27-07-2005, 04:18
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 27.06.05
הודעות: 8
|
|
|
הוראות ארוכות להכנת קרם
בשביל להכין קרם את צריכה ככה:
חלק של מים (פאזה מימית), חלק של שמן (פאזה שומנית), שעוות דבורים וחומר מחלב – בורקס (borax).
היחסים הם כאלה:
בשביל שיצא 1 ק"ג קרם:
600 גר, פאזה מימית
300 גר' פאזה שומנית
100 גר' שעוות דבורים (טבעית)
1 גר' בורקס.
כל כמות אחרת תצטרכי לחשב במחשבון את האחוזים, ככה שיצא 60% פאזה מימית, 30% פאזה שומנית, 10% שעוות דבורים, ומתוך ה 10% - 1% בורקס.
היחסים חשובים מאוד! כדי שלא יצא לך משהו שהוא מים לחוד ושמן לחוד. בגלל זה הכי טוב לעשות 1 ק"ג כי הכי קל לשקול גרם של בורקס. אם יש לך משקל משוכלל ששוקל חלקי גרמים את יכולה לעשות פחות, אבל אם לא אז לא כדאי להסתכן בלשים יותר מדי או פחות מדי בורקס.
את כל הצמחים לרוב מוסיפים לפאזה המימית – או שמרתיחים אותם (חצי שעה –שעה בערך) ואת המים שהרתחת בהם שוקלים (100 גר' = 100 מ"ל) או שממצים אותם באלכוהול (נגיד את הטיליה והאכיליאה כדאי למצות ב 25% אלכוהול): מכניסים לבקבוק או צנצנת, וממלאים במים שמכילים נגיד 25% אלכוהול עד שמתמלא הבקבוק או הצנצנת, סוגרים ומחכים חודש-חודשיים עד שהאלכוהול "מוציא" את החומרים הפעילים בצמח, ובחודש הראשון כדאי לערבב ולהפוך את הבקבוק כדי שהאלכוהול יגיע לכל החלקים של הצמח)
השמנים הם הפאזה השומנית (חוחובה, רימונים, זרעי ענבים, או כל שמן אחר שעומד בדרישה המינימלית שהוא מופק מכבישה קרה). אם את רוצה להוסיף נגיד קפסולות של ויטמין אי למשל, שבא כשמן – את יכולה להוסיף לפאזה השומנית, או להוסיף בסוף, תלוי כמה (הרבה מדי לא כדאי להוסיף בסוף אלא לתוך הפאזות עצמן, לפני השקילה כמובן).
גם חשוב לעשות לפי ההוראות ולפי השלבים, כי אחרת זה פשוט לא יוצא. אני יודעת – ניסיתי.
את הבורקס מוסיפים, לפני שמתחילים ב"בישול" של הקרם, לפאזה המימית – מחממים אותה (אם היא לא חמה), אבל שלא תהיה רותחת, מוסיפים את הבורקס ומערבבים עד שנמס.
גם צריך כלי פיירקס (זכוכית עמידה לחום גבוה), שהתכולה שלו היא יותר מכמות הקרם שרוצים להכין, כדי שיהיה נוח לערבב בסוף. את הכלי פיירקס מעמידים בתוך סיר עם מים, את הסיר על האש (כמו שממיסים שוקולד בתכניות בישול). זה חשוב כי אם השמנים שבפאזה השומנית יבואו במגע ישיר מדי עם חום הם עלולים להתחמצן.
להוראות:
כדאי מראש להכין הכל – לשקול, למדוד, לחמם את הפאזה המימית, להוסיף לתוכה את הבורקס ולחמם גם את הפאזה השומנית.
בתוך הכלי פיירקס שבתוך הסיר עם מים שעל האש, ממיסים את השעוות דבורים.
כשהיא נמסה (היא הופכת נוזל שקוף) – מוסיפים בזהירות את הפאזה השומנית, כשהיא חמה (לא רותחת) ומערבבים עד שנהיה מרקם אחיד.
אז מוסיפים – לאט לאט ובזהירות, כדי שלא ישפריץ עליך ויעשה כוויה וכדי שיספיק להתערבב טוב– את הפאזה המימית עם הבורקס, כשגם היא חמה אבל לא רותחת.
ממשיכים לערבב שיהיה אחיד (רואים פשוט שהכל נראה כמו נוזל אחיד) אבל לא משאירים יותר מדי על האש, כי אז מה שקורה לבורקס זה שהוא מתגבש (נהיה גושי) ולא מחזיק יותר את השמן והמים ביחד, ואז הלך כל הקרם.
מורידים מהאש ומערבבים.
את החלק של הערבוב אני מאוד אוהבת כי הוא מרגיע אבל חבר שלי למשל שונא אותו. צריך לערבב כל הזמן, עד שמתקרר, שזה משהו כמו שעה שעתיים (תלוי בטמפ' של החדר). זה מאוד חשוב כדי שלא יפרדו השמן מהמים וכדי לשמור על המרקם הקרמי. גם אסור לרמות פה ולשים במקרר נגיד ולבוא לערבב אחת לחמש דקות, אלא אשכרה לערבב בסבלנות – כמו שבוחשים קפה בכוס – עד שמתקרר.
אז מתקבל קרם בצבע כתמתם-צהבהב לרוב (לא לבן כמו שרגילים מהמוצרים), עם מרקם של גבינה לבנה בערך וריח שלא כולם אוהבים. אם הריח מפריע אפשר להוסיף שמן אתרי של לבנדר או שמן אתרי של עץ התה – הם היחידים בערך שמותר לשים על העור יומיום בלי חשש. קונים אותם בבקבוקונים קטנים כאלה, בחנויות טבע.
אני משפריצה בסוף לתוך הקרם אחרי שהוא מוכן מאיזה בושם שאני אוהבת את הריח שלו. יש כאלה שאומרים שזה לא בריא לעור אבל לדעתי לא צריך להגזים – כולה בושם.
מה שלא כדאי זה להוסיף יותר מדי דברים בסוף, כי זה משנה את המרקם של הקרם ויכול להרוס אותו. כל דבר כדאי להוסיף לפאזות ולהחשיב בשקילה בהתחלה – אלא אם זה כמות לא משמעותית במיוחד.
אחרי שהתקרר מכניסים לצנצנת, שמים במקרר ומוציאים כל פעם קצת לשימוש (נגיד אפשר להוציא כל פעם ולמלא צנצנת של קרם שקנית וכבר נגמר ואת זה לשמור בחוץ).
זהו אני חושבת.... אם יש שאלות תשאלי כאן או במייל שלי: kokula@safe-mail.net
ותחשבי על שאלות לפני שאת מכינה כדי לא לבזבז סתם חומרים וכסף.
המון ה- מון בהצלחה!
ותספרי גם לכל החברות והחברים שלך ואם יצא לך טוב אז אולי גם תמכרי להם ;-)
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
