כפי שכבר נאמר על ידי מספר חברים פה, החיבאללה משתמשים בתו"ל מוכר של הצפת הזירה באיומים על הכלים העדיפים של צה"ל. הסאגרים, הRPG, המטיס, הקורנט ומטעני הגחון מסבים לצה"ל לא רק אבדות כבדות בהרבה מהרצוי אל מול סוג כזה של לחימה ויתרון נתון, אלא גם שיבוש רציני מאד בשליטה בשדה הקרב. למעשה, אנו לא רואים בנתיים כל פתרון ממשי בזירה עצמה לבעיה זו. ההסתמכות של צה"ל על כמות אין סופית של יחידות מיוחדות שיעשו הכל קצת מדאיגה וגם בנתיים לא ממש משתלמת. תראו את פלס"ר שריון שאחד הייעודים המקוריים שלהם זה להתעמת עם חוליות נ"ט, ועכשיו יושבים בחברון בפילבוקסים. הדבר מדאיג במיוחד לאור העובדה שזו הזדמנות פז למדינות ערב להפיק לקחים ולקבל דיווחים על עמידות המרכבות השונות אל מול הטילים והתו"ל שלהם בשימושים השונים בהם. זוהי יכולה להיות קפיצת מדרגה לכוחות הנ"ט של צבאות ערב, וגם אם לא אז לפחות אימות או שלילה של תיאוריות לחימה קיימות שלהם (מן הסתם אחת הסיבות שהנשק הזה הגיע לשם מלכתחילה). חשוב לזכור שגם מלחמה מלאה מורכבת לעיתים קרובות מהרבה זירות קטנות יותר. לחימה בכפר כזה או אחר היא תרחיש שכיח גם במלחמה בצפון. קרבות השריון האדירים של סיני הם סיבה מצויינת לשמור טנקים, וסביר מאד שגם המסק"רים יהיו יעלים מאד בייעודם המקורי כנגד טנקים בשטח פתוח, אבל בצפון זה פשוט לא זה. מכיוון שזהו מבצע מוגבל והמצב שם דווקא כן מציע כמה מסלולים של פתרונות אזי אפשר אולי לומר ניחא. טוב מספיק. אבל דמיינו את התרחיש הבא:
יוצאים מעזה וקמה מדינה. עזה ואיו"ש מוצפות באיומי נ"ט ונ"מ. מישהו שם מחליט לעשות צרות. צה"ל חוזר ומגלה שזירת הקרב השתנתה. כאן כבר אי אפשר להגיד "אה זה רחוק".
היום אנחנו מקבלים שיעור מאלף על חשיבותה של מלחמת מנע. כל אלה שחשבו שתפיסתה של הקארין A הייתה בעיקר ספין תקשורתי יכולים לקבל הדגמה מעולה למה מבצע כזה יעיל כמו קמפיין שלם.
אסור להוריד במילימטר את החגורה מסביב לגדה ולעזה, ומה אתם חושבים? ניתן לפגוע בהתחמשות עתידית של החיזבאללה? מה ניתן לעשות כנגד תו"ל שכזה?
התשובה הכי מעניינת שאני שמעתי בנתיים היא באמת "איפה הוולקן". אגב, מה דעתכם על שימוש ב"מחבט" כנגד קטיושות או בעיקר קסאמים (ממש לא שירתתי בנ"מ אז אני רק מתעניין).