בפרשתנו כתוב "זאת התורה אדם כי ימות באוהל",וחז"ל פירשו שהכוונה למסור את הנפש כדי ללמוד תורה על אף הקשיים.לכן מפרשים כך:אדם כי ימות באהלה של תורה.ואמרו חז"ל :כל העוסק בתורה נכסיו מוצלחים.

במשל מופלא היטיבו לבאר את ערמת היצר והצלחתו בפתוי בני האדם.יענקל’ה העני ,זה ימים שכבר לא בא אוכל מזין לפיו, מלבושיו פרועים ופרומים, והעניות מראה אותותיה על פניו המסכנות מבלי יכולת להסתירה.
מהלך לו יענקל’ה ברחובות העיר,שמא ימצא מזונו ומלבושו מאנשים רחמנים.והנה יהודי טוב מזדמן לפניו.שואלו יענקל’ה :אולי מכיר אתה מקום גמילות חסדים המחלקים מזון ומלבוש לעניים בחינם? עונה לו היהודי: בודאי!האיך לא שמעת?ברחוב יפו 18,ישנם אנשים גומלי חסדים המחלקים חינם אוכל ומזון,ובפרט לנצרך כמוך שנראה שכבר ימים שלא אכלת.לך לשם ותשביע רעבונך ותכסה מערומיך.
שמח העני והלך לכוון אותה כתובת, ומשום מה טעה, ובמקום להכנס לרחוב יפו 18, נכנס לבית מספר 16 באותו רחוב, בית גדול, נאה ומרווח. מקיש הוא בדלת והנה בא לקראתו בעל הבית. פותח הוא בשאלה לרצונו, ומשיב לו העני: האם כאן הוא בית הגמילות חסדים למאכל ומלבוש?
תכף קלט בעל הבית שעני זה טעה שבמקום להכנס לבנין הסמוך,הגיע לביתו במספר 16 והחליט לנצלו. השיב לו:בודאי! כאן מחלקים הכל! אולם אזנך הטעתה אותך במעט. החלוקה אינה בחינם לגמרי. צריכים קצת לעבוד.חשב העני שמסתמא טעה, וכי מי נותן אוכל ומלבושים חנם?! ובכן, אמר לבעל הבית, מסכים אני לקבל עבודה כלשהי, על מנת שבערב אקבל מזון ומלבוש. הבטיח בעל הבית שאכן כדבריו כן יהיה.
העני הרעב והמיוגע עבד יום שלם בביתו של בעל הבית, ניקה לו את גינתו ואת ביתו, וביצע שליחויות. לערב, והוא כבר כמעט נופח את נשמתו, מבקש הוא על נפשו את מזונו ומלבושיו. תכף משיב לו בעל הבית: בודאי אקיים הבטחתי! לך לבנין הסמוך ושם תקבל מזון ומלבוש ככל אשר תחפוץ!
העני בתמימותו חשב כי זו הפרוצדורה. עובדים כאן ומקבלים שם. הולך הוא לתומו לבנין הסמוך וטענתו בפיו. עבדתי בבנין הסמוך, על מנת לקבל כאן מזונות ומלבושים. . מיד הבין בעל הגמ"ח שאכן נפל עני מסכן זה בשכנו הנוכל, בשל טעות בכתובת, ואותו נוכל נצלו, כביכול על מנת שיקבל כאן מזון ומלבוש,שהיה מקבלם חינם אילו היה מגיע ישר לכתובת הנכונה.
והנמשל הוא: האדם נצרך למזון ומלבוש וליתר צרכיו.פוגש הוא ביצר הרע,והלה מציע לו להשתדל! בלא השתדלות תמות ברעב, צריך לעבוד ולעמול לפרנסה, והגם שלפעמים באה עבודה זו על חשבון תורה ותפילה או יתר מצוות. ולאחר שעמל ועבד, מופנה הוא לקבל מחייתו מאת ה"פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", שהרי וכי ליצר יש לו חיים ומזון לתת לאדם?! הרי הוא מקור המוות והרע.נמצא האדם נגרר לפיתוי הבטחת מזונו מיצרו הרע, כשלמעשה מוכרח הוא לבסוף לקבל את מזונו מהקב"ה, שהיה נותן לו את פרנסתו בכל מקרה, וגם ביותר רווח וכבוד, אילו לא היה טורח על חשבון תורתו ותפילתו.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

''ואזוב ושני תולעת... והשליך אל תוך שרפת הפרה'' (יט, ו)
*מספרים על פילוסוף אחר שאמר, שלפיכך יכולים בני-אדם לשלוט על הבהמות, שכן אם יש לנו הזכות לאכול את בשרן הרי ודאי שזכאים אנו לשלוט עליהן בחייהן. אמר לו חכם אחר: אם-כן הרי צריכות התולעים לשלוט על האדם, שכן אחרי מותו הן אוכלות את בשרו.
לפיכך אומר הכתוב, שיקח הטמא איזוב המרמז על שפלות - ''ישפיל עצמו כאיזוב'' - כי עליו לזכור ש ''ושני תולעת'' - שהוא השני לתולעת, כלומר שהתולעת קודמת לו, כיון שהיא אוכלת אותו, ובמה איפוא יוכל להתגאות.
* כותב בעל הכלי יקר: ``ארז`` מרמז על גאוה, ``אזוב`` - על דרגת השפלות התחתונה. שתי מידות אינן יפות לו לאדם, ולשתיהן יפה השרפה: כשם שאין אדם רשאי להיות בעל גאוה, כך אין לו להיות שפל רוח יותר מדי. ראוי שילך האדם בדרך הממוצע. .
רבי מנחם מנדיל מקוצק היה אומר: צריך שיהיו לו לאדם שני כיסים: באחד - ``ואנכי עפר ואפר``, ובשני - ``בשבילי נברא העולם``.

''הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר'' (יט, יב)

מה טעם מטהרת הפרה האדומה מטומאת-מת? .

1. שהרי אמרו חכמינו, כי אלמלא חטאו ישראל בעגל היה מלאך-המות בטל לחלוטין ממתן-תורה ואילך (''אל תקרי חרות אלא חרות ממלאך המות''), וממילא לא היתה אז טומאת-מת בכלל - על-כן הפרה האדומה, שבאה לכפר על חטא העגל, גם היא מטהרת מטומאת-מת אשר נתחדשה שוב בעטיו של עגל.
2.כידוע באה מיתה לעולם,וממילא גם טומאה של מיתה,בעטיו של חטא אדם הראשון וחוה,שאכלו מעץ-הדעת.וחטא עץ-הדעת הרי נגרם על-ידי הנחש, שפיתה אותם: ''והייתם כאלהים יודעי טוב ורע'' - היינו, ששידל אותם להאלהת השכל העצמי של האדם,לבל יבטל את שכלו מפני מצוות הקב"ה.הרי איפוא ביטול שכלו של אדם מפני דעת התורה מהווה כפרה על אותו חטא ומטהר מן הטומאה שנגרמה ע"י המיתה.
לפיכך, פרה אדומה זו, שהיא חוקה חסרת טעם הדורשת מן האדם שיבטל לחלוטין את שכלו מפני רצון השם, הינה כפרה על חטא עץ-הדעת וממילא היא מטהרת מטומאת-מת.


''יען לא האמנתם כי להקדישני'' (כ, יב)

מה היה חטאו של משה רבינו במיי מריבה ?

ענין חטא מי-מריבה שנוי בחילוקי-דעות בין הרמב''ם והרמב''ן. הרמב''ם אומר, שעיקר החטא היה בזה שכעס משה על בני-ישראל והעליבם בדברים: ''שמעו נא המורים'', אילו הרמב''ן אומר שעיקר החטא היה בזה שהיכה את הסלע ולא דיבר אליו. .

לאמיתו של דבר אין שני הטעמים הללו אלא אחד. שכן שני מיני צדיקים הם - יש צדיק שאינו פוסק מלהוכיח את ישראל עד שהם חוזרים בתשובה, ומאידך יש צדיק שנוהג להיפך - הוא מעלה ומרומם את ישראל כל-כך עד שבושים הם לחטוא. וההבדל בין שני הצדיקים הללו הוא בזה: זה שמביא את ישראל לידי תשובה מרצונם הטוב, הרי גם טבע הבריאה נכנע אליו ועושה ברצון את כל אשר יצווה לטובת ישראל, שהרי לא נברא העולם אלא בשביל ישראל. אבל זה שכופה את התשובה על ישראל על-ידי דברי-תוכחה קשים וחריפים, נאלץ לכפות גם על הבריאה כי תעשה את רצונו לטובת ישראל, אבל לא מרצונה הטוב תעשה זאת. .

יוצא איפוא, כי הואיל ובא משה לכלל כעס והוכיח את בני-ישראל בדיבורים קשים: ''שמעו נא המורים'' - לא רצה גם הסלע לציית לדיבורו בלבד, אלא נאלץ משה להכותו ולהוציא ממנו את המים בכפיה.

'' ויראו כל העדה כי גוע אהרן... '' ( כ, כט)

רש"י:כל בית ישראל -האנשים והנשים,לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו

יהודי תושב העיר פונביז` בא לפני רבי יוסף שלמה כהנמן, רב העיר, בבקשה לסדר לו גט מאשתו, כי הוא רוצה להפרד ממנה.לשאלת הרב מהי הסיבה, ענה האיש שאשתו אינה מחוננת במידת הסדר והדבר מפריע לו מאד. דחהו הרב ואמר שאין זו סיבה מספקת לגירושין,אך האיש חזר והופיע כמה פעמים ובכל פעם השתדל הרב לדחותו, עד שלבסוף התעקש הבעל לקבל את הגט ללא דחוי.כשראה הרב שאין תקוה, קבע לבעל את מקום סידור הגט בבית הרב כעבור כמה שעות. בינתיים שלח הרב שליח לרבנית שתעשה מהפכה בבית, שתהפוך את ארון הבגדים וכו`.
בשעה המיועדת כשנכנס הבעל הנרגז לביתו של הרב הוא השתומם לראות את אי הסדר השורר שם. פנה הרב לבעל ואמר: לדבריך גם אני חייב להפרד ח``ו מזוגתי. הלה הביט סביבו, ראה את הנעשה, נרגע והחליט לוותר על תביעתו... ..................השכנת שלום היא כה חשובה עד שמן הראוי לפעול למענה גם בדרכים מיוחדות.

https://2005-uploaded.fresh.co.il/2...07/71952390.rtf

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

דע לך שאין האדם אחראי הוא למעשיו, אלא למעשי עמו אדם בשל עצמו.