 |
23-06-2005, 23:06
|
|
חסום
|
|
חבר מתאריך: 12.02.03
הודעות: 1,393
|
|
תקציר - יחידת מבוא - ישראל והעמים בשנים 1870 –1920:
פרק-1.תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחה"ע ה- 1/ "עידן של שינויים"
1 .מדוע נקראת התקופה "עידן של שינויים " ? / מאפייני התקופה בשנים 1870 – 1920
1) בשנים אלה בארצות אירופה ואמריקה, יש שינויים רבים בתחומי המדע הרפואה והטכנולוגיה, בהיקף גדול ובפרק זמן קצר. המדע הפך לנחלתם של רבים, ואלפי סטודנטים ומורים עסקו בניסוים מדעיים בכל התחומים.
2) שינויים אלה שינו בצורה משמעותית, את חיי הפרט, המשפחה, החברה והמדינה, והביאו לשינוי ערכים ודרכי חשיבה.
3)נוצרו תהליכי חילון וקמו מדינות לאומיות, שגרמו לכך, שבני האדם עברו מתלות מוחלטת בכנסיה, לתלות גוברת והולכת במסגרת המדינה.
הערה :התגליות בתחום המדע הטכנולוגיה הביאו מצד אחד קידמה, אך מצד שני כללו בתוכם גם "מחיר". למשל התפתחות הרפואה מנעה תמותה והאריכה את תוחלת החיים אך גרמה לצפיפות אוכלוסין ורעב .
2. השינויים המרכזיים באירופה בתחומי המדע :
1)בתחום המתמטיקה- פותחו תורת המספרים ההסתברות והסטטיסטיקה.
2)בתחום הרפואה- גילה לואי פסטר שהחיידקים גורמים למחלות וגילה את שיטת החיסונים.
3)בתחום הביולוגיה פותחה תורת האבולוציה של צ' ארלס דארווין
ביולוגי בשם צארלס דארוין ערך מחקר והגיע למסקנה שבטבע יש מלחמת קיום. במלחמה זו רק הצמחים ובעלי החיים החזקים שורדים, אלה שלמדו להתאים את עצמם לסביבה. המינים החלשים נעלמים. לתהליך זה קרא דרווין "תהליך הברירה הטבעית".
דרווין טען עוד שהמינים החזקים ששרדו מעבירים לצאצאיהם את התכונות שסיגלו לעצמם. הצאצאים עוברים גם הם שינויים כדי לשרוד בתנאים החדשים שנוצרו. כך נוצר תהליך של התפתחות הדרגתית של תכונות חדשות כל הזמן, שמאפשרות למינים החזקים לשרוד. להתפתחות זו קרא דרווין אבולוציה. דרווין הוציא ספר בשם "מוצא המינים" שעסק בנושא האבולוציה וספר נוסף בשם "מוצא האדם" ובו קבע שמוצא האדם מן הקוף.
השפעות התגלית על האוכלוסייה :
בתחום הדת – התגלית יצאה למעשה נגד סיפור בריאת העולם ע"י אלוהים, והובילה לתהליך של חילון שהחליש את הכנסייה והכמורה וחיזק את המדינה ומוסדותיה
בתחום החינוך – החינוך יצא מידי הכנסייה ועבר לידי המדינה תהליך שאפשר את המשך התפתחות המדעים והטכנולוגיה ויצר יותר משכילים.
בתחום החברתי- תורת האבולוציה תרמה להתפתחות תורת הגזע שהביאה להתעוררות האנטישמיות במאה ה-19
בתחום הפוליטי – תורת הגזע הביא גם לתחושה של "עליונות האדם הלבן", שהייתה אחד הגורמים לאימפריאליזם.
3. השינויים המרכזיים באירופה בטכנולוגיה :
התגליות בתחום המדע הביאו גם להתפתחות המצאות טכנולוגיות רבות ומגוונות, שהשפיעו על בני האדם בתחומים שונים, חלקם לטובה וחלקם לרעה. נציג מספר שינוים ונסקור את השפעתם.
1)בתחום התקשורת –טלגרף, רדיו, קולנוע, טלפון
את הטלפון המציא ב- 1876 בארה"ב, אלכסנדר בל. בל התאים את תנודות הקול לזרמים חשמליים וכך המציא מכשיר המבוסס על העברת קול באמצעות זרם חשמלי. תחילה היה אפשר לשוחח למרחק של כ-3 ק"מ ובהדרגה המרחק עלה. בתחילה הועברו שיחות הטלפון, באמצעות מרכזיה דרך חוטי מתכת שנמתחו ממקום למקום. בהמשך התגלתה דרך להעביר שחות טלפון בלי חוטים, דרך האוויר, בעזרת גלי רדיו. הטלפון קישר במהירות רבה אזורים מרוחקים. השיחה הקולית יצרה מצב חדש שבו יכלו המשתמשים לשאול שאלות ולקבל עליהן תשובה מיידית, ולהתרשם מקולו של בן שיחם. הטלפון השפיע על התחומים הבאים :
בתחום החברתי: שמירת קשר בין בני משפחה וחברים.
בתחום הכלכלי: כלי עזר בתחום התעשייה והמסחר המקומי ובינלאומי. בעלי עסקים יכלו ליצור קשר עם עמיתיהם , לסגור עסקאות, לקבל דיווח עדכני לגבי דרישות השוק .
בתחום התרבות: פעילות לשעות הפנאי, פיתוח העיתונאות –העברת מידע+ דווח בזמן אמת.
בתחום הצבאי והמדיני: קשר בין מעצמות לקולוניות שלהן קשר בין מדינות, קשר והעברת מידע והנחיות בין יחידות צבאיות
2)בתחום התחבורה –ספינת קיטור, מטוס, מכונית, קטר ורכבת
ב-1829 המהנדס הבריטי ג'ורג סטיבנסון בנה את הקטר המפורסם רוקט. רוקט הסיע קרונות נוסעים על מסילת ברזל במהירות של 60 קמ"ש. בהתחלה הרכבות פעלו על קיטור, כשהומצא החשמל הן הפכו להיות חשמליות ושמשו כאמצעי תחבורה ציבורי בפריס בלונדון ואחר כך גם בערים אחרות. הרכבת שינתה את מושגי המרחק והזמן והשפעתה באה לידי ביטוי בתחומי הבאים :
בתחום התרבות: הרכבת שינתה את מנהגי היום יום והשפיעה על שעות הפנאי. החופשה והנופש הפכו למצרך המוני ולא רק של בני המעמד הגבוה. בזכות הרכבת יכלו בני אדם להגיע בתוך זמן קצר ובנוחיות ממקום למקום. מי שגר בלונדון ורצה לבלות על שפת הים, לא היה צריך להיות אציל שזמנו בידו. הוא יכול היה להיות גם בורגני מן השורה. לא היה עליו אלא לעלות על הרכבת ביום חג, לנסוע לבילוי באתר מרוצי סוסים או על שפת הים ולחזור לביתו בו ביום.
בתחום הכלכלי: הרכבת תרמה להתפתחות המסחר המקומי והבינלאומי. היא אפשרה להוביל תוצרת חקלאית תוצרת תעשייתית וחומרי גלם בכמויות למרחקים גדולים . בעקבות התפתחות הרכבת החלו מתפתחות רשתות ענק של מסילות ברזל באירופה שסיפקו עבודה לאנשים רבים
בתחום הדמוגרפי: השימוש ההולך וגדל ברכבות קיצר את המרחקים, והקל על תהליכי העיור והגירה.
הרכבת תרמה להאחדה של הזמן ברחבי המדינה והעולם כולו. מאחר שהרכבת פועלת על פי לוח זמנים מסודר , השעון צריך להיות אחיד בכל מקום שאליו היא מגיעה. מאז שנות הארבעים הנהיגו חברות הרכבת באנגליה לוח זמנים אחיד ושעון אחיד לכל התחנות ב- 1980 הפך השעון האחיד של הרכבות באנגליה לשעון המחייב את כל המדינה. יתרון חברתי וכלכלי.
3).בתחום התיעוש – נורה חשמלית , מנוע חשמלי
הנורה החשמלית הומצאה ע"י תומס אדיסון בשנות השבעים של המאה ה- 19. פיתוח האנרגיה החשמלית הובילה לפיתוח מכשירי חשמל כמו מכונת תפירה וגרמופון, שיצרו אורח חים חדש והאיצו את המהפכה התעשייתית. פיתוח הנורה החשמלית השפיע על התחומים הבאים :
תחום התרבות :הנורה השפיעה על תרבות הפנאי של האנשים. הרחובות הפכו להיות מוארים ולאנשים הייתה תחושת ביטחון לצאת מבתיהם בשעות החשיכה. נוצרו "חיי לילה " קצב החיים ומהלכן לא נקבע ע"י שקיעת החמה וזריחתה, אלא ע"י האדם , המפעיל אנרגיה חשמלית. החשמל הווה את הבסיס להמצאת סוג בידור חדש הקולנוע.
תחום כלכלי : שעות הפעילות ושעות העבודה הוארכו כדי להגביר את הייצור תוך ניצול הפועלים במפעלים השונים.
ב.ההשפעות של השינויים בתחום המדע והטכנולוגיה על העולם בתחומים שונים -סיכום
א.בתחום החברה
1) נוצרו מעמדות חדשים :
1)מעמד הפועלים – גרו בשולי העיר בשכונות עוני. קיבלו שכר נמוך והועסקו בתנאים ירודים. הם הקימו איגודים מקצועיים ומפלגות פועלים ונשאו את דגל הסוציאליזם
2)מעמד הבורגנים – בעלי ההון שבידם היו מרוכזים בתי החרושת וחברות גדולות. הם העסיקו מיליוני שכירים, ומילת הקסם שלהם הייתה : "עשיית רווח". הם הקימו את הבנקים והבורסה והאמינו בליברליים.
2) ירד כוחם של המעמדות הישנים : הכמורה והאצולה הקרקעית
3) חל שינוי במעמד האישה – הנשים השתלבו בשוק העבודה ונאבקו על שוויון זכויות
ב.בתחום הדת
1) תהליך של חילון – האדם היה מודע יותר לעצמו, משכיל יותר, והפך את האמונה במדע למעין פולחן שתפס את מקום האמונה הדתית.
2) הפרדה בין דת למדינה – הכנסייה נחלשת והכוח עובר למוסדות המדינה.
ג.בתחום החינוך והתרבות
1) חינוך ציבורי - החינוך עבר מן הכנסייה לידי המדינה , והמדינה הקימה מערכת חינוך ציבורית שבה היה יכול ללמוד כל אזרח- הונהג חינוך חובה עד גיל 14 . מערכת החינוך תרמה להרחבת מעגל המשכילים ותרמה לביסוס הדמוקרטיה.
2) התפתחה תרבות הפנאי – תרבות הפנאי הופכת להיות לנחלת ההמונים ויותר מגוונת. היא כללה: ספורט ( כדורגל, בייסבול, טניס, גולף, ) בתי קפה, טיולים, תאטרון, אופרה, בתי מרזח.
ה.בתחום הכלכלי
1)תהליך תיעוש –מעבר ממשק חקלאי למשק תעשייתי המבוסס על טכנולוגיה מודרנית, בהיקפים גדולים.
2)גדל היקף הסחר הפנימי והבינלאומי- יצרנים חיפשו מקורות לחומרי גלם זולים ושווקים ליצור המוגבר.
3)התפתחות עירונית – גדל מספר הערים והם הפכו למרכזי ם מסחריים ותרבותיים .
ד.בתחום הדמוגרפי
1)עלייה בריבוי הטבעי בעקבות התפתחות הרפואה התברואה. בשנת 1800 היו באירופה 180 מיליון איש ובתוך שנה הכפילה האוכלוסייה את עצמה ובשנת 1870 היו באירופה 350 מליון איש.
2)תהליך עיור - מעבר מהכפר לעיר שסיפקה מקומות עבודה.
3)הגירה גדולה -ממדינה למדינה, מיבשת ליבשת . ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה לארה"ב ולאוסטרליה.
ו.בתחום הפוליטי -מדיני
1) "עידן ההמונים" - התחזקות עקרון הדמוקרטיה בעקבות המהפכה האמריקאית המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית עלה כוחו של ההמון דבר שהביא להרחבת זכות הבחירה, ולהקמת מפלגות .
2)עידן האימפריאליזם – מדינות אירופה השתלטו על אזורים באפריקה ובאסיה כדי להשיג חומרי גלם, כוח עבודה זול ופתרון לעודף אוכלוסין. האימפריאליזם נבע גם ממניע גזעני- תחושת עליונות של האדם הלבן וממניע לאומי – רצון לרכוש עוצמה ויוקרה.
3) עידן הלאומיות - במאה ה-19 יש התעוררות לאומית .קמו הרבה תנועות לאומיות שדגלו ברעיון "מדינה לכל לאום". התעוררות זו הקיפה את רוב מדינות אירופה, והרבה עמים נלחמו על עצמאותם.
היו מספר גורמים עיקריים לצמיחת התנועות הלאומיות במאה ה-19 :
1)המהפכה הצרפתית – שהביאה לשינוי בתפיסת העולם ודיברה על :שוויון, אחווה וחופש.-> הפרט וזכויותיו הופכים להיות המרכז.
2)המהפכה האמריקאית – המושבות האמריקאיות נלחמו בבריטניה על עצמאותן ומתוך מאבק זה קמה המדינה האמריקאית והיא מצליחה. -> המאבק לעצמאות כדאי.
3)המהפכה התעשייתית – פגעה בדברים רבים מהעולם הישן כמו : מסגרות קהילתיות, כנסיה ומלך ( "המדינה זו אני " ) ויצרה דברים חדשים כמו: תנועת השכלה, תהליך חילון ומעמדות חדשים, שהעבירו את המשקל מהמלך לעם והובילו לצמיחת התודעה הלאומית.
ג. השפעות השינויים שהתרחשו באירופה על החברה היהודית בתחומים שונים :
א.בתחום המעמד משפטי
קבלת אמנציפציה - שוויון זכויות מלא בכל התחומים . האמנציפציה ניתנה לראשונה ליהודים בצרפת ב-1791 , הודות לעקרונות המהפכה הצרפתית. עד סוף המאה ה- 19 האמנציפציה התפשטה כמעט לכל מדינות מרכז אירופה ומערבה. היה זה תהליך ארוך שהיו בו עליות ומורדות, והאופי שלו היה שונה ממקום למקום. יש לציין כי היהודים קיבלו את האמנציפציה בתנאי שיאמצו את אורח החיים, המנהגים והשפה של אזרחי המדינות בהם ישבו. האמנציפציה יצרה שני תהליכים מרכזים בחיי היהודים : מצד אחד אפשרה את השתלבות היהודים בחברה הסובבת ומצד שני יצרה דחייה כלפי היהודים , שהביאה לעוינות והגבלת היהודים.
ב.בתחום הדמוגרפיה.
1)גידול במספר היהודים –מספר היהודים גדל פי שתיים. בסוף המאה ה-19 היו בעולם 7.5 מליון יהודים וב-1914 היו בעולם כ- 13 מליון יהודים.
2)תהליך של עיור – היהודים נטשו את הכפרים והעיירות הקטנות ופנו אל הערים הגדולות.
3)עזיבת השכונות היהודיות המסורתיות ומעבר לשכונות של האוכלוסייה הסובבת.
4)תהליך של הגירה- מארץ לארץ ומיבשת ליבשת. ההגירה הייתה בעיקר ממזרח אירופה, בגלל מצב כלכלי קשה אנטישמית ופוגרומים
ג.תחום הכלכלה
1)השתלבות בכל תחומי הכלכלה החדשים - האמנציפציה והמעבר לערים, איפשרו ליהודים להשתלב בתחומים חדשים. חלק מהיהודים הפכו מסוחרים זעירים לבורגנים העוסקים במסחר מודרני. חלקם השתלבו בתעשייה המודרנית ונכנסו לחברות מסחריות גדולות, כמו חברות ספנות והפכו לבעלי הון. היו יהודים שנכנסו לתחום הבנקאות ועסקו בבניין מסילות ברזל.
2)יהודים רבים פנו למקצועות החופשיים – הם שימשו כעורכי דין, רופאים, פרופסורים באוניברסיטאות.
3)נוצר פרולטריון יהודי –בעיקר במזרח אירופה ובמידה פחותה יותר במערב אירופה ומרכזה. הפועלים היהודים היו מעורים בהגברת התודעה הסוציאליסטית והקמת מפלגות סוציאליסטיות.
ד.בתחום החינוך והתרבות
1)תהליך של חילון וטמיעה – הקשר עם הסביבה הנוכרית הגביר את ההתנתקות מן הדת והמסורת. יהודים התקשו לשמור כשרות, שבת וחגים, בגלל עיסוקיהם או לימודיהם. החליפו את שמותיהם לשמות לא יהודיים ואימצו הופעה חיצונית דומה לזו של בני סביבתם. היו יהודים שהמירו את דתם כדי לקנות "כרטיס כניסה" לחברה הסובבת.
2)עזיבת לימודי החדר והישיבה ומעבר למוסדות ההשכלה של המדינה.
3)יהודים התערו בתחומי התרבות והאומנות השונים כמו: הספרות, התאטרון,הפיסול הציור והשירה הכללית ותפסו מקום של כבוד
ה. מעמד הקהילה
נפגעה אחדותה של הקהילה היהודית וסמכות מוסדותיה בגלל :
1)נפגע הקשר בין הפרט לקהילה בגלל המעבר לערים, ההתערות בחברה הסובבת ותהליך החילון
2) פחתה תלותם של היהודים במוסדות הקהילה, שכן העירייה המקומית בערים סיפקה ליהודים שירותים כלליים כמו: חינוך, בריאות וביטחון.
3)יהודים רבים החלו להיות מעורים בחיים הפוליטיים, הצטרפו למפלגות החדשות שצצו וזנחו את הפעילות הקהילתית.
ד.תהליכי שילוב ותהליכי דחייה של יהודים וביטוייהם בצרפת
1)תהליכי שילוב וביטוייהם
מה אפשר את תהליך ההשתלבות ?
1) השינויים בתחומי המדע והטכנולוגיה באירופה במאה ה- 19 יצרו תהליך של חילון והרחיבו את מעגל המשכילים בקרב היהודים ובקרב האוכלוסייה הכוללת באירופה .
2) התפתחות הערכים הדמוקרטים והליברלים בעקבות המהפכה הצרפתית והמהפכה התעשייתית .
3) קבלת אמנציפציה – שפתחה בפני היהודים את הדלת להשתלבות בחברה הכללית. יש לציין שהתגובות לאמנציפציה בקרב היהודים לא היו אחידות. היו שהגיבו בהסתייגות כי פחדו שהאמנציפציה תפגע במסורת והדת היהודית, והם נלחמו בהשתלבות. אחרים שלא שמרו מצוות אך היו גאים במורשת היהודית, בקשו לשמור על הייחוד היהודי תוך השתלבות בחברה הסובבת. היו יהודים שהתלהבו ממגמת השתלבות ומיהרו להיטמע בחברה הנוצרית כדי להוכיח שהם ראויים לאמנציפציה.
ביטויי שילוב בצרפת :
בתחום הפוליטי – יצחק אדולף כרמייה יהודי צרפתי, שהיה עו"ד מפורסם ופעיל בשמאל נבחר לפרלמנט הצרפתי, מונה לשר המשפטים בממשלת צרפת, ומאוחר יותר נבחר כסנטור לכל ימי חייו. במשך כל חייו הציבוריים היה כרמייה פעיל בעניינים יהודיים. בהיותו שר המשפטים חתם על צו שהעניק ליהודי אלג'ריה אזרחות צרפתית.
בתחום הכלכלי – בצרפת בסוף המאה ה-18 ישבו רוב היהודים במזרח המדינה באזור אלזס לוריין ועסקו בהלוואות בריבית, ומכירת יין. בסוף המאה ה-19 רוב יהודי צרפת ישבו בערים הגדולות ורובם עסקו במסחר ובמקצועות חופשיים. חלקם אף נכנסו לתחומי הבנקאות והפכו לבעלי הון. משפחת רוטשילד היהודית, הקימה בצרפת רשת ענפה של בנקים, שהתפשטה לתחומים כמו מסילות ברזל, נפט ומכרות. בפריז כמו בערים אחרות במערב אירופה הוענקו לבני רוטשילד תוארי אצולה, הם נבחרו לפרלמנט, ומלאו תפקידים חשובים בפיתוח הכלכלה, בטיפוח האמנות ובהקמת מפעלי סיוע וצדקה.
בתחום הצבאי – יהודים גויסו לצבא הצרפתי וחלק קטן מהם אף הצליח לקבל דרגות קצונה. היהודי אלפרד דרייפוס מהווה דוגמא לכך. הוא היה בנו של יהודי עשיר מאלזס ,שגמר את הפוליטכניון בפאריס, נכנס לצבא הקבע, הגיע לדרגת קפיטן בחיל התותחנים, והיה היהודי הראשון שקיבל משרה במטה הראשי של הצבא הצרפתי.
2)תהליכי דחייה וביטוייהם
מה גרם לדחיית היהודים ?
תהליכי הדחייה של היהודים במאה –19 הושפעו מן האנטישמיות . היסטוריונים טוענים כי הגורמים העיקריים להיווצרותה של האנטישמיות ודחיית היהודים במאה ה-19 הם :
האמנציפציה- אפשרה ליהודים להשתלב חברתית וכלכלית ולחלקם להגיע לעמדות בכירות. הדבר מעורר קנאה בקרב חברה הסובבת , שרואה ביהודי גורם תחרותי שפוגע בהם.
התעוררות לאומית –שגרמה לכך שעמים רבים ראו ביהודים גורם זר שמפריע לגיבוש הלאומיות שלהם ולכן דחו אותם.
התפתחות תורת הגזע- שטענה כי האנושות מחולקת לגזעים שיש בניהם מלחמת קיום. במלחמה זו החזק שורד. לכל גזע יש תכונות מולדות שלא ניתן לשנותם . הגזע העליון הוא הגזע הארי והגזע הנמוך הוא הגזע השמי שהענף הגרוע ביותר בו הם היהודים. כדי לשמור על טוהר הגזע יש להלחם בגזע הנחות ולדחותו.
גילויי האנטישמיות באו לידי ביטוי ב: כתיבת ספרים נגד יהודים , מאמרים וכתבות בעיתונים, חוברות כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, מפלגות אנטי יהודיות, עלילות דם, קריקטורות, פוגרומים.
ביטויי דחייה בצרפת
1) עיתונות וספרות אנטישמית – עיתונאי בשם אדוארד דרימון חיבר ספר בשם " צרפת היהודית". בספר טען דרימון שהיהודים השתלטו על צרפת בתחומים הכלכליים והחברתיים, והם אשמים בכל הצרות של צרפת. הוא האשים את היהודים כי בגלל אופיים הגזעי הנחות הם משחיתים את האומה הצרפתית. דרימון קרא לבטל את האמנציפציה, ולהחרים את רכוש היהודים.
דרימון גם הקים עיתון בשם "הדיבור החופשי. בעיתון זה התנהלה תעמולה פרועה נגד היהודים במיוחד נגד קציני צבא יהודים בטענה שהם בוגדים במולדת.
2) ארגונים ומפלגות אנטישמיות – דרימון הקים את ארגון "הליגה האנטישמית " של צרפת . ארגון זה לקח חלק נכבד במהומות נגד דרייפוס .
3) פרשת דרייפוס 1894- 1906
לידי שירות הריגול של הצבא הצרפתי, הגיעה תעודה שנגנבה מהשגרירות הגרמנית. התעודה העידה על כך, שסודות צבאיים צרפתיים נמסרים באופן קבוע לשגרירות הגרמנית. התעודה הייתה חתומה בראשי תיבות A.D . ראשי המטה הצרפתי שהיו ימניים ולאומניים החליטו להאשים את דרייפוס. דרייפוס נאסר, הנושא פורסם בעיתונו של דרימון ובעיתונים ימניים אחרים, התעוררה סערה ציבורית בצרפת, והתיק הועבר לבית דין צבאי, שגזר על דרייפוס גירוש לאי השדים ושלילת דרגתו. שלילת הדרגה נעשתה בטקס פומבי, בו הוכרז על הדחתו של דרייפוס מן הצבא בגלל בגידה במולדת. הורדו מעל כתפיו הדרגות , חרבו נלקחה ושוברה לקול צעקות ההמון : "מוות לבוגד דרייפוס" ! "מוות ליהודים " !
דרייפוס הפך לסמל הבוגדנות היהודית והימין בצרפת ניצל זאת כדי להסית את האוכלוסייה הצרפתית נגד היהודים ולדרוש את ביטול שוויון הזכויות שניתנו להם.
בראש המאבק לזיכויו של דרייפוס עמד הסופר הצרפתי אמיל זולא, שפרסם את המאמר המפורסם "אני מאשים". בלחץ דעת הקהל נערך לדרייפוס משפט חוזר, והוא קיבל זיכוי סופי ב-1906 .
פרק שני – התנועה הלאומית היהודית המודרנית – הציונות
1. דפוסי פעילות ציונית בגולה
א. הגדרת יעדי התנועה הציונית – "תוכנית באזל":
הגדרת מטרת הציונות לפי תוכנית באזל:
"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית לאומי, בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל"
1)בית לאומי – אין אמירה של מדינה, שכן באותו זמן הרצל ניהל משא ומתן עם השולטן התורכי. אמירה של מדינה יכלה להרגיז את הסולטן ולפגוע בהישגי העלייה הראשונה.
2)בארץ ישראל- האמירה הזו באה בעקבות התפשרות עם חובבי ציון שעמדו על כך שהמדינה היהודית תוקם רק בא"י.
3)לפי משפט הכלל – על יסוד משא ומתן דיפלומטי ובהכרה בינלאומית – הצ'רטר שהרצל רצה.
דרכי מימוש של המטרה על פי תוכנית באזל :
1)ישובה של ארץ ישראל על ידי יהודים עובדי אדמה, ובעלי מלאכה.- הכרה בדרכה של הציונות המעשית.
2)ארגון היהדות וגיבושה על ידי מפעלים מקומיים.- זהו צעד ארגוני בו ראה הרצל מקור של כוח. הוא רצה לארגן את היהודים בכל ארץ, דרך מוסדות מקומיים של ההסתדרות הציונית. הפעילות של ההסתדרות הציונית תמומן על ידי "מס השקל", שיגבה אחת לשנה מחברי התנועה.
3)חיזוק הרגש הלאומי היהודי – הכוונה להקמת תשתית חינוכית באמצעות לימוד ההיסטוריה והשפה העברית -הכרה בדרכה של הציונות הרוחנית.
4)ביצוע פעולות הסברה בקרב הממשלות בעולם . – האני מאמין של הציונות המדינית .הכוונה למשא ומתן הפוליטי שבו ראה הרצל את המפתח לפתרון הבעיה היהודית.
חשיבותו של קונגרס באזל :
5)בבאזל הונח הבסיס למדינה שבדרך.
6)אמצעי להפצת הרעיון הציוני והחדרתו לדעת הקהל הבינלאומית.
7)הקים את ההסתדרות הציונית – הגוף המבצע של הציונות.
ב.הקמת מסגרות ארגוניות ומוסדות לתנועה הציונית:
בקונגרס הציוני הוקמה ההסתדרות הציונית שהייתה מורכבת ממספר גופים. גופים אלה היו אמורים לעזור במימוש המטרה של התנועה הציונית. מוסדות ההסתדרות מתחלקים לשלושה סוגים :
1) גופים מארגנים – לדוגמא הקונגרס הציוני . נציגי הקונגרס נבחרו ע"י חברי ההסתדרות הציונית ששלמו מס חבר. הקונגרס התכנס תחילה כל שנה ואחר כך כל שנתיים. הקונגרס הציוני קבע את המדיניות של ההסתדרות הציונית, קבע את התקציב והיה אחראי על החקיקה.
2) גופים ממנים – לדוגמא אוצר התיישבות היהודים . גוף זה היה אחראי על מימון הפעולות המדיניות- כלכליות של ההסתדרות הציונית.
3) מוסדות מיישבים – לדוגמא קרן קיימת לישראל. גוף זה היה אחראי על רכישת אדמות בא"י ולהופכן לאדמות הלאום. קק"ל עסקה גם בפעולות התיישבות עד מלחמת העולם הראשונה.
מאפייני ההסתדרות הציונית:
1)ארגון גג עולמי א- פוליטי של יהודי העולם.
2)להסתדרות היו סניפים מקומיים ברחבי אירופה. בראשם עמדו נציגים שנבחרו ע"י חברי הסניף ששילמו את "מס השקל", בבחירות דמוקרטיות.
3)מוסדות ההסתדרות יצרו מנגנון קבוע שדמה למוסדות של מדינה ושימש בסיס למוסדות המדינה שבדרך.
פעולות ההסתדרות הציונית:
1)ניהול משא ומתן להשגת צ'רטר מוכר ע"י אומות העולם.
2)פעילות ארגונית ותרבותית לטיפוח תודעה לאומית וציונית.
ג.התארגנות לעלייה
ההתארגנות לעלייה אפיינה בעיקר את "חובבי ציון". הם ערכו רשימות של מועמדים לעלייה, אספו כספים לרכישת קרקעות בא"י, בחרו נציגים שיצאו לא"י כדי להכין את הקרקע לעולים וארגנו קבוצות שעלו לא"י. חובבי ציון היוו חלק נכבד מהעלייה הראשונה. חלקם עלו כבודדים וחלקם עלו בקבוצות. דוגמא לקבוצה של "חובבי ציון" שפעלה בנושא העלייה היא אגודת ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה) . אגודה זו הוציאה כרוז אל הנוער היהודי בעיתון "המליץ", תחת הכותרת "קול בני הנעורים". הכרוז פנה לנוער וקרא להם להתאחד ולעלות לא"י. בסופו של דבר התארגנה קבוצה של 14 צעירים בראשותו של ישראל בלקינד. הם עלו לא"י, עבדו במקווה ישראל שם קיבלו הכשרה חקלאית. בהמשך הצטרפו אליהם חברים נוספים וחלקם הקימו את המושבה גדרה.
1)פעילות מדינית – הפעילות הדיפלומטית של הרצל
מה רצה הרצל להשיג בפעילות זו ?
1)הכרה משפטית בינלאומית וקבלת בעלות חוקית על א"י .
2)לשכנע את השלטונות העותומנים להקים מדינה יהודית בא"י.
יעד ראשון – גרמניה
הרצל היה ער לקשרים שהלכו והתחזקו בין גרמניה לתורכיה, ולהשפעתו ההולכת וגוברת של הקיסר וילהלם השני על הסולטן עבדול חמיד, לכן פנה לגרמניה. הרצל ביקש מן הקיסר לנסות להשיג מהסולטן רשיון לייסד "חברת התיישבות יהודית" בחסות גרמנית. ההצעה נראתה לוילהלם, כי באותה תקופה התחרה עם בריטניה וצרפת על ההשפעה במזרח התיכון, ומצא חן בעיניו הרעיון של הגירת יהודים מגרמניה.
הפגישה השניה בין הרצל לקיסר נערכה כשבועיים לאחר מכן בירושלים. אולם הפעם הקיסר היה קריר לא דיבר לעניין והתחמק ממתן תשובה ברורה. הרצל הבין שהקיסר נסוג מהרעיון.
הקיסר שינה את דעתו בגלל : סירובו המוחלט של הסולטן לדון בהצעות הציוניות ווליהלם לא רצה להתעמת עם הסולטן.
יעד שני – האימפריה העותמאנית
הרצל הציע לסולטן עבדול חמיד השני, להקים התיישבות יהודית בא"י בחסות האימפריה העותמאנית. בתמורה לכך הציע הרצל לסולטן עזרה כספית, ועזרה במשא ומתן עם הארמנים, שרצו שחרור לאומי.
הרצל ניסה לגייס כספים כדי לתת לסולטן, אולם בעלי ההון היהודים סרבו לעזור לו. נראה שהדבר נודע לסולטן, וכאשר הרצל הוזמן פעם נוספת אליו, הוצע לו רישיון להתיישבות מפוזרת של יהודים באימפריה. הרצל סרב להצעה וקרא לה "תוכנית של גנבים".
מדוע הסולטן דחה את הצעתו של הרצל ?
1)הסולטן חשש שהתיישבות מרוכזת של יהודים בא"י, תגביר את התסיסה של מיעוטים אחרים באימפריה וגם הם ידרשו אוטונומיה או שחרור לאומי.
2)הסולטן חשש שהצעתו של הרצל תגביר את מעורבות המעצמות, שיתנו את חסותם להתיישבות זו או להתיישבויות דומות.
3)הסולטן לא רצה לוותר על חלקים ממלכתו, והובהר לו שלהרצל אין כסף.
יעד שלישי – בריטניה
בסוף המאה ה-19 הייתה הגירה גדולה של יהודים לבריטניה. הממשלה הבריטית הקימה ועדת חקירה מלכותית, שתפקידה היה לבדוק את נושא ההגירה היהודית. בהשפעת ציוני בריטניה זימנה הועדה גם את הרצל להעיד בפניה.
הרצל הופיע בפני הועדה מלכותית והציג את הבעיה היהודית ואת התוכנית הציונית, שעשויה לפתור את בעיית ההגירה של היהודים. הרצל טען שניתן לפתור את הבעיה אם ממשלת בריטניה תציע ליהודים חבל ארץ להתיישבות עצמית. הועלו שלוש אפשרויות :
1)התיישבות יהודית בקפריסין שהייתה בשליטה בריטית – ההצעה נדחתה ע"י צמברליין, בטענה שתושבי האי היוונים והתורכים יתנגדו להתיישבות יהודית בשטחם.
2)התיישבות בחצי האי סיני –"תוכנית אל עריש" – תוכנית זו הועברה לטיפול משרד החוץ, ששלח משלחת לאזור כדי לבדוק האם הדבר אפשרי. הועדה שנשלחה קבעה כי, האזור אינו מתאים להתיישבות בגלל : מחסור במים, קשיי אקלים והתנגדות ממשלת מצרים לתוכנית זו.
3)התיישבות באוגנדה – שר המושבות הבריטי צמברליין הציע להרצל להקים התיישבות יהודית באוגנדה. הרצל דחה את הרעיון בשלב זה, אך חזר והציע אותו בשלב מאוחר יותר, בעקבות ביקורו ברוסיה והיחשפותו למצבם הקשה של היהודים שם. הרעיון עורר מחלוקת קשה והרצל ירד מן הצעה .
2)טיפוח תרבות ציונית בגולה
א) שיח ציוני : התנועה הציונית יצרה בגולה שיח ציוני שמטרתו הייתה לשנות את התודעה של היהודים ולגייסם לעשייה. השיח הציוני כלל מספר נושאים :
1)שלילת הגולה והיהודי הגלותי ויצירת "יהודי חדש" - יהודי בעל שרירים, עובד אדמה ועובד כפיים.
2)שינוי ההתייחסות לא"י- הפיכתה ממושא לכמיהה דתית, לחבל ארץ בעל משמעות לאומית שיש לגאול ע"י פעולה אקטיבית בידי אדם ולא לחכות למשיח. הדבר נעשה תוך מתן פרשנות מחודשת להיסטוריה היהודית ושימת דגש על ההיבטים הלאומיים ולא על ההיבטים הדתיים. לא עוד היסטוריה של סבל פסיביות וניסים אלא היסטוריה אקטיבית ורציונלית. למשל חג החנוכה שהיה חג דתי הפך להיות לדוגמא לפעולה לאומית אקטיבית תוך שימת דגש על המקבים הגיבורים . מטרת הפרשנות המחודשת של ההיסטוריה הציונית הייתה להחליף את הבסיס הדתי של הקיום היהודי בבסיס לאומי חילוני.
3)הקמת מנהיגות מודרנית , פוליטית , שסמכותה נובעת מהעם ונרכשת באמצעים דמוקרטיים כמו :
בחירות לקונגרס הציוני.
ב)עיתונות יהודית- במאה ה-19 יצאו לאור באירופה כ- 1500 עיתונים יהודיים, חלקם בשפה העברית. העיתונים עסקו בחקר ההיסטוריה היהודית והגבירו את תחושת השותפות ההיסטורית של היהודים בגולה. הם הוו גם במה עליה שגשגה הספרות היהודית והתפתחה הלשון העברית. העיתונים גם תרמו חלק בעיצוב דעת הקהל היהודית ובגיבוש הרעיון הציוני. דוגמאות לעיתונים: עיתון "המגיד", שהופיע בפרוסיה בשפה העברית, עיתון "המליץ", שהופיע באודסה בשפה העברית.
ג) הוצאות ספרים עבריות- שהוציאו ספרות חילונית של מאפו, שלום אש וביאליק רובה בעברית , על רקע נופי הארץ והגולה.
3).דפוסי פעילות ציונית בארץ ישראל
א.הקמת התיישבויות חדשות
1) הקמת מושבות ע"י בני העלייה הראשונה. – פתח תקוה, ראשון לציון, מזכרת בתיה
המושבות היו ישובים חקלאים שהתבססו על בעלות פרטית על הבית, על הקרקע ועל המשק. למושבות היו תקנונים, שבהם נקבעו העקרונות לניהול המושבה וכללים לעזרה הדדית. חלק מהמושבות הוקמו בכסף פרטי, חלק בכספם של אגודות "חובבי ציון" וחלק בכספו של הברון רוטשילד. בני העלייה הראשונה הביאו להקמת 28 מושבות ממטולה בצפון ועד באר טוביה בדרום. התיישבות זו בנתה תשתית להתיישבות מסוג חדש = התיישבות חקלאית לאומית בא"י. המושבות היוו סמל להתארגנות לאומית ציונית, תרמו לגאולת האדמות בא"י, יצרו אחיזה יהודית בא"י, והביאו להתפתחות משק הפלחה (ירקות) בגליל וענף המטעים (עצי פרי כמו כרמים, הדרים, עצי שקד וזית ) ביהודה.
אולם לא עבר זמן רב והמושבות נקלעו לקשיים כלכליים קשים בגלל : יחסה השלילי של הממשלה התורכית (אסרו על היהודים לקנות קרקעות ולבנות בתים ), חוסר בידע חקלאי ובכסף, תנאי אקלים קשים, מחסור במים, מחלות, וסכסוכים עם האוכלוסייה המקומית. הברון רוטשילד בא לעזרת המושבות וסייע לבנין הבית הלאומי.
מה הניע את רוטשילד לעזור למושבות ?
1)ראה במושבות בא"י פתרון ליהודי רוסיה שהיו בסכנה.
2)למנוע התבוללות של יהודים בגולה.
3)לשפר את המצב הכלכלי של היישוב היהודי בא"י כדי שהמיסיונרים הנוצרים בארץ לא ינצלו לרעה את מצוקת היהודים וינסו לנצר אותם.
4)רצה להוכיח שהיהודים מסוגלים לעבוד את האדמה כמו שאר האומות וכך לצאת נגד הטענה האנטישמית שהיהודים יכולים לעסוק רק בפרנסות אוויר.
פעולותיו של רוטשילד / ביטויי העזרה
1)לקח את המושבות הראשונות תחת חסותו, למעט גדרה, והנהיג את שיטת האפוטרופסות. בשיטה זו המושבות הועברו לבעלותו המלאה של רוטשילד, תוך התחייבות המתיישבים לקבל על עצמם את המרות של הברון ונציגיו. בכל מושבה הושמו פקידים ומפקחים מטעמו של רוטשילד, שדאגו לנהל את המושבות בכל התחומים על פי הוראותיו, ולדווח לו על הנעשה.
2)סיפק למושבות מערכת שירותים קהילתית כמו: שירותי רפואה, שירותי דת, שירותי חינוך והגנה משפטית..
3)רכש אדמות בא"י בהיקף גדול והקים עליהם מושבות חדשות כמו : עקרון, מטולה, בת-שלומה ובאר טוביה .
4)דאג לחזק את הבסיס החקלאי של המושבות, ולהרחיב את הבסיס הכלכלי שלהם, ע"י הקמת שורה של מפעלי תעשיה לעיבוד התוצרת החקלאית. לדוגמא : היקבים בראשל"צ וזכרון יעקוב, בית חרושת למשי בראש פינה, בית חרושת לבשמים ביסוד המעלה .
*לשיטת האפוטרופסות של רוטשילד היו אומנם יתרונות אך היו לה גם חסרונות . זו הייתה שיטה בזבזנית שהחזיקה מנגנון פקידות מנופח. שיטה שפגעה בעצמאות האיכרים ובמוסר העבודה שלהם, ויצרה חילוקי דעות ומריבות בין המתיישבים לבין פקידי הברון, שהביאו למאבקים אלימים. כתוצאה מכך המושבות נמסרו לחברת "יהודים קונים אדמה" = יק"א.
ב. הקמת התיישבות שיתופית- הקבוצה ע"י בני העלייה השנייה - דגניה, כנרת, חולדה
בני העלייה השניה רצו להקים בא"י חברה חדשה, המשלבת את הרעיונות הסוציאליסטים עם האידיאולוגיה הציונית. הם רצו ליצור חברה חדשה ותרבות חדשה. כדי לממש רעיונות אלה הקימו העולים התיישבויות שיתופיות על קרקע לאומית .
איזה סוג התיישבות זו הקבוצה ?
1)משק חקלאי שנמסר לקבוצת פועלים על אחריותה, ללא כפיפות למנהל כלשהו וללא פיקוח מבחוץ.
2)הקבוצה הראשונה הייתה דגניה, שהוקמה ע"י "הקומונה החדרתית" באדמות אום ג'וני.
3)מייסדיה של דגניה חיו חיי שיתוף מלאים ועל פי עיקרון השוויון. הם שמו דגש על אחריות הדדית מלאה בין החברים, תוך ביטול ההבדלים הכלכליים בין בני האדם.
4)בעקבות דגניה קמו קבוצות נוספות על בסיס דומה חלקן, לא החזיקו מעמד והתפרקו.
# הקמת העיר תל אביב
הנסיבות להקמתה : תנאי דיור ותברואה ירודים ביפו ויחסים מעורערים עם הערבים במקום.
תהליך הקמתה : ב-1906 הוקמה אגודה בראשות מאיר דיזינגוף בשם "אחוזת בית", שנעזרה בהלוואות מהמשרד הארצישראלי וההסתדרות הציונית. אנשי האגודה קנו אדמות צפונית ליפו, והחלו להקים את השכונה העברית הראשונה "אחוזת בית ". בבניית השכונה הושם דגש על כך שהרחובות יהיו יפים ומטופחים, שהבתים יבנו בסגנון אירופאי, ושיהיו בהם סידורים היגייניים. בהמשך כשהשכונה גדלה, הוחלט לקרוא לה ת"א על שם סיפרו של הרצל "אלטנוילנד". בעיר הוקמה "גימנסיה הרצליה" והעבירו אליה את המוסדות הציוניים המרכזיים. בעיר ת"א נוצרו תנאים להתפתחות חיי תרבות עבריים עצמאיים ושל מוסדות ציבור ואומנות.
אחד הארגונים שסייע לבני העלייה השנייה לממש את תוכניותיהם הלאומיות ולהתמודד עם הקשיים בא"י היה המשרד הארצישראלי בראשותו של ד"ר רופין שהוקם ע"י ההסתדרות הציונית. משרד זה שילב בפעולותיו בין הציונות המעשית לציונות המדינית. המשרד הוקם כדי:
1)לחזק את הקשר בין ההסתדרות הציונית בגולה ובין העולים בא"י.
2) לסייע לעולים בא"י ולהשפיע על דרך מימוש מטרת התנועה הציונית הקמת בית לאומי ליהודים.
פעולותיו של המשרד הארצישראלי
3)הכשרת פועלים בעבודת השדה, הכנסת גידולים חדשים ושיטות עיבוד חדשות בחקלאות. פעולה זו נעשתה במסגרת החוות הלאומיות.
4)יזמו ועודדו הקמת צורות התיישבות חדשות כמו הקבוצה והקולקטיב.
5)רכשו קרקעות רבות בצורה מאורגנת ומתוכננת .
6)עודדו התיישבות עירונית ומשיכת הון פרטי לארץ, פעילות שעודדה את הקמת העיר העברית הראשונה ת"א.
ג.הקמת מסגרות ביטחוניות –כיבוש השמירה
# ארגון "בר גיורא"
במושבות הברון נהגו הפקידים למסור את השמירה לידי תקיפים בסביבה. התקיפים היו בדרך כלל ערבים, בדואים וצרקסים. לא פעם נכרתו בריתות בין השומרים לגנבים והמושבות היהודיות סבלו ממעשי שוד. חלק מבני העלייה השניה החליטו לשנות את המצב והקימו ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא" .
מטרות הארגון: כיבוש השמירה וכיבוש העבודה.
דרכי הפעולה של הארגון: חברי הארגון עברו לגליל והשתלבו בפעילות היישובים באזור. בהדרגה הם שכנעו את המושבות להעביר את השמירה לידיהם. הצלחתם בתפקיד סללה את הדרך לקבלת השמירה בישובים נוספים. אנשי "בר גיורא התנו את שמירתם בהעסקתם של פועלים עבריים, דבר שאפשר את השילוב בין כיבוש השמירה וכיבוש העבודה. הרחבת פעולות השמירה הביאה את חברי "בר גיורא" למסקנה שעליהם להגדיל את ארגונם. הם הקימו את ארגון "השומר".
# ארגון "השומר"
במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. בחוזי השמירה שנחתמו בין הארגון ובין ועדי המושבות התחייבו איכרי המושבות להעסיק פועלים עבריים. חברי הארגון עברו אימונים, למדו שיטות לחימה וצוידו בנשק. הם התלבשו כערבים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי הערבים. ארגון ה"שומר" רצה לייצור יהודי חדש, יהודי אמיץ שאינו מפחד מסכנות ומוכן להלחם.
תרומתו של ארגון השומר :
1) כבש בהדרגה את מקומות השמירה והעבודה במושבות.
2)החדיר את תודעת הביטחון למושבות העבריות והווה בהמשך בסיס לארגון ההגנה.
3)העלה את כבודו של הישוב היהודי והיהודים בכלל בעיני הערבים.
ד.הקמת מסגרות פוליטיות
הסיבות להתעוררות המפלגתית :
1)מצב כלכלי – חברתי קשה של אנשי העלייה השניה. הם חשו בדידות והיו במאבק מתמיד עם האיכרים וחשבו שמסגרת מאורגנת תעזור להם.
2)לחלק מהעולים הייתה תודעה פוליטית מפותחת וניסיון בפעילות מפלגתית בגולה.
3)העולים ראו במפלגות מסגרת שבאמצעותה יוכלו לממש את האידיאלים שלהם.
בתקופה זו קמו שתי מפלגות פועלים :
1)מפלגת הפועל הצעיר – מפלגה שהתנגדה למהפכה סוציאליסטית עולמית ואימצה את רעיון ההתיישבות השיתופית. המפלגה הקימה מטבחים משותפים, קופות מלווה, ומכבסות משותפות. עזרה לחבריה בנושא דיור, הקימה לשכות עבודה, וארגנה טיולים .
2) מפלגת פועלי ציון – דבקה בהשקפת העולם של הציונות הסוציאליסטית, והתנגדה לבעלות פרטית על הקרקע. חבריה דיברו בשפת האידיש וסרבו להשתמש בשפה העברית. בשלב מאוחר יותר התמתנו, נאבקו על כיבוש העבודה, יזמו התיישבויות שיתופיות, אימצו את השפה העברית כשפת יום יום ופעלו להטבת תנאי חיוו של הפועל העברי.
מסגרות חינוכיות ותרבותיות
# הקמת בתי ספר עבריים
כבר במושבות העלייה הראשונה החלו להתפתח ניצני התרבות הלאומית העברית. היו מושבות שחיפשו מורים שישלבו לימודי השכלה כללית עם לימודי קודש. בחלק מהמושבות הונהגה השפה העברית כשפת הוראה.
האיש שפעל לתחיית השפה העברית היה אליעזר בן יהודה. הוא הקים את הבית העברי הראשון, בו התנהלו כל השיחות על טהרת השפה העברית. הוא הקים את "ועד הלשון העברי" בירושלים. כדי להפוך את השפה העברית לשפה מדוברת, חידש מילים כמו: רכבת, ממחטה, עגבניה.
כאשר בשנת 1908 החליטה חברת "עזרה" להקים ביה"ס גבוה ללימודי המקצועות הטכניים, "טכניקום", ולידו ביה"ס תיכון ראלי, ששפת הלימוד בהם תהייה גרמנית, פרץ סכסוך בין נציגי עזרה לבין הציוניים, שדרשו ששפת ההוראה תהיה עברית. החל מאבק בישוב היהודי שנקרא "מלחמת השפות". במסגרת המאבק המורים והתלמידים בבתי הספר של "עזרה" שבתו ורובם עזבו את מוסדות החינוך של "עזרה" והקימו בעזרתה של ההסתדרות הציונית רשת חינוך חדשה שבה למדו עברית. למשל הגימנסיה העברית הרצליה ובית ספר תחכמוני ביפו.
כתוצאה מכך השפה העברית הפכה להיות השפה השלטת בכל מוסדות החינוך של היישוב היהודי, מערכת החינוך שהייתה תחת אפוטרופסות של גורמים זרים הפכה להיות מערכת חינוך עברית לאומית עצמאית, דבר שחיזק את כוחו של היישוב והווה שלב לעצמאות תרבותית.
בית הלאומי בארץ-ישראל בשנות ה-20.
*המצב בארץ ישראל בין שתי מלחמות עולם:
כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה החליפה שיטת המנדטים את השיטה הקולוניאלית (שיטת המושבות)הישנה.בריטניה וצרפת קיבלו בתום המלחמה מנדט(פיקדון)על אזורי המזרח-התיכון תחת פיקוח חבר הלאומיים.המנדט העניק סמכויות ניהול למעצמות ומטרתו הייתה להכיר את העמים היושבים באזורים אלה לעצמאות מדינית.בריטניה קיבלה מנדט על ארץ-ישראל ובראש השלטון המנדטורי עמד נציב עליון שמונה על-ידי הממשלה.ביולי 1922 בריטניה פרסמה את נוסח טופס המנדט.
טופס המנדט:
*התחייבות לקידום הבית הלאומי היהודי (התחייבות לתושבים היהודיים):
1.סעפי טופס המנדט הדגיש את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ-ישראל וקבעו את מחוייבותה של ממשלת המנדט לפתח את התשתית התעשייתית,הכלכלית,המדינית והמנהלית של העם היהודי.
2.הכרה בסוכנות היהודית כגוף המייצג את התנועה הציונית והעם היהודי.
3.להקל על עלייה יהודית לארץ-ישראל תוך עידוד התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע ללא הגבלה,ותוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית.
4.הכרה בשפה העברית כשפה רשמית לצד האנגלית והערבית.
5.עידוד והכרה במוסדות שלטון עצמי של התושבים כמו הוועד הלאומי והסוכנות היהודית.
6.פיתוח הארץ וחיזוק התשתית הכלכלית של הבית הלאומי.
*התחייבות טופס המנדט כלפי התושבים הלא יהודים בארץ-ישראל:
1.שמירה על זכיות כל הדתות במקומות הקדושים.
2.שמירה על חופש דת ומצפון ועל חופש הפולחן(לא תיהיה שום אפליה על רקע דת,גזע ולשון).
3.הכרה בשפה הערבית כשפה שמית לצד האנגלית והעברית.
4.הכרה בחגים של כל עדה ובימי המנוחה שלה.
5.הבטחת זכויותהם ומעמדם של שאר האוכלוסייה שלא תקופח.
*משמעות טופס המנדט:
1.החלפת השלטון הצבאי בשלטון אזרחי,עובדה שהקלה מאוד על הישוב היהודי.
2.המנדט היווה במידה רבה את המשך הצרת בלפור למרות שהוא ניתן גם לאוכלוסייה הערבית(הצרת בלפור קיבלה תוקף משפטי,מחייב בטופס המנדט).
3.טופס המנדט נתן בסיס חוקי לפעולותיה של הממשלה האזרחית הבריטית בארץ ולמעמדו של היישוב היהודי בארץ.המנדט הכיר בקיומה של אומה יהודית ובקשר ההיסטורי שבין העם היהודי ארץ-ישראל ובזכותו של כל העם היהודי לשוב ולבנות מחדש בארץ-ישראל את הבית הלאומי.
4.ביום אישורו של טופס המנדט הכריזה ההנהלה הציונית כי התגשמה במלואה השאיפה הפוליטית של תכנית באזל,כלומר,הטופס היווה נצחון לגישה המדינית של הרצל והוא צ'רטר שהוזכר בתוכנית באזל.(הצ'רטר המיוחל).
פעולות הנציבים הבריטים הרברט סמואל והלורד פלומר בארץ-ישראל.
*הנציב העליון הראשון,הרברט סמואל(1920-1925):
הרברט סמואל מתמנה לנציב העליון הראשון בארץ-ישראל,הוא היהודי אוהד הציונית וסייע במתן הצרת בלפור.הוא פעל רבות לטובת היהודים בארץ-ישראל.
פעולותיו:
1.השליט חוק וסדר בארץ-ישראל.
2.קבע מכסת עליית היהודים.(16,000 רשיונות בשנה)
3.אישר מכירת קרקעות ליהודים בפיקוח ממשלתי.
4.מיפוי הארץ וקביעת הבעלות על הקרקעות("חוק הקרקעות"-טאבו).
5.הכרה בעברית כשפה הרשמית.
6.הכרה במוסדות הישוב(המוסדות הלאומיים:אספת הנבחרים,הועד הלאומי והרבנות הראשית).
7.קבע את גבולות ארץ-ישראל,חילק את הארץ לארבעה מחוזות והעמיד בראשם מושלים ופעל לטיפוח ירושלים כבירת ארץ-ישראל.
*פעולותיו של הרברט סמואל לטובת הערבים:
1.העניק לערבים אדמות מדינה והפלה את הערבים לטובה בתקציב החינוך.
2.מינה את המנהיג האנטי-ציוני חאג' אמין אל חוסייני למופתי-כהן הדת המוסלמי הבכיר של ירושלים.
3.לאחר מאורעות תרפ"א(1921),הפסיק הרברט סמואל את העלייה היהודית לארץ באופן זמני,והעניק חנינה לפורעים הערבים.
*סיכום:
בתקופתו של סמואל התפתחה התשתית הכלכלתי בארץ-ישראל והחל בניין הבית הלאומי היהודי.סמואל השתדל לנהוג במדיניות מאוזנת כלפי היהודים והערבים,אך עם זאת, היו ביישוב היהודי מי שחשבו כי פעל לטובת הערבים.
*הנציב העליון השני הלורד פלומר(1925-1928):
הלורד פלומר היה אדם תקיף,איש צבא לשעבר, יחסו הפתיע לטובה,הוא נקט ביד ברזל ובתקופתו שרר שקט בארץ-ישראל, בעיקר תודות לדרך שבה הוא ניהל את העיניינים. הוא היה חסיד נלהב של האימפריה הבריטית ולא גילה אהדה לשום צד,דאג לסדר בטחון וידע לכבד את הרגשות הלאומיים של היישוב.
פעלותיו:
1.ארגן מחדש את כוחות הבטחון,שבהם פעלו ערבים ויהודים במשותף כשוטרים וכחיילים תחת פיקוד אנגלי.כוחות אלה דאגו לסדר וביטחון בארץ.
2.בתקופתו נחקק "חוק האזרחות" שהבטיח אזרחות ארץ-ישראלית למי שישב בארץ שנתיים.
3.הכיר במוסדות הלאומיים של הישוב היהודי כקודמו,ובימיו אישרו סופית מוסדות אלו וגובשו תקנות עלייה לארץ.כמו כן,אישר מתן תקציבים לאוכלוסיה היהודית וסיע לה בימי המשבר הכלכלי שפקד את הארץ בשנות כהונתו.
דרך בניין הבית הלאומי בשנות ה-20.
*מאפייני העולים:
בין השנים 1920-1924 עלו ארצה בעלייה השלישית כ-35,000 יהודים בעיקר מרוסיה ומפולין.מרבית העולים ציונים סוציאליסטים ותרמו להכפלת האוכלוסיה היהודית בארץ. בעלייה הרבעית שהתרחשה בין השנים 1924-1929 עלו ארצה כ-70,000 עולים גם הם ממזרח אירופה.בתחילת 1924 מנתה האוכלוסיה בארץ כ-95,000 נפש(יהודים),ובתום העליה הרביעית מתנה האוכלוסיה כ-175,000 נפש(יהודים).
כ-50% מאנשי העליה הרביעית היו פועלים וכ-25% מהם בעלי הון.
*הסיבות לעלייה ארצה:
1.שחרור ארץ-ישראל משלטון האימפריה העותומנית ומסירת המנדט על ארץ-ישראל לידי הבריטים,עוררו תקווה בקרב היהודים בגולה,כי הבריטים הם שנתנו ליהודים את הצהרת בלפור יפעלו כעת להגשת החלום הציוני.
2.האנטישמיות בפולין גברה בשנות ה-20 על רקע משבר כלכלי שפקד את פולין הביאה לסילוק היהודים ממעמדותיהם במסחר ובמלאכה וההתייחסות להם הייתה כאל זרים חסרי זכיות.שר האוצר הפולני גרבסקי פרסם תקנות שנשלו את יהודי פולין מבחינה כלכלית והטילו עליהם מיסים.
3.הקלטותם המוצלחת של בלי העליה השניה בארץ למרות הקשיים עוררה התפעלות בקרב הצעירים היהודים ברוסיה.דמות הפועל העברי שחי בקומונה וכובש את הקרקע עודדה צעירים אידיאליסטים לעלות לארץ-ישראל.
4.המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב-1917 ומצבם הכלכלי הקשה של היהודים שם דחפו צעירים יהודים לעזוב את רוסיה ולנסות לממש את חזון החברה השוויונית גם בא"י.
5.חוקי ההגירה שבארצות-הברית שנכנסו לתוקף ב-1924 נועדו להגביל את כניסתם של מהגרים כדי למנוע את ירידת שכרם של המקומיים.לפיכך נאלצו יהודים לעלות לי"א.
*הכשרת העולים והמאפיינים החברתיים שלהם:
בשנתיים הראשונות לעלייה שלישית,עלו רוב העולים במסגרות מאורגנות של תנועות הנוער החלוציות,בעיקר תנועת "החלוץ" ברוסיה,בהנהגתו של יוסף טרומפלדור ו"השומר הצעיר.היו אלו צעירים חדורי רוח חלוצית ואידיאולוגיה ציונית סוציאליסטית ובעלי הכשרה מוקדמת.תנועת "החלוץ" קיימה מחנות להכשרת חבריה לקראת עלייה לארץ-ישראל.במסגרת זו הוכשרו הצעירים לעבודת כפיים ועבודת חקלאות ולמדו עברית.כמו כן,חונכו הצעירים לחובת העלייה לארץ וצייתנות להנהגת התנועה תוך נכונות והתחייבות לעמוד לרשות התנועה ולמלא כל תפקיד שיוטל עליהם.
בעלייה רביעית הגיעו מחצית העולים מפולין.בניגוד לעלייה הקודמת הייתה זו עלייה בלתי מאורגנת ברובה.בעלי משפחות,בני המעמד הבינוני שהגיעו לרוב מחוסר ברירה וללא חינוך ולהט ציוני.למרות שהעלייה הרביעית נקראת
"העלייה הבורגנית" המשיכו להגיע בתקופה זו גם עולים רבים במסגרת תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטית.
דרך בניין הבית הלאומי בתחומים שונים.
*תחום ההתיישבות:
בתחילת שנות בעשרים היו עולים רבים בעלי רעיונות סוציאליסטים שביקשו לחיות בקיבוץ, שהוא צורת התיישבות שיתופית וכמוה גם מושב העובדים, חלק נכבד מן העולים התיישבו בערים.
*מאפייני הקיבוץ:
הקיבוץ הוקם על-ידי בני העלייה השלישית,שדגלו בצורת ההתישבות השיתופית של "הקבוצה הגדולה" לעומת,בני העלייה השניה שדגלו ב"קבוצה הקטנה".בני העלייה השלישית טענו שצורת ההתישבות שלהם מבטיחה עתיד כלכלי טוב יותר וזאת בזכות משק שעוסק בתחומים ובענפים שונים,דבר שמאפשר לקלוט יותר עולים והסיכויים לפיתוח חיי חברה ותרבות גדולים יותר.הקיבוצים הראשונים שקמו בעמק-יזרעאל היו: עין-חרוד,בית אלפא עוד...
*העקרונות שאפיינו את הקיבוץ:
1.הקיבוץ קם על קרקע לאומית (קרקע שנתנה ע"י קק"ל או המשרד הארצישראלי).
2.העבודה בקיבוץ הייתה עבודה עצמאית ללא העסקת שכירים.
3.מסגרת חברתית שוויונית של מאות חברים שמקבלת החלטות משותפות.(ניהול הקיבוץ ע"י אספת חברים בה מתקבלות החלטות,מסגרת חברתית שוויונית ברכוש,בזכיות ובחובות של החברים בכלכלה,בחינוך ואחריות הדדית).
4.אין רכוש פרטי,יש קופה משותפה ממנה מקבלים חברי הקיבוץ תקציב על –פי צוריכהם וכל אחד עובד על-פי יכולתו החלוקה של ההכנסות היא שווה.
5.משק מעורב רב ענפים הכולל מפעלי מלאכה וחרושת מתוך מגמה לספק במידת האפשר את כל צורכי החברים.הקיבוץ שאף להיות עד כמה שפחות תלוי בשירותיים חיצוניים.
6.הפעלת שירותים משותפים לכל החברים כמו חדר אוכל,מכבסה וחינוך שווה לכל.
*מושב עובדים:
אנשי העלייה השלישית החלו בהקמת צורות התיישבות נוספות-מושב עובדים.
ביסוד הרעיון היה מונח הרצון להקים צורת התיישבות שיתקיים בה עקרון השיתוף הכלכלי תוך שמירת עצמאות של הפרט.מושב העובדים הראשון היה נהלל ,נוסד ב-1921 על אדמות עמק יזרעאל.בעקבותיו קמו מושבים נוספים כמו כפר-יהושע,תל-עדשים ועוד.
מאפייני מושב העובדים:
1.התיישבות על קרקע לאומית.
2.משק משפחתי עצמאי-המשפחה והפרט שומרים על עצמאותם ללא תלות בהחלטות כל חברי המושב,והרווחים מההכנסות המשק נשארים בידי המשפחה בעלת המשק.
3.עבודה עצמאית-המשק המשפחתי יעובד באורח עצמאי על-ידי בני המשפחה וחל איסור מוחלט על ההעסקת עבודה שכירה.
4.עזרה הדדית-חברי המושב חייבים לסייע אחד לשני בעבודות המשק במידת הצורך.
5.ארגוני קניות ושיווק משותפים-מכירת התוצרת החקלאית וקניית חומרי היצור התבצעים במשותף.
*התיישובת עירונית:
העלייה הרביעית הביאה לגידול ניכר באוכלוסיית הערים,תל-אביב הכפילה את אוכלוסייתה וחל גם גידול באוכלוסייה יהודית בחיפה ובירושלים ונבנו בהם שכונות חדשות.העולים בני המעמד הבורגני שהגיע לתל-אביב השקיעו בבניין,תעשיה ופיתוח טכנולוגי.קמו מפעלים כמו מפעל "נשר"-למלט,מפעל שמן-למוצרי מזון,מפעל "לודז'יה"-טקסטיל. בתל-אביב הוקמו בתי-אופנה ובתי מסחר ונבנו רחובות רחבים יותר ששינו את פני העיר.בתל-אביב שכנו המוסדות והארגונים העיקריים של ההתיישבות העובדת ,ההנהלה הציונית,משרדי המפלגות השונות ומרכזי תרבות. הוקמו בה בתי-קפה,קיוסקים,מסעדות,בתי-קולנוע(עדן).נוסדו בה תיאטרון המטאטא,האוהל והבימה בתל-אביב התיישבו ציירים משוררים(ביאליק) וסופרים והוקמה בה האופרה הישראלית והתזמורת הפילרמונית.תל-אביב הייתה למעשה העיר העברית הראשונה שנוהלה על-ידי יהודים ושלטה בה השפה העברית.מערכת החינוך התפתחה מאוד הערים ובחיפה קם הטכניון ובירושלים האוניברסיטה העברית.
מסגרות חברתיות כלכליות.
1.גדוד העבודה:
העולים החדשים נתקלו בבעיות קיום ופרנסה.מצבו הקשה של המשק העברי לאחר המלחמה והעדפת הפועל הערבי במושבות מנעו מהחלוצים מציאת מקומות עבודה.בעזרת ממשלת המנדט(הרברט סמואל)והלחץ מצד מפלגות הפועלים החלו מאות פועלים לעסוק בסלילת כבישים,חציבה ועוד.כך צמחו מחנות פועלים בהם התגוררו הפועלים בקומונות של צעירים וצעירות שמנו 20 חברים.בקומונות הם חיו חיי שיוון,שיתוף ואחווה הקומונות הקטנות לא יכלו לקלוט עשרות חברים מבני העליים השלישית והחליטו להקים את גדוד העבודה לזכרו ועל שמו של טרומפלדור.הגדוד היה קבלן העבודות,גוף בילתי מפלגתי שישיג עבודה כקבלן וישלח לשם עובדים.חברי הגדוד הציבו לעצמם כמה מטרות:
התיישבות חקלאית.
קליטת עלייה.
הגנה על הישוב.
כיבוש העבודה.
ומימוש רעיון הציונות הסוציאליסטית-בניית חברה שיוויונית ללא מנצלים.
הם עסקו בכל עבודה שקיבלו ואת שכרם הכניסו לקופה משותפת,אשר ממנה להם מטבחים,מכבסות,נגרייה ועוד.כל אדם שנכנס לגדוד קיבל את השירותים בתמורה למשכורת שהכניס וכאשר עזב יצא ללא רכוש אך עם שפה,מכרים והכשרה.היו קבוצות בתוך הגדוד שהפכו אחר-כך להתיישבות(עין-חרוד).
הגדוד התפרק באופן סופי ב-1927 לאחר עימותים עם ההסתדרות ובעקבות מחסור בעבודות.
2.הסתדרות העובדים הכללית.
*רקע:
ב-1920 קמה הסתדרות העובדים הכללית בעקבות פילוג בין מפלגות העובדים(פועלי ציון והפועל הצעיר)שהביא לתחרות קשה בניהן ואי-הצלחה לאחד את שתיהן תחת מפלגה אחת חיזק את הרעיון כי יש להקים ארגון גג לכל העובדים בארץ-ישראל שטיפל בנושאים כלכליים ותרבותיים.לכך תרם גם המצב הכלכלי הקשה בארץ.ההסתדרות הייתה מורכבת מאגודות מקצויות המייצגות כל אחת מתחום עיסוק אחר.
*תפקידה של ההסתדרות:
1.להגן כל שכר הפועל ורמת חייו תוך השגת תנאים סוציאליזם מתקדמים.
2.לספק תעסוקה לפועלים על-ידי הרחבת היקף הייצור,פיתוח משקים חקלאיים וענפי עבודה ברחבי הארץ.
3.הענקת חינוך והשתלמות לפועל,הקמת מוסדות שנתנו לפועלים השכלה כללית,חקלאית ומקצועית.
4.לארגן את הפועלים באיגודים מקצועיים שלא על בסיס מפלגתי.
5.לארגן שמירה והגנה.
6.לקלוט עולים ולהסדיר להם מקומות עבודה.
7.להסתדרות היה תפקיד ציוני מכיוון שהייתה מכשיר להגשמת הציונית ומתוקף תפקידה טיפלה גם בעיניינים חברתיים,לאומיים,תרבותיים והתיישבותים.בהסתדרות פעלו מספר גופים שבאמצעותם היא ממישה את מטרותיה ותפקידה:
*חברת העובדים:הקימה מפעלים כדי לספר תעסוקה לפועלים ולשמש מסגרת לכל המפעלים הכלכליים.היא הקימה מספר חברות כמו:"סולל בונה","תנובה","בנק הפועלים" ו"הסנה".
*"תנובה":חברה שעיבדה ושיווקה את התוצרת החקלאית.
*"סולל בונה":חברה שסיפקה עבודה בתחום הבניין.
*"בנק הפועלים":שימשה כמכשיר כספי לבניין משק העובדים.
*"הסנה":חברה הביטוח שביטחה את הפועלים והמפעילים.
*בתחומי החינוך והתרבות: הקימה הסתדרות הפועלים מוסדות שונים כמו עיתון"דבר",
הוצאות ספרים:"עם-עובד","ספריית הפועלים" ו"הקיבוץ המאוחד".הקימה את תאטרון "האוהל" ותנועות נוער כמו"הנוער העובד והלומד" ו"השומר הצעיר".
*בתחום שירותי הרווחה:הוקמו קופות חולים,צרכניות\מכולות,ושיכוני פועלים.
*התחום ההתישבות:רכשה קרקעות ועזרה לקליטה והתיישבות של עולים.
*בתחום הביטחון: טיפלה ההסתדרות בארגון השומר ועזרה להפוך אותו לארגון ההגנה שמילא תפקיד חשוב במאבק על הגנת היישוב.
מסגרות פוליטיות בשנות ה-20.
*אחדות העבודה:
ב-1919 הוקמה מפלגת אחדות העבודה שכללה את אנשי מפלגת פועלי ציון הוותיקה ופועלים בני העלייה השלישית.מטרת המפלגה הייתה לארגן את פעולות העובדים ולהגן על האינטרסים שלהם.הייתה זו מפלגה בעלת ערכים סוציאלים שביקשה לפעול ליצירת חברה שיוויונית,לדאוג לפרנסת הפועל הצעיר העברי ולחינוכו,ולהגן על זכויותיו.בין ראשי המפלגה בלטו דוד בן-גוריון,יצחק בן-צבי ועוד.
*מפלגת פועלי ארץ-ישראל(מפא"י):
ב-1929 נחתם הסכם לאיחוד מפלגת האחדות העבודה עם מפלגת הפועל הצעיר.המפלגה החדשה שקמה ב-1930 נקראה מפא"י והחזיקה באידיאולוגיה של תחייה לאומית והגנה על זכויות הפועל העברי וכן באידיאולוגית סוציאל-דמוקרטית.היא ריכזה סביבה את ציבור הפועלים והפכה למפלגה הדומינטית ביישוב היהודי בארץ-ישראל ולגוף הפוליטי החשוב ביותר בתקופת היישוב.
*המפלגה הרביזיוניסטית:
ב-1929 פרש זאב ז'בוטינסקי מן ההנהלה הציונית במחאה על "הספר הלבן" השני והקים בפריז את "הברית הציונית הרביזיוניסטית",בטענה כי ההסתדרות הציונית איננה עושה מספיק למען העלייה.ז'בוטינסקי טען שיש לפעול בתחום הציונות המדינית כי בלעדיה אין ערך לציונות המעשית.המפלגה דגלה בעלייה יהודית גדולה והשגת רוב יהודי בארץ ובארגון ההתיישבות הארץ תוך שיתוף פעולה עם הבריטים.זבוטינסקי רצה מדינה יהודית משני צידי הירדן.מבחינה כלכלית הוא היה אנטי-סוציאליסטי ותמך בעלייה של בורגנים שישקיעו את כספם ויביאו לביטול העוני בנוסף האמין בהקמת כח יהודי צבאי שתנועת נוער יהודית.
*הגוש האזרחי:
כלל את החוגים הבורגנים(סוחרים,בעלי מלאכה ובעלי מקצועות חופשיים)שלא השתייכו לתנועת הפועלים וכלל את המפלגה הרביזיוניסטית והמפלגות העדתיות.הוא הקים אירגונים כמו התאחדות בעלי התעשייה שפעלה לשיפור היחסים בין העובד למעביד,לשיווק תוצרת הארץ ולחיזוק קשרי יבוא,ויצוא עם חו"ל.בנוסף,הם הקימו את מרכזי בעלי מלאכה כדי לחזק את מעמדם של בעלי המלאכה ואת התאחדות הסוחרים והתאחדות האיכרים.גוש זה תמך בהקמת משק חופשי ורצה לממש את הרעיון הציוני לא-דווקא במעמד הפועלים ,אלא,על-ידי שיתוף פעולה של כל החוגים בארץ-ישראל.
המוסדות הלאומיים בשנות ה-20 בארץ-ישראל.
*הסוכנות היהודית:
הוכרה ע"י הממשלה המנדטורית הבריטית כבר ב-1920 כגוף ביצוע של ההסתדרות הציונית,הסוכות הפכה לגוף מייצג את כל העם היהודי,ישבו בו יהודים ציונים ולא ציונים שהיו מוכנים רק לתמוך כספית ללא הזדהות עם המטרות הציונית.
תפקידה היה: *הגברת העלייה.
*גאולת הקרקע כרכושו של הלאום.
*התיישבות חקלאית.
*טיפוח הלשון והתרבות העיברית.
הסוכנות ראתה עצמה אחראית לגורל העם בתפוצות ולא רק בגורל הישוב בארץ-ישראל.
היא ניהלה את המוסדות הכספיים של התנועה הציונית,ייעצה לשלטונות המנדט בנוגע לבניין הארץ,בארגון העלייה,קליטת העלייה ורכישת הקרקעות.
כנסת ישראל-כינוי לישוב היהודי בא"י, ובתחילת שנות ה-20 נוסדו המוסדות הבאים:
1)אסיפת הנבחרים:
המוסד העליון של יהודי א"י,מנתה 71 חברים, מעין רשות מחוקקת-כנסת ישראל תפקידה היה: *לגבות מיסים.
*תרומות לעיינים ולחינוך.
*טיפול בחולים.
*תמיכה במוסדות הרבנות הראשית והוועד הלאומי.
2)הוועד הלאומי:
מעין רשות מבצעת של אסיפת הנבחרים:
*שימש נציג הישוב בארץ כלפי חוץ וכלפי פנים.
*פיקח על הקהילות.
*טיפל בעיניני חינוך ותרבות.
*עזרה סוציאלית.
*עיניני בריאות.
*היה ראשי לקנות נכסים לאומיים.
חבריו נבחרו כל שנה,בשנות ה-20 היה חלש ולא נתמך ע"י הבריטים הישוב וההסתדרות הציונית,אך בשנות ה-30 התחזק ואוייש ע"י נצידי מחנה הפועלים,נלחמם למען עלייה והתישבות,נגד קיפוח המנדט, השליט שיוויון בחיי הציבור.
3)הרבנות הראשית:
המוסד הדתי העליון של "כנסת ישראל",בחרה רק אשכנזי ורב ספרדי.
תפקידה היה: *פיקוח על החיים הדתיים.
*מינוי רבים מקומיים.
*ביה"ד בעליון לעיניני דת.
זכתה להערכה רבה מצד רוב היישוב,הוכרה ע"י השלטון המנדטורי.
הויכוחים הישוב על כמות החברה ודרך בניין הארץ.
בואן של העליות והיקלטותן בארץ תרמו להתארגנות שני מחנות חברתיים בישוב.
מצד אחד-חלוצים בעליי השקפות סוצאליסטיות ששאפו להקים בארץ חברת פועלים
ומן הצד השני-בורגנים בעלי הון פרטי,שתמכו בקפיטליזם הויכוח האידיאולוגי גרם לחשדנות בין 2 המחנות החברתיים והמשבר הכלכלי בשנות העשרים התריץ את הויכוח האידיאולוגי בניהם.
החלוצים הסוציאליסטים בני העליות השניה והשלישית קיבלו את בני העליה הרביעית בעלי הרכוש ברגשות מעורבים כיהודים שמחו לבואם,אך חששו מן הבורגנים שהיו לדעתם "חסרי אידיאולוגיה וחזון" יעלו לארץ לא מתוך רצון אלא מנוכח הנסיבות והעובדה היא שהעדיפו את ההתישבות העירונית על פני ההתישבות החקלאית.
הם טענו כי העולים בורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת "האדם החדש" עובד אדמה יצרני-שאותו רצתה הציונות לטפח.
מנהיגי מחנה הפועלים(בן גוריון)האמינו שכך חברה סוציאליסטית היא חברת מופת מוסרית וזו הציונות האמיתית לכן הם תמכו בהתישבות העובדת ותמכו בהון לאומי.לדעתם ההון הלאומי חשוב יותר מההון הפרטי והוא זה שייתן תשתית לישוב ע"י קניית אדמות והתישבות העובדת ועזרה לישוב היהודי בשעת משבר כלכלי,כפי שהיה בתקופת העליה הרביעית,ונגדם טענו העולים בעלי ההון הפרטי כי החלוצים הקימו ישובים כושלים והם "אוכלי לחם חסד" החיים על חשבון הזולת,על חשבון ההון הלאומי.
זו הייתה תפיסתו של הגוש האזרחי שתמך בהקמת משק חופשי ליברלי,התנגד למדיניות הריכוז הכלכלי של מפלגות השמאל ולגישה הסוציאליסטית.הם ראו בהון הפרטי כבסיס להקמת הבית הלאומי וטענו שההון הפרטי הוא שבונה את יסודות התעשייה,המסחר והמלאכה.ותורם בכך למקומות עבודה לאלפי יהודים.כמו כן,ההון הפרטי מושקע גם בהתיישבות חקלאית ותורם את חלקו גם במגזר הזה.
ז'בוטינסקי שעמד בראש התנועה הרויזיוניסטית התנגד להתסדרות הכלללית וראה בה אסון.הוא דרש את הקמתן של לשכות עבודה נטרליות בכדי שלא יקופחו אנשי המפלגות שלא השתייכו למחנה הפועלים.
המחלוקת בין המחנות הסתיימה בפשרה שאליה הובילה המציאות.במהלך השנים
1921-1931 הושקע בארץ בעיקר הון פרטי והחלוקה הייתה 3 /1 הון לאומי
ו- 2/3 הון פרטי.
התרומות לקרנות הלאומיות הלכו ופחתו וההסתדרות הציונית התקשתה בגיוס כספים.
מציאות זו הובילה את שני המחנות(סוציאליסטים מול קפיטליסטים) להכרה בנחיצותו של שיתוף פעולה בבניין הבית הלאומי בין ההון הלאומי להון הפרטי.
המוסדות הלאומיים
מוסדות ישוביים
מוסדות ציונים
כנסת-ישראל
הנהלה-ציונית
אספית הנבחרים ועד לאומי הרבנות-הראשית
הסוכנות היהודית
הויכוח בין "מחנה הפועלים" לבין "מחנה האזרחי":
"מחנה הפועלים"
"מחנה אזרחי"
1.הבית הלאומי צריך להיבנות
ע"י פועלים.
1.הבית הלאומי לא צריך להיבנות ע"י פועלים
בלבד,אלא גם ע"י בלי-הון.
2.רק הפועל העברי יכול להגשים
את הציונות.
2.הבורגנים,בעלי ההון הם שיגשימו את
הציונות,בכספם תיבנה הארץ.
3.רק חברה סוציאליסטית היא חברה
מוסרית ונכונה.
3.הסוציאליזם,השיתוף והשוויון הם
רעיונות מוטעים,הם מנוגדים לטבע האדם.
הם האמינו רק בקפיטליזם.
4. יש לתמוך במעמד הפועלים בא"י, במפלגות
שלו ובצורות ההתיישבות שלו
( קיבוץ,מושב עובדים).
4. אסור למזג בין הציונות לסוציאליזם.
5. צריך שיהיה דגל אחד:
כחול ולבן ללא אדום
5.הון לאומי-מה שיעזור לבנות את הארץ
זה הון לאומי ולא הון פרטי.ההון הלאומי
נאסף בתרומות ע"י יהודים ברחבי העולם
למען קניית אדמות ויישובים.
5.ההון הפרטי הוא החשוב,בעזרתו
אפשר לבנות את הארץ בתעשייה
,במסחר והתיישבות.ההון הפרטי
נותן תעסוקה לאלפי פועלים המפעלים.
חייבת להיות השתתפות של כל העם בבניית הארץ.
6.העלייה לארץ תהיה תלוייה ביכולתו
הכלכלית של היישוב.
6.יש לתמוך בעלייה המונית לארץ ללא תנאי.
7.תמך בזכות הפועלים לשבות.
7.יש לאסור שביתות ולאפשר בוררות.
את כל זה אני זוכרת בע"פ! |
|
ראשי
צ'אט
.
מצב כלאיים
