תקציר תולדות השמאל

בועז מושקוביץ י"ד תמוז התשס"ה 21/07/2005 17:38

"השנאה היא החומצה האוכלת את הנפש, בין אם אתה הוא השונא ובין אם אתה חש בשנאתו של אדם אחר כלפיך." Erich Maria Remarque


התמימות
זה התחיל באופן תמים למדי, מין משחק כזה, הזדמנות נפלאה להרגיש קצת היפיז וקצת סיקסטיז קרוב לבית. "מה אנחנו רוצים? – שלום! – מתי אנחנו רוצים אותו? – עכשיו!" צעקו הם את שיר ההפגנות האמריקני המגויר מעט. "תנו צ'אנס לשלום... תנו לשמש לעלות..!" שרו בכיכרות והיה זה כל כך כייף, הרגישו כל כך טובים ויפים, רדיקלים כאילו בעד השלום והחופש, כמו ההם בדרום אמריקה...
היהודים, המעוררים קנאת גויים בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בין חתני פרסי נובל – התגלו שלומיאלים במדינתם. פעם חיי הפרט, הקהילה והרוח של היהודים הושתתו על התרבות התלמודית, שגם המתבוללים, שמעולם לא הציצו בדף, עדיין שאבו את רוחה מהדורות הקודמים: המסקנות וההחלטות של חייהם התבססו על לימוד, חשיבה הגיונית והשכל הישר. החשיבה המדינית של ישראל התבססה על תרבות הסיסמאות של התנועה הסוציאליסטית, שאכלה כל חלקה טובה ואף השליטה את צורת החשיבה הזו גם על התנועות האחרות.
היפים והאמיצים האלה, הם לא רצו לראות את הזיוף והשחיתות של המנהיגות שלהם, את השקר ותאוות השלטון והבצע – למי איכפת בכלל מהפוליטיקה המלוכלכת, כאשר הכול כה פשוט וברור ורק צריך לעשות מאמץ וללמוד לוותר ולהיות טובים ויפים כמונו – ויהיה שלום, ממש עכשיו...

התשלום היה בלתי נמנע והמחיר היה יקר. הסיסמה "שטחים תמורת שלום" התממשה בהקמת דוכסות טרור נשלטת על ידי פשע מאורגן, כל מטרתה – להמשיך ולייצר זהב מדמם של תושבי המזרח התיכון, יהודים וערבים.
"הכיבוש משחית" הביאה למסירת האוכלוסייה הערבית לאחד השלטונות האפלים ביותר בעולם; אלף אלפי "כיבושים" ישראלים לא היה מגיעים לרמה דומה של דיכוי, שחיתות והתאכזרות כלפי האוכלוסייה, כמו אלה שמפעילה רש"פ.
"פתרון הבעיה הדמוגרפית" הביא לפריצה הראשונה של ההתנגדות הישראלית ל"שיבת הפליטים". ראיסים ושוטרים למיניהם הובאו מטוניס, עכשיו כל שטח שיפונה, יתמלא ב"פליטים" נוספים, אנשי חמאס וחיזבאללה מלבנון. המלחמה תימשך, בתנאים הדמוגראפיים החדשים, שישתנו לרעת ישראל.

הפחד
האסונות, שבאו כתוצאה של פארסת "אוסלו" הביאו לכאורה לאיזושהי תחילה של התפכחות, אחרי שהנבואות השחורות של 93' התגשמו במלא עצמתן. המחיר, ששילמו הערבים, "המשוחררים מהכיבוש" כביכול, הוא הנורא מכל. אין עוד הרבה מקומות בעולם, שהממשלה בציניות כזאת מחזיקה את נתיניה במעמד של בשר-תותחים, שילדיהם מחונכים לחפש את המוות וגדלים בציפייה דרוכה לו. הראיסים הטוניסאיים ושותפיהם הישראלים עושקים אותם ללא רחם, אחרי שחיסלו כל שריד ופליט של חוק וסדר, למען טפיחת חשבונות הבנק של עצמם.
המחיר ששילמה ישראל: מעל אלף הרוגים, אלפי קטועי גפיים, עיוורים, חרשים ופגועי הלם – והמונה ממשיך לעבוד. כל אלה לא נמצאו ראויים, שישראל תקים לכבודם ועדת חקירה קטנה אחת. אמנם, אחרי שכל זה ארעה, כמה אנשים חשו בירידת האסימון: כנראה הרעיון של "שלום תוך פשרה טריטוריאלית" לא היה כל כך רעיון של משיח-אמת, כפי שזה היה נראה בתהלוכות של "שלום-עכשיו", סימפוזיונים אקדמיים וכינוסים של מפלגת העבודה.

עם תחילת ההתפכחות בא הפחד. לא סתם פחד אלא הפחד הגרוע ביותר, כזה שמשתק גם את עזי הלוחמים, שקמו להסתער ממרחק של ראיית לובן בעיניים והובילו מטוסי תקיפה נגד מטרות רחוקות בעורף האויב. זהו פחדו של האדם בפני הצורך להסתכל בתוך עצמו ללא פשרות ולנער את ערכת האמונות הישנות עד היסוד.
ניעור האמונות והתנערות מהדרך, שהובילה לאסון, לא התרחשו, הפחד שיתק את התהליך באיבו. החיה הפצועה הדחוקה לפינה הייתה צריכה לפרוץ לאותו הכיוון, שממנו באה: האשמים של אתמול יוכרזו גם האשמים של היום. האויב הלאומני המסוכן ביותר של אתמול יבוית ויגויס לביצוע ההוראות של מועצת זקני מפא"י.
הסיסמאות ישופצו מעט, הנוסחים הישנים יושכחו כלא היו, הנוסחים החדשים יקבעו עדיין את כורח הנסיגה (ייהרג ובל יעבור), עדיין יאשימו את הימניים, הדתיים והמתנחלים ורק תשונה מעט מטרת הנסיגה: כעת זה לא למען מזרח תיכון מדיף ריח שושנים אלא הנסיגה על מנת לסגת, כי ככה זה, זה מה שצריך לעשות, זו התוכנית ואותה נבצע...

המפלצת
ההתמכרות לסיסמאות, הפחד והשנאה עושים שמות בנפשו של האדם, הם "החומצה האוכלת את הנפש", גורמים לעיוורון, חירשות ואטימות של התבונה – אותו האיבר היחיד המבדיל באופן ממשי בין האדם לבהמה.
האתר "חדר החדשות" פרסם פרטים על הכאתו של עקיבא ויתקין בידי שטורים, כולל תצלום פניו, דם זורם מאפו ומעיניו, ואלה היו תגובות אמיתיות של אנשים אמיתיים, בישראל של היום:
"אני מחזק את ידי השוטרים המסכנים. בכל פעם אני תמה ומתפלא מחדש על החוצפה ועזות המצח של המתפרעים מהימין, הם מפרים את החוק, מסכנים חיי אדם וחיי שוטרים, ומתפלאים על היד הקשה הנדרשת במקרים אלה. טוב יעשה עקיבא אם ישב בביתו ויביע מחאה לגיטימית במסגרת החוק ולא יחרחר ריב ומדון ויעורר פרובוקציות בצמתים בניגוד לחוק. אין לי ספק שמר עקיבא התמים תרם חלק נכבד למצב שאליו הגיע בהתנהגות שחצנית ועוקצנית, אנחנו הרי יודעים איך זה עובד, זורקים איזה מילה מעליבה לשוטר וגורמים לו לאבד את העשתונות ואחר כך מגלגלים עיניים בפליאה על התנהגות המשטרה.כל הכבוד לשוטרים ששמרו על איפוק ולא שברו את עצמותיו של פורע החוק. אריה בר, באר שבע."
"אני לא רואה פה שום לינץ'. ראיתי את הווידיאו, ואני רואה פה משטרה שמפעילה כוח פיסי סביר כנגד בחור שכנראה הפר את החוק וחסם כבישים (לא ראיתי אותו עושה את זה, אך כנראה שזה מה שהוא עשה( אז למה אתם מנסים לעשות פרובוקציות?"
" יצא בזול. מי שמפר חוק מצידי שישברו לו את העצמות ויזרקו אותו מדמם לתעלה. תפסיקו להסית בקצב הזה לא תהיה מדינה. תפנימו שלטון החוק ועצם קיום המדינה הוא מעל הכול. טומי, חדרה."
"סהרורים לכו לעזאזל. לפי התגובות באתר ורוח הכתבות באתר נראה לי שיש פו ליקוי מאורות. קשה לי להבין איך קבוצה שלא מוצא חן בעינה החלטות ממשלה מביאה את המדינה לכאוס אנחנו דומים מיום ליום לרשות הפלסטינית אין דין ואין דיין. נורמלי ,שלומי."

וגם אלה מלים אמיתיות, שנכתבו על ידי איש אמיתי, בישראל של יום:
"סרבנות ולכו לג'יבליה
לכו תחיו בעזה עם החמאס. מתאים לכם. תבקשו כבר עכשיו. מהרשות. ותחזירו את ילדנו החיילים מהשטח השחור שם כי כל מה שיש שם שחור. ודם הדשא הירוק טובל בדם החיילים האוכל שאתם מיצרים מדם החיילים הנשימה שאתם נושמים מדם החיילים הכסף שאתם מרוחים מדם החיילים. רק על תשכחו להחזיר לארץ את הילדים שהם בני הערובה שלכם ואחריהם אתם מטיבים להתחבא. כי אתם פחדנים שפלים. ראובן כהן ,קריית שמונה."

זה הסגנון של היום: "קדימה, השוטרים, שברו להם עצמות והשליכו אותם לדמם בצידי הדרך. אנחנו נשסה אתכם ונגיד, שכל מעשיכם למען החוק ונגונן עליכם. אתם הרוטוויילרים והדוברמנים של הדמוקרטיה שלנו. היי, מישהו כאן לא מרוצה מהחלטת הממשלה? סתום ת'פה, ברור!? מה זה? רב-סמל, לך תעשה את מה שלימודו אותך, שתי אצבעות לתוך הנחיריים ולמשוך חזק. ככה, יופי, בפעם הבאה תעשה את זה יותר מהר. כאן זה דמוקרטיה, לא הבנתם? – אז נלמד אתכם! מי הרשה לכם בכלל לצאת מהבית? מה, יש לכם מונופול על הדמוקרטיה?..."
"מה אתם חושבים, שהדמוקרטיה היא שלכם? – היא של אבא שלנו! לכם יש דרך לגיטימית למחות: להתעצבן בבית מול חיים יבין על המרקע. תגידו תודה, שאנחנו עוד מרשים לכם את זה. עוד מעט נפתח טלוויזיה דו-כיוונית לכל בית ונכפה עליכם דמוקרטיה מלאה, תרצו או לא תרצו..."

לך תסביר לכסילים האלה, שכך בדיוק מתחיל משטר פשיסטי, שיום אחד יבואו גם אליהם ויקרעו להם את האף והעיניים והשכנים יגידו: "אם השוטרים עושים להם ככה, אז זה אומר, שמגיע להם, אין עשן בלי אש, כשחוטבים עצים – עפים שבבים..."
לך תסביר לכסיל ההוא מקרית שמונה, שכל ההבדל בין הבית שלו לבין הבית בנצרים – הוא רק המרחק הפיזי מהדלת עד הטנק הראשון...
פעם הם עוד היו צעירים נאיביים, שרק בטעות האמינו למנהיגים נוכלים. היום – זה פנים קרות, עיניים מלאות תאוות נקם וניבים בולטים בזוויות הפה, נוטפים ריר חומצתי.
***
האתר של המחבר: www.global-report.net/boazm

http://www.newsroom.co.il/?id=44260

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מעבר לכך שהמאמר המתיימר להציג את תולדות השמאל בישראל נכשל בכך, הוא גם מסלף ומעוות את המצב בכדי להפנות אצבע מאשימה כלפי השמאל ולהטיל את האחריות למצבנו עליו.

כשם שיש בשמאל לא מעטים שהפכו את ההתנחלויות לליבת הסכסוך - כאילו הן והיושבים בהן הם מקור הרשע, כך בימין הופכים את השמאל לשעיר לעזאזל. אם הימין היה עסוק קצת פחות בלגולל את האשמה על אחרים, היה יכול לפנות קצת זמן בכדי לגבש איזו תכנית מדינית בת קיימא. נורא קל למצוא את המגרעות בתכניות של יריבך הפוליטי (בעיקר כאשר מדובר בתכניות שלום שנתפרו באירופה על פי מידות אירופאיות ולא מזרח תיכוניות), קשה יותר להציג תכנית משלך.