation has emerged in security. Azerbaijan has provided an air corridor for American military efforts in Afghanistan and Iraq and has joined the U.S.-led coalition in Iraq. Lately, there has been a lull in bilateral relations. Faced with deadlock on the Nagorny Karabagh issue, Azerbaijan has begun to seek Russian support on this matter. Baku also seems interested in diversifying its foreign policy portfolio, even by improving its ties with Iran. Washington has many reasons to further improve its relationship with Azerbaijan and to support that country in the international arena. In this context, it should applaud the Azerbaijani friendship with Israel.

Soner Cagaptay is a senior fellow and director of the Turkish Research Program at The Washington Institute. Alexander Murinson is a doctoral candidate in the School of Oriental and African Studies (University of London) specializing in security affairs in the Caspian Basin.


מקור :
http://www.washingtoninstitute.org/...05.php?CID=2287
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 13-06-2005, 09:38
  G_Zhukov G_Zhukov אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
מאמר מאלף ומאיר עיניים
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי JAVEHN שמתחילה ב "אגב , נושא שקשור לזה בעקיפין ועומד לי כבר זמן מה על הראש"

תודה על המאמר המאלף ומאיר העיניים שהבאת.
אכן, אולי לא קשר ישיר לדברים שהבאתי מזאב שיף, אבל אכן יש קשר עקיף
בין הדברים.
נראה לי שהמצב הזה נובע מחולשת הדרג המדיני בכל הקשור לקביעת מדיניות
חוץ ובטחון מול מערכת מאד משומנת שלאורך השנים יצרה לעצמה אג'נדה משל עצמה
שלא תמיד הולכת יחד עם האינטרסים האמיתיים של מדינת ישראל.

בנאום הפרידה שלו ממשרת הנשיאות ב 1961, הזהיר הנשיא האמריקאי היוצא דוויט אייזנאוהר
מפני עוצמת מה שהוא כינה "הקומפלקס הצבאי-תעשייתי". זו מערכת של קשרים וקשרי גומלין
בין המערכת הביטחונית והתעשיות הצבאיות/בטחוניות. אייזנאוהר זיהה התחזקות המארג הזה
על חשבון מוסדות שילטוניים שתפקידם להחליט על מדיניות.

ניתן לאמר שבישראל התפתחה לאורך השנים דינמיקה דומה של יצירת מארג יחסים
ואינטרסים דומה בתוך המערכת הבטחונית הצבאית והאזרחית ובינה לבין גופים שונים
המשתייכים לתעשיות הבטחוניות בישראל. ההתנהלות והתקדימים שארעו בשנים האחרונות
מדגימים זאת היטב: מקרה פולארד, התחזקות המלמ"ב ויחיאל חורב העומד בראשו כניסתו
לתחומים שלא אמורה להיות לו נגיעה אליהם וההשפעות השליליות הנובעות מכך, היחסים
המעורערים עם מדינה חשובה כמו דרום אפריקה, פרשת מטוס הפלקון ועוד סידרה של מקרים
שגרמו לישראל נזק רב.

אחת הסיבות לתופעה הזאת היא כמו שאמרתי חולשת הדרג המדיני שנובעת מהעידר גוף
הממליץ על מדיניות ובקרה על ישומה לצד הדרג המדיני המחליט, דוגמת המועצה לבטחון
לאומי בארה"ב. כמו כן, גוף שאמון על טווית ושימור הקשרים הבינלאומיים של ישראל
נמצא מאז שני הראשונות לקום המדינה בצילו של משרד הבטחון והכוונה למשרד החוץ.

כך יוצא שפעם אחר פעם ישראל מוצאת עצמה בסבך של עימותים עם גורמים שונים
בזירה הבינלאומי, כשהפעם התיסבוכת היא עם ארה"ב.

על פי דיווחי חדשות ערוץ 10 מאתמול בערב, 4 אישים מרכזיים במשרד הבטחון נמצאים
כרגע בסכנת הדחה :
מנכ"ל המשרד עמוס ירון
ראש המלמ"ב יחיאל חורב
ראש סיב"ט יוסי בן חנן
וראש משלחת משרד הבטחון בניו יורק יקותיאל מור.

והדברים רחוקים מסיומם
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 00:28

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר