לפי מה שאני מכיר ותקנו אותי אם אני טועה, הF-4 תוכנן במקור לשימוש הצי האמריקאי וככזה הוא צויד בכנפיים מתקפלות. השאלה שלי היא האם גם למטוסים שמצויים ברשות ח"א יש את האופציה הזאת והאם היא פוגעת במעטפת הביצועים של המטוס (עמידה בעומסים וכו')

וזכור לי הסיפור על הקורנס שהמריא והתרסק תוך כדי כך עקב כנף שהתקפלה......

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

חלק ממטוסי הקורנס של חיל האויר אכן מקורם בצי, ולכן גם יש להם אופציה לקיפול הכנפיים.

עקב כשל במערכת הנעילה ארעה בשנות ה-80 תאונה בה התקפל קצה כנף מטוס, וצוותו נהרג.

כתוצאה מכך ננעלו כל הכנפיים באופן ידני (להבדיל מנעילה חשמלית) ונאסר על שימוש במנגנון כיפול הכנפיים.

ביקור קצר במווזיאון יבהיר לך נקודה זו, מאחר שחלק מן המטוסים עומדים שם כאשר קצות הכנף מקופלים.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

יש הבדל?

התאונה קרתה לקורנס 137 של טייסת "העטלף",ב-22 לינואר 1984, ונהרגו בה רס"ן יאיר רחמילביץ' (רחמו) הטייס וסגן שגיא רכס הנווט. התקלה לא הייתה כלל בגלל כשל במערכת הנעילה, אלא בגלל טעויות אנוש: קורנס אחרי שיוצא מיא"א, כאשר מורידים כנף, יש לבדוק בו שפין הנעילה של הדיהדרל קיים ונעול. גם בטייסת תחזוקה (דרג ב') לא בדקו זאת, וגם דרג א' של הטייסת (המטוס עבר באותו יום pre flight). באותו יום בוטלו שתי טיסות קודמות על המטוס בגלל תקלות, אבל שני צוותי האוויר הקודמים, וגם הצוות שנהרג, לא בדקו את הפין ולכן אף אחד לאורך כל השרשרת הזו לא עלה על כך שהפין לא תקין.
המטוס המריא ממסלול 15 של תל נוף והצוות איבד שליטה בהקפה. אני לא סגור לגבי הנקודה האחרונה, אבל נווט לשעבר מהטייסת סיפר לי שהם פלטו בדיוק כאשר המטוס גלגל, ישר לאדמה.

אומנם הנעילה שכשלה, או יותר נכון - לא עשו בה שימוש, היתה מכאנית אבל הנ"ל חלק מן המערכת.

בכל אופן גירסת המקור שלך אמינה. הגילגול החריף של המטוס גרם לכך שברגע ההפלטה (שהייתה בגובה נמוך גם כך) הכסאות שוגרו כלפי הקרקע. איני יודע אם הם נהרגו כתוצאה מ"נעיצת" הכיסא הקרקע או שמה מרווח הפתיחה של המצנח לא הספיק...

בכל אופן, כפי שאמרתי כבר, הוחלט שלא לכפל יותר את הכנפיים או באמירה יותר ציבעונית "חיסכון במקום אינו בא על חשבון בזבוז חיי אדם"...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

הצוות שמיהר למטוס לא הבחין שפין הנעילה בחוץ משום שמעולם לא ראו מצב כזה. מעולם לא נבדק קורנס ע"י צוות הטיסה, כשקצה הכנף מורד רק בכוח המשקל ולא נעול (מצב תחזוקתי). רכס היה נווט צעיר. רחמו היה טייס "בז" (ומיג בחגורתו) ומפקד הקא"מ ובתפקידו בטייסת קורנס לא היה זמן רב. אחרי התאונה צבעו את הפין באדום בולט. צער רב.

מצ"ב הודעתו של יזהר נוי, לשעבר מנ"ר של מנ"ט, בפורום "תעופה קלה" בתפוז מיום 26/1/03:
"התאפקתי לא להיגרר לספורים, אבל. ראיתי לפני שנים את רחמיליביץ (הבן של הרופא הידוע והנכד של הרופא העוד יותר ידוע) נהרג בפנטום שהתקפלה לו כנף בהמראה. המטוס יצא פעם שלישית מהליין לטיסה הזו. קרי 6 אנשי צוות אוויר בדקו את המטוס לפני הטיסה (בפעמיים הראשונות הוא חזר לפני המראה בגלל תקלת מנוע, ובגלל תקלה במערכת הניווט). בלי לדבר על 3 פן צ´יפים שחתמו שהמטוס מסור. 9 אנשים רציניים שבדקו את המטוס מהתחת. איך שהוא המריא זכרתי את הטייס שהדריך אותי על הפנטום אומר שהוא שם דגש מיוחד לבדוק שהכנף נעולה מטה אפילו שבארץ, שאין נושאות מטוסים, מזלזלים בבדיקה הזו, למרות שכשהמטוס במוסך מקפלים לו את הכנפיים (זה מה שהיה באירוע הנ"ל)"

זכור לי שאחד מהגורמים לכך שהמטוס לא נבדק כראוי, הוא בגלל שאז נהגו לשים שלט עם מספר הזנב של המטוס על כל כיפה. מישהו שכח להחליף את השלטים ומי שעשה את הפריפלייט בדק את המטוס הלא נכון.
בעקבות התאונה הוציאו את השלטים מהדת"ק.

לטייס קראו יאיר רחמילביץ, ומה שאני זוכר זה שהוא המריא מתל נוף, וההמשך כפי שנאמר.

לגבי עמידות - איני יודע, אך מניח שלא צריכה להיות עם זה בעיה. מדובר בנעילה רב בריחית שאולי אפילו מחזקת את הכנף לעומת "אחותה" מחיל האויר.

גם הדיהדראל אינו חלק שנושא בעיקר העילוי ( זה דווקא משהו שעושה החלק המרכזי בכנף) - השפעתו בעיקר מייצבת.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ה- E היה דגם שהוזמן עבור חא"א כחלק מלקחי פרק א' בויאטנם ("רולינג ת'אנדר") ולקראת פרק ב' ("ליינבאקר"). תהליך ההשבחה נעשה בבהילות כשהמכ"ם והתותח מהווים שיפור מרכזי. ביטול מנגנון הקיפול היה דורש זמן רב (וכסף) ולא הייתה סיבה טובה לסלק אותו למעט רווח קל במשקל. בניגוד לתאונת הקורנס הבודדה אצלנו, היה קורנס אמריקני (לא זוכר מאיזה דגם) שהמריא מנושאת מטוסים כשקצות הכנף מקופלים ואף הצליח לנחות בהצלחה.

אומנם ניתן היה לקפל את קצות הכנף אבל מנגנון הקיפול החשמלי הוסר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק