יש את אלו שסבורים שמלכתחלה לא היו צריכים לשחרר מחבלים ולא לעשות שום מחוות לפלשטינאים, לא להעביר להם שליטה. כל זה היה צפוי שזה יקרה. וגם עכשיו הם מזהירים מה צפוי בעקבות ההתנתקות.

יש את אלו שסבורים גם עכשיו שצריכים להידבר איתם, להבין את מניעיהם, לא ללכת בכוח, רק משא ומתן, בטובות.

אבל אלו שהם באמצע, שהם כנראה הרוב, או טוענים שהם הרוב, מה ההגיון שלכם, למה כשהיו עשרות נסיונות לפיגועים, כולל ירי ופצמרים, וזה היה רק עניין של זמן עד שיצא פיגוע גדול אל הפועל. למה אז כשהיו נסיונות לפיגועים היה כן אפשר וצריך היה להבליג ועכשיו לא. מה השתנה. האם באמת מקודם הייתם כל כך נאיביים שזה יעבור איכשהו לבד. מה היה ההגיון שלכם? ומה עכשיו ההגיון שלכם על ההתנתקות, האם אתם לא יודעים לאן זה יוביל אחר כך.

יש לי הסבר מאלף מה בדיוק האידאולוגיה שלכם, שזה לא רק אידאולוגיה, אלא זו גם אסטרטגיה. אבל לפני שאני אסביר, ברצוני לקרוא מה אתם בעצמכם אומרים.

ברצוני להבהיר שאני לא מנסה להתקיף אותכם, אלא להבין אותכם. אולי גם אתם לא חשבתם מקודם מה ההגיון שמוביל את האסטרטגיה שאתם דוגלים בה. אם נבין אחד את השני ואת עצמנו, אולי נוכל יותר בקלות להגיע לידי מסקנה מה היא הדרך הנכונה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

זה שלא פעלנו עד כה, מתי שהיו נסיונות פיגוע, זה בגלל שחכינו לפעול מתי שנרגיש הרבה יותר צודקים. אנחנו מרגישים יותר צודקים מתי שהם רוצחים בנו. אולי זה דבילי, אבל זו העובדה.

האם מסכימים לקביעה שכתבתי, או אולי יש הסבר אחר?

אם זה נכון, ישנם השלכות מאוד חשובות מה עלינו לעשות בכדי לחסוך חיי יהודים ולשרוד.

1. מי שמצדיק את האויב בזמן מלחמה, כמוהו כפגיעה פיזית בצה"ל. זה קושר את ידי ישראל וצה"ל אינו מסוגל לבצע את פעולותיו רק אחרי שיש דם יהודי רחמנא ליצלן והרבה דם.

2. צריכים למצוא דרכים להסביר את צדקת דרכנו מבלי שנצטרך לדם יהודי רחמנא ליצלן.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)