רציתי שתביעו כאן את דעתכם.. על הנושא הנ"ל..

• באיזה גיל הייתם נותנים לילדכם מפתח שיכנס הביתה לבדו מבית הספר,
• באיזה גיל הייתם משאירים את ילדכם לבד, עם האח או האחות הקטנה בשעות הצהריים (להבדיל משעות הערב)
• ומהם המינוסים והפלוסים לכך שהילד לבד
• עוד רעיונות שלא חשבתי עליהם

לפעמים אין בכלל מה לחשוב כי החיים בבית לא מאפשרים דבר אחר אבל תמיד טוב לשמוע כמה דעות נוספות..שיחזקו או שיתנו לך חומר למחשבה נוסף.

שיהיה לכולנו יום מקסים

אני אענה בתור ילדה

אישית בבית שלי עד כיתה ד' בערך אמא שלי הייתה עובדת מהבית...ככה שממש לא הייתי ילדת מפתח.
אחר כך היא כבר עבדה מחוץ לבית וכבר היה לי מפתח, אבל תמיד איך שהוא אחי, שגדול ממני בשנתיים, היה בבית לפני...(מבריזן קטן ).
בקשר ללהישאר לבד - אותי ואת אחי תמיד היו משאירים לבד כשהיו צריכים...ובאמת חוץ מפעם אחת לא זכור לי ששמרו עלינו בייביסיטר או מטפלות...ונכון שאמא שלי עבדה מהבית אבל היו המון פעמים שנשארנו לבד...
מה גם שיש לי אח יותר גדול שהיה תיכוניסט כשהיינו קטנים וגם הוא היה בסביבה...

אני לא כל כך זוכרת מה היה, בטוח אחי ואני רבנו על שטויות (יאמר לזכותו שהוא אף פעם לא הרביץ לי) אבל גם היינו משחקים המוןן ביחד ובאמת עכשיו כשאנחנו כבר בוגרים יותר (אני בת 16 והוא בן 18) אנחנו חברים הכי טובים ובטח העובדה שכשהיינו קטנים היינו ביחד הרבה, משפיעה על זה...

מקווה שעזרתי קצת להבין את הצד של הילדים (:

נראה לי שמגיל 8-9-10 זה מתחיל להיות סביר, אבל זה אינדבידואלי
כנ"ל "לבד"
רק מינוסים, כל הפלוסים-זה תירוצים

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

תלוי ברמת העצמאות שלו
כמה זמן הוא צריך להיות לבד
מה המהירות שבה אחד ההורים יכול להגיע הביתה במקרה וצריך
כמה אני סומך על אחרים שבסביבתו שיכולים לתת מענה ראשוני מתאים(שכנים, סבים וכו')

אני והאחים שלי נולדנו במרווחים של חמש שנים ככה שכשהייתי בגיל ביה"ס היה תמיד מישהו "גדול" בבית.


בכל אופן כרגע זה לא רלוונטי , הבן הבכור שלי עוד לא בן 9 חודשים

It's Never Lupus

תלוי קודם כל בילד עד כמה הוא בוגר ואחראי.
תלוי במקום המגורים.
תלוי בקרבת ההורה לבית מבחינת מקום העבודה או המצאותו

יש בזה המון מינוסים, והפלוס היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה שבצבא לא הייתה לי בעיה עם האוכל או המרחק מהבית, ואולי זה גם עשה אותי עצמאי יותר - אבל עדיין אין כמו אמא שיושבת בבית ועושה שניצלים.

קפצתי לביקור