Sent: Monday, July 18, 2005 4:01 PM
Subject: מכתב רופאה גרמנייה


היי לכולם:

קיבלתי מאגודת Mast Sanity ("שפיות האנטנות") העתק מכתב של רופאה גרמנייה לראש הממשלה שלה, בדבר נזקים מקרינת אנטנות בגרמניה, והתארגנות של רופאים המודעים לנזקים.
הסימפטומים שהם מתארים, דומים להפליא לסימפטומים שמתגלים בניפגעים מארצות אחרות.
גם יחס מוסדות שלטוניים לנושא האנטנות, מזכיר התנהלות בארצות אחרות (ישראל אמרנו ?)
תירגמתי את המכתב לעברית, וקצת שיפרתי את הניסוח, והוא כאן. בהמשך ישנו גם הנוסח באנגלית, ל-"מיטיבי לכת".

שווה בהחלט לקרוא !!

כל טוב,
זמיר שליט"א.


מכתב פתוח של הרופאה ד"ר ולדמן-סלזאם, לאדמונד שטויבר, ראש ממשלת גרמניה

Dr Edmund Stoiber
State Chancelry
PO Box 220011
80535 Munich

אני שולחת בדחיפות, מימצאים המעלים חשדות לנזקים הניגרמים בחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים גבוהי תדר, המשודרים בפולסים (מאנטנות סלולריות, טלפונים סלולריים, טלפונים אלחוטיים DECT, W-LAN , "שן כחולה", וכיוב'), ברמות נמוכות יותר מהמלצות ICNIRP.



ראש ממשלה יקר:

אנא הרשה לי לייצג רופאים רבים, בפנייה אישית אליך:

במשך 8 חודשים, נוכחנו הרופאים באוברפראנקן, ומקומות אחרים, במימצאים מדאיגים ביותר, שאובחנו במטופלים שלנו, החיים בקירבת אנטנות סלולריות. לאחר חשדות ראשוניים, במקומות שכוללים את פורשהיים, הירשאייד, וואלסדורף, ממלסדורף, ובמברג, בוצע סקר, בו נבדקו 356 מטופלים, ב- 40 מקומות, כולם באוברפראנקן.

בינתיים צרפו עוד רופאים את שמותיהם לפנייה זו, כולל 64 רופאים מהופר, 30 מליכטנפלזר, 61 מקובורגר,ו- 20 מביירוית, ומרחבי המדינה.

המימצאים הרפואיים היו כדלקמן:

אנשים רבים חלו בצירופים אופייניים של סימפטומים, שהם חדשים לנו כרופאים, בחשיפה לרמות שהן נמוכות בהרבה מהגבולות המומלצים על ידי ICNIRP (המתייחסים רק לאפקטים של חימום).



בדיירים בשכנות לאנטנות, נמצאו אחד או יותר מהסימפטומים הבאים:

הפרעות שינה, עייפות, כאב ראש, חוסר מנוחה, רדמת (lethargy), רגזנות, חוסר יכולת להתרכז, שיכחה, קשיים למצוא מילים, נטייה לדיכאון, טיניטוס (רעשים באוזניים), הפרעות בשמיעה, סחרחורות, דימום מהאף, הפרעות בראייה, אינפקציות תכופות, סינוסיטיס, כאבים בפרקים ובשרירים, הרגשת חירשות, האצת קצב הלב, לחץ דם גבוה, הפרעות הורמונליות, עלייה במשקל, איבוד שיער, הזעה בלילה, ובחילות.



ההצהרות דלהלן חיזקו את החששות שלנו:

דיירים רבים לייד אנטנות, חלו תכופות באותו זמן, עם סימפטומים אלה (בשוויינפורט, באסלשוהה, קולמבאך, בבית אבות במיינפארק, הוף, בקסייאנשטראסה, בפושהיים, ובאורטשטייל בורק .



מטופלים רבים דיווחו על החלמה מהירה כאשר עברו מהמקום המוקרן למקום זמני אחר, או כאשר מקור הקרינה הוסר, או נותק, או שהכינו לעצמם מיגון.

לאחר המעבר, הרופאים מצאו בבדיקה נוספת, שבמטופלים, בין היתר, חזרו לחץ הדם, וקצב הלב לנורמה, נעלמו ההפרעות ההורמונליות, והפרעות הראייה, נעלמו הסימפטומים הנאורולוגיים, והערכים של מרכיבי הדם חזרו גם הם לנורמה.

משפחות רבות של רופאים סילקו מבתיהם, במהלך החודשים האחרונים, את הטלפונים האלחוטיים DECT, ולאחר זאת השתחררו בני המשפחה, בין היתר, מכאבי ראש, הפרעות בריכוז, סחרחורות, חוסר מנוחה, טיניטוס, והפרעות שינה.



לכן, ביקשנו מהרשויות האחראיות (המשרד הפדרלי להגנה מקרינה, מיניסטריון הסביבה שמירת הטבע ובטיחות גרעינית, והחברים במשלחת ההגנה מקרינה לאירגון הבריאות העולמי WHO), לארגן סקרי בריאות מקומיים. למרות הדאגה הרפואית הרצינית שלנו לעניין זה, סירבו כל הרשויות לחקור במידה מסויימת תנאי חיים בלתי ניסבלים של אנשים החיים באותם מקומות החשופים לקרינה.

לא בוצע אפילו סקר בריאות, לייד אנטנה סלולרית אחת ! לכן, לרשויות SSK, ו- BfS , אין מידע בשום רמה, ביחס להשפעות קרינת האנטנות על דיירי הסביבה, לטווח ארוך. מנקודת ראות רפואית, זה לא מקובל עלינו.



לכן, אני מפנה אליך, את בקשתי, לעזרה למטופלים שלנו, שאין להם שום ברירה אחרת.

אנחנו הרופאים מאוברפראנקן מוכנים לעזור. אנחנו מבקשים שתסדר בהקדם האפשרי סקרים רפואיים מקומיים, בדיירים הגרים בקירבת אנטנות סלולריות, באיזורים של בוואריה. דאגתנו היא לא שישנם מקרים אינדיבידואליים חסרי מזל, אלא שיש כאן אסון רפואי המתפשט על פני כל חלקי האוכלוסיה ! כדי לחקור את מה שאנחנו דואגים לו, הכרחי שיהיה ניתן להפסיק את המשדרים. מנקודת ראות רפואית, אנחנו רואים כאן מצב חירום, המחייב פעולה מהירה על ידי כל האמצעים הפוליטיים.



אני מפצירה בך לפעול, על מנת להימנע מנזקים לבריאות לילדים רבים, אנשים צעירים, ומבוגרים.

בנאמנות,

ד"ר קורנליה ולדמן סלזאם.

Dr. Cornelia Waldmann Selsam
Karl-May-Str.48
96049 Bamberg
Tel:0951-12300 Fax:0951-2972506
Email address eter.selsam@t online.de (תרגום חופשי לעברית , ד"ר זמיר שליט"א).

======= התרגום לאנגלית, שהופיע באינטרנט נמצא בעמוד הבא =======

Open letter to Edmund Stoiber, Prime Minister, Germany

Dr Edmund Stoiber
State Chancelry
PO Box 220011
80535 Munich

Urgent suspicions of serious health damage from pulsed high frequency electromagnetic fields (mobile phone base stations, DECT phones, W-LAN, Bluetooth etc.) at levels below exposure guidelines.

Dear Prime Minister,

Allow me to represent many doctors personally to you.

For eight months doctors in Oberfranken and another places have been making extremely worrying observations of patients, who live in the vicinity of mobile phone base stations. After initial suspicions at locations in Forchheim, Hirschaid, Walsdorf, Memmelsdorf and Bamberg survey measurements were made of 356 such residents in 40 locations, all in Oberfranken. Meanwhile 64 Hofer doctors, 30 Lichtenfelser, 61 Coburger, 20 from Bayreuth and countrywide, added their names to the Bamberger appeal.

The result all these medical findings is as follows.

Many people have become ill with a characteristic combination of symptoms, which is new to us as doctors, at exposure levels far below the guideline limits, which apply only to thermal effects. Residents in the vicinity of masts have one or more of the following symptoms:

Sleep disturbance, tiredness, headache, restlessness, lethargy, irritability, inability to concentrate, forgetfulness, trouble finding words, depressive tendency, noises in the ears, impaired hearing, dizziness, nosebleeds, visual disturbances, frequent infections, sinusitis, joint and muscle pains, feeling deaf, palpitations, increased blood pressure, hormone disturbances, gaining weight, hair loss, nocturnal sweating, nausea.

The following statements strengthened our suspicions:

· Frequently, many residents become sick with these symptoms at the same time, when living near a base station
(e.g. Schweinfurt: Eselshöhe, in Kulmbach: Senioren-Wohnanlage Mainpark, in Hof: Kösseinestraße, in Forchheim: Ortsteil Burk).

· Many patients have reported rapid recovery when removed from exposure (by temporary relocation, removal of the source, screening, disconnection).

· After relocation, doctors have proven during re-examination of the patients, among other things, that blood pressure, heart rhythm, hormone disturbances, visual disturbances, neurological symptoms, and blood profile have returned to normal.

· Many doctors’ families have in the course of the last months removed their DECT phones and were thereafter free among other things from headache, concentration disturbances, dizziness, restlessness, tinnitus, and sleep disturbance.

We therefore requested the responsible authorities (Federal Office for Radiation Protection, Federal Ministry for the Environment, Conservation and Nuclear Safety, members of the Radiation Protection Commission and the WHO) to organise local health surveys. Despite the serious, medical concern, all the authorities have refused to investigate the (to some degree) intolerable living conditions of those living locally.

Not one official health survey has been made at any base station in Germany! The SSK and the BfS have thus no level of knowledge concerning the long-term effects on resident living in the vicinity. From a medical viewpoint is this unacceptable.

I therefore turn to you to request your assistance for our patients who have no other recourse. We doctors from Oberfranken are ready to help. We urge you to immediately arrange local health surveys among people in the vicinity of base stations, at locations in Bavaria. Our concern is not that there are 'unfortunate individual cases', but that there is a medical disaster spreading to all parts of the population! To investigate our concerns, it must also be possible to switch transmitters off. From a medical viewpoint, we are seeing an emergency situation, which requires rapid action by all political means.

I implore you to take action to avoid health damage among many children, young people and adults.

Faithfully

Dr. Cornelia Waldmann Selsam
Karl-May-Str.48
96049 Bamberg
Tel:0951-12300 Fax:0951-2972506
Maileter.selsam@t online.de



www.tetrawatch.net/links/links.php?id=stoiberlet

ב-"מושב נתיב העשרה" נתגלו מס' מקרים של סרטן בשורת הבתים הקרובה ל"קשת" המוצבת דרך קבע.


המוזר שהסרטן פגע בכל שכבות הגיל ללא שום ייחוס.

לעומת זאת...לשם הסטטיסטיקה,ב-"הר גילה" מס' ההפלות הטבעיות הרב ביותר(האם זה קשור לאנטנות)?

לרבנים הפתרונים.

var doc_instruments = []

תדמית עולה בעשן

ההתמכרות למוצר, הפחד מפני הקרינה, המחקרים הסותרים, החשש מירידת ערך הנדל"ן, רווחי-העתק, התלונות על מחירי השיחות, הכעס של הצרכנים, ההפגנות, החרמות, התלהמות המחוקקים, הקריאה לצרף אזהרות לפרסומות. האם חברות הסלולר בדרך להפוך לחברות הסיגריות של המאה ה-21? > איתי רום

איתי רום
15/7/2005 - גלובס


המשבר התדמיתי החריף שממנו סובלות חברות הסלולר בישראל מבוסס על שני יסודות, שקשה מאוד לקעקע אותם: כסף ובריאות. במילים פשוטות, רוב הציבור חושב שחברות הסלולר מרוויחות יותר מדי; ורוב גדול עוד יותר חושב שהמוצר והשירותים שהן מספקות פוגעים בבריאות שלו.

סקר דעת-קהל שנערך בעבור G על-ידי מכון סמית מעלה כי 52% מבעלי הטלפונים הסלולריים סבורים שחברות הסלולר גובות מהם מחירים שאינם הוגנים, 58% סבורים שדיבור ממושך וקבוע בסלולרי עלול לגרום לנזק בריאותי, ולא פחות מ-80% סבורים שנזק בריאותי כזה ייגרם למי שגר בסמיכות לאנטנות סלולריות (ראו גרפים).

תחושות הציבור אינן מבוססות בהכרח על ממצאים אובייקטיביים. מבדיקה שערך בית-ההשקעות מריל לינץ', למשל, עולה כי מחיר דקת זמן-אוויר בישראל ברבעון הראשון של 2005 היה 11 סנט (ירידה של 8% בשנה האחרונה), לעומת ממוצע עולמי של 14 סנט. וכמעט כנגד כל מחקר שגורס כי קרינה סלולרית גורמת לנזק רפואי, ניתן למצוא מחקר סותר.

אבל לא משנה מה הן העובדות, הציבור לא בהכרח מייחס להן חשיבות. וכמו שיודע כל איש יחסי-ציבור מתחיל, העובדות באמת אינן קובעות. אם רוב הלקוחות שלך חושבים שאתה גובה מהם יותר מדי ומסכן את בריאותם, אתה בצרה תדמיתית גדולה. אם יש לכך כבר אינדיקציות בשטח, וצרכנים מוכנים להתגייס להפגנות, למחאות ולחרמות שהולכים ומתרבים, סימן שהבעיה עמוקה עוד יותר. אם העיתונים עוברים לדיווח כמעט יומיומי על נזקי קרינה, חברי כנסת מתחילים להגיש הצעות-חוק פופוליסטיות, וראשי ערים עוברים להתייצב בריש גלי נגד חברות הסלולר, זה בהחלט הזמן לדבר על איום אסטרטגי, שעלול לגרור פגיעה כלכלית חמורה.

יש כיום כבר מי שמשווה בין חברות הסלולר לחברות הסיגריות - ה-Bad Guys של העשורים האחרונים. מולי ווד, עורכת בכירה באתר הטכנולוגיה הפופולרי cnet.com, ביטאה את הטענה במאמר שכותרתו: "Cell-phone industry - big tobacco no.2?". וכך היא כותבת: "ישנו המוצר המאוד-פופולרי הזה, שיש לו שימוש צרכני רחב ונוכחות שיווקית מסיבית. כמעט כולם משתמשים בו, למרות שחלק מהאנשים חושבים שהוא מעצבן כשמשתמשים בו בציבור. המוצר מאוד מפתח הרגלים; אנשים שמשתמשים במוצר על-בסיס יומי סבורים שכמעט בלתי-אפשרי לחיות בלעדיו. לרוע המזל, מחקרים מתחילים להופיע ולהצביע על כך שהמוצר עלול להזיק למשתמשיו - אפילו לגרום לסרטן. יצרני המוצר מכחישים הימצאותה של סכנה כלשהי ומוציאים מיליוני דולרים בניסיון להמעיט בערכו של המחקר שמצביע על בעיות. ואז, גורם מתוך התעשייה יוצא, לכאורה עם הוכחה שהמוצר עלול להיות מסוכן. התעשייה מסכימה לפרסם נתוני אזהרה על המוצר, אבל ממשיכה לטעון שהוא בטוח לשימוש. תביעות נגד היצרנים מוגשות, אך כולן נדחות. אנליסטים של התעשייה יודעים שכל תביעה שכן תתקבל יכולה ליצור אפקט דומינו של תביעות עתידיות, מה שמביא את התעשייה להמשיך ולטעון שהמוצר אינו מ זיק, למרות עדויות הפוכות שהולכות ומתגברות. נשמע מוכר? ובכן, כבו את המצית שלכם, אני מדברת על טלפונים סלולריים".



השוואות כאלה נעשות כיום גם בישראל, כפי שנראה להלן. הן היו צריכות להקפיץ ממקומם את מעצבי המדיניות של החברות הסלולריות. בינתיים, הם עדיין לא קפצו. המנהלים בפלאפון, בסלקום ובפרטנר יודעים בוודאי שחוסר אהדה ציבורית, שעלול להתפתח לאיבה ממש, עשוי להוליד רגולציה פולשנית, תקנות מחמירות, איסורים, פיקוח מחירים וכיוצא באלה אלמנטים מקטיני רווחיות. אבל התשובה שלהם עד היום הייתה רפה ועמומה. רק בזמן הקרוב צפויות החברות לפתוח סוף-סוף במהלכי הסברה ובקמפיינים פרסומיים, שייעודם התמודדות עם החשש בציבור מפני נזקי הקרינה. ייתכן שזה מאוחר מדי. בינתיים, החברות הסלולריות כבר הולכות וממוצבות כאויב הציבור.

הקרינה

"תוכנית ההתנתקות מהאנטנות"

הנושא הבוער כיום הוא החשש מפני הקרינה שפולטות האנטנות הסלולריות. התארגנויות ציבוריות נגד האנטנות צצות במקומות שונים בארץ כפטריות אחרי הגשם, בעוספיה כמו ברמת-אביב ג'. לכאורה, החברות הסלולריות נהנות מגב מוצק בדמות ארגון הבריאות העולמי, שקובע את התקנים שבהם הן מחויבות לעמוד (ראו מסגרת). אולם יותר ויותר אזרחים אינם רואים בכך תשובה מספקת לחששותיהם. ניסיון מר עם חומרים שנחשבו פעם לתמימים ואחר-כך הוכחו כמסרטנים, כמו אסבסט או מי-הקישון; וערעור האמון הבסיסי בתאגידי-ענק, שהולידו מאבקים מהסוג שניהלו חברות הטבק, הפכו את הציבור לחשדן ביותר. גם אם לא נשקפת לו כל סכנה מהקרינה מהאנטנות, קשה מאוד לשכנע אותו בכך. כפי שמודה גם טל זילברשטיין, מנכ"ל פורום החברות הסלולריות, גוף ההסברה המשותף שלהן: "ההתמודדות ההסברתית מול פחד בנושאים בריאותיים היא הנושא הקשה ביותר".

המסר שהחברות הסלולריות מנסות להעביר כבר שש שנים, ללא הצלחה, הוא שככל שיוקמו יותר אנטנות, כך תרד רמת הקרינה. בקרב הנאבקים באנטנות מסרבים לקנות את הטיעונים הללו: ברור להם שחייבות לקום אנטנות. הוויכוח הוא על איך, היכן וכמה.

כל עוד הוקמו האנטנות בשכונות שונות ברחבי הארץ, נאלצו החברות להתמודד עם מאבקים זעירים ודלי-השפעה, שזכו לכל היותר לחשיפה במקומונים הרלוונטיים. אלא שלפני כחודשיים גילו השכנים של תיאטרון "הבימה" בלב תל-אביב, כי על גג התיאטרון הלאומי הוצבו עשרות אנטנות. מוקד המחלוקת הסקסי, שהוליד שלטי-מחאה כגון "סרטן על הגג", בפרפראזה על ההצגה הידועה, הביא את הסיפור לחזית עמודי החדשות ולמהדורות הטלוויזיה, והסב לחברות הסלולר נזק תדמיתי קשה. משה משען, ממובילי המאבק ב"הבימה": "אמרתי לטל זילברשטיין, 'אתם לא חכמים. אני לא יודע מי נותן לכם את עצות האחיתופל האלה - אבל עשיתם כאן טעות אסטרטגית מדרגה ראשונה. לשים אנטנות על הצ'ופצ'יק של התרבות הישראלית? על זה אתם הולכים להשתין מלמעלה?' טעויות אסטרטגיות כאלה נותנות נשק בידינו להילחם בהם. בסוף הם יצטרכו לפתוח בהידברות איתנו".



הידברות? לא כל הנאבקים באנטנות מסתפקים בכך. ביום חמישי לפני שבועיים נערך במלון מטרופוליטן בתל-אביב כנס ראשון מסוגו שיזם ארגון שתי"ל, התומך במאבקים חברתיים וסביבתיים, תחת הכותרת "תושבים בצל האנטנות". הכנס סימן עליית-מדרגה במאבק הציבורי באנטנות: הייתה זו הפעם הראשונה שבה נעשה ניסיון להתאגדות תושבים מכל רחבי הארץ. לכנס הגיעו קיבוצניקים המתגוררים ליד אילת, קשישים שעלו על אוטובוס מעפולה, תושבים מוטרדים מנהריה, דרוזים מעוספיה, וכמובן חבורה מיליטנטית במיוחד משכונת "הבימה". על הפרק: ניסיון לאיחוד כוחות בין קבוצות התושבים השונות לכדי כוח אחד חזק מול חברות הסלולר. במקביל לכנס, אגב, מוקמת בימים אלה עמותה המאגדת נפגעי אנטנות מכל רחבי הארץ, שבראשה יעמוד פרופ' אבי הראבן, לשעבר ראש סוכנות החלל הישראלית. שמה, כמה סימבולי, "סנד".

הכנס, שהחל על מי-מנוחות, עם שמיעת הרצאות מפי ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, וח"כ יורי שטרן - שני פוליטיקאים שחרתו את המאבק הסלולרי על דגלם - התלהט מאוחר יותר, עם פתיחת הדיון בשאלה "מה עושים". עו"ד תמי לבנה מעמותת "אדם, טבע ודין" קראה לניהול מאבק ציבורי, שכן במישור המשפטי "הידיים קצת כבולות, העסק צולע". את דבריה פתחה בציטוט ממודעה שפרסמו חברות הטבק ב-1978, ולפיו "שנים של מחקר לא הצליחו להוכיח באופן חד-משמעי שעישון סיגריות גורם לסרטן". לבנה הציעה לקהל להחליף לרגע מילה אחת במשפט ולקבל "את מה שאתם שומעים השכם והערב מהחברות הסלולריות".

הדציבלים החלו לטפס בהדרגה. "מפת הסרטן" בעוספיה שהוצבה במקום, לצד פירוט הסוגים השונים (כבד, קיבה, ריאות, מעיים ועוד), תרמו את שלהם לשלהוב האווירה. ההצעות גלשו די מהר לאזורים של פיזור זבל מול משרדי המנכ"לים של חברות הסלולר. אילן, אחד הנאבקים ב"הבימה", הציע ש"כל אחד ילך לרפת בסביבה שלו, יביא את החרא של הפרות, ובואו נלך איתו לפתחי המשרדים של מנהלי החברות הסלולריות".

דודי מדמון, אקטיביסט איכות סביבה מזכרון-יעקב, המליץ על מאבק אלים, בהתבסס על הניסיון שצבר בהורדת אנטנות לא רצויות: מתנדבי המשמר האזרחי ושוטרים המסיירים בלילות בזכרון מדווחים למדמון בכל פעם שמגיעים ליישוב מתקיני אנטנות. הוא מגיע למקום, מזעיק גם באמצע הלילה את ראש המועצה, "אני רב איתם, מתפרע ומפזר אותם. אם הציבור הוא אלים מאוד או מתוחכם מאוד ולא נותן להם מנוח - הם מורידים. אנחנו יוצאים עכשיו לתוכנית ההתנתקות מהאנטנות הסלולריות. אם נתארגן הרבה אנשים, אנחנו הרבה מאוד כוח. הם מקימים אנטנה? אני מסתער עליהם".

בשלב הזה, אלימות לא נתפסה כאמצעי פסול על-ידי חלק מבאי-הכנס. בעוספיה, למשל, שם הביאו האנטנות - לטענת התושבים - לעלייה דרמטית בתחלואת הסרטן, העלו תושבים אנטנות באש. "תבעו אתכם?", שאלו תושבים את סגן ראש המועצה המקומית, ומשזה השיב בשלילה, הסיקו: "אז זו הדרך הכי טובה".

הנדל"ן

מדאיג לא פחות מהסרטן

לחשש הבריאותי נוסף בחודשים האחרונים עניין שמעסיק את האזרחים לא פחות, ואולי יותר: החשש מירידת ערכן של הדירות הממוקמות בסמוך לאנטנות. בסקר שתוצאותיו מובאות בכתבה זו, השיבו 80%(!) מהנשאלים כי לדעתם אנטנות סלולריות הסמוכות לדירה מורידות את ערכה. 65% סבורים שירידת הערך היא "רבה" או "רבה מאוד". וכאשר מדובר בערך נדל"ן, ההערכה הסובייקטיבית היא שגם קובעת בסופו של דבר.

גם בכנס של שתי"ל, נראה היה שזה הנושא שהעסיק יותר מכול את המשתתפים. חלקם, כמו משען, כבר הגישו תביעה בגין ירידת ערך נגד העירייה. לא במקרה, לכנס הגיעו כמה עורכי-דין ושמאים, שזיהו את הנישה המתפתחת וביקשו לאתר לקוחות פוטנציאלים. שמאי מקרקעין מעריכים היום את ירידת הערך בגין אנטנה סמוכה בעד 15% מערך הנכס, וכבר ישנם עורכי-דין שמציינים ברשימת תחומי התמחותם: "בדיקת חוקיות אנטנות סלולריות". האם מישהו כבר קיבל פיצויים בגין הצבת אנטנה, התעניינו באי-הכנס, והתאכזבו לגלות כי מדובר עדיין בנושא בתולי, שטרם זכה לפסיקה משפטית. אבל בהתחשב בעובדה שכיום מפוזרות ברחבי הארץ מעט יותר מ-6,000 אנטנות, ומספרן צפוי להגיע בשנים הבאות ל-24 אלף, ברור כי לא יחלוף עוד זמן רב עד שיצוצו פסקי-דין ראשונים בעניין.

בעניין זה, לפחות, יכולים התושבים לדעת כי קרוב לוודאי שהרשות המקומית שלהם תתייצב לימינם במלחמה בחברות הסלולר. החשש מתביעות-ענק כבר הוליד את הקמתו של "פורום המאבק של ראשי הערים בנושא הסלולר", שיזמה ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן. לצדה התייצבו ראשי רשויות רבים אחרים - מרמת-השרון, מכפר-סבא, מקריית-אונו, ממבשרת-ציון, ממודיעין ומבני-ברק. החשש שלהם הוא שתביעות תושבים בגין ירידת ערך נכסיהם יגרמו נזק כספי אדיר-ממדים. לפי המצב החוקי כיום, הרשויות המקומיות הן שחשופות לתביעות הללו. ראשי הרשויות היו שמחים להעביר את הסיכון הזה אל חברות הסלולר. שר הפנים אופיר פינס התייצב לימינם כשהוביל תיקון לתוכנית המתאר הארצית, ולפיו יחויבו החברות הסלולריות לשפות את הרשויות ב-80% מירידת הערך בגין האנטנות. בינתיים, לחצים אדירים שהופעלו מאחורי הקלעים הובילו לכך שבישיבת הממשלה שנערכה ביום א' השבוע נמנע פינס בינתיים מלהעלות את הצעתו.

מאבקן של הרשויות בהנהגת גרמן התבטא עד כה בהגשת בג"ץ במאי אשתקד, שבו דרשו להתיר להן להפעיל שיקול-דעת בנוגע למתן ההיתרים לאנטנות. לפני שבועיים התקבלה החלטה של ראשי הערים, ולפיה הרשויות יפרסמו כל בקשת היתר לאנטנה שתוגש להן, "על-מנת לאפשר לציבור להתמודד מבחינה ציבורית ומשפטית עם הצבה לא מסודרת של אנטנות". התהליך הזה צפוי להקשות לא-מעט על פעילותן השוטפת של החברות הסלולריות.

גרמן פתחה במאבק, בין השאר לאחר שספגה מחאות חריפות מצד תושבים בעקבות הצבת אנטנות בסמוך לשני בתי-ספר יסודיים בהרצליה. "עמדתי מול התושבים ואמרתי להם שאין לי סמכות למנוע זאת, שחוץ מלקחת גרזן ולהוריד את האנטנה, אין לי מה לעשות", היא מספרת. "אנחנו היינו בין הרשויות הראשונות שסירבו לתת היתרים, ונזרקנו מוועדות הערר. גם בית-המשפט אמר לנו שאין לנו שום סמכות. אז גיליתי שאנחנו בעצם חותמת-גומי: אני לא יכולה לומר לא היכן יוקמו אנטנות, ולא כמה. ועכשיו, כאשר מישהו יתבע בגין ירידת ערך הנכס שלו, אנחנו נישא בתוצאות".

בתשובת המדינה לבג"ץ שהגישה גרמן היא הודתה כי בשנים האחרונות נמנע המשרד לאיכות הסביבה "מנקיטת אמצעי אכיפה כלפי מי שאינו מקיים את הוראות התקנות או עוסק בקרינה בלתי מייננת ללא היתר". החברות ניצלו זאת היטב: תשקיף של חברת האחזקות הבינלאומית האצ'יסון וומפואה, בעלת פרטנר, גילה ב-2004 כי כ-35% מהאנטנות של פרטנר חסרות את הרשיונות הנדרשים בחוק. הקנסות שנדרשה פרטנר לשלם בגין האנטנות הללו הסתכמו בכשני מיליון שקל, שנבלעו בקלות במאזנה הכספי. אולם הנזק התדמיתי גבוה לאין-שיעור, כפי שמודים גם בחברות עצמן.

ובאמת, המצב החוקי הנוכחי, המאפשר חופש-פעולה כמעט מוחלט לחברות הסלולריות, אולי מקל עליהן את העבודה השוטפת, אולם הוא גם אחראי לפגיעה נוספת בדימוין הציבורי. בהעדר חובה חוקית, החברות אינן מיידעות את הציבור בטרם הצבת אנטנה, ואינן מאפשרות הגשת התנגדויות. התושבים עומדים חסרי-אונים, והחברות הולכות ונתפסות ככאלו שפוגעות בהם במודע ומציבות אנטנות ללא התחשבות באינטרסים שלהם ובחששותיהם. לא בכדי, תוצאות הסקר ל-G הן חד-משמעיות: 71% מהמשיבים סבורים כי החברות הסלולריות אינן משקיעות מאמצים, או משקיעות מאמצים מועטים בלבד, בצמצום הנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם כתוצאה מהקרינה הסלולרית.

התעריפים

ברווחיות טמון זרע פורענות

בנובמבר אשתקד קיבלו עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר, ויצחק פטרבורג, מנכ"ל סלקום, החלטה יוצאת-דופן: לדחות את פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי של 2004. סלקום עיכבה את פרסום הדוחות בשבוע, ואילו פרטנר הגדילה לעשות ופרסמה אותם חודש שלם לאחר המועד המיועד. הדחייה החריגה לא נבעה מקשיים חשבונאיים בלתי-צפויים, אלא מחשש לנזק תדמיתי: ימים אחדים לאחר המועד המקורי להגשת הדוחות עתידה הייתה להתפרסם החלטת שר התקשורת אז, אהוד אולמרט, בעניין הפחתת דמי-הקישוריות. כהן ופטרבורג ידעו שתהיה זו טעות תדמיתית מרה לפרסם דוחות מצוינים טרם החלטת השר, בימים שבהן החברות הסלולריות זועקות כי הפחתת דמי-הקישוריות תפגע בהן קשות ותחייב העלאת מחירים ופיטורי עובדים.

ואומנם, הדוחות שפורסמו לבסוף סיפקו הוכחה ניצחת לעוצמה של החברות הסלולריות: פרטנר דיווחה על הכנסות של 1.35 מיליארד שקל, ורווח נקי של 115 מיליון. הכנסות סלקום הגיעו ל-1.41 מיליארד שקל, והרווח הנקי היה 177 מיליון שקל. גם פלאפון, שתוצאותיה פורסמו קודם לכן, דיווחה על גידול של 19% בהכנסות. עיון קצר בדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2005 רק מחזק את הרושם, כי מצבן של חברות הסלולר מעולם לא היה טוב יותר: ברבעון אחד רשמו שלוש החברות הכנסות מצרפיות של 3.66 מיליארד שקל, ורווח נקי של 341 מיליון שקל.

כפי שאכן השכילו להבין מנהלי החברות, ברווחיות העצומה הזו ייתכן שטמון גם זרע פורענות. בציבור הולכת ומתחזקת התחושה כי המיליארדים בעמודת ההכנסות של חברות הסלולר מבוססים גם על תעריפים מופרזים ועל העדר תחרות אמיתית. ביטוי לתחושה הזו נמצא, למשל, בתגובות הקוראים לידיעה באתר ynet, שבה נכתב כי החברות הסלולריות מתריעות מפני הפגיעה האנושה בהן בשל הפחתת דמי-הקישוריות. "זעקת הקוזאק הנגזל", "דמעות תנין", "חוגגות על חשבוננו" ו"שלא תהיה לכם פרנסה" היו רק חלק מכותרות התגובות. במידה רבה ניתן לומר שפרשת דמי-הקישוריות הפכה למקבילה התדמיתית של פרשת הפיטורים בבנק הפועלים: הציבור מתקשה לגלות הבנה לתלונותיהן של חברות-ענק, כשאלו באות במקביל לדוחות כספיים כה חיוביים.

וכך, ב-4 באפריל השנה הצליח יריב נחשון, אזרח שהתעריפים של חברות הסלולר הרגיזו אותו, לגרום לכשליש מאוכלוסיית ישראל - כך לפחות לפי סקר שהזמין "מעריב" - לסגור את הטלפון הסלולרי למשך יום אחד, או לפחות לצמצם את השימוש בו למינימום הכרחי. נחשון, המקדם את מחאתו פחות או יותר לבדו, זכה אז לסיקור תקשורתי נרחב, שסייע להצלחת יוזמתו. אלא שמאז לתקשורת נמאס להתעסק בעניין, ונחשון מנסה להמשיך ולהניף את נס המרד גם בלעדיה. אחת לחודש - ב-5 במאי, ב-6 ביוני וכן הלאה - הוא קורא באתר האינטרנט שלו לציבור לחזור על המחאה. בינתיים ללא הצלחה ניכרת.

את המאבק הנוכחי נחשון לא מתכוון להפסיק בקרוב, והוא מתכנן שביתות "ל-20 השנים הבאות". ב-8 באוגוסט או ב-9 בספטמבר - זה עוד לא מוחלט - הוא "מתכנן מתקפה חזיתית. משהו קצת יותר גדול מלכבות את הטלפון, אבל בחיוביות, בלי אלימות. אנחנו מתמקדים בפעילויות חיוביות ובקריאה לשלטון לפעול. המלחמה שלנו היא בכלל לא בחברות הסלולר, אלא אנו קוראים לח"כים ולשרת התקשורת המהוללה לעשות את העבודה שלהם. החברות הסלולריות מרוויחות הרבה יותר ממספיק, והן צריכות להתחיל לתת שירותים בעד זה".

גם במקרה הזה, כמו במקרה של החששות הבריאותיים מפני הקרינה, התחושות הסובייקטיביות הן שקובעות. ייתכן שהתעריפים בישראל אכן אינם גבוהים יחסית לעולם, אלא שבעיות כגון חשבונות מסובכים שאינם מפורטים באופן ברור, או ריבוי מסלולי חיוב, המקשים על הלקוח להבין כמה גובים ממנו, מולידים בציבור תחושה שלוקחים ממנו יותר מדי.

הלקוחות הפרטיים

"לא יודעים כמה הם משלמים"

בעיה נוספת הקשורה במחיר היא תחושת צרכני הסלולר הפרטיים כי הם משלמים הרבה יותר מלקוחות מאוגדים, המשתייכים לחברות או לקבוצות-כוח גדולות. גיבוי לתחושה הזו, ולפיה הצרכנים הבודדים אינם נהנים מתחרות אמיתית בין החברות, התקבל היישר מהממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום. הוא אמר בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בחודש מארס, כי בעוד החברות מתחרות על הלקוחות העסקיים, מול משקי-הבית הפרטיים לא מתקיימת תחרות ממשית: "חברות הסלולר הן אוליגופול - מונופול של קבוצה, שבה כאשר אחד המתחרים מעלה את המחיר, הולכים כל היתר בעקבותיו ובכך נמנעת תחרות. המדינה צריכה להתערב בחקיקה, שתמנע ריכוזיות בשוק עם מספר מתחרים קטן".

ההסכמה של חברות הסלולר לגבות מגופים מאוגדים - ממשרדי ממשלה ועד לחברות פרטיות - תעריפים נמוכים בהרבה מהסכומים שמשלם הצרכן הפרטי, הניעה בחודשים האחרונים כמה יוזמות אינטרנטיות להתאגדות צרכנים. ראשון היה ספי מרקל, לשעבר סמנכ"ל טכנולוגיות ב-nrg, אשר הקים חברה בשם tovmeod, שמטרתה לאגד קבוצת צרכנים גדולה ולפתוח בשמה במשא-ומתן מול החברות להורדת התעריפים. "כוחנו באחדותנו!", הייתה הסיסמה. "זה יהיה מוצלח מבחינתי כשאנשים ישלמו 20 אגורות לדקה, אפילו פחות", מסביר מרקל את יעדיו, "אם משרדי הממשלה משלמים שש-שבע אגורות לדקה, אז צריך להתקרב לזה, אין סיבה שלא".

כמה ימים אחרי מרקל, עלתה ברשת יוזמה זהה, הפעם של עו"ד גדי לזר ורו"ח בועז דויטש, שביקשו להקים את קבוצת "סלולר לצרכן", שתתאגד ותערוך מכרז בין חברות הסלולר. "החברות הסלולריות שוחטות אתכם?", שאלו השניים באתר שהקימו, "מגיע לכם! צפו לעליות מחירים נוספות. כי הציבור הישראלי פראייר. וכידוע, פראיירים לא מתים, הם רק עוברים תוכניות".

אלא שבינתיים בעלי-המניות של חברות הסלולר אינם צריכים להדיר שינה מעיניהם. ההיענות ליוזמתו של מרקל דלילה למדי: עד כה הצטרפו רק 1,100 איש, שבבעלותם 3,100 מכשירים. להערכתו, זו קבוצה ששווה לחברות הסלולר כחמישה מיליון שקל בשנה. "אני מאוכזב מכך שהציבור לא התגייס לעניין בצורה מטורפת", אומר מרקל. "הישראלים משלמים, ולא אכפת להם כמה. הם אפילו לא יודעים כמה".

גם אצל לזר דויטש המצב אינו מרנין. לזר דיווח תחילה על 14 אלף איש שהביעו תמיכה עקרונית ביוזמתו, אולם כשביקש מהם לחתום על טופסי הצטרפות רשמית, מהאלפים הרבים נותרו עשרות בודדות בלבד. "רציתי לבוא עם בוחטה של ניירת לחברות הסלולריות ולהראות שאני רציני, אבל אני גנרל בלי גייסות", הוא אומר. "ניסיתי, אבל זה לא תופס. ברגע שאנשים היו צריכים לחתום, היד שלהם רעדה".

התייאשת?

"אני אעשה עוד פנייה, אחרי שמשרד התקשורת יאפשר לאנשים לנדוד עם המספר שלהם בין החברות. זה להערכתי אחד הגורמים שבגללם אנשים חששו להצטרף".

אבל נושא התעריפים ושיטות הגבייה הסלולריות מהווה טריגר לא רק ליוזמות בסגנון המתואר לעיל, אלא גם מספק פרנסה לעורכי-דין המגישים בקשות לתובענות ייצוגיות נגד חברות הסלולר חדשות לבקרים. רובן המכריע של הבקשות נדחה, כפי שקורה גם לגבי בקשות שאינן בתחום הסלולר. אולם יש גם מקרים שבהם הגיעו חברות סלולר לפשרה עם התובעים, ולקוחות קיבלו החזרים על כספים שנלקחו מהם שלא כדין.

"באופן טבעי, מוגשות בקשות רבות נגד חברות הסלולר", אומר עו"ד ארנון גרפי, יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עורכי-הדין. "יש לכך מספר גורמים: ראשית, יש כאן כמה חברות ולא אחת, כמו שהייתה בעבר בזק. שנית, חלק גדול ממאבקן של החברות האלו לשרוד הוא בסכומים הקטנים, שמהווים את הרווח העיקרי. לכן הרבה פעמים נדמה לצרכן הרגיל שהם מרמים את הציבור, וכל הזמן יש דברים חדשים. כל זה מביא לגל של תביעות".

גרפי עצמו עמד מאחורי התובענה הייצוגית הראשונה שהוגשה נגד חברת סלולר: לפני עשר שנים, כשעוד לא סבלה מתחרות חזקה, נהגה חברת פלאפון לעגל את זמני השיחה כלפי מעלה, אל הדקה השלמה הקרובה ביותר. במהלך ניהול התובענה ירדה החברה מהעץ, ובית-המשפט דחה אותה בעקבות זאת. "זה היה הפסד מפואר", אומר גרפי היום, "הם שינו את מדיניותם, והמודעות לתובענות ייצוגיות עלתה".

העתיד

"נכופף להם את היד"

לאן יתפתחו הדברים מכאן? בעניין הזה קשה למצוא הסכמה בין הגורמים השונים הנאבקים מול חברות הסלולר. ח"כ שטרן הופיע בכנס שארגנה שתי"ל ואמר כי המאבק באנטנות הוא נכון לעכשיו "מאבק מצליח, הודות להתארגנויות בציבור, מאבק ראשי הערים והיוזמה שלנו בכנסת. שילוב הכוחות הזה יביא לתוצאה. אנחנו על מסלול של פתרון".

ענבר תלם משתי"ל מאמינה ש"כשנדבר בשם אלפי חברים, תהיה לזה השפעה".

את סבורה שהמאבק שלכם מזיז משהו לחברות הסלולריות?

"כן. הם קולטים שבאיזשהו שלב תהיה חקיקה הרבה יותר מסודרת, וגם אכיפה טובה יותר, ויהיו להם חיים קצת יותר קשים".

תנצחו בסוף?

"אני מאמינה במחאה ציבורית". בכנס קראה תלם למשתתפים "לגייס את כל החברים והמשפחה. נבנה כוח שיהווה כוח-נגד לכוח העצום של החברות הסלולריות. בלי להתייאש, אני אומרת 'קחו אוויר, המאבק הזה הוא קשה ויארך זמן'. זה לא יהיה קל".

המסר הזה, של מחאה ציבורית ממושכת ומסודרת, לא נקלט אצל כולם. רבים משוכנעים כי הישגים ייקצרו רק בכוח. אריה אכט ממאבק "הבימה" משוכנע ש"זה יצליח רק אם נהיה מיליטנטים, כמו שהיה בעוספיה".

ואנשים מוכנים לשאת בתוצאות של זה?

"יש אנשים שמוכנים. זה יהיה".

מדמון מזכרון-יעקב סבור שההצעה שעלתה בכנס האנטנות להפגין מול בתיהם של משרדי מנכ"לי חברות הסלולר עם גללי-פרות היא עוד עדינה מדי: "מה שיקרה זה עוד הרבה יותר מזה", הוא מזהיר. "ברגע שחברה מסחרית מצפצפת על החברה שבה היא חיה, ולא קשובה לאזרחים אלא רק לחברי הדירקטוריון שלה, אז היא קודם תחטוף ואחר-כך תתיישר. הם רוצים להבין את המסר בדרך הקשה. הם הקימו 'פורום' שיעני מדבר איתנו ומעביר לנו מידע - זו זריית חול בעיניים. חושבים שאנחנו חבורת מפגרים שאוכלת את הלוקשים שלהם - אבל אנחנו לא".

משה משען, גם הוא ממאבק "הבימה", מאמין שבסופו של יום, "אפשר יהיה להגיע עם החברות להסכמות. המוטיבציה שלי לא יכולה לקטון, כי אני יושב מפוחד כל הזמן, רואה את האנטנה מול הבית שלי ורואה בעיני-רוחי קרניים בלתי נראות שזורקות עליי רעל. אמרתי לטל זילברשטיין, 'תראה, אנחנו אוגרים יותר ויותר כוח, ובסוף נהפוך לאגרוף פלדה מולכם.

"הם מגלים עכשיו חששות ופחדים, כי הם רואים לאן זה הולך. אנחנו נכופף להם את היד ונביא אותם להידבר איתנו. מילטון פרידמן אמר פעם שחברה כלכלית שחפצה חיים חייבת להתחרות יום-יום במתחרות שלה, ואסור לה אף פעם להתעמת עם הלקוחות שלה. פה קורה ההפך: החברות הסלולריות חיות בהרמוניה זו עם זו, ומנהלות מלחמת חורמה בלקוחות שלהן. חייב להיות לזה סוף".

אבל אין מצב שאני קורא כזו מסה של טקסט.

פסקה שניים וקישור להמשך יתקבלו בברכה.

לגופו של עניין, אני אומר ועושה - מחזיק את הסלולרי במרחק מה מהאוזן. בד"כ לא מצמיד.. יותר מרחק - פחות קרינה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

1. גרמניה - זה לא קשור לזה ש...... נו....... אסור להשוות דברים דומים ל אפילו שהם מזכירים בכמה דברים את. זה בכל אופן קשור לאשכול אחר.
2. עוד בפורום הישן הבאתי מחקר שנעשה באוניברסיטה ביוון בנושא. בגלל זה לא הכנסתי הביתה WIFI ולא DECT ואפילו לא BT. את יחידות הבסיס שלהם אני פשוט מחשיב סכנת נפשות.
3. מי אישרה מימון לחברות שעוסקות במקרנים האלה?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אבל יש הוכחה שבלי אנטנות אין קליטה...

איך אני אוהב תגובות מושכלות כאלה..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ואתה הראיה לכך

שים לב איך הקרינה טיגנה לך את המוח וצימקה אותו למימדים של עכבר מעבדה

יש הוכחה שבלי סיגריות אין עשן

ואפשר גם...

יש הוכחה שבלי זבל אין צחנה

ואפשר גם...

יש הוכחה שבלי טרולים החיים יפים יותר