 |
18-07-2005, 18:36
|
|
|
|
חבר מתאריך: 17.06.05
הודעות: 1,637
|
|
|
לחייל צה"ל אין סמכות לעצור או לעכב אזרח - עו"ד אפרת אור
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Soloavia שמתחילה ב "האם צה"ל יכול להכריז על ת"א כעל שטח צבאי סגור?"
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") קובע כי הוראות חוק זה יחולו על כל מעצר או עיכוב וכי אין מעצר או עיכוב אלא על פי חוק, כדלהלן:
"(א) אין מעצר ועיכוב אלא בחוק או לפי חוק מכוח הסמכה מפורשת בו.
(ב) מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.
(ג) הוראות חוק זה יחולו על מעצר ועל עיכוב לפי כל חוק, אלא אם כן נקבעו בחוק הוראות אחרות".
חוק המעצרים מסמיך לביצוע מעצר/עיכוב את שוטרי משטרת ישראל.
כמו כן מסמיך חוק המעצרים לביצוע מעצר/עיכוב- "עובד ציבור" שקיבל הכשרה מתאימה ומשטרת ישראל הודיעה שאין מניעה להסמיכו מטעמים של בטחון הציבור. "עובד ציבור" הינו עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959. (ראה סעיף 39 לחוק המעצרים)
אין בחוק המעצרים הוראה כלשהי המסמיכה חייל צה"ל לבצע מעצר/עיכוב. העדרו של חייל מחוק המעצרים מהווה הסדר שלילי. קרי, אין לחייל צה"ל, על פי חוק המעצרים, סמכות לעצור אדם בשטח מדינת ישראל.
ניתן לראות כי כאשר רצה המחוקק ליתן סמכות מעצר לחייל צה"ל, הדבר נכתב מפורשות בגוף החוק. ראה בעניין זה סעיף 3 לחוק סמכויות שעת-חירום [מעצרים], תשל"ט-1979 בו נכתב במפורש: "צו מעצר לפי חוק זה יבוצע על ידי שוטר או חייל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955". כן ראה סעיף 2 לחוק החזקת תעודת זהות והצגתה, התשמ"ג-1982 "תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני קצין משטרה בכיר, ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו".
תקנה 132 לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945 (להלן: "תקנות ההגנה") מסמיכה לכאורה שוטר או חבר לחיילות הממשלה (קרי, חייל צה"ל) לעצור אדם חשוד, בעילות ובתנאים המפורטים בתקנה. להלן לשון התקנה:
(1) חדל כל אדם, כשחוקרים אותו שוטר או חבר לחילות הממשלה, הפועלים בשעת מילוי תפקידם, מלהניח את דעתם של השוטר או החבר לחילות הממשלה בדבר זיהותו או בדבר תכליות שלשמן הוא שוהה במקום שבו נמצא, יהיו השוטר או החבר לחילות הממשלה רשאים, אם חושדים הם באדם ההוא שפעל או שהוא עומד לפעול בכל אופן העשוי לפגוע בשלומו של הציבור או בהגנתה של ישראל או בקיומו של הסדר הציבורי, לאסרו עד שתיערכנה חקירות.
(2) לא ייעצר שום אדם - לפי הסמכויות שהוענקו בתקנה הזאת, למשך תקופה שתעלה על עשרים וארבע שעות, אלא בהרשאתו של שוטר בן דרגה שאינה נמוכה מדרגת מפקח, או, בכפיפות למה שנקבע להלן, למשך תקופה של ארבעים ושמונה שעות בסך-הכל: בתנאי שאם נוכח שוטר כזה הנ"ל לדעת, שאי-אפשר להשלים את החקירות הדרושות במשך תקופה של ארבעים ושמונה שעות, יהיה רשאי שוטר בן דרגה שאינה נמוכה מדרגת מפקח משטרה להרשות כי האדם העצור ייעצר מעצר נוסף למשך תקופה נוספת, שלא תעלה על שבעה ימים, ואולם עם מתן כל הרשאה כזאת יודיע תיכף ומיד את הנסיבות למפקח הכללי של המשטרה.
(3) כל אדם שנעצר לפי הסמכויות אשר הוענקו בתקנה הזאת, ייחשב כמי שנמצא במשמורת חוקית, ואפשר לעצרו בכל בית-סוהר, או בכל תחנת-משטרה, או בכל מקום אחר כיוצא באלה, שהורה לתכלית זו, בין בדרך-כלל ובין במיוחד, שר הבטחון.
אולם, סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח - 1948 קובע:
"המשפט שהיה קיים בארץ ישראל ביום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) יעמוד בתקפו, עד כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים האחרים שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה, ובשנויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה.
תקנה 132 לתקנות ההגנה עומדת בסתירה לחוק המעצרים מאחר שהיא מעניקה לחייל צה"ל סמכות לעצור אדם בשטח מדינת ישראל, לעומת חוק המעצרים לפיו אין סמכות לחייל צה"ל לעצור אדם בשטח מדינת ישראל. לפיכך ובהתאם לסעיף 11 לחוק סידרי השלטון והמשפט, דין תקנה 132 לתקנות ההגנה להתבטל.
יתר על כן, תקנה 132(2) קובעת בין היתר כי שוטר בדרגת מפקח ומעלה רשאי לאשר כי עצור יעצר לתקופה של עד שבעה ימים. אין חולק כי תקנה זו איננה מתבצעת והיא למעשה כאות מתה. תקנה זו אף עומדת בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואף מטעם זה, ובהתאם לסעיף 11 לחוק סידרי השלטון והמשפט, אין היא תקפה.
אי תקפותה של תקנה 132(2) משליכה מידית על תקפותה של תקנה 132(1) באשר הן משלימות זו את זו ואין תקנה 132(1) שעניינה הסמכות למעצר יכולה לעמוד בלא תקנה 132(2) שעניינה משך זמן המעצר. על כן, אף מטעם זה דין תקנה 132 בכללותה להתבטל.
בסיכומו של דבר ולאור האמור לעיל, אין לחייל צה"ל כל סמכות לעצור אדם בשטחה של מדינת ישראל.
סעיף 227 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (להלן: "החש"צ) מתיר אך ורק לשוטר צבאי לעצור אזרח וזאת אך ורק בתנאים המפורטים בסעיף. היינו, שאותו אדם נמצא במקום שבהחזקת הצבא או שאותו אדם מפריע לפעולה של הצבא. להלן לשון הסעיף:
"חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן: שוטר צבאי) רשאי, בהתחשב עם פקודות הצבא -
(1) להשתמש לגבי כל חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הנתונות על פי הדין לשוטר לגבי כל אדם"
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
